PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

22.07.2008


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 505

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח (22.07.2008), בשעה 14:30

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 113) (עבודה מועדפת או נדרשת בטיפול ובסיוע אישי), התשס"ח-2008, של חה"כ אורית נוקד (פ/1422) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית, חוברת מס' 231.

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

רן כהן

אורית נוקד

עו"ד איה דביר – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יובל יעקובי – משרד האוצר

עו"ד שרי בכר – המוסד לביטוח הלאומי

אסתר טולדנו – מחלקת מחקר, המוסד לביטוח הלאומי

שושי בר – מנהלת תחום אבטלה, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח הלאומי

אברהם צרפתי – המוסד לביטוח הלאומי

ד"ר יוספה שטיינר – ועד מנהל, מט"ב עמותה לשרותי טיפול ורווחה

עומר שוורץ – מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

ג'ודי וסרמן, ליטל שוורץ

וילמה מאור

מיטל בר שלום


הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 113) (עבודה מועדפת או נדרשת בטיפול

ובסיוע אישי), התשס"ח-2008, של חה"כ אורית נוקד (פ/1422) –
הכנה לקריאה שנייה ושלישית, חוברת מס' 231

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אבקש מחה"כ אורית נוקד להציג את ההצעה.

ההצעה מוסיפה לרשימת העבודות המועדפות לחיילים משוחררים עבודה בסיעוד ועזרה למוגבלים. אני חושבת שההצעה הזו היא חשובה מאוד. היא ערכית, חינוכית ומביאה לחיבור חשוב בין החיילים המשוחררים ונתמכי הסיעוד, תחנך את הצעירים לערכיות, אהבת האדם ועזרה לקהילה. אני מקווה מאוד, שירקמו קשרים בין הצעירים לבין האנשים הנזקקים. החיילים והחיילות יזכו וירוויחו, מלבד מענק כספי, גם סיפוק רב והנאה.

זה גם קצת יקטין את התלות בעובדים זרים, שזה יתרון מאוד גדול.

אבקש לשמוע את נציגי הביטוח הלאומי.

אנחנו תומכים בהצעה. אנחנו מקווים שיהיה ביקוש לנישה החשובה הזו. אני לא חושב שתהיה התנפלות, אבל גם אם יהיו כמה עשרות או מאות חיילים וחיילות שייכנסו לתחום הזה, זה יהיה טוב. זה עונה לקריטריונים של החקיקה של מענקים לחיילים משוחררים, שהעיקרון שלה הוא לנסות ולעודד צעירים ישראלים להיקלט במקומות עבודה שעובדים זרים מאכלסים אותם. זה הצליח במלונאות, וזה מצליח באופן חלקי גם בענפים אחרים. זה ענף שיכול בהחלט להצטרף לרשימה הזו. אנחנו מקווים שהאוצר יתמוך בכך.

אני מבקש התייחסות של האוצר. בוודאי אין התנגדות ואין עלות.

האוצר לא תומך בהצעת החוק הזו.

אבל הוא גם לא מתנגד.

האוצר תומך בהפניית חיילים משוחררים למקומות הנכונים, והשארתו של מי שעובד בענף במעגל העבודה. אנחנו חושבים שהצעת החוק הזו היא לא טובה. היא תיטיב עם המוסדות בהם שוהים האנשים, כמו בתי חולים ומעונות, בכך שדמי העבודה המועדפת יועברו בפועל אליהם. אני אומר זאת למרות שקראתי השבוע דוח של מחלקת המחקר המצוינת של המוסד לביטוח הלאומי, שטען שזה לא המצב.

אנחנו חושבים שהחוק הזה הוא לא נכון. הכלי של עבודה מועדפת הוא לא כלי נכון. הייתי מעדיף שהחיילים המשוחררים יופנו למקצועות מחליפי עובדים זרים. עובדים זרים לא נמצאים במעונות ובבתי החולים המנויים פה בהצעת החוק, ואני הייתי מבקש שהעבודה המועדפת תחול על עובדים זרים בביתו של הקשיש הזכאי.

אבל לא על זה הדיון.

אני מוכנה להוסיף את זה בשמחה. אני חשבתי שתהיה התנגדות לכך.

