PAGE
29
ועדת הפנים והגנת הסביבה

22.07.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 414

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, י"ט תמוז התשס"ח ( 22 ביולי 2008), שעה: 11:30

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט),

התשס"ח-2008, של חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת

חנא סוויד (פ/2856)

חברי הוועדה: אופיר פינס פז – היו"ר

חבר הכנסת חנא סוויד

עו"ד אפרת דון יחיא – הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ארז קמיניץ – הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

אריאל אבלין – רפרנט תכנון בניה ומ"מ, משרד האוצר

עו"ד ענת לביא קוברסקי – לשכת שמאי מקרקעין

אהוד ענבר – מרכז השלטון המקומי

מאיה קרבטרי – מנהלת קשרי ממשל חיים וסביבה

תומר רוזנר


ורד קירו

יפה שפירא

אושרה עצידה

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט),

התשס"ח-2008, של חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת

חנא סוויד (פ/2856)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יומנו הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86)(חובת פרסום הודעות באינטרנט), של חבר הכנסת חנא סוויד – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אין לנו הקדמות, חבר הכנסת סוויד. הנוסח הוא הנוסח שהועבר בקריאה הראשונה, כן? כרגע כן. בבקשה לקרוא את הצעת החוק.

"הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט), התשס"ח-2008.

1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן-החוק העיקרי), אחרי סעיף 1א יבוא:


"חובת פרסום הודעות באינטרנט 1ב (א) נקבעה חובת פרסום בעיתון לפי חוק זה, תחול חובת פרסום גם באתר אינטרנט במדור מיוחד שישא את הכותרת הודעות בענייני תכנון ובנייה כמפורט להלן:

(1) הודעות מטעם ועדה מקומית או רשות הרישוי המקומית – באתר האינטרנט של הוועדה המקומית.

(2) הודעות מטעם מוסד תכנון אחר – באתר האינטרנט של משרד הפנים.

(ב) לעניין שפת הפרסום לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 1א(א) בשינויים המחויבים.

2. בסעיף 92 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:


"(ב) לא צוינו בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) מספרי הגוש והחלקה, הרחוב ומספרי הבתים שהתוכנית נוגעת להם, כולם או חלקם, תכלול ההודעה תרשים שמתאר את השטח שהתוכנית חלה עליו, את מיקומו ואת פירוט השטחים הסמוכים אליו, באופן המאפשר את איתורו".

האם לממשלה יש הערות?

יש הערה לסעיף 1ב. השאלה היא שאלה של מה המועד הקובע? הנוסח פה הוא נוסח כללי. בכל מקום שבו יש חובת פרסום בעיתון, תהיה גם חובת פרסום באינטרנט. לאורך החוק יש מספר מקומות שבהם יש חובת פרסום בעיתון, כאשר בחלק מהמקומות, למשל לעניין הגשת התנגדות, נקבע שצריך לעשות אותה בתוך 60 יום מהפרסום בעיתון - זה נקבע במפורש, ואז אין בעיה.


אבל, יש מקומות שבהם כתוב שיש לעשות פעולה מסוימת של התנגדות, או פעולה אחרת, בתוך תקופת זמן מיום הפרסום. ואז תישאל השאלה, פרסום איפה? כדי למנוע את הדבר הזה נראה שצריך לעבור בסעיפים הספציפיים שעלולים ליצור בעיה - כבר הכרנו את סעיף 76ג רבתי -למשל, ולקבוע שלמקומות האלה יראו את הפרסום בעיתון כמועד הקובע, ולא באינטרנט. אני חושב שיותר ראוי בשלב הזה להתבסס על העיתון ולא על האינטרנט. בשלב מאוחר יותר כמו שאמרנו בישיבה הקודמת, כאשר האינטרנט יהפוך יותר נגיש ונראה שהוא באמת עונה לצורכי כל האוכלוסייה, אפשר יהיה להעביר את זה לאינטרנט.


שנית, אנחנו הערנו גם בדיון הקודם שכדאי שתהיה הסמכה בתקנות לשר לקבוע את אופן הפרסום, ומובן גודל האותיות באינטרנט, הזמן שבו תופיע ההודעה באינטרנט. זה חשוב אחר כך גם אולי ליצירת פלטפורמות נוספות על גבי ההודעה הזאת. זו ההערה של היחידה למסחר אלקטרוני אצלנו. חוק מסחר אלקטרוני בינתיים לא עובר, ואני בינתיים מבהיר לגביו. אבל, אני חושב שכדאי שתהיה הסמכה בתקנות לעניין אופן הפרסום באינטרנט באופן מפורש.


הערה נוספת – ואת זה אולי תגיד חברתי – היא לעניין שאלת פרסום התרשים שהעלה סוגיה בהקשר הזה.

אני רוצה להעיר לגבי הסעיפים המושפעים. יש גם את סעיף 119 שקובע כניסה לתוקף של תוכנית. כרגע זה לפי המועד המאוחר שבין ההודעות, הרשומות והעיתון. אנחנו חושבים שזה נכון שזה יישאר. זה לא לפי העיתון, אלא לפי האחרון מביניהם כי צריך את שני הפרסומים כדי שזה ייכנס לתוקף.

כתוב שם שזה המועד המאוחר מבין הרשומות והעיתון, אז מה צריך?

כי כרגע כתוב: לפי ההודעה האחרונה. כך זה מנוסח כרגע בסעיף, וזה יפתח את הבעייתיות. לא כתוב: מבין העיתון - - -

הבנתי, את רוצה: מבין העיתון או הרשומות, בסדר.

כי כתוב כרגע: ההודעה האחרונה.


לגבי התרשים - פרסום באינטרנט של תרשים, אנחנו נהיה ערוכים לזה גם במערכת של המבא"ת שלנו. אנחנו מקווים שדבר זה יוטמע תוך שנה, וכל האדריכלים יהיו מסוגלים לתת.


לגבי פרסום בעיתון של תרשים - אנחנו חושבים שזה דבר ש- - -

אמרנו, רק באינטרנט.

לא היתה כוונה לפרסם תרשים בעיתון.

חברים, סיכמנו את זה בישיבה הקודמת. אני רוצה להזכיר לכם שדיברנו על זה שהתרשים יהיה באינטרנט, לא בעיתון.

בסדר, אבל היתה ההתנגדות הקודמת - - -

דיברנו על זה, אני יודע, חד משמעית.

