PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

08.01.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 353

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, א' בשבט התשס"ח (08.01.2008), בשעה 10:00

הצעת חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 7), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אריה אלדד

עו"ד דבורה אליעזר – לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי פז – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד שי סומך – משרד המשפטים

חמוטל בן דור – יחידת השכר, משרד האוצר

יובל יעקובי – אגף תקציבים, משרד האוצר

יהושוע קןפלביץ– ראש חטיבת תכנון ותקציבים ורז",ר 1 במל"ח

עו"ד ישי יודקביץ – לשכה משפטית, משרד הביטחון

עו"ד אירית פוריין ויצמן – לשכה משפטית, אגף מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד ורד וייץ – לשכה משפטית, אגף מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד מירי מלכי – הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית

עו"ד רחל הרצוג – הלשכה המשפטית, ההסתדרות הרפואית

מאיר אסרף - נציג לשכת יו"ר ההסתדרות, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

איריס הרפז – יועצת תקשורת, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

ד"ר ראדי שאהין – מנהל יחידה נוירולוגית, בית חולים רבקה זיו

עו"ד רועי קרת – הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

דוד קשני

נועה בן שבת

וילמה מאור

הצעת חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 7), התשס"ז-2007

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני שמח לפתוח את הישיבה הרביעית באותו הנושא.

אנחנו קראנו את סעיף 11א, אבל בינתיים יש פה הצעה לנוסח חלופי, ואני מבינה שזה משקף הסכמה בין משרד התמ"ת, המעסיקים וההסתדרות הכללית. אני רוצה להעיר לגבי סעיף מס' 5 בהצעת החוק. מוזכרים שם תיקונים לחוק הביטוח הלאומי. אנחנו הזכרנו את סעיף 200ב, אבל זה צריך להיות סעיף 271ב. עכשיו אפשר לדון שוב בסעיף 11א לאור ההסכמות.

לאחר הדיון בוועדה באנו בדברים עם ההסתדרות הכללית החדשה, הממונה על השכר והמעסיקים, והגענו להסכמה בנוגע לסעיף הזה. להזכירכם, מדובר בסעיף שמדבר על השכר שמקבל מגויס. בדיונים קודמים העלו את החשש של מגויסי חוץ, שמגיעים למפעל הקולט והשכר שלהם עלול להיפגע מזה שהם נקלטים לתפקיד אחר. כפשרה סוכם כי תינתן אפשרות לחתום על הסכם קיבוצי, ולהוציא שכר הרחבה בעניין שכר מגויסי החוץ. כמחדל ברירה יישאר ההסדר הקבוע בחוק.

האם מחדל ברירה זו המדיניות הממשלתית למלחמה הבאה?

אני מדברת על כך שהשכר ישולם לפי התפקיד שממלא המגויס במקום העבודה שבו הוא נקלט, לפי ההסכם הקיבוצי. במידה ואין הסכם קיבוצי השכר ייקבע לפי הסכמה בינו לבין המעסיק. כאשר אין הסכמה הזו, זה ייקבע לפי מה שיקבע המפקח הכללי על כוח אדם בשעת חירום.

אני קוראת את סעיף 11: בסעיף 23(א) לחוק העיקרי, אחרי "מגויס" יבוא "ייקבע לפי הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחלים על המגויס ושיקבעו הוראות לעניין זה, ואם אין הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור, או זכויות מגויס החוץ לפי הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה כאמור נופלות מהזכויות שיהיו למגויס החוץ לפי ההוראות שבהסכם הקיבוצי שחל על בעל המפעל – השכר".

זה צריך להיות "המגויס" בלי "חוץ".

השכר יהיה בהתאם להסכם הקבוע בחוק היום. זו ברירת המחדל.

אני מבין, שהגעתם לכלל סיכום בנושא הזה.

אני לא הבנתי את הנוסח.

