PAGE
20
ועדת משנה לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך


27.07.08

הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

יום ראשון, כ"ד בתמוז תשס"ח (27 ביולי 2008), שעה 14:00

התאמת בגרויות לעולים – עדכון מצב

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

אברהם מיכאלי

רחלה שיפר - מנהלת אגף א' בחינות, משרד החינוך

אירית חן - מדרכיה ארצית, אגף קליטת עלייה, משרד החינוך

מסרט וורקו - רכזת פרויקטים חינוכיים, המשרד לקליטת העליה

שאול פאר - מח' הדוברות, משרד החינוך

רות ברוך - עוזרת מחקר, מכון ברוקדייל

יונה אוסטר - מנהלת חינוך והשמה, מינהלת נעל"ה

רעיה ריגר - מנכ"לית, פורום הורים עולים

אילנה ליטבק - שתי"ל

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
התאמת בגרויות לעולים – עדכון מצב

אחר צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הישיבה היום, היא למעשה המשך הישיבה שהתקיימה כאן לפני כמעט חודשים ב- 2 ביוני, היתה אמורה להתקיים ישיבת המשך לפני כמה שבועות שלצערנו לא התקיימה, והנה אנחנו התכנסנו כאן לשלם את החוב, מדובר בדיון המשך של הישיבה והיא מוקדשת לנושא של כל ההתאמות של בחינות הבגרות לעולים והניסיון לעשות מעקב אחרי הדינמיקה של השנה הזאת. קיימנו כאן דיון די מקיף בתחילת החודש וכסיכום של אותו דיון אנחנו ראינו את הדברים הבאים:

כל הנושא של השאלונים השנה לעומת השאלונים שהיו בשנה שעברה טופל כראוי ובצורה ממצאית על ידי משרד החינוך, השאלונים הגיעו אפילו למקומות שהיו שם תלמידים בודדים וניתנה להם האפשרות להשתמש בשאלונים ואכן מבחינה זאת אין בעיה ומגיע כל הכבוד על ההערכות של משרד החינוך. אני מבין וגם למדנו מהדיונים שהיו בשנה שעברה וגם מאותו הדיון שהיה לפני כחודשיים שבסך הכל השנה הזאת שהיא השנה הראשונה שבה נוהל השאלונים מופעל בהרכב המלא וכתוצאה מהניסיון של השנה משרד החינוך גם יעשה שיקול דעת ויבחן באילו שפות ובאילו מקצועות ההערכות הזו מצדיקה את עצמה ובאילו שפות לא. השנה הלכו לניסוי ובעקבות המסקנות אני מניח שיהיה ניתן להסיק אותן בסביבות חודשי הסתיו המאוחרים ובחודשים אוקטובור נובמבר נוכל לראות היכן אנחנו נמצאים ונוכל להיערך לשנה הבאה.

סיכמנו, שאנחנו נערוך דיון ממצא דווקא בסוף חודש אוקטובר תחילת נובמבר כשנחזור מהפגרה יהיה בניסיון של הערכה כוללת של כל הקיץ הזה, כולל סטטיסטיקות ואמרה לנו רחלה שיפר שעד אז תהיה לה סטטיסטיקה מלאה לגבי כמה תלמידים השתמשו, באיזו זכות וכמה פעמים ואז נוכל להסיק גם מסקנות והמלצות לקראת ההמשך,
יחד עם זאת היו שלושה נושאים שאנחנו ביקשנו לטפל בהם באופן מידי ולא לדחות את הדיון לנובמבר, אנחנו קווינו שנעשה את זה תוך שבועיים שלושה ובסופו של עניין זה לקח יותר זמן. העניין האחד ואני מבין שעדיין לא קיבלנו על כך תשובה רשמית, לא בכתב ולא בעל פה אבל פנינו בבקשה לרחלה שיפר לגבי אותם מקצועות שבהם לא נמצאו מעריכים לקיום הבחינה בשפת האם כדי לאפשר להיבחן בעל פה על פי הנוהג שהופעל בשנה שעברה וביקשנו לעשות את זה תוך כדי תנועה, לא קיבלנו תשובה ואני מניח שהעדר תשובה פירושו תשובה שלילית במקרה הזה.

אני צריכה לקבל מהמנהלת הכללית על כך בכתב.

אנחנו נבקש את זה בצורה רשמית, אבל אני הנחתי ואני מצטער על כך, אני חושב שזו טעות ולאור הכשלון שהיה בגיוס מעריכים בחלק מהמקצועות שהיה ראוי שהמשרד יעשה את המחווה הזה כפי שהצענו מה גם שהיה כבר תקדים בשנה שעברה וזה נוגע רק לקבוצה קטנה של תלמידים, רק לגבי תלמידים שהגיעו לארץ בכיתה י' אלה שהגיעו לכיתה יא' ו- יב' הם ממילא זכאים לעניין הזה, אבל זו החלטה סוברנית של המשרד ואנחנו יכולים להביע רק את עמדתנו על כך.

התכנסנו היום לדון בסוגיה של המעריכים, כי בהרבה מאוד מקצועות כפי שראינו, יש תלמידים שרצו להיבחן ולעומת זאת לא נמצאו מעריכים. הטענה היתה שלמעשה רחלה שיפר נסמכת כאן על דעת המפקחים הראשיים שאין מועמדים שמתאימים על פי הקריטריונים וכאלה שרצו בכך, ומצד שני נאמר כאן בדיון על ידי מר אלי זרחין, היום הוא לא נמצא אבל הדברים מופעים בפרוטוקול וגם נאמרו על ידי אנשים רבים שבחלק מהמקצועות כשנטען שאין מעריכים כן היו מעריכים וכן היו אנשים שרצו, הם אפילו נחסמו כמעט במכוון בצורה אידיאולוגית על ידי חלק מהמפקחים.

רחלה שיפר הבטיחה לנו לעשות בדק בית מול המפקחים הראשיים, ואולי להביא לכאן את האדם הרלוונטי, ואני מניח שבסוף החלטתם שלא לעשות זאת. אבקש לתת לנו תמונה מלאה איפה אנחנו נמצאים בנושא, ומה עם אותם מקצועות, נדמה לי שאנחנו נגענו בכמה דוגמאות בדיון הקודם וזה מופיע בפורטוקול כמו למשל בהיסטוריה ועוד כמה, אבל נתבקשתם להביא לנו טבלה מדויקת של המקצועות שבהם היה ביקוש סביר של תלמידים, לא תלמידים בודדים אלא יותר לכך ומצד שני לא נמצא המפקח הראשי ומצד שני מול כל המקרים האלה לעשות בדיקה אלו מאמצים נעשו ולמה לא נמצאו מעריכים ואם יש מה לתקן לקראת השנה הבאה. זה הנושא המרכזי שלנו להיום וסוכם שתונח טבלה כזאת וסביבה אנחנו נקיים את הדיון.

לעניין האקסטרנים, רחלה שיפר אמרה לנו בפגישה הקודמת שהיא לא היתה מוכנה, אקסטרני ומבחני משנה יש שם שתי קטגוריות כאלה, הובטח לנו שהדיון בעניין הזה יתקיים בפעם הבאה כשנתכנס אחרי שרחלה תעשה שיעורי בית.
אלו הדברים שנשארו פתוחים לקראת הישיבה הזאת. האם יש לכם חומר כתוב? רציתי להפיץ זאת כי לא קיבלנו קודם את טבלת הביקוש מול המעריכים.

מיד זה יגיע בפקס.

נעשה הפסקה בישיבה, עד שהחומר יגיע.

הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:30

החומר על שולחננו, ואני חוזר לנושא העיקרי וזה נושא של הביקושים מול המספרים המתאימים של המעריכים ואני מעביר את זכות הדיבור לרחלה שיפר שיחד עם החומרים שהונחו על שולחננו היא תיתן לנו תמונה מלאה לגבי כל אותם מקצועות שבהם קיים פער בין הביקוש להיצע ומה בדיוק נעשה כדי לגייס מעריכים ועד כמה הנושא ניתן לפתרון כן או לגבי הצפי בשנים הבאות. בבקשה רחלה שיפר.