לא. יש פרוטוקול, מה לעשות?

גם לגבי האינטרנט - אנחנו ביקשנו בזמנו את סעיף התחולה, כי אנחנו מניחים שלקראת סוף 2009 יהיה למשרד את המערכת, ולא תהיה לזה עלות נוספת. אם צריך את זה לפני, אז אולי זה יוסיף עוד עלות.

תחילה, לא תחולה.

נכון, תחילה. יש לנו כרגע מערכת שלמה שמפותחת כדי לקבל תוכניות בצורה מקוונת. זה כולל גם את התשריטים של התוכניות. כלומר, אחרי שהמערכת הזאת תוטמע על-ידי כולם - כבר כרגע היא לא כחובה. זאת אומרת, כבר היום כשמישהו מגיש תוכנית הוא צריך במקביל להגיש את המסמכים גם בצורה מקוונת. אבל, זה לא תנאי כדי לקלוט תוכניות, כי אחרת לא היו נקלטות יותר תוכניות במדינה. אנחנו צופים שלאט לאט זה ייקלט. אנחנו נחיל את זה או במחוזות, או לפי רשויות לאט לאט, ונדאג שזה יוטמע עד סוף 2009. כלומר, במהלך 2009 כל התוכניות שייקלטו יהיה להן גם - - -

ולכן, איזה תחילה את רוצה?

של שנה.

על התרשים, או על - - -

על התרשים, כי ההודעות שלנו שאנחנו מפרסמים זה כבר כרגע.

או.קיי. נציג מרכז השלטון המקומי, בבקשה הערות.

לגבי התרשים - זו אותה הערה.

חבר הכנסת סוויד, התייחסויות – בסדר. עו"ד רוזנר, בבקשה.

כדי לרענן את זיכרון חברי הוועדה - בישיבה שלקראת הכנת החוק לקריאה ראשונה הוצג מצב שבו התוכניות שמתפרסמות בעיתון, קשה לאזרח לזהות על מה מדובר.

מה זה קשה? זה בלתי אפשרי.

לכן יושב-ראש הוועדה הנכבד שניהל את אז את הישיבה - - -

מי זה היה?

אני לא זוכר. הוא הציע שבמקרים כאלה שבהם אין אפשרות לזהות בקלות מתוך המלל את המקום שבו מדובר, יהיה תרשים כללי של הסביבה כדי שהציבור ידע על איזה מקום מדובר. וכך, זה נוסח גם בהצעת החוק.

אלו שני דברים שונים. התרשים שביקשנו זה באותם מקרים שאין זיהוי.

שאין זיהוי, נכון. על זה הם מדברים - רק במקרים האלה.

רק במקרים האלה, לא בכל הודעה. יש לכם בעיה עם זה?

בעיתון? כן.

לא בעיתון.

בעיתון.

אני חושב שלדבר על פרסום מפה בעיתון זה דבר שהוא קצת מקדים את הדור.

בסדר. האם יש עוד הערות, תומר?

כן, יש לנו הערות רבות.

אולי תתנו תשובות והתייחסויות להערות הממשלה.

כן. ההערה הראשונה של הממשלה לגבי הצורך להבהיר בסעיפים 76ג, ו-119 היא הערה שנראית לי נכונה, ואפשר לקבל אותה. לגבי הוראות התחילה - אתם צריכים להחליט.

התחילה – החוק ייכנס לתוקף מייד. הבעיה של התחילה אצלם זה רק לנושא התרשים.

נכון.

אני חייב לומר שמערבבים פה שני דברים שאינם קשורים אחד לשני, כי עו"ד דון יחיא ממשרד הפנים מתייחסת לתשריטי התוכנית, ואין כוונה שתשריטי התוכנית יפורסמו בעיתון.

לא, באינטרנט. אנחנו מדברים על האינטרנט.

שנייה, אנחנו תיכף נדבר על זה. אנחנו מדברים כרגע על ההודעה על הפקדת תוכנית. אני אקח את זה כי זו הודעה פשוטה. יש הודעה על הפקדת תוכנית, והיא כוללת את עיקרי התוכנית. זה מאוד תצמיתי. היא לא כוללת את מסמכי התוכנית, ולא את התשריטים שלה.

לא רק הפקדה.

אני נתתי את זה בתור דוגמה, כי זו הדוגמה הנפוצה ביותר.


אתם ביקשתם בישיבה הקודמת שיהיה את התרשים שהוא לא תשריט של התוכנית, אלא תרשים כללי של הסביבה כדי שאנשים ידעו איפה מדובר. זה לא תשריט של התוכנית, אלא תרשים כללי של הסביבה, וזה מה שאתם ביקשתם, כך שנראה לי שמערבבים שני דברים שונים.

כן, אבל הם עדיין יצטרכו זמן כדי לפרסם באינטרנט.

ללא ספק. לגבי הפרסומים כולם – ראשית, אנחנו מציעים להטיל חובה במסגרת פרק הזמן שיידרש לכך, שכל מסמכי התוכנית, כולל התשריטים שלה, יפורסמו באינטרנט. לא הודעות על זה שהופקדה תוכנית, אלא שמי שרוצה לעיין בתוכנית לא יצטרך לכתת את רגליו במשרדי הוועדה המקומית, ולראות אם הם ימצאו.

אז לצורך זה לא צריך בכלל תקנות של שר הפנים. אם מקבלים את הגישה הזאת שכל התוכנית חייבת להתפרסם ככתבה וכלשונה באינטרנט - לא בעיתון - למה צריך תקנות של שר הפנים? תפרסמו את זה, ושלום על ישראל.

כמו שאמרה עו"ד דון יחיא, יש עכשיו עבודה במשרד הפנים שעוסקת בין היתר בשאלה של העלאת כל מסמכי התוכנית על אתר על האתר. זה ייקח עוד זמן.

לא הבנתי איזה עבודה. עבודה מאיזה בחינה? אם זה טכנולוגי - - -

דרישות טכנולוגיות, יש לנו שאלות משפטיות.

זה עניין מקצועי. אפשר לעצור את העבודה, יש חוק. תעסקו בדברים אחרים.

יש גם שאלות משפטיות בעניין הזה. עלולות להיווצר שאלות משפטיות של זכויות יוצרים, גם הסתמכות על המסמכים, איזה טיוטות בדיוק להכניס. זה לא פשוט.


