PAGE
23
ועדת הכלכלה

30/07/2008


הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 665

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ז תמוז, התשס"ח (30/07/2008), בשעה 09:00

הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

יורם מרציאנו

חה"כ סטס מיסז'ניקוב

ראובן פסח – ממונה היטל היצף,

עו"ד עקיבא באום – יועמ"ש של היחידה להיטלים

עו"ד איתן טפר – יועמ"ש, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ

אורלי רוטברט – מרכזת יחידת היטלי סחר, מינהל סחר חוץ

איילה הוד – רכזת לשכה בכירה, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ

וולרי טוצ'ילקין – כלכלן, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ

אלכס טוצ'ילקין – כלכלן, היטלי סחר, מינהל סחר חוץ

עו"ד דבי מילשטיין – לשכה משפטית, תחום סחר חוץ

אפרים גנון

סמי דוד סבזרו – לשכה משפטית

יערה למברגר – משרד המשפטים

עו"ד עדנה הראל – משרד המשפטים

שירלי אביבי – כלכלנית ברשות המסים, משרד האוצר

דן קטריבס – מנהל אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, התאחדות התעשיינים

עו"ד רונית פרל – יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

ברוך שניר – כלכלן התאחדות המלאכה והתעשייה

ישראל חזקיה – התאחדות התעשיינים

עו"ד ניר ימין

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007. זאת הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לאפשר הרחבה, במידת הצורך, של אמצעי ההגנה שהמדינה יכולה ליזום כדי להגן על התעשיות המקומיות. עד לאן הגענו בדיון הקודם?

סיימנו את סעיף 3ג' וסימן ב' שנוגע להליכי בירור. כעת אנחנו צריכים לעבור לסעיף 3ד'.

לעניין 3ג' אני רוצה להבהיר שני עניינים. בסעיף 3ג(ד) מדובר על כך שהממונה יודיע למבקש, אם הבקשה לבירור לא כוללת את כל המסמכים, תוך 15 ימים. האם הכוונה שזה יהיה תוך 15 ימים ממועד המודע? תוך 15 ימים אפשר להגיש השלמת מסמכים. כאן ההודעה של הממונה למבקש גם תהיה בכתב, כמו שמופיע בסעיפים אחרים?

הכוונה היא בכתב.

אז צריך להוסיף ב-3ג(ד) שיודיע על כך למבקש בכתב.

"ראה הממונה כי בקשה לקיום בירור שהוגשה לו אינה כוללת את כל המידע והראיות הנדרשים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יודיע על כך למבקש בכתב ויאפשר לו להגיש את המידע או הראיות החסרים בתוך 15 ימים ממועד ההודעה". נכון?

בדרך כלל אנחנו משתמשים בביטוי "קבלת ההודעה".

אז נכתוב: "ממועד קבלת ההודעה".

שכחתי לומר שהכנסת מציינת היום את יום העסקים הקטנים. נכון שההצעה הזאת לא נועדה באופן מובהק להגן רק על עסקים קטנים אלא גם על גדולים, אבל אני חושב שכשמדובר על תעשיות מקומיות, ובכללן עסקים קטנים, זאת הסיבה שבחרתי לדון היום את בהצעת החוק. אני מקווה שנסיים אותה היום ונעשה עוד צעד בהגנה על כחול לבן.

צדקה כוונת המכוון. ההצעה מיועדת למנוע מעסקים גדולים להפוך ולהיות קטנים בגלל היצף.

בדיוק בשביל זה, בישיבה הקודמת עסקנו בכך שענף משקי יכול להיות מורכב מעסקים קטנים, בינוניים, גדולים וכדומה. נכון שאנחנו רוצים שהגדולים לא יהפכו לקטנים, אבל אנחנו רוצים שגם הקטנים לא ייעלמו, יימחקו או יאלצו לשנות את המבנה שלהם.

אני חושב שצריך לפתוח מחדש את הדיון בסעיף קטן 3ג(ד) כי הוועדה כבר הצביעה עליו.

אתה לא ראה בעיה עם השינוי.

לא, זה שינוי שאני הצעתי.

תסביר.

כל סימן ב' מדבר על פתיחה בהליכי בירור. סעיף 3ג(ד) עוסק במקרה שבו הממונה ראה שלא הגישו לו את כל המסמכים והוא מבקש מסמכים נוספים. ביתר הסעיפים מדובר על זה שהמודעות של הממונה נעשות בכתב. חשבתי שגם כאן צריך להוסיף את המילה "בכתב", שההודעה שבה הוא מבקש להוסיף פרטים תהיה בכתב. צריך לכתוב גם שבתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה צריך להגיש את המסמכים האלה ולהוסיף את המילים "ממועד קבלת ההודעה". אלה שני התיקונים שחשבתי שצריך לעשות.

אני מאשר פתיחה מחדש של הסעיף ואני מאשר את השינוי כפי שהקריא היועץ המשפטי של הוועדה.

סעיף 3ד.

"3ד(א) הוגשה בקשה לקיום בירור, יפתח הממונה בהליך של בירור הבקשה, אם מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בבקשה, לרבות דיוקם ומהימנותם, וכן מידע נוסף שהיה זמין לו, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 3ג)ב(.

(ב) הממונה יחליט על פתיחה בהליך של בירור לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לקיום בירור, ואם הוגשו לו מידע וראיות נוספים לפי סעיף 3ג)ד) בתוך 20 ימים מיום הגשתם.


(ג) הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בהליך של בירור מיוזמתו, אף בלא הגשת בקשה לקיום בירור, ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 3ג(ב); על הליך של בירור שנפתח כאמור יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.


3ה(א) החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 3ד, שלא לפתוח בהליך של בירור, יודיע על כך, בכתב, למבקש בצירוף נימוקים.


(ב)החליט הממונה לפי הוראות סעיף 3ד, לפתוח בהליך של בירור, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, ולרשויות המוסמכות במדינות היצוא של הטובין המיובאים שהן צד להליך הבירור וכל לכל צד מעוניין אחר ששמו צוין בבקשה לקיום בירור; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה על פתיחה בהליך של בירור".

