פתיחת עסקים קטנים במגזר המיעוטים, בשיתוף משרד התמ"ת.

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
30.7.2008
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 152
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"ז בתמוז התשס"ח (30 ביולי 2008), שעה 09:00

פתיחת עסקים קטנים במגזר המיעוטים, בשיתוף משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר
נאדיה חילו
ג'מאל זחאלקה

סעיד מועדי, יועץ השר לענייני מגזר המיעוטים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אידית בר, ראש ענף חונכות עיסקית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ד"ר שמואל רוזנברג, יו"ר הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
דפנה אברהמס, יועצת לראש הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
רינה יפה, מט"י צפון הגליל
דניאל מצליח, מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
יובל יעקובי, רפרנט תעסוקה ועליה באגף התקציבים, משרד האוצר
מיכאלה זיו, יו"ר אגודת המתרגמים
טובה הילמן, יו"ר ועדת הנשים בארגון להב
עו"ד יונס הימת, מנהלת פרוייקטים, הרשות לקידום מעמד האישה
רים חזאן, עמותת נשים ונערות נגד אלימות
ולריה סייגלשיפר, לוביסטית, פורום נשים לתקציב הוגן
שלומית ערגון-קרלין, העמותה להעצמה כלכלית לנשים

דלית אזולאי

הלית מגידו

איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ




פתיחת עסקים קטנים במגזר המיעוטים, בשיתוף משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. הכנסת מציינת היום את יום העסקים הקטנים והבינוניים וגם הוועדה שלנו התאספה כדי לציין את היום הזה. לגבי הנשים, מה קורה בשוק ומה קורה במגזר הלא יהודי. אני מברכת את כל המשתתפים שהגיעו לוועדה. בשנים האחרונות חל גידול בפתיחת עסקים קטנים ובינוניים. העסקים הקטנים תורמים רבות לכלכה יציבה וכדי לפתוח את העסק ובמיוחד אנחנו רואים השתלבות של אוכלוסיות מיוחדות כמו נשים חד הוריות, נכים, חיילים משוחררים, חרדים, מיעוטים וכדי לסייע לפתיחת העסק צריכים במיוחד לאוכלוסיות האלה לייעץ איך לפתוח את העסק, איפה לקחת הלוואה, איזה עסק כדי לפתוח ורשות העסקים הקטנים באמצעות 25 מרכזי טיפוח יזמות הם אלה שמסייעים לאוכלוסיות האלה ואנחנו רואים בשנים האחרונות איך העסקים מתפתחים.

היום נשמע גם הגורמים השונים, כי אני יודעת שיש הרבה בעיות, גם בעיות תקציביות במיוחד במגזר המיעוטים.

אני יושב הרשות לעסקים קטנים. נמצא לידי דני מצליח שהוא מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים, החלטנו לבוא דווקא לוועדה הזאת כי אנחנו רואים חשיבות מרובה בנושא של מעמד האישה עם ספציפיקציה מיוחדת כרגע במגזר הערבי. אני אפתח וישלים אותי דני מצליח.

אחד הנושאים המוכרים היטב בתוך המערכת הזאת זה הייחודיות של הנשים במגזר הערבי. אני גם ראיתי בדף שהוצג כאן שהוא די ממצה, לפחות מציגים שתי נקודות שאנחנו מודעים להם. כשאני אומר אנחנו מודעים, אני לא נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לא נציג הממשלה, אנחנו הרשות לעסקים קטנים. אחת הבעיות הקשות ביותר במגזר הערבי, גם אצל הגברים אבל הרבה יותר אצל הנשים, זה חשיפה מאוד נמוכה למקומות עבודה. לא רק המגזר הציבורי בכלל ובמגזר הממשלתי אלא בכלל, משתי סיבות מרכזיות. סיבה אחת שאני רואה אותה כבעייתית זה הנטייה להשתלב בתוך מערכות שהן הרבה יותר קרובות לבית בעיקר באותם מקומות שהם בכפרים ובפריפריה, שונה קצת במרכזים העירוניים והדבר היותר חשוב הוא שאני חושב שאין חשיפה מספקת מצד כל הגורמים כדי להכניס את אותן נשים לתוך מסגרות. אנחנו מתמקדים כרגע בנושא אחד בלבד, לפחות שאני רוצה להתמקד בו וזה ביזמות ופתיחת העסק הקטן ולתת את האפשרות לאישה במגזר הערבי לפתוח את העסק שלה ולפרנס את עצמה או להיות תוספת לפרנסה של הבית.

אין ספק שקיימת עליה משמעותית ברמת ההשכלה של האישה הערבייה בישראל, בעיקר בערים ובסביבות הערים. תוצאות של בחינות בגרות מראות את זה בצורה ברורה. מדינת ישראל עד לפני שנתיים שלוש לא השקיעה הרבה בנושא פיתוח האישה הערבייה, להכניס אותה לתוך מעגל העבודה עם כל מה שקשור בכך. להקים עסק בישראל, עסק קטן, זה לא אדם שבא בבוקר ואומר אני רוצה לפתוח עסק, יש פה מערכת שלמה של הכנה ואחת הבעיות הקשות ביותר של מי שפותח עסק זה שהוא גם רוצה שהוא ישרוד וכדי שהעסק הזה ישרוד צריך לתת לו במידתיות את מידת החיות שלו לצורך הענין הזה. אחד הדברים שהרשות לעסקים קטנים מנסה לעשות באמצעות המט"ים שלהם ולאוו דווקא באמצעות המט"ים, הוא לסייע בענין הזה ואני חושב שפה אין אפשרות לפעול במתכונת נורמאלית. אני אשתמש במושג שהכלכלנים לא אוהבים אותו, אני חושב שצריכה להיות כאן אפליה מתקנת מאוד ברורה הן ברמה התקציבית והן בליווי שצריך לתת לאותן נשים. כי סך הכל יש פה שתי נקודות מאוד מעניינות, יש פה גידול דמוגרפי שעדיין קיים באוכלוסיה הערבית שהוא חשוב מאוד גם מבחינה כלכלית, אני מציין אותו כאחד שקשור בשני, והדבר האחרון הוא שרמת המודעות במגזר הערבי היא נמוכה כרגע מרמת המודעות הקיימת במגזר היהודי במוכנות, בפתיחות ובהולכה הזאת לקראת הנושא של העסקים הקטנים. זה אחד מהדברים המרכזיים ואני חושב שמדינת ישראל צריכה להקצות משאבים מאוד


משמעותיים, אני אומר מאוד מבוקרים, מלווים, לגבי הנושא הזה. במקומות שאנחנו מעורבים ודני יקח את הדברים הספציפיים כדוגמאות, יש דברים שהם מדהימים ועל זה צריך להתמקד.

אנחנו מדברים על שני קצוות מבחינה גיאוגרפית, גם דרום וגם צפון, גם בפעילות במגזר הבדואי, גם בפעילות במגזרים האחרים בתוך המגזר הערבי, יש לנו שלושה מט"ים בתוך המערכות של מגזר המיעוטים שבהם קיימת עבודה די נורמלית אבל אי אפשר, וזאת נקודת המפתח, אי אפשר לקחת את התקציבים שניתנים במגזר היהודי ולהשוות אותם למה שאנחנו רוצים לקבל במגזר הערבי ושלים אותם על רמה אחת, כי הפער הקיים הוא פער אדיר ולכן צריך לחזק את רמת התקציב, הידע והמעורבות בתוך המגזר הערבי.

אני מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים. עד לפני שנה שימשתי עשר שנים כמנהל מט"י בבאר שבע. יש לי הרבה מה להגיד על נשים ועל יזמות נשים אבל אני אתמקד בארבע כותרות, כי לגבי מה זה פוטנציאל נשים ביזמות ובכלל אולי הקוריוז שאני אוכל לציין בתחילת דברי זה שברשות לעסקים קטנים עובדים 12 עובדים, כשמתוכם עשר נשים, כך שלפחות מבחינתי מה אני חושב על הפוטנציאל הוא ברור לחלוטין. כדי להיות ממוקדים, ארבע כותרות.