לא זו היתה כוונת של הצעת החוק הזאת. נכון, במסגרות המקובלות היום נכנס בדברי ההסבר באופן שלא תיטען שאלת הנושא החדש. אבל, אני חושב שבהקשר הזה לא כדאי עכשיו להיכנס לשאלה הזאת. אני עדיין אומר - לעניין הפרטים שצריכים להיות בהודעה באינטרנט לתת הסמכה - - -

בסדר, אנחנו נכתוב הוראת חוק כללית שאומרת שמבחינתנו התוכנית כולה, למעט, או דברים כאלה. כלומר, שנאפשר לשר בתקנות איזושהי גמישות. הכוונה צריכה להיות בחקיקה הראשית של הפרסום הכולל והמקיף, אחרת בשביל מה אנחנו עושים את זה? בדיוק בשביל זה, כדי לייצר שקיפות, כדי לייצר נגישות.


אגב, אני רוצה שיהיה כתוב עוד דבר - זה חייב להיות בחוק - כל מודעה בעיתון של תכנון ובנייה צריכה להפנות לאתר האינטרנט.

זו היתה ההצעה שלנו.

מאה אחוז, אין לכם בעיה עם זה. ואז, באמת אדם יוכל להיכנס ולראות יותר פרטים, לראות את התוכנית, מי שהתעניין. זה מאוד חשוב, וזה צריך להיות כתוב.


אני אומר כך - הוראה כללית זה לפרסם. נמצא נוסח שאומר מה כוונת המחוקק. כוונת המחוקק היא שכל מה שאין איתו בעיה משפטית, או בעיה אחרת, יפורסם לציבור. לכן, אין לי בעיה שיהיו תקנות של שר הפנים לגבי מה מותר, ומה אסור. אבל, בתנאי שהם בקונטקסט שהפרסום צריך להיות מקסימאלי, אלא אם כן יש בעיה מסוימת. ברור שניתן זמן להיערכות. אבל, זה צריך להיות הכיוון. ואז אפשר להגיד שעכשיו שר הפנים יקבע. זה בסדר. אבל, הוא קובע במסגרת שאנחנו רוצים מקסימום פרסום, אלא במקום שאסור שיפורסם מטעמים ברורים שאני לא יודע מה.

זו הצעה אחרת קצת. ההצעה שנועדה פה היא ליצור שקיפות לציבור במובן זה שהוא ידע שיש תוכנית, ואיפה היא נמצאת, ועל מה מדובר בקווים המאוד כלליים. מה שמשרד הפנים מתכנן זה איזושהי נגישות אינטרנטית לעבודה, ובעיקר של בעלי המקצוע. זאת העבודה שנעשית במשרד הפנים. אגב כך - - -

לגבי פרסום של הפקדה – כולם יכולים להיות פתוחים לזה, תוכנית שעברה החלטה של ועדה. תוכנית שעברה החלטה של גוף סטטוטורי תהיה פתוחה.

אני דווקא די מבין שהמשרד רוצה להיות עוד יותר נגיש לאנשי מקצוע - זה בסדר. את זה אתם רוצים להרבות, ולהרבות זה בסדר בתנאי שהבסיס הוא איתן, והוא מייצר שקיפות אלמנטארית לכלל הציבור.

ולכלל הציבור אפשר לפתוח מה שנדון במוסד תכנון. כלומר, אם היתה החלטה להפקיד מסמך מסוים הוא יהיה פתוח.

ודאי, זו הכוונה. לא למסמכים שהם טיוטות.

ולכן, כשאני דיברתי באמת לא על תרשים אלא על מסמכי התוכנית, מכיוון שברגע שתהיה המערכת, נוכל לתת אפילו את התוכנית. לייצר תרשים - זה נשמע מוזר, אבל זה דווקא ייצר עלות נוספת.

יותר קשה, נכון. מה את מציעה? אנשים לא יודעים איפה זה.

שבכל מודעה זה יפנה לאתר האינטרנט – זה רעיון נכון. מהרגע שזה יהיה באינטרנט אז כולם יוכלו להשתמש בזה. הם יוכלו לראות את התוכנית עצמה, גם כשיש כתובת, ויש גוש וחלקה. בכל מקרה לא יצטרכו לרוץ לוועדה המחוזית, או לוועדה המקומית כדי לראות – זה בוודאי.

בסדר.

האם את מתכוונת שזה כבר בשלב הראשוני?

אבל, אני צריכה בשביל זה שנה – באינטרנט.

את מוסיפה כאן דברים, ואת אומרת שבשביל להוסיף את אותם דברים בואו נדחה את התחילה לשנה. אני חושב שזו גישה קצת מרחיבה.

רק לעניין ה- - -

הכוונה שלי היתה שנוסח הפרסום - ולא מדובר רק על הפקדה, אלא על דברים אחרים כמובן כמו: הקלות, ושימוש חורג, וכל הסיפורים האלה - אותו נוסח יופיע באתר משרד הפנים.

מייד, זה במיידי.

את זה אפשר לעשות מייד. עלתה כאן ההצעה להוסיף במקומות שבהם התיאור המילולי האלפא נומרי לא מספיק, לא עוזר לאנשים לאתר את המקום הספציפי, אז דווקא שבאתר האינטרנט יהיה תרשים סביבה, ואני חושב שזה לגיטימי לחלוטין, כי אחרת בשביל מה יש הודעה אם לא מצליחים לאתר?

אבל, זה לוקח זמן.

לא, אני הבנתי שלא.

לא, זה לוקח זמן מכיוון ש - - -

לעשות סריקה לתוכנית סביבה, למפת סביבה. תעזבי עכשיו את הגישה המרחיבה שלך שאת רוצה שכל המסמכים של התוכנית ייכנסו.

אנחנו אמרנו שאין לנו עלות אם זה רק ההודעות שלנו, כי יש לנו אותם גם כמסמך לא סרוק, זה בתוך המערכת שלנו. אם מישהו צריך להביא לי תשריט שהוא כרגע לא ערוך בצורה שהיא נמצאת על מיחשוב, אני מבקשת את הזמן הקצר, כי כבר היום המתכננים - - -

גם לגבי אותם מקומות שאי אפשר לפענח את המקום הספציפי בעזרת האלפא נומרי, בעזרת המילים, גוש, חלקה.

כן. אני מציעה שבזמן הביניים אפשר להחליט שזה יהיה - - -

אני גם לא רוצה לעשות שלושה מועדי תחילה שונים בחוק כל כך קצר.

