PAGE
19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
14.1.2008

הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ז' בשבט תשס"ח (14 בינואר 2008), שעה 10:00

מצבם של הספורטאים העולים לקראת האולימפיאדה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – יו"ר

יולי אדלשטיין
מרינה סולודקין

גלעד אברהמי
מנהל אגף בכיר לתעסוקה, כלכלה ויזמות, המשרד לקליטת עליה

קלאודיה כץ
מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת עליה

אורי חרל"פ
מנהל המחלקה לספורט תחרותי, משרד המדע, התרבות והספורט

אפרים זינגר

מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל

עו"ד צבי נועם

יו"ר איגוד השחייה בישראל

דוד נטיס

יו"ר ועדת השיפוט, איגוד ההיאבקות בישראל

סולומון סטולר

יו"ר איגוד היאבקות בישראל

מיכאל לשבסקי
יו"ר ועדת שיפוט, איגוד היאבקות בישראל ונציג הפועל

אלדד בוקשפן

יו"ר מכבי תל אביב, אתלטיקה

אולג בריק

מנכ"ל עמותה ספורט לצפון

יגאל לוטן

מנכ"ל האיגוד הישראלי לשחמט

שלומי נמירובסקי
מנכ"ל איגוד הג'ודו

אדי קואז

יו"ר איגוד הג'ודו

רס"ן רוני קציר

מפצ"ר – יועץ משפטי לענייני פרט, משרד הביטחון

רס"ן שוקי בבאזלי
רמ"ד ת"ש ולחימה באגף משאבי אנוש, משרד הביטחון

סגן אלוף דוד גולדנר
רע"נ קדם צבאי, משרד הביטחון

אברהם זוכמן

מפמ"ר חינוך גופני, משרד החינוך

מיכאל צידון

משרד החינוך

ואדים גושין

ספורטאי, חבר נבחרת הג'ודו

אמנון גור

גלעד לוסטינג
מנהל היחידה לספורט הישגי, מכון וינגייט

עו"ד דנה מליניאק
מרכזי זכויות בקהילה, עומתת ידיד

גיא עידו


מפעל הפיס

מאיה חסון
ערוץ ספורט 5 +

אלדד ערן
ערוץ ספורט 5 +

לוי פסביקין

אתלטיקה – מכבי ת"א

מיכאל אילין

אתלטיקה

לזר קפלון

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
מצבם של הספורטאים העולים לקראת האולימפיאדה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת קליטה, עליה ותפוצות.

היום נייחד את הישיבה למצבם של הספורטאים העולים לקראת האולימפיאדה, בעוד כשמונה חודשים. אולי זה קצת מאוחר, אני יודע שצריך להתחיל 4 שנים לפני האולימפיאדה, אבל אנחנו מדברים רק עכשיו בעקבות פרסום כתבה, שנציג נבחרת העולים נסע 4 פעמים לתחרויות בחוץ לארץ ולכן הוא לא מקבל תשלום מהביטוח הלאומי.

אני המום שספורטאי, אלוף ישראל, חי מכסף של הביטוח הלאומי. כעת אני מבין שהוא מקבל 2,500 ₪ בחודש, זו הטבה שנעשתה במשרד הקליטה, אבל מומחים מבינים שעם סך של 3,000 ₪ ספורטאי לא יכול לחיות בהכנה לאולימפיאדה, זה צחוק, זו בושה, המקרה שלו מסמן ואומר שאצלנו לא הכל בסדר, אבל כמו תמיד אחרי האולימפיאדה ידברו אצלנו, ויגידו זה לא היה בסדר וזה לא היה בסדר, אני יודע שהמאמן של אלכס אברבוך בעקבות קושי עזב את המדינה ועובד כעת באוזבקיסטן. ספורטאי ברמה גובהה ללא מאמן זה ספורטאי שיכול להיות, כי המאמן הוא רופא, מאמן הוא פסיכולוג, הוא ממלא כל מיני תפקידים.

אני מבקש לדון היום על עולים חדשים, אבל אני רוצה שנדבר על איך מכינים את הספורטאים שלנו לאולימפיאדה. בכל מדינה האולימפיאדה נחשבת לאתגר, להביא לעולם כוח של צעירים, כוח המדינה, זה פרסום של המדינה, ומדינות כמו צרפת, כמו מדינות כספרד מביאות ספורטאים מאפריקה, נותנים להם תנאים והם מביאים תוצאות למדינות אלה. אני יודע שבחוץ לארץ ישנם 14 ספורטאים שיכולים להשתתף באולימפיאדה, אולי לא להביא מדליות, אבל להגיע למקומות של כבוד.

אבל אצלנו איזה יחס מקבלים הספורטאים? אנשים שנתנו ושנתנו כל כך הרבה ציפיות גדולות, אפילו לא שומעים עליהם, אני לא מבין. אני רוצה אחרי כל הדיון פה, אני רוצה שהדיון יתקיים כמו שצריך למרות שרק ששמונה חודשים נשארו, למרות שזו ועדת קליטה, עליה ותפוצות, זו לא ועדת ספורט, אצלנו בכנסת אין ועדת ספורט, אני אחרי זה אלך לדבר עם ראש הממשלה ואני בטוח שאם ישנן בעיות שניתן לפתור בזמן קצר כזה, אפשר לגייס את ראש הממשלה כי הוא אוהב ספורט, הוא יודע מה זה ספורט, אולי בגלל כל הבעיות בהן הוא מטפל הוא לא יכול להגיע לעניין הזה.

אני רוצה שמישהו יסביר לי את הבעיה עם מכבי מהוועד האולימפי, מה מצבם של הספורטאים העולים, ואיזו עזרה הם מקבלים, איך אתם מכינים אותם לאולימפיאדה ומה אתם מצפים מספורטאים אלה?

גל העליה התחיל בסוף שנת 1989, האולימפיאדות הרלוונטיות הן 1992, 1996 וכן הלאה ועד לביג'ין שתתקיים, אם אפשר היה לקבל במהלך הדיון נתון כמה ספורטאים עולים היו באולימפיאדות האלה וכמה מהם שרדו בין אולימפיאדה לאולימפיאדה זה יהיה מאוד רלוונטי לדיון שלנו, תודה.

צריך לזכור שאם אתה מדבר על ההכנות הספציפיות לביג'ין, אז כל אותם הספורטאים הנמצאים במסלול ההכנה הזה, ושיש להם סיכוי, גם אם הוא גדול וגם אם הוא קטן, בעצם הם מכוסים מכף רגל ועד ראש, כי הועד האולימפי מטפל בהם באופן ישיר, אם יש את הסיוע של משרד הקליטה, אם אין את הסיוע של משרד הקליטה.

אנחנו מדברים על מספר מצומצם של ספורטאים, אני חושב שגם צריך לתת את הדעת וההתייחסות לאו דווקא לאלה שצועדים בסוף באולימפיאדה בביג'ין, כי כמה יהיו לנו במשלחת? 30 -40 ספורטאים, אבל אנחנו עובדים עם הספורט גם לקראת לונדון וגם לקראת ההמשך וצריך לראות איפה אנחנו נמצאים לאורך כל מסלול ההכנה.

שם למשל נמצאת הבעיה של הג'ודואיסט שעורר את כל הסיפור ושם את כל הבעיה עם הספורטאים העולים שלנו, שהם לא מגיעים לאותו סגל מצומצם שאחרי זה יש לו את הסיכוי לצעוד לביג'ין והוא מקבל את המעטפת המלאה. את כל הנתונים הספציפיים והסטטיסטיים ששאלת, נמצא כאן גלעד לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי והוא יכול לשלוף את זה בכתב או בעלפה.

אנחנו נוטים ללכת קצת למצוינות במקום ללכת למסכנות, אני באמת חושב שההכנות האולימפיות האלה, הספורטאים שלנו מקבלים מעטפת מקצועית מלאה ותנאים שלא היו לנו בעבר, הרבה בזכות תרומה שקיבלנו מסינדי פראנק זכרונו לברכה, והעולים, כפי שצבי נועם ציין הם חלק בלתי נפרד מההוויה הזאת, ואני חושב שליולי אדלשטיין, יש זכויות יוצרים לנושא הסיוע של משרד הקליטה.

אני יכול להגיד לכם כמערכת שפועלת בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, שהוא שיתוף פעולה מעולה ואני חושב שלמאמנים ולספורטאים העולים האלה התרומה הזו של 2,500 ₪ כל חודש זה דבר מאוד חשוב, בעיקר לגבי הספורטאים שלא עברו עד את סף ההיררכיה בפרמידה, וכמו שכולכם מבינים בספורט, ואתם רובכם אנשי ספורט, יש היררכיה ברורה בספורט, וספורטאים בכירים לא מקבלים כמו ספורטאים שמתחת לזה, ואם ואדים גושין הוא מועמד לביג'ין 2008, אבל סימנו אותו מאוד מוקדם כילד מאוד מוכשר,הוא בן 16 אם אני לא טועה, והוא כבר נכנס לתוך המעגל הזה, הוא כבר אצלנו בנוער הסגל המצטיין, הוא אצלנו כבר בתוך הפרמידה שאנחנו מקווים שהוא אכן יגיע ל- 2012 למימוש יכולתו.

כמה ספורטאים יש היום בעלי רמה הגבוהה?

תמיד נוטים לדבר על הספורטאים, אני חושב שהתרומה הכי גדולה של משרד הקליטה בתרומה שלו לספורט הישראלי זה במאמנים ובאנשי המקצוע, שם היתה התרומה ושם היתה קפיצת הדרך הבלתי רגילה שבשנת 1989 ו- 1991, הגיעו לכאן הרבה אנשי מקצוע ברמה גבוהה ובעצם מספר ענפים עד היום מבוססים על אותם אנשי מקצוע ועל אותה תורה שהם הביאו משם, אם זה שחיה, אם זו שחיה אומנותית אם זו התעמלות אומנותית, ששם זה פרי העלייה מחבר העמים ואם זו האבקות ובחלק מהמקרים, גם אגרוף וכמובן חלק בענפים מסוימים אחרים.