לגבי 3ד(ב). סעיף 3ד(א) אומר שהוגשה בקשה להליך של בירור הבקשה, אם מצא לאחר שבחן. סעיף קטן ב' אומר הממונה יחליט על פתיחה, כאילו אין לו שיקול דעת. צריך אולי להגיד החלטה לפי סעיף קטן א' תתקבל. כלומר, בין אם זאת החלטה לפתוח בחקירה ובין אם זאת החלטה שלא לפתוח בחקירה. מהנוסח של סעיף קטן ב' עולה שכאילו הוא חייב לפתוח בחקירה.

אפשר להוסיף את המילה "רשאי".

הוא יכול לפתוח בבירור רק אם המידע והראיות שנכללו הם מדויקים ומהימנים.

הוא יכול לפתוח או לא לפתוח.

הליך הבירור הוא כמו הליך פתיחה בחקירה.

אם הוא מצא הוא חייב לפתוח ואז ב' לא צריך להיות מנוסח ב"רשאי". ב' זה האופרציה, שזה צריך להיות תוך 30 יום.

ברור שאם הוא צריך להחליט פוזיטיבית, גם הסירוב צריך להיות תוך 30 יום, זה אותו דבר.

קודם כל הוא בודק דיוק ומהימנות ואחר כך הוא מחליט.

לפי סעיף זה, בתוך 30 יום.

במקרה הספציפי הזה אני מסכים שהנוסח מובן ולא צריך לשנות.

בסעיף 3ה(א) על החלטת הממונה יש סוג של ערר למנהל? או עם ביקשתי לפתוח בבירור והוחלט שלא לפתוח בבירור, אני אוכל לערור למנהל או שרק אוכל לעתור בעתירה מנהלית?

זאת עתירה מנהלית.

זה נראה לכם מספק או שצריך להיות סוג של ערר?

אנחנו חושבים שזה מספיק. כמובן שזה לא מונע מאותו מתלונן לבנות את התיק שלו כדרוש ולחזור עם בקשה חדשה לממונה.

זאת החלטה מנהלית ואפשר לשוב ולחזור.

אם הנוגעים בדבר לא ביקשו ערר נוסף, אז אדוני לא צריך לייצג אותם מעבר לזה.

זאת החלטה ביצועית ואפשר לשוב ולחזור אליה.

מבחינתנו זה בסדר.

"(ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות הבקשה, שם המבקש, סוג הטובין המיובאים, מדינת היצוא של הטובין המיובאים ומועד הפתיחה בהליך של בירור;

(ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה על פתיחה בהליך של בירור."

הערות נוספות.

חשבתי שאולי כדאי לפרסם את זה באתר האינטרנט של המשרד ולא רק בשני עיתונים. השאלה האם 7 ימים להגיב זה פרק זמן מספיק?

זה 7 ימים כדי לפנות כדי לקבל את החומר. אלה 7 ימים שבהם אתה צריך לבקש לקבל את ההחלטה ולכן זה מספיק.

מה לגבי הפרסום באתר האינטרנט?

מה איכפת לכם שזה יהיה 14 יום?

7 ימי עבודה זה בסדר.

מה עם האינטרנט?

ממילא אנחנו מפרסמים.

אז נכניס. אנחנו רוצים להוביל תהליך, כשיהיו מספיק ח"כים שלא מפחדים מהעיתונים, כל הפרסום בעיתונים יצומצם עד כדי יבוטל. מי שרוצה לעקוף כך שלא יראו, יש לו את הדרכים שלו. הוא לא מפרסם בידיעות אחרונות ובישראל היום.


אז תוסיף את אתר האינטרנט ו-7 ימי עבודה.

אני מאשר את סעיפים 3ד ו-3ה'.

מקריאה את סעיף 3ו'.


"3ו(א)(1) צד מעוניין רשאי להגיש לממונה את תגובתו לבקשה לקיום בירור, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה לפי הוראות סעיף 3ה(ב) או (ד), לפי העניין; התגובה תכלול מידע וראיות בכל עניין הנוגע לבירור (בפרק זה – כתב תגובה) והצד המעוניין ישלח העתק ממנה למבקש.


2. השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות שעל צד מעוניין לכלול בכתב התגובה.


(ב) המבקש רשאי להגיש לממונה את תגובתו לכתב התגובה, בכתב, בתוך 20 ימים מיום שהומצא לו כתב התגובה; המבקש ישלח העתק מתגובתו כאמור לכל צד מעוניין שהגיש כתב תגובה לפי סעיף קטן (א).


(ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) בתקופה נוספת שלא תעלה על 21 ימים, וכן רשאי הוא לקצר את התקופות האמורות אם סבר כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".

יש הערות?

מה לגבי חובת הנמקה?

חובת ההנמקה היא של הממונה. כאן אנחנו מדברים על התגובה של הצדדים להליך. אתה מתכוון לסעיף ג', "מטעמים מיוחדים שיירשמו"?

דווקא פה יש חובת הנמקה.

אני חושב שזה מכוח כללי הסבירות של התנהלות של רשות מנהלית.

בסעיף קטן ג' כתוב "מטעמים מיוחדים שיירשמו" וזאת בעצם ההנמקה. הוא צריך לנמק מדוע כך ולא אחרת. הטעמים המיוחדים צריכים להסביר את ההחלטה הזאת.

אני מאשר את סעיף 3ו.

מקריאה את סעיף 3ז.

"3ז. הממונה רשאי לזמן כל צד מעוניין שהגיש כתב תגובה לפי הוראות סעיף 13 ואת המבקש (בפרק זה – צד מעורב) להשמיע את טענותיו, כפי שהוגשו בכתב, גם בעל פה; כן רשאי הממונה לזמן רשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים להשמיע את טענותיה בעל פה, אף אם לא הגישה כתב תגובה".


"(ב) הממונה יאפשר לצד מעורב בהליך לפי בקשתו וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים אף אם לא הגישה כתב תגובה, לפי בקשתה, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לבירור, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב כפי שהוא מוחל בסעיף 3ט".

אתם מבקשים לתקן את 32ב?

לא.

לגבי הסמכות שלו לזמן אליו צד מעוניין. יש לצד המעוניין חובה להגיע?

זה יכול להיות מדינה אחרת. אין סמכויות אכיפה.