נכון.

אפשר לעשות גם תיאור יותר רחב. כלומר, אם אין גוש וחלקה - - -

חברים, אני מציע כך שאת נושא התחילה - - -

אבל, שזה לא ידחה את העיקר - עצם הפרסום.

כרגע כתוב רק: גוש, חלקה, רחוב, כתובת. אפשר להגיד: ותיאור אחר ככל הניתן. זאת אומרת, אם אין לי רחוב, אז במרחק של עשרה ק"מ מהיישוב הקרוב.

מצוין. זה רעיון טוב, נוסיף את זה לחוק. אני מציע לדלג על התשריט, ונעשה כך: תחילה מיידית, ורק בנושא התוכניות המלאות, כולל שיש שם כבר יותר מתשריט, ניתן לזה שנה מהיום - מהיום. כלומר, אני מדבר איתכם על ראשון ליולי 2009.

אני מניחה שהרוב כבר - - -

תשתדלו לעמוד. הראשון ליולי 2009, נראה לי סביר לפרק הזה. אז באמת אנחנו מייצרים איזושהי מערכת שחלק ממנה כבר משתפר באופן מיידי, וחלק ממנה ישתפר בטווח זמן לא ארוך.

לגבי הוועדות המקומיות - אני לא יודעת מה הן האפשרויות שלהן. אני אומרת שהאפשרות של משרד הפנים זה - - -

תומר, מה אתה מציע לעשות עם הוועדות המקומיות?

זו נקודה שאתם צריכים לתת עליה את הדעת. ההמלצות המקצועיות של צוות בין-משרדי של תיקון חוק התכנון והבנייה המליצו שכל ההודעות מכל הארץ ירוכזו באתר מרכזי - לא נאמר שם של משרד הפנים - כדי שיהיה קל לציבור לדעת איפה לחפש, ומה לעשות.


בוועדה לקראת הקריאה הראשונה אתם החלטתם שזה יחולק. הודעות של ועדות מקומיות יפורסמו באתרים של הוועדות המקומיות, והודעות שהן לא של ועדות מקומיות שיש להן אתרים, יפורסמו באתר משרד הפנים. אני חושב שראוי לשקול את הדבר הזה מחדש לאור ההמלצות של הצוות הבין-משרדי המקצועי שבראשותו עמד משרד הפנים, שהמליץ שכל ההודעות יהיו באתר אחד.


אגב, גם בדיונים שמתקיימים בחוק הסחר האלקטרוני המגמה המסתמנת היא שהודעות ממשלתיות בכל התחומים ירוכזו באתר אחד, כדי שהציבור - - -

ראשית, אני בעד שהן ירוכזו באתר אחד, במיוחד אם הצוות המקצועי של משרד הפנים המליץ על זה. אבל, לא נראה לי סביר שוועדה מקומית מפרסמת מודעה לעיתון, ובאתר שלה לא יהיה כתוב כלום. זה אבסורד.

אפשר גם וגם.

אפשר גם וגם למי שיש לו אתר. אולי לא לכל ועדה מקומית יש אתר.

לא לכולם יש.

יש ועדות שאין.

תיקנתם כבר את החוק בעניין הזה שחייבים.

תיקנו את החוק אבל נתנו לו זמן תחילה.

עד 2009.

נכון. יהיה בכולם אתר, רק נתנו להם זמן להיערך לדבר הזה. לכן מה שאני מציע בהקשר הזה – קודם כל, אני מציע שבאמת כל ההודעות תפורסמנה באתר המיוחד שמשרד הפנים יקים אצלו.

אם זה גם של הוועדות המקומיות, אז חזרנו לעלות.

אבל, את זה אתם רוצים.

לא, אנחנו רוצים את ההודעות של מוסדות התכנון שהם אצלנו, ועדות מחוזיות - - -

הוא אומר לך יש מסקנות אחרות שלכם.

אבל, הם לא אמרו שזה אתר שצריך להיות של המדינה.

ודאי, שכן.

חברים, זו המלצה ממשלתית. אתם לא רוצים - לא צריך.

אמרנו שיש לזה עלות גבוהה.

זה עניין שלכם, אנחנו לא נכנסים לזה.

יש עלות להקמה של מערך שכזה. אנחנו צריכים להקים מערך שקולט או אדם, או מערכת שקולטת את זה, ודיברנו על העלות של זה, וזה הוצג בזמנו.

האם אתם לא רוצים שתהיה לכם גם איזושהי שליטה על מה שקורה בוועדות?

אנחנו צריכים תקציב.

אז תיקחו תקציב.

למה אנחנו צריכים שליטה על הודעות בהקלות של ראשון לציון?

ראשון לציון זו דוגמה מצוינת למה אני חושב שאתם צריכים שליטה. אני שיניתי את חוק השמאים על זה.

היא לא קיבלה בגלל זה הסמכה לתוכניות - - -

אולי נצטט את הסעיף מההמלצות?

איזה המלצות? מי עומד מאחוריהן?

הצוות הבין-משרדי לרפורמה בחוק התכנון והבנייה.

תנו שמות.

מר קמיניץ יכול להגיד לנו את השמות.

ישבו פה גם משרד המשפטים, וגם משרד הפנים.

מי ריכז את הצוות? גם את זה לא יודעים?

שמאי אסיף.

שמאי אסיף, אז בבקשה. מה ההמלצה?

בואו נשמע את ההמלצה. אבל, זה עדיין לא הגיע לשלב שאנחנו יכולים ליישם את ההמלצות. כמובן יש לנו שם הרבה המלצות.

"תקבע חובה לפרסם מודעות בענייני תכנון ובנייה, באמצעות אתר אינטרנט מרכזי שינוהל על-ידי משרד הפנים, זאת בנוסף על חובות הפרסום הקיימות על-פי החוק..."

בדיון הקודם הסברנו שאנחנו זקוקים ל-2 מיליון שקל כדי לפתח מערכת כזאת.

לא, 2 מיליון זה היה על משהו אחר.

2 מיליון אם אנחנו מפרסמים את הפרסומים של הוועדות.

אבל, 2 מיליון שקל זה לא הצעת חוק תקציבית.

לא, לא. על מה הוויכוח?

אין ויכוח, אנחנו רוצים ללכת לקראתכם. אתה לא רוצה שנלך לקראתכם, לא צריך. על מה הוויכוח? הרי הממשלה המליצה על הדבר הזה, האם אתה חלק מהממשלה?