קיימת תרומה בלתי רגילה בתחום הזה, וכמובן הם אנשי מקצוע, חלקם עובדים אצלנו ביחידה לספורט הישגי שהם מומחים ברמה מאוד גובהה והם הביאו את כל הידע והניסיון שלהם משם, אני חושב שלגבי אלה שמטופלים על ידי משרד הקליטה שעל ידי 25 משרות האלה, אני חושב שמצבם הוא טוב, אני חושב שאחד הדברים שבמשרד הקליטה חייב להיות שאם בדיוק מישהו מקבל 1,500 או מקבל 2,500 ₪, יש כאלה כמו אלכס אברבוך הוא מקבל היום 17,000 ₪ ממוסדות הספורט כדי להחזיק את עצמו, אלו סכומים אגדתיים שפעם אף אחד לא האמין שיקבל, והוא ממשיך לקבל את הסיוע משרד הקליטה, יש ספורטאים שמקבלים סכום יותר קטן, ומקבלים גם מהמדינה סכום פחות קטן, גם מהמדינה וגם מהוועד האולימפי.

אם השאלה מי מועמד למשחקים האולימפיים ומי ממשיך בעצם הרבה מאוד זמן, אז אחד הדברים שאני יכול לומר שיש תנאי של 10 שנים לעולה חדש מחבר העמים ו- 15 שנה לעולה חדש מאתיופיה, כך שקשה היום ברשימה הנוכחית לראות ספורטאים שהיו שם כי מה לעשות הם כבר לא עומדים בהוראת השעה, אבל יש לנו המון מאמנים שהגיעו בזמן הזה והם ממשיכים לאייש את עמדות המפתח בספורט הישראלי, אם זה ליאוניד קאופמן, אלכס אשכנזי שהוא המאמן של ואדים גושין, וג'ודו ואם זו טטינה מאמנת בכירה בשחיה אמנותית, אם זו נטשה או סמולוב שהיא מאמנת בכירה בהתעמלות אמנותית, אם דני מירושינסקי שהוא מאמן מיכאל קלגנוב שהזכרת אותו, ואחרים, כך שבאמת אנחנו יכולים לראות את הפירות של העליה הזו עד היום ואני חושב שגם נראה אותה בהמשך.

יש עולים חדשים שנמצאים פה, באתלטיקה למשל, שהבטיחו את השתתפותם במשחקים האולימפיים, אחד זה אלכס אברבוך, ואחד אילה סטאין עולה חדש מאתיופיה שהוא תופעת טבע בפני עצמה, עדיין בגיל 50, סביב הגיל הזה ועדין ממשיך להיות בצמרת העולמית, הם הבטיחו את מקומם שם, הזכרת קודם את המאמן של אלכס אברבוך, אנחנו מאוד מצרים על כך שולארי קוגן איננו כאן, אבל לוי צבקין שהוא אחראי ויש לו מניות רבות בעלייה ובקליטת עלייה.

אנחנו באמת מצרים, אבל ההחלטה להחליף את ולארי קוגן היא החלטה של אלכס אברבוך, אלכס אברבוך פשוט החליט שולארי קוגן מיצא את עצמו והוא הביא מאמנת בכירה שמקבלת הרבה מאוד כסף מהמוסדות, קתרינה פוגל, היא לא נמצאת פה כי היא לא עולה חדשה, היא מאמנת זרה.

יש לנו את אלכס שתילוב שנמצא פה ברשימה ואשר הבטיח את עצמו בהתעמלות מכשירים, גם הוא וגם המאמן שלו סרגיי וייסבורג, שניהם עולים חדשים ושניהם מקבלים, והם כבר הבטיחו את השתתפותם במשחקים האולימפיים. אלכס שתילוב מקבל 2,500 ₪ ממשרד הקליטה ו- 5,000 ₪ מקרן ספורט הישג, יש לו רכב שכור, הוא אחד המועמדים הבכירים למדליה, זה מאוד קשה להגיד, אבל יש מספר מאוד מצומצם של ספורטאים, הוא גר בתל אביב ושכר הדירה, אני חושב שהספורטאי הזה מכוסה לגמרי, כל התכנית המקצועית מא'-ת', גם האמון, הלואי שיהיו לנו עוד ספורטאים, אף פעם לא הינו במצב הזה, אני מזכיר לך שהוא חייל, ואין הרבה חיילים ואנחנו נעזרים בצבא כי הוא ספורטאי מצטיין ואני חושב שכספורטאי חייל הוא מקבל את המקסימום האפשרי והוא מקבל מלגה גם ממשרד הקליטה, הוא המקסימום האפשרי.

אלה הם הספורטאים הבולטים שלנו שהבטיחו כבר את השתתפותם במשחקים האולימפיים, יש לנו פה שתי מתעמלות שחברות בסגל ההתעמלות הקבוצתית ושגם הן מצויות בסגל והן הבטיחו את השתתפותם במשחקים האולימפיים, שם יש בעיות אחרות והזכרנו אותם בועדת החינוך בפעם שעברה, הזכרת את מישה קלגנוב, שגם אני כמוך רואה אותו כספורטאי ענק, במחזור סידני הוא היה הספורטאי הטוב ביותר במדינה, והוא עדיין מנסה להגיע למשחקים האולימפיים, עשינו איתו ניסיון מאוד מעניין כסניור ותיק, מה לעשות הגיל עושה את שלו והוא קצת ירד ביכולתו, צירפנו לו בחור צעיר, ברק לופן שהוא בן 20, הם התחברו יוצא מן הכלל והשיגו ועלו לגמר באליפות אירופה ואליפות עולם, ודווקא בשנה הזאת הם קצת ירדו, הוא עדיין קצת מתלבט לאיזה כיוון הוא הולך, אבל קלגנוב בתמונה.

הזכרתי את המרכזים, כפי שאתם תראו פה יש לנו את בכירי הספורטאים שלנו, מתוך הרשימה יש פה הרבה מאוד שמועמדים בכירים להגיע לביג'ין וחלקם ל -2012. ל"טופ" לא חסר כלום, ואני אומר את זה באחריות מלאה.

אם זה כך, אני רוצה להגיד שהאולימפיאדה בביג'ין צריכה לעבור, אחרי האולימפיאדה החיים ממשיכים, אני רוצה לדבר על הבחור הזה, אתם יושבים פה, אנשים עם כבוד, אתם מומחים, אתם חושבים שבחור בן 17, אתם אומרים שהוא בחור עם עתיד טוב, יכול להיות שהוא מקבל מביטוח לאומי 1,700 ₪ ומשם 2,500 ₪, ובסכום כזה הוא לא יכול להתקדם? לא בכסף אני לא מדבר על כסף, אני מדבר על תנאים, אני הגעתי לכסף אבל לא רציתי להגיע לכסף, אבל בתנאים כאלה הוא יכול להתקדם?

אני חושב שהוא לא יחיד, אולי יש עוד ספורטאים שאנחנו לא מודעים, אנחנו מדברים על ביג'ין אבל אחרי ביג'ין החיים ממשיכים, ואם אנחנו מאבדים את הבחור הזה, מי יהיה?

אני חבר מועצת העיר חיפה, אחראי תיק הנוער והספורט בחיפה, גם אחד מהמייסדים את האגודה שגידלה את ואדים גושין, לא רק את ואדים גושין, אני רוצה להזכיר פה עוד שני שמות הנמצאים בתנאים דומים, טומי אשבסקי שהוא עכשיו בשנת 2007 אלוף אירופה, ופיטר מושניקוב והוא מהאגרוף.

הראו לנו תמונה יפה של סגל 2008, באמת סגל הצעירים, אני אומר שגם סגל הצעירים וגם קצת מתחת לסגל שלא קיבלו את הסגל, במגזר עולים נמצאים במצב מאוד קשה, אני אתן שלוש דוגמאות שהזכרתי פה כדי שתבינו על מה מדובר.

ואדים גושין גר עם סבתו, כמובן שכולם שמעו על כך שהוא מקבל את הקצבה מהביטוח הלאומי שגם הופסקה, וגם את כל התמיכה מהוועד האולימפי בסך 1,000 ₪, ולא רק הוא אלא כל הצעירים. אני לא בטוח ממי אבל זה 1,000 ₪, אני יודע דבר אחד שכל אחד מהשמות שהזכרתי פה, לחשבון הבנק לכל אחד נכנס 1,000 ₪ בחודש, אני לא יודע מאיפה.

מה שבעצם מכסה הוועד האולימפי לספורטאים מצטיינים שסימנו אותם כעתודה ל- 2012, קבעו סכום מסוים לחוץ לארץ, יש סכום מסוים אבל זה לא פותר את הבעיות שלהם בבית, אני רוצה ללכת לעבר, אותו טומי אשבסקי, היתה כתבה שהראתה מצב לא פחות בעייתי ממה שאנחנו ראינו פה, שטומי אשבסקי בשביל להתפרנס הוא עוזר לאבא שלו בהובלות, היתה כתבה, היו הרבה שידורים בטלוויזיה.

כולנו מבינים שאם צעיר מוכשר צריך להתעסק בעבודה בשביל לחיות ולהתעסק בספורט, אנחנו הורגים אותו כספורטאי, ספורטאי ברמה מסוימת צריך להתעסק אך ורק בספורט, אז אנחנו לפחות לעולים, צריכים לבקש לדאוג למחיה שלהם, יש להם את הפתרונות אולי במימון ההישג הספורטיבי, אבל אין להם עדיין פתרון למחיה, אותו דבר פיטר מושנזון באגרוף, הוא גם צעיר, נדמה לי שהוא יתום, הוא צריך לפרנס את עצמו, יש לו אותן בעיות, זה דבר אחד.

אנחנו בחיפה, מרכזים את שלושת הענפים: אגרוף, האבקות וג'ודו, ורוב הספורטאים שלנו הם עולים, אין הרבה עזרה אפילו ועדות תמיכה של משרד העליה, אנחנו בשנה מגישים את הבקשות לתמיכות וכל מה שאנחנו מקבלים מהמדינה זה אולי 10.000 ₪, תבינו שלאגודה כזאת, שלפחות בשלושת השנים האחרונות קיבלה שלושה לסגל 2012 שזה מצחיק.

אני אומר שיש באמת על מה לחשוב, על מה לדבר, יש לפתח גם בנושא של עזרה ומימון כפי שעלה פה, אולי מאמנים מקומיים שהם בעצם מגדלים את הספורטאים האלה, הם מטפלים בילדים, וגם במחיה לספורטאים שהם מסומנים לפחות אצלכם כספורטאים מובחרים, אם לא נחשוב על מחיה, ויש לנו כבר מקרים שהיו ספורטאים מובחרים והלכו לוינגייט ומחוסר בררה הלכו לעבוד, ברגע שהם עובדים, עובדים בשמירה, עובדים בהובלות, ברור שאם הם עובדים בשמירה כל הלילה או באיזה פאב – נגמר הספורט, ואנחנו בשנה איבדו לפחות שני ספורטאים מוכשרים, לא פחות מוכשרים מואדים גושין, מחוסר כסף למחיה, זו בעיה אמיתית במגזר העולים, ספורטאים במגזר העולים.