היום קבוע בסעיף שהשכר יהיה בהתאם להסכם הקיבוצי שחל על בעל המפעל. בהעדר הסכם כזה הוא ייקבע לפי הסכמה הדדית, ובהעדר הסכמה הדדית לפי קביעת המפקח הראשי. עכשיו אנחנו מוסיפים את ברירת המחדל הראשונית. כלומר, אם ייקבע הסכם קיבוצי, או יינתן צו הרחבה להסכם קיבוצי שייקבע את הזכויות שיחולו על מגויס, השכר יהיה לפי אותו הסכם קיבוצי. אם לא ייקבע כזה הסכם או שייקבע כזה הסכם אבל הזכויות שבו נופלות מהזכויות הקיימות בהסכם קיבוצי שחל על בעל המפעל, יינתנו זכויות לפי הסכם קיבוצי שחל על בעל המפעל. קבענו ברירה ראשונה, שאליה פונים קודם כל, וזה אותו הסכם קיבוצי שיעסוק בזכויות של מגויס בשעת חירום.

השורה התחתונה היא, ששכרו של המגויס לא ייפגע.

לפי ההסכמה שהגיעו אליה, הכלל הזה לא בהכרח, אלא לפי מה שייקבע בהסכם הקיבוצי. אם ההסכם הקיבוצי יקבע שהשכר יהיה כפי השכר שהיה למגויס בטרם גיוסו, זה הכלל שיחול. אם הוא יקבע הוראה אחרת, זה מה שיחול. בכל מקרה לא יינתן לו פחות מההסכם הקיבוצי שחל אצל בעל המפעל, שאצלו הוא מבצע את העבודה.

לפי זה יכול להיות שאדם שהשתכר 10,000 שקלים במקום עבודתו הקודם, והוא עבר בשעת חירום לעבוד במפעל ששם השכר הקיבוצי הוא 5,000 שקלים לחודש, זה מה שהוא יקבל.

נכון. אם לא ייקבע אחרת בהסכם קיבוצי וזה ההסכם הקיבוצי שחל על בעל המפעל, כך יהיה.

האם הכוונה של ההסתדרות החדשה היא שבהסכמים החדשים יהיה מעוגן מנגנון של שמירה.

כמובן.

כלומר, אנחנו מגלגלים את הטיפול הנקודתי בעניין הזה להסכמים קיבוציים עתידיים.

זה מוסכם.

עלי זה מקובל.

הכוונה היא להרחיבם בצו הרחבה על כל המשק.

האם יישמרו לו זכויות הפנסיה?

תכף נדב על זה.

לגבי הפרשות – לא נאמר שמדובר בשכר שאינו כולל זכויות פנסיה, אבל יש הוראה מיוחדת לגבי המשך הפרשות של המעביד שלו. בדיון האחרון הצגנו כמה חלופות, ויש חלופה אחת שנבחרה והיא שמירת זכויות הפנסיה על ידי המעביד הרגיל.

כאשר נגיע לסעיף, נראה אם יש חילוקי דעות.

לפעמים יש הסכם קיבוצי, שאיננו נותן פתרון לשיטת עבודה שהשתנתה בעת חירום. אני מדברת על הרופאים שעובדים עד 16:00 ואחר כך יש להם כוננויות ותורנויות. ברגע שיש שעת חירום סוג העבודה משתנה, וזה הופך למשמרות של 12 שעות. אין לזה פתרון בהסכם הקיבוצי, וגם לא יכול להיות לזה פתרון בהסכם כללי או בהסכם שיהיה לו צו הרחבה. אני לא חושבת שצריך להשמיט את הסיומת: לפי הסכמת...

היא לא מושמטת, היא נשארת. נכנס רק מרכיב ראשון לתוך הסעיף, שהוא הברירה הראשונה.

אם היא נשארת, חזרתי בי.

אני מבינה שההסכם הקיבוצי מתכוון להתייחס גם למקרים האלה. כיוון שהסכם קיבוצי מתייחס למצבו של מגויס, הוא יכול להתייחס גם לתנאים המיוחדים המתחייבים מכך שמדובר בשעת חירום.

אני שמחה לשמוע.