הקושי. הקושי ביזמות נשים, כמו באוכלוסיות נוספות, שישנה אפליה מסויימת שמקשה על הנשים ואני רוצה לדבר ברחל ביתך הקטנה על אותן נשים שפגשתי במשך עשר שנים, שבאו ורצו לפתוח עסק. כשבא גבר ורוצה לפתוח עסק וזה ברור שהקמת עסק בשנה שנתיים הראשונות זאת עבודה מאוד קשה, הוא יוכל להיות בעסק עד עשר ו-11 בלילה ולחזור ולדעת שיש לו בבית את מי שיתחזק את הבית, תתחזק את הילדים, יקבל את כל התמיכה כדי שהעסק יצליח. לצערנו זה לא המצב כאשר אישה מחליטה לפתוח עסק. מעבר לבעיות הרגילות שכל בעל עסק צריך להתמודד איתן אישה לא מקבלת ברוב המקרים את הגיבוי בבית, לא מבן הזוג, וודאי לא מהחמה, ולא מהאמא שבחינוך המסורתי שלנו אם היא תבוא כל יום ב-11 בלילה ותסביר שהעסק בהקמה, ותראו את הבעל מתחזק את הילדים, זה לא קורה. ולכן לאישה יש נקודת זינוק נמוכה יותר, קשה יותר, היא צריכה להתמודד עם התמיכה מתוך הבית, עם התמיכה מסביב לבית, עם עול הילדים בדרך כלל יותר ואחר כך גם מנהלך הבנק מחכה לה כמו לכל בעל עסק אחר והספקים והתחרות וכו'. לכן זה מרכז הקושי ולכן צריך לתת לקושי הזה את תשומת הלב.

הכותרת השניה היא הבשורה והיא ההזדמנות. אסור לדבר רק על קשיים, צריך להסתכל גם על החצי כוס המלאה. הבשורה וההזדמנות היא שבמשך השנים האחרונות אנחנו עדים לעליה מתמדת ביזמות נשים בארץ. זה התחיל לפני כמה שנים כש-17% מהפונים למט"ים היו נשים, אני מסתובב היום ברוב המט"ים, חברי לשעבר, ואני מגלה בדוחות שלהם כבר 25 ואפילו במט"ים מסויימים, במט"י ראשון לציון גיליתי 30% נשים בפניות וזה יפה מאוד. אצלנו בחבר הישראלית הסטטוס של בעל עסקים לא משנה שלא קל לו, אבל זה צווארון לבן וזה סטטוס מכובבד יותר מדברים אחרים וצריך שהנשים ימצאו את ה-50% שלהם לפחות והן בדרך ואני שמח, אני לא יודע להגיד לכם נתונים עכשוויים, אני חייב לספר לכם שלפני כמה שנים בכנס שהיה במונטריאול בנושא יזמות ישראל היתה ביזמות נשים במקום השני פר אוכלוסיה אחרי ארצות הברית ולפני קנדה. זאת בשורה וזאת הזדמנות וזה אומר שהנשים רוצות, מעיזות, אלא מה שהן צריכות זאת הכותרת השלישית שלי, זה הצורך. הצורך שלנו זה להקצות משאבים מיוחדים ליזמות נשים. לפני כמה שנים היתה הגברת שעשתה את הצעדה ממצפה רמון לכיוון ירושלים ואז התעוררו ופתאום קיבלנו במט"ים דיווחים שיתנו תקציבים של מליונים לנשים חד הוריות וכו', אנחנו עדיין עם הטפסים ועדיין עם הרשימות, התקציבים עדיין לא הגיעו. ולכן אני קורא לוועדה לפעולה במשך השנה כדי לייצר תקציבים מיוחדים לנשים על מנת לקדם אותן. הן כבר שם, אנחנו צריכים לחבור אליהם בתקציבים מיוחדים לסייע להם באותו קושי שציינתי קודם.

אני אסיים בכותרת הרביעית, הצבעונית יותר והיא הפוטנציאל. אין ספק שיש פוטנציאל אבל כדי לדעת אותו אני אספר שתיים שלוש דוגמאות על מה שעשינו בעבר בנושא יזמות נשים ועד כמה זה הצליח, כדי לתת לנו את הטעם ולרצות רק עוד ועוד לקדם את הענין. לפני כמה שנים בצענו קורס בבאר שבע לנשים בדואיות בצילום DJ ווידאו. וצריך לדעת שלהוציא נשים מכפרים בדואים, מכל כפר, כי הרי הם לא יתניידו בערב מכפר לכפר, על מנת שלא יקרה מצב שבאוהל הגברים תהיה מוסיקה ויצלמו ובאוהל הנשים שהיופי שם בדרך כלל קצת יותר, אין צילומים ואין מוסיקה והם צריכים לשמוע את זה מאוהל הגברים. מקומות העבודה שיצרנו שם הם לא על חשבון אף אחד, הצלמים הגברים ממשיכים לצלם באוהל הגברים ונשים מצלמות פתחו חנויות צילום חלק מהן והקורס הבא היה DJ והיום הן הולכות שתיים שתיים, אחת DJ ואחת צילום והיום מי שיהיה באודיטוריום בכנס החגיגי שלנו, שתי הצלמות שתהיינה לאירוע הן אותן צלמות בדואיות מאותו קורס. זאת דוגמה אחת אולי צבעונית מאוד. אנחנו קיימנו בעבר קורס לאלמנות ונתמכות ביטוח לאומי ליזמות לאוכלוסיות קשות ביותר, נשים שבאות ממצבים בבית מאוד קשים והן באומץ ליבן מוכנות להתמודד עם דגל היזמות ואנחנו ציידנו אותן בכלים של איך לפתוח עסק, מה השלבים וכו'. לאחרונה הסתיים באופקים קורס לנשים חרדיות ברפואה אלטרנטיבית בשיטה מיוחדת שנקראת סוג'וק ואפילו הממציא הגדול מקוראה הגיע לטכס. אלה מבחר דוגמאות מהשטח שאנחנו יכולים לשמוח שהם קרו ולקוות שיקרו עוד הרבה יותר בעתיד.

תודה רבה. אתה דיברת על חוסר התקציב ואנחנו נדבר את זה ונציגי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יסבירו לנו על זה. חוץ מהתקציב אנחנו צריכים עוד כנראה להקים מערכת הסברה, ולא רק במגזר המיעוטים, זה גם היום עדיין קיים, כי גבר אם הוא מפרנס ואם הוא יודע שהוא בעל הבית בבית אז קשה מאוד גם עם התקציבים לשכנע את הגבר שאישה תקים עסק או תצא לעבודה ועקב זה יכול להיות שלא רק תקציבים אלא צריכים איזה שהיא מערכת הסברה לנשים במגזר המיעוטים.

אני אתייחס לכמה נקודות בנושא העסקת נשים במגזר המיעוטים. בזמן האחרון הקמנו כמעט במיוחד במרכז ההשקעות מסלול תעסוקה שכמעט כל בקשה מקבלת עדיפות ועולה לדיון ואם היא עומדת בקריטריונים היא מאושרת. מהמסלול הזה בשלוש השנים האחרונות הוצאנו כמעט 55 מליון שקל לקליטת יותר מ-900 עובדות במיוחד במתפרות וראינו גם הצעת מחליטים בשבוע שעבר שהעלה אותה השר אלי ישי בישיבת הממשלה, להאריך את תוקף מסלול התעסוקה בעוד שלוש שנים למגזר הדרוזי והצ'רקסי. שזה בעלות של חמישה מליון שקלים. נושא המשפחתונים, על מנת לאפשר לאישה לצאת לעבודה הגדלנו במגזר הערבי יותר מ-200 משפחתונים בשנה שעברה, זה 200 מקומות עבודה, זה מאפשר לנשים שיש להן ילדים לשים אותם במסגרת מסויימת על מנת שיתאפשר להן לצאת לעבודה. הצהרונים, יש הפרטה על מנת להקל, לפתוח עוד צהרונים ועוד סיוע לנשים חד הוריות. כמעט כל המסגרת של הילדים שלא יהוו מכשול בפני האישה שתוכל לצאת לעבודה. אני אתייחס גם להכשרה מקצועית. אנחנו יודעים שיש מגבלה בתקציבים, שאי אפשר, הכל פתוח והכל יפה, לפעמים אנחנו נתקלים בבעיה תקציבית וזה נובע גם ממשרד האוצר אבל במסגרת התקציבית שנמצאת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אנחנו משתדלים לנצל אותה עד תום במיוחד למגזר הערבי. אנחנו יודעים שיש בעיה רצינית במגזר הערבי במגבלות הדתית של האישה הערבייה או הדרוזית שלא מאפשרים לה לעבור טסט ולקבל רשיון נהיגה שזה יאפשר לה לעבוד רחוק מהבית או הלבוש וכו', כל זה היא מגבלה קשה ביציאת האישה הערבייה לשוק העבודה. אבל עושים כל מאמץ גם בהכשרות, אנחנו יודעים שיש כמה סוגים של קורסים, יש פיקוח ויש השמה. העדיפות היא לנשים.