אתה מציע הסתייגות, אשר על פיה האוצר מבקש להחיל את הצעת החוק הזו גם על בתים פרטיים. אנו מקבלים את ההסתייגות הזו.

אם נרשמת ההסתייגות הזו, הייתי מבקש שיירשם שזה יהיה אצל מעסיקים שזכאים להיתר לעובד זר במבחן התלות.

למה? אם חיילת משוחררת כזו תעשה עבודה של מת"בית זה רע?

כן. כי המת"בית תישאר בלי עבודה.

לא בטוח.

אנחנו כבר דנו בדיון דומה בנוגע לאבטחת מוסדות בית ספר, והורדנו את הטיעון הזה כבר אז. עכשיו אתה חוזר ומעלה אותו.

אדוני, זה שהורדת את זה מהפרק, לא אומר ששכנעת אותי. אני חושב שהטיעון הזה הוא נכון כלכלית. חבל שנכביר מילים, כי מה שאמרנו אז זה גם מה שנגיד היום. אנחנו חושבים שלחיילים משוחררים יש אפשרויות תעסוקה מגוונות. לא צריך לתת מענק לעבודה מועדפת בתחומים האלה שבהם יש עובדים ישראליים שאפשרויות התעסוקה שלהם הן פחות מגוונות. אני חושב שהצעת החוק הזו בסופו של דבר תיטיב עם אותם בתי חולים ומעונות, ופחות עם שוק העבודה.

אולי צה"ל מיותר. אפשר לוותר עליו, ואז האוצר יחסוך 400 מיליארד שקלים.

אדוני, לחיילים משוחררים אין בעיה בשוק העבודה.

אני חושב, שיש משהו בהצעתו של נציג האוצר לגבי אלה שהולכים לעבוד במקום שבו יש זכאות לעובד זר. יש בזה שכל ישר ונכון. לעומת זאת, הוא טועה בנוגע למעונות. חיילות או חיילים משוחררים שילכו לעבוד במקומות הללו, במידה רבה מאוד הם יכשירו את עצמם לעבודה הזו. יש לנו בעיה להביא את הצעירים במדינת ישראל להבין שזה מקצוע, וזה תחום מכובד וראוי. לכן, צריך להוסיף את הזכאות גם למי שיעבוד עם אנשים הזכאים לעובד זר.

אתה מציע להרחיב.

ההצעה שאושר בקריאה הראשונה בכלל איננה דנה בזכאות אישית לאדם, אלא בזכאות לעבודה במעונות.

ההצעה המקורית דנה בכך.

אני מדבר על מי שיעבוד אצל מי שזכאי לעבודה של עובד זר.

אבל כרגע מה שאושר זו רק העבודה במעונות.

אבל אני מציע להוסיף את זה. גם המציעה מסכימה להוסיף את זה.

אני לא יודע האם לפי התקנון זה ניתן לביצוע.

כן.

יש כאן תמיכה בהצעה של נציג האוצר.

מעדכנים אותי שההצעה שלי נוגדת את מה שסוכם עליו בוועדת שרים.

מה עמדת הממשלה.

עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק כולה.

אבל משרד המשפטים לא חושב ככה.

הוגש ערר.

אבקש לשמוע את הנציג של משרד המשפטים.

אני מבינה, שהוגש ערר שלא ידעתי עליו. ההחלטה היתה לתמוך בהצעת החוק, בתנאי שהצעת החוק תחול על מעון או מקום המעניק שירותי סיעוד באופן מפוקח. זה באמת הנוסח של ההצעה שעברה בקריאה ראשונה.

הוגש ערר.

את לא יודעת מה תהיה עמדת הממשלה לגבי ההצעה של משרד האוצר להרחיב את ההצעה.

נוסח ההצעה המקורית דיבר על שירותי סיעוד בכלל. תמיכת הממשלה הותנתה בכך שזה יוגבל רק למעונות שיש בהם פיקוח, וזה באמת הנוסח שעליו חברי הכנסת הצביעו בקריאה הראשונה. לגבי הטענה של האוצר על הפגיעה במת"בים – אנחנו חששנו גם משום שהמת"ביות שייכות לקבוצת אוכלוסיה מאוד מסוימת, בדרך כלל נשים מבוגרות שרוצות תעסוקה למספר שעות ביום וקשה להן מאוד למצוא תעסוקה במקומות אחרים. יכול להיות שהעבודה המועדפת לחיילים תגרום לכך שלא תהיה תעסוקה למת"ביות. עם זאת, אנו לא בטוחים שאנו מסכימים עם המסקנות כיצד הדבר הזה ישפיע. יכול להיות שהזמן ילמד.