אני מנהל אגף כלכלה ויזמות, תעסוקה, משרד הקליטה, אני הנחתי על שולחנך אדוני היושב ראש, את הסיוע שלנו לספורטאים, אני רוצה קצת לפרט, משרד הקליטה במהלך העשור האחרון תמך ב- 423 ספורטאים, זה לא מעט, אנחנו במסגרת האולימפיאדה הקרובה אמורים לטפל ב- 45 ספורטאים, כמובן אנחנו עובדים בשיתוף עם הרשות לספורט, אני מצטרף למחמאות. אנחנו עובדים באמת בשיתוף וזה ניכר בשטח, יחד עם זאת צריך לומר שאנחנו מטפלים בספורטאים מגיל 17 עד גיל 65, שספורטאים שהם מתחת לגיל 17 מקבלים סכום של 1,000 ₪ מלגה, מעל גיל 18 ומעלה מקבלים 2,500 ₪ לחודש מלגה, הסיוע שאנחנו בעצם נותנים הוא מצד אחד תלוי תקציב, וזה ברור, וגם אמרתי לך שהשנה אנחנו מתוקצבים על 300,000 ₪ בבסיס התקציב, לא להאמין, מדברים פה בוועדה בדיון על ספורטאים, אז זה הקף הסיוע שעומד לרשותנו בשנת 2008.

אנחנו באמת רואים בסיוע לספורטאי סיוע בעל ערך עליון, חבל שאין כאן נציג של אגף התקציבים, צריך להתייחס לזה ברצינות הראויה וצריך להבין שאם אנחנו רוצים לעזור לספורטאים חדשים אין, שוב חבל שאין כאן נציג אגף התקציבים אלא אם כן ישנו ואני לא רואה, זה המקום לומר שאנחנו רואים חשיבות עליונה בסיוע לספורטאים, אני לא רואה את זה שונה ממדענים שחוששים שתהייה "בריחת מוחות", אנחנו חושבים שגם כאן יש "בריחה של ספורטאים".

אנחנו רואים את הפזילה לחוץ לארץ של הספורטאים שלנו, כי מציעים שם יותר, צריך להגיד את האמת, ואולי זה המקום לשקול את המדיניות של מדינת ישראל, כיצד היא רוצה לטפל בספורטאים שלה, אפשר להמשיך במלגות כאלה וזה בסדר, השאלה היא, כפי שדיבר קודמי, אנחנו עושים את הפילוח ומסמנים מי נמצא בצמרת ולא זקוק לסיוע, ומי נמצא כרגע בתחתית הטבלה ועובד היום בעבודות כפיים וזקוק לסיוע שאנחנו אמורים להעמיד לו כמדינה, לשקול את ההיקפים, אולי באופן דיפרנציאלי את היקף הסיוע שאנחנו נותנים, כי היום אנחנו נותנים סיוע לכולם.

אני מתעלם מה- 1,000 ₪ של מתחת לגיל 17, אני לא יודע אם זה באמת השיקול נכון לתת סיוע סטנדרטי לכולם ולא באופן דיפרנציאלי, אני חייב להגיד שיש הוראת שעה, הוראת שעה מספר 158 במשרד, ששם אישרנו את הסיוע ל- 45 ספורטאים לאולימפיאדת קיץ בביג'ין, הסיוע יינתן עד חודש אחד אחרי האולימפיאדה, זאת אומרת עד ספטמבר. כפי שאתה ציינת יושב ראש הועדה, השאלה היא חיים גם אחרי האולימפיאדה, וחיים שאחרי האולימפיאדה הם חיים שבעצם שבהם מתחילים להתכונן לאולימפיאדה הבאה, והשאלה האם מישהו נותן את הדעת על התקופה של אחרי?

אנחנו כמשרד מוכנים להתגייס למאמץ אנחנו גם עושים הרבה מאמצים דרך זה שאנחנו מקצים, דרך אגב אם הזכרת את תקציב שהוא בסיס התקציב, אנחנו עושים מאמצים לעשות הסטות פנימיות אצלנו, לעשות ויתורים במקומות אחרים שהם כואבים לא פחות כדי לסייע לקבוצה האיכותית הזאת לשרוד את היום יום ולפנות את הזמן שלהם למאה אחוז עשייה בתחום הספורט.

יש לציין שאנחנו מטפלים לא רק ב- 45 ספורטאים לקיץ הקרוב, אנחנו מטפלים גם ב- 11 שחמטאים בסגל האולימפי ו- 6 אולימפיאדות חורף, אנחנו כן עושים את זה במהלך השנים ושם אנחנו לבד, אנחנו מאוד שמחים שכולם מעלים את זה לסדר היום הציבורי כי זה מאוד חשוב וכואב, אנחנו מממנים את ה- 2,500 ₪ כל חודש, בזמנו זה היה פחות, ועושים את זה כראיה חשובה מאוד לאפשר לאנשים להתקיים, ברור לנו שממלגה אחת הם לא יתקיימו ולכן שיתוף הפעולה הטוב מאוד, גם משרד הספורט וגם ספורט הישגי.

אנחנו גם משתדלים להרחיב את הפעולות שלנו בקרב הספורטאים עולים, כי אנחנו מאמינים בסגל. צריך לזכור שמדובר במשרד הקליטה שבתחום התעסוקה האחריות שלו, המותרת לו לפי החוק היא 10 שנים, מדובר באנשים בוגרים והנושא שגלעד אברהמי דיבר עליו, 1,000 ₪ מלגה לצעירים, זה החריג שהצלחנו להשיג רק לפני שנה, אנחנו מאוד מקווים שנוכל לשמור עליו ונצליח להתקדם איתו, ברור לנו שלא נולדים כל שני וחמישי ברמה אולימפית.

לגבי מה שחבר הכנסת יולי אדלשטיין העלה בנושא הישרדות בספורט, אני מניחה שהשאלה היתה לא במי שנמצא ברשימות אלא מי עדיין מתעמל או משיג השיגים, אני מניחה שגם בספורט יש גיל שעושה את שלו ולכן אנחנו לא מצפים שיהיו שם אנשים מ -92, אבל בהחלט יש כאן עתודה צעירה, מצוינת, ואנחנו מאוד מקווים להיות עשירים. כמו שגלעד אברהמי ציין, נכון להיום לנו יש כסף לחודש וחצי למלגות, וחצי ממנו עבר, 300,000 מתוך 1,800,000, מיליון, וחצי חסר, ואנחנו מאוד בונים בתקוה על הגורמים שיכולים לעזור לנו בזה. עד אמצע פברואר אנחנו נשלם ואחר כך אין לנו כסף, לבנות על עודפים? העודפים לרוב מגיעים אחרי האולימפיאדה, אבל עודפים אצלנו זה לא כסף זה אותו רופא שהתחיל לעבוד בהתמחות שלו בדצמבר, אותו מורה שהתחיל לעבוד בספטמבר כי כך מורים מתחילים, או בשוק הפרטי, לכן זה לא כסף שיבוא אלינו וירד עלינו כגשם, אנחנו בהחלט נמצאים במצוקה וזה ייפתר רק עם תוספת תקציב.

איך זה קרה, שרק עכשיו אנחנו מבינים שרק לחודשיים יש תקציב?

בהרבה מאוד תחומים אנחנו מתוקצבים לחודשיים שלושה, הקיצוץ שעבר המשרד ואגף בכיר כמו אגף התעסוקה שהוא מאוד מאוד גדול, זה המצב.

אני חושב שבכל זאת משרד הקליטה עושה מה שניתן לעשות, יש עוד משרדים, יש משרד המדע והספורט, יש עוד אגודות שהם צריכים לדאוג לספורטאים כאלה, אני שוב אומר, חברים אני מודה לכם שבאתם, אני אמרתי, אתם עסוקים אז אנחנו לא צריכים לדאוג עכשיו מאוחר לדאוג אם משהו אינו בסדר בהקשר לאולימפיאדת הקיץ.

אנחנו רוצים לדעת, צעירים שהם העתיד של המדינה בספורט, מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהם לא יהיו במצב כהיום?, זה לא בסדר כשבחור שחי ממלגה של הביטוח הלאומי, הוא מקבל מהביטוח הלאומי לפי מצב משפחתו, מצב גרוע והוא מקבל 1,000 ₪, ממשרד הקליטה, איך אתם חושבים שבאולימפיאדה הבאה הוא יכול להיות? אני בטוח שאם לא יהיו שינויים הוא לא יהיה שם, כמו שקלגנוב היה צריך ללכת לעבוד כי לא היה לו ממה לחיות.

בין תפקידיי, אני גם אחראי על קבוצת מכבי תל אביב, יושב ראש של מכבי תל אביב ומר אלדד בוקשפן פה לצידי. בעברי, הייתי אתלט אולימפי והשתתפתי ב- 1964 באולימפיאדת טוקיו. גלעד לוסטינג עושה עבודה מצוינת, אני חושב שהיחידה הזאת באמת תומכת ועוזרת, דבר שלא היה בעבר ובטח לא כשאני נסעתי לטוקיו. היום יש הרבה יותר ידע מקצועי, עם הרבה יותר כסף, אבל אני חושב שרוב הכסף מגיע באמת דרך סגל יהלום, ולהם יש באמת בסיס.

לגבי תשתיות העתיד, אני חושב שזה דבר שאינו קיים. עצם העניין שהתשובה מונחת כאן, עצם הדבר שהתקציב של משרד הקליטה הוא 300,000 ₪ כשתקציב מכבי תל אביב בלבד, של מחלקת האתלטיקה הוא מעל 1,000,000 ₪ וזה אינו מספיק לכלום, כי אם אני צריך לעזור לאלכס אברבוך, מיכאל אילין, לאיתי מגידי, ועוד מועמדים אולימפים זה לבד הסכום, לכן זו התשובה ואני הייתי רוצה לעלות עוד מספר נקודות שכתבתי לך.