אני מתנצלת על העדרותי ב- 30 ביוני מפאת מחלה, וכנראה שבגלל קצר תקשורתי אולי לא קיבלתם את ההודעה.

אם היו לנו טענות בעניין הזה, והיו טענות, זה בשום פנים ואופן לא כלפייך, אלא כלפי לשכת השרה שאני חושב שאין זו דרך ההתנהלות המקובלת מול הכנסת. כאשר נקבע דיון וקורה משהו שהוא כח עליון, המשרד צריך לשלוח נציג אחר, או לבקש לדחות את הדיון. יש דרך לעשות זאת ולפנות באופן רשמי. לא קיבלנו שום בקשה מלשכת השרה, עד תחילתה של אותה ישיבה. התכנסו כאן חברי כנסת ואנשים מרחבי הארץ, שבאו במיוחד לדיון, ואני חושב שמשרד החינוך התנהג כאן בצורה לא ראויה מול הרשות המחוקקת ואנחנו גם הוצאנו מכתב בעניין הזה לשרת החינוך.

משום מה זה הופנה אלי בסופו של דבר, ואני אומרת שיש לי כאן ב- SMS את השעה ואת אישורי הרופא אבל זה קצת מביך לדבר על זה בפורום הזה. בכל אופ,ן אני פתחתי בהתנצלות על כך שאני לא הייתי במצב שיכולתי בעצמי להתקשר ולהודיע.

הנתונים נאספו עד התאריך הסופי בכמה שלבים, זה לא דיווח אחד מבתי ספר מה- 24 במרץ 2008, וכפי שאתם רואים זה על פי השאלון, יש את שם המקצוע מי ביקש ומה ביקש, דבר שבאמת הצריך הערכות מאוד גדולה והכנת תכנית לזה. לפני שהתחלנו הסך הכל היה חמש מאות וחמישה עשר ובסופו של דבר הגענו לאלף ארבע מאות חמישים ושניים תלמידים, שמעוניינים להיבחן בשאלון אחד לפחות בשפת אמם.

לא מדובר בכאלה שביקשו שאלונים מתורגמים, אלא אלה שרצו להיבחן בשפת האם. זה אותו המספר שנתתם בדיון הקודם.

מבחינת קבלת טופס הבחינה, שאלונים מתורגמים גם משום שתחילת הכנתם היתה חייבת להעשות מוקדם ככל האפשר נתתי הנחיה להתחיל לתרגם את כל השאלונים עוד לפני שהיו לי את תוצאות הדרישה,

גם אין קשר בין ההחלטה לענות בשפת האם לבין הרצון להשתמש בשאלון מתורגם.

נכון. אנחנו נדע בתום המועד הזה כמה השתמשו בזה, נערכנו גם במובן של מדבקות וצבעים והשפה והכל, כך שהדברים האלה ינתנו לספירה מדוקדקת. מול הבקשות האלה יש לכם גם את התוצאות של השימוש בהתאמה הזאת, של סך הכל שנמצאים במרכז הבדיקה הארצי, זה סופי ולא יהיו עוד, אבל מה שכאן לא סופי וזה עדיין לא נמצא כי לא התפנו לזה בהכנות זה ההתפלגות לשפות, אבל אלו לא מספרים מאוד משמעותיים, יש את הנתון לגבי תנ"ך וזה לדעתי המספר הגבוה ביותר של המתורגמים.

צריכים גם לזכור, וזה בדיוק הנושא המרכזי של הדיון הזה, שהדו שיח בין הביקוש לעומת התוצאה הסופית נעוץ לא רק בשינוי דעתם של התלמידים אלא ואולי בעיקר זה ביכולת של משרד החינוך להציע מעריכים, אנחנו הזכרנו בדיון הקודם את המקצועות, וזה נמצא בפרוטוקול.

אני זוכרת, ספרות, תנ"ך, היסטוריה, ממלכתי כללי.

נכון, ולגבי תנ"ך בממלכתי דתי ברוסית למשל אמרת שיש כמאה ארבעים תלמידים שרצו להיבחן בשפת האם ולא יכלו.

זה לא היה בתנ"ך, או אולי כן, אני לא זוכרת כבר, אבל היה כן בשאלון אחד.

זה גם מופיע במכתב שלך מול בתי ספר במה ניתן להיבחן ומה לא, ולכן עיקר הישיבה הזאת הוא הדיון בפער בין אלף ארבעה מאות חמישים ושניים לכארבעה מאות. חלק גדול מהפער הזה נובע מאי היכולת להציע מעריכים, ובדיוק על זה אנחנו רוצים להתמקד ועל זה ביקשנו ממך תשובות ואמרת שאחרי שבועיים שלושה תהיינה תשובות, וכבר עברו חודשיים.

האם תוכלי לתת לנו תמונה מה בדיוק קרה? אפילו בטבלה שלך של התנ"ך בחינוך הממלכתי דתי, היו בסך הכל כמאה וארבעים בקשות אם מחברים את היחידה אחת ואת שתי היחידות יחד, ארבעים ושניים ותשעים ושמונה ברוסית וזאת למשל קבוצה שלא קיבלה מענה.

נכון.

בספרות ברוסית, חמישים וחמישה זו קבוצה שלא קיבלה מענה, גם נראה לי שבתנ"ך לבתי ספר ממלכתי לא דתי זה גם חמישים וארבעה.

אנחנו באמת עובדים, אלו לא אמירות סתם, אלו נתונים בדוקים והכל על השולחן.

גם בהיסטוריה שישים ושלושה, אגב בדיון אתם אמרתם על שמונים ושלושה וכנראה שזו היתה טעות.

בדיון אמרתם, ואני מקריא מהפרוטוקול, שיש שמונים ושלושה שרצו את היסטוריה ברוסית ופה אני רואה שזה שישים ושלושה, אני מניח שזה המספר.

בגלל הסך הכל.

באזרחות אני רואה שהיה ביקוש מאוד גדול, מאה וארבעה תלמידים, שלא יכלו להיבחן בשפה הרוסית.

אמרתי לדנה גורדון, שמה סומן זה חלק מהעבודה, אבל זה לא אומר שמה שאינו מסומן הוא כן היה או לא היה.

לפי המסמך שלך שירד לבתי הספר לא היתה אפשרות להיבחן באזרחות בשום שפה וזה כנראה שוב כתוצאה מהעניין של המעריכים. באזרחות על פי המכתב שלך שאני מחזיק אין אפשרות להיבחן באזרחות בשום שפת אם ולפי מה שאנחנו רואים דווקא היה ביקוש.

דווקא יש כאן משהו שהוא כן. אני רוצה לציין, לדייק ולהבהיר את הנתונים שלפניכם שכאשר אנחנו מדברים על אלף ארבעה מאות חמישים ושניים או כאשר אנחנו מדברים על שלושה מאות תשעים וארבעה הרי מדובר על שאלונים ויכול להיות שילד אחד הוא כולל שלושה מקצועות.

זה ברור ואנחנו הבהרנו ואם תסתכלי על הפרוטוקול של הישיבה הקודמת יש שניים שלושה עמודים, רעננתי את זכרוני לקראת הישיבה היום וראיתי את זה בדיוק, מדובר בשאלונים ולא בתלמידים.