כפי שסיכמנו, ייתכן ומבחינת הנוסח יבואו שינויים כאלה ואחרים ברמה הטכנית, אבל העיקרון הוא העיקרון המובא כאן. הוספנו את ברירת המחדל של הסכם קיבוצי או צו הרחבה, והיה ואין הסכם קיבוצי או צו הרחבה או שהסכם צו הרחבה כזה קובע זכויות שנופלות מן הזכויות שחלות על בעל המפעל, לפי הסכם קיבוצי שחל עליו, תחול ברירת המחדל כפי שהיא קיימת היום בחוק.

קוראת סעיף 12: בסעיף 24 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) דין שירות עבודה של מגויס חוץ כדין שירות מילואים כמשמעותו בחוק האמור, לעניין איסור הפיטורים, וכן לעניין רציפות".

בהמשך לדיונים קודמים, ביקשנו לעגן איסור לפטר מגויס חוץ ולשמר את הזכויות התלויות בוותק.

האם יש מי שרוצה להתייחס לסעיף? אני מבין שזה סוכם וסגור.

כן.

זה אפילו הגיוני.

קוראת סעיף 12א: בסעיף 25 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – נהגו מגויס חוץ ומעבידו או המעביד בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס החוץ לעבוד אצל מעבידו. בסעיף קטן זה, "קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

אני רואה שיש פה שתי חלופות.

חלופה ב' היא זו שנבחרה. היו שתי חלופות. היתה חלופה שבעל המפעל במסגרת זו שמשלמת לעובד הוא גם יפריש לו את הזכויות לקופות גמל, בהתאם למה שנהוג אצלו. הועלה חשש, שהוא יתחיל להפריש לקופות שהוא לא מכיר, וזה לפעמים אפילו לתקופות יותר קצרות, וזה יוצר בלבול. המטרה של הסעיף היא להבטיח את שמירת רצף הזכויות, ולכן החלופה שמוצע לבחור בה היא החלופה השנייה, שמדברת על כך שהמעביד הקבוע של העובד הוא זה שימשיך להפריש את התשלומים.

האם זה כולל גם פנסיה?

זה כולל כל תשלום לקופת גמל, גם למטרת ביטוח פנסיוני.

האם יש סיכום בין כל הגורמים שחלופה ב' היא מקובלת?

היא מקובלת. בהסכם הקיבוצי שייחתם, כפי שהיה בברירת מחדל 1, נתייחס גם לסוגיה הזו. יכול להיות שגם בסעיף הזה נגיע למצבים בהם נצטרך להתחשבן, אבל זה יהיה במסגרת הסכם קיבוצי.

אז צריך לקבוע החרגה להסכם קיבוצי. ההסכם הקיבוצי לא יכול לעמוד בסתירה מוחלטת להוראה.

לכן, אנחנו מציעים שלגבי הסעיף הזה תבוא גם אותה ברירת מחדל, כמו שעשינו לגבי השכר.

אפשר לומר: הכל אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי.

עם הוראות מטיבות. הניסוח הוא לא סגור, אבל זה העיקרון.

לא. אני חושב, שהיה רצוי לסגור עכשיו את הניסוח.

אין לי בעיה עם הניסוח.

יש כאן מנגנון שבו מעביד משלם עבור שכר שהוא לא משלם. צריך לבדוק את ההיתכנות של מנגנון כזה מבחינת הכללים של קופות הגמל. השכר משולם על ידי בעל המפעל החדש, והתנאים הסוציאליים משולמים על ידי בעל המפעל הנוכחי.

לא בהכרח.

מדובר במנגנון שקיים כבר בנוגע לחיילי מילואים, לעובדות בשמירת הריון ולעובדות הנמצאות בחופשת לידה.

כלומר, זה לא חדש.

לכן בחרנו בניסוח הזה. יחד עם זאת, אנחנו נרצה בהסכם הקיבוצי להתייחס גם לסוגיה הזו.

אני מציעה לומר: כאילו הוסיף מגויס החוץ לעבוד אצל מעבידו, והכל אם לא נקבעו הוראות מטיבות בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה לעניין מגויסי חוץ.

בסדר.

קוראת סעיף 13: בסעיף 26 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), פסקה (1) – תימחק.

לפי החוק, יש שורה של חוקי עבודה שלא חלים. אנחנו מוחקים את חוק איסור אפיית לילה כי הוא כבר לא קיים.