אני הבאתי למכבי תל אביב כ- 50 ספורטאים עולים, רובם מברית המועצות לשעבר, חלק גדול לא הגיע לאולימפיאדה, אנחנו מזכירים את המקרים הטובים, אבל היו אתלטים ברמה עולמית כמו איגרוב ורונין, סרגיי קשוק, שנשקו את היכולת האולימפית אבל בגלל קשיי פרנסה לא הצליחו להגיע, זה דבר שמלווה אותנו לאורך כל הדרך, היום אנחנו, מכבי תל אבי, בקשר עם כ- 30 ספורטאים יהודים בעולם, אף אחד לא רוצה לבוא, ראשית הם יודעים את הנעשה פה.

להגיע מוכן זה יותר קשה, כי הם גם בלחץ של המדינות שהם נמצאים בהן, אבל אם הם מגיעים ברמה יותר נמוכה הם לא יזכו פה לשום גג, לשום תחתית, חבל על הזמן, אני חושב שמכבי תל אביב מקבלת על עצמה הרבה עונשים בזה שהיא מביאה אתלט, היא צריכה לדאוג לו לדירה, לפרנסה, למזון ואין על מה לדבר, פחות מ- 10,000 ₪ גם ספורטאי בינוני לא יכול להתקיים אלא אם הוא עובד ועובד בתנאים קשים, אני רוצה להזכיר מקרה, יש לנו את קורטרו דימה, קופץ לגובה הוא בן 14 שבגילו הוא הטוב ביותר בעולם, גלעד לוסטינג עוזר לו ואחרים עוזרים לו, אבל הוא גר בדירת חדר בדרום תל אביב יחד עם אמו, איך אנחנו נראים? למרות שכן עוזרים לו, אני כן אומר אבל משפחה כזאת כדי להוציא אותה מהמצוקה, או להביא בחור כזה שכרגע הוא מאותת על רמה גובהה ביותר אין ביכולתנו.

לנו יש קשר עם 30 ספורטאים יהודים שאנחנו לא יכולים להביא מהם אף אחד. אני חושב שקיימת בעיה נוספת שהיא כיום נשכחה קצת, היתה קיימת, אני לא חושב אם לקרוא לזה שנאה או גזענות כלפי העולים החדשים כי הם תפסו את המקומות של הישראלים, כי הם לא עשו צבא, לי יש מאמן שלא עשה צבא אבל הוא קטוע רגל ממלחמת אפגניסטן רוסיה, הוא לא עשה צבא, הספורטאים שלנו, לצערי להגיד, אלה שהם פעילים ומצטיינים גם לא עושים צבא, אם רוגל נחום חילק פעם בשבוע בקצין חינוך ראשי הוא לא המודל לחייל, אני לא אומר שלא צריך לעשות את זה אבל הם יותר חיילים מאשר החיילים הישראלים ואחד הדברים שהקשה בטיפול בהם היה באמת השנאה, הוא לא יהודי, הוא כן יהודי, הוא עשה צבא, הוא לא עשה צבא, וזה דבר שגם בעזרתו של גלעד לוסטיג הולך ונגמר, כי הבסיס היום של כל הספורט הישראלי זה העולים החדשים, אם נרצה ואם לא נרצה.

לי אין כתובת חוץ מגלעד לוסטיג, אבל ברמות הגבוהות אין כתובת, במשרד הקליטה בטח שאין כתובת, לא לספורטאי במצוקה, לא לספורטאי שאין לו מה לאכול, יש לנו מספר עצום של אתיופים, אני גם נסעתי לאתיופיה כדי להביא ספורטאים ולא הצלחתי, והיה שם נדמה לי דוד יסו, שדיברתי וביקשתי עזרה לכספים כי לנו יש קליטה של אתיופים ביבנה, יש לנו קליטה של אתיופים, אין עם מי לדבר, כשאמרתי שנעשה הפגנה לידו אז הוא אמר לי, אל תאיים עלי, אבל אין לנו כתובת במשרד הקליטה ושאפשר להגיד להם, תשמע יש לי בחור כזה וכזה אנא עזור לי, אין לנו את הכתובת, אין בכלל גוף ממשלתי שאני יכול להגיד לו, תשמע גיליתי ספורטאי יהודי, ג'ליאן שוורץ אמריקאית שהיתה באה לארץ היא היתה בכל הגמרים של אליפות העולם באולימפיאדה, היא קופצת 4.70 במוט, אמרתי לה אני לא יכול לעזור לך, את תבואי לארץ הורייך יעזרו לך, אני לא אוכל לעזור לך, במשרד הקליטה אין למי לפנות ואולי הועדה הזאת תפתור את הנושא הזה.

אנחנו אובדי עצות, חוץ מספורטאיי הצמרת, ששוב אני חוזר ומהלל את גלעד לוסטיג, שאלה כן נתמכים, כל היתר במצוקה, הזכירו פה המון מאמנים, אני יכול לתת לך רשימה של 10 מאמנים ברמה עולמית שעזבו את הארץ, והם נמצאים בקנדה, בארצות הברית, ואחרון שבהם שממש זועק זה ולארי קוגן שהוא יצר את אלכס אברבוך, הוא יצר את גטאולין רוסי שקפץ מעל שישה מטר, הוא היום רועה בשדות זרים, הוא רועה באוזבקיסטן, הוא הביא את אנדרייב לאליפות עולם, אלוף עולם לנוער שהיה בג'מיקה והגיע למקום שני באליפות אסיה, זה אותו ולארי קוגן אנחנו לא יכולים לתמוך בו. אני חושב שאלדד בוקשפן יכול לתת יותר נתונים כספיים ממני, זה אולי חלק מהמצוקה.

אני התייחסתי גם לולארי קוגן, פה נאמר לי שאלכס אברבוך לא רצה אותו, האגודה צריכה אותו.

אנחנו מצטערים שולארי קוגן איננו פה, אבל במקרה של אלכס אברבוך הוא החליט, אבל אנחנו מצרים שולארי קוגן לא פה.

אני רוצה לומר עוד נקודה אחת , בזמנו היתה פה ג'אלטוב פוסביב שהיא אלופת עולם עם מדלית אולימפית, אני הייתי איתה אצל ביבי נתניהו, והוא אמר למה את לא מגיעה לארץ, היא אמרה אני מוכנה לבוא לארץ תעזרו לי, הוא אמר לה אנחנו נעזור לך ומאז אבדו עקבותיו, הוא לא יצר איתה קשר, היא הביאה את המדליה לצערי לאוקראינה, היא יהודיה טובה והיא הולכת אפילו עם מדליון של מגן דוד, איבדנו אותה, ויש לי המון דוגמאות.

אני יודע מה שכל ספורטאי, אם הוא שווה משהו הוא לא יגיע לפה אחרי שהוא יודע איזה יחס יש פה לצעירים ולספורטאים. מה שלא בסדר אצלנו, אנחנו צריכים, אולי לא לישיבה אחת, אנחנו צריכים להגיע לתוצאות שלא יהיו מקרים כאלה שספורטאים מבטיחים, הם צריכים לקבל פה, ספורטאי אחד מתוך העולם אבל אין פה ערך לספורטאי.

אדוני היושב ראש, בוקר טוב, אני חושב שיש לנו טעות לא מכוונת, אנחנו תמיד מאחרים קצת את המועד אבל טוב מאוחר מאף פעם לא, ביג'ין זו ביג'יון, אליפויות באירופה לא טוב לנו? אנחנו לא מיצגים את מדינת ישראל? מבחינת הרמה זה פחות? יש ענפים שבאולימפיאדה שהסטאטוס של משחקים אולימפיים הם הרבה פחות מאשר אליפויות עולם, אז אנא לא רק משחקים אולימפיים.

יש לנו בעיה שפשוט צריך לעקור אותה, פה בישראל כמו במדינות אחרות הספורט מורכב מאגודות ומרכזים ואחר כך מוסדות הספורט, הוועד האולימפי לא יכול בשום פנים ואופן לטפל בספורטאים רגילים שיכולים להיות כביכול אחרי מספר שנים מצטיינים בצמרת מדינת ישראל, הם לא יכולים לטפל בזה, גם יש את הספורט ההישגי, זה גם לא תפקידם, הם מטפלים בשמנת, בצמרת שמייצגת את מדינת ישראל במובן הברור שזה אליפויות אירופה ועולם וגם משחקים אולימפיים.

איפה התשתית האמיתית הרחבה? מי מטפל באגודות שזה בעצם הבסיס, זה הפרי שצריכים לטפל וצריכים להביא את נבחרות ישראל שאחר כך אנחנו נדבר על המשחקים האולימפיים. זה נכון, המוסד היחידי שמטפל היום בעולים החדשים זה משרד הקליטה, צריכים להודות להם ושיתוף הפעולה עם היחידה לספורט הישגי, ואני לא שר שירי אהבה.

זה נכון אנחנו מרימים טלפון אליהם והבעיות נפתרות, דעו לכם שזה כך, אבל זה לא הכל משום שבבית, באגודה זה חוסר אונים, האגודות נמצאות היום בחוסר תקציב לחלוטין, אףאחד אינו נותן את הדעת כיצד לגדל את הספורטאים, זה מעגל סגור, הספורטאים לא מגיעים לצמרת בלי תקציב, אין תקציב לאגודות, כאן הייתי פונה ומפנה את בעייתנו למשרד הספורט, זה בדיוק התפקיד שלהם, איך הם מחלקים את התקציבים? יש עבודה גדולה שהיא מועצת ההימורים, והעבודה הפחות גדולה זה משרד העבודה לצערי הרב, בעייני זה התפקיד המרכזי של משרד הספורט, לכן בלי העזרה הזו לאגודות, מרכזים, לא יהיה שום דבר.

בתקופתי, כשהייתי מנהל אגף הספורט בפועל כמה שנים טובות, אני לא עולה חדש משנות ה- 90, אני עולה משנות ה-70, ואז היו בעיות, אנחנו העברנו את הבעיות לשנות ה- 90, העליה של שנות ה- 90 תגיד את זה לשנות 2020, זה הולך ככה, אני חש כלפי עולים חדשים, משום שהם מזכירים לי במרכאות את ניצולי השואה, עוד מעט תיגמר העליה, איפה עליה? יש חלק שגמרו את תקופה של 10 שנים, אבל יש ילדי עולים ונכדי עולים ועל זה צריך לתת את הדעת.

אבל אם יש ספורטאים מאיזה מקום, אתם צריכים לדאוג שספורטאים אלה יהיו פה, הם יהיו פה אם יהיו תנאים כמו שצריך.