הממשלה המליצה על הדבר הזה. אני לא יודע אם משרד האוצר בחן את הדבר הזה.

אבל, אתה לא עובד במשרד האוצר.

בסדר, אבל אני מייצג את הממשלה פה. זה לא עמדת הממשלה ש- - - של משרד הפנים.

חברים, בוא נעשה גם דברים טובים שהם בכיוון שכולם מסכימים עליו ברמה המקצועית. אם ישב צוות בראשותו של שמאי אסיף, וקיבל את המסקנות האלה - יכול להיות שאפילו משרד האוצר היה שותף בצוות, אינני יודע, יש להניח – ואנחנו גם חושבים, ואתם גם חושבים, וכולם חושבים, והסיפור הוא 2 מיליון שקל, לא 200 מיליארד דולר, זה אפילו לא הצעת חוק תקציבית. הצעת חוק תקציבית זה מעל 5 מיליון שקל.

זה לא 2 מיליון שקל. 2 מיליון שקל היה משהו אחר. להקים אתר אינטרנט שבו כל ההודעות – אני לא בטוח שאתם ערוכים לזה טכנית.

ודאי שכרגע לא, צריך לפתח את זה. אין לנו כרגע את זה. יש לנו את האפשרות לפרסם את ההודעות שאנחנו מוציאים, שאנחנו מכינים אותן, וזה מועצה ארצית, ועדה מחוזית. לכן, גם לא היתה התנגדות מטעם השלטון המקומי בזמנו, ולכן נערכה ההפרדה. כלומר, שאנחנו נפרסם את המודעות שלנו, והם יפרסמו מודעות של ועדות - - -

חבר הכנסת סוויד, בוא נסכם את זה כך. הפרסום יהיה בוועדה המקומית על-פי הכללים, ועל-פי מה שקבענו גם לגבי אתרים של ועדה מקומית, באותו נוסח.


לגבי הפרסום באתר של הממשלה – אני מציע שנקבע לזה מועד תחילה יותר מאוחר שיאפשר לממשלה להיערך אם יש איזושהי בעיה. נקבע את הסעיף הזה נניח לשנת התקציב 2010, לינואר 2010. אני מניח שעד ינואר 2010 ימצאו את 2 מיליון השקלים.

אתה מתכוון למסמכי התוכנית.

אני מתכוון לפרסום הכפול.

לא, לפרסום של הודעות הפקדה גם באתר של משרד - - -

הפרסום הכפול. כי הפרסום בוועדה המקומית יהיה מיידי בהנחה שיש שם אתר. אני מדבר על פרסום באתר אחד של כל התוכניות.

בסדר.

את זה רק בקטע של הוועדות המקומיות, לא הפרסום הרגיל. הפרסום הרגיל של הוועדות הלא מקומיות זה במיידי. הפרסום הנוסף, ניתן לו תחילה של ינואר 2010.

כן. אדוני היושב ראש, יש לזה גם היגיון. הכוונה שאם מישהו בבאר שבע רוצה הקלה בבנייה, אז זה לא צריך להיות בארצי. כלומר, לא איכפת למטולה מה קורה בשכונה ספציפית בבאר שבע. כלומר, יש היגיון בלדחות את זה, ולהשאיר את זה לוועדות המקומיות.


אם יש אפשרות טכנית אחר כך שכל ההודעות יהיו באתר אחד, אז מה טוב. אבל, שלביות.

אני מניח שלא תהיה בעיה, כי לדעתי יהיה לינק פשוט בין המקומיות ובין הארצי.

אם יהיה, אז בממשל זמין אפשר לעשות הפניה.

בסדר, אין בעיה.

לכן, ניתן לדבר הזה עוד שנה וחצי. זה עוד הרבה זמן.

מיידית זה ההודעות, כרגע הן יהיו גם באינטרנט.

כן.

לגבי התרשים, ולגבי הודעות של ועדות - - -

תרשים אין.

תרשים יהיה רק באינטרנט, וגם ביקשתי- - -

אין תרשים בכלל.

תכניסו אחר כך תשריט, אז יהיה גם תשריט.

בהודעה יהיה רק תיאור מילולי של הסביבה.

תיאור מילולי יותר רחב.

אותו הדבר שיש בעיתון.

אחר זה תהיה תוכנית מלאה עם תשריט מסודר, ולזה אנחנו אומרים הראשון ליולי 2009. ההודעות מהמקומיות לאתר משרד הפנים - ראשון לינואר 2010.


הערות נוספות, בבקשה.

אנחנו מציעים להוסיף הוראה שתבהיר שאתרי האינטרנט הן של משרד הפנים, והן של הוועדות המקומיות, יהיו נגישים ללא תשלום כדי שיהיה ברור שלא גובים על זה כסף.

לא, ולכן אנחנו מסתבכים. הרעיון של משרד הפנים להפוך את כל התוכניות לנגישות, ואחר כך תולבש עליו איזושהי פלטפורמה של אפשרות להגיש במסמכים אלקטרוניים איזשהן פניות למוסדות התכנון - זה בוודאי יעלה כסף, כמו שעולה אגרה בפניה למוסדות - - -

אבל, פה לא מדברים על פניות, אלא על הפרסום.

אבל, הנגישות לאתר תהיה לצורך מה?

לצורך העיון בתוכניות.

יהיה נוסח שיהיה רק לצורך עיון בתוכניות?

כן, אחרי זה אתה יכול לגבות אגרות תמיד.

זה תלוי בנוסח של- - -

אז תעשו נוסח שמבהיר את זה. אנחנו לא נחסום - בוודאי שלא. להיפך, אני תומך בזה שאדם בתמורה לאגרה יוכל לבצע את כל הפעילות שלו מול הממסד באינטרנט. זה בסדר גמור.

ממשל זמין הולך לכיוון הזה.

בסדר גמור, אף אחד לא יחסום את זה בהצעת החוק הזאת.

אנחנו גם לא רוצים שתוטל חובה עד תקופת זמן מסוימת ליצור את זה.

הנוסח יהיה רק לצורך עיון ראשוני לגמרי.

אנחנו גם מציעים להוסיף הוראה שמבהירה שהן ההודעות, והן התוכניות, תהיה אפשרות לעיון בהן לצמיתות, כל עוד הן בתוקף כמובן. תוכנית שהיא בתוקף תהיה באתר הזה לצמיתות.

