PAGE
19
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

23.7.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ח (23 ביולי 2008), שעה 09:30

יישום התוכנית להעלאת המודעות במערכת החינוך לבעיית הסחר בנשים- דיווח ומעקב.

חברי הוועדה: זהבה גלאון – היו"ר

שרת החינוך יולי תמיר

מרית דנון ,מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

רפ"ק עדנה רפאל, קצין מדור סיוע חקירתי, אגף מודיעין וחקירות, המשרד לביטחון פנים.

עו"ד עדי שיינמן, , מחלקה משפטית, משרד החוץ.

איילת הלברשטט, מתמחה באגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים.

שרונה בן עמי, , עו"ס מרפאות לוינסקי, משרד הבריאות.

תרצה גורטלר, , מחלקות פיקוח ובקרה, משרד האוצר.

מיכל צדוקי, דוברות המשרד, משרד החינוך.

רוחמה וילנשטיין, מדריכה בשוויון בין המינים, משרד החינוך.

מרים שכטר, הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך.

מיכל שרף, מדרכה מחוזית מחוז הדרום, משרד החינוך.

מרים בר-גיל, משרד החינוך.

מיכל יוסופוב, ממונה על ביקורת הגבולות ומעברים מינהל האוכלוסין, משרד הפנים.

עו"ד יונית רוסו-מנשה, לשכה משפטית, משרד התמ"ת.

עו"ד נעמי לבנקרון, מוקד סיוע לעובדים זרים, יועצת משפטית.

לילך שלום, מוקד סיוע לעובדים זרים.

מירב שמואלי, מוקד סיוע לעובדים זרים.

תמי לביא, מוקד סיוע לעובדים זרים.

דניאל סימנו בסקי, מוקד סיוע לעובדים זרי, בן שירות לאומי.

עו"ד ענבר יחזקאלי, יועץ משפטי, אגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית.

עידית הראל שמש, מכון תודעה – חקרה תופעות הזנות בארץ ובחו"ל, דוברת המכון.

ריטה חייקין, "אישה לאישה" מרכז פמניסטי חיפה, רכזת הפרויקט.

עו"ד ידידה וולף, המטה למאבק בסחר נשים, יועצת משפטית.

אלה איל, המטרה למאבק בסחר נשים.

יעל ליטמנוביץ, אמנסטי ישראל, חינוך למאבק בסחר בבני אדם.

אנט קולינס, "אנחנו שוות"

סיגלית עדרי

מירב – חבר המתרגמים בע"מ

יישום התוכנית להעלאת המודעות במערכת החינוך לבעיית הסחר בנשים- דיווח ומעקב

בוקר טוב לכולם, אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה למאבק בסחר בנשים. בעצם זו ישיבת מעקב שכן בפברואר 2007 לפני כשנה, קיימנו כאן ישיבה בהשתתפות השרה וביקשנו לדעת מה עושה משרד החינוך בכל מה שקשור להעלאת מודעות לחינוך אם אפשר לקרוא לזה כך, לחינוך ולהעלאת מודעות במערכת החינוך, הן בקרב מורים והן בקרב תלמידים, גם בשכבות הנמוכות יותר וגם בתיכוניים, בכל מה שקשור לסוגיית הסחר בנשים והזנות, כרכנו את זה ביחד.


אני חייבת לספר לכם שהשבוע ראיתי ידיעה, אני מניחה שכולכם ראיתם ידיעה בעיתון, שנערה בת שש עשרה המסרסרת, כשותפה לסרסור של נערות בנות שלוש עשרה שסיפקה במירכאות נערות לגבר בן חמישים ושתיים.


אני בחרתי להתחיל בזה מכיוון שאחד הדברים שאנחנו עדים לכך בשנה האחרונה בעיקר, אנחנו עדים לצמצום, מיגור זה אולי מילה גדולה, אבל לצמצום בתופעת הסחר בנשים, של מה שנקרא נשים מוברחות או כמו שנהגו להגיד מיובאות, אני מכניסה את המילה הזו במירכאות. יותר ויותר אנחנו עדים לכך שמתפתחת או משתנים דפוסי הפעולה ומתפתח סחר בנשים ישראליות. מסרסרים בנשים ישראליות ואחד הדברים שמדאיגים אותנו זה הסחר בקטינות. זאת אומרת זה קצת מצריך שוב, כל כמה שנים אנחנו עושים שינוי תודעתי. בזמנו דיברנו בעיקר על נשים זרות שנסחרות לעיסוק בזנות ואז היה חשוב לנו מאוד, בעיקר היו הדברים המרכזיים שדיברנו עליהם בישיבה הקודמת, כמה חשוב שהמערכת תדבר, מעבר לתוכניות על כבוד האדם וכישורי החיים. אמרנו כמה חשוב שהמערכת תפנים את המודעות לבעיית הסחר בנשים והזנות והקשר ביניהם. זה לא שפתרנו את הבעיה, גורמי האכיפה אומנם החמירו את האכיפה, את המעצרים, את הענישה. אבל איכשהו פתאום אנחנו עדים לסחר אחר. זה חלק מאותו עניין כמובן זה מתקיים.