אין אכיפה אבל יש תוצאות.

אנחנו נגיע לסעיף של אי שיתוף פעולה שהוא בעצם הסעיף שעונה על השאלה שלך.

כאשר נגיע לעיקרון שהממונה פועל על פי עקרון המידע המיטבי המצוי בידו, מסתבר מה המשמעות של צד שאינו מספק לממונה מידע שהוא מעוניין בו.

כאן לא מדובר רק על אי הספקת מידע, מדובר ממש על אי הגעה. הוא מזמן אותו והוא לא מגיע.

זה מישהו שכבר הגיש בכתב ורוצים שהוא יבהיר משהו כי חושבים שזה יועיל לדיון בעל פה. אם הוא לא מגיע אז, כמו שאמרתי, ניראה שבעצם יכולות להיות לזה השלכות מבחינת המהימנות אבל לא מבחינת אי התייצבות.

אי שיתוף פעולה זה בסעיף 32א.

סליחה, זה הצד המתגונן. אם הוא לא רוצה לבוא להגן על עצמו, מה הבעיה?

השאלה אם הסעיף מסמיך לזמן באופן שקיימת חובה להגיע. אם אין חובה כזאת להגיע אז אולי צריך לכתוב שהוא זכאי לתת לו הזדמנות להשמיע בעל פה את הטענות שלו.

להיפך. אנחנו מדברים על מישהו שהגיש משהו בכתב והממונה רוצה להבהיר משהו שהוא לא הבין בכתוב. הוא אומר לו לבוא להבהיר. אם אותו אחד לא רוצה להגיע, כמו שאמרנו, אין סנקציה על אי התייצבות אבל המשמעות של זה יכולה להיות קשורה להחלה של 32א של חוק היטלי סחר. נגיע לזה כאשר נגיע לסעיף 3ט, שמכיל את הסעיף של אי שיתוף פעולה.

חזקה על צד שהשקיע מאמץ לא מבוטל של הגשת מסמכים בכתב, שאם הוא יתבקש להבהיר משהו, יהיה זה אינטרס שלו לעשות זאת בכל צורה שהממונה ימצא לנכון. אם לא, הוא יישא בתוצאות בהתאם.

מקריאה את סעיף 3ח: "(א) הממונה רשאי, בכל שלב שלאחר תום המועד להגשת כתב תגובה לפי סעיף 3ו(א), לקבל החלטה מקדמית ולפיה בשל קיומם לכאורה של גידול ביבוא, של נזק חמור במיוחד לענף היצרני המקומי ושל קשר סיבתי כאמור בסעיף 3ג(ב), קיים צורך במתן ערובה זמנית למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך הבירור, אשר יהיה קשה לתקנו אלמלא הערובה הזמנית.


(ב) קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה זמנית, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה הדרושה לשם מניעת הנזק כאמור בסעיף קטן (א) ואת התקופה שבה תהיה מופקדת ובלבד שלא תעלה על 200 ימים; הממונה יודיע למנהל על החלטתו כאמור סמוך ככל האפשר למועד שבו ניתנה".


כאן יש תשובה לשאלה שלך בקשר לערובה זמנית.


"(ג) הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה לצד מעורב, וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים אף אם לא הגישה כתב תגובה.


(ד) מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (ב), ידרוש המנהל, מכל יבואן של הטובין המיובאים, ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה הזמנית.


(ה) עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לעניינים מנהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה".

ה-15 ימים צוינו כאן כי זה בעצם זה מועד קצר יותר מה-30 יום הקובעים.

בסעיף המקביל, ב-28ה, כתוב: "מיום שנודע לעותר על ההחלטה או מיום פרסומה ברשומות". שם כתוב לפי המוקדם. הוא מודיע ברשומות על ההחלטה שלו?

כן. הפרסום נעשה שבוע לאחר מכן.

כמו שהסביר עורך דין טפר, התיקון הזה יאריך את הזמן יותר מידי.

בסעיף המקביל כתוב לפי המוקדם ביניהם. השאלה האם אתם רוצים את האופציה הזאת?

זה לא ישנה הרבה כי ההודעה האישית תמיד מגיעה קודם אל הפרסום ברשומות.

אתה רוצה להגיד לי שאנשים לא מעיינים ברשומות?

לא כולם. הרבה כן, אבל יש כאלה שלא. גם אלה שכן, הפרסום ברשומות לוקח יותר זמן. אנחנו מעבירים את זה אישית ולכן זה עובר מהר.

אני לא יודע אם זה במחלקה של עדנה, אבל הגשתי הצעת חוק לגבי ביטול פרסום ברשומות בצורה שזה קיים היום וכל הבזבוז של הדפסה של אלפי עותקים והפצתם לפחי הזבל. צריך לעבור לפרסום הרשומות באינטרנט.

יש אינטרסים נוספים כמו ודאות, אבל זה לא במחלקה שלי.

נטפל בכל האינטרסים.

הערה לגבי סעיף קטן א'. בישיבה הקודמת עשינו תיקון שילך לכל האורך של נזק חמור במיוחד.

אתה צודק. צריך לכתוב רק "נזק חמור".

זה עובר לכל אורך החוק אז צריכים לשים לב לזה.

"3ט הוראות סעיפים 30(ג) 31 עד 32ב יחולו לעניין בירור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינוים אלה.

(1) בסעיף 32 –

(1) בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא" יקראו "הנוגע לגידול ביבוא";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "צד מיודע" יקראו "צד מעורב";
(2) בסעיף 32א(ב) המילים "בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת" – לא ייקראו".

עכשיו צריך לפנות לפרק של ההיצף. חשבנו שהסעיף הראשון, 30 ג', שזה סעיף המתייחס לעיון במידע המצוי ברשותו של הממונה, בעצם אפשר למחוק את ההפניה ל-30ג' כי בעצם 3ז(ב) שהקראנו קודם בעצם כבר מכסה את העיון בחומר. לכן חבל שתהיה כפילות ואנחנו מציעים למחוק את 30ג.

