18
ועדת משנה לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

28.7.2008


הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 59
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

כ"ה בתמוז תשס"ח (28 ביולי 2008), שעה 13:00

דיווח האגף לקליטת העלייה על תוכניות קיץ והיערכות האגף לשנת הלימודים הבאה

זאב אלקין – היו"ר

אברהם מיכאלי

מוזמנים: עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

מאיה שריר – מדריכה ארצית, גף קליטת עליה, משרד החינוך

כמל עטילה – משרד החינוך

אריה קורת – מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה

אתי אהרון – רכזת חינוך, המשרד לקליטת עלייה

רונית רדה-יונה – רכזת פרוייקטים מיוחדים לעלייה מאתיופיה

אברהם נגוסה – יו"ר ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרוייקט הלאומי האתיופי

זרו אלמז – מנהלת תוכניות ארצית, הפרוייקט הלאומי האתיופי

דני קסהון – מנכ"ל הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

דובר אבי מספין – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

טל האס – מנהל יחידה אסטרטגית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

אלי זרחין – מנכ"ל האגודה ישראלית למען ילדים עולים

שושנה בן דור – מנכ"לית ארגון צפון אפריקה למען יהודי אתיופיה

דוד מהרט – מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

לילי הלפרין – מנהלת תוכנית אמ"ת

דנה גורדון

ג'ניה וינוקור - חבר המתרגמים בע"מ

דיווח האגף לקליטת העלייה על תוכניות קיץ והיערכות לשנת הלימודים הבאה

אחר צהריים טובים. אנחנו מתחילים את הישיבה של ועדת המשנה לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך. אני מתנצל על האיחור הקל, היינו צריכים להצביע בנושא חוק ההשכלה הגבוהה בועדת החינוך בחזית אחרת, שם דווקא הכנסת ומשרד החינוך הולכים יד ביד מול משרד האוצר וכמה כוחות אחרים.

רציתי שננעל את המושב הזה בסקירה ודיון קצרים של משרד החינוך על היערכות לשנת הלימודים הקרובה. אנחנו הגענו לחודש יולי, עוד כחודש נפתחת שנת הלימודים ואני באופן יחסי גם בשנים הקודמות לא הייתי רגוע, אז השנה אני פחות רגוע אפילו משהייתי בשנים הקודמות כי לפי החישוב שאני עשיתי, להערכתי לאגף קלר בשנת התקציב הזאת חסר כסף. שאלתי על כך את השרה בשעת השאלות שהייתה לנו בשבוע שעבר והיא לא ידעה להשיב, אבל לפי החישוב שאני יודע לבצע חסר בערך כרבע מהתקציב לעומת שנה שעברה לאגף קליטת תלמידים עולים , ואני מניח, שכמו שקורה הרבה פעמים, כשמקווים שהתקציב יתמלא עד למכסה של השנה שעברה, בדרך כלל במחצית הראשונה של השנה מנסים לקצץ כמה שפחות, ואז כל עומס הקיצוצים נופל על החצי השני. זה בדרך כלל הנוהג בכל המערכות התקציביות המוכרות לי, ואני מניח שמשרד החינוך אינו יוצא מן הכלל בקטע הזה, ואם הדבר אכן נכון, לכאורה צפויי לנו קיצוץ אלא אם יקרה איזשהו נס או אם לא תהיה החלטה חדשה של הנהלת משרד החינוך והנהלת משרד האוצר, שניהם ביחד, להחזיר את התקציב לגודלו המקורי בשנת התקציב הקודמת, אנחנו נצפה בחצי הראשון של שנת הלימודים הקרובה לקיצוץ תקציבי הרבה מעבר ל-25%, מה גם שכמעט כל השנה תספוג את הקיצוץ, זאת עד כמה שאני מבין. מכאן אני מניח שכבר היום ישנם דברים הנמצאים בסכנת סגירה או בסכנת אי פתיחה. לכן הזמנו לכאן את אודי, התגעגענו אליו בסדרת הדיונים שהייתה לנו במושב הזה, ואנחנו נשמח לשמוע מה הולך להיפתח ומה לא. חשוב שלפחות נדע מה החלטתם בעניין התקציבים הקיימים, ושננקוט עמדה כועדת משנה בסוגייה זו.

טוב, צריך לומר ככה, קודם כל כל מה שאני עכשיו אדבר על כל מה שקשור להיבטים התקציביים, כפוף למרתון תקציבי שירד מחר אצל המנכ"לית בו בעצם מאושרות התוכניות של אגפי המשרד השונים לשנת הלימודים תשס"ט, ומה שאני כרגע אומר זאת באמת היערכות וזה בכפוף למה שיהיה מחר בדיון.

הדבר השני שאני צריך לומר הוא שהתקציב של מימון הפעולות השונות של קליטת עליה במשרד החינוך, יש לו שני אלמנטים. האלמנט של התקציב בתקנות ההפעלה ובשעות ההוראה . אני מאוד מקווה שהמסגרת של שעות ההוראה לא נפגעת ולכן בעצם חלק גדול מהתוכניות יכול להיות טיפה יותר אופטימי בעניין הזה, כוונתי היא כי חלק גדול מן התוכניות יכול להתבצע במתכונת דומה למתכונת של שנה שעברה.

מזל ששרת החינוך לא שומעת אותך, כי אז היא הייתה מגיעה למסקנה כי בכלל אין צורך להשלים את תקציב ההפעלה.

אז קודם כל אני אדם ישר ואומר את מה שיש. שנית, אני רוצה לומר כי מתוך תקציב שעמד בשנת 2007, בסופה של השנה, על 35 מיליון ש"ח, התחלנו את השנה בבסיס סטטי של 19 מיליון, בפנייה הזאת שאמורה לעבור אני מקווה מאוד בשבוע הבא בועדת הכספים, מוחזרים לתקציב האגף 8 מיליון שקלים, שכך אנו מגיעים ל-27 מיליון. אני מאוד מקווה שתהיה איזושהי השלמה גם במהלך הפנייה שאחריה, ואולי איכשהו נוכל לעמוד אולי לא בדיוק באותה מתכונת, אבל במתכונת קרובה, וזה יהיה מאוד תלוי בהאם יוחזר הסכום או לא.

אז נכון לעכשיו יהיו 27 מיליון שקלים, כלומר בחסר של 8 מיליון שקלים.

זה בתנאי שמחזירים.