אנחנו שמענו בזמנו על פעולות שעושה משרד החינוך, את דיווחת לנו גברתי השרה וחשבנו ואנחנו שמענו כמובן על שיתוף פעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה והקשר עם הארגונים, יש פה נציגות של הרבה מאוד ארגונים שכל אחד מהארגון שלו עוסק בתחום של חינוך, קידום מודעות, העלאת מודעות. הניסיון באמת להראות את הקשר בין זנות, סחר בנשים וההפרה של זכויות האדם, ההתייחסות לזה כאל מקשה אחת וכפעולה כוללת. מאוד חשוב לנו ואנחנו רוצים להודות לך גברתי השרה, על זה שהגעת לכאן ותתני לנו דיווח מה עשתה המערכת בשנה האחרונה. אני עצמי עדה להרבה דברים, אבל אני חושבת שזה חשוב לדווח לוועדה.


אולי עוד דבר, זה גם מצריך אותנו אני רוצה להגיד, יש לי הרבה זמן מחשבות לגבי המנדט של הוועדה שאני עומדת בראשה, האם גם אנחנו צריכים קצת לשנות את המנדט של הוועדה, להרחיב את המנדט, לצמצם או באמת להתייחס יותר לזנות או לדפוסי העיסוק בזנות המשתנים.


אני רוצה להגיד שאני יודעת שאחד הדברים החשובים שאני חשבתי גם שנעשו, זה העברת ה מודעות הזו גם למורים. אני בזמנו, אני רוצה ליידע, פניתי לשרה בבקשה להכניס את ההצגה "המערב הפרוע" של סמינר הקיבוצים לתוכנית שלכם ואני יודעת שהייתה פתיחות. זה משהו שאני חייבת לציין, כי אנחנו מזמינים כאן שרים ואנחנו שומעים הבטחות ואתם יודעים חלק מהדברים תמיד נשאר בגדר הבטחות ואחר כך צריך לרוץ אחרי השרים ואני חושבת שמגיעה מילה טובה גם על העניין הזה.


אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, גברתי השרה ואחר כך נציגי המשרד שלך, בבקשה.

קודם כל בוקר טוב, תודה, אני שמחה להיות כאן. כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, קודם כל דלתנו פתוחה ואנחנו משתדלים לפגוש את המצוקות כפי שהם באמת קיימות והם משתנות. אנחנו מודעים כמו שאמרת בצדק לצורך להעלות נושאים מסוימים לסדר היום וגם לעובדה שכשהעלינו נושא מסוים, יכול להיות שמשהו אחר בא והחליף אותו כמוקד לטיפול מיידי ודחוף.


אני מוכרחה להגיד שאותי בשנה האחרונה הטרידה לא רק הבעיה של הגיל המאוד מאוד צעיר שבנות מגיעות בו כבר לזנות. נכון שזה נמצא עדיין כתופעה שולית ואני אפשר להפוך אותה לאיזה מאפיין של דור מסוים של בנות, אבל עדיין אנחנו רואים את זה וזה מאוד מטריד. אבל אנחנו גם היינו השנה מאוד מוטרדים מהעובדה שנושא של השפלות מיניות, דווקא בין בני זוג, הנושא של צילום יחסי מין בטלפונים הסלולאריים והפצתו בין תלמידים. לכאורה הוא סוג שונה של תופעה, אבל למעשה הוא חוזר לאותו מקום של שימוש במין כדרך להשפלת נשים.


אם יש תופעה שבעיני דווקא הייתה מאוד בולטת השנה, זו העובדה הזאת עם כמה מקרים שהביאו בנות כמעט עד התאבדות, בנות שבתמימותן קיימו יחסים עם ילדים בני גילן, כבר לא מדובר אפילו על פערי גילאים, צולמו והופצו וגם זה דבר שאנחנו מנסים להתמודד איתו.