לשאלה בנושא של אי שיתוף פעולה, שזה בעצם מופיע ב-32א רבתי בפרק של היצף: "לא הגיש צד מעוניין לממונה לפי דרישתו בהתאם להוראות פרק זה במועד שקבע, מידע או ראיות הנוגעים לחקירה או שהגישם באופן חלקי או לא שיתף פעולה לשם קידום החקירה בדרך אחרת באופן מלא או חלקי, רשאי הממונה לקבוע ממצאים ולקבל החלטות לפי הוראות פרק זה על סמך המידע והראיות שהיו זמינים לו באותה עת. השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן רשאי ממונה להסתמך על מידע וראיות הזמינים לו לפי הוראות סעיף קטן ז'". זה בעצם הסעיף המקל שבפועל הענישה, במירכאות, שמתבקשת ממי שלא משתף פעולה. מה שנובע מאי שיתוף הפעולה זה שכל החומר שעליו אתה מבסס נמצא בסימן שאלה.

האם לא צריך לומר בסעיף 32א גם להגיד שבמקום "צד מיודע" זה יהיה "צד מעורב"?

האמת היא שאני לא בטוחה. מאחר וכתוב "בשינויים המחויבים" - - -

בחלק מהמקומות אתם כן אומרים את זה.

במקום "מתלונן" אולי צריך לכתוב "מבקש".

נכון, ולכן אני חושבת שאולי כדאי בעצם להשאיר את זה בשינויים המחויבים ולא להתחיל כל מילה ומילה - - -

אז להשמיט את הסיפה החל במילים "בשינויים אלה" ואת פסקאות 1 ו-2 של סעיף 3ט?

לא, כי סעיף 32א, לדעתי, עדיין מתבקש כי זה לא מובן מאליו. אני חושבת שאפשר למחוק את ב'.

כלומר, בסעיף 32 יישאר רק הקריאה של סעיף קטן ב' במקום "הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא" יקראו "הנוגע לגידול ביבוא".

לא צריך לתקן את פסקה 2?

אני לא חושבת שצריך את סעיף 2 כי ממילא אין ועדה מייעצת.

אולי כדאי למען הסר ספק.

אז נשאיר.

אני התכוונתי ל-2 בסעיף ב' הקיים שאומרת "היצואן או היבואן". למיטב הבנתי כאן מדברים רק יבואן. אני מדבר על סעיף קטן ב', פסקה 2.

לא, יש יצואן של הטובין, אז יכול להיות שכן.

סיכמנו, בעצם, שרק את ב' אנחנו מוחקים.

סעיף 30 ג' יימחק. כלומר, זה לא יהיה הוראות סעיפים 30ג' אלא זה יהיה הוראות סעיפים 31 עד 32ב ו-32ג(א), ואחר כך, בפסקה 1 שם, את פסקת משנה ב' אנחנו מוחקים, שמתייחסת לתיקון בסעיף קטן ג'. נכון?

כן.

ואת ג' הופכים ל-ב'.

הוועדה מאשרת את סעיפים 3ז, 3ח ו-3ט רבה.

מקריאה את סעיף 3י.

"3י (א) הממונה יסיים את הליך הבירור ויעביר לשר, לא יאוחר מתום 21215 ימים ממועד הפתיחה בהליך הבירור, את ממצאי הבירור ואת מסקנותיו והמלצותיו המנומקות, ובין השאר –

(1) מסקנות בדבר קיומו של גידול ביבוא לרבות ביחס לכמות הממוצעת של יבוא הטובין בשלוש השנים המייצגות האחרונות ובדבר קיומם של נזק חמור לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי כאמור בסעיף 3ג(ב);

(2) המלצות בדבר –
(1) הצורך לנקוט אמצעי הגנה, לאור המסקנות כאמור בפסקה (1) וזאת מטעמים של טובת המשק בכללו וכדי להקל על הסתגלותו של הענף היצרני המקומי לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים;

(2) סוג אמצעי ההגנה שיש לנקוט, שיעורו, תנאיו, תחולתו ותקופת תוקפו; המלצת הממונה בדבר נקיטת אמצעי הגנה מסוג מכסה להגבלת יבוא של טובין, תכלול המלצה בדבר אופן חלוקת המכסה כאמור בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים.
(ב) עם העברת ממצאי הממונה, מסקנותיו והמלצותיו לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור הממונה לצד מעורב וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, את הממצאים, המסקנות וההמלצות כאמור, בכפוף להוראות סעיף 32ב כפי שהן מוחלות בסעיף 3ט."

את מוכנה להסביר את הסעיף ולמה 215 ימים? זה מורכב מכל התקופות שאתם צריכים לבקש?

כן. זה גם יכול להיות פחות. אנחנו מקווים שזה יהיה פחות. זאת התקופה המירבית שעל הממונה לסיים את הבדיקה שלו כדי שנעמוד בלוח זמנים שאמרנו שהוא יהיה פחות מהתקופה שאנחנו מכירים בהיצף. מבחינת לוח הזמנים ה-215 זאת תקופת המקסימום שבה המנהל אמור לסיים את הבדיקה שלו. בהיצף יש גם צורך להשוות מחירים בחוץ לארץ כאן אין צורך לעשות את זה ולכן אנחנו מאמינים שהבדיקה תהיה פחות מ-215.

נטל השכנוע לא כל כך משכנע מבחינת הטיית מאזן ההסתברויות. יש מקום לכמת את זה קצת יותר.

אתה חושב שצריך תקופה קצרה יותר?

לא אמרתי קצרה. ברגע שאתה מכמת. 215 נשמע קצת שרירותי.

הם הסבירו שהתקופה מורכבת מסך כל התקופות שמופיעות בחוק.

ה-215 זה בעצם העבודה האמיתית, לב העניין של הבדיקה, שאז הממונה צריך לכתוב דוח עם ניתוח כלכלי מעמיק ביותר בנושא של היבוא, הנזק לתעשייה המקומית ולכן התקופה היא כפי שנקבעה.

לפי החישוב יש לנו 215 פחות 55 ימים. בהיצף זה הרבה יותר מזה. בעצם זה קנה מידה בינלאומי וזה סדר גודל גם במדינות אחרות.

"3 השנים המייצגות האחרונות", זה מושג ברור?

זה מונח שנלקח מההסכם הבינלאומי.