לא, אם זה כבר עבר בועדת הכספים הסיבה היחידה שיכולה להיות לכך שזה לא יאושר זה הביקורת של ועדת הכספים על משרד החינוך על זה שהוא לא מחזיר כסף לאודי, כך שבמקרה הזה הפנייה תאושר.

אז אני חושב שבמקרה הזה זה בסדר. אני חייב לומר שאני משתדל מאוד שבמידה שנצטרך לעשות ויתור בספטמבר- דצמבר, נעשה אותו בדברים שלא נוגעים ישירות לתלמידים, תיכף אני אפרט את הדברים.

קודם אני רוצה לומר שאנו עוסקים בדברים שהם בעיניי לא פחות חשובים מאשר הנושאים הקשורים ישירות לתקצוב. ראשית , בנושא של היערכות המערכת לקליטת עלייה, ככל שמספר העולים החדשים יורד כך יש יותר צורך להגדיל מודעות ולהביא את הדברים לפתחם של בתי הספר ושל כל הנוגעים בדבר, כי כשיש עלייה של מיליון עולים בבת אחת, כאשר כל בית ספר מקבל 500 עולים בבת אחת היישר מהמטוס, לא צריכים לשכנע אותו ולהסביר לו שיש עלייה לישראל. אולם כשמדובר בילד אחד פה וילד אחד שם, מטבע הדברים מישהו גם צריך לבוא ולעשות את הלובינג הזה כי אחרת הדברים עלולים להיקלע, בגלל ריבוי התוכניות והעניינים השונים, לאיזושהי קרן זוית מסוכנת מבחינתי. על כן אני עושה עכשיו סבב פגישות לכל המחוזות במשרד, התחלנו עם זה כבר, ואחר כך בעקבות סבב פגישות זה, בספטמבר יופיעו בכל הישיבות המפקחים הכוללים של כל המחוזות, יחד עם כל המפקחים הכוללים של המשרד, והמדובר פה בכ- 1,000 מפקחים, כלומר בגדול כל מחוז פועל בפני עצמו, אך תוכניות העבודה יובאו לפני כל המפקחים הכוללים כדי להביא בפניהם את המסר של האחריות הכוללת של מה שנעשה בבית ספר בתחום קליטת העלייה כמו בכל תחום אחר, כי אחרת אי אפשר להתפרס על מערכת שלמה בלי שאנשים בשטח יהיו מחוברים לעניין.

כמובן מועברים לבתי הספר, עשינו זאת גם בשנה שעברה, חוברות מסודרות הכוללות את מערך הסיוע לתלמידים עולים, גם לחינוך היסודי, גם לחטיבות הביניים, אם צריך גם לחטיבה העליונה, זאת על מנת שהדברים יהיו מאוד ברורים ומאוד שקופים לכל אחד, ושכל אחד יוכל להצטרף לתוכניות שרלוונטיות לגביו. זה הנושא הראשון.

הנושא השני הוא שאנחנו ביצענו השנה בעזרת הרמ"א בראשותה של פרופ' מיכל בלר עבודה מאוד יסודית כדי לשדרג את מערך ההדרכה שלנו. אני אומר על כך שזה מסוג הדברים שלא עולים כסף אבל לפעמים זהב, קיבלנו רעיונות, כיוונים, והחלטנו באמת על סטנדרטיזציה של כל נושא ההדרכה, כך שלכל מדריך מחוזי שעובד עם קבוצה גדולה של בתי ספר, יהיו מספר משימות נוספות לבצע מעבר לעבודה הרגילה מול מורים והדרכתם בנושא של הוראת עברית כשפה שנייה וכדומה. הדבר הראשון יהיה הטמעה של חומרי למידה חדשים. אנחנו מתכוונים לפרסם, אני מקווה שלקראת ספטמבר או אולי קצת לאחר החגים, תיק עולה, כך שבכל בית ספר יהיה תיק עולה, לכל תלמיד שהוא עד 5 – 6 שנים בארץ, שם תהיה מלוא האינפורמציה שבית הספר יצטרך למלא בגין אותו תלמיד, כאשר עצם הצורך למלא את החומר הנדרש זה בעצם מסמך שאומר מה בית ספר צריך לעשות כדי שתהיה קליטה ראוייה. זאת אומרת שהחל בלימוד, המשך בחניכה, בחינוך חברתי, בעבודה מול הורים וכל מה שרק צריך. המעקב הזה בעצם יוצר מתווה מסוים בכך שברגע שבית הספר יצטרך למלא את הטופס הזה באופן ראוי ומסודר לכל תלמיד, יש לו גם מתווה איך צריך להתנהל מול ילד עולה עד 6 שנים בארץ.

בנוסף אנחנו מתכוונים להכניס למהלך הזה גם את מסמך ההתאמות. אתה אדוני היושב ראש הצעת בזמנו את מסמך ההתאמות שלא יעסוק רק בבגרויות, אלא שיהווה משהו שייתן אולי לא חוק אבל המלצות איך צריך לנהוג עם עולה. גם אם הילד בכיתה ג' , מותר לו לקבל שעה נוספת או התעלמות משגיאות כתיב וכו' וכו'. אנחנו יצרנו מסמך כזה, עם שפ"י, לפי דעתי הוא מאוד מרשים, הוא מתייחס לכל רבדי הגיל ואנחנו מקווים להטמיע אותו החל מהראשון לספטמבר אל תוך המערכת. זה דבר שעלה פה בועדה, אז עכשיו הוא ייכנס לפעולה.

כמובן תוכנית הלימודים החדשה בעברית כשפה שנייה, כמו כל מדריך מהסוג הזה, תצטרך לעבור לפחות על שניים או שלושה סטנדרטים כל שנה מהסטנדרטים לקליטת עלייה, ולהטמיע בבית הספר את האולפן הוירטואלי שהושלמה מלאכתו, כלומר כל היחידות של הלמידה באולפן הוירטואלי יקבילו לספר הלימוד להוראת שפה שנייה מוכן ו-21 יחידות. שנה שעברה זה היה ל-13 יחידות, זה הושלם, ואני ראיתי בעיניים את הפעולה הזאת מתבצעת בבתי ספר וזה מאוד מאוד יפה ומרשים. זה בקטע של ההיערכות.

לגבי עניין רכישת השפה, אנחנו חוזרים על המתכונת של שנה שעברה בהקמת אולפנים יישוביים, ואני ביליתי די הרבה ימים ושעות, חלק לא כל כך סימפטיות אפילו, בניסיון להרחיב את המעגל ובוודאי שלשמר את המעגל, וכל מי שחווה את העניין הזה, נשבח אותו.

