PAGE
4
ועדת החוקה, חוק ומשפט

15.1.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 420

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ח' בשבט התשס"ח (15 בינואר 2008), שעה 10:00

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 48) (פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית משפט שלום), התשס"ח-2007, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (פ/2754)

הכנה לקריאה שניה ושלישית – דיון והצבעה

חברי הוועדה: דוד רותם – ממלא מקום היו"ר

יצחק זיו

ניסן סלומינסקי

עו"ד מיכל כהן

- מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל שרביט


- פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

עו"ד לאה רקובר

- יועצת משפטית, הנהלת בתי המשפט

תמי סלע

דורית ואג

יפה קרינצה

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 48) (פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית משפט שלום), התשס"ח-2007, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (פ/2754)

הכנה לקריאה שניה ושלישית – דיון והצבעה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

בישיבה הקודמת הוספנו שני עניינים, שהייתה הסכמה לגביהם והם גם משקפים את המצב הנוהג בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. הייתה שאלה על ידי נציג לשכת עורכי הדין לגבי רבית הסכמית, בטענה שזה מגיע לסכומים הרבה יותר גדולים. זה לא בהכרח, אבל יכול להיות. גם כי בצורה יותר מובהקת זה סעד נוסף ועילה נוספת בין הצדדים ולא חלק מהסעד הכללי שבית המשפט פוסק, בלי קשר אם הצדדים ביקשו אותו או לא. הוא לא ביניהם, אלא נועד גם לשמור על ערך הכסף וגם לפצות על הזמן של ההליך שיפוטי, כשהכסף לא היה אצל אחד הצדדים.

הטענות שעלו מנגד הן שאחד השיקולים הם שבעת הגשת התביעה היא עמדה בסמכות של בית משפט השלום, אי אפשר היה להגיש אותה לבית המשפט המחוזי. לא ניתן לדעת מראש כמה זמן ההליך יימשך, ואין ציפייה שהאדם יידע להעריך את הזמן. מצד שני לא רוצים להגיד לאדם שלא יקבל את מלוא הסעד או, לחלופין, שיקבל חלק מהסעד ואז יגיש תביעה נוספת על ההפרש. אלה לא דברים שהמחוקק רוצה לעודד, זה לא יעיל כמערכת.

עלתה שאלה עם דברים שלא קוראים להם רבית, אבל הם מתפקדים כמו רבית. למשל, יש הסכם בין הצדדים ויש שם סעיף שאומר שאם החוב לא משולם, על כל חודש שבו החוב לא משולם נוסף סכום, ולא קוראים לזה רבית, אלא זה סוג פיצוי. ניסיתי לדבר עם עורכי דין שנמצאים בשטח והבנתי שאין דבר כזה. בדרך כלל זה יהיה על דברים חדשים, שקרו אחרי מועד הגשת התביעה. עובדות שלא נכללו בכתב התביעה המקורי, ולא הצטברות על משהו שכבר קרה ונגמר. אם זה כן משהו שמצטבר, בדרך כלל זה ייקרא רבית. אולי יש בשוליים הסכם שלא חשבנו עליו כרגע, אבל לא שווה כנראה בשביל זה לעשות אבחנות ולסבך כללי סמכות, שאמורים להיות כמה שיותר פשוטים וברורים.

אין מצב שיש פיצוי מוסכם מראש שעשוי להתפרש כריבית. יכול להיות שיהיה פיצוי מוסכם שאומר: על כל חודש של פיגור יהיה תשלום של 50,000 שקלים, אבל אז זה חודשים חדשים, וזה פיצוי ולא רבית. הסיכוי שיהיה כתוב בחוזה שעל כל חודש שלא תפנה בזמן תשלם רבית בשיעור של כך וכך לא קיים. אין דבר כזה בחוזים.

פיצוי אנחנו ודאי לא מכניסים.

ודאי שלא. זאת עילה.

אלה עובדות חדשות. אתה יכול לתקן את כתב התביעה, אבל לא לחרוג מגבול הסמכות.

או שתבקש להגיש תביעה עד היום, ומה שיצטבר אחר כך תבקש להגיש בתביעה נפרדת.

זה מה שעושים היום.

אם מישהו לוקח הלוואה בבנק, רבית הסכמית, בגובה 10%. בתום התקופה הבנק אומר: אתה להחזיק את הכסף עוד יותר, למרות שיש תביעה, תמשיך לשלם את אותם 10% כל חודש. זה נקרא רבית?

זו רבית.

צריך להדגיש שביום הגשת התביעה כל סכומי הרבית שהיו אמורים להיווסף נוספו, נכנסו לסל. אנחנו מדברים רק על תוספות לאחר הגשת התביעה. כלומר, רק מקרים גבוליים.

גם את שכר טרחה בית הדין - - -

אנחנו מדברים על הרבית. נאמר שלקחת הלוואה של שני מיליון שקלים. אתה צריך להחזיר אותה כעבור זמן מסוים בתוספת רבית של 10%. זה הגיע ל-2.2 מיליון ביום הגשת התביעה. 10% ממשיכים לרוץ כי עדיין לא שלמת, אז יכול להיות שכשבית המשפט יפסוק זה כבר יהיה שלושה מיליון. ברגע שיש רבית הסכמית אין רבית לפי החוק. זה לא שלבית המשפט יש שיקול דעת בנושא.

גם זאת סיבה לא לעשות את האבחנה הזאת, כי אז אני יוצרת אפליה מסוימת.

ובית המשפט לא נותן רבית על רבית.

לא. כתוב במפורש בחוק שאסור.

עוד דבר שהוספתי פה ולא היה בקריאה הראשונה הוא הוראות תחולה, שמבהירות שזה יחול גם על תביעות שתלויות ועומדות.


"1. תיקון סעיף 51. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 51(א)(2), במקום "שערוך או הצמדה" יבוא "שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין".


זה אומר שבסוף הסעיף הקיים, שמגדיר את הסמכות ייאמר: תביעות אזרחיות שסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים ביום הגשת התובענה והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת הוספת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.


"2. תחולה. הוראות החוק העיקרי כנוסחן בחוק זה יחולו גם על תובענות אשר היו תלויות ועומדות בפני בית המשפט ביום תחילתו של חוק זה".

אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת החוק אושרה

תודה רבה, זה אושר.

מתי זה עולה למליאת הכנסת?

ביום שני הבא או ביום השני שאחריו.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.