אני מבין שזה צריך להיות ממוצע.

זה תואם את הנוסח בהסכם הבינלאומי.

הוועדה מאשרת את סעיף 3י בנוסח שהקריאה עורכת הדין מילשטיין עם התיקון שהסכמנו עליו, דהיינו, השמטת המילה "מיוחד".

מקריאה את סעיף 3יא: "3יא

(1) הממונה בבואו לקבוע קיומו של נזק חמור לענף יצרני מקומי, ישקול, בין השאר, את אלה:

(1) היקף הגידול ביבוא ותנאי היבוא של הטובין המיובאים;

(2) ההשפעה על הגידול ביבוא על מחירים בישראל של טובין דומים לטובין המיובאים או של טובין מתחרים בטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לעניין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים או המתחרים כאמור;
(3) ההשפעה של הגידול ביבוא על הענף היצרני המקומי; לעניין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים לענף היצרני המקומי ובין השאר את ההשפעה על מכירות, רווחים, תפוקה נתח שוק, פריון ותעסוקה של הענף היצרני המקומי.
(ב) הממונה יבסס את קביעתו לעניין קיומה של הסתברות לנזק חמור כאמור
בסעיף 3ג(ב)(א), בין השאר את אלה:


(1) קצב הגידול בהיקף היבוא של הטובין המיובאים;


(2) אפשרות לעליה בהיקף הגידול ביבוא בשל עליה אפשרית בכושר הייצור של
הטובין המיובאים".


בעצם יש לנו כאן את הפרמטרים לבחינת הנזק המיוחד. כמובן שזה נלקח מתוך הפרמטרים שקבועים בהסכם. גם השתמשנו 3יא(ב) בנושא של הסתברות לנזק, גם במבחנים בפרק של ההיצף.

המדדים שונים גם בגלל אופי הנזק שנדרש בהיטל היצף ומשווה? לא צריך את כל הפרמטרים ששם?

נכון. בקטע הזה יש להסכם סעיף מיוחד לעומת הסכם ההיצף, ששם, כמובן, לקחנו את זה לצורך ההיצף.

יש כאן 4 פעמים את המילה "במיוחד". בסעיף קטן א', בסעיף קטן ב' יש שניים ובכותרת של הסעיף.

בישיבה הקודמת היושב ראש שאל לגבי ההסתברות.

זאת בעצם התשובה להסתברות. כאן בעצם נמצא כל מה שאתה צריך כדי להבין איך תגיע למסקנה שיש הסתברות לנזק, למרות שהסכמנו שזה לא משהו וודאי.

היושב ראש העיר שההסתברות היא לא הסתברות כלשהי. הסתברות יכולה להיות של מאית האחוז.

אני חושבת שכשקוראים את כל סעיף קטן ב', זה מבהיר שיש כאן את הפרמטרים להסתברות.

אפשר לומר "הסתברות ניכרת". צריך ללוות את המילה "הסתברות" במשהו, דהיינו, הסתברות ניכרת, הסתברות משמעותית, הסתברות כלשהי.

המילה הסתברות היא במובן של אפשרות.

אולי אפשר לומר אפשרות.

לכל אורך החוק אנחנו הולכים עם מה שקיים בהסכם והוכיח את עצמו במדינות אחרות.

יש קושי לוגי בתרגום לעברית.

אנחנו נכנסים לסטטיסטיקה וזה לא המקום.

יש טעם בטענה שאומרת שהסתברות היא מילה ריקה. ההסתברות יכולה להיות של אחוז אחד ושל 99 אחוז.

המילה "אפשרות" נראית לי יותר טובה.

יש רק בעיה כי אז יש אי התאמה לסעיף 21ב(2) לחוק הקיים, ששם השתמשנו ב"קיומו של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי", שבאמת הרעיון אמור להיות אותו רעיון. אני מפחדת שאם נשנה נמצא את עצמנו בבעיה.

היום אנחנו פועלים לפי הנוסח של ההסתברות.

אם זה כבר קיים בסעיף אחר יכול להיות שבאמת ניצור אבחנה פרשנית שאנחנו לא רוצים ליצור.

בכל מקרה, שם ההסתברות היא לנזק ממשי וכאן ההסתברות היא לנזק חמור.

לא משנה. הקושי הלוגי עם המילה הסתברות לא קשור עם ההסתברות למה. השאלה האם אפשר לכתוב הסתברות בלי שם תואר ליד. דבי אומרת שזה כבר קיים היום בלי שם תואר ואז אני יכולה, לצורך העניין, להגיד שהפרשנות הסבירה של מעשה מנהלי תהיה כשההסתברות היא הסתברות סבירה ולא זניחה. אחרת לא סביר להסתמך על ההסתברות הזאת.זה רק בשביל ליצור אחידות.

למה לא לכתוב "הסתברות ממשית"?

אני לא מכירה את הפסיקה ביחס לסעיף הקיים אז אני לא יודעת אם יהיה בתוספת הזאת להעיד לכאורה על שינוי.

השאלה, האם אפשר עכשיו לשנות סעיפים אחרים?

כן, כדי שתיווצר התאמה.

בינתיים אנחנו חיים בסדר כמו שזה בהיצף, אז למה לשנות? האחידות כאן יותר חשובה כי ההקשר מספיק ברור למה מתכוונים.

אדוני, אנחנו מעוניינים לשמור על הרמוניה מושגית, ככל שניתן.

האחידות היא העיקרון החשוב לנו ואנחנו מציעים להשאיר.

אנחנו מסכימים.

אני מאשר את סעיף 3יא.

מקריאה את סעיף 3יב: "3יב. הממונה, בבואו לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הגידול ביבוא לבין הנזק החמור לענף היצרני המקומי, יבחן את כל הראיות הנוגעות לעניין הנמצאות לפניו; כמו כן יבחן הממונה כל גורם ידוע אחר, מלבד הגידול ביבוא, שגרם באותה עת לנזק לענף היצרני המקומי".


כאן צריך למחוק את המילה "במיוחד". זה סעיף שמבוסס על ההסכם וגם מבוסס על היצף, שחייב להיות הקשר הסיבתי בין הגידול ביבוא לבין הנזק שנגרם לתעשייה. לא יכול להיות שהנזק לא נגרם בגלל היבוא אלא בגלל שפל בשוק. צריך להיות קיומו של הקשר הסיבתי בין השניים.