המספר הוא של השאלונים. בפגישות שלי עם המפקחים הראשיים קיבלתי גם תשובה בכתב אבל גם שמעתי מהם שנעשו מבחינתם כל המאמצים להשיג מעריכים בשפות השונות בעיקר באמצעות מנהלי המקצוע במכרז הבדיקה הארצית – המרב"ד, יש שם מנהל מקצוע לכל מקצוע כדי לגייס מעריכים לנושאים האלה, הם כתבו שבנסיבות המיוחדות של שנת הלימודים הנוכחית בה החלו הלימודים לקראת הבחינות ב- 16 בחודש דצמבר, אם איני טועה, למעשה חזרו ללימודים לאחר השביתה הארוכה, החיפוש התמקד במאגר המעריכים הנוכחי, זאת אומרת שמתוך ממאגר האנשים שמלמדים, זה מה שהם ענו.

ברור לך שזה לא רציני, כי אם המערכת עד היום לא נזקקה למעריכים בשפות האם ואם כל החיפוש של המפקחים הראשיים היה במסגרת מעריכים קיימים, הסיכוי הוא לא, ראשית אני מאוד מופתע לשמוע את התשובה הזאת כי זה באמת נראהש מצד המפקחים הראשיים שהתוצאה היא ברורה מראש, זה לחפש במקום שמראש התשובה ידועה.

אם את זוכרת, היה מקרה שהוזכר כאן באופן פרטני ואם איני טועה זה מופיע בעמודים ארבעה עשר ושבעה עשר של הפרוטוקול שאפילו למורים מבית ספר אחד, בית הספר יאנה ז'בוטינסקי שפנו למפקח וביקשו לבדוק ושכולם התאימו ונאמר להם שלא ימליצו עליהם בגלל שהמפקח חושב שזה לא נכון, עמדתו האישית שלכתוב בחינות ולבדוק בחינות בשפת האם זה לא נכון ולכן הוא לא יגיש, את הבטחת לנו לבדוק את המקרה הזה, זה קרה בחינוך ההתיישבותי.

היתה התכתבות בין המפקח הראשי לבין מנהלת בית הספר בחינוך ההתיישבותי, ואני לא הייתי בתוכה.

אני אצטט רק קטע מהפרוטוקול, כדי לרענן את זיכרוננו. אלי זרחין מתאר כאן את המקרה במינהל לחינוך התיישבותי. "..בבית ספר "יואנה ז'בוטינסקי", עובדים שלושה מורים עם וותק של יותר מחמש שנים בהכנה לבחינות לבגרות, כולם בעלי תואר שני, כולם בעלי רישיון הוראה קבוע להוראת היסטוריה בחטיבה העליונה, כולם בעלי אישור מפקח להוראה לבגרות, שלושה מורים, יש כיתת תלמידים, יש כיתת עולים שמשרד החינוך מתקצב אותן, שלושה מורים פנו לפיקוח, אנחנו רוצים שהתלמידים יבחנו ברוסית והתלמידים בחרו את זה בשאלונים במחשב, תעביר שמות שאנחנו יכולים לבחון, אומר המפקח לא אעביר לא איכפת לי מה כתוב בחוזר, אני לא אתן לאף אחד לענות ברוסית ולא מעניין אותי מה משרד החינוך קובע..".

זה לא מצחיק, כי את זה אלי זרחין אמר, אני לא הסנגור של מר מיכאל מבחינת ההתכתבות, זה שצד אחד אומר ומדווח שאמר שההוא אמר.

בשביל זה את כאן, יכולתם להביא את אותו מפקח אנחנו בשמחה היינו שומעים את גרסתו לאירועים, אבל החלטתם שלא להגיע.

אנחנו דיברנו על כך בישיבה הקודמת, ואת אמרת לנו שאת הולכת לבדוק גם את התמונה הכללית וגם את המקרה הפרטני הזה שהועלה מספר פעמים, ושאת תתני לנו תשובות בישיבה הבאה ואם צריך תביאי את המפקח. זו הישיבה הבאה, החלטתם לא להביא את המפקח אז מבחינתי את נציג המשרד, לכן שאם אתם רוצים שהגרסה של אלי זרחין לא תהייה הגרסה האולטימטיבית תתנו גרסה אחרת על מה שקרה שם. זו זכותכם.

אני אומרת שבכל מקום ששוקל את הדברים בהוגנות או בהגינות צריך לשמוע את שני הצדדים, אבל אני אומרת שכיון שזה היה מקרה כזה ספציפי אני אכן דיברתי עם מר מיכאל ירום המפקח הראשי להיסטוריה.

כאן מדובר על המפקח בתוך החינוך ההתיישבותי, כנראה שזה מישהו מתחתיו, ואת אומרת שהוא הכתובת.

הוא המפקח על הוראת המקצוע, ההתנהלות בהתכתבות בין מנהלת בית הספר לבין מיכאל ירום, הוא טען שהדברים שלה לא מבוססים אם אני זוכרת נכון, הוא ביקש ממנה לדעת על בסיס מה היא אמרה את הדברים האלה ולמה לא הוא היה מכותב לציטוט הדברים.

השאלה היא מה באמת היה? הוא אומר שלא פנו אליו, או שפנו אליו והוא פסל את האנשים האלה מבחינת מקצועית, מה קרה שם?

זאת השאלה, וכל עוד לא תהייה לכם גרסה אלטרנטיבית על מה שקרה שם אז יש לנו רק גרסה אחת והיא הגרסה של אלי זרחין. אין לי מה לעשות עם זה, ואני לא הולך לדון בסיפור הזה בפעם השלישית וגם לא בפעם הרביעית, זה נראה מגוחך. זה נטען בישיבה הקודמת ומן הסתם הפרוטוקול באינטרנט, עברו כבר חודשיים ולא קשה למצוא את התיאור ולהתייחס. את מבינה למה המקרה הזה מעניין אותנו במיוחד.

אנחנו עם הפנים למועד הבא, כל אותם שלושה מפקחים ראשיים כותבים לי שהם לקראת השנה הבאה יפרסמו בחוזרי המנהל הכללי, בחוזרי המפקחים הראשיים על הביקוש והחיפוש של מעריכים בכל חמשת השפות הללו, כדי לענות על הצורך הזה.

שלושה מפקחים של אלו מקצועות?

ספרות בממלכתי, אנחנו קוראים לזה כללי ממלכתי, תנ"ך והיסטוריה, אין מפקח ראשי לאזרחות.

אבל יש מי שממלא את תפקידו, אני אפילו יודע מי הוא, אברהם זוכמן.

לא.

אל תגידי לא, כי הדברים נאמרו באופן רשמי לפרוטוקול בוועדת חינוך שאני ניהלתי.

יש אישורים שונים של ניהול מקצוע. כשאמרתי לא התכוונתי להתייחס לאפיקים המינהליים והתכנים, אני לא חושבת שהוא התווה את תכני הלימוד באזרחות בבתי הספר.

הוא לא, אבל גם אין מישהו אחר כפי שהוסבר לנו על ידי משרד החינוך הוא גם יהיה ממלא מקום של המפקח הראשי, לצורך העניין אברהם זוכמן הוא המפקח הראשי כל עוד לא מונה מישהו אחר והוא נעזר באופן בלתי רשמי בשעות הייעוץ באחד ממדריכי המקצוע, אבל מי שנושא באחריות המינסטרילית לתחום האזרחות כמו בתחום הרוסית.

נהדר, אז אני אפנה אליו בנוגע לחיפוש מעריכים באזרחות, אברהם זוכמן באזרחות.

אין מה לעשות, מישהו צריך לעשות את זה.

צריך לפנות לנציבות שירות המדינה, שיאשרו לכם עוד תקנים.

עוד תקנים? הם רוצים רק להוריד.

האם לא חשוב למדינה שיהיה מפקח ראשי לאזרחות ולפיסיקה וכו'?

בפיסיקה כבר יש, חזקה על משרד החינוך שברגע שקיבל אישור חריג שבחריג לקיים את המכרז הזה אז הוא גם יעשה אותו, וימצא מועמד מתאים וגם ימנה, אני מודאג לאותם תחומים שמשרד החינוך משום מה לא ביקש שימנו להם מפקח ראשי למרות שהוא היה יכול לבקש.