יהיה לו ארכיון כמובן.

כן, כמובן בארכיון.


דבר אחרון שאפשר לוותר עליו - אבל אם אתם רוצים לטובת הוועדות המקומיות והאזרחים - להוסיף את האפשרות של מסירת הודעות אלקטרוניות בהסכמה. אני מודה, זה לא כל כך קשור להצעה הזאת.

נוותר על זה. תוסיף את התקנות, תוסיף את העניין של השר.

הסמכה של שר הפנים להתקין תקנות.

בהסמכה של שר הפנים להתקין תקנות אפשר יהיה לקבוע גם אלו הודעות בדיוק כדאי שיישארו לנצח ולעד, ואיזה לא. יהיו סוגים של הודעות, ויש גם עלויות לארכיונים. זה גם לא רק עניין של עלויות, זה שאלה איך אתה בונה את האתר, ודברים טכנולוגיים שצריך לחשוב עליהם.

נכון, וגם החשיבות ההיסטורית, והחשיבות התכנונית שלהם. למה צריך לשמור עניין של הקלה לגבי מרפסת לעולם ועד?

או שימוש חורג שהוא ממילא מוגבל בזמן.

טוב. אני מציע שהתקנות פעם אחת יהיו באישור ועדת הפנים. אני רוצה להמציא המצאה חדשה – חד פעמית. אחרי זה כשהוא ירצה לתקן אותם הוא יוכל בלי אישור ועדה. האם יש דבר כזה?

לא, אין דבר כזה.

למה שלא נייצר?

כי אי אפשר.

בסדר, גם זו תשובה.

שוב, רק כדי להבין את מועדי התחילה השונים, כי אני לא משוכנע שהבנתי.

אני אומר אותם עוד הפעם. מיידי – ראשון ליולי, ראשון לינואר 2010.

מה שלא הבנתי הוא מה קורה בכל אחד מהמועדים האלה.

במיידי קורה הכול, למעט ראשון ליולי 2009. אין תרשים. בראשון ליולי 2009, כל מה שהיום משרד הפנים אומר: אתם יכולים, אתם רשאים, אבל לא בגלל זה יפסלו לכם תוכנית - ראשון ליולי אתם חייבים.

זה אומר, כל מסמכי התוכנית.

כל מסמכי התוכנית - ראשון ליולי באינטרנט. ממילא אני מניח שמאותו זמן משרד הפנים יגיד לכולם, מה שהייתם רשאים, עכשיו אתם חייבים - לא תתקבל תוכנית בלי. בראשון לינואר 2010 – זה הסיפור של אתר מורחב במובן של ההודעות המקומיות.

לגבי המועד השני – זה יוגבל לוועדות המחוזיות, מה שמשרד הפנים שולט עליו.

מה שמשרד הפנים קיבל.

זה אומר שהוועדות המקומיות יצטרכו - -

- - לפרסם אצלן את התוכניות. אנשים רוצים לראות את התוכניות.

מה הבעיה?

אני לא יודע אם הם ערוכים לזה.

זו בעיה שלהם. אדוני, יושב-ראש ועדה מקומית זה אדם שבאופן תיאורטי יכול לעבוד במשרד המשפטים, לא אמרתי באיזה תפקיד. אלו אנשים שאמורים לנהל עניין, יש להם אחריות. מה הסיפור? הם יצטרכו לדאוג לזה שבוועדה שלהם בעוד שנה הם יקבלו תוכניות בצורה שאנחנו דורשים. אגב, זו תוכניות מוגבלות. זה כולה ועדה מקומית, זה לא תוכניות מסובכות כל כך באופן יחסי.

אגב, יש להם הרבה כסף.

זה לא רק כסף שלהם, זה גם כסף של היזמים.

זה היזם, רק היזם יצטרך.

אני לא חושב שזו תהיה בעיה.

מה גם שמדובר בחיקוק. צריך לזכור, מדובר בחיקוק שהציבור זכאי לדעת מה החוק שחל עליו.

ממילא זה קורה היום בלי חוק.

כרגע כל התוכניות חייבים להגיש בצורה כזאת. זה סוג של בדיקה, ורוב מוחלט של התוכניות שהוגשו למרכז הבקרה לא עוברות את התנאים. כלומר, אם זה היה כתנאי לקליטת התוכנית הם לא היו מסוגלים.

למה?

האדריכלים שמגישים את זה עדיין לא הטמיעו את זה. יש הרבה דרישות לזה, ולוקח זמן להתרגל לזה. לכן, בשלב ראשון אנחנו מבקשים את זה במקביל כדי שנפיק לקחים, ולאט לאט זה יהיה.

לפי דעתי, צריך להודיע להם. מינהל התכנון צריך להוציא הודעה, כי זה שחוקק חוק, לצערנו עוד לא כולם יודעים. צריך להוציא הודעה: חברים, בעוד שנה. צריך להבין את הדבר הזה, ולהוציא לאגודת האדריכלים, ולכל מי שמגיש.

גם היום מגישים, אבל הם פשוט לא - - -

לא, שהולך להיות חוק.

אני לא בטוח שזה יעבוד. זו בעיה. הרי גם לנוהל מבא"ת יש זמן. אתה ראית את הספר של נוהל מבא"ת, וראית את דרישות הסף ששמים היום.

אבל, הוא כבר רץ הרבה זמן.

אבל, עובדה שלא עומדים בזה. לא מטילים גזרה על הציבור שהוא לא יכול לעמוד בה.

כך אף פעם לא יבוא הזמן לעשות.

אבל, תבין שאין לנו מה לעשות עם ההערה הזאת. מה יש לנו להגיד? אם אני אגיד שנה וחצי, האם הם כן יעמדו? הם צריכים להפנים, ואם הם יפנימו מהר, אז הם גם יטפלו מהר. אם ניתן להם להפנים שנתיים, אז הם יפנימו שנתיים – זה כל הסיפור. לכן, אין לי מה לעשות עם ההערה שלכם, וזה יישאר יולי 2009.

יהיו עכשיו ועדות מרחביות שיופרדו. זאת אומרת, שיתבטלו לפי הוראות השר, ויקומו ועדות חדשות, וזה זמן. אני לא יודע אם הם יוכלו לעמוד בזה.