אין הערות לסעיף, אנחנו מאשרים את סעיף 3יב.

מקריאה את סעיף 3יג: "3יג (א) הגיש הממונה לשר את ממצאיו, מסקנותיו והמלצותיו לפי סעיף 3י ולפי מסקנותיו קיימים גידול ביבוא, נזק חמור לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי כאמור בסעיף 3ג)ב), יעביר השר את ממצאי הממונה, מסקנותיו והמלצותיו לשר האוצר ויחליט, תוך 40 ימים מיום שנמסרו לו הממצאים, המסקנות וההמלצות של הממונה אם לנקוט, בצו, אמצעי הגנה בהתאם להוראות סימן ה (בפרק זה - צו המטיל אמצעי הגנה), או שלא לנקוט אמצעי כאמור, וזאת בהתחשב, בין השאר, בנימוקים הנוגעים למשק בכללו, רשאי השר להתחשב לעניין זה גם ביחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ.

)ב) החליט השר לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל היטל הגנה בהתאם להוראות סעיף 3 יט, יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את החלטת השר כאמור, או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 15 ימים מיום העברת ההחלטה אליו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל הגנה.
(ג) הודעה על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) תימסר לצד מעורב ולרשות מוסמכת במדינת היצוא, בתוך חמישה ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, לפי העניין."

קודם הוא יעביר לשר האוצר את ההמלצות שלו ואחר כך את ה החלטה, כדי שהשר גם יטיל - - -

כן. הרעיון הוא ששר האוצר יקבל מספיק זמן לקבוע את ההמלצות ואז כשהוא יצטרך להחליט הוא יהיה במצב שכבר יש לו את המסמכים.

בסעיף קטן ב' ב-3יג כתוב: "יטיל השר". שר התמ"ת חייב - - -

לא. שר התמ"ת מחליט, הוא נותן לשר האוצר זמן כדי להגיב. אם הוא לא מגיב אז שתיקה כהסכמה. שוב, חשוב לנו לעמוד בלוח הזמנים.

אם הוא לא הגיב, אין לו שיקול דעת, הוא לא יכול להטיל או לא להטיל. הוא חייב להטיל.

כן, הוא כבר החליט להטיל.

בעצם התגובה יש משום החלטה.

אנחנו היינו מבקשים לקצר ל-30 יום. מאיפה 40 היום האלה?

זה עובר בכמה משרדים.

שר התמ"ת החליט ואז הוא מעביר את החלטתו לשר האוצר.

למה הממונה 30 והשר 40?

עכשיו הממונה סיים. 215 יום הוא כתב דוח מעמיק ומקיף. הוא מגיש את ההמלצות והמסקנות לשר התמ"ת. שר התמ"ת מעביר אותן מייד לשר האוצר כדי שיהיה מירב הזמן לשקול.

אתם חייבים את ה-10 ימים האלה?

אני מרשות המיסים. אנחנו מתנגדים ומבקשים שזה יישאר 40 יום. מספר מחלקות בתוך משרד האוצר שוקלות את העניין.

נשאיר את זה 40.


אנחנו עושים לרגע הפסקה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב, יו"ר ועדת הכספים לשעבר הוא יו"ר השדולה לעסקים קטנים בכנסת והוא רוצה להגיד מספר מילים על יום העסקים הקטנים. ציינתי את זה בפתח הישיבה ואמרתי שבכוונה קבעתי את החוק הזה ואני רוצה שנספיק לסיים אותו היום. הוא מאפשר כלים להגן על עסקים בישראל ובכלל עסקים קטנים בפני יבוא.

תודה רבה אדוני היושב ראש שהכנסת ליום האחרון שלך בוועדה נושא שקשור בעסקים קטנים. אני מתרוצץ ב-5 הוועדות שמנהלות כעת ישיבות בנושא העסקים הקטנים והבינוניים. לא אלאה אתכם כי באמצע של חוק חשוב. עסקים קטנים ובינוניים זה מנוע צמיחה של מדינת ישראל.מדינות נאורות בעולם הכירו בזה כבר הרבה זמן. למשל, יפן, שהיא מדינה של קונגלומרטים וקונצרנים גדולים, ברגע שהתחילה האטה כלכלית אז הם התחילו להשקיע דווקא בעסקים קטנים ובינוניים והם לא טעו. הכלכלה שלהם התחילה שוב להמריא. אמנם יש להם בעיית נדל"ן ובעיית בניה אבל זה משהו אחר.

בניגוד אלינו, שיש לנו 24 מט"ים יש שם 3,600 וכולם מסובסדים וכולם עובדים וכולם מספקים תעסוקה לבתי עסק ולעסקים וליזמים.

אצלנו, לצערי, מדברים גבוה גבוה אבל עושים נמוך נמוך. לוועדת הכלכלה, אדוני היושב ראש, יש תפקיד מאוד חשוב. משרד התמ"ת, שאחראי על עסקים קטנים ובינוניים, נמצא תחת פיקוח של ועדת הכלכלה ולכן כל הנושא של רגולציה ונושא העסקים הקטנים נשאר בוועדת הכלכלה.

אדוני היושב ראש, אני יודע שבמהלך הקדנציה שלך עסקת בנושאים האלה ואני מודה לך על שקידמת נושאים שקשורים לעצמאים ולעסקים הקטנים, גם מבחינה רגולטורית וגם מבחינת הורדת חסמים. היום אנחנו מקיימים כנס גדול באודיטוריום ואני מזמין אותך. שם ייבחר גם העסק המצטיין של השנה.

השדולה, בראשותי, יחד עם הארגונים הכלכליים, בנתה תכנית עבודה לשנת 2008-2009, היא תכנית רוחבית וכוללת את כל הוועדות בכנסת. אם אנחנו רוצים שהמדינה שלנו תצמח אז, כמו שאמרתי, זה אחד ממנועי הצמיחה הכי מרכזיים. צריכים להתחיל לפרוט את התוכנית הזאת לחקיקות, לתקנות ולרגולציות ולמנף את הנושא הזה כמה שיותר גבוהה. אני מודה לך שהתייחסת ליום הזה. אבוא לפה גם ב-10:30 כדי לברך אותך.

