PAGE
6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

22.07.2008


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 499

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח (22.07.2008), בשעה 08:30

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם, התשס"ח-2007 (רביזיה – לבקשת שר הבריאות) פרק ד' סעיף 11 – מתוך חוק ההסדרים התשס"ח-2007.

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אריה אלדד

אברהם רביץ

ד"ר יורם לוטן – המחלקה לשירותי רפואה, משרד הבריאות

עו"ד אילנה מיישר – משרד הבריאות

משה ברסימנטוב – רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר

יאיר זילברשטיין – רפרנט רווחה ואג"ת, משרד האוצר

ע"ד רביב מייזל – ראש תחום מדיניות ציבורית

אורי אליאל – ראש אגף תקציבים, שירותי בריאות כללית

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

מיטל בר שלום


הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם, התשס"ח-2007 (רביזיה – לבקשת שר הבריאות) פרק ד' סעיף 11 – מתוך חוק ההסדרים התשס"ח-2007

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אבקש את נציגות משרד הבריאות להציג את הרביזיה.

אני מבקש גם שיסבירו את הצעת החוק.

בדיון הקודם בוועדה, בגלל אי הבנה לגבי תחולת הסעיף, הוחלט על צורך באישור להקמת בית חולים. השאלה היא, האם הסעיף הזה חל גם על מרפאות? ההגדרה של בית חולים בפקודה היא מסורבלת.

באיזה חוק?

אני מדברת על פקודת בריאות העם.

הבנתי, אבל למה נגענו בה? לאיזה צורך?

היה תיקון לפקודה בעניין פעולות הטעונות אישור הקמה בבית חולים. במקור זה היה חלק מחוק ההסדרים.

השאלה היא, מה זו יחידה ומה זו מחלקה.

כן.

בסופו של דבר הוסכם, כי גם להקמת חדר ניתוח נדרש אישור של המנהל, בדומה להקמת בית חולים או הרחבת בית חולים.

האם יכול להיות חדר ניתוח ללא בית חולים, בקיוסק?

כן, אבל זה לא סימפטי.

זה יכול להיות גם בארגז בגינה.

לא שמו לב שיש הגדרה של מרפאה במקום אחר בפקודה. זה ברור שאלה דברים שונים. מרפאה, לפי סעיף 34, היא לא בית חולים. ההגדרה של בית חולים חשובה לנו כאן ובחקיקה אחרת. למשל, בחוק השתלת איברים יש הגדרה של בית חולים כהגדרתו בסעיף 24ב לפקודת בריאות העם. אם אנחנו נמחק את ההגדרה בסעיף 24ב, אנחנו נישאר ללא הגדרה. לכן, אנחנו מבקשים לבטל את ההחלטה הקודמת לבטל את ההגדרה, ולהשאיר את ההגדרה של בית חולים כפי שהיתה.

על מנת לפתוח את הדיון בנושא זה נדרשת הצבעה על הרביזיה. אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הרביזיה אושרה

הרביזיה אושרה, ולכן אני פותח מחדש את הדיון בנוגע לאותה הצעה.

בישיבה הקודמת התקבלה החלטה למחוק את ההגדרה של בית חולים בסעיף 24 לפקודת בריאות העם בעקבות הערות שנשמעו פה על ידי המוזמנים. עכשיו יש בקשה של משרד הבריאות להחזיר את ההגדרה, לבטל את הביטול של ההגדרה.

החלטה נוספת שהתקבלה בוועדה, היא שבחוק ייקבע ששר הבריאות באישור הוועדה יקבע אמות מידה למתן אישור להקמה של בית חולים, חדר ניתוח וכו'. בסעיף 24(3) כבר יש סמכות לשר באישור הוועדה: "השר באישור הוועדה יקבע בתקנות כללים ומבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2)". הוראות סעיף קטן (2) קובעים: "המנהל ייתן אישור הקמה בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד:

(1) ההקמה וההפעלה השוטפת של בית החולים לא יטילו מעמסה על הוצאה ציבורית לבריאות.

(2) תוספת המיטות לא תגרום לחריגה משיעור המיטות לנפש, על פי ייעודן ועל פי צורכי האוכלוסייה באותו אזור.
כלומר, כבר החוק קובע את האמות המידה שעל המנהל לשקול. בנוסף, קיימת סמכות לשר לקבוע בתקנות כללים מבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן זה. לכן, הוועדה מתבקשת גם לבטל את ההחלטה הקודמת בעניין סמכות השר לקבוע כללים, כי הסמכות כבר קיימת.

אם צריך באיזשהו מקום חדר ניתוח וזה כן מטיל מעמסה מיוחדת, אז אסור להקים אותו?

לפי אמות המידה הקבועות היום, זה אסור.

למי מותר לעשות את זה, לשר החקלאות? נניח שצריך באילת חדר ניתוח, שעולה 10,000,000 שקלים, אז אסור לשר הבריאות למנכ"ל משרדו להחליט על הקמת חדר ניתוח?

זו שאלה למשרד האוצר ומשרד הבריאות.

אני הייתי מציע שאנו נעבור סעיף-סעיף. הסעיף הראשון מתייחס לביטול סעיף קטן (ב), ביטול הגדרת בית חולים. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה

אנחנו עוברים לסעיף 2. אבקש ממשרד הבריאות וממשרד האוצר להתייחס לשאלה של חה"כ אלדד.