אני שמח לשמוע את זה, כי אם אתה זוכר, לפני שנתיים היו התלבטויות בנושא, אז אומר עכשיו בקצרה שכדרך זו הדרך נכונה.

אנחנו קיבלנו גם את האולפן בירושלים, את האולפן בבית שמש, קיבלנו את העשייה במודיעין, אפרת, ירושלים, בית שמש. נתניה ורעננה זה מן חצאי אולפנים כי הרשויות שם במילא מרכזות שם בבתי הספר מספר גדול של עולים, אז הם מקיימות שם מסגרת כמעט כמו אולפן, עם הקצאת שעות כמעט כמו באולפן – כ 20 שעות או 10 שעות וכו'.

בנוסף לכך, השנה הייתי ב - 4 רשויות נוספות. הייתי פיסית עם כל אנשי מנהל החינוך באשדוד, עם ראש מנהל החינוך בנתניה, עם ראש העיר של רעננה, ועם מנהלת מינהל החינוך בתל אביב דפנה לב. דיברתי שם גם על הקמת האולפנים היסודיים אבל גם על הקמת משהו מקביל לאולפן העל-יסודי בירושלים, כי אלה המקומות היחידים על פי הניירות שניתן לייצר בהם לפחות שתי כיתות.

חיפה וקריות לא?

אולי בלאובק, מעבר לזה אין כמעט באזור חיפה, לפחות לא בחודשים האחרונים ואף בשנה האחרונה. התגובות שקיבלתי סך הכל היו חיוביות. בנתניה כבר הייתי בפגישה השנייה השבוע והרעיון כרגע הוא כי במתחם של אולפן עקיבא יוקמו שתי כיתות, אחת ממלכתית ואחת ממלכתית דתית, לכל ילדי נתניה. כרגע מדובר לא על עולים יוצאי איתיופיה, כלומר כרגע אין בנתניה מרכזי קליטה ולכן כל האולפנים האלה יועדו לא במיוחד ליוצאי איתיופיה.

ברור כי שמה הקליטה היא מראש קליטה מרוכזת באולפנים.

זה ברור לגמריי.

באשדוד אותו דבר, הולכים להקים אולפן טרומי במקיף ט' או משהו כזה, יש לי כבר מכתב נכונות של דני קליין, מנהל החינוך העל יסודי באשדוד, ואני מקווה שזה יצא לפועל. לגבי רעננה הם עדיין בדיון בעניין, וכמובן שקיים האולפן בירושלים שהוא שמורת טבע מאוד יפה וצריך לשמר אותו, גם אם לא בהיקפו המקורי בעקבות הירידה במספר העולים שחלה עכשיו, גם אם המעטפת האדמיניסטרטיבית שלו קצת תצומצם, המעטפת הפדוגוגית שלו לא תקוצץ אפילו לא בשעה אחת, ואני בכוונה אומר את כל זה לפרוטוקול כיוון שבדיוק הנושא הזה נמצא בדיון.

אז אם נסכם את עניין האולפנים, יש לנו את ארבעת האולפנים הישנים במחוז ירושלים, ויש לנו תקוות לפתיחת אולפנים נוספים.

באשדוד , רעננה, נתניה ואילת. באילת זה כבר אפילו סוכם עם דר' דרורי דניאל, מנהל אגף החינוך באילת, אבל זה כפוף למספר אנשים שיגיעו. עכשיו שמעתי שהגיעה קבוצה גדולה מבריטניה לאילת, אבל זו רק שמועה.

לא צרפתים?

לא. גם צרפתים, הם תמיד היו, גם אם לא הרבה. עכשיו מגיעים מבריטניה, כמו שמגיעים עכשיו מדרום אפריקה. יש כל מיני קבוצות שמגיעות עכשיו. יש לנו נתונים מדויקים עדכניים להיום ממש על כל ילד ובאיזה גיל הוא. אולם, מהקבוצות האחרות של העלייה הקבוצתית אין לנו אינפורמציה מדויקת, ונדע אותה רק במחצית הראשונה של ספטמבר, אז אנחנו כבר ערוכים לעניין.

זה בנוגע לאילת, ומה המצב בתל אביב?

בתל אביב יש אולפן שהעירייה מקיימת ממילא. הם מעדיפים להמשיך את המתכונת שלהם.

שהוא אולפן לילדים ונוער?

לא, האולפן הוא לתיכוניים, אבל הוא כולל גם ילדים שהם לא בדיוק עולים. בתל אביב יש הרבה מאוד אוכלוסיות אחרות, והתקצוב יהיה בהמשך כמו שהוא היה קודם, כלומר הוא לא יהיה משהו מיוחד. ההבדל הוא שבנתניה רעננה ובירושלים מדובר על חוזה תקציבי מול החשב הכללי, זו לא הקצאת שעות רגילה.

בהמשך לרכישת השפה , אני דיברתי על האולפן הוירטואלי שהושלם עכשיו ונמצא באתר ואפשר ואפילו כדאי לראות אותו. בסוף השנה השעברה עשינו פיילוט של מבחני המדף למעבר מכיתת אולפן לכיתת אם, הוא הועבר לחלק גדול מתלמידי האולפנים שלמדו שנה שעברה, והשנה זה אמור להיות מבחן מדף שבית הספר יוכל לשלוף.

זה הולך להיות בכל בית ספר בארץ?

זה יהיה בכל בית ספר.

וזו תהיה פעולה ולונטארית או שלמעשה כדי להעביר תלמיד לכיתה רגילה הוא יהיה חייב לעבור את המבחן הזה?

זו כאן בעיה. הרי ילד אחד שבא לבית ספר הוא נמצא בכיתה רגילה, הוא לא יושב מחוץ לכיתה.

ובמקומות שיש בהם אולפנים מהסוג הזה?

אז במקומות כאלה יש המלצות איך לנהוג עם ילד כזה, להשאיר אותו בכיתה או לא. בכל אופן תהיה אינדיקציה לבית ספר איפה הילד הזה עומד.

בנוגע לתוכנית הלימודים החדשה, אנחנו בשנה שעברה הקצינו שני ימי הדרכה, דהיינו שליש משרה, לטובת הטמעת התוכנית. התוכנית הוטמעה בשתי פגישות מאוד משמעותיות עם כ-1000 מורים, אלה מורים שאני קורא להם "מורים צבועים" לעברית, דהיינו אלה מורים שא"ל, מורי משעולים, מורי האולפנים, שיש לנו אותם כקהל מוגדר וברור. השנה הכפלנו את מספר הימים, והמפקחת שלנו שעוסקת בנושא הזה, ד"ר רחל גאובר שעובדת גם שאוניברסיטה העברית, שעסקה בזה בשנה שעברה יומיים, תעסוק בזה השנה במשך ארבעה ימים, כלומר נכפיל את משך העבודה שלה על מנת שהיא תוכל להגיע ליותר קהל.