אני מייצג ספורט שהוא לא ספורט אולימפי אבל הוא ספורט שהביא יותר מדליות מכל הענפים יחד במשך כל השנים, הספורט הזה, השחמט מורכב מגיל מסוים אך ורק מעולים חדשים יוצאי ברית המועצות, אני רוצה לומר לכם, יש לזה סיבות אבל זה לא המקום לפרט אותן כאן, אם כי אני מוכרח לומר בהקשר לצעירים, יש לנו הרבה צברים שמתחרים בילדי ברית המועצות וזה יפה מאוד. אנחנו לא ספורט אולימפי כפי שאמרתי, אבל אנחנו משתתפים באליפויות עולם ובאליפויות אירופה, ויש לנו סגן אלוף עולם מה שאין לאף ספורט אחר, הינו שש שנים רצופות במקום שני באליפות אירופה באולימפיאדת השחמט שמשתתפות בה למעלה משמונים, באולימפיאדה האחרונה השתתפו 185 מדינות, אנחנו גמרנו במקום הרביעי, אנחנו הכי קטנים.

התמיכה היחידה שאנחנו מקבלים, מקבלים 11 ספורטאים כל השנים היא ממשרד הקליטה ואנחנו מודים להם על כך, זה באמת מסייע להם, כל הכבוד לכל מי שהיה בכל השנים, אני יודע שהכתובת שלי זו קלאודיה כץ וזה עובד יפה מאוד והשחמטאים נהנים מזה. ממשרד הספורט, עם כל הצער אני יכול לומר שכל התקציב של השחמט בשנה אחת הוא פחות ממשכורת של כדורגלן בחודש, אז אני יכול לומר לכם שכל תקציב השחמט ממשרד הספורט הוא 137,000 ₪ לכל השחמט במשך שנה, אז כשאנחנו מדברים על כך שבעשרת השחמטאים הטובים בעולם, בין עשרת הטובים בעולם יש שלושה יהודים, בין המאה הטובים בעולם יש 40 יהודים ואנחנו לא יכולים להביא אותם, היום, עכשיו בעודנו כאן, מתקיימת אליפות שאנחנו עושים במעלות תרשיחא, ישנם שם 5 ספורטאים זרים, בינהם 3 יהודים, אני שוחחתי עם כולם, אין סיכוי שאנחנו נביא אותם הנה, אין סיכוי שנביא אותם הנה עם מה שאנחנו מקבלים לספורטאים.

היום, בענף השחמט אנחנו באמת אימפריה בעולם, חיפשנו תורמים, ויש לנו תורמים, ואנחנו חיים אך ורק על התורמים, 2,500 ₪ האלה עוזרים רק לספורטאים בודדים, אבל מה שיש לנו זה תורמים, זה הדבר היחידי שיש לנו, אבל ככה אי אפשר להתנהל, ככה אי אפשר להתנהל, הספורט הזה הוא ספורט חשוב, אנחנו מלמדים היום שחמט ב- 60 גני ילדים, אנחנו מלמדים בעשרות בתי ספר שחמט, אבל לא נוכל לפתח אותם הלאה, כי אין שום תקציב לנושא הזה.

כל הכבוד, ליולי אדלשטיין, למשרד הקליטה, אבל זה לא המקום שבו צריך לפתח את הספורט, כל הכבוד אני יודע מי עושה את זה אבל זה לא פתרון, זה לא יכול להיות הפתרון.

אני הבאתי את הנושא של ואדים גושין לעיתונות, להציף את הבעיה הזאת, ואני שמחה שיש את ההתכנסות בעקבות החשיפה. מעבר לכל מה שנאמר, צריך לשנות את חוק הבטחת ההכנסה בגלל מקרים כאלה.

את זה אפשר לנסות לשנות, אבל אנחנו מדברים על דברים קצת שונים, זה לא מקובל שספורטאי ברמה שלו חי מביטוח לאומי, קצבה שלא הוא מקבל את זה.

יש כאלה, וצריך לדאוג להם שמראש כבר יהיה פתרון. אני צריכה היום לגשת לבית הדין לעבודה בשביל להגיש בקשה לואדים גושין, התיקון צריך להיות גם לספורטאים, גם לכנרים מצטיינים וגם למדענים מצטיינים באותו עניין.

צריך לעשות קריאה טרומית.

זה חוק הבטחת הכנסה.

אני מנכ"ל עמותה לספורט בצפון, שבמסגרתה גדל גם ואדים וגם אח שלו שהוא אלוף ישראל בהאבקות, וגם טוניה אלוף אירופה, וגם פיטר מושנסון שזכה בזמנו במקום חמישי באליפות עולם.

הבעיה הזו שעמותות ואגודות לא מקבלות שום דבר מהמדינה, קח את פיטר שנוסע ב- 14 לחודש לטורניר בינלאומי במסגרת הכנה לאולימפיאדת ביג'ין, איגוד האגרוף משלם לו רק 100$ עבור כרטיס נסיעה, האם אפשר לחיות ככה? הוא יתום אין לו אבא ואין לו אמא, יש לו רק אחות גדולה ממנו בשנתיים, בחודש בפברואר הוא חייב לנסוע לטורניר, איך הוא יסע? הוועד האולימפי צריך לחשוב.

לא כל מי שהאיגוד שולח אותו או שהאגודה שולחת אותו, הוא חלק מהמסגרת ההישגית. ישנם קריטריונים ברורים, ויש סגנים ברורים שהם היררכיים, ולצערי הרב פיטר נכון להיום לא נמצא שם, זה תפקיד של האגודה, ואני מסכים עם האנשים שאמרו פה שהבעיה הכי קשה בספורט הישראלי, אגב לא רק בעולם, הבעיה הכי קשה בספורט הישראלי זה המצב של האגודות שהוא קטסטרופלי, שזה הבסיס של הספורט ושם הבעיה העיקרית, לעולים ולישראלים,

השנה השתתפו תשעה באליפות אירופה והעולם ולא אחד, בשלושה ענפי ספורט: ג'ודו, האבקות ואגרוף וכעת הם לא מקבלים דבר מהמדינה, רק אלה שבסגל, אנחנו מטפלים ביותר מ- 500 ילדים ובני נוער, ויש לנו הרבה ספורטאים עם עתיד טוב, באמת יכולים להביא כבוד ומדליות למדינה.

אני עובד במרכז הפועל, עד עכשיו הייתי שופט בינלאומי, שפטתי כמה אולימפיאדות וכחמישים שישים אליפויות עולם, אני רוצה להגיד, ראשית תודה רבה למשרד הקליטה, יולי אדלשטיין יודע שבשנת 1990, 1991, 1992 כסף שמשרד הקליטה נתן לנו למרכזים, לפתוח סניפים, לתת משכרות במשך שנה למאמנים, סניפים אלה עד עכשיו הגיעו לארמיה של מאמנים, כל המאמנים האלה קיבלו ארמון ממשרד הקליטה, ואני למשל אחראי על ענפים כמו אתלטיקה כבדה כמו האבקות, ג'ודו, אגרוף, הרמת משקלות, קבוצות שאני פתחתי במרכז הפועל בשנת 1990 עד עכשיו קיימים, אם היו שש שמונה קבוצות האבקות אז עכשיו יש יותר מ- 50 על כך אני מודה לך.

אני לא יודע למה קלאודיה כץ לא אמרה שכל ספורטאי חדש אחרי גיל 17, 18 מקבל עזרה ממשרד הקליטה באופן חד פעמי, 2,000 ₪ לרכישת ציוד, זה גם דבר גדול, וגם תודה על כך, בקשר לעולים חדשים שהשתתפו באולימפיאדות אז אני בכמה אולימפיאדות שאני שפטתי שליש מהמשלחת היו עולים חדשים, הבעיה כאן בספורט, לא משרד הקליטה ולא הועדה הזאת, משרד הספורט יתן לנו כמו בכל מדינה נורמאלית, בכל מדינה יש הקצבה לספורט 1% -3% מהתקציב המדינה, לנו ממשרד הספורט יש פירורים לספורט ולכן כך נראה הספורט שלנו.

שלום, אני משמש כיושב ראש אגודת מכבי תל אביב, והגעתי הנה כדי לנסות לעשות משהו שאנחנו לא מצליחים, זה שיש לנו תקציב של מיליון שקל, אם ישאלו מאיפה הוא מגיע ואני גם אספר מאיפה הוא מגיע, אבל זה אולי יפתיע אתכם, כי תקציב מכבי תל אביב לכל הספורט שכולל ג'ודו, כולל אתלטיקה קלה, בכלל כל 12 הענפים שיש לנו רובו בא מהכדורגל והכדורסל, עם כל הקשיים שיש בכדורגל ובכדורסל במכבי תל אביב עדיין הכדורגל מקציב כי- 800,000 ₪ למחלקות השונות והכדורסל מקציב מעל 1,000,000 ₪ לאותן מחלקות, מבחינה זו אני חושב שאנחנו מאוד יחודיים.

אני רוצה להרחיב את זה הרי כולנו כאן מסכימים שאין מספיק כסף, כולם מדברים על כך, יש לנו את הקבוצה הזאת שלוי הציג, של יהודים הנמצאים בעולם שלא מגיעים לפה בגלל הקשיים, הם לא יכולים לחיות מ- 2,000 ₪ וגם לא מ- 2,500 ₪. אני חושב שיש כאן פרויקט לאומי, הבאת הספורטאים היהודים לא רק למכביה לשבוע אחד או שבועיים, אלא להביא אותם כדי שהם יהיו פה, שהם יחיו פה.

מעבר לזה, מדברים על זה הרבה, אבל לא אמרו משפט אחד שקשה לי שלא להגיד אותו וזה החשיבות של הספורט, אנחנו צריכים להבין שכאשר יעל ארד מקבלת מדליה, למחרת בבוקר אלף ילדות בארץ יתחילו לעשות ג'ודו, כבחורה קופצת קפיצה לגובה, ועושה קפיצה של שיא עולמי למחרת מאות ילדות מתחילות לקפוץ, החשיבות הזו היא חשיבות לספורט, והספורט הוא, בהולנד הספורט מנוהל על ידי משרד הבריאות מפני שהקשר בין בריאות לספורט הוא קשר הדוק מאוד.

אלה הדברים, ופה אנחנו מדברים על עוד 100,000 ₪, צריכים לעשות גם תקציב לאומי לנושא של עולים, צריכים לעשות קריטריונים לעולים, הרי לא כל אחד יהיה ספורטאי צמרת, ולא כל אחד יהיה ספורטאי צמרת, אבל אחד יהיה מאמן בבית ספר, ואם הוא יתחנך נכון איך לאמן ואיך לאמן, גם זאת בעיה, הוא יבוא לפה, הוא יביא לנו דור של צעירים שיעשו לנו ספורט, מתוך הדור הזה יצמחו גם אנשים שהם יהיו ספורטאים אולימפיים.