על פי עדות נציבות שירות המדינה ומשיקולים השמורים איתו המשרד החליט לא לבקש, ביקשתי מהשרה תשובות על כך בשבוע שעבר, לא היו לה תשובות והיא לא ידעה בכלל שיכלו לבקש, היא לא ידעה להסביר.

קיימת וועדת חריגים מיוחדת משותפת למשרד האוצר ולנציבות שירות המדינה.

חבל שלא ידעתי.

גם השרה כמעט אמרה חבל שלא ידעתי.

זה לא אומר שהיא תאשר.

המשרד ביקש אישור למפקח ראשי לפיסיקה וועדת החריגים אישרה והוא קיבל, ולא ביקש מפקח ראשי לאזרחות וגם לא ביקש מפקח ראשי לרוסית, ולא ביקש מפקח ראשי לעוד כמה מקצועות, לנו נאמר כאן בדיון כשיושבת הראש של המזכירות הפדגוגית, שהיא לא בדיוק האדם האחרון בסולם הבכיר בהיררכיה המשרדית, היא כמעט נפלה מהכסא כי גם היא לא ידעה שלא ביקשו.

אני לא יודע מי הוא אותו כח נסתר שמנהל את משרד החינוך כי אם יושבת ראש המזכירות הפדגוגית לא יודעת ושרת החינוך לא יודעת, נשאר לי לשאול רק את המנהלת הכללית, אין לי כתובת אחרת לשאלה הזאת ועד כמה שאני מבין את היררכיה על איך זה קורה, אבל זה לא על שולחננו כרגע, מה שעל שולחננו כרגע זה מה לעשות, ראשית איך זה קרה.

זה הגיע עכשיו בכתב.

אנחנו נשמח לקבל את המסמך הזה, אבל אם חיפשו רק בתוך מאגר של מעריכים קיימים אני בכלל לא מופתע שלא מצאו, להיפך, אני מופתע שמצאו רשימה כל כך ארוכה של מקצועות שכן.

זאת כי מדובר בשלושה כאלה, לא בכולם.

את אומרת שאחרים חיפשו יותר ולכן מצאו.

כן, דרך רשתות לימודיות חברתיות, כלומר כאשר מורה מביא מורה או שהוא יודע ומכיר או שומע, ישנם חוזרים שתלויים, אפילו החוזר על האפשרות שהמשרד מחפש, החוזר שהודיע על האפשרות הזאת תלוי בחדרי מורים ואתה יכול להסתכל ולעבור, זה עבר גם בגלל הזמן הקצר, קחו בחשבון שבדצמבר התחילו ללמוד, באפריל היה פסח ובחודש מאי התחילו בחינות הבגרות, זו היתה שנה מאוד קשה בכיתות שהגישו בהן לבחינות בגרות, אז יכול להיות שפה ושם היו אלו הצלחות.

מה שאותנו מעניין זה, איך נדאג שבשנה הבאה יהיו.

אני מבטיחה שבחוזר, אני לא מניחה שבאוקטובר כי זה החגים ממש, אבל בחוזר של נובמבר אני אביא לכך שתתפרסם הודעת המנהל הכללי.

זה חשוב, אבל מעבר לזה אני חושב שהמפקח הראשי ובמיוחד באותם מקצועות שאנחנו רואים שיש בעיה, אגב לא שלושה אלא ארבעה.

אפילו המינוי של מר אברהם זוכמן שהתבצע מרגע שהפסיק לעבוד המפקח הראשי הקודם, זה אוטומטית כך עובד משרד החינוך וזה לפי מה שהחזיר לנו משרד החינוך בחדר הזה. אלו בעצם חמישה תחומים: אזרחות, ספרות לממלכתי, היסטוריה ושני מפקחים ראשיים לתנ"ך גם בממלכתי וגם בממלכתי דתי כי אין לנו מעריכים ברוסית לא שם ולא שם ויש הרבה תלמידים בשני המגזרים לפי הטבלה שלך.

מה שלא מצוין בסיכום, שבתנ"ך נמצא מישהו ואני אישרתי אותו, זה היה במהלך או בסמוך מאוד לתחילת המועד.

תנ"ך ברוסית לא נכנס, זה חסר. יש עוד שפה מעניינת שבה לא מצאו אף אחד, ואני חושב שבמקרה הזה ולו רק מבחינת הייחודיות היה ראוי שיחפשו, מדובר באמהרית. אם תסתכלי על הנתונים כנגד הצפי היתה ציפיה שלא ירצו, אתם זוכרים שכאן בדיון אמרו אנשים ממשרד החינוך שאף אחד לא יבקש לענות באמהרית כי התלמידים שיודעים אמהרית יודעים אותה ברמת השפה המדוברת ולא יודעים את השפה הכתובה והם לא יבקשו לענות בשפת אמם, והנה לפי הנתונים שלך למשל במתמטיקה ביקשו חמישים וחמישה תלמידים.

בתחום הזה, אנחנו יכולים לזהות את הקבוצה. זה משהו קבוצתי ואני רוצה לנסוע ולסייר כדי להכיר את בית הספר ולראות כי אני מודה שאני הופתעתי, אתם רואים במתמטיקה את המספרים.

אני מניח שבכל הארץ ניתן למצוא מורה אחד שיודע אמהרית וכן יכול לבדוק, אני מאוד אופתע אם לא, בכל זאת זה לא שבמערכת החינוך לא עובדים מורים שיודעים אמהרית, למיטב ידיעתי אומנם לא רבים אבל יש, אלא אם תגידו לי שחיפשתם בכל הארץ ולא מצאת, אני אופתע מאוד ואולי ניתן לפנות גם לארגונים, אגב אני הצעתי לכם את זה גם בנושא של רוסית. בסך הכל שמדובר במספר מאוד מוגדר של מקצועות, למשל בתנ"ך.

המליץ כאן אלי זרחין, ואני מצטרף להמלצתו ששני המפקחים הראשים לתנ"ך גם בחינוך הממלכתי דתי וגם בממלכתי יפנו למשל לארגון בשם מחניים שבמסגרתו פועלים הרבה מאוד מורים לתנ"ך בשפה הרוסית שמלמדים בכל מיני מסגרות וזה גם ארגון שכבר שנים רבות אחראי על הוראה בשפה הרוסית של מדעי היהדות בתוך אוניברסיטת בר אילן. יכול להיות שגם בין בוגריו יש לא מעט אנשים שמלמדים היום במערכת החינוך. הזכיר כאן אלי זרחין, שהוא מכיר עשרות אנשים שעומדים בקריטריונים וקשורים לארגון הזה וכדאי לחפש.

אני מניח שאותו דבר זה גם לגבי האמהרית בעיקר במקצועות המסוימים ובמיוחד איפה שיש ביקוש גדול, אנחנו רואים כאן במתמטיקה, בספרות לבתי ספר דתי יש ביקוש, בתנ"ך בממלכתי דתי יש ביקוש, ישנם ארגונים שעסוקים בקליטתם של עולי אתיופיה ויכול להיות שניתן למצוא שם כתובות שיעזרו למצוא, זה גם לא מספר עצום של מעריכים, אתם צריכים שלושה ואולי הם יתנו מענה לכל הצרכים, זה לא אלפי שאלונים.

תפנו אותם אל המפקחים הראשיים, אני לא מראיינת מורים למערכת, אם יש לכם תפנו למפקחים הראשיים.

ועדת העלייה היא לא המקום לחיפוש, אני מציע מנגנון לאותם מפקחים ראשיים שמתקשים למצוא בשפות, ואתם גם רואים את "השוק". עכשיו אפשר לעשות מאמצים יותר ממוקדים, אם הינו מדברים לפי חצי שנה הייתם יכולים להגיד שחמש שפות זה כל כך הרבה מקצועות, אנחנו לא יודעים איפה לעשות מאמצים מיוחדים, בחלק מהמקצועות יש לכם ואני מניח שאותם אנשים יהיו פחות או יותר מוכנים גם בשנה הבאה וזה יהיה קל יותר.