בינתיים מהתיאור שלך אני יכול להתרשם שהייתה תוספת תקציבית ולא קיצוץ תקציבי משרד החינוך, כי הכל רק גדל.

הנה, מיד אני אתחיל לקלקל קצת.

כן זה מה שאני מציע, אנחנו קצת מוגבלים בזמן, הישיבה צריכה להסתיים עד 14:00. בואו נגיע לחלק המהותי של הקיצוץ.

כל מה שאמרתי עד עכשיו אלה באמת דברים שלא דורשים כסף ולכן נוצרה התחושה הזאת, אבל אל דאגה, אני מיד אגיע לקיצוצים.

לגבי שיפורי השגים בשפה העברית, אנחנו ניתן תוכנית עברית ידידותית שעוסקת בחונכות על רקע העברית עם עמותת ידידים באמת שמתכוונים להרחיב למספר של 500 – 600 תלמידים בלא תוספת תקציבית. תוכנית שא"ל ותוכנית משעולים. לגבי תוכנית שא"ל, אם דיברת על קיצוץ וכו' וכו', תעבוד במתכונת הרגילה שלה. תוכנית משעולים תעבוד בהיקף הרגיל שלה, אבל היא תתוקצב בשעות תקן ולא באמת שילמו לג'וינט, ולכן פה נחסכו כמעט מיליון שקלים מתקציב הפעולות, אבל בעצם הפעולה עצמה נשארת . מערך שיעורי העזר לעולים נשאר ללא שינוי, כולל אלה הזכאים בחטיבות הביניים , שאחרי שנתיים זכאותם פגה.

כשאתה אומר שתוכנית המשעולים תעבוד כרגיל, זה כולל את אותה ההרחבה שבזמנו הכרזתם עליה?

כן, ל-2,600. אז דיברנו על שיעורי העזר לעולים, שהם כבר קיימים. אנחנו נייצר מסמך, לא בדיוק של הנחיות אלא יותר של המלצות, איך לטפל בשעות הרפורמה לבתי הספר שנכנסו לאופק חדש. מדובר פה בהרבה מאוד בתי ספק ייסודיים כי 700 בתי ספר יסודיים זה הרבה מאוד, זה כבר אפילו לא פיילוט אלא משהו הרבה יותר מסיבי. אין לנו אפשרות לכפות את העניין, אבל בכל אופן יש לנו את האפשרות גם להמליץ וגם להגיש. כי אנחנו הגענו למסקנה כי ככל שאנחנו נגיש יותר חומרים למורים כך תהיה בהם יותר מוטיבציה לטפל בזה, ולכן אנחנו אמורים לייצר ערכת הפעלה - כל מיני משחקי לשון, שיעורי לשון, כך שהמורה ירצה לטפל בשעות הפרטניות שיש לו במסגרת אופק חדש בתלמידים העולים בנמצאים בבתי הספר.

אנחנו נמשיך בהקצאת השעות לגני ילדים. שנה שעברה לא הלך הקטע הזה של ארצות הרווחה, והקצינו שעות רק לילדים יוצאי איתיופיה. השנה החלטנו לתת גם לילדים מיתר ארצות העולם, במסגרת השנה הראשונה שלהם בארץ, שעתיים ומעלה בהתאם למספר ילדים ועל פי סולם שנקבע.

אז מה נופל? עד עכשיו שמענו מה לא ייפגע בעקבות חוסר תקציבים במשרד החינוך.

אנחנו נאלץ להוריד כ-500 אלף ש"ח מתקציב הסמינרים, ולהתחיל אותו רק בראשון לינואר.

הסמינרים של הזהות היהודית?

כן, אבל אנחנו כן מפעילים תוכנית חברים שהתחלנו אותה בפיילוט בשנה שעברה ב-85 עד 90 כיתות בחטיבות הביניים בשנה זאת.

500 אלף ש"ח קיצוץ זה יותר מרבע, כ- 1,000300?

מ – 1,000800 עד 1,000300 , ואנחנו מפעילים את תוכנית חברים ב-85 כיתות.

אבל זאת אוכלוסיית גיל אחרת.

כן, אבל זה אותו נושא. יש לנו פעולה שאנחנו עושים מול העמותה שאלי מנהל, ואני מאוד מקווה שיאפשרו לנו להפעיל אותה גם בשנה הבאה. מדובר בתוכנית מאוד יפה, מאוד מרשימה, שהחלטנו עליה השנה, גם היא עוסקת בחטיבה העליונה בנושאים האלה של זהות ושייכות של בני נוער מחבר העמים בעיקר, אך לא רק בבני נוער מחבר העמים. הפעלנו את התוכנית השנה בעשרה מוקדים, ואנו מוכנים אפילו להגדיל אותה.

אנחנו כנראה נקצץ בהשתתפות שלנו בתוכניות פאקט מול הג'וינט, ואולי קצת מתוכנית פל"א ביסודי על רקע סיכום שיש לנו בנושא של תוכניות מיל"ת שזה התוכניות התוספתיות לילדים אחרי שעות הלימודים, לנצל את הבמה של מיל"ת לטובת ילדים עולים באופן מוגדר. בעצם לא נפסיד ילדים, אבל רק נשנה כותרת ונוכל אולי לייעל מבחינה תקציבית.

אני אגיע לנושא הקיצוצים. בנושא של המגשרים ליוצאים מאצות הקווקאז והבוכרה, אנחנו חושבים שהנושא הזה הוא מאוד חשוב, אבל על רקע מיעותם וויתקם היחסית של עולים מקווקאז ומבוכרה, מה שקרה בעצם בפועל הוא שבחלק מהישובים אנו עובדים גם מול אוכלוסיית חבר העמים האחרת, לא רק מהקווקאז ובוכרה. כך אנחנו סיכמנו להגדיר את זה מראש כפעילות בישובים עתירי העולים מחבר העמים ולבקש מהרשויות בהתאם למצבם הסוציו- אקונומי matching של עד 25 אחוז מהתקציב. כאן נוצרים בערך עוד כ-500 אלף ש"ח שייחסכו מהעניין, למרות שהפעולה תישאר באותו היקף.

והרשויות יתנו את ה- matching?