המערכת מנסה מצד אחד וזה לא דבר פשוט, להכניס לתוך המערכת איזה שהיא תפיסה בריאה של מיניות, כדי להתמודד עם הסחף שיש כתוצאה מהתקשורת, כתוצאה מפורנוגרפיה באינטרנט, כתוצאה מדברים אחרים. גם דרך כישורי חיים וגם דרך תוכניות אחרות, באמת לתת איזה שהוא מקום שבית ספר פועל. עוד פעם, מאוד לא פשוט למורים להתמודד עם השאלה הזאת, בכל גיל, זאת בעיה לא פשוטה. הדבר השני הוא באמת להתמודד עם דברים יותר נקודתיים ומרים תיכף תיתן דיווח על הפעילות שצריך לברך אותה, הובילה בצורה מאוד יפה ואיכותית, כשעניין סחר בנשים הוא חלק מהתופעה. באמת כל זה חייב בעיני לפול תחת המסגרת הכוללת של כבוד לנשים, לנשיות וגם ליחסי מין שהם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו, אבל לא יכול להיות שהם מקבלים איזה שהוא מימד מאוד מעוות בתפיסה של הילדים.


להגיד לכם שאני חושבת שכל מה שקורה, אני בדרך לכאן שמעתי את הדיון על הפוליגרף, שהופך להיות ערב הצפייה המשפחתית. הילדים לומדים מזה משהו על מיניות, חברות וזוגיות. זה לא ממש הדבר שצריך לשמח אותנו. אבל אנחנו בחלקת האלוהים שלנו עושים את מה שאנחנו יכולים. מרים, תודה קודם כל.

תודה רבה, מרים שכטר, ממונה על השוויון בין המינים. אני רוצה להסב את תשומת ליבם של האורחים כאן, שהונחה על שולחן הוועדה תוכנית שהוגשה על יד מרים שכטר, תוכנית ליישום העלאת המודעות במערכת החינוך, בבקשה מרים.

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח בתודה לשרת החינוך, לחברת הכנסת, שיש לי את ההזדמנות באמת להציג פעילות שמבחינתי היא מאוד ייחודית, מהמרום שאני מרגישה שכל הפעילות במשך השנה הזאת הייתה מסע אישי שאני עברתי. שינוי תודעתי ולמידה לשם ידע, התלבטויות והתחבטויות ומחשבה. מהמקום באמת של הרצון, כמו ששרת החינוך אמרה, איך מהמקומות הבריאים את מגיעה גם למקומות האלה ואת לא מניחה להם, אני פיקחתי את כישורי חיים ואני עשיתי את כל הפעולות הראשוניות, אז אני יודעת מה עמד מאחורי זה. עמד מאחורי זה באמת החינוך הבריא של מה השפוי בעולם הזה. אבל מכאן היום אני הבנתי שיש את הצורך בחניכה, להיכנס כמו שאני אומרת לחדר המדרגות החשוך, עם פנס ולהראות ולחנוך את הנערות ואת הנערים.
זה לא פשוט, כי זה לא בא ממקום של הרתעה וזה לא בא ממקום של איום, אבל זה כן בא ממקום של ידע, של מידע ושל חניכה.


את השנה הראשונה אני בחרתי לעסוק מהמקומות המוכרים, להיכנס לבתי הספר דרך תוכניות שכבר קיימות בתוך המערכת, כלומר לא לזעזע את המערכת ולהוסיף ולהרחיב.


אני עדיין טוענת ואני חושבת שתסכימו איתי, שכל עוד יש סחר בנשים וזנות והשפלות מיניות והכול, לעולם לא יהיה שוויון בין המינים, לעולם לא יהיה מעמד האישה טוב, גם אם אנחנו נוכל להגיד שיש יותר חברות כנסת ויש יותר נשים בהייטק וכו', כל עוד הנשים האלה נמצאות איפה שהן נמצאות, אין.


מכאן התחלנו כמו שאומרים את הגלגול ואני כן רוצה לפתוח ולא לסיים בתודה מאוד, מאוד גדולה למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, שיד ביד עשינו הרבה מאוד פעולות, כולל גם משאבים וכלל את כל הכנסים כבר היינו, כמו צילי וגילי. תודה לארגונים החברתיים ששיתפו פעולה באופן יוצא מן הכלל והתחילה ההתחברות, אומנם עדיין לא כמו שהיינו רוצים, אבל אני בחרתי בשנה הראשונה באמת לעשות את זה מאוד ראשוני, כשרק מערכת החינוך מתחבטת ואין עוד הרבה גורמים שמתחברים, כדי לראות בכלל איך התגובות, לכן כדאי ללכת, מה חשוב לעשות ואיך להיערך ולהתארגן.


לקחנו באמת את התופעה שכמו שאנחנו תמיד אומרים שהשתיקה יפה לה, או שהיא בחצר האחורית של החברה, ושמנו אותה במרכז העשייה של מערכת החינוך. למרות השביתה הארוכה ולמרות הבעייתיות של המערכת, לא ויתרנו.


מה עשינו, עשינו פעילות מקיפה שכללה כנסי מודעות לעובדי הוראה, השתלמויות לעובדי הוראה. פעילויות בכיתות, כנסים גם לתלמידים והתהליך היה פחות או יותר כך: ראשית פתחנו בכתיבת חוברת שעכשיו ממש יוצאת לאור, חשבתי שהיא תהיה מוכנה אבל היא לא מוכנה. חוברת שכוללת גם מידע, גם נתונים על התופעה, גם את החוקים, גם המחויבות של מערכת החינוך בשינוי התודעה. גם כל מה שנגזר כדי לקיים דוגמאות של שיעורים בכיתות ומעורבות של תלמידים והורים.

זאת החוברת שנשלחה למורים לעובדי הוראה, מה הם אמורים לעשות את זה.

בכל מקום שהגענו לכנס או לעבודה בבתי הספר, הם קיבלו את החוברת והם גם העירו על החוברת. כלומר זאת הייתה חוברת דינאמית שקיבלנו. אני שלחתי כל פעם את כל ההערות לכל הוועדה, שראיתם את ההרכב שלה, כל הגופים נמצאים, הרשות, משרד החינוך, כולם. פתחנו ההתחלה הייתה פתיחה בכנסי מנהלים ומורים לשינוי התודעה. קראנו לכנסים האלה כבוד האדם, איש ואישה, כנס המעלה סוגיות בסחר בנשים, בבני אדם בכלל ובנשים בפרט.


כלומר כבר בשם חיברו את זה לכבוד האדם, אבל לא ויתרנו על הנקודה המרכזית שמדברת על סחר בנשים. השם יצר את התהליך של ההתחברות.


היו שלושה כנסים שמאוד הצליחו ולמרות הקושי של הנושא והחשש שלנו שעכשיו אחרי השביתה הגדולה לא יגיעו, כן יגיעו, אנשים הגיעו והתלהבו ובכל אחד מהכנסים היה או סרט בנושא, אבל השתדלנו שתהיה ההצגה המערב הפרוע, דיון של פנל סביבו ואחר כך אני הצגתי את המדיניות של מערכת החינוך ומה אנחנו אמורים לעשות.


אחר כך בעבודה עם הכיתות היו לנו שלושה ישובים שעבדנו בהם ממוקד, באשדוד, שרת החינוך גם יודעת למה, קריית גת ונהרייה. שם התהליך היה כזה, הייתה השתלמות למורים דרך הנושא של כבוד האדם. הם קיבלו את הידע בנושא, דוגמאות של שיעורים בכיתות וכל מה שצריך. אחר כך הם הפעילו שניים שלושה שיעורים בכיתות בנושא. אחר כך היה יום שיא של כנס לתלמידים שגם בכנס של התלמידים הצגנו חלקים מההצגה מערב פרוע, כלומר זה היה מאוד מצונזר, או לחילופין סרט ואחר כך דיון בכיתות שוב, על כל מה שהיה ועל ההתלבטויות ועל ההשלכות לחיים שלהם היום. מה קורה במסיבה של גיל שמונה עשרה וכל השאר.


אלה היו שלושה ישובים שמיקדנו את הנושא פרופר וכאלף חמש מאות תלמידים עברו את הנושא. בנוסף לכך דרך התוכניות שאנחנו עושים בשוויון בין המינים, ייחדנו מודלה או שתיים שמדברת על הנושא. כלומר אם אנחנו מדברים על כבוד האדם ושוויון בין המינים, יוחדו שתיים או שלוש פגישות לנושא של סחר בנשים. אם אנחנו מדברים על העצמת נערות, הם היו צריכות לעשות פרזנטציות כדי להיות מסוגלות להציג נושאים, עיקר הנושאים היו סביב הנושא של סחר בנשים.


אם אנחנו לומדים את התוכנית של מגדר, פוליטיקה ואזרחות פעילה, הנושאים של ה – DEBATE היו נושאים שכללו סחר בנשים. כלומר מה שאני רוצה לומר הנושא של סחר בנשים הפך להיות נושא שמדובר עליו וזה כבר היה כמעט בכל התוכניות שעשינו, כלומר אני יכולה לומר שעד השנה הזאת אני לא חושבת שזה הופיע באחד מבתי הספר, פשוט לא, והיום אני יכולה לחשוב שלא היה כמעט בית ספר שזה לא הופיע, בכל הארץ וזה דרך התוכניות.


בנוסף לכך וכאן גם אתם רואים, התוכניות כוללות שלושה שלבים