פה אין הצעה להחליף מתב"יות אלא עובדים זרים. אם הזכאות להטבה הזו תינתן רק למי שעובד במקום שבו יש זכאות לעובד זר, זה פותר את הבעיה.

אני מרגיש חובה להגיד לפרוטוקול, שאני לא הצעתי להכליל את מה שאמרתי.

עכשיו אני אגיש הסתייגות.

חשבנו שזה חזון אחרית הימים, והאוצר מוכן להרחיב וללכת לקראת.

אני רוצה להבהיר את הדברים. אני אמרתי קודם, שהרע במיעוטו היה להחיל את העבודה המועדפת במטרה להחליף עובדים זרים.

בוא נפתור את הבעיה. נניח שיובל לא הציע את ההצעה, אלא אני הוא זה שמציע את זה.

לא שמענו ולא ראינו. הוא בכלל לא פה.

יש את חוק ההסדרים שיכול למחוק את הכל. אל תדאגו.

חברי הוועדה מציעים להוסיף מתן טיפול וסיוע אישי לאנשים עם מוגבלות כאמור בפסקאות משנה (א)-(ד), שלא בידי בן משפחה ואשר יש בידם אישור להעסקת עובד זר:

(1) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי פרק ט'.

(2) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי פרק ט'.
(3) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י'
(4) נכה הזכאי לגמלה לפי חוק הנכים, ושרופא מוסמך של משרד הביטחון קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה בהתאם לאמות מידה שנקבעו במשרד הביטחון.

אני רוצה לדעת האם הוגש ערר?

על החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה הוגש ערר של שר האוצר, ולכן כרגע עמדת הממשלה הרשמית היא להתנגד להצעת החוק.

אני מקווה שהערר יידון, וזה ייפול. הייתי מבקש בכל מקרה לקבוע, שאין להצעת החוק הזו שום עלות, ואם כן מדובר בעלות שהיא מתחת ל-5,000,000 שקלים.

לעניין התוספת להצעה המקורית, האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לשלם את המענק הזה היא בעייתית כי אין לנו אפשרות לבדוק מי המטפל כאשר מדובר בסיוע אישי בבית, בניגוד למוסדות שמאושרים על ידי משרד הבריאות או משרד הביטחון. שם יש לנו אישורים, ועל פי הרשימות האלה אנו מעניקים את המענק.

מי שנותן את האישור לעובד הזר זה אתם.

לא, זה משרד התמ"ת.

משרד התמ"ת הוא זה שמפקח.

האם זה כל כך מסובך לקבל נתונים?

כן.

יש כאן שתי שאלות. השאלה הראשונה היא, האם מדובר באדם מהאנשים המנויים? השאלה השנייה היא, האם בידו אישור להעסקת עובד זר. זה דבר קל שניתן לבדוק. השאלה השלישית, ולזה התייחסה נציגת המוסד לביטוח הלאומי, האם בפועל החייל או החיילת המשוחררים עבדו אצל אותו אדם בסיוע אישי בהיקף של משרה מלאה. מאחר ומדובר על עבודה בבית, זה קשה לפיקוח.

ברגע שיש משרד ממשלתי שמאשר את זה ויש לנו רשימות מבוקרות ממנו, הרבה יותר קל לנו לבדוק את זה. אין לנו את הכלים ללכת ולבדוק כל מטפל באופן פרטני. ההגדרה של מטפל היא הגדרה מאוד אמורפית.

אז אולי יש מקום לשנות את ההגדרה.

לא. גם על העובדים הזרים יש פיקוח.

דבר אחד שכבר קיים בהצעת החוק, היא שלא ייתן מכוח התוספת הזו מענק לחייל שהוא בן משפחה. זו הגדרה מאוד רחבה: אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. כלומר, מרחיקים את המעגל הראשון והשני מהאפשרות לעשות עבודה מהסוג הזה. אנחנו מדברים בהכרח על אנשים שהם לא קרובי משפחה או לא מכירים בכלל. זה מנגנון ביטחון אחד.