רשות שחושבת שזה חשוב לה מאוד, בייחוד שמצבה הסוציו - אקונומי מאפשר את זה, תידרש לתת את ה – matching הזה.

ואם לא זה ייפול?

ואם לא, זה ייפול. יש בזה גם איזושהי אמירה. 20 שנה מקבלים כל שנה תקציב מסוים באופן אוטומטי, נדמה שהגיע הרגע בייחוד ברשויות שעושות 8 ו-7 ו-6, לומר את הדברים.

אני גם מוכן לומר לכם בשלב יותר מאוחר מי מהרשויות לא שיתף פעולה ולראות איך אנחנו אוכפים את זה. הרי הכוונה היא לא לפרסום בכלל, כי האוכלוסייה קיימת. אבל אני חושב שנכון לעשות את זה במצבים כשהקיצוצים כל כך דרמטיים, במקום לקצץ בעוד מגשרים או בעוד עובדי קידום נוער, שזה משמעותי לא לפחות, לעשות את הצעד הזה במקומות שזה ניתן.

יכול להיות שצריך לקצץ בערך בין 300-400 אלף שקל במגשרים ובעובדי קידום נוער, וכשאני אומר עובדי קידום נוער אני לא מתכוון לקיצוץ בעובדים, אלא בהעברה שלי לאגף למנהל חברה ונוער לטובת העניין.

אבל אין להם משהו אחר. מה שיש להם זה הכסף שלך.

לא יודע אם אין להם משהו אחר או אם יש להם משהו אחר, יכול להיות.

ההשלכה של זה זה פיטורין, לא שלך ישירות אולי, אבל עדיין.

פיטורין חד משמעית.

אין להם משהו אחר בגלל שהם החליטו שכל הנושא של קליטת עלייה ייצא מאודי.

זה לא נכון מה שאתה אומר, הבעיה בקידום נוער הוא שסעיף קידום נוער בתקציב המדינה מדבר אך ורק על לימודי הל"ה, השלמת לימודי יסוד. וכשאמנון רובנשטיין החליט ב-1993 על עובדים ייחודיים לנוער עולה בסיכון יוצא איתיופיה ויוצא ברית המועצות, כל הכסף בא מכאן, ובתקציב המדינה פשוט אין כסף לעובדים.

אבל יש עובדי קידום נוער, מועסקים מאות עובדי קידום.

כן, אבל התקציב אומר – על כל 25 נושרים יש עובד קידום נוער אחד. עולים זה לא רק נושרים. זה גם ילדים עולים בסיכון נשירה. וכל זה בכסף של אודי. אם אודי לא מעביר כספים, מאוד חשוב שהתקציב של קידום נוער יהיה בקידום נוער ולא אצל אודי. שיהיה להם סעיף תקציבים נפרד, למקרה שצריך, אולי לא יצטרכו בסוף את התקציב לנוער עולה בסיכון, אין לדעת. מה שבטוח הוא שכרגע זו בעיה גדולה, זה קיצוץ מאוד דרסטי בשטח.

אודי גם העלה אותו ממליון ש"ח ל-2.5.

כי בהרבה ישובים עובד קידום נוער דובר השפה של יוצאי איתיופיה הוא האיש נוער מהעדה היחיד שעובד בישוב.

קיצוץ של 300 - 400 אלף ש"ח כמה זה בהיקף שנתי?

20 משרות. יש 64 משרות בסך הכל, אז אנו מדברים על כמעט רבע.

תראו, במידה שאפשר יהיה להימנע מזה נימנע. אנחנו נצטרך לקצץ קצת כ- 200 אלף שקלים מתוכנית המצויינות שעושים מול הג'וינט, בתקווה שהם יביאו את ה- matching הזה. מה שכן ירד באופן אוטומטי נכון לרגע זה לפחות בלי שאנו אפילו עושים מאמץ בעניין הזה, זה אגרות החוץ שאנו משגרים עבור הילדים שבאים למרכזי הקליטה ליוצאי איתיופיה כי העלייה מאיתיופיה נעצרה לפחות כרגע ועד ינואר אין צפי, אם אני מעודכן. וגם אם העלייה תחודש, זה ייקח לפחות כמה חודשים וממילא מספר כיתות האולפן יקטן, ודאי אלה שצריכים להוציא אותם מחוץ ליישוב, כי נשתדל קודם כל למצות את אלה שביישוב, אז פה גם כן, כ – 400-500 אלף שקלים יכולים להיות קריטיים. כמו שאתם רואים אני מנסה לחסוך בכל מה שרק אפשר שהוא לא ישירות פוגע בתלמידים. יכול להיות בקידום נוער צריך לעשות עוד מחשבה.

זה פחות או יותר מה שיש לי לומר, אני לא אמרתי קודם שאנחנו ממשיכים בתוכניות נוספות שלא הדגשתי, אולם חשוב מאוד לציין אותן, תוכנית למניעת נשירה , התוכנית המערכתית שאנחנו עושים עם שפ"י בנושא הייעוץ, אנחנו לא מכינים אותה, אנחנו רק מעבדים אותה, ועל סמך הניסיון משנה שעברה נתחיל אותה בצורה של אשכולות ישובים ואנו ממש במתווה עבודה משותף יחד איתה.

אין אף עולה בשפ"י. אין אף יוצא איתיופיה בין עובדי שפ"י, אף רוסי בשפ"י, הם כל כך נגדנו, שאיך בכלל אפשר לעבוד איתם? זה סתם בזבוז כסף, בשטח לא יוצא שום דבר. תראה לי בית ספר אחד בו היועצת עובדת עם העולים בתוכנית שלך, לפחות אחד. שנבוא לשם ונראה את זה.

זה עניין של יש עולה או אין עולה?

כן, אם אני יועץ חינוכי, יש לי המון עבודה גם ככה. אני לא יכול באותו הזמן לעשות תוכנית נוספת על אותן שעות - פיסית אני לא יכול זאת. אם אני לא בא מאותה תרבות יש לי הרבה יותר קושי ליצור קשר עם ההורים.

אוקיי, יכול להיות שאתה צודק, אבל אני לא ממלא יועצים.

אבל תן להם עובד שלך. למה שלא תיקח מישהו משלך ותיתן להם, איש מקצוע ממך שיעבוד מול שפ"י, כמו שיש אחראי על שפה, שיהיה פסיכולוג אצלך או יועץ חינוכי.