אלה האנשים שאנחנו צריכים, הם ישמשו דוגמה לספורט ואז במקום שיהיו לנו רק כמה מאות אתלטים יהיו לנו אלפי אתלטים, מהם יצמחו אנשים שיביאו אותנו לאולימפיאדות ויביאו הישגים והם ישמשו דוגמה לאחרים, לכן ההצעה שלי היא מאוד פשוטה, צריכים להגיע לזה שזה יהיה משהו לאומי ויהיו קריטריונים ושאנחנו נוכל להביא, אני מדבר מעבר לעולים, בארץ יש לנו בעיות מעל ומעבר, אם עירית תל אביב מקציבה לכל ה- 12 מחלקות של מכבי תל אביב 150,000 ₪, זה ממש מביש, בעצם אנחנו יכולים לוותר על זה ולא לרוץ אחרי כל המסמכים ולמלא את כל המסמכים כדי לקבל את הסכום הזה.

אנחנו ניזונים, למזלנו משתי מחלקות בכירות מאוד, שעם כל הקשיים מבינות שצריכות לתמוך בזה, אני מבקש מאוד שנעשה משהו שהוא מעל ומעבר ושהוא לאומי, מבצע לאומי, נעשה משהו שנוכל לעשות ולהביא את ה- 50, 60 או בפחות 20 ספורטאים הנמצאים בחוץ לארץ להביא לארץ.

כנראה בארץ סדר העדיפויות אחר, ספורט לא בסדר עדיפויות וחבל מאוד, ומה ששמעתי בזמן שהייתי כאן ישנם דברים מאוד חשובים, קודם כל שמשרד החינוך הוא מחוץ לתמונה אני חושבת שזה מאוד לא נכון לספורט של המונים במדינת ישראל, אני חושבת שאחת מההמלצות שאנחנו נעשה להמליץ למשרד הבריאות, אני לא מדברת על אישיות שר הבריאות, אנחנו צריכים לחשוב איך לעזור לספורט. עניין השני זה משרד החוץ, כי כל העניין של פרוגודננטה שכל כך חשובה לכל מדינה ובמיוחד במדינה שלנו שיש לה יותר מידי אויבים בחוץ לארץ.

ספורט הישגי זה כרטיס ביקור של המדינה, אני לא יודעת למה, למה אנחנו כולנו כאן מבינים את זה ולמה לא מבינים במקום שצריכים, גם ממליצה אדוני היושב ראש, לפנות לשרת החוץ לחשוב איך אפשר לממן, שמענו כאן את עניין הנסיעות, הם זקוקים לעזרה, הם שגרירים של מדינת ישראל בחוץ לארץ, אז אפשר לפנות גם לשרה ציפי לבני. עניין נוסף, אני לא קוראת בעיתונות הישראלית קריאות, מאוד חשובות לתרום לספורט, יש לנו הרבה אנשים עשירים בארץ הזאת, אי אפשר לפנות כל הזמן לארקדי גידאמק ולאחרים, איפה רקנטי, וורטהיימר, איפה האחרים? אני חושבת שגם אליהם צריכים לפנות פניה אישית לעזרה.

זה התפקיד הישיר שלו, אבל אם אני רואה את התקציבים של משרד הספורט והמדע, אני רואה את התקציבים האחרים גם במדע, גם בתרבות, גם בספורט, אני רואה ואני מאוד מעריכה שיש לנו שר ערבי חדש, אבל הוא לא בא לא מספורט ולא ממדע, אני מאוד שמחה לשרים ערביים אבל שזה יהיה לפי מקצוע ולא אחרת.

אני מנכ"ל איגוד הג'ודו, ואני רוצה לענות לחברת הכנסת מרינה סולודקין. בעניין משרד החוץ, ניסינו לעשות מספר דברים עם משרד החוץ, אני יכול לדבר רק על הענף שלי שזה הג'ודו, אריק זאבי הוא אחד הספורטאים הפופולריים באירופה, אם אנחנו נוסעים לאליפות אירופה או לאליפות עולם, כולם שואלים וכולם יודעים מיהו ומה הוא עשה, ספורטאי ברמה עולמית מאוד גבוהה, אבל אם אנחנו רוצים לעשות שיתוף פעולה עם משרד החוץ, הם אומרים עזבו אותנו, זה לא מעניין אותנו. אולי דרך חברי הכנסת נוכל לעשות משהו.

איך אתם גילתם שהוא, אלוף ישראל, חי בתנאים כאלה?

במקרה של ואדים גושין, את התכנית המקצועית שלו אנחנו באיגוד הג'ודו ממלאים הכל, אנחנו נותנים לו הכל לתכנית המקצועית.

אבל הוא צריך, אתם צריכים לדאוג גם לחיים שלו.

חוץ מואדים גושין, יש לנו לפחות 50 ספורטאים אחרים כמו טניה סימנטוב מבאר שבע.

אלופי ישראל?

אלופי ג'ודו, טניה סימנטוב היתה 4 פעמים אלופת אירופה, ואם אנחנו לא הינו מצאנו לה ספונסר, היא גם עולה חדשה, אז גם לאכול לא היה לה, האיגוד יכול לדאוג לתנאים המקצועיים ברגע שהם עשו, הבעיה שהמדינה לא עוזרת לנו לגדל ספורטאים, היא מחכה שאנחנו נגדל אותם, נשקיע מכל מיני מקורות שאנחנו מוצאים, ואז אחרי שהם מגיעים להישגים הם עוזרים להם.

הבעיה היא לגדל, איך אנחנו מביאים ילד כמו ואדים גושין שמגיל 12 או מגיל 7 הוא מתאמן בג'ודו, או אולי מגיל 5 אבל הוא לא אלוף אירופה, הוא עדיין לא הגיע, הוא רק בגיל 15, 16 הוא מגיע לאליפות אירופה, מי עוזר לו בכל ה- 10 שנים האלה? להביא ספורטאים מוכנים מחוץ לארץ זה יותר קל, אנחנו רוצים לגדל, יש פה ספורטאים, בענף הג'ודו לפחות מלא בספורטאים צעירים, חלקם עולים וחלקם אפילו לא עולים אבל צריך לגדל אותם.

ברכה לחדר הזה ולמשרד הקליטה שמצד אחד זה לא טוב מבחינת הספורט ומצד שני הנושא הזה של קליטת ספורטאים עולים, מורים עולים הם עשו דברים נפלאים, אנחנו יושבים בחדר של ועדת הקליטה כאשר באולם הגדול כשמחליטים על תקציבי מדינה, הספורט מקבל 40 מיליון שקל לכל הספורט, הספורט חי מהמועצה להסדר הימורים בספורט, אנחנו נחנך את הנוער לעשות הימורים אז יהיה כסף בספורט, לא יעשו הימורים לא יהיה כסף בספורט.

אחת הבעיות של מדינת ישראל, זה קיצוץ תקציבי לאורך כל השנים, כשמיכה גולדמן היה שר הספורט היו 120 מיליון שקל של המדינה לספורט, ב- 2008 אנחנו מדברים על 40 מיליון, אנחנו גם באים בדרישות יותר מטענות לקבוצות, אגודת ספורט יכולה לשלם לשחקן כדוריד 10,000 , 12,000 ₪ לחודש, אבל מאתלט היא תיקח ממנו 1,000 שקל כדי שהוא יתאמן, גם סדר העדיפות של האגודות הוא כזה שלא עוזרים לספורטאים, אין להם ממה, לא שאני בא אליהם בטענות, יש לנו בעיה של תקציב מדינה לספורט וכל זמן שלא יהיה אז תמיד משרד הקליטה, הצברים הספורטאים מקבלים כלום ובעזרת משרד הקליטה מקבלים כלום פלוס עוד משהו.

בין השנים 1991 – 2003, הייתי מנהל המחלקה לקליטת עולים בספורט כמובן, אבל כלל גם מורים, גם מאמנים, גם ספורטאים וגם לחפש ולבנות תשתית כולל פרויקטים לאתיופים. אני רוצה לסבר את האוזן, היום ילדים ילדי הארץ, או ילדים שעלו בגיל של שנה שנתיים, 70% מיצגים את הספורט האישי באתלטיקה, 70% אתיופים וחבר העמים, זה כדי לסבר את האוזן, גם הצעירים, על כל ילד אחד יליד הארץ, ישראלי, צברי, לעומת עולים שמקבלים את החינוך ואת האווירה במסגרת הבית, אלה הם הספורטאים, צברים כמעט ולא רואים במגרשים, כמעט ולא רואים בענפים האישיים, ישנם מספר ענפים שיש יותר.

הספורט ההישגי עושה עבודה נהדרת, הוא מטפל בספורטאים, בהכנות לאולימפיאדה, אני סחבתי על הגב שלי ספורטאי, הייתי מאמן אולימפי, סחבתי גם ספורטאי כזה, גלעד לוסטיג מכיר את הנושא, ואולי כולם מכירים, כשסגרו לו את חשבון הבנק, הייתי צריך ללכת להלוות כסף כדי לתת לו שיפתח את חשבון הבנק שלו, גם זה קרה לפני שהוא נסע לתחרות ועשה את המינימום האולימפי באווירה טובה, הראש היה צלול, מנטלית היה יכול להתמודד כמו שצריך והבחור עשה את המינימום האולימפי, אז גם אני יכול להזכיר את הדברים האלה.

משרד הקליטה הוא הגוף היחידי מהמשרדים שעושה את העבודה כמו שצריך, תמיד היתה אוזן קשבת לטיפול גם בצעירים ולטיפול בספורטאים, לטיפול במאמנים, משרד החינוך שהוא צריך לקלוט את המורים המאמנים, מחבר העמים 95% הם מורים מאמנים, אז הוא בקשיים אחרים, בסדר עדיפויות כזה ואחר, קלטו חלק אבל אחרי שהם עשו שנת השתלמות, מגיעים בעלי משפחות, הם צריכים ללכת לעבודה, לא הם צריכים לעשות את שנת ההשתלמות הזו, אני אומר היה מצב מביך, שש שעות שמשרד החינוך נתן למורה כזה על בסיס שגם בית הספר היה צריך לתת שש שעות, הוא לא קיבל מבית הספר את השש שעות, אף אחד לא טיפל בזה, זה לא מעניין, קיבלו את השש שעות ולא מעבר לזה, את השנים עשר שעות שזה חצי משרה וזה נראה יותר טוב, אבל גם לא.