אני מייצגת כאן את מת"ב, שהוא הארגון הסיעודי הראשון שהיה והוא עמותה ולא חברה.

הוא גם הגדול ביותר.

אם אותם חיילים משוחררים יעבדו בפיקוח של עמותה כמו מת"ב או כמו אש"ל, הם יוכלו לטפל בבעיה שהועלתה כרגע על ידי הביטוח הלאומי. אנחנו עושים פיקוח אמיתי.

אבל הם לא יהיו מת"בים.

אין שום בעיה לביטוח הלאומי לפנות לחברת מת"ב, ולבקש שהפיקוח על עבודת האנשים האלה יתבצע.

האם זה מקובל על הביטוח הלאומי?

למה לצאת מתוך הנחה שכולם שקרנים? אני לא מבינה את זה.

אותם חיילים משוחררים יצטרכו לעבוד השתלמות בעבודה עם הנכים ועם הקשישים. מישהו יצטרך להעביר להם את ההשתלמות הזו. אותן עמותות הן גופים שגם עושים השתלמויות. לכן, זה מאוד הגיוני שהפיקוח יהיה גם שלהם.

זה נכון מאוד, וזה גם הפתרון. לנו יש בעיה גדולה עם עובדים זרים. יש לנו בעיה עם הפיקוח, עם הידיעה איך הם עובדים ומהם תנאי עבודתם. הדבר הזה נעשה על ידי משרד התמ"ת. כאשר מדובר בעובדים ישראליים משרד התמ"ת לא יכול לעשות את זה בכלים הרגילים שלו, אבל אין שום ספק שהמוסד לביטוח לאומי יכול להגיע להסכם עם חברת מת"ב, שתעשה גם את ההכשרה, גם את הפיקוח וגם את הליווי. נניח שחיילת משוחררת הולכת לעבוד בבית של קשיש עם אלצהיימר. היא צריכה ליווי של עובדת סוציאלית, היא צריכה לדעת מה היא עושה. למת"ב יש את זה. המוסד לביטוח הלאומי צריך להגיע להסכם עם חברת מת"ב.

אני לא סבור שאנו יכולים כאן לתת את הסכמתנו. הנהלת הביטוח הלאומי הביעה בעניין הזה עמדה חד משמעית. אני סבור, שהמוסד לביטוח הלאומי איננו מתווך עבודה. אנחנו לא שירות התעסוקה. אנחנו לא מפנים את החיילים לעבודות נדרשות. מי שעושה את זה, זה שירות התעסוקה. אני לא בטוח שחייל משוחרר יהיה חייב לעבור דרך מת"ב או חברה אחרת כדי לקבל עבודה מסוג זה. צריך לזכור שזה עולה כסף. החייל המשוחרר יקבל פחות פיצוי כתוצאה מזה שהוא מופנה על ידי חברה אחרת. אני גם לא בטוח שעובדים זרים שמופנים באמצעות חברות המת"ב עוברים הכשרה מיוחדת לטפל בחולי אלצהיימר או בחולים אחרים. אני מציע להשאיר את הנושא מחוץ לחוק.

במקור ההצעה שלי עסקה גם בטיפול פרטני. מאחר והבטחתי לתאם עם הממשלה, הסרתי את החלק הראשון של הצעת החוק. אני חושבת שזה לא נכון לתת לגוף מתווך את כל האחריות והפיקוח, ולכן אני נאלצת לחזור חזרה לנוסח שאושר בקריאה הראשונה. חשוב לי להעביר את
הצעת החוק הזו. יש בה מסר ערכי. הלוואי ויהיו מספיק חיילים שירצו בכלל לבוא ולעשות את העבודה הזו.

אני מצטער להודיע, שזו פעם ראשונה שאני חייב להתנגד להצעה מטיבה של האוצר.

אבל סיכמנו שזה לא יהיה בפרוטוקול.

האם עוד מישהו רוצה להתייחס לפני ההצבעה?

בכמה הוועדה מעריכה את עלות הצעת החוק?

הוועדה קובעת שאין עלות להצעת החוק.

איך זה יכול להיות?