הפיתרון צריך להיות ששפי יכיר בצורך הזה ובתקנים שמתפנים אצלו יעסיק את העובדים האלה. כלומר הלחץ צריך להיות על שפ"י שלא יהיה תקציב מוגבל שבא מאגף אחר שאולי יקוצץ בעת הקיצוץ.

בחדר זה עלה רעיון להכיר בשפי כיחידת עולים. הם לא רוצים.

אלי, אני חושב שאולי אחד הדברים שצריך לעשות הוא להזמין את ראשי שפ"י ולראות איך במערך כוח האדם שיש להם מצליחים לשלב אנשים מאותו רקע תרבותי.

ראשי שפ"י היו פה, זה היה אמנם בשלב שראש שפ"י בדיוק נכנסה לתפקיד. שמענו הרבה כוונות טובות, אבל לא שמענו תשובות ברורות כי היא הייתה בראשית הדרך ויכול להיות שמיד אחרי הפגרה אנחנו נחזור על ההתנייה הזאת, מאז כבר עבר זמן רב שהיא בתפקיד.

מאז חנה נפגשה עם ארגונים, גם איתנו וגם עם ארגוני עולים אחרים. היא שמעה את הצורך.

אוקיי, בסדר גמור. אגב 200 אלף ש"ח שקיצצנו בתוכניות למצויינות עם הג'וינט, מה הם?

עולים למצויינות, זאת פעילות שנועדה לתלמידים המחוננים או המצויינים בישובים שמופעלות בתוכנית משותפת שלנו עם הג'וינט.

וזה יפול או שזה לא מתייחס אליך?

לא לא, זה לא ייפול.

זאת אומרת אתה בטוח שג'ונט ישלים את החסר?

לא בטוח, אני מקווה. 200 זה מתוך 600.

ברור, השאלה היא מה יקרה בפועל.

אני עדיין לא יודע איך בדיוק זה יהיה. זה קצת מוקדם לומר דברים במסמרות, יכול להיות שצריך להוריד משהו מההקצבה שלנו, אני לא יודע איך זה יתקבל במשרד הקליטה, אני נזהר, זה 750 אלף שקל שאולי צריך להוריד. כל הדברים הללו עדיין בגדר מחשבות, הם עדיין לא ברורים. נתתי פה סדרי גודל , אבל שום דבר עדיין לא נחקר כי אני לא יודע בדיוק מה יהיה.

יהיה חסר, עוד מקווה ל- 27 או משהו.

כמה במצטבר הקיצוץ?

נכון לעכשיו חסר לו 8 מיליון מול שנה שעברה. כלומר אחרי שנאשר העברה תקציבית בועדת כספים בשבוע הבא, יהיה חסר לו 8 מיליון.

אני עוד לא יודע כמה יהיה חסר בפועל. יכול להיות שהשעות שרכשנו לצורך הוראה אולפנית לא נצטרך לרכוש אותם בהיקף המלא שלהם כי על רקע הירידה במספר העולים החדשים נוכל לאזן את זה מהסל של השעות ואז תהיה לנו פה אפשרות נוספת.

אני רוצה לומר עוד דבר. מה שיהיה בתחילת השנה יהיה בסוף השנה. קבענו שנת לימודים, אז התקציב של ספטמבר – דצמבר הוא התקציב של ינואר – יוני. הרי אי אפשר לבוא באמצע שנה לפטר אנשים ולהגיד לילדים ללכת הביתה כי דצמבר או ינואר. זה דבר שלא בא בחשבון והוא לא ייעשה. לכן בכל הנוגע לתוכניות שבתי הספר והילדים קשורים אליהם, וזה מבחינה מסוימת דבר טוב, זה למעשה גם עניין שלנו, מה שהולך בספטמבר – דצמבר חייבים להמשיך אותו עד יוני, וזה טוב. לכן תוכניות כמו שא"ל ומשעולים וכל הנושא של הוראה אולפנית וכו', יימשכו עד סוף השנה. זה פחות או יותר המצב.

דיברנו על כוח אדם. דיברנו על מגשרים יוצאי איתיופיה, מגשרים יוצאי קווקז ובוכרה שהסברתי עליהם. בנוסף ישנן מגשרות סייעות בגני ילדים, כ-200 מורות חיילות, כ-150 בנות שירות לאומי. אנחנו 120 במסלול שלנו, גם עשינו מסלול נספח אלינו. כל זה הוא חלק מהסיפור הזה, פלוס התוכניות המשלימות. כשמדברים על התוכניות המשלימות אנחנו מדברים מעבר לנושא של פרט על הנושא של הפרוייקט הלאומי, שכידוע פה הוא נמצא במצוקה אדירה של קיצוץ של 10 מיליון דולר ואי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך.

עובד הפרוייקט פל"א שאנחנו מפעילים עם משרד הקליטה במשותף, כמו גם תוכנית חברים שאנחנו מפעילים במשותף, משתמשים במתכונת שלה, קומפדיה שזו היא תוכנית מחשוב להכנה לכיתה א'.

משרד הקליטה מודע לכך שאתם הולכים לקצץ גם בפל"א?

אמרתי שאני מקווה שלא, יכול להיות שקצת על חשבון מיל"ת, אבל זה לא נוגע אחד לשני כיוון שכאן מדובר בשכבה העל יסודית והשני מדבר על היסודי.

לא ברור למה משרד הקליטה בכלל צריך לתקב את זה. למה משרד הקליטה צריך לתקצת את פלא אם מדובר על לימודים. זה חינוך פורמאלי.

תוכנית החומש לקהילה האיתיופית, המשרד מתוקצב כרגע ב - 5.5 מיליון ש"ח לטובת פרק החינוך בתוכנית הממשלתית הזאת.

זה מעבר לתקציב הרגיל של האגף, זו תוספת?

כן. אין לדעת מה יהיה בשנה הבאה, כולם יודעים את הסיפור הזה שאין פה המשכיות, אין פה הבטחה להמשכיות, ואין אפילו בדיוני התקציב בשלב ההתחלתי דיונים על זה, רק שעכשיו ביקשו שכן יהיו, אבל כרגע זה עומד על סדר גודל זה.

עוד מעט תהיה גם תוכנית חומש להגברת עלייה מברית המועצות, כפי שנמסר לנו לאחרונה, וזה יפה. כך החליטה הממשלה לפני שבועיים – שלושה. כמובן שיהיה דיון על זה, אבל זו הייתה החלטת הממשלה להקים את הועדה לפיתוח תוכנית.

מה ההיערכות שלכם לתוכנית החומש?

כל תוכניות החומש מסתיימות אחרי שנה, אז במקום תוכנית חומש אחת תהיה תוכנית חומש אחרת.