או,קיי. אנחנו נקבע שהשר יהיה מוסמך מטעמים מיוחדים להאריך להם - אם יש באמת איחוד ועדות, שינוי ועדות. או,קיי, נוסיף את הסעיף הזה.

לגבי האתר המורחב – וטוב שמשרד האוצר הגיע – האתר המורחב מחייב את משרד הפנים לפרסם גם הודעות של ועדות מקומיות, או שמאפשר- - -

מה פתאום? למה אתם שואלים שאלות קיטבג?

הפניה ככל שיש.

החוק לא אומר איך לפרסם. את יכולה לעשות בדרך הפניה.

אם החובה היא של משרד הפנים אז זה החוק, והחובה היא על המשרד הפנים, ולמלא את מקומה של ועדה מקומית.

לא הבנתי מה הבעיה, ומה מדאיג אתכם.

השאלה היא שאלת ניסוח. האם הנוסח יטיל חובה על משרד הפנים לייצר את האתר הזה שהוא אתר כללי, או שהוא יטיל גם חובה על משרד הפנים לפרסם את כל ההודעות של הוועדות המקומיות? כי אם האופציה השנייה היא זו שתנוסח, אז מה שיקרה זה שהאחריות תהיה על משרד הפנים לדאוג לזה שהוועדות המקומיות יעבירו, וזה משרד הפנים לא - - -

הקלה בבאר שבע היא לא משהו שמשרד הפנים יודע עליו, וצריך לדעת, ולהתעסק בו.

אפשר להחליט שהאונוס יהיה על הוועדות המקומיות להעביר.

אפשר לעשות הבחנה בין פרסום הודעות שהן הודעות של תוכניות, לבין פרסום הודעות שהן באמת הודעות נקודתיות של הקלה, שימוש חורג, שבאמת אין טעם שזה יהיה באתר מרכזי.

או,קיי. ההודעות שאין בהן עניין לציבור שהוא מעבר לוועדה המקומית. הודעה על הקלה או על שימוש חורג, היא לא מעניינת את הציבור בבאר שבע אם היא מתרחשת בכרמיאל. היא כן מאוד מעניינת את הציבור של כרמיאל.

ודברים שבסמכות ועדה מקומית כן מעניינים את הציבור? אם אני משנה שטח לצורכי ציבור ומגביל אותו - - -

אם אתה עושה פרויקט ברמה מקומית ואני איש עסקים שגר בירושלים, ואני רוצה לעלות על פרויקט בכרמיאל, אני רוצה לדעת מזה.

נכון, אבל זה לא תוכניות בסמכות ועדה מקומית.

יש חלק.

הרחבת דרך, הוספת שטחי ציבור.

זה בדיוק דוגמה של דברים שלא צריכים.

הוספת שטחי ציבור בשכונה בבאר שבע תעניין את איש העסקים מירושלים?

אם זו תוכנית שיש לה משמעות סטטוטורית, והיא לא נקודתית לאדם - - -

היא לא רק תעניין את איש העסקים, אלא גם את חברינו המשועממים.

האם משרד הפנים הוא זה שצריך להיות אחראי?

לא, התשובה היא לא באל"ף רבתי.

האחריות תוטל על הוועדה המקומית כמובן.

וגם נפטור אותה מנושא הקלות ומנושא השימוש החורג. לא כל הודעה היא צריכה להעביר למשרד הפנים.
מי לקריאה השנייה והשלישית?

אני מתנצל על ההגעה המאוחרת, הייתי בוועדת הכספים.

אנחנו סולחים לך.

אני מבין מחבריי שחזרנו לנוסח קודם, נוסח מקורי של הצעת החוק שדיבר על חובת פרסום גם של הודעות של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה.

אני לא יודע מה מסרו לך, אבל האינפורמציה לא מדויקת.

אחריות לפרסום אין לה משמעות בהיבט התקציבי.

ברור שלא.

בהיבט התקציבי המשמעות היא שמשרד הפנים יצטרך לייצר פלטפורמה וממשק בין מערכת המחשוב של משרד הפנים, לבין כל אותן ועדות מקומיות שיאפשר להן את הפלטפורמה הזאת של פרסום.

על-פי המלצת הוועדה הבין-משרדית שמשרד האוצר כפי הנראה היה חבר בה.

אני לא מכיר המלצה כזאת.

הקראנו אותה פה. זה שלכם, של הממשלה, לא שלנו. מה אתם רוצים מאיתנו? זה הכיוון שהממשלה רוצה.

היא לא הגיעה עדיין להליכי חקיקה.

כן, אבל הממשלה אימצה אותה.

אבל, כשאנחנו מחוקקים אנחנו מתחשבים במה שהממשלה מציעה.

אני לא יודע באיזה קונטקסט אתם קוראים בדיוק את ההמלצה הזאת.

בקונטקסט הנכון כמובן.

מאוד יכול להיות. אבל, אני באמת צריך לחזור אחורה ולראות.

נתנו לזה grace עד ינואר 2010. כל הסיפור, כולל האתר שאנחנו בכל מקרה מסכימים עליו, זה משהו כמו 2 מיליון שקל, כולל דברים שלא קשורים לעניין הזה. עצם בניית האתר המיוחד לנושא הודעות תכנון ובנייה, יש לו גם עלות כספית. אז כל הסיפור הוא בשוליים. שנית, זו הכוונה של הממשלה. חברים שלכם ישבו בוועדה.

אנחנו מייצגים את הממשלה. זאת היתה עמדת הממשלה.

אבל, אתם לא מייצגים אותה, וזו הבעיה שלי. ישבה ועדה של חברים שלכם - לא חברים שלי - שהגיעה למסקנה, ואתם לא מייצגים אותם. אתם עובדים הפוך מהם, ואת זה אני לא מצליח להבין. אני לא מצליח להבין איך הממשלה הזאת עובדת. כל אחד על הקטע שלו, ושימות העולם - אני עכשיו פה, לא מעניין אותי כלום. זה שוועדה בין-משרדית ישבה – במקרה אתה לא בוועדה, אלא חבר שלך בוועדה - זה לא מעניין אותך.

זה לא נכון. ועדת שרים קונקרטית לחוק הזה אמרה את דברה.

אם אני אהיה אי פעם ראש ממשלה, אני מבטל את כל משרדי הממשלה. אני עושה משרד אחד, וזהו, מספיק. שר אחד, משרד אחד, וזהו. זה לא יאומן, כל אחד תופס את שלו, ואין אלוהים, אין ממשלה, אין משרדים אחרים – אין כלום.