קוראת סעיף 14: אחרי סעיף 39 לחוק העיקרי יבוא:

39א (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין קביעת מפעלים למתן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה "שירותים קיומיים"

(ב) בוועדה המייעצת יהיו חברים –

(1) שני נציגי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ואחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה.

(2) נציג של משרד הביטחון

(3) נציג ראש הג"א, או נציג המשרד לביטחון פנים והמשטרה, לפי העניין

(4) נציג של ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה

(5) נציג של ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר

(ג) התייעצות עם הוועדה המייעצת בהתאם להגדרה "מפעל למתן שירותים קיומיים"

תיערך בכל מניין של הוועדה, ובלבד שלכל חברי הוועדה ניתנה הזדמנות להשתתף

בהתייעצות.

(ד) לא התאפשרה, מפאת הנסיבות, התכנסות של הוועדה המייעצת, יכול שהתייעצות

בהתאם להגדרה "מפעל למתן שירותים קיומיים" תבוצע גם באופן טלפוני או בכתב,

לרבות בדואר אלקטרוני או בפקס.

חלה כאן התקדמות רצינית. אני מבין שהנושא הזה גם סגור.

אני מצטער אם אני לא אדבר ברוח הוועדה, כי אני לא מומחה בוועדות הכנסת. אניי רוצה לומר כמה דברים מניסיוננו במלחמה האחרונה. יש כמה דברים שחסרים לי בסעיף הזה. קודם כל, רצוי שיהיה בוועדה המייעצת גם נציג של משרד הבריאות. יש המון מעבידים: קופת חולים כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית, לשכות בריאות, וכל מוסדות אחרים, שאין להם ייצוג בהסתדרות הכללית שמייצגת את כולם.

יש בעיה ייחודית לרופאים. הרופאים לא מחכים לשום צו. ברגע שיש צו חירום כולם מתגייסים באופן אוטומטי. ידידי פרופ' מכיר את הבעיה מקרוב. כאשר יש בעיה, מייד מתגייסים. בוועדה המייעצת לשר חייבת להיות נציגות למשרד הבריאות, שמכיר את הבעיות מהשטח. חלק מהבעיות הוצגו כאן. אנחנו הרופאים עוברים לצורת עבודה שונה, משמרות של 12 שעות, לפעמים 24 שעות או 48 שעות. לעיתים אף ישנים בבית החולים. יתרה מזו, יש אנשים שמגיעים לעזור מבתי חולים אחרים שמרוחקים מאזור האירוע, אפילו מחו"ל. נתקלנו בבעיה קשה היכן להלין את האנשים האלה, למצוא להם מקום מוגן, איזה ביטוח רפואי יש להם וכו'. יש הרבה סוגיות כאן. מי אחראי מבחינה מקצועית? יש הרבה סעיפים כאן, שוועדות כאלה כלליות יכולות לעזור לגביהם. לכן, צריך להכניס שני גורמים: נציג משרד הבריאות ונציג ארגון רופאים. במצבי החירום המפעלים העיקריים שעובדים הם בתי החולים ושירותי הרפואה.

לפחות לגבי ההערה האחרונה שלך, סעיף קטן (5) נותן מענה.

לא. מדובר בארגוני מעסיקים.

מדובר בארגונים ארציים של מעבידים.

הר"י הוא לא ארגון של מעבידים. במלחמה האחרונה הייתי עם קו טלפון פתוח כל הזמן עם הר"י, כי היו שאלות של הרופאים בשטח: איפה אני אישן, איזו אחריות מקצועית יש לי וכו'.

אני במקרה מכיר את המנגנון. הגוף האחראי על רפואה בשעת חירום מכיל בתוכו נציגים של קופות החולים, צה"ל ומשרד הבריאות. הוועדה העליונה לאשפוז בשעת חירום היא זו שמגבשת את המדיניות לגבי שעות העבודה, לגבי התנאים ואיך עושים את הביטוחים. אני לא בטוח, שכל אחד מהמרכיבים של הוועדה העליונה לאשפוז בשעת חירום צריך להיות גם מיוצג בוועדה הזו.

זה מספיק שהוועדה תהיה מיוצגת פה.