שליש מהתקציב של תוכנית החומש אצלנו במחלקת החינוך הולך לבתי ספר יסודיים שנמצאים באזור הישובים שנבחרו על ידי הממשלה למסגרת הפעולה, דהיינו גבעת המורה בעפולה עילית שבעפולה, שמשון באשקלון ואזורים בנתניה. שליש מהסכום הולך לטובת החטיבות העליונות ואני עומד לפני דיון עם חנוך צמיר מחר - איך אנחנו ממשיקים את הסכום הזה לבעיה של הפרוייקט הלאומי, כי זה הכל כספים תוספתיים לטובת אותו עניין בפרק הזה של הבגרויות וכו'. צריך לראות את הדברים בצורה קצת יותר מתוחכמת.

הפרק השלישי הוא בתוך השכונה במסגרת שיקום שכונות והיום אנו שותפים לשולחן הממשלתי של שיקום השכונות. לכל אחד מהם יעבור שליש מהסכום. זה הסכום הכללי של התוכנית הזאת.

בואו נעצור כאן כדי שבכל זאת נשמע כמה תגובות. התחושה שלי ממה שתיארת היא שהמקומות שנראה שהקיצוץ יפגע בהם בפועל בצורה משמעותית ולא רק בריארגון תקציבי, זה הנושא של הסמינרים. אגב אני לא מבין מדוע, כי זכור לי ששיבחתם את נושא הסמינרים ואפילו התלוננתם ששנה שעברה לא הצלחתם לקיים סמינרים בגלל השביתה בחודשי הסתיו, ופתאום עכשיו במועדיהם המשרד יוצר את הסיטואציה הזאת שנה נוספת.

נקודה שנייה היא הקיצוץ הזה בקידום נוער. דווקא לאור כל הדיונים על נוער עולה בסיכון נשירה והכל, הקיצוץ במקומות אלה נראה בעייתי. גם הסיפור של העבודה עם תלמידים עולים מצטיינים נראה לי מאוד חשוב ולי יש משום מה חשש שהג'וינט לא ימהר להשלים את הפער הזה של ה- 200 אלף שקלים. נציגי הג'וינט לא נמצאים כאן היום לכן לא נשמע מהם התייחסות לנושא, אולם לפי מה שאני שומע על מה שקורה בג'וינט בחודשים האחרונים אחרי ירידת הדולר, לא נראה לי שהוא חופשי מבחינת התקציבים.

זאת תגובתי בקצרה, עכשיו חבר הכנסת מיכאלי ירצה לומר מילה ואז נפתח לכמה התייחסויות קצרות של החברים.

אני יודע שבחלק מהפרוייקטים שנמנו כאן גם השנה היו בעיות תקציביות בתפעול שלהם.

לא, את שנת הלימודים הזאת גמרנו עד הסוף. לא היה שום דבר שקוצץ במערכת בשנת הלימודים תשס"ח.

שזה מתקשר למה שאמרת כאן שמה שמתחילים איתו מסיימים איתו את השנה.

נכון.

עם כל ההבנה של האילוצים שיש לכם במשרדי המדינה יש דברים שאנחנו לא נוכל להסכים לקיצוצים שלהם כמו הנושא של זהות יהודית וכו' שהזכיר כאן חבר הכנסת אלקין, באמת שדנו בזה יותר מדי, איך אפשר לשפר, להוסיף, להגביר. ניתחנו כאן אפשרויות שונות והעלינו חברות שונות, והארגונים הופיעו גם לפנינו, והגיעה השעה שבאמת נבדוק מה אנחנו עושים בנושאים האלה, וכיצד אנו פותרים את הבעיות.

אמנם הרחבנו פה על כל הנושאים, אני מוכן לבדוק עוד פעם.

לכן אני אומר שבאמת צריך לבדוק מה אנחנו עושים עם זה. גם הנושאים של המגשרים בקווקז ובוכרה שאני לא הכי בקיא בשאלה של איך זה עבד עד עכשיו עם המגשרים, נשאלת השאלה האם ה- matching הזה לא יפיל במקומות חשובים. צריך לבדוק את העניין הזה גם כן.

יכול להיות שדווקא בגלל שנת הבחירות ה- matching לא ישפיע.

אני גם חושש לנושא הזה של קידום נוער. הקיצוץ יוביל לנזק מתמשך לקידום הנוער, הרי זה לא נזק שעכשיו מקצצים וגמרנו עם זה. הבעיה רק תגדל בעתיד.

אתה צודק במה שאתה אומר, השאלה היא האם הכסף לא יגרום באמת לקיצוץ.

אנחנו כאן לבדוק את זה.

גם לגבי אולפנים אנחנו עדיין לא סגורים בנושא של האולפנים בכלל.

דווקא שמענו על הנושא הזה לפני שהגעת, על אולפני לילדים הדיווח היה דווקא שיש הרחבה. ולגבי האולפנים למבוגרים לא אודי עוסק בעניין.

אני מזכיר את הנושא הזה של האולפנים, כי אנחנו גם מחפשים מקור תקציבי כזה או אחר לאולפנים. בדיוק הקודם שישבת פה אודי, עלה הנושא של הגברת יהודי בני מנשה וכו', כי אנחנו באמת צריכים את האולפנים האלה לפתור בעיות מהותיות.

כאן דווקא מבחינת ילדים ונוער אין בעיה בקטע הזה.

עכשיו תראו, בבחינה הכוללת של קיצוצי פרוייקטים, אנחנו הרי גם שנה שעברה התמודדנו עם זה. אני יודע שהרבה פעמים אולי הממשלה והמשרד מקצצים דברים, גם משרד הקליטה וגם אתם, זה כדי שתבואו ותלחיצו אותנו קצת שנעזור במה שניתן לעזור.

לא, זה לא המקרה.

השאלה היא האם פה יש כמה דברים שמעבר ליכולתכם לקדם?

שאלה של השרה, זו שאלה לא לאודי.

שני דברים אני אבדוק, הסמינרים והקידום נוער לעולים.

בנוסף אני רוצה שגם הנושא של המגשרים ייבדק.

לא, בשונה משני הנושאים הקודמים אני בתחושה מוחלטת שרשות שבאמת רואה את הדבר הזה ומעסיקה עובד כמו שצריך תעמוד בזה, הרי מדובר פה על סכומים של כ- 20 אלף ש"ח בלבד שהיא צריכה להעביר לשנה, לא מדובר פה על מאות אלפים שעל כל משרה זה 80 אלף ש"ח. מדובר על סכומים קטנים. אם רשות אומרת שאין לה סכום כזה, אז אין לה עניין בנושא הזה. ואז אולי גם ההעסקה לא תהיה העסקה. אני אומר את זה במלוא האחריות. הרי אני לא רוצה שאף אחד ילך הביתה מהסיפור הזה.