ענין היזמות, יש לנו שלושה מט"ים במגזר הערבי, מט"י משולש, מט"י נצרת ומט"י גליל. בחורים מוכשרים יושבים שם ועושים עבודה נפלאה ונותנים כל סיוע, אם זה בהדרכה להקמת בית עסק קטן או גדול או בסיוע במשרדי הממשלה, בבנקים, במילוי טפסים ובכל מה שאפשר. אני לא אומר שהכל מאה אחוז, חסר עוד הרבה, אבל היזמות צריכה לבוא מהאישה עצמה או מהמגזר עצמו או מהרשות עצמה שהיא תסייע כמה שאפשר לאישה שתהיה דומה לגבר. כמו שיוצא הגבר לעבודה שתוכל גם האישה לצאת ללא שום מגבלה.

תודה רבה. אתה אמרת שאתם השקעתם מליוני שקלים למקצוע כמו תפירה.

הרוב למתפרות.

למה לקחתם דווקא את המקצוע הזה, למה לא משהו אחר?

אנחנו לא לקחנו. כל מי שביקש, כל מי שיש לו רעיון שהוא רוצה להקים עסק, יגש למרכז ההשקעות, יקבל עדיפות, יש עדיפות למגזר הערבי שהבקשה שלו תידון בתחילה.

הסוגיה הזאת של נשים ערביות בשוק העבודה באופן כללי היא סוגיה מאוד חשובה. אני חושבת שגם אם אנחנו מדברים, יש לה כמה סעיפים או כמה מסלולים, יש את הנשים השכירות, יש את הנושא של עסקים קטנים שזה יותר הדיון היום ויש את הנושא של העידוד באופן כללי לשלב אותן, להכשיר אותן, לעודד אותן ויש סוגיה נוספת שהוועדה הזאת גם נתנה את הדעת עליה, שזה נשים אקדמאיות ערביות שגם שם האבטלה מאוד גבוהה. לצורך הדיון אני רוצה להתמקד יותר בנושא של יזמות עיסקית ונשים עם עסקים ולעודד אותן. אני חושבת ואני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה, ההתפתחות העתידית של קליטת נשים והעלאת אחוזם בשוק העבודה יהיה לה משקל מאוד רציני בנושא של עסקים קטנים. לדעתי התחום הזה יש לו פוטנציאל ללכת ולהתפתח. אולי יותר מפוטנציאלים אחרים של מסלולים אחרים. אני לא רוצה לחזור על האחוזים שמדובר ב-5.8 מתוך שוק העבודה שמספרם הוא 18 אלף לפי כל המסמכים, אנחנו נשים צועדים כמעט באותו מקום. כשהמצב הכלכלי הולך ומחמיר, התפתחה תרבות שונה לגמרי, תרבות כלכלית שונה לגמרי, אחוז העוני אמוד גדול ויש לנו פוטנציאל לא רק בשל מעמד האישה שהוא בפני עצמו חשוב, יציאתה של האישה להעצמתה, לשילובה, להתפתחותה, אבל אני גם שמה דגש על ההיבט הכלכלי בענין, על בכלל מה זה יגרום מבחינת הנעת תהליכים כלכליים לחברה. העלאה הרמה, אולי אחוז העוני. לדעתי הנושא של עסקים קטנים הוא נושא שבהחלט קיבל דחיפה רצינית בשנים האחרונות. לדעתי הפוטנציאל הזה עוד לא מוצה עד הסוף ומאוד חשוב לתת את הדעת על הנושא הזה ולנסות לראות איך אנחנו בכלים, הרבה פעמים בלי עלויות גבוהות, אפילו בכלים פשוטים, במענקים, בהכשרות, בהדרכות, אפילו בשילוב ידיים, אני הייתי מציעה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יכול להיות שיש לכם ויכול להיות שאין, אבל יש היום מספר גופים בשטח, מרכז לפיתוח כלכלי ערבי יהודי שיש לו אגף לתעסוקת נשים ערביות, עוד כל מיני מרכזים כאלה ואחרים, יש לי רושם שהרבה פעמים יד ימין לא יודעת מיד שמאל. יש את המט"ים גם ויש בשטח עוד כמה דברים, עמותות ויש אגודות וגופים וכולם עוסקים פחות או יותר באותו תחום. לדעתי העיסוק באותו תחום הוא מבורך אבל חוסר התיאום מביא לבזבוז משאבים ואי איגום משאבים. מי שאמור לעשות את זה, לפחות שכל אחד יפעל ויעשה את מה שיש לו, אבל אני מציעה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להקים מכל הגופים האלה שעוסקים ועובדים בשטח איזה מבנה, איזה ועדה, פורום - - -

יש אחד בהתהוות.

אם יש אחד בהתהוות אז אנחנו באותה חשיבה, כי אני השתתפתי לא מזמן באירוע מאוד גדול של נשים, אני גם שומעת שחלק מתכנן אולי באותו כיוון אותו דבר, ואני יודעת שיש יוזמות וחבל בתחום כזה שאפשר, כי האיגום משאבים והתיאום יכול למנף את המשאבים, יכול לתת דחיפה מאוד רצינית וגם לפעמים בגלל חוסר תיאום אולי גם בזבוז משאבים שאין אותם לאף מסגרת, לא לכם לא למשרד ולא לגופים. לכן אני חושבת שזה אתגר שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה צריך לזרז ולנסות להכניס את כל הגופים בעופה אחת. גם אם יש תחרות אני ערה לזה, אני ערה למה שקורה, יש תחרות, יש שמירה על טריטוריות, כל אחד רוצה את הטריטוריה שלו ולא משתף, אבל אני אומרת שאתם צריכים למצוא את הכלים, המשרד צריך למצוא את השבילים להביא את כולם לשולחן אחד כדי שתהיה פעולה אחידה ובהובלה שלכם שנדע מה הנתונים, מה ההכשרות, מה חסר ולא סתם כאילו הכשרות לא לפי נתונים ולא לפי תכנון. אני גם מציעה להתחיל לחשוב באופן יצירתי לא על רק הכשרות מסורתיות, צריך להתחיל לחשוב עם חזון. אני מאוד בעד פריצת גדרות ופריצת מחסומים ושינויים לא קורים, שינויים לא יקרו אם אנחנו ממשיכים עם החשיבה המרובעת ובלי לצאת ואפילו לחשוב בצורה אחרת, שינוי ממש מבני חשיבתי. אני אומרת לכם שהפוטנציאל קיים, השטח מוכן לקבל היום שינויים. אני לא שמעתי את כל הדברים שנאמרו פה על החסמים, קיימים חסמים, אבל החסמים היום הם הרבה פחות, מה שפעם היה שהבעל לא מרשה, אני חושבת שאנחנו נמצאים בתהליך שינוי גם בנושא הזה ואני יודעת שאם תותאם העבודה, לא צריך העתקת מודלים, העתקה של מודלים בדיוק שמופעלים באיזורים או בתרבויות או באיזורים אחרים, צריך גם להתאים מודל, הרבה פעמים התאמת מודל היא דבר לגיטימי והתאמת מודל שיקח בחשבון גם את אותם חסמים יכול לתת מענה לאוכלוסיה יותר רחבה בענין הזה. יש רעיונות יצירתיים איך לעשות את זה ומי שבסופו של דבר, אני לא אומרת שכולם יקלטו, אנחנו גם חיים בתוך מציאות, לא כולם יקלטו אז יהיה כאלה מה שאתה ציינת שבשום פנים ואופן או שהם לא יצאו או שמבחינת ערכים תרבותיים בשום פנים ואופן לא יצאו, אבל אנחנו מדברים על אחוז, לא התקרבנו אפילו לאחוז. בואו נתחיל להתקרב לאחוז, נתחיל להוציא 30-40% ונגיד ש-60 יש להם חסמים. 80 שלא יוצאים אין לכולם חסמים, אני לא מקבלת ואני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה, אני לא מקבלת שה-80% שלא יוצאים הם בגלל החסמים. מתוך ה-80 אני בטוחה ש-30-40% ואתם תגלו את זה במחקרים נעשו, רצונה של האישה לצאת לעבוד וכמה היא כן מוכנה וכמה אם יהיו לה כלים לצאת לעבוד כמו אמצעי תחבורה, כמו פתרונות לילדים, גם פה זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פתיחת מעונות, פתיחת משפחתונים שהחסם הזה הוא מאוד גדול. דנו בזה. אז בואו לפחות בחלק הזה שאפשר לפתור, יש אחוז שאפשר לפתור ובאחוז הזה זה אחריות המשרדים, כי העבודה הנוספת שנעשית על ידי מרכז כלכלי, על ידי עמותה כזאת או אחרת היא מבורכת אבל לא הם האחראים, יש פה אחריות של הממשלה ויש פה מדיניות שהשלטון המרכזי צריך להתוות. אני לא רואה מדיניות מאוד ברורה. אנחנו בענין הזה, אני מקדמת חוק שעבר קריאה טרומית להקמת רשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים, קידמנו את זה בוועדת הכלכלה לקראת קריאה ראשונה. מה שלי חשוב להגיד, יש סעיפים בחוק הזה מאוד ברורים לעידוד נשים, נשים באופן אישי ואקדמאיות מכל הסוגים וזה עוד מבנה, זה עוד גוף שהוא ממשלתי שאמור ברגע שיקום ויתחיל לפעול הוא צריך למצוא את הקשר גם עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועם משרדים אחרים. הגיע הזמן לחשוב חשיבה אחרת ואני אומרת לכם, גם אם לא שמעתי ולא הייתי מהתחלה בדיון הזה, אבל אני כמעט בטוחה שאני כבר 10-15 שנה בוועדה הזאת ואין שנה שלא התקיים דיון על הענין הזה ואין שנה שתוכן הדיון, אם תחזרו לפרוטוקולים, אותו תוכן כבר 15-20 שנה, אנחנו מדברים, סוקרים, מביאים נתונים, מדברים על חסמים. הגיע הזמן שאנחנו נתחיל לחשוב ולהתנהל אחרת. אותי לא מספק הצבת נתונים והבאת אינפורמציות שלוקחת חלק גדול מאוד מתוכן הדיון ומתוכן ההתייחסות. אני רוצה לעצור כאן ולהגיד, אחרי כל זה מפה צריך להתחיל עכשיו הדיון, מה הפתרונות. פתרונות מדידים מבחינת משתנים מדידים ומבחינת טווחי זמן. בשנת 2009 אני רוצה לדעת מה התוכנית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ב-2009 כמה כסף, למה, למי זה מיועד, מי אוכלוסיית היעד, איזה אמצעים ואיך אתם מודדים את זה בסוף שנת 2009. בסוף שנת 2009 אתם לוקחים את כל מה שנבנה ואתם אומרים, אנחנו השנה משלבים, סתם דוגמה, עוד מאה נשים, אנחנו מקדישים כך וכך משאבים, בחודש דצמבר אתם מודדים ואז עושים הערכה עצמית אישית ולא עוד פעם עם הנתונים ועם החסמים ועם הבעל, אני לא מקבלת את השיטה הזאת. אמרתי את הדברים מתוך חשיבות הענין ולא מתוך זלזול, אני מעריכה כל אחד שעובד אבל הגיע הזמן לחשוב חשיבה אסטרטגית אחרת.