האם למשרד התמ"ת יש תשובה לכך?

אני חושב, שצדיק מלאכתו נעשית בידי אחרים.

חשוב להבין, שאנחנו מדברים פה על ועדה מייעצת לתחום מאוד מצומצם, רק לאותם מפעלים למתן שירותים קיומיים, שהפסקת העבודה בהם תגרום לפגיעה רבה בכלכלה שמשפיעה על המשק כולו. כלומר, אנו מדברים בעיקר על מפעלים, על נמלי ים או על פעילות שהיא כלכלית. לא מדובר פה על אותם מרכיבים של טיפול באוכלוסייה, של מתן שירותי בריאות שלגביהם לוועדה המייעצת אין תוקף. באחד הדיונים הקודמים עלתה בקשה, שכן תהיה ועדה מייעצת גם לנושא הזה. בינתיים הוסכם שהוועדה המייעצת מצומצמת רק לנושאים של אותם מפעלים היכולים לגרום לפגיעה רבה בכלכלה.

אנחנו רוצים שיהיה נציג למשרד הבריאות. צריך מישהו שיתאם בין הקופות. מחר יכולה גם לקום קופה חמישית, ואיזושהי קופה יכולה להיפגע. חשוב שיהיה נציג של ועדת האשפוז העליונה.

אני מבקשת שתאמרי את ההסבר שלך לגבי קופות החולים.

מהניסיון של המלחמה הזו בצפון, גם בגלל שאלות של מיקום וגם בגלל שאלות של מיגון, היו סניפי שהתאחדו. במקומות מסוימים עבדו רק שירותי בריאות כללית, ונסגרו קופות לאומית. יכול להיות שקופה אחרת, בגלל צמצום הפעילות שלה, תקבל פחות העברות מחוק ביטוח בריאות. אולי כן תהיה פגיעה כלכלית, ואולי כן צריך לחשוב איך לתקן את זה.

האם את רואה בזה פגיעה כלכלית במשק כולו?

לא במשק כולו, אלא בקופה עצמה.

זו לא הבעיה.

אני חושבת, שחשוב שיהיה נציג שידאג שיישמר האיזון.

הוועדה הזו עוסקת בשאלה, האם בית חולים זיו צריך להיות מפעל למתן שירותים קיומיים או לא. היוזמה לכך באה מרשות האשפוז העליונה, ששוקלים ומבקשים להכריז על תנאי העסקה.

זה לא רלוונטי לפה.

כל הנושא הזה מתבצע באמצעות רשות האשפוז העליונה. שם אתם יכולים להיות חלק מזה.

אני לא דיברתי עלינו, אלא על נציגות של מערכת הבריאות.

היוזמה באה ממשרד הבריאות. בלא מעט מקרים, ועדת הבריאות בא לוועדה המייעצת ומבקש להכריז על מפעל זה או אחר כמפעל למתן שירותים קיומיים. מהרגע שהמפעל הוכרז כך, כל דרך ההפעלה מתבצעת על ידי הרשות העליונה.

בפסקה (2) נאמר: נציג של משרד הביטחון. אני מציע לחדד את זה ולומר: "נציג של משרד הביטחון או נציג של משק לשעת חירום".

משרד הביטחון ביקש להשאיר את הנוסח כפי שהוא.

מל"ח כפוף ממילא למשרד הביטחון.

יש בעיה עם הנושא הזה. כרגע הסמכות נמצאת במטה מל"ח ארצי. בעקבות הקמת גופים חדשים ישנה אפשרות לפרשנות נוספת. אנחנו מבקשים שלא תהיה פרשנות נוספת, ושהדברים יהיו ברורים.

אני מבקש שתדבר ברחל בתך הקטנה. האם רחל לא תהיה כפופה לשר הביטחון?

רחל תהיה כפופה לשר הביטחון, אבל גם מל"ח כפוף לשר הביטחון. כרגע, על פי החלטת הממשלה, הסמכות נמצאת בידי מל"ח ואנחנו מבקשים שהסמכות תמשיך ותישאר בידי מל"ח משרד הביטחון.

כלומר, נציג משק לשעת חירום במשרד הביטחון.

בסדר.