היתה תקופה של מאבק, יש פרויקט כזה למצוינות במשרד החינוך, ספורטאים לא יכלו להנות מפרויקט המצוינות, מדוע, למה? שנים נאבקנו על כך ללא הצלחה, אני רוצה להגיד, התשתית של הספורט הישראלי הוא קודם כל חינוך, אנחנו נחנך לספורט, אנחנו לא נמצא אותם ברחובות עם שתית בירה וסמים, על זה אנחנו צריכים כאן להכות על השולחן שאנחנו לא עושים את זה, קודם כל זה משרד החינוך, אנחנו יודעים שזה במשרד החינוך לא נח.

מינהל הספורט, ואני הייתי בתוך מינהל הספורט ודרכו פעלתי, לדעתי כספים של מינהל הספורט לא הלכו כהוא זה לנושא של פעילות פוליטית, כל מה שהגיע מבחוץ בעיקר משרד הקליטה זה הכסף שהיה, מינהל הספורט שהיה צריך לקבל את ההקצבות שלו ממשרד החינוך לא קיבל שקל אחד לנושא של עולים, יולי אדלשטיין יודע שככה זה היה.

היום אני יושב ראש עמותת ספורט באתלטיקה באזור השרון, יש לי כשלוש מאות ספורטאים ומתוך זה בערך 80% ילדים עולים וחלקם הגדול הם אתיופים, ידוע שלאתיופים יש כשרון מיוחד, חיו בגבהים, יש להם יכולות פיזיולוגיות ברמה מאוד גובהה, אנחנו לא עושים כלום בשביל לקדם אותם, והורים של אותם ילדים, אתה לא יכול לפנות אליהם, אחד עובד בשכר עלוב או חלקם, שני ההורים אינם עובדים, הדרך היחידה למצוא פתרון, אני על כל פנים פניתי לפחות לעשרים גורמים, אחד הגורמים הוא טד אריסון, ואחרים, אני אומר לכם להוציא פרוטה ממישהו צריך לעבור עשרה מדורי גיהנום.

אני חושב קודם כל שהישיבה ממש במקום, צריך להמשיך ולדון ולראות איך מובילים את הדברים לכיוון של תכנית עבודה, אפילו תכנית חומש, אם רוצים לקדם את הספורט, תכנית חומש עם תקציבים ואיך לעשות את זה עם הוועדות והגופים שעוסקים בספורט ההישגי, יש גם התאחדות ספורט בבתי הספר, שהם חלק נוסף שאפשר לשלב אותו בעניין ולהוביל מהלך שיראה אחרת.

אני שמעתי, כל הכבוד לצבא למה שהוא נותן.

מבחינת התנאים שאנחנו יכולים לתת מלבד למשל חופשות, אנחנו משתדלים לתת כל מה שניתן בעיקר אחרי שעות הפעילות של הספורטאי המצטיין, הוא הולך לאימונים שלו, בדרך כלל אנחנו משבצים אותם קרוב למקום האימון או למקום מגוריו, בדרך כלל לפי בקשתו. מבחינת חופשות עדיין לא נתקלתי במצב בחמש השנים האחרונות, שאם ספורטאי רצה לצאת לאיזו פעילות בחוץ לארץ או פעילות אימונים שעכבתי את זה.

יכול להיות שלפעמים יש בעיות מקומיות של מפקד מסוים או יחס של אותו חייל שאינו משתף פעולה, וזה חלק מהחינוך, אבל באליפות אירופה הקודמת וגם באולימפיאדה הקודמת אני הייתי עדיין בתפקיד, לא משנה אם הוא עולה או לא, מישהי סיפרה שעיכבנו את יציאתו, דיברנו פה על נושא של החינוך, אנחנו מובילים כרגע פרויקט יחד עם משרד החינוך, יש כבר כמעט 150, ואצלנו יש כ- 150, 200 בתוך צבא ההגנה לישראל, 200 תקנים במשרד החינוך.

יש סוגיות תקציביות שאני לא קשור אליהם אבל אני שומע אותם ברקע, שהיום יש 80 ילדים כאלה המהווים מודל לחיקוי, שהם גם הולכים על מדים ביום וגם כשהם באים למתנ"ס או שהם באים לבית הספר, עם המטען האישי שלהם, שהוא גם עושה צבא ושהוא גם מצטיין, זה עושה משהו אחר בבית הספר, אורי יכול לספר סיפורים על ילדים כאלה שהם מהווים דוגמה בבית הספר, אלה הם הדברים שאנחנו כן יכולים להשפיע.

אם הספורטאי הוא חייל בודד, הוא מקבל דברים כמו שכר דירה וכדומה, הוא בעצם מקבל את כל המעטפת שהצבא מסוגל להעניק, בין אם זה מענקים אאו הטבות, בסך הכל אנחנו משתדלים.

אנחנו לא מדברים כאן רק על ספורט, אנחנו מדברים על רוב הדברים השייכים לחיים בישראל, צבא זו דוגמה הכי טובה, יחס לכל אחד לא רק לעולה, לאזרח הם עוזרים הם נותנים דחיפה לכל אחד אם יש לו כשרונות, כל הכבוד.

אדוני היושב ראש, אני באתי לפני הסיכומים אני מבקש כמה דברים, אני לא רוצה להיכנס לזכרונות לגבי משרד הקליטה, אבל אני חייב לומר שהנושא של מלגות לספורטאים נולד משתי סיבות וחלק מהנוכחים בחדר זוכרים את הדברים טוב מאוד. מישהו מהנציגים הבכירים, עסקני הספורט הביא לידיעתי שבאמת בין 1992 ל- 1996 שרד אולימפי אחד מקרב על העולים שהיו בברצלונה, זה פשוט לא יכול להיות, לא יכולה להיות תחלופה כזאת בתנאים טבעיים. אנחנו תמיד לועגים על הציניות של עיתונאים, ודאי אנחנו חברי הכנסת לועגים על כך, אבל דוקא כשעיתונאי ספורט, אבינועם פורת התקשר בזעם ללשכת שר הקליטה דאז שהיתה לשכתי, וצעק על אחד העוזרים שלי ואמר השר שלך בכלל יושב במשרד ויודע שקוסטניב מטושביץ נשאר ללון בספסל בגן הציבורי בין האימונים כי אין לו כסף לנסוע הלוך וחזור?, זה מסוג הדברים שהביאו להתעסקות בנושא.

במציאות אולי יש דברים יפים יותר, אבל מה שעולה מהדיון הזה, לשפחות מבחינת הרצף הגישה שהייתה, ואני יכול להעיד שהיא הייתה ודאי מטעם משרד האוצר ובודאי מגופים ממשלתיים שאמרו בשיא הרצינות אמרו שהם יעזרו לספורטאים אולימפיים חצי שנה לפני האולימפיאדה, כשנתקרב לאולימפיאדה הבאה חצי שנה שנה אז נעזור.

שאלתי האם עד אז הם יעבדו בשמירה? לא בסדר, אבל לא ארבע שנים, מה בארבע שנים ניתן סיוע, אני רואה שעדיין, נכון לגבי ספורטאים עולים קצת פחות, תפקיד שמשרד הקליטה צריך לקחת חלק גדול מהדברים האלה, והם באים על חשבון משהו אחר, משרד הקליטה מציין במסמך שלו שהוא משלם כמיליון וחצי כשהתקציב הבסיס הוא 300,000 ₪, נכון? אז שאר הכסף בא על חשבון אחר, זה לא כסף שצבעו אותו לספורט, זו היתה ההחלטה ואני שמח מאוד שממשיכים גם אנשי מקצוע, וגם מי שעומד בראש המשרד את הנושא.

אני אומר שכפי שהנושא הזה של הרצף כנראה פחות או יותר טופל, יש כאן שני דברים שעולים וצריך עדיין לטפל בהם, אחד שהוא לכאורה הוא נקודתי אבל הוא בעצם שגרם לדיון, הנושא של ואדים גושין, כאן באמת צריך להגיע לתיקוני חקיקה למה שנדרש, ולא להיות ספורטאי שיוצא לאליפות, גם אם הוא יוצא לאליפות לאומית, אחד שהוא נוסע במרצדס וחי בוילה בהרצליה פיתוח, זה חלק מהאימונים שלו, כמו שהוא לא יתאמן הוא לא יהיה ספורטאי, צריך לטפל בזה שהדברים האלה לא יעלו יותר.

דיברנו על זה שעות, וזה "דרג ב'". כלומר, אלה שלא עומדים בקריטריון עולים נופלים, כי זה בלתי אפשרי, בנאדם עושה שיקול באיזה שלב, כבר נאמר הדבר הזה עשר פעמים בדיון, שמתקציב של כדורגלן אחד, אני לא מזלזל ואני יודע שיש שם הכנסה וגם אמרתם שזה מחזיק את שאר האגפים והכל נכון, מתקציב אחד של כדורגלן, כמו למשל הפועל באר שבע, מחזיקים ענף שלם בהצלחה כולל מדליות אולימפיות.

כאן זה לא כסף שאינו ניתן להשגה, אבל ודאי שהבעיה, כמו שאמר פעם אדוני היושב ראש אחד מקודמיך בתפקיד, לפני שנים עוד בזמן שאף אחד מאתנו לא היה חבר כנסת, הוא אמר מה אתה קופץ? נושא של קליטה לא יהיה אף פעם נושא חשוב בכנסת, שאלתי למה, כולם רוצים, כולם מסכימים, הוא אמר זאת בדיוק הבעיה, זאת היא בדיוק הבעיה, בגלל ספורט לא פורשים מהקואליציה, על ספורט לא עושים משבר תקציבי, על ספורט אף אחד לא מאיים, כולם מסכימים, כולם מסכימים, אני מבטיח לכם שאף אחד לא ראה אותם ממטר, אחרי שהביאו מדליה, מנשיא המדינה וצפונה כולם רצים להצטלם איתם, אבל הם לא יגיעו למדליה אם מישהו לא ידחוף אותם. פשוט שיהיה משהו מעשי.

אני מציע, שנקדיש דיון מיוחד לכל הנושא הזה, כל מה שאנחנו יכולים, וגם נפעיל את ועדת החינוך על כל הנושא של סגל ב', יש להם ודאי הגדרה מקצועית, סגל ב' הם אלה שכאילו כמעט הגיעו ויפלו, ואני רוצה שואדים גושין כן יגיע ל- 2012, אבל זה חמש שנים לעבור עם כל התנאים.