את אמרת דברים כואבים ואני חושבת שאם עשר שנים השתתפת לא רק בוועדה למעמד האישה אלא גם בוועדות אחרות לגבי הנושאים האלה, הגיע הזמן שאנחנו לא רק נדבר ונוציא סיכומים אלא שהסיכומים יהיו חיוביים והגיע הזמן שהאחוזים יגדלו. רצינו לשמוע מה האוצר מסייע לעסקים קטנים ובינוניים.

מי שיכול לתת תשובה טובה יותר בענין הזה זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בגלל הידע, כי מי שיותר קרוב לעניינים זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני אזכיר את הענין של מעונות יום והמשפחתונים. בענין הזה הממשלה נותנת תוספת תקציב. נכון הוא שכתבתי פה שרוב - - -

אתה יודע שנשים שמועסקות במשפחתונים ערבים מקבלות פחות כסף ממשפחתונים כלליים.

אני לא ידעתי את זה וזה גם לא נשמע לי הגיוני. זה תעריף מפוקח.

אני השבוע בדקתי את הנושא הזה ונדהמתי, יש היום גם כנס על הנושא הזה בכל המגזר הערבי יחד עם המגזר היהודי, אני לא שם כי אני כאן, כי יש לנו הצעות חוק. השבוע נפגשתי בענין הזה עם האחראית על המשפחתונים שמייצגת ונדהמתי לדעת שהאחוז שמשולם שם מבחינת ההשתתפות של המשרד למשפחתונים או למנהל משפחתון במגזר הערבי הוא פחות.

זה לפי הנתונים ראית, לפי התלושים?

זה מה שהם אמרו, שמועבר אליהם פחות כסף.

צריך נתונים.

זה משהו שצריך לבדוק אבל זה בטח לא משהו שצריך להיות ואם זה המצב אז זה חמור, רק צריך לבדוק שזה לא רק שמועות וזה באמת המצב. למרות שכתוב פה שבמעונות יום יש פחות ילדים בקרב המגזר הערבי ויותר נפוץ הענין של המשפחתונים, זה לא בהכרח רע. המטרה היא לאפשר לאישה לצאת לעבודה, אני רק אגיד שבענין הזה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בשיתוף איתנו יש אוזן קשבת בענין של פתרונות לטיפול בילדים, שם הממשלה תומכת כמה שאפשר ובהיקפים נרחבים. אכיפת חוקי העבודה, גם שם ב-2007 תוגבר מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, תוספת תקנים שהיא מאוד משמעותית של מעל מאה תקנים, תקציב של 22 מליון שקלים וגם שם יש תוכנית לאכיפה מוגברת במגזר הערבי. אז גם את הענין הזה הייתי מזכיר בתור משהו שהממשלה עושה ואם נלך ללב הדיון שזה ענין של עסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי, אז בענן הזה אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אני רק אגיד שבמשרד ראש הממשלה יש איזה שהוא גוף שאחראי על פיתוח תעסוקה ויזמות, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, הם הולכים שם לכיוון של קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות שמשקיעות בחברות פרטיות ועסקים קטנים ובינוניים, צריך לראות איך עושים את החיבור הזה, יש שם תקציבים, יש שם נכונות וזה לדעתי יכול לשמש מנוף בנוסף למה שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יגיד, של הרשות לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים, אבל שם יש כסף שהוא ממש צבוע מטעם המדינה ליזמות למגזר הערבי.

אני מהרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה אבל נתבקשתי על ידי מנהל ההקמה של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי להגיד כמה נקודות כי נבצר ממנו להגיע. אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו לענין חשיבות הנושא של עידוד תעסוקה ויזמות של נשים ערביות, אני רק אמנה בנקודות את הדברים שאנחנו עושים. אנחנו עכשיו נותנים קורסים בישובים ערביים בצפון, נתנו סל של קורסים הכולל בתוכו גם את הנושא של יזמות עיסקית ולהפתעתי רוב הבקשות, סל במגוון תחומים כולל הנושא הזה, אבל להפתעתי או שלא להפתעתי רוב הבקשות שלנו הם בקשות שהגיעו אלינו למשרד זה בקשות של קורסים בנושא של יזמות



עיסקית. יש לנו משהו כמו 80 קורסים ואנחנו התחלנו עם עשרה קורסים עכשיו, עד סוף השנה אני מאמינה שנבצע את כל הקורסים.

אתם עושים את זה בנפרד ברשות או דרך המט"י?

אנחנו עושים את זה דרך חברות שזכו במכרז, מט"י ככל שידוע לי לא הגיש מועמדות למכרז, שלוש חברות כולל החברה למתנסים, מכללת סכנין וחברה נוספת.

זה בדיוק מתחבר למה שאמרה חברת הכנסת חילו על חוסר איגום משאבים וכל אחד עושה לעצמו ולכן יש בזבוז אדיר של משאבים כאשר אוכלוסיית היעד לא מוגדרת וכל אחד יורה לכל הכיוונים. זאת הבעיה.

מה שקרה לגבי מט"י, הם איחרו בהגשת המכרז.

אני לא מדבר לגבי מט"י, אני מדבר בכלל.

גם את לוקחת גופים שלא התמחו בנושא. הם התמחו לצורך המכרז הזה.

הם יכולים להשתמש בקבלן משנה שמתמחה בתחום כי הקורסים שלנו זה לא רק יזמות.

מה העלות של הקורס למשתתף?