היות ומל"ח כפוף למשרד הביטחון, נשאלת שאלה האם קיימת אפשרות שמשרד הביטחון יבוא ויגיד שהוא לא רוצה את מל"ח אלא גוף אחר.

זה מה שקרה במלחמה. לא גייסו את מל"ח.

גם זה יכול להיות. אני לא רוצה להגיד כן או לא.

היות ומל"ח שייך למשרד הביטחון, צריך להשאיר בידי משרד הביטחון את הסמכות להחליט מי יהיה הנציג.

דווקא בגלל שמערכת היחסים בין מל"ח ורחל והזרועות השונות עוד לא מעוגנים ומוסדרים, נראה לי שהניסוח הזה של נציג משרד הביטחון הוא הכוללני. כאשר יוסדרו היחסים, יהיה ברור מי מייצג את מה. אני לא חושב, שכאן אנו צריכים להיכנס למשהו כאשר בעוד חודשיים מערכת יחסי הגומלין עלולה להשתנות, והוא כבר לא יהיה מופקד.

גם לגבי שינוי מערכות, הנושאים האלה לא ישונו.

נתנו לכם מספיק זמן כדי להגיע לכלל הסכמה ביניכם. אני חושב שזוהי ההסכמה האחרונה. אם היה לזה משמעות חריגה יוצאת מן הכלל, היה לזה היה מקום להרחבת הדיון בנושא. אני לא מוצא פה חריגה או פרשנות המבטלת את ההסכמה שהיתה עד עכשיו.

ההסתדרות הרפואית דרשה קודם נציגות של משרד הבריאות. בסעיף 2 להצעת החוק, תוקן סעיף 3(ד) והוא עוסק באנשים נוספים שיהיו פטורים משירות עבודה. ההסתדרות הרפואית ביקשה שההתייעצות בנושא הזה תהיה גם עם הארגון המייצג בענף הנוגע ולא רק בארגון המייצג את המספר הגדול של העובדים במדינה.

אז זהו הענף הנוגע בדבר.

הסכמנו לכך.

והוועדה גם מאשרת את זה.

קוראת סעיפים 15-18: 15. בסעיף 40(ב) לחוק העיקרי, אחרי "המפעל החיוני" יבוא "או המפעל למתן שירותים קיומיים" ובמקום "שבו" יבוא "שבהם".

16. בסעיף 4 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "מפעל חיוני" יבוא "או כמפעל למתן שירותים קיומיים".

17. בסעיף 46(ב) לחוק העיקרי, אחרי "כמפעל חיוני" יבוא "כמפעל למתן שירותים קיומיים".

18. בסעיף 52(א) לחוק העיקרי, במקום "שר העבודה" יבוא "השר" ואחרי "16(א)" יבוא "16א, 16ב".

הסעיפים האלה מתייחסים לתיקונים טכניים בלבד. בכל מקום בו כתוב מפעל חיוני, יהיה כתוב גם מפעל למתן שירותים קיומיים.

(1) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 1(6), ביום פרסומו.

(2) תחילתה של פסקה (6) בסעיף 1 לחוק זה, ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), והיא תחול לגבי קריאה לאימון בצו שניתן באותו יום או לאחריו.

סעיף ב' מיותר, כי אנחנו כבר עברנו את המועד. סעיף ב יתייחס רק לתחולה ולא לתחילה.

השאלה היא, מתי זה יתחיל.

הסעיף הזה מתאים את הגדרת השנה לצורך חישוב ימי אימון, כפי שמתייחסת לחיילי מילואים. קיווינו שזה יהיה בתחילת ינואר 2008, אבל אנחנו כבר בהתחלה. ייתכן שזה יהיה ביום פרסומו. העיקר שהקריאה לאימון תהיה בצו שניתן באותו יום או לאחריו. אנחנו מדברים על רוב רובה של השנה בכל מקרה.

מקובל.

סעיף (ב) יאמר: פסקה (6) בסעיף 1 לחוק זה תחול לגבי קריאה לאימון בצו שניתן ביום התחילה או לאחריו.

מקובל עלינו.

אנחנו עוברים להצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק התקבלה פה אחד

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50