כעת כשיש כמה מקצועות שאתם רואים שיש ביקוש גדול ואין מענה אז במקצועות האלה, ואני לא אומר שבכל המשבצות, ראוי שיעשה מאמץ מיוחד על ידי המפקחים הראשיים לא רק שאת תגידי שהם יפנו אליהם ואז אם יפלו על מפקח ראשי שהוא יותר נחמד מאותו אחד מהדו שיח שנרשם כאן בפרוטוקול לגבי המעריכים לבית הספר ז'בוטינסקי אז הוא יאשר.

יש קריטריונים, זה לקשור לנחמדות.

הנה זה מופיע לנו כאן בפקוטוקול ואני חוזר שוב לאותו סיפור שאתם עדיין לא יודעים להציג גרסה אלטרנטיבית שאומר שאנשים שמתאימים לכאורה לקריטריונים פנו ואמר המפקח הראשי שהוא לא ימליץ עליהם לא בגלל שהם לא מתאימים אלא בגלל שהוא נגד שהתשובות יהיו ברוסית. אני יכול לפנות לאותו מפקח ראשי אבל אם הוא לא ישנה את הגישה אני יכול לפנות לעוד עשרים ארגוני עולים שיפנו אליו ואם הוא ינפנף את האנשים אז זה לא יעזור, אחר כך הוא יגיד שהוא לא מצא.

אני מבקש ממך יותר מזה.

זה מפורסם בחוזרי המנהל הכללי.

גם אז זה פורסם.

זה לא פורסם בנפרד, זה נפרד בהתאמות.

אין שאלה לגבי המדיניות משרד החינוך, ועדיין המפקח הראשי הרשה לעצמו לפעול על פי הנתונים שהושמו לפנינו ואין משהו אלטרנטיבי, ולהגיד שלא מעניינת אותו המדיניות הרשמית הזאת ושהוא נגד ולכן הוא לא יעזור.

אני מבקש שאותם חמישה שישה מפקחים ראשיים יעשו מאמץ, והוספנו כאן גם את האמהרית. אנחנו מדברים על ארבעה ברוסית, יש גם לבית ספר דתי לצרפתית בתנ"ך וזה אותו המפקח הראשי של החינוך הממלכתי דתי שיעשה מאמץ מול שתיים שלוש שפות שלא מכוסות במקצוע שלו ולרבות בשפה אחת, שיעשה מאמץ ואם הוא צריך עזרה שיפנה אלינו. אם הוא לא יודע איך, יש את אגף קלע שמכיר את ארגוני העולים והוא משתף איתם פעולה, אם הוא לא מכיר אז הוא מכיר את משרד הקליטה שמתקצב את רוב הארגונים האלה.

זו אותה מדינה עם אותה ממשלה, איפה שהמחלקה של אודי תוכל לעזור ולחבר, אגב גם חלק מאותם ארגונים מקבלים תקצוב או מאגף קלע או מהאגף למורים עולים, אפשר לעשות הצלבות זה באותו בית של משרד החינוך, אם הם יפנו לאגף למורים עולים שרוב המורים האלה אצלו והם מקבלים משכורות או שקיבלו משכורת בעבר, ויש שם מאגר מאוד גדול, בודקים מי מלמד בתיכון הרבה שנים ויודע שפה, אפשר לבדוק אם הוא מגיש לבחינות בגרות או לא, אפשר ללכת דרך ארגוני מורים עולים ויש כמה נתיבים שאפשר ללכת מלבד הפרסום.

משום מה, יתכן שאני טועה, עם היכרותי את המורים, לא כולם קוראים כל חוזר מנכ"ל שמפורסם, בוודאי לא המורים שאינם בתפקידי ניהול.

לכן דיברתי על אותה רשת.

אני מציע כאן דרכים להרחיב את הרשת החברתית, להיעזר כאן בארגוני עולים, להיעזר במחלקה לקליטת מורים עולים של משרד החינוך ואגף קלע, ואם צריך אז אגף קלע ידע לחבר לאגף במשרד הקליטה.

יש מאגר משותף להכשרה משותפת של משרד החינוך ומשרד הקליטה למט"ח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית), למורים עולים בכל המקצועות, מורים שעלו וקיבלו הכשרה.

אלו שני צעדים, צעד אחד זה מי שעבר הכשרה והלך ללמד וצעד שני זה לבדוק מי מגיש לבגרויות, אם זה בסך הכל שלושים מורים אז אפשר להוציא להם מכתב ואולי שלושה יענו בחיוב וגמרנו.

אני גם חושבת שניתן יהיה ללמוד רבות מהקיץ הזה גם אם אנחנו מנקים את התלמידים שלא יכלו להשיב בשפת אמם בגלל מחסור במעריכים, זאת אומרת שאנחנו נוכל לזהות את התפלגות ולראות למשל מהדף השני אם יש בפיסיקה עשרה וכאן יש לנו שאלון של שלוש יחידות שעשרים ביקשו, אז לראות באיזו שפה למשל אלו שמצוינים כאן יהיה ניתן באופן נקודתי לתשאל, לשאול שאלות אם הם לא ב- יב', אם הם עדיין בבתי הספר להבין למה ביקשו ולא השתמשו או מה היו השיקולים שלהם ומה הניע אותם.

יש לבדוק נקודתית באופן מצומצם, ואז לראות כמה השתמשו ולאן הדברים הולכים. יכול להיות שיש לנו בשפות, אתם רואים שאנחנו אישרנו שגם אם יש תלמיד אחד שרצה, כמו למשל השניים בכימיה או היה לנו במדעי המחשב בצרפתית ארבעה, בצרפתית בסופו של דבר נבחן אחד.

איך הוא נבחן, אם לא אישרתם צרפתית ברשימה?

במדעי המחשב היה נבחן אחד.

אבל לא אישרתם את זה.

אז זה ספרדית.

גם ספרדית לא אישרתם.

לפי הרשימה שאני מחזיק, אישרתם במדעי המחשב רק רוסית. אני לומד מהמכתבים שלך, ואני מקווה שגם המנהלים, אני אומר לך שבמחשב אתם אישרתם רק ברוסית. בכימיה אתם אישרתם ספרדית. ישנם כאן דברים שאישרתם ולא היה ביקוש וזה היה הפוך, גם באלקטרוניקה אתם אישרתם רק ברוסית.

אף אחד לא נבחן.

רק שניים ביקשו, וזה לא מפתיע שאף אחד לא נבחן.

אני מציע שנסכם את תמונת המצב בנושא הזה גם לקראת הדיון שנקיים כאן בנובמבר יותר מקיף אחרי כל הבדיקות שאת מזכירה אותן, למה ואיך ולמה ביקשו יותר ממה שהשתמשו, באופן ברור ניתן לאבחן בכמה מקצועות ובכמה שפות שהיה ביקוש והמשרד לא נתן מענה בתחומים האלה.

אני אמנה אותם שוב: אזרחות בשפה הרוסית וגם קצת בספרדית ואמהרית, בכל חמשת השפות היה ביקוש אבל ברוסית זה מאוד בולט, מאה וארבעה תלמידים ביקשו את זה. בספרות, בממלכתי הכללי; בתנ"ך, בבית הספר ממלכתי כללי וגם בממלכתי דתי; היסטוריה. בחמשת המקצועות האלה ברוסית, חסרים מעריכים ויש הרבה תלמידים שמבקשים. לגבי האמהרית, חסרים מעריכים במתמטיקה ובספרות לממלכתי דתי.