אין עלות, אנחנו מממנים את כל הקורסים. הקורסים כוללים גם הכנה לעולם העבודה, מגוון תחומים שקשורים לנושא הזה של לצאת לשוק העבודה. בנוסף אנחנו מתכננים לפתוח, זה עדיין רעיון אבל בהתהוות, לפתוח שתי כיתות בנושאים טכנולוגיים בשיתוף עם מה"ט במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נשים ילמדו, אנחנו נממן את הלימודים שלהם ואנחנו נדאג גם להשמה של אותן סטודנטיות ושילובן בעולם העבודה. הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה שמוקמת גם רואה חשיבות ושמה לה בראש סולם העדיפויות שלה את הנושא הזה של תעסוקת נשים ערביות ואני יודעת שבשיתוף עם מט"י הם מתכננים, יש להם תוכנית עבודה שתכלול, תיתן לאותן נשים חבילה כוללת של גם העצמה, גם הכנה לשוק העבודה, גם איך מכינים תוכנית עיסקית, ליווי לפתיחת עסק וכדומה. בנוסף הרשות לפיתוח כלכלי בהקמה יוצאת בקול קורא לכל הארגונים לכל הארגונים והעמותות העוסקים בתחום של עידוד יזמות כדי למנף את הפעילות שלהם מבחינה תקציבית. אלה עיקר הנקודות שהם עוסקים בהם ויש דברים נוספים שאפשר לפנות למנהל בהקמה והוא ירחיב עליהם.

מתי הקורסים האלה עולים בצפון?

הקורסים האלה כבר מתחילים ואנחנו נמשיך איתם גם ב-2009.

זה משהו חדש.

כן, אנחנו רק עכשיו יצאנו למכרז, אנחנו מתחילים וזה ימשיך עד סוף 2009.

אתם לא יודעים עדיין כמה משתתפים.

עוד אין לי תוצאות, אני מקווה שזה יצליח, אני מאמינה שזה יצליח אבל בינתיים אין לי נתונים להגיד כמה אנשים בפועל בסופו של דבר פתחו עסק משלהם.

לא, כמה בכלל משתתפות בקורסים.

נפתחים עשרה קורסים, כל קורס זה שלושים נשים. אבל יפתחו עד סוף שנת 2009 שמונים קורסים בסך הכל. אני מקווה שיהיה לנו עד אז עוד תקציבים ואז נוסיף עוד קורסים.

אני מפורום נשים לתקציב הוגן, אנחנו חקרנו את הנושא של עסקים קטנים דרך שני היבטים. אחד זה ניתוח של קרן ההלוואות שהמדינה נותנת ערבות לפתוח עסק קטן, בינוני או קטן אבל מה שקורה זה שהדימוי של הלווה הפוטנציאלי הוא בדרך כלל לא מתאים לצרכים של נשים בכלל ושל נשים ערביות בפרט. דיברנו כאן על הצורך להציב פתרונות, אחד הפתרונות זה לבנות מסלול למיקרו הלוואות עם ערבות מלאה של המדינה. אנחנו יודעים שיש קרנות כמו קרן קורא שנותנת הלוואות קטנות, אבל היא לא יכולה לענות לצורך של כל הנשים שרוצות לפתוח עסקים. אנחנו יודעים ממחקרים שנעשים ברשות לעסקים קטנים שיש הרבה פעמים נשים ערביות שרוצות לפתוח עסק והן נתפסות כלקוחות בעייתיים בבנקים, לכן אולי יש צורך לבנות מסלול של הלוואות שהוא חוץ בנקאי, אני יודעת שמבחינה חוקית יש כמה בעיות אבל יש צורך להתחיל להפעיל חשיבה כדי לענות לבעיה הזאת. אנחנו יודעים שהלוואה של 70 אלף שקל שזה המינימום, נשים ערביות לא צריכות כל כך הרבה, מספיק הלוואה של 20 אלף שקל, 10,000 שקל זה מאוד יכול לעזור להתחיל עסק קטן.

לא נותנים פחות?

לא נותנים. אין אפשרות לעשות את זה. אז קודם כל צריך שיהיה מסלול מיוחד למיקרו הלוואות. מיקרו הלוואות הוא טוב לא רק לנשים ערביות אבל בעיקר לנשים ערביות. אנחנו דיברנו שיש צורך, מט"י נותן ליווי עיסקי ואנחנו שמענו כמה זה חשוב לא רק הליווי הקודם אלא תוך כדי כדי שהעסק ישרוד ולא רק יהיה שנה. אז העשרים שעות ליווי שמט"י נותן הן מבורכות אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים יותר ושזה יהיה לאורך תקופה. זאת דרך להתמודד עם הסוגיה הזאת. כמה מהטפסים הם בשפה הערבית, מה קורה מבחינת הנגישות לשפה, כמה אנשים בתוך מט"י, נשים שלא מדברות עברית או לא מדברות כל כך טוב עברית שניתן לתקשר איתן, עוד נקודה מאוד חשובה שצריך להתמודד איתה. אני חושבת שאם כבר מפה תצא קריאה להתחיל עם מסלול למיקרו הלוואות, ליווי יותר ארוך ונגישות של טפסים בשפה הערבית עשינו התקדמות משמעותית.

ליווי במי זה תלוי, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

מט"י נותן את הליווי.

אבל למה עשרים שעות ליווי, כנראה שזה גם תקציבי, ולמה 70 אלף שקל, למה לא 50 אלף שקל, למה זה המינימום הזה.

אני ראש ענף חונכות עיסקית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. לגבי הליווי שהיא ציינה, זה תוכנית חונכות עיסקית שזאת תוכנית שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מפעיל, מט"י הוא הגורם המבצע שדרכו ניתן השירות. עשרים שעות כרגע זאת המתכונת, זה נקרא חונכות זעירה, חונכות ליזמים או לעסקים שמעסיקים עד ארבעה עובדים, כרגע לפי המתכונת שאנחנו מציעים ניתן לספק להם עשרים שעות ייעוץ בסיבסוד של 75% מהמדינה. אנחנו בוחנים אפשרות להגדיל את סל השעות אבל התקציב נתון. התקציב הוא נתון והתקציב בשנים האחרונות הוא במגמת ירידה, לכן ככל שנגדיל את השעות נוכל לעזור לפחות אנשים, זה לא שהתקציב שלנו יגדל. כרגע אנחנו פועלים עם התקציבים שניתנו לנו מתחילת השנה, אמורה להגיע לנו תוספת תקציב מהאוצר. במהלך החודשיים האחרונים היתה הפשרה של כל החונכויות שעמדו בצנרת, חוץ מהשבוע האחרון אין שום חונכות שלא אישרנו, אבל צפוי שבחודש הקרוב שוב נאלץ להקפיא את זה בגלל מחסור בתקציבים. אני מקווה שלא נגיע למצב הזה.

מה היה התקציב השנה, עד עכשיו בשנת 2008, איזה סדר גודל? כי המשאב הזה שגם ולריה התייחסה אליו הוא משאב שניתן גם למט"י וזה המשאב העיקרי שהמדינה נותנת תמיכה ליזמים ומה שקורה זה שבשנת 2007 היה תקציב לשעות חונכות אבל הוא כל פעם מוקפא ולמעשה לשטח מגיע מעט מאוד אז רציתי לשאול איפה זה עומד, יש כל פעם התראות שעוד מעט זה ישתחרר, אז מה שוחרר ואיזה סדר גודל כדי להבין מה הצפי.

התקציב של החונכות העיסקית מתוך תקציב המדינה לצערנו הוא מאוד קטן והוא גם הולך וקטן מדי שנה. התקציב של כל מינהל המימון הוא 4.7 כשבמינהל המימון יש מספר תוכניות סיוע לעסקים קטנים ובינוניים שאחת מהם למרות שהיא מרכזית, אחת מהן היא חונכות עיסקית. לכן מסדר גודל של תקציב בסיס לכל המינהל שהוא 4.7 מגיע לחונכות העיסקית רק 2.7 מליון מתקציב המדינה. זאת נקודת הפתיחה שלנו שהיא נקודת פתיחה לא אידיאלית. על התקציב הזה מתווספים תוספות שמגיעות מרזרבות תקציביות שהמנכ"ל מקבל. כרגע אנחנו עומדים על סדר גודל של 11 מליון מתחילת השנה לחונכות עיסקית, נכון להיום, התחלנו והקפאנו את התוכנית מכיוון שהתקציבים לא היו רציפים, אבל נכון להיום כל החונכויות שהוגשו עד לפני שבוע אושרו למרות שחלקן אושרו לאחר תקופת זמן ולא ברגע שהן הוגשו, אבל כל החונכויות אושרו, אבל התקציב הזה צפוי להיגמר, אנחנו לא מאמינים שזה יספיק לנו עד סוף השנה לענות על כל הביקושים, אני מקווה מאוד שנקבל תוספת תקציבית כדי להמשיך לענות על הביקושים. אנחנו מודעים לכך שזאת התוכנית המרכזית שמסייעת לעסקים קטנים ולכן אנחנו עושים את כל המאמצים הנדרשים כדי להגדיל את התקציב.