תודה, אני אמשיך להיות חבר פעיל בוועדה ואני אמשיך לסייע בקידום העסקים הקטנים. יש פה עוד חוקים שממתינים לקידום. לא לכולם הממשלה מסכימה אבל ננסה בכל אופן לקדם אותם.

הוועדה, אחרי ששקלה, החליטה להשאיר את זה על 40 יום. יש עוד הערות

רציתי לשאול את עו"ד מילשטיין לגבי אמצעי הגנה. מי יכול להיפגע מזה? אולי יבואנים או אולי צרכנים שבאופן פוטנציאלי יכלו להשיג מחיר יותר זול, אילולא ננקט אמצעי ההגנה הזה?

אני לא בטוחה שהייתי יכולה לומר מי יכול להינזק מזה אבל התוצאה היא שהיבוא עולה במחיר.

מחיר השוק יהיה יותר גבוה?

נכון.

אני מאשר את סעיף 3יג.

מקריאה את סעיף 3יד: "3יד (א) על אף הוראות סעיף 3יג, לא יחליט השר לנקוט אמצעי הגנה כאמור באותו סעיף לעניין טובין מיובאים שלגביהם ניתן צו קודם המטיל אמצעי הגנה, אלא אם כן חלפה ממועד פקיעתו של הצו הקודם תקופה השווה למחצית תקופת תוקפו או תקופה של שנתיים, לפי המאוחר מביניהן.
זה נלקח מסעיף 7.5 להסכם.

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לנקוט אמצעי הגנה פעם נוספת לתקופה שלא תעלה על 180 ימים אף אם טרם חלפה התקופה הקבועה באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
(1) חלפה שנה לפחות ממועד פקיעתו של הצו הקודם;

(2) לא ננקטו אמצעי הגנה לגבי אותם טובין מיובאים יותר מפעמיים בחמש השנים
שקדמו למועד ההחלטה לנקוט אמצעי הגנה פעם נוספת."

זה נלקח מסעיף 7.8 להסכם.

הערות? אני מאשר את סעיף 3יד.

מקריאה את סעיף 3טו: "3טו. צו המטיל אמצעי הגנה כאמור בסעיף 3יב יהיה לתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו, אלא אם כן נקבעה בצו תקופה קצרה יותר או שהתקופה קוצרה או הוארכה לפי הוראות סימן ו; במניין תקופת ארבע השנים כאמור תבוא בחשבון התקופה שבה היתה מופקדת ערובה זמנית לפי הוראות סעיף 3ח(ב)."

"3טז. נקבעה בצו המטיל אמצעי הגנה תקופת תוקף העולה על שנה, תיקבע בצו הקלה באמצעי ההגנה המוטל בו, שתחול באופן הדרגתי במהלך תקופת תוקפו.

"3יז. הוראות סעיף 32 כג יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ערובה זמנית המופקדת לגבי טובין שעליהם חל צו המטיל היטל הגנה כאמור בסעיף 3יג (ב)."

תסבירי.

תוך כמה זמן יכול להיערך לאמצעים? לפי ההסכם 4 שנים זה המקסימום שחייב להיות אבל בכל זאת צריך להיות "בילט אין" איזה הקלות הדרגתיות באמצעים עצמם. כמו שאנחנו זוכרים, הרעיון הוא שיש הגנה, שבינתיים יש תכנית הסתגלות, שהענף היצרני המקומי הגישה יחד עם התלונה הזאת כדי להראות מה היא עושה כדי להיערך לתחרות. לכן חשוב שגם בתוך ה-4 שנים, האמצעים הולכים ויורדים, ככל שהתעשייה גם מתייעלת ומסתגלת למצב החדש.

האם יש מנגנון שעוקב אחר יישום התכנית שהוגשה לממונה? יש צו ל-4 שנים. אם אחרי שנתיים הוא רואה שהם לא עומדים בתכנית שלהם, הוא יכול לבטל את ההגנה?

כן. כשנגיע לסימן ו', שזה בחינה מחדש, נראה שבעצם יש מנגנון חשוב לעקוב אחרי מה שקורה, גם מבחינת היבוא וגם מבחינת הענף היצרני המקומי.

זה רק אם ניתן צו הגנה לתקופה העולה על 3 שנים.

הצדדים יכולים לבקש בקשה לבחון מחדש, גם אם זה לא תקופה העולה על 3 שנים.

אבל הממונה מטעם עצמו יכול לעשות זאת רק אחרי 3 שנים? מיוזמתו הוא יכול לעשות את זה רק אחרי 3 שנים?

אם הוטל צו ל-5 שנים הוא יבחן מה תוקפו ולא יאוחר מהמועד של המחצית. הוא מתחיל לבחון קודם לכן אבל התנאי הוא - - -

השאלה שלי היא: אם, נניח, ניתן צו אמצעי הגנה לשנתיים, זה רק אם הגישו הצדדים המעוניינים בקשה, או שהוא יכול לבחון מחדש?

נכון.

האם זאת לא תקופה ארוכה מידי?

נגיע לזה כשנדון על עיון מחדש.

אני מאשר את סעיפים 3טו, 3טז ו-3יז.

מקריאה את סעיף 3יח.

אנחנו מציעים להוסיף את התוספת כסעיף קטן ב' והב' הקיים יהפוך לסעיף קטן ג'.

מקריאה את סעיף 3יט: "3יח(א) אלה אמצעי ההגנה שרשאי השר לנקוט בצו המטיל אמצעי הגנה:

(1) היטל הגנה לפי סעיף 3יט;

(2) מכסה להגבלת יבוא של טובין לפי סעיף 3כ )בפרק זה - מכסת יבוא).

(2) אמצעי הגנה יחול על סוג מסוים של טובין מיובאים שלגביהם חל גידול ביבוא כפי שנקבע בצו המטיל אמצעי הגנה, על טובין מיובאים מסוימים שלגביהם חל גידול כאמור או על יבוא של טובין מיובאים ממדינה מסוימת שלגביהם חל גידול כאמור."

