PAGE
6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

22.07.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 504

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח (22.07.2008), בשעה 13:30

1. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קביעת מספר ימי אבל), התשס"ז-2007, של חה"כ ג'מאל זחאלקה, חה"כ סעיד נפאע, חה"כ ואסל טאהא (פ/2925) – הכנה לקריאה ראשונה.

2. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אורך חופשת אבל), התשס"ז-2007, של חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ דב חנין, חה"כ חנא סוויד (פ/2020) – הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אריה אלדד

ואסל טאהא

שכיב שנאן

חה"כ חנא סוויד

עו"ד איה דביר – יועמ"ש במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נאדר אלקסאם – מרכז בכיר, נציבות שירות המדינה

חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים

נועה בן שבת

וילמה מאור

מיטל בר שלום


1. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קביעת מספר ימי אבל), התשס"ז-2007, של חה"כ ג'מאל זחאלקה, חה"כ סעיד נפאע, חה"כ ואסל טאהא (פ/2925) – הכנה לקריאה ראשונה.

2. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אורך חופשת אבל), התשס"ז-2007, של חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ דב חנין, חה"כ חנא סוויד (פ/2020) – הכנה לקריאה ראשונה.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מבקש מהראשון ברשימה, חה"כ ואסל טאהא, להציג את ההצעה.

בשבוע שעבר היה דיון בנושא, ושמענו את כל הדעות. הצעת החוק באה מטעם אחד המבוסס על עקרון השוויון. שוויוניות זה עניין חשוב. לא ייתכן שאזרחים במדינת ישראל יתאבלו יום-יומיים ואחרים 7 ימים. כולנו במדינה אחת, והשוויוניות חשובה. הגשתי את הצעת החוק הזו, כדי לעשות צדק עם המוסלמים והנוצרים, שעל פי תקנות נציבות שירות העובדים נותנים להם רק 3 ימים. הגשתי את הצעת החוק בכדי לעשות צדק עם הקבוצות האלה.


בישיבה הקודמת היה דיון רחב, וסיכמנו שאנו נגיש את ההצעה על פי הסיכום והייעוץ המשפטי של הוועדה. אני מסכים לנוסח המונח לפנינו, ומקווה שאנו נאשר זאת היום לקריאה ראשונה.

ברשותך, אני רוצה להגיש הסתייגות להצעת חוק זו. לגבי העדה הדרוזית המצב הקיים היום המצב יישאר כפי שהוא. כלומר, חופשת אבל של 7 ימים ל-21 קרבות המפורטות בנציבות.

אנחנו לא משנים כלום. אנחנו בסך הכל מוסיפים חופשה שנתית. אני מבקש לקרוא את הצעת חוק.

קוראת את הצעת החוק: 1. בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 בסעיף 5(א)(5), בסופו יבוא "ובאבל על מות בן זוג, הורה, אח או ילד – לא פחות משבעה ימים".

אני רוצה להסביר מה אומר סעיף 5(א)(5). הכותרת של הסעיף: "ואלה הימים שלא יובאו במניין ימי החופשה". בפסקה (5) כתוב: ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם. כלומר, הכל לפי המנהג. אם אצל הדרוזים יש 21 קרבות, כאשר על כל אחד מהם מגיעים 7 ימי התאבלות, כך יהיה. למעשה, החוק היום לא צריך תיקון כי הוא בעצם מאפשר הכל לפי הנוהג. חברי הכנסת חנא סוויד וואסל טאהא באו וביקשו לציין, שימי אבל על קרבה ראשונה יהיו 7 ימים כדי להסיר ספק. רצו לכתוב בפירוש שמדובר ב-7 ימים. לכן, הצענו את הנוסח הזה שאומר שהכל לפי הנהוג, ולהבהיר שבאבל על מות בן זוג, אח או ילד לא פחות מ-7 ימים.

זה מסיר את הספק.

לפי מה שחה"כ שנאן מבקש, אנחנו נתחיל לכתוב עכשיו איזה ימי אבל יש לדרוזים, איזה ימי אבל יש ליהודים וכו'.

אם התיקון לא פוגע במצב הקיים, אין שום בעיה.

הוא לא פוגע, הוא רק מבהיר שבאבל על מות אדם מקרבה ראשונה מדובר על 7 ימים.

אז אני חוזר בי.

כלומר, אין הסתייגות לחה"כ שנאנן.