כל חייל משוחרר שילך לעבוד שם שווה זהב.

אני לא מסכים.

אנחנו מבקשים שיום התחילה יהיה בראשון לחודש שלאחר פרסומו.

האם יש מישהו שמתנגד?

לא. אנחנו זורמים.

לא, אבל אני עומד על דעתי להכניס את ההסתייגות שלי.

אני לא אצביע בעד. אני הבטחתי, ואני אקיים את הבטחתי.

אני חושב שההגדרה היא לא ממש ברורה.

אנחנו מדברים על מתן טיפול וסיוע אישי לאנשים עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה ואשר בידו אישור להעסקת עובד זר. אנחנו מדברים על ילד נכה הזכאי לגמלה לפי פרק ט', מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי פרק ט', מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י', נכה הזכאי לגמלה לפי חוק הנכים, ושרופא מוסמך של משרד הביטחון קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה בהתאם לאמות מידה שנקבעו במשרד הביטחון.

אבל יש פה בעיה. הביטוח הלאומי טוען שקשה לו להגיע לנתונים בנושא הזה.

המוסד לביטוח הלאומי אמר שהוא תומך בחוק. גם אם זה לא הופיע בחוק, תתארגנו לכך בהתאם. כל דבר נראה כמו הר. יש פה דבר שהוא חשוב וחיוני. כל בן אדם כזה שילך לעבוד במקום עובד זר, שווה זהב.

אני רוצה להציע משהו.

אנחנו לא מעבירים את החיילים המשוחררים דרך מת"ב.

אני עבדתי שנים בתוך הממשלה בתחום הרווחה. בהיותי חברת ועדת מנהל במת"ב ובעוד כמה מסגרות, אני חושב שההצעה שחה"כ כהן מדבר עליה – ואני בטוחה שגם אורית רצתה באיזשהו שלב לטפל בסוגיה הזו של החלפת העובדים הזרים בחיילים משוחררים – היא נכונה. כל אחד בליבו רוצה לעשות את זה, אבל הבעיה היא בתחום של הפיקוח, השתלמויות והכנה של אותם עובדים. אני לא רוצה להתייחס למת"ב, אבל אני רוצה לומר שאם יש עמותות שעבודתם בתחום הסיעוד, כדוגמת אש"ל ומת"ב, הן אולי תהיינה מוכנות לעשות זאת. אני לא מתחייבת כרגע. אני יודעת שיש לנו הרבה מאוד פרויקטים, בהם אנו לוקחים על עצמנו לעשות את ההשתלמות ולהכין את האנשים.

את אומרת, שההשתלמות תתבצע על חשבון מת"ב.

זה בהחלט האינטרס שלנו לבצע את ההשתלמויות הללו, כי אנו רואים עצמנו כעמותה סיעודית שמטרתה לעזור לציבור. הרבה מאוד פרויקטים שלנו לציבור הם ללא תשלום. לכן, צריך לחשוב על זה ביחד ולכמת את זה.

הדברים הם מאוד ברורים. חייל או חיילת משוחררת שיבואו לעבוד במעון, המעון ידאג להכשרתם. המוסד לביטוח הלאומי יודע שיש חוק כזה, והוא צריך לכבד אותו. הוא צריך למצוא
את הדרך לקבלת ההכשרה וביצוע הפיקוח, מבלי שזה יעבור דרך מת"ב. אם אתה שואל אותי, אני חושב שהמוסד לביטוח הלאומי צריך לעשות זאת גם דרך מת"ב.

יש כאן בלבלול. המוסד לביטוח הלאומי משלם גמלאות בענפים שונים, ביניהם גם בסיעוד. אנחנו לא בפרק הסיעוד עכשיו. אנחנו בפרק של דמי אבטלה. חייל משוחרר זכאי לדמי אבטלה, ואם הוא עובד בעבודות מועדפות הוא מקבל מענק. זה נבדק באופן טכני, האם החייל עבד באחת מסוג העבודות המופיעות בלוח ט'.

אבל גם את זה משלם המוסד לביטוח הלאומי.

אבל השאלה היא טכנית, האם הוא עבד בסוג העבודות המזכות במענק. המוסד לביטוח הלאומי לא מבצע הדרכה, הוא לא מכשיר את החיילים לעבוד בתחנות דלק או במלונאות. בהקשר הזה הוא גם לא יכשיר אותם לעבוד בסיעוד.