זה גולש מהקו. אנחנו נחזור לנושא הזה בנובמבר, כשהתמונה תהיה יותר ברורה.

אני הבנתי על הפרוייקט הלאומי, מה שהתכוונת לשאול הוא האם יש בעיות תקציביות, כי כך אני מבין. אז האם ישנן בעיות בבחינת מקורות שונים שמגייסים עבור האוכלוסייה של ילידי איתיופיה?

השאלה היא לא לאודי.

השאלה היא על הנושא של קיצוץ פרוייקט לאומי, מה זה אומר בעצם מבחינתכם? כל מה שאתם עשיתם ביחד לא תמשיכו לעשות?

לא לא, הממשלה שותפה ב-9 מיליון ש"ח בתקציב של הפרוייקט הלאומי.

זה לא שייך לאחוזים אם יהיו קיצוצים.

אני רוצה לומר שלוש נקודות קצרות. אני חושב שיש לנו מזל עם אודי שאכפת לו. אני חושב שהוא מקבל את זה באופן אישי, ולא סתם אבי צחק עליו שבשתיים וחצי בלילה באמת אפשר לדבר איתו בטלפון על הנושאים האלה. אני חושב שהמצב במערכת החינוך היום שונה במקצת ממה שהיה לפני שלוש או חמש שנים. אני מתכוון לכך שכיום יש כלים למערכת לתת מענה לתלמידים. הבעיה שכרגע קיימת במערכת מורכבת משתי בעיות מרכזיות שאנחנו יכולים לראות בשטח, והן שייכות וזהות יהודית של העולים לישראל והשפה העברית, ובשני המקומות אנו מדברים לא רק על העולים החדשים. אנו מדברים על ילדים שכביכול לא זכאים, שנמצאים אולי 7 או 10 שנים בארץ, ואני אומר שאלה שני המרכיבים שאני רוצה שלא ייפגעו. הסמינרים, פרוייקט חברים שעובד בחטיבות ביניים, פרוייקט מעוף שלנו עם אודי שעבד בחטיבה עליונה. זו האפשרות לתת לילדים להתחבר לארץ ואנו שומעים תגובות מהשטח כמה זה באמת מחבר אותם למערכת החינוך.

אעבור לנקודה השנייה, ואני רוצה להגיד שאני מאוד מצפה מאודי למצוא דרך לעבוד יותר עם הגופים החברתיים. אודי דיבר על כך שאם יישוב לא ישקיע 25 אחוזים מהתקציב , לא יהיה מגשר. אודי, אני אשים 25 אחוזים בכל הארץ. זו בעיה שלי לגייס תורמים פרטיים או ציבוריים. מצידי אני אהיה המעסיק של העובדים.

אבל המעסיק שלו זה לא משרד החינוך.

אז אני אהיה המעסיק שלו.

אלי, אבל אתה לוקח את האחריות של המשרד ושל הרשות המקומית.

סליחה, תן לי להחליט. אני אומר - גופים ציבוריים באים לאותה נישה עליה כבר דיברנו וקיימנו ישיבה. אני מציע לחשוב על זה שוב .

דיברנו על זה, קיימנו על זה אפילו ישיבה, המסר ברור.

הנקודה השלישית, כחבר ועדת הכספים, היא שיש כאן בעייה מרכזית של תקציב מדינת ישראל שאין סעיפים תקציביים רלוונטיים. למשל תקציב פל"א שדיברתם על זה, אין דבר כזה בתקציב המדינה.

לא, בתקציב המדינה לא מעמיק ברמה כזאת של תקציב פל"א, אבל אין בתקציב המדינה אפילו תקציב לקליטת ילדים עולים.

את התקציב הזה יש.

כן, אבל הוא לא נקרא כך הוא נקרא תוכניות ויוזמה.

זה לא משנה, אבל יש. אודי מהתקציב הזה לוקח 2 וחצי מיליון ש"ח והוא מחליט יחד עם לאה רוזנברג שמאוד תומכת ברעיון להביא את הכסף לקידום נוער. מצד שני אבי פורת מחליט שמאותו כסף קטן שיש לו באגף לפעילות הוא לוקח 9 מיליון לפל"א. לכן אני לא רוצה שזה יפגע בפעילות אחרת כי זה פוגע. אני רוצה שבסעיף תקציבי יהיה סעיף פל"א ויהיה תקציב נפרד לפל"א והוא לא יהיה על חשבון פעילות אחרת.

אני רק מבקש מאודי אם הוא יכול לפרט מעט על תוכנית החומש, לתת את הכותרות. האם יש היערכות לשנה הנוכחית?

אנחנו מקווים לעבוד בבין 2 ל- 3 בתי ספר.

ביקשתי כותרות לתוכנית.

בסדר, כל היום אנחנו מדברים ברמה של כותרות. אם אתה רוצה שנרחיב על משהו, נצטרך לדבר בפגרה ולקיים ישיבה נרחבת.

גם כחבר ועדת הכספים התקציב בשנה הבאה לתוכנית החומש בכלל אמור להיות 139 מיליון.

כן, זה סיפור גדול. שורה ארוכה של אותן התחייבויות ממשלה שאין לה כסף למלא אותן.

אז לתשס"ט יש 2 – 3 בתי ספר?

זה בתי הספר, יש בשכונות, בשיקום שכונות, יש בבגרויות את הקטע של הבגרויות. שלושת הפרקים הללו של תוכנית החומש מוגדרים בתוכנית ויופעלי בהיקף התקציבי שיש לנו.

שמי שושנה בן דור מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. גם אני חושבת שזה מאוד חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין תקציבים מיועדים לתוכניות שהממשלה מתקצבת לבין הארגונים הוולונטאריים. מצד שלישי, נגיד שיתוף פעולה בין ארגונים כגון פל"א לבין המיל"ת, אני חושבת שזה מעשיר את שתי התוכניות ביחד.

את האמירה הזאת גם כן אמרנו כועדת משנה מספר פעמים גם למשרד החינוך וגם לגופי ממשלה אחרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה. תודה לאודי על הסקירה וכמובן שבנובמבר נחזור לראות מה קרה בפועל. אנחנו נמשיך לעקוב.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00