ה-11 מליון כבר מסתיימים?

כן, אנחנו לקראת ניצול כל התקציב, במהלך החודש הקרוב אני מניחה שנגיע לניצול.

והאחוזים לא משתנים במשך עשר שנים כמו ששמענו היום. ההלוואות שניתנות לפתיחת העסק, באיזה ריבית הן ניתנות, בלי ריבית בכלל, בריבית נמוכה, לכמה שנים?

אי אפשר להתייחס לכל ההלוואות כסל אחד, יש מגוון רחב עצום של הלוואות שכל הלוואה מיועדת לקהל יעד מסויים, מציעה ריבית מסויימת, יש לה ערבונות מסויימים שצריכים להגיש, יש רשימה של למעלה מ-15 סוגי קרנות שונים שכל אחת מהן מופעלת בדרך שונה, רק הקרן שהיא ציינה שהיא קרן בערבות מדינה של תבור, זה משהו שמופעל דרך משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אבל יש סוגים שונים.

הריביות הן גבוהות ולא נמוכות, אין ריביות מסובסדות, הריביות של ההלוואות האלה בדיעבד יוצאות כמו ריבית בנקאית ולפעמים אפילו מעט יותר. הרבה פעמים הבנק אומר, יש לך בטחונות, אני אתן לך מחוץ לקרן ויהיה לך יותר טוב מאשר לקבל בתוך הקרן.

אנחנו מדברים על אוכלוסיה שאין לה בטחונות.

תחשבי שבאים לבן אדם ואומרים לו, הבנק, אל תיקח מהקרן הזאת, גם אם הוא עבר את המסלול שהוא קשה לקבל, כי זאת הלוואה לא זולה.

אם יש דברים כאלה אז יכול להיות שהקרן צריכה לעודד עם מענקים.

אין מענקים, ההטבות זה הערבות מדינה.

מענקים יש בתנאי שיהיה חלק מהייצור ליצוא.

אתה מדבר על מרכז ההשקעות, עסקים קטנים לא מגיעים למרכז ההשקעות. עסקים קטנים נעצרים הרבה לפני.

שלא נשכח שהשר אלי ישי כל ישוב ערבי הוא באיזור עדיפות א', לא משנה איפה הוא נמצא.

מה זה עדיפות א', אם עסק קטן מגיע מעל למאה איש.

כל הפרוצדורות של מרכז ההשקעות - - -

אני בא ממוצא ערבי ואני בא מכפר ערבי ואני מכיר את האוכלוסיה, אני לא חושב שהחסם של העסקת האישה הוא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ההיפך, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נותן את כל הסיוע והרשות לעסקים קטנים יש לה קשר הדוק כי היא נמצאת בתוך השטח, היזמות צריכה לבוא מהאישה להקים את העסק וברגע שהיא פונה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה היא מקבלת את כל הסיוע. אני עוד לא שמעתי מישהי שבאה להקים עסק ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא סייע לה.

מה לגבי ארנונה?

אנחנו ממש מתערבים גם בזה אמנם שזה לא התפקיד שלנו. אנחנו הולכים לראש הרשות ומבקשים ממנו שיפרוס את אחוז הארנונה לחמש שנים, אמנם זה לא ערבות שלנו אבל אנחנו מעודדים את הנושא הזה וזה חשוב מאוד.

יש פה סוג של פיזור וביזור משאבים. אומר איש האוצר שזה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כל אחד זורק את הכדור למקום אחר. נניח שנותנים הלוואה ואנחנו פה מדברים על עסקים של נשים, כל נושא ההלוואות והמענקים נכון לכל עסק בין אם הוא של יהודי ובין אם הוא של ערבי גבר או אישה. מה מאפיין עסק של אישה שהיא פותחת אותו, הבעיה הראשונה שהיא צריכה להצדיק את ההוצאות הנוספות שהיא מטילה על המשפחה כתוצאה מהעבודה שלה וזה לא רק המשפחתונים כי יש ילדים בגיל בית ספר יסודי ובגיל תיכון שמסתובבים ברחובות כי יש חופשות, כי בית ספר נגמר בשעה 11, אז אנחנו צריכים פה את משרד החינוך שיתן את הצד שלו ואנחנו צריכים את משרד האוצר שאמנם לא רוצה לתת נקודות זיכוי על טיפול בילדים וכאשת מקצוע אני יכולה להבין את העמדה, אבל יש הקלות אחרות שאפשר לתת, אפשר לתת הקלות לעסק קטן שפועל מהבית שלא קיים, הקלות לעסקים משפחתיים בבעלות משפחתית שהיום יש קנס מס מאוד גבוה על עסקים כאלה, אני חושבת שצריך להגיד בואו נאגד משאבים לא רק בתוך הרשויות המתנדבות אלא כל המשרדים שיפעלו ביחד ויתנו תשתית כדי שאותו עסק שקיבל הלוואה גם יוכל לפעול בהמשך.

אני מנהלת אגף שיקום במוסד לביטוח לאומי. אנחנו מטפלים בעיקר בנשים עם מוגבלות, כמובן גם באוכלוסיה אחרת, גם גברים עם מוגבלות אבל כרגע הנושא הוא נשים ואלמנות שזכאיות לשיקום. אני שומעת פה מידע רב שהוא מפוזר, שהוא לא ידוע לכולם והעובדה שהוא לא ידוע לכולם כאנשי מקצוע והעובדה שהוא לא ידוע לכולם כאנשי מקצוע והעובדה שהוא לא ידוע בוודאי לחלק גדול מהנשים, לדעתי הוא גורם מעכב מאוד משמעותי כדי לתת תנופה לנושא. חייבת להיות רשות או גורם אחד שיקח על עצמו לרכז את כל המידע בחוברת או דפי מידע כדי שהאישה, אתה אמרת שזה חייב לבוא מצד האישה, אני מסכימה איתך אבל בידי האישה צריך להיות מידע שלא תתחיל לרוץ ממקום למקום. חלק מהמוטיבציה הולכת לאיבוד כשאדם מתרוצץ ממקום למקום במיוחד כשמדובר באדם שעושה את דרכו בתחום לא פשוט. לכן לא רק בתחום של מרכז ההשקעות ולא רק בתחום של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אלא בכל התחומים, לרכז את הכל ולהפיץ את המידע הזה. אני חושבת שזה לכשעצמו יתן תנופה גדולה לנשים וגם יגייס את העובדים המקצועיים לעזור ולבנות תוכניות מותאמות לאוכלוסיה הזאת. אני בטוחה, אני אומרת את זה גם באופן אישי אבל גם בשם חלק גדול מהעובדים, שחלק גדול מהעובדים במוסד לביטוח לאומי שמטפלים באוכלוסיה הזאת לא יודע על האפשרויות האלה. אז אם אנחנו לא יודעים אז וודאי שהנשים הן האוכלוסיה היותר פגיעה.

אני ברשותך אתייחס לשתי נקודות. יש לנו תוכנית כמו שהיתה ויסקונסין ואנחנו מנסים לעשות כל מיני מפגשים בין דורש העבודה למספק העבודה.

נגעת באוכלוסיה מאוד מסויימת, אז אולי הנשים שמגיעות לתוכנית הזאת יודעות, אבל יש עוד נשים שלא מגיעות לתוכנית הזאת ויכלו ליהנות מהתוכנית.

לחלק מהשאלה שלך נתתי פתרון. אנחנו עכשיו מכינים כנס תעשיינים ובעלי עסקים של המגזר הערבי שיקום בנצרת, יום דיון שלם, ישתתפו בו יותר מאלף איש, עם השר והמנכ"ל וראשי האגפים, שיהיה דיאלוג. נשמע את הבעיות שלהם, נרכז את הכל ואנחנו נעשה לפתרון רוב הבעיות.

הלוואי שהפתרונות אחרי הכנס הזה יהיו, כי הכנס של פורום הגליל היה בנצרת עילית וזה היה כל כך מרשים וכל כך יפה וחוץ מוי לא היה שום דבר.

כי השר אלי ישי לא היה שם.

אם זה היה חשוב הוא היה מגיע. אבל היה יוסי פרחי.