כאן אנחנו רוצים להוסיף סעיף קטן ב'. לדעתנו ההוספה דרושה כדי לתחום את שיעור ההיקף של אמצעי ההגנה. יש סעיף דומה בהיצף ומשום מה זה נשמט מההצעה. הוא גם סעיף שמתבקש מההסכם עצמו.

אני אקריא את התוספת:

"אמצעי ההגנה יהיה בשיעור הנדרש כדי למנוע את הנזק לענף יצרני מקומי וכדי לאפשר לענף היצרני המקומי להסתגל לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים."

זה בעצם העיקרון שעל בסיסו ינקטו אמצעי ההגנה. לא כתוב באף מקום שאמצעי הגנה יהיו בעצם בהיקף ובשיעור כדי למנוע את הנזק. יכול להיות שזה מובן מאליו אבל זה לא כתוב בריש גליי בחוק, וכדאי שזה ייכתב.

אנחנו מציעים להוסיף את התוספת כסעיף קטן ב', והב' הקיים יהפוך לסעיף קטן ג'.

בסדר.

מקריאה את סעיף 3יט: "3יט(א) היטל הגנה יהיה בשיעור מערכם של הטובין המיובאים, בסכום קצוב או לפי חישוב אחר, ולתקופה שלא תעלה על התקופה הקבועה בסעיף 3טו, הכל כפי שיקבע השר בצו המטיל אמצעי הגנה.
(ב) הצו המטיל היטל הגנה יחול על הטובין כמפורט בו שישוחררו מפיקוח רשות המכס החל ביום תחילת הצו ובמהלך תוקפו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) היתה מופקדת ביום תחילת הצו ערובה זמנית
כאמור בסעיף 3ח, יחול הצו גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני יום
תחילתו של הצו אך לאחר הפקדת הערובה."

-
"3כ(א) מכסת יבוא תהיה בשיעור שיקבע השר בצו המטיל אמצעי הגנה, ואשר לא יפחת מהכמות הממוצעת של יבוא הטובין בשלוש השנים המייצגות האחרונות שקדמו למועד הטלת המכסה, כפי שקבע הממונה במסקנותיו כאמור בסעיף 3י)א( )בסעיף זה - תקופה קודמת מייצגת); ואולם רשאי השר לקבוע בצו המטיל אמצעי הגנה, מכסת יבוא בשיעור הנמוך מהכמות הממוצעת כאמור, אם הדבר נדרש לאור מסקנות הממונה.

(ב) בצו המטיל מכסת יבוא ייקבע אופן החלוקה של מכסת היבוא בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים; אופן החלוקה כאמור ייעשה לאחר שנעשה ניסיון להגיע להסכמה בעניין אופן החלוקה עם מדינות כאמור, שיש להן חלק משמעותי בהיקף היבוא של הטובין המיובאים, ואולם אם ניסיון להגיע להסכמה כאמור אינו מעשי, תחולק המכסה בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים, ביחס לחלקן בהיקף היבוא של הטובין כאמור במשך תקופה קודמת מייצגת ובהתחשב בגורמים המשפיעים או העלולים להשפיע על היבוא של אותם טובין.

(ג) השר רשאי לקבוע בצו כאמור בסעיף קטן (ב) את אופן החלוקה של מכסות יבוא בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים שלא בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, אם סבר כי מן הראוי לעשות כן בשל קיומו של גידול חריג, בתקופה קודמת מייצגת, בהיקף היבוא של הטובין המיובאים ממדינת יצוא מסוימת ביחס לגידול בהיקף היבוא של הטובין המיובאים ממדינות יצוא אחרות, בהתאם למסקנות הממונה כאמור בסעיף 3י)א( ובלבד שהחלוקה כאמור תיעשה באופן הוגן, בנסיבות העניין, כלפי מדינות היצוא של הטובין המיובאים."

כאן אנחנו רוצים להכניס תיקון. בסעיף קטן א' אחרי המילים "שיקבע השר בצו המטיל אמצעי הגנה", להוסיף: "בהתייעצות עם שר האוצר".

אפשר להסביר את סעיף 3כ?

כן. זאת לא המצאה ישראלית. סעיף 3כ זה בעצם התרגום של ההסכם הבינלאומי, שקובע בדיוק על סמך מה ייקבעו המכסות. כמו שאמרנו בהתחלה, אמצעי הגנה יכול להיות בצורה של מכסות יבוא. כשזה במכסות יבוא יש כללים מאוד מוגדרים איך תחולקנה המכסות בין המדינות.

הוספת עכשיו "בהתייעצות עם שר האוצר". לא חשובה התייעצות עם שר החוץ לגבי החלוקה בין המדינות, או שזה לא נראה לכם רלוונטיים.

לא כי בעצם זה נושא של יחסי סחר שמשרד התמ"ת אחראי עליהם.

כשיבוא היום, ובמדינה הנורמאלית שלנו למשרד החוץ תהיה הכשרה מספקת גם בתחומים הכלכליים, אז אפשר יהיה לאגד את הפעילות של התמ"ת בנושא הזה. כל עוד המצב כפי שהוא, אז המקצועיות בעניין הזה היא במשרד התמ"ת ולא במשרד החוץ.

אם אני לא טועה, שר החוץ לא מופיע בכלל בחוק הזה.

אנחנו מאשרים את סעיפים 3יח, 3יט ו-3כ. בשינויים, כפי שהקריאה עורכת הדין מילשטיין, ובשינויים, כפי שהסכמנו עליהם.

"3כא. נקבעה בצו המטיל אמצעי הגנה תקופת תוקף העולה על שלוש שנים - - -

סליחה, עורכת הדין מילשטיין. אני מצטער, בשעה 10:30 יש ישיבה נוספת. צוות הוועדה צריך כמה דקות להכין את החדר. יש הצבעה על מינויו של היו"ר החדש. התוקף של החילופין הוא מה-18.8 ואני אשתדל לקבוע עד אז עוד ישיבה של 30 דקות כדי לסיים את הצעת החוק.

ואם אני אקרא מהר?

יש פה הוראות שונות ואני לא יכול למנוע מאנשים את הזכות שלהם לשאול שאלות. צר לי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25