יש קבוצות גדולות של תלמידים שביקשו ולא ניתן מענה, אנחנו מבקשים מהמשרד לנקוט במהלכים שונים כדי לגייס את המעריכים האלה, בכל מערכת החינוך העשירה של משרד החינוך על כל מוריה הרבים ואנחנו נשמח כבר שבאותו דיון שיתקיים בנובמבר לשמוע מה כבר נעשה בעניין הזה, החוזר יתפרסם אבל מלבד הפרסום בחוזר לעשות את כל המהלכים להרחבת הרשת החברתית כפי שאת הגדרת אותה, באמצעות העזרה האדיבה של אגף קלע שנוכח כאן בדיון ויוכל לחבר אתכם למי שצריך. מאותו המפקח ראשי אנחנו נשמח לשמוע עדכון בנובמבר מה נעשה ואיפה אנחנו יכולים להיות רגועים ואיפה לא. אם לא תהייה בררה אנחנו נהפוך את וועדת הקליטה של הכנסת למדור לפרסום מודעות של משרד החינוך אבל אני חושב שאין צורך להגיע לכך.

מדאיג אותי דבר אחד והוא הנושא של עולי צרפת, זה נראה לי תמוהה שיש רק שבעים ואחד עולים שביקשו להיבחן בשפה שלהם כשאנחנו יודעים שמגיעים יחסית די הרבה עולים משם, לטעמי זה או שהם לא מודעים לקיומה של האופציה הזאת, בכל אופן זה נראה קצת מוזר.

יוצא שמספר התלמידים שביקשו בחינות בצרפתית, הוא כמו מספר התלמידים שביקשו בחינות באנגלית. וכל מי שמכיר את הסטטיסטיקה של העליה בשנים האחרונות, בעיקר של ילדים, יודע שמספר הילדים העולים מצרפת, הוא אולי הקבוצה הכי גדולה בשנים האחרונות, כי אלו משפחות מרובות ילדים. זאת לעומת העולים מרוסיה, שהם עדיין הקבוצה הגדולה בקרב העולים, אבל כשמדובר בילדים, הצרפתים יותר מורגשים, בעיקר במספר מוקדים כגון: ירושלים, אשדוד, ונתניה.

השאלה ששואל משרד הקליטה, האם הנתון הסטטיסטי הזה אומר שיכול להיות שלא כל התלמידים מודעים לאפשרות הזאת להיבחן בשפת האם? האם המנהלים מעבירים את המידע? זה שמשרד החינוך מפרסם אנחנו יודעים ואני מחזיק את החוזרים והמכתבים שלך, השאלה עד כמה המנהלים טורחים להעביר את המידע הזה לתלמידים עולים.

הרבה תלמידים שנבחנים ברוסית, וכאן אני יותר רגוע כי הדברים גם הודגשו בתקשורת דוברת רוסית, הנושא גם עלה כמה פעמים לדיון בתקשורת דוברת הרוסית וגם באלקטרונית וכל התהליך של הכנת החוזר שהיה כאן בוועדה לווה בתשומת לב תקשורתית של התקשורת הרוסית גם בשנה שעברה, שם אם המנהל לא יידע את התלמידים להורים היתה לפחות היתה דרך לדעת, ארגוני העולים מרוסיה מאוד פעילים והם הפיצו את המידע הזה, לעומת זאת יכול להיות שלגבי התלמידים עולים מצרפת זה לא הגיע. השאלה מופנת יותר לאגף קלע כי הוא זה שעובד מול האנשים של רחלה שפיר.

לגבי עולי צרפת שאם אנחנו מסתכלים באחוזים, אז תלמידים זכאים יש לנו אלף חמישים וחמישה תלמידים שעלו מצרפת.

מתוך כמה תלמידים בסך הכל, שזכאים להיבחן?

אני מדברת על הנתונים של החטיבה העליונה, תשעה עשר אלף ושלוש מאות.

י', י"א ו- י"ב, זה המון.

משהו לא מסתדר לי, יש תשעה עשר אלף תלמידים היום במערכת שהם פחות משלוש שנים, שעלו בכיתה י' או יא' או יב'?

בסך הכל הגישו אלף ארבע מאות חמישים ושניים?

לא יכול להיות, יש כאן בעיה. זכאים להיבחן, כי יש תלמידים עולים ותיקים.

בדיוק, לוקחים עשר שנים לאחור.

זה כולל גם את הותיקים, כלומר תשעה עשר אלף זה כלל התלמידים עולים במערכת?

תשעה עשר אלף זכאים.

אני שואל על עולים חדשים ממש, אלה שעלו מכיתה, אלו בדיוק שזכאים.

אין לי את הנתונים לגבי צרפת, אפשר להוציא בדיוק.

כמה יש בסך הכל תלמידים עולים?

חדשים? שלושת אלפים שלוש מאות.

מה זה חדשים?

מכיתה י' ואילך.

יש שלושת אלפים ומשהו, שלוש אלפים שש מאות, זה נשמע יותר הגיוני.

אם אנחנו מסתכלים מכלל הזכאים אז יש לנו כאלף ומשהו מצרפת.

זה לא הולך כך, כי לא היה לפני שבע שנים עשר שנים לא היתה עליה גדולה מצרפת לכן לקחת את היחסים מול כלל העולים זה ממש לא נכון כי עיקר העליה מצרפת היא מרוכזת בשנים האחרונות.

אנחנו נשמח שבנובמבר תבואו מצוידים לפי השפות וזה יעזור גם למשרד החינוך להחליט באיזו שפה לתרגם, אם תגידו למשל שבספרדית יש מכיתה י' ומעלה סך הכל חמישה תלמידים. אז יכול להיות שהמשרד יחליט שמצב כזה הוא לא יכול לתקצב את השאלונים, אגב אלו הנתונים שהיו למשרד החינוך גם קודם, גם כשהשנה הוא יצא לניסוי הוא בחן כמה תלמידים זכאים לזה בכל חמשת השפות.

אני חושב שצודקת כאן השאלה שלא יכול להיות שתלמידים דוברי צרפתית יש כמו דוברי אנגלית, פשוט אין בריאה כזאת כי כל מי שיסתובב בבתי הספר ובאולפנים של ילדים עולים רואה שבכל זאת יש יותר דוברי צרפתית מדוברי אנגלית, לפחות עד כמה שאני יודע.

בטבלה יש מאה תשעים ואחת בקשות לצרפתית ומאה שלושים ושבע בקשות לאנגלית.

זה מחזק את מה שאתה אומר.

אומר משרד הקליטה, שהוא היה מצפה ליותר בקשות לצרפתית ולכן הוא חושש שהתלמידים דוברי צרפתית לא מודעים לזכות הזאת, ראשית אני חושב שלתשומת ליבו של אגף קלע לצרכי הסברה השאלה של משרד הקליטה, שנית לתשומת ליבו של משרד הקליטה לגבי ההסברה גם המחלקה לחינוך שהוא מקים בימים האלה, למעשה היא עובדת מול אותה אוכלוסייה ואני חושב שגם אתם צריכים לחשוב איך אתם משפרים בתהליכי ההסברה השונים אם בכתב או בעל פה את המידע על הזכות הזאת עבור התלמידים גם לקבל שאלון מתורגם וגם את האפשרות להיבחן בשפת האם, היה וקיימים מעריכים, ואם אתם מזהים קושי לגבי צרפתית שווה לעשות מאמץ מיוחד בהסברה, הכדור גם חוזר אליכם חלקית.

אם יורשה לי, מניסיוני עם מנהלי בתי ספר, הם על כל תלמיד ותלמיד ולא משנה מאיפה הוא הגיע ומאין הוא הגיע, לפחות בכל מה שקשור לבחינות הבגרות הם עושים כזה מאמץ כדי להשיג את המיטב וכדי למצות את כל האפשרות.