אני רוצה לומר, שכל ימי האבל נקבעו בדיון עם ראשי העדות הנוצריות, המוסלמיות, הדרוזיות. ראשי העדות העבירו את רשימת הקרבות לפי המנהגים שלהם, ולפי זה נקבע מספר ימי האבל. בנובמבר 2007 יצאה הודעת עדכון מטעם נציבות שירות המדינה, לפיה על מות אדם מקרבה ראשונה, גם של הנוצרים וגם של המוסלמים, יקבלו 7 ימי אבל. ההודעה הזו הועברה לכל המשרדים, והמשרדים כבר נוקטים לפי ההודעה הזו. כמו כן, ישנה תוספת שלקרבה השנייה בעדות הנוצריות והמוסלמיות מגיעים 3 ימי אבל.

זה קיים בהוראות התקשיר.

זה עדכון להוראות התקשיר. כלומר, מה שמבקש החוק אנחנו כבר עשינו והמשרדים נוהגים לפי זה. לכן, לפי דעתי לא צריך את החוק.

אתה טועה. זה לא חל על המגזר הפרטי, אלא רק על עובדי המדינה.

את צודקת.

הבקשה כאן איננה גורעת מהקיים. לכן, אין שום סיבה שלא לאשר זאת בחקיקה ראשית. שום דבר פה לא נגרע, ואף אחד לא נפגע.

זה גם לגבי המגזר הפרטי.

בישיבה הקודמת דובר על 7 ימים, כדי שלא יהיה מצב בו יקבל אדם פחות מ-7 ימי אבל. הנוסח המופיע פה: "לא פחות מ-7 ימים" יכול ליצור מצב בו כאילו מדובר במינימום.

לא.

אתה צודק מבחינה זו שאפשר לפרש זאת כך, אבל אם זה לא הנוהג אז זה לא המצב. המטרה היתה לדבר על אותם מצבים בהם היתה פטירה, ולקח זמן עד שהגיע הארון מחו"ל.

כתוב: לא פחות מ-7 ימים, משום שיכול להיות ויכוח ממתי אתה סופר את הימים. לא פעם האבל מתעכב. כלומר, יש פער בין הזמן בו אדם נפטר לבין הזמן בו הוא נקבר. לכן, אני מקבל את הניסוח הזה. היות והנוסח הזה איננו גורע, ונאמר פה שזה מתייחס גם למעסיק פרטי ולא רק למעסיק של המדינה, הרי הוא מבהיר את הדברים בצורה חד משמעתית. אני חושב, שיש לקבל את הנוסח הזה.

ועדת השרים התנגדה להצעת החוק. היה דיון מעמיק בשאלות האלה בדיון הקודם, אבל חשוב להדגיש שוב שחוק חופשה שנתית הוא לא המקום המתאים להכנסת הוראה מן הסוג הזה. הוא בסך הכל קובע את סוגי היעדרויות שלא ייחשבו לצורך חוק חופשה שנתית. הוא לא קובע ויוצר זכויות יש מאין. הנושא של חופשת אבל, שהוא נושא מאוד חשוב לכל אדם, כולו הוסדר בהסכמים קיבוציים או בהוראות התקשיר. הוראות התקשיר כבר תוקנו, ואנחנו לא אומרים שאין מקום לתקן הסכמים קיבוציים אחרים שחלים על המגזר הפרטי ולהרחיב אותם בצו הרחבה לכשיתוקנו. אנחנו עדיין סבורים שהדרך לתת את הזכות ל-7 ימי אבל לכל הדתות באשר הן, היא לא דרך חוק חופשה שנתית. זו הסיבה שמבחינה מקצועית אנחנו התנגדנו לחוק הזה. חברתי ממשרד התמ"ת אינה נמצאת פה, אבל אני יודעת שגם היא שותפה לעמדה הזו. זו עמדה משותפת לכמה משרדים מקצועיים.

אני הייתי מבקש לדעת, מה מנע עד כה מלהרחיב את זה גם למגזר הפרטי. האם מישהו עמד בפרץ?

אני לא יודעת לומר מה היה או לא היה, אבל אילו היו פניות להסתדרות העובדים, שחותמת על הסכמים קיבוציים, זה היה מתבצע. הנושא של הסכמים קיבוציים לא מצוי בשליטת הממשלה או נציגי הממשלה.