אנחנו בעלות יוזמה חדשה שהוקמה על ידי מט"י לב גליל, נתמכנו ואנחנו עדיין נתמכות בחונכות על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, זכינו לתמיכה רבה מאוד מהרבה מאוד משרדי ממשלה וכולל כאלה שהם לא משרדי ממשלה. היוזמה שלנו היא עסק שנקרא לחוש חשבון והוא עוסק בהקניית מקצוע חדש לנשים משכילות. נשים משכילות, ויש כאלה רבות מאוד בפריפריה , גם יהודיות וגם שאינן יהודיות, למדו ובתכלס אין להם עבודה. המקצוע החדש הוא



להדריך, להנחות ולהפעיל ילדים קטנים בגנים בנושא של חשבון בדרך חווייתית, בדרך מאוד דינמית ומאוד יפה. עד היום היו לנו חמישה קורסים שקיימנו לנשים, מתוכם שני קורסים היו בישוב מרר ושלושה קורסים אחרים היו בהם נשים ממגזרים שונים, קורסים מעורבים, קורס אחד היה בבני ברק מיוחד לנשים חרדיות, כל הנשים שהשתתפו בקורסים שלנו כולן עובדות היום בשטח. לא רק בעבודה אצלנו אלא נקלטו לתוך מערכת החינוך כי הכירו בכך שהן מאוד מוכשרות, מאוד מוצלחות בעבודה שלהן.

אתם ממליצים עליהן?

אנחנו מכשירים אותן והיוזמה שלהן היא שהן יכולות בכוחות מחודשים לעמוד על הרגלים, ללכת לדפוק בדלת ולהגיד יש לי מומחיות כזאת וכזאת, אני יודעת ללמד חשבון בגן ואני מוכנה לעשות את זה, בואו תקחו אותי במקום חוגים אחרים שמפעילים בגנים.

את אומרת שאלה נשים עם השכלה גבוהה ולפני שהן הגיעו לקורסים שלכם הם לא מצאו עבודה.

לא מצאו את עצמן.

מה הן קיבלו?

הן קיבלו מודולה אחת של יזמות עיסקית דרך מרכזי מט"י. יזמות עיסקית שדוחפת אותן יותר לכיוון של פרזנטציה. לא פתיחת עסק, לא מע"מ וכל הדברים שדרושים לפתיחת עסק עצמאי אלא עצם העמידה והצגת עצמי, מי אני ומה אני יודעת לעשות ואולי אתם רוצים אותי.

ומה עם התקנים, לא תמיד יש תקן.

זה לא קשור בתקנים. מכיוון שזה נכנס בקטגוריה של תוכניות העשרה בגנים אז הן לא עובדות דרך משרד החינוך, חלק מהן כבר עברו את השלב הזה, הלכו נרשמו וחזרו הביתה, חוץ מזה לא יצא שום דבר, כי אין תקנים, התקנים מצומצמים במערכת החינוך וכו', אבל באמצעות המודולה של יזמות עיסקית הן למדו הרבה מאוד כלים של עמידה על שתי רגלים. זה תחום אחד שהן למדו אצלנו. התחום השני שהוא מאוד חזק ואנחנו מלמדים אותו בדגשים חדשניים, חינוך מתמטי. מה עושים עם ילדים קטנים, גילאי שלוש עד שש, במתמטיקה בגן. דרך הגוף, דרך המשחק, דרך הריקוד והתנועה, את כל זה הם למדו, אפשר לומר שזה מקצוע חדש לחלוטין.

מי משלם להן את המשכורת?

חלק ממשלמי המשכורת הם גופים חיצוניים. למשל אם הן עובדות דרך קרב אז קרב משלם להן את המשכורות. אם הן עובדות דרך הרשות אז הרשות משלמת, חלק מהתקציב מועבר דרך הרשות. יש גם תוכניות שקונים אצלנו ואז הן המועסקות שלנו כי אנחנו כעסק מקבלות את התקציבים ואנחנו משלמות להן. מה שרציתי כאן להעלות כקושי זה עצם הענין של קיום הקורסים האלה שבתחילה קיבלנו תמיכה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בשלב מסויים משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שיתף פעולה עם הג'ויינט דרך טבת, כל מיני בעיות בבירוקרטיה של הזרמת הכספים שנכון להיום קשה מאוד לקבל את אותה הקצאת משאבים להכשרת הנשים האלה. ופה אני מפנה בקשה, אני לא יודעת מי בדיוק אחראי על התחום הזה של הכשרת הנשים האלה לקבלת אותו מקצוע חדש שהוא נושא חדש בשוק העבודה ויש בו מקום להרבה מאוד נשים, יש ביקוש רב מאוד, הם פשוט נחטפות. אני לא יודעת מי יכול לעזור לנו בתחום הזה אבל אני אשמח מאוד אם מישהו יוכל לתת לנו מענה כיצד ניתן לקיים את הקורסים האלה של הכשרת נשים. חלק מהנשים שאנחנו הכשרנו הפכו להיות עובדות בכירות שלנו שהן היום מדריכות בקורסים כאלה.

אולי משרד החינוך.

זה לא בדיוק משרד החינוך, משרד החינוך מעוניין שאנחנו נכשיר את הגננות שלהם אז אנחנו גם את זה עושים אבל זה סיפור אחר, פה אנחנו מדברים על נשים שאינן בשוק העבודה מסיבות שונות, יש להן הכשרה מתאימה והן דרך הקורס הזה שלנו יכולות להתקבל.

והשכלה גבוהה זה?

אקדמאיות, תעודת הוראה, ברוב המקרים גם וגם.

מדובר בתעסוקה ארוכת טווח?

בהחלט. זה שנה שלמה, בחורה שנכנסת לעבודה היא עובדת שנת לימודים שלמה ובשנה שאחר כך אם היא טובה רוצים אותה שוב, ובדברך כלל זה מה שקורה. או לחילופין שחוטפים אותה להיות אחת העובדות במערכת העירונית או אחרת.

אני רציתי להוסיף שמכיוון שהתקציבים הם צרים ואני רוצה להציג סיפור חיובי נאלצנו לעשות איגום משאבים. פנינו למשרדים שונים, הן משרדי ממשלה, הן גופים וולונטריים, ועשינו איגום משאבים שזה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד הקליטה, דורית נובק בזמנו שהיתה עזרה לנו להקים את התוכנית הזאת, ג'וינט ישראל, מה שאנחנו עשינו מכיוון שראינו שהמקצוע הזה מאפשר לבחורות האלה פריצת דרך, אני מדברת על שלוש שנים של עבודה מעל 120 נשים שהכשרנו שזה לא מעט נשים ורובן עובדות היום, בחורות שלפני כן גמרו עם השכלה גבוהה הן אקדמאיות והיו בלי עבודה.

איפה בגליל הקורסים האלה?

עשינו בכרמיאל, בעכו, בקריית ים, בחיפה, במרר, בקרית שמונה, אנחנו פועלים מדימונה ועד קריית שמונה בגליל אבל מכיוון שאנחנו כרגע מדברים על הסקטור שאינו דובר עברית, יש לנו הצלחה בלתי רגילה עם הבחורות שהכשרנו ואני רוצה להביא את זה כסיפור הצלחה. התקציבים הם בעייתיים אבל יש גם דברים טובים, כי הרגשתי שיש פה קצת, לא שאני רוצה להיות מליץ יושר ולהגיד שהכל תקין והכל בסדר, אבל הלוואי ויהיו יותר תקציבים, הלוואי ויכולנו להרחיב והלוואי והדברים היו יותר פשוטים, אבל הצורך הוא כל כך עז ויש אוכלוסיה, רובד רחב מאוד של נשים, אנחנו עובדים רק עם נשים, רובד רחב מאוד של נשים אקדמאיות שרמת התיסכול היא מאוד גבוהה, הן חוזרות אחרי מאמץ גדול מאוד לקבל תואר ראשון, הן חוזרות לישוב ואין להן תעסוקה. מבחינתנו זאת הצלחה בלתי רגילה שהצלחנו להגיע למעל 120 נשים דוברות ערבית שהן משולבות רובן בעבודה. אני רוצה להגיד, הלוואי ויהיו תנאים יותר טובים והלוואי ונוכל להרחיב אבל בהחלט יש הצלחות, יש עשייה ויש עבודה. המקצוע שאנחנו נתנו להן הוא די מוגן, הן עובדות בתוך גני ילדים, רק עם נשים, בתוך הכפר, הן עובדות שעות גמישות כך שהמקצוע הוא מקצוע גמיש ולא פעם מנטרל חסמים, דובר פה על חסמים, חלק מהחסמים נעלמים כי זה סביבה ללא גברים, זה סביבה שממצבת אותם גבוה בכפר שלהם כי הן הופכות להיות מומחיות למתמטיקה לגיל הרך, יש פה איזה שהיא עבודה שהיא כנראה גם נותנת מענה לחסמים או מתחשבת או איכשהו חיה עם החסמים ומאפשרת לעשות צעד קדימה בתוך מעגל החסמים, כך שאנחנו בשמחה מציגים את התוכנית.