להיפך.

זאת המלצות שלכם, תקריאי עוד הפעם את ההמלצה בבקשה.

סעיף 4.2 להמלצות הצוות הבין-משרדי שאומץ בהחלטת הממשלה.

אז יש החלטה קונקרטית אחר כך לוועדת השרים על הצעת החוק הזאת. אז, בואו נשאל את - - -

ועדת שרים, באמת - פורום של שמונים איש שבאים לשתות גזוז, ואין להם מושג על מה הם מצביעים. שמונים, כולל הפקידים כמובן.

לא. אבל, אותם חברים שהיו שם - - -

יש פה החלטה של ועדה מקצועית שישבה על המדוכה בצורה רצינית. אני מבקש להקריא את ההחלטה.

"תיקבע חובה לפרסם הודעות בענייני תכנון ובנייה באמצעות אתר אינטרנט מרכזי שינוהל על-ידי משרד הפנים, זאת בנוסף על חובות הפרסום הקיימות על-פי החוק".

אתם לא רוצים, תחזור לוועדה ותראו.

יש פה רזולוציה של מה בדיוק, ואיך יהיו הפלטפורמות. אותם חברים שהמליצו את ההמלצה הזאת, גם המליצו לוועדת השרים - אני יודע, כי אני יודע מה היתה עמדת משרד הפנים, ומה משרד המשפטים בהמלצה להצעת החוק הזאת - אותם חברים בדיוק המליצו לעשות את ההפרדה בין ועדות מקומיות - - -

עשינו הפרדה.

ההפרדה נעשתה.

לא, ביטלנו את ההפרדה באתר הזה.

נאמרו פה שני דברים. ראשית, שהפרסום עצמו תהיה חובה של הוועדות המקומיות.

חברים, יש הפרדה. האחריות והפרסום הוא קודם כל בוועדה המקומית - שיהיה ברור.

זה צריך להיות ברור בנוסח.

ונתנו גם שהשר יתקין תקנות, ושהוא יפרט.

שנית, החרגנו מתוך זה גם את כל הנושא של הקלות, ואישורים חורגים. גם הם לא יצטרכו להעביר את זה לאתר משרד הפנים, כי זה לגמרי מקומי. כל דבר אחר - הם יצטרכו להעביר לאתר משרד הפנים, בעוד שנה וחצי - תרגיעו.

אני פספסתי את תחילת הדיון, והרציונאל בטח הוסבר. האחריות לפרסום והאחריות לכל ההחלטות שמתקבלות בוועדות המקומיות הם של הוועדות המקומיות. אני לא מבין למה אחריות לבניית מנגנון לפרסום הודעות אלה באינטרנט הוא של משרד הפנים.

משרד ממשלתי. אז מי יעשה את זה?

אותה ועדה מקומית.

היא תעשה את משרד הפנים? רק משרד הפנים יכול לקבל את כל הריכוז, מי יקבל את זה? אין מי שיקבל את זה? רק משרד הפנים מתוקף תפקידו יכול להיות האכסניה לכל התוכניות בכל רמות התכנון אם מחליטים שיש אכסניה. אפשר להחליט שאין אכסניה.

השאלה שלי היא האם יש צורך באכסניה? ועדה מקומית של תל-אביב רוצה לפרסם את ההודעות שלה באינטרנט, אז אתה מטיל את החובה למשרד הפנים.

אתה עושה דבר לא הוגן, אנחנו ישבנו שעה על העניין הזה, ובאת בחמש הדקות האחרונות. התנצלת, וקיבלנו את ההתנצלות שלך, ועכשיו אנחנו עוברים להצבעה.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט), התשס"ח-2008 אושרה פה אחד להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק הזאת עברה פה אחד על-פי כל הדברים שאנחנו סיכמנו במהלך הדיון, כולל הכול מכל וכל. אני חושב שהתוצאה היא טובה, היא מאוזנת, והיא לא מכבידה על הממשלה בכלל, והיא מקלה על האזרח. היא יוצרת שקיפות טובה. אגב, כולל מה שאמרתי - הנושא הזה שבכל מודעה בעיתון תהיה הפניה לאתר האינטרנט, על- פי העניין כמובן.

לא אמרת לגבי התקנות, האם זה כן באישור ועדה או לא בסוף.

כן, באישור ועדה.

אנחנו נצטרך לבחון את העלויות התקציביות של הצעת החוק.

אין כלום.

בחנתם - עלות תקציבית להערכת משרד האוצר.

ואם יהיה מדובר בהוצאה ניכרת, ייתכן שצריך להתייחס להצעת החוק הזאת כהצעת חוק תקציבית.

לא, לא. אני מודיע לך שאם הצעת החוק הזאת היא תקציבית, אני מצביע נגדה. איזה שטויות?

נבחן את העליות על התוספת.

אין סיכוי בעולם.

בוא נראה. אני צריך לשמוע ממינהל התכנון כמה יעלה להם לבנות את הממשק.

הוועדה המקומית האחריות עליה להעביר את זה לממשק.

אין כלום.

מי שבונה את המערכת הוא משרד הפנים.

אבל, הוא בכל מקרה בונה את המערכת.

נכון.

- - -של אנשי המחשוב של משרד הפנים, לכל פיפס שאתה מוסיף יש תג מחיר.

ברור, אבל את המערכת בכל מקרה בונים.

אין דומה מערכת של פרסום של הודעות של ועדות מחוזיות ומועצה ארצית, למערכת שצריכה עכשיו להתממשק, או לאפשר קליטת נתונים מכל הוועדות המקומיות. יש לדלתא הזאת משמעות מבחינת תקציב.

מאה אחוז, אבל ההערכה של אנשי המקצוע של משרד הפנים ושל האוצר זה שהצעת החוק היא 2 מיליון שקלים.

של זאת, לא של - - -

יש פה דלתא. קודם כל, דע שהורדנו סעיפים מהצעת החוק הזאת שיש להם משמעות תקציבית.

של התרשים.

הורדנו את התרשים, ואני כבר ברווח של חצי מיליון שקל.


חברים, להתראות. הלוואי שתריבו כך על הכספים הגדולים. הלוואי, תילחמו כך על משרד הביטחון. זו הבירוקרטיה הישראלית – רבים על המאה שקלים, ועל המאה מיליארד מעבירים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.