גברתי, יש הרבה מעסיקים שאינם נכללים בהסכמים קיבוציים. האם בשל כך העובד מנוע מלקבל מינימום 7 ימי אבל כאשר קרוב נפטר לו?

צו ההרחבה מדבר על כך שעד 7 ימים אדם זכאי לתשלום עבור ימי אבל. זה לא מכוח החוק של חופשה שנתית. השינוי שייעשה בחוק חופשה שנתית לא ישפיע על הזכאות לתשלום. הזכאות לתשלום עבור אותם ימים קבועה בצו הרחבה. שם כתוב: עד 7 ימים. אני לא יודעת איך מפרשים את זה, אם רבים עם העובדים, אם מתווכחים איתם על ימי האבל או לא מתווכחים איתם. כרגע אנו מנתקים בין שאלת השכר, לבין השאלה אם הימים האלה באים במניין ימי החופשה או לא באים במניין ימי החופשה. לפי ההוראה הקיימת פה הם לא באים במניין ימי החופשה, ולא קבועה שום הוראה לגבי תשלום עבורם.

בואי נעזוב את הנושא של השכר. נניח שעובד במקום פרטי צריך לשבת שבעה או להיות באבל מספר ימים. המעביד היום יכול לומר לו: זה לא בהסכם העבודה ביני ובינך. אם אתה לוקח חופשה כזו, אתה מפוטר.

תפקידה של הכנסת היא לעגן את הדברים האלה בחוק. אי אפשר להמתין עד שההסתדרות והמעסיקים יגיעו להסכם קיבוצי, ינהלו משא ומתן ויחתמו. זה תפקידה של הכנסת לחוקק חוקים, ולעגן את הדברים האלה בחוק.

ראשית, לגבי הטענה של מעביד שיכפור בחובותיו כמעביד. ככל שיש נוהג מצדיק והמנהיגים של אותה עדה קובעים שיש נוהג להתאבל 7 ימים, אז מדובר במעביד עבריין שמפר חובה שחלה עליו.

את מציעה, שיבוא העובד שפוטר ויפנה לערכאות משפטיות כיוון שהמעביד שלו חטא ולא קיים את הנוהג. האם העובד נמצא באותו מעמד של המעביד?

החוק הזה יזרז תיקון ההסכמים הקיבוציים.

מעבידים עשויים שלא לקיים חובות שלהם כלפי עובדים, בין אם החובות האלה קבועות בצו הרחבה ובין אם הן קבועות בחקיקה של הכנסת. מטבע הדברים, אלה מקרים לא ראויים שאנו לא תומכים בהם. למיטב הבנתי, במישור המשפטי אין זה מעלה או מוריד אם מדובר בהוראה הקבועה בצו הרחבה או בחקיקה של הכנסת.

נאמר פה משהו על איסור פיטורין. אני רוצה להבהיר, שהחוק הזה לא מגן מפני פיטורין אלא אומר שכאשר עובד יצא לחופשה ובאמצע הוא נקלע לאבל, לא ימנו את ימי האבל במספר ימי החופשה.

הם לא ישולמו לו.

הם לא ישולמו לו לפי החוק הזה, אבל לפי צו הרחבה הם ישולמו עד 7 ימים. היום יש צו הרחבה שחל על מרבית העובדים במשק: "עובד שעבד במקום עבודה לפחות 3 חודשים, מקיים חובת אבלות במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות מטעמי דת ונוהג (שבעה) ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שהוא נעדר בהם, ולא יותר מ-7 ימים קלנדאריים". שם יש את ההוראה לתשלום. זו הוראה קיימת.

אנחנו לא מדברים עכשיו על כסף.

לשאלתו של חה"כ המציע, האם לא ראוי לקחת זכויות המצויות היום בצווי הרחבה ולחוקק אותם כחוקים. אני חושבת שזה ראוי, אבל חוק חופשה שנתית יוצר הסדר חסר כיוון שהוא לא מסדיר את עניין התשלום. לכן, במתוכנת של הצעת החוק הנוכחית זה פחות נכון משפטית, מבלי להיכנס לשאלה האם לא ראוי לקחת את נושא חופשת האבל ולשקול להסדיר אותה בתוך חקיקה. זו אפשרות סבירה וקיימת. לא קיבלתי גיבוי לעמדה הזו בוועדת שרים, אבל ברמה המקצועית אין לנו בעיה עם הסדרה מהסוג הזה.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת החוק?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק עוברת לקריאה ראשונה

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15