אני ממונה על הרישוי במשרד הבריאות, ואני עוסק בעבודה השוטפת של הדברים האלה. זה ברור שאם באילת רוצים להקים חדר ניתוח נוסף...

ויש תקציב פיתוח למשרד הבריאות, והוא לא בא לבקש עוד כסף.

רוצים שיהיה בכל אופן שיקול דעת. אם ליד בית החולים הולכים להקים עוד 5 חדרי ניתוח פרטיים שיכולים לפגוע בעבודה של חדר הניתוח הזה או הקמתו תגרום לבזבוז כוח אדם שיהיה לו ניצול במקום שבו יש מצוקה של כוח אדם, למשרד הבריאות יהיה שיקול דעת לומר שצרכי העיר היא לחדר ניתוח ראשי ואולי עוד חדר ניתוח אחד או שניים. הדוגמא המובהקת לכך היתה באזור באר שבע. במשך הרבה מאוד שנים באזור באר שבע היה בית חולים אחד בלבד. היו כוונות להקים חדרי ניתוח נוספים מחוץ לבית חולים סורוקה, ומשרד הבריאות נענה לבקשות אלה בדיוק מאותה סיבה שהוא ראה לנכון שאין מקום שיהיה מונופול של בית חולים אחד מסקטור מסוים. אם מחר ירצו להקים עוד 10 בתי חולים באזור באר שבע, זה לא יהיה נכון שאנחנו נאשר את זה.

האם הסעיף הזה לא מגביל אותך לאשר לבית החולים סורוקה לבנות עוד חדר ניתוח?

בסעיף 24א כתוב: "ובסופו יבוא השר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן אישור לפי פסקה זו". אותם המילים כבר נמצאים בחוק בסעיף 3: "השר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע בתקנות כללים, מבחנים, אמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2)". בשביל מה לכתוב את זה פעמיים?

אין לי התנגדות למחוק אחת מהכפילויות, אבל ניסיתי להבין מה המגבלות שהחוק מטיל על המשרד.

לא זה הדיון. מקובל עליכם שניתן למחוק את זה?

אני קצת מתפלא על הרביזיה של משרד הבריאות, מאחר ובדיון הקודם תמך ד"ר מיקי דור מטעם משרד הבריאות. אולי היום יש אמות מידה מאוד כלליות, כאשר לגוף אחד מאשרים ולגוף אחר לא מאשרים. לפעמים הבקשות יכולות להמתין חודשים רבים ללא תשובה. אנחנו מבקשים שאמות המידה יקבעו תוך פרק זמן שייקבע מראש. בישיבה הקודמת דובר על 90 יום.

לא דובר.

מיקי דור אמר את המספר הזה. בכל מקרה, הבקשה שלנו היא שאותן אמות מידה יפורסמו ויאושרו על ידי ועדת העבודה והרווחה תוך 90 יום.

הבקשה השנייה, היא בקשה פרוצדוראלית. כאשר מוגשת בקשה למשרד הבריאות מצד קופות חולים או בתי חולים, הבקשה הזו תיענה תוך פרק זמן שיוגבל ל-60 יום. על בסיס הניסיון אני יכול לומר, שבקשות שלנו ממתינות זמן רב ללא מענה.

לא זכור לי שדנו במגבלה של זמן. אם היה כן, היינו מסכמים את זה וזה היה מופיע. אתה מבקש לשנות את ההגדרה היסודית שכבר מופיעה בחוק עצמו.

מה שצריך להיות בסופו של דבר, וזה לא משנה איפה זה מופיע, הוא שאמות המידה יהיו ברורות כך שלא יהיה מצב שקופה א' מבקשת אותה בקשה כמו קופה ב' כאשר אחת מקבלת אישור ואחת לא. הכללים הלא ברורים הקיימים היום מאפשרים את המצב הזה. לכן, אנחנו מבקשים אמות מידה מאוד ברורות, שהמשרד יפרסם ויאשר תוך 90 יום כאן בוועדה. לא כל אישור בנפרד יגיע לוועדה, אבל אמות המידה הפרטניות יאושרו בוועדה. הבקשה השנייה היא, לקבוע שכל פנייה מנומקת המובאת למשרד הבריאות תקבל תשובה עניינית בפרק זמן סביר. לדעתנו, 60 יום זה פרק זמן סביר. זה על בסיס ניסיון. הגשנו בקשות, הן שכבו תקופה ארוכה ולא קיבלו מענה. אנחנו מבקשים לקבוע את ההגבלה הזו.

שני הדברים כבר נקבעו בחקיקה. בסעיף 24א קיימת סמכות לשר הבריאות לקבוע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2), וספק אם צריך להוסיף על זה משהו. מעבר לכך, לעניין חובת מתן תשובה יש חקיקה אחרת, חוק לתיקון סדרי מנהל (החלטות והנמקות), המחייבת גוף ציבורי לתת מענה תוך 45 ימים אלא אם כן נדרשים עוד פרטים והשלמות.

עוד פחות מ-90 יום.

האם זה תופס גם במקרה הזה?

כן.

אם כן, נצביע על השינוי השני, מחיקת התוספת.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה

אם כך, נצביע על כל הצעת החוק לאחר התיקונים.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה

ההצעה עוברת לקריאה שנייה ושלישית במליאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:00