אז המוסד לביטוח הלאומי יישב עם משרד התמ"ת, ויראה באיזה אופן לעשות זאת. כל עובד שמובא מהפיליפינים משלם 10,000-18,000 דולר. זו צורת התעסוקה הכי נוראה שיש במדינה. אם יש סיכוי שמישהו יעבוד בתנאים הישראליים האלה וירוויח את הכסף הזה, זה חשוב מאוד.

יכול להיות שזה חשוב מאוד, אבל זה לא שייך להכשרה של האנשים.

המוסד לביטוח הלאומי בתור הגורם המשלם יישב עם משרד התמ"ת, ויראה איך לבצע את זה.

לגבי עבודה בסיעוד בבית, אני רוצה לומר שיש קושי לפקח בתוך בתים פרטיים של אנשים.

את יודעת כמה עובדים זרים יש בארץ שעובדים בבתים הפרטיים, 43,000?

אבל אין עליהם פיקוח.

יש עליהם פיקוח. הפיקוח הוא לא פנטסטי, אבל יש פיקוח.

למיטב ידיעתי, הפיקוח בתחום הסיעוד הוא הרבה פחות אפקטיבי מזה הקיים בענפים אחרים. לא בדקתי את זה בצורה מעמיקה לפני הדיון, אבל אני גם לא מכירה פסקי דין פליליים בתחום של עובדים זרים סיעודיים.

נכון להיום אין שום פיקוח. ישנה הצעת חוק שהיא בהליך של הכנה, והיא דנה בפיקוח על העובדים הזרים. כרגע הנושא פרוץ.

נכון. כרגע הנושא הזה פרוץ, וגם במישור הפרקטי משרד התמ"ת לא מפקח על עובדים זרים בבתים.

מה שאתם אומרים הוא לא מדויק. בימים הקרובים עומד להיות שינוי, שעל פיו החברות המתווכות הן תהיינה אחראיות על הפיקוח. היום זה כבר נכנס לפעולה.

ככל שמעלים חזרה את הנושאים האלה לדיון, אנו מבקשים אפשרות לבחון את הנושאים לעומק. אנחנו לא בשלים מבחינה מקצועית להעיר לשאלות האלה. אלה הסדרים מורכבים, וראוי לבחון אותם בכובד ראש לפני שמבקשים לקבל החלטה. לכן, אנחנו מבקשים שככל שמרחיבים את הצעת החוק בהתאם לנוסח הישן ולא בהתאם לנוסח שאושר בקריאה הראשונה, תינתן לממשלה שהות לגבש את עמדתה בעניין הזה.

אני עומד על דעתי. באים מהממשלה ואומרים: אנחנו לא יכולים לבצע את זה. מה זה לא יכולים?

הפסקה הרביעית מתייחסת לנכים של משרד הביטחון. האם יש כאן נציג של משרד הביטחון?

הם לא הגיעו.

אם כן, אני רוצה לעבור להצבעה על ההצעה של רן כהן.

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – 1

נמנעים – אין

ההצעה לא התקבלה

אני מבקש לרשום הסתייגות למליאה.

אנו עוברים להצבעה על הצעת המציעה בנוסח של הקריאה הראשונה.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק עברה לקריאה שנייה ושלישית

שר האוצר מבקש לראות בהצעת החוק הזו הצעה תקציבית, וזה בהתאם לחוות הדעת שהועברה לוועדה.

לא הועברה חוות דעת.

הועברה הערכת עלות.

אני מבקש רביזיה.

אין בפני הוועדה הערכת עלות מטעם האוצר.

לקראת קריאה ראשונה היתה הערכת עלות שהוגשה לוועדה.

אבל נדמה לי שהוועדה קבעה שההצעה הזו אינה תקציבית.

עם כל הכבוד, הצעת החוק כפי שהצבעה כעת זכתה לתמיכה של הממשלה. אני רוצה להציג רביזיה.

מי בעד הרביזיה?

ה צ ב ע ה

בעד – אין

נגד – 3

נמנעים – אין

הרביזיה נפלה

הצעת החוק עוברת לקריאה שנייה ושלישית במליאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30