לגבי שפת האם זה לא פשוט, אנחנו דווחנו כאן, אני אחלק איתך את הניסיון שהיה לנו כאן בשנה שעברה כשהנושא הזה נידון דווקא בישיבות שאת לא היית, הופיעו כאן מנהלים ואמרו ראשית שהם מתנגדים לזה, כי הם חושבים שזה לא נכון להיבחן בשפת האם. זו התנגדות לגיטימית, אלא שבסוף בתוך המדיניות שאתם קיבלתם ואנחנו ברכנו אתכם על ההחלטה הזאת, וזה שונה, אותו מנהל שהוא מתנגד לזה באופן עקרוני משום מה חוששני שהוא לא יצא מגדרו וכליו כדי להפיץ את המידע לתלמידים אם הוא חושב שזה לא נכון.

היו כאן מנהלים שאמרו את זה לפרוטוקול "שזה נורא מסובך, כל הסטטיסטיקות האלה שאפשר ככה ואפשר ככה ואני כמנהל צריך לעקוב ואחר כך לנהל דו שיח עם משרד החינוך, ולכן אני מבחינתי אומר לתלמידים שלי תבחנו עם בונוס וגמרנו" המנהלים אמרו את זה כאן בדיון.

אני מודעת לזה, כל מערך בחינות הבגרות הוא מאוד מורכב, והניסיון שלי גזור לאו דווקא מהעולים אלא מכלל הנבחנים במערכת, למרות שהם יגידו שזה מורכב ושזה מקשה הם עושים את זה, הם לא מסתירים את מידע.

שמעתי כאן מנהלים שאמרו לי שהם שלא יעשו מאמצים מיוחדים כדי שזה יקרה, הם חושבים שזה לא נכון וזה גם מקשה עליהם. אם יבוא אליהם תלמיד שיתעקש וגם ההורים יתעקשו, אני מניח שהמנהל לא יוכל לעמוד נגד המדיניות של משרד החינוך, ובסופו של דבר יכפו את זה עליו. בין שתי הקצוות האלה יש קשת מאוד רחבה של תגובות, בין אם זה מנהל שיבקשו ממנו אבל הוא לא יעודד ויגיד 'עדיף לך לעשות עם בונוס' וכדומה, או אולי מנהל שלא ידאג ליידע את התלמידים באופן מכוון ויסמוך על זה שהם עוברים בבית הספר וקוראים את כל חוזרי המנהל הכללי שתלויים על הקיר.

אנחנו יודעים שזה לא קורה, כהורה אני יודע שזה לא קורה, אני מודה ומתוודה על חטאיי אני לא הולך כל חודש לבית הספר ולא קורא את לוח המודעות ליד חדר המנהלת, ולכן מה שאני שומע באסיפות הורים ומה שהבת שלי שומעת מהמחנכת שלה אז זה מה שיש, במקרה שלי זה לא רלוונטי, אבל אם לא היו מדגישים את הדבר הזה זה לא היה מגיע.

הפניה של אגף הבחינות לבתי הספר ממש היתה לתלמידים הזכאים, היועצים ידעו בדיוק על תלמיד מסוים, היועצת קיבלה את הרשימה של התלמידים ושאלה אם הוא מעוניין או לא, זה לא שנתנו הצעה כללית, ההצעה היתה מאוד ספציפית.

אני מקווה שזה יעבוד ככה גם בשנה הבאה.

הייתי בקשר עם היועצים והם אמרו שישבו אם התלמידים והציעו להם את זה והתלמיד בחר.

מצוין.

אני מקווה שזה גם יקרה השנה כי עד שהתהליך הזה ייטמע בתודעה של התלמידים, של המורים וההורים זה ייקח שנה שנתיים שלוש ולכן חשוב שהתהליך הזה של ההסברה שהיה והניב גם לא מעט בקשות, יכול להיות שלא כולן התממשו ויכול להיות שחלק מהתלמידים חזרו בהם ויכול להיות שבחלק המשרד לא הצליח לתת מענה אבל רואים שהביקוש קיים ואני מניח שמשרד החינוך תרם ליצירת הביקוש הזה בזה שהוא העביר את המידע באפיקים שאירית חן הזכירה.

אנחנו העברנו לבתי הספר שיש בהם תלמידים עולים זכאים להשיב בשפת אמם, להם ישירות עם מספרי תעודת הזהות ושמות והפרטים, כך שהוא לא צריך למלא לנו ולהודיע את כל הדברים האלה.

אני מקווה שתעשו את זה גם בשנה הבאה, ואני מקווה שבנושא הזה של הצרפתית ראוי לבדוק, הבדיקה של משרד הקליטה ואגף קלע.

המידע צריך להיות מדויק כי אחרת זה יוצר רוח קשה בין בית הספר והמשפחה.

בדיון הקודם, היו שני רבדים: הרובד הפרטני והרובד הכללי. עלתה שאלה כללית של דוקטור רעיה ריגר לגבי תלמידים אקסטרנים שיש קושי בשימוש בהתאמות החדשות כשהם הולכים ונרשמים ויש לא מעט בלגן בנושא הזה שלפעמים כן נותנים להם להירשם ואחר כך תוך כדי שהם מכינים את עצמם בהתאם להתאמות מתברר שאומרים להם שהם לא זכאים, עלתה שאלה לגבי המדיניות של המשרד בנושא הזה.

חוזר המנהל הכללי מאוד ברור בעניין הזה גם לגבי נבחני אקסטרני וגם לגבי נבחני משנה הדברים מופיעים שם וגם נאמרים, היתה שאלה מהן ההנחיות בפועל בהתאם לאותו חוזר המנהל הכללי. כמו שכאן פעלתם בצורה ממוקדת, השאלה מה עשיתם שם בנושא של מבחני משנה ואקסטרני? הדבר השני שעלו שאלות פרטניות וכאן את המלצת לרעיה ריגר לפנות אליך ישירות.

עברנו, חלק קיבלו חלק לא.

החליטה הגברת רעיה ריגר, שמאחר וחלק מהמבחנים אחרינו וחלקם בעיצומם, זה ממילא לא יעזור לתלמידים. עד כמה שאני מבין, היא לא הלכה במסלול של הבדיקה הפרטנית, אבל אנחנו מעוניינים.

התלמידים קיבלו את התשובות ישירות מהמשרד שלכם, חלקם כן וחלקם לא וחלק התחיל מההתחלה.

עניין המבחנים האקסטרניים הוא לא המשרד שלנו, המשרד מבצע מכרז ויש שלוחות, שעושים בדיוק מה שהמדיניות של המשרד מנחה.

לדוגמה, שלוחה שהיתה בבני ברק עברה כתובת ולא היו פרסום בכל העיתונים, לא בעברית ולא ברוסית ובקושי יודעים את הכתובת החדשה, זו גם המדיניות של המשרד שלכם.

כאשר יש מודעה על המבחנים האקסטרניים ואני מאשרת את פרסומם וזה גם עולה כסף אז שם מופיעה הכתובת ושם שמתי לב להדגיש לתשומת לבכם את הכתובת החדשה.

אני לא רוצה שניכנס למקרים פרטניים, ואני ממליץ לגברת רעיה ריגר שאם יש לך טענות במקרים פרטניים, כמו שאמרנו בישיבה הקודמת, תפני בכתב עם העתק אלינו. במידה ותהיה פניה כזאת ולא תתקבל תשובה אנחנו נדון כאן, אבל כל עוד זה לא נעשה אני לא רוצה שנדון כאן במקרים פרטניים כי למשרד החינוך לא היתה אפשרות לבחון את המקרה לגופו.

ואני רוצה להזכיר לך, מה היתה השאלה לגבי המדיניות. לפי החוזר כפי שהוא מנוסח החוזר מבדיל בין נבחני משנה לבין נבחן אקסטרני, ועל מבחני משנה החוזר קובע ואני מצטט ממנו, שנבחן משנה ממשיך להיבחן לפי התנאים שנקבעו לו במהלך לימודיו, דהיינו אם כבר התחיל להיבחן לפי התנאים הישנים אז הוא לא יכול עכשיו לעבור לתנאים חדשים. זה מבחן משנה, ולכן לגבי מבחני משנה ההתאמות האלה לבגרות הן כמעט ולא רלוונטיות חוץ ממבחני משנה של השנתיים האחרונות. נכון? ולכן אין פה שאלות.