אני מבין את ההערה שלך, נכון משרד הספורט צריך לארגן קבוצה רחבה יותר של חברי כנסת מכל הסיעות ולדאוג להגדלת התקציבים, אבל כפי שזה פעל לא רע עם משרד הקליטה. אני מקבל מאוד את ההערות שהיו פה, צריך לראות איפה משרד הבריאות, איפה משרד החוץ וזה בכוחנו לעשות, אולי תערוך דיון משותף עם ועדת החינוך, נביא נציגים ספציפיים של המשרדים האלה ולנסות ולראות איפה כל אחד יכול לתרום למעגל הזה, כי משרד הקליטה לא פעל עצמאית, דבר ראשון הוא בא למינהל הספורט ואמר אנחנו ניתן אבל מה אתם נותנים, יתכן שגם כאן אפשר לפעול באופן זה.

דיברו פה הרבה על תורמים, זה קל מאוד לומר, כשמישהו פה אומר הצלחנו להשיג תרומה, אני יודע במה זה כרוך, גם אני אמרתי וולאה, אני עכשיו שר אני אגש לכל מיני אנשים, אני אמצא ספונסרים ותורמים, זה לא הולך כל כך בקלות, כמה פעמים היו הצלחות אבל ברוב המקרים זה לא הולך, רק אם באמת יראו שהמדינה פה דוחפת וכפי שאמרתי שהנשיאים וראשי ממשלות מצטלמים לפני המדליה ולא אחרי המדליה, יכול להיות שלספונסרים יהיה יותר קל להיכנס.

הכל בסדר אבל מה לעשות בינתיים עם בחור הזה, עד שהחוק יכנס ועד שכל הדברים יתוקנו?

אני מציע לצאת בקריאה, גם לשר הרווחה וגם לפנות למנכ"ל הביטוח הלאומי, כדי לבטל, יש ועדת חריגים.

אתה יודע אדוני היושב ראש, המחשב עובד ובפעם הבאה כשהוא יסע לתחרות שוב זה יקפוץ שהוא נסע.

רוב המאמנים של העולים עובדים עד יוני, אלה שעובדים במערכת החינוך, ביולי אוגוסט הם מקבלים דמי אבטלה, ודוקא בחודשים האלה יש הרבה תחרויות. אני נתקלתי בבעיה דומה שמאמן בטכניון שעובד כל הזמן, נסע לאליפות עולם ועכשיו שללו לו את הביטוח הלאומי, בגלל שהוא נסע לאליפות עולם.

אני ביקשתי מעורכת הדין, ואם היא לא יכולה אבקש מהיועצת המשפטית שלנו, שבשבוע הבא נעשה תיקון וזה צריך לעבור פרוצדורה.

חברים אנחנו מסימים, אני רוצה להגיד תודה לכם שאתם עסוקים בדברים חשובים, בשבילנו חשוב מצבם של הצעירים מצבם של אלו שיהיו באולימפיאדות הבאות.

מצב הספורט שלנו לא תקין, כי כשיש ספורט תקין יש פתרון לכל בעיה ופה אין פתרון. אני חושב שזה לא טבעי, שמשרד התרבות המדע והספורט, צריך לטפל גם בספורט גם בתרבות וגם במדע. צריכה להיות רשות לאומית לספורט או משרד לספורט, ועל זה עם חברי כנסת, עם זה ננסה לעלות לראש הממשלה, אם חברי הכנסת תומכים בזה אנחנו עולים עם זה לסדר יום ושולחים מכתב, אני אדבר עם ראש הממשלה, הבעיה שהוא עכשיו עסוק עם נושאים אחרים אבל אפשר לדבר, אפשר להתחיל בצעדים.

אני חושב, כך אומרים שהוועד האולימפי עסוק רק עם אלה שנוסעים לאולימפיאדה, אני חושב שצריך לטפל בספורטאים שאתם חושבים שהם פוטנציאל אולימפי לאולימפיאדה הבאה, הרשימה צריכה להיות עם קריטריונים ולא יכול להיות שלפי קריטריונים, לפי מצב ראוי הוא נמצא במצב שהוא נמצא עכשיו, צריכים למצוא דרך לעזור לאנשים כאלה, במיוחד כלכלית ובמיוחד עולים חדשים כי אצלם אתם מבינים מצבם הכלכלי גרוע יותר מאשר אצל וותקים.

אנחנו ידענו את זה מקריאה בעיתון.

זה לא בסדר.

אני לא יודע אם היה לנו פתרון, אבל בעבר סטולר ואני טיפלנו במקרים כאלה, אנחנו למדנו רק מהעיתון.

ואתם יכולים לעזור.

לפרוטוקול, אני אפנה לשר הרווחה שהוא גם צריך לסייע, הוא ספורטאי אבל הוא אזרח, הוא בנאדם, הוא אזרח של המדינה, מצב משפחתו גרוע מאוד, רווחה צריכה לעזור גם, אבל זה לא אומר שאתם חופשיים מזה, אם יש עוד כמה צעירים במצבו והם ברשימה.

אין עוד במצבו.

יש עוד במצבו.

אדוני היושב ראש, גם אנחנו משרד הקליטה רוצים לקבל את השמות ולבדוק איזה סיוע הוא מקבל היום ומה אפשר לעשות.

אני רוצה שוב להגיד שאנחנו נותנים כבוד למשרד הקליטה לשר שהיה והחליט שצריך לעזור לספורטאים, זו לא פגישה אחרונה, אני מלא תקוה שאנחנו צריכים לערוך שינויים כדי למנוע מקרים כאלה שאנשים כמו ואדים גושין, לא יפלו למצב כל כך לא טוב, זה לא נותן כבוד למנהלי הספורט, לא נותן כבוד למדינה וגם לנו חברי הכנסת שיש מקרים כאלה.

אנחנו תומכים בהצעה של יושב ראש אגודת מכבי, לבנות פרויקט לאומי כדי להביא לפה ספורטאים ברמה גבוהה, צריך לבנות פרויקט על טווח מספיק ארוך ורק ככה אפשר לעלות את הספורט שלנו, אני לא מדבר על מה שדיבר אמנון גור, כי ברור שבתי הספר לא נותנים מספיק ספורט לילדים, לכן אתה רואה בשטח רוב של עולים חדשים כי שם התרגלו שספורט בחיים דבר חשוב, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שכל צעיר וכל ילד ידע שבלי ספורט, ושהספורט עוזר לאדם לבנות באופן עצמי, אני חושב שחשוב שאנחנו נפנה גם למשרד החינוך.

יש לנו נציג משרד החינוך, אני מתנצל שלא נתנו לך לדבר אבל שמעת מה נאמר פה, אנחנו חושבים שמשרד החינוך לא מספיק עובד בנושא של ספורט, וילדים לא מבינים שספורט חשוב מאוד, לא רק צבא חשוב, הספורט חשוב בחיים של הבנאדם.

אני הייתי ילד צנוע אחרי מלחמת העולם השניה, נודלמן מיכאל ואבא שלמה, באוקראינה היה לא מאוד פופולרי. כעסתי כשהכניסו אותי לעסוק בספורט, עסקתי בספורט השגתי הישגים גבוהים, הייתי אמן של ספורט בינלאומי באתלטיקה קלה, בספורט, אבל צריך לומר שאני פרופסור, בחיים שלי לא חשבתי שאהיה פרופסור, ואני חושב שאני פרופסור בזכות מה שקיבלתי בספורט.

אין דברים שאדם עסק בספורט לא יכול לעבור, אלו הם אנשים חזקים ובחיים שלהם הם גם נותנים הרבה למדינות ולחברה, אני מספר את זה לא כדי לספר על עצמי, זו דוגמה ואני חושב שאדם יכול, חוץ מזה אני חבר קבוע באקדמיה לאומית של אוקראינה, וזה רק בזכות מדלית הספורט, אם אני לא הייתי עוסק בספורט הייתי איש צנוע, הייתי איש חלש, הספורט נותן לאדם להבין שהוא בנאדם ושהוא יכול לעשות יותר מאחרים, זה חשוב שילדים ידעו את זה.

כבוד היושב ראש, בכל מערכת החינוך ועם כל הקשיים שיש לה, יש שעתיים לחינוך גופני לכל תלמיד במערכת, יש לנו תחרויות בבתי ספר ב- 15 ענפי ספורט, ואני שמח שהילדים העולים משתלבים בתוך המערכות ולתוך התחרויות, היום העליה היא לא כל כך מסיבית כפי שהייתה בעבר.

הייתי השבוע בתחרויות של כדורסל, כבר לא מזכירים אותם כעולים, אבל ילדים כוכבים, הם משולבים בתוך הקבוצות.

אני רוצה שככה יהיה עם ילדים ותיקים, כמו עם עולים, כי אלה קיבלו חינוך וידע משמעותי על הספורט.

אחרי כל כך הרבה שנים, כמעט 10 שנים, יש לנו היום קורס מורים עולים, אבל בניגוד למה שהיה במשרד החינוך, אנחנו לא עושים את זה קורס של חמישה ימים, הם באים ליום אחד בשבוע, חינם אין כסף, הם עובדים בתוך מערכת החינוך, אנחנו חושבים שמורים שבאו כעולים ויש שם שלושה שהם שחקני נבחרות של ישראל היום, בהיאבקות שניים, הם יכנסו לתוך המערכת, הם יקדמו את הספורט.

מערכת החינוך בעשייה שלה עושה המון לגבי פעילויות, בבתי ספר יש התאחדות בתי הספר, היא אמונה לאתר את הילדים בעלי הפוטנציאל כפי שקראתם להם פה, היא אמונה, היא מקיימת ימים מיוחדים שבו היא בוחנת ובודקת, והיא מטפלת בהם הלאה אם יש אגודות, השאלה היא האם יש אגודות בכל מקום.

מה עם הסיפור הנצחי של פיטורי מורים ליוני יולי וקליטתם מחדש?

זו פעם ראשונה שאני שומע את זה. אני אומר לך, מורה שנכנס כמורה בספטמבר הוא עובד 12 חודש.

חברים אנחנו מסיימים, אני אומר זו לא פגישה אחרונה, אני צריך לבדוק מה נוכל לעשות, האם רשות לאומית או משרד, ומה עם התכנית.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45