כמה נשים עברו את הקורס במרר?

במרר עברו שבעים נשים. שני קורסים במכללה של נוהה באדר בשיתוף עם מט"י בגליל.

אם שבעים נשים שרובן עובדות במרר ואולי גם בסביבה, כמה גנים יש בסביבה?

רק במרר יש שבעים גנים, רק במגזר הדרוזי יש 250 גנים, אני לא מדברת על המוסלמי והנוצרי. הן נוסעות, בני משפחה, שתיים ביחד, אם היא נשואה זה כבר יותר קל, כשהן רווקות זה ביחד. עבדנו למשל בטובא זנגריה מול קריית שמונה, בחורות ממרר נסעו באמצעות אח שהוביל אותן. יש פתרונות. הן רוצות לעבוד, הן מאוד רוצות.

אני מנשים נגד אלימות. אני חושבת שהיוזמה הזאת מוכיחה שאם מתאמצים וחושבים ביצירתיות על איך אפשר לשלב אקדמאיות, אלה שכבר עברו את החסמים, אלה שכבר עברו את החסמים שחלקכם הזכיר ואני מתפלאת שאנחנו שמים עוד פעם את החסמים האלה מול הנשים הערביות. יש לנו 40% אקדמאיות לא מועסקות, אלה נשים שכבר הגיעו לאוניברסיטה ויש להן תואר שני ושלישי ואין להן תעסוקה. זאת הבעיה שאנחנו רואות. הענין של האקדמאיות אני רואה אותו כהכי דחוף והכי ניתן לשיפור את מצב התעסוקה. לבזבז 55 מליון שקל על 900 עובדות, עם כל הכבוד ועם כל ההצלחה שבזה אני מרגישה שזה לא מספק.

אני מאוד שמחה על הדברים שנאמרו כאן ואני רוצה להגיד משהו, החסמים לא נלקחים בחשבון, אנחנו הולכים קדימה עם מה שיש והבנות יודעות להתאים את עצמן נהדר. אנחנו מטפלות בקטע המקצועי ולא בקטע התרבותי, מזמנות ומאפשרות וכל אחת הולכת עם האמונה שלה. לא לשים את החסם כמכשול, השונות היא רלוונטית, אנחנו מדינה פלורליסטית וכל אחד ינהג על פי מידותיו. אני באה בהיבט המקצועי, בהיבט של לתת הזדמנות, בהיבט של לפתוח את הדלת, מי שיכולה שתפסע בשביל הזה. לכן אני לא הייתי שמה את החסם כחסם. זה פלורליזם, זה שוני תרבותי וזה בסדר, זה לא מעכב.

היוזמה לדיון שיתוף הנשים הערביות בשוק העבודה היא שלי והבעיה היא שמדברים על זה אבל מעט מאוד נעשה. הפתרון הוא לאוו דווקא בהכוונה. אם אין פיתוח של מקורות תעסוקה בכלל בישובים הערביים ובסביבתם אז מי שמפסיד הכי הרבה זה נשים כי המאפיין הכי חשוב והכי בולט והכי מכריע זה שהנשים הערביות עובדות בקרבת מקום מגוריהן. חלק מהענין הזה זה עסקים קטנים, עסקים קטנים יכולים לפתור את הבעיה של תעסוקת נשים בישובים קטנים, אם אנחנו לוקחים גם בתוך החברה הערבית, תעסוקת נשים בערים מעורבות, האחוז הוא יחסית הרבה יותר גבוה מישובים שהם בפריפריה, ישובים קטנים שם שאחוז התעסוקה הוא מאוד נמוך, הוא בסביבות ה-10% ופחות כי החסם העיקרי והגדול בפני תעסוקת נשים ערביות הוא מקומות תעסוקה. אם יש מקומות תעסוקה נשים עובדות, אם אין אז נשים לא עובדות. כשמתפנה מישרה של עוזרת גננת באלף שקל בישוב ערבי, יש חמישים מועמדות. שלא לדבר על מישרה בכירה של מזכירה בכירה שמקבלת 3,500 שקל, על זה יש מלחמת עולם. הרצון לעבוד קיים. אם מדברים על חסמים, יכול להיות שיש נשים שיש להן בעיה לצאת לעבודה, אבל אנחנו לא מגיעים אליהן אפילו, יש עשרות אלפים שמחכות בתור ורוצות לעבוד ואין עבודה. צריך לדרבן את הממשלה לפתח את האיזורים האלה בפריפריה, בגליל ובמשולש ובנגב כדי שתהיה תעסוקה. מבחינה כלכלית זה יכול להיות אחד האינטרסים הגדולים של הכלכלה בישראל. כל שרי האוצר ומנכ"לי משרד האוצר והמומחים לכלכלה בארץ מתחילים כל נאום על הכלכלה בישראל כשהם אומרים הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית זה השתתפות נמוכה בשוק העבודה. ישראל לא יכולה להתקרב לאירופה כל עוד אחוז המועסקים במשק הוא 57% שזה התקדם משנת 1980 ועד היום ב-2% לערך. להגיע מ-20% ל-40% תעסוקה של הנשים הערביות זה תורם 3-4% בהעלאת אחוז המועסקים במשק שזה אחוז ענק ואין ברירה, מבחינת האינטרס הכלכלי, בשביל להעלות בזמן סביר את אחוז המועסקים במשק צריך ללכת על אחוזי תעסוקה נמוכים ואחוז התעסוקה הכי נמוך במשק בארץ זה נשים ערביות. משם הרבה יותר להעלות את אחוז התעסוקה מאשר להעלות את אחוז המועסקות ברמת אביב, כי שם כבר מגרדים את התקרה ואצל הנשים הערביות יש מרחב גדול מאוד. לכן ההשקעה בענין הזה היא השקעה מניבה שיש לה חשיבות כלכלית עליונה, אבל נכון שיש אינטרס כלכלי אבל זה כבר מובנה בתוך המערכת הישראלית, לזרוק את הערבים לשוליים, ועוד נשים, מה זה חשוב בכלל, איזה לחץ פופוליסטי הן יכולות לעשות. מאז שנכנסתי לכנסת ב-2003 העליתי את הנושא הזה ואני לא מרפה ממנו ואני חוזר שוב ושוב ומעלה אותו בכל הזדמנות והוועדה בשנה האחרונה עשתה עבודה חשובה בענין הזה ואני מברך על זה ואני חושב שאסור להרפות מהנושא הזה.

תודה. יש כל מיני גופים וכל אחד עוסק במשהו אחר ואחד לא יודע מה עושה השני ויכול שיש כפילות ויכול להיות שעושים אותו דבר ומקבלים את התקציבים מהמדינה, אז צריך אולי להקים רשות שתרכז את כל הנושא הזה של סיוע לנשים ולא רק במגזר המיעוטים.

סטינו קצת מהנושא שהוא עסקים קטנים ובינוניים לתעסוקת נשים.

אני חושבת שזה קשור אחד בשני, אנחנו לא דיברנו על נושאים מדיניים, דיברנו על נושא תעסוקה. אני אמוד מודה לכולכם שהגעתם לפה, הוועדה לקידום מעמד האישה רואה חשיבות רבה בעידוד נשים ערביות לפתיחת עסקים קטנים ובינוניים, עידוד לצד פעולות נוספות יוביל לעליה בשיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל. הוועדה סוברת כי יש להקים רשות או לחילופין לקבוע גורם אחד שירכז בידיו את כל נושא הליווי והסיוע לנשים בכלל ולנשים ערביות בפרט. הוועדה תפנה לאוצר לבחון אפשרויות להזרמת כספים נוספים לעשייה הזאת ואני פונה אישית למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שיבחן אם כל התקציבים המגיעים למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שהכספים האלה ילכו לקורסים והכשרות שאחר כך האנשים שעוברים את הקורסים יוכלו לעבוד במקצוע ולא סתם ללמוד איזה שהוא קורס או הכשרה ואחר כך זה ילך לאיבוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45