לעומת זאת על תלמיד אקסטרני קובע החוזר שנבחן אקסטרני תנאי היבחנותו הם כשל נבחן אינטרני, דהיינו לכאורה, כך אני הבנתי את החוזר וכך נדמה לי הוסבר כאן שדנו בחוזר, שתלמיד אקסטרני לא נבחן משנה, אלא אקסטרני שכרגע מגיע ורוצה להיבחן בבחינות הבגרות, לכאורה הוא צריך אוטומטית להיכנס לכללים החדשים, גם אם הוא עלה לפני מספר שנים.

הוא מדבר על ההקלות המיוחדות, לאלה שעלו אחרי גיל חמש עשרה.

לא רק, כי הרי יש הקלות גם לתלמידים עולים ותיקים, שהן אכן פחות משמעותיות, אבל כן יש הקלות לתלמידים עולים ותיקים, ונבחנים אקסטרניים רבים אני מניח שהם נכנסים עדיין לקטגוריה הזאת של עד עשר שנים בארץ, וגם כשהם היו צריכים לעשות מבחני בגרות ולא עשו הם היו צריכים לעשות את זה בתנאים הישנים, היום בגלל שהם מוגדרים כתלמידים אקסטרניים ולא כתלמידי מבחני משנה מגיע להם להיבחן לפי התנאים החדשים, כך אומר החוזר וכך אנחנו הבנו.

אקסטרני ואינטרני הם אותו דבר, זאת אומרת שהוא עלה בשנת 1997 ובשנת 2007 הוא נבחן כאקסטרני אז מגיע לו מה שנבחן אינטרני יקבל, אני לא מבינה מה הבעיה.

הבעיה היא שלא נותנים.

הבעיה היא שאני מבקשת לדעת מי לא נתן ומה מספר תעודת הזהות, רק כאשר יהיה לי מספר תעודת זהות אני אוכל לבדוק.

רחלה שיפר, אני אומר לך, כאן בדיון כשאנחנו שאלנו את השאלה הזאת את אמרת שאת לא התכוונת לישיבה הקודמת בנושא של האקסטרני ולכן את לא יכולה לדייק ולכן את מבקשת שני דברים, האחד שהדיון הכללי בסוגיה יהיה בישיבה הבאה אחרי שתוכלי לבדוק ולעשות שיעורי בית ואם יש פניות פרטניות שהן תופננה אליך, לגבי השאלות הפרטניות אנחנו אמרנו והכדור אצל גברת רעיה ריגר או גופים אחרים או אנשים פרטיים, כולם מוזמנים לפנות ואנחנו כאן רק נעקוב.

אקסטרני כאינטרני בכל דבר, אני בדקתי שוב גם עם המפקח על האקסטרני וגם עם זה, לכן אני חייבת לצאת מאיזה מקרה ספציפי כדי לראות מה לא בסדר. כמו שאיחדנו את השאלונים של שניהם, גם הזכויות זהות.

אם הוא נבחן כתלמיד אקסטרני ולא כנבחן משנה, אני מדגיש כי זה הבדל חשוב, מגיע לו לפי הכללים החדשים, נקודה.

רעיה ריגר, כל מקרה שזה לא פעל תפנו, גם אם זה לא יעזור לאותו תלמיד, אם אתם רוצים להציף את הבעיה ולהראות שבפועל המדיניות היא אחרת תפנו מקרים פרטניים שבהם זה סורב ואז יהיה למה להתייחס.

כשאנחנו מקבלים את הפניות, ראשית הילד ניגש לתחנה ומקבל שיש לו זכות להבחן על פי התנאים החדשים, וכשהוא מתחיל את הלימודים ופותחים את התיק כחודש חודשיים לפני ואומרים לו "מה פתאום מי נותן לך", והוא בבעיה, ישנם המון תלמידים שפנו לתחנה קודם, למשל באוגוסט ובדצמבר אומרים לו, מה אפשר לעשות עם זה? זו השאלה, שיהיה חוזר המנהל הכללי ברור.

חוזר יותר מפורט וברור מזה לא יצא מעולם.

אני משערת שהבעיה פה היא שאותם תלמידים כנראה, פתחו את התיק לפני אפריל.

לא, כשפותחים את התיק היום, לאוגוסט.

אני מאוד מבקשת את מה שביקשתי אז, אלו אמירות מאוד כוללניות, אני מאוד מצטערת אבל אני לא יכולה להתייחס לזה, הכלל הוא שאקסטרני הוא כאינטרני אם יש בעיה או קושי נא להעביר את המקרה.

ברמת המדיניות אין לנו בעיה, אני מבין שאין למישהו השגות על המדיניות. לגבי מקרים פרטניים שאם הם לא תואמים את המדיניות אז חזרנו לנתיב הקודם, תפנו את זה לשם והיה ואם עד נובמבר לא תצליחו לברר את הסוגיה הזאת אנחנו נחזור אליה בנובמבר.

איפה מקבלים האקסטרנים את השאלונים המתורגמים?, יודעים שהאינטרנים מקבלים אותם בבית הספר, אבל מה האקסטרנים?

יש בשלוחות יש.

אם אין שאלות או התייחסויות לגבי שני הנושאים שעלו כאן, אני מודה לרחלה שיפר ולאירית ולכל הנוכחים ואנחנו נועלים את הדיון וניפגש כאן במהלך חודש נובמבר, הבטחתם לנו שאז תהיה תמונה סטטיסטית, מלאה, בדוקה והכל לא על רגל אחת.

רחלה, אני מזכיר לפרוטוקול שבדיון הבא שנקיים בסוגיה הזאת, יש להזמין את אותם חמשת המפקחים הראשיים שהזכרנו.

אבל אתם הוועדה, אני לא חושבת שמתפקידי להזמין אותם.

אנחנו פונים למשרד החינוך. אנחנו אומרים לפרוטוקול שאנחנו נפעל להזמין גם את המפקחים הראשיים של המקצועות הבעייתיים האלה כדי לשמוע מהם מה הם עשו כדי לפתור את הבעיה.

אנחנו סיכמנו שעד חודש נובמבר, בנובמבר אתם תפרסמו חוזר אבל מעבר לזה תפעלו הרחבת הרשת החברתית באמצעות העזרה מאגף קלע והמחלקה לקליטת מורים עולים ואם צריך את משרד הקליטה אפשר לעשות את זה עד נובמבר ולא צריך לחכות עד אז, עד אז יהיה פחות עומס. יש את כל חודש ספטמבר, שכולו חודש עבודה .

אבל במרב"ד (מרכז בדיקת הבחינות), בגלל השביתה, לא יהיו ציונים ב- 1 בספטמבר כפי שנהגתי בשנים האחרונות.

זה בסדר, ולכן ביקשת מאיתנו לקיים דיון כוללני בנובמבר, אבל לגבי המאמצים של המפקחים הראשיים להרחבת הרשת החברתית, זה לא קשור לציונים ואת זה אפשר לעשות עד חודש נובמבר. את זה אפשר לעשות בנובמבר ואני מניח שהדיון לא יהיה בתחילת נובמבר ויש מספיק זמן, אתם תעבירו את המסר למפקחים הראשיים והם כבר ינהגו, תזהירו אותם שאנחנו נזמין אותם לכאן ונבקש מהם דיווח, שלא יגיעו ויגידו לא ידענו וזו פעם הראשונה ששומעים בכלל שיש בעיה, אנחנו נזמין אותם לכאן ונבקש תשובות.

הם לא יגידו שהם שומעים זאת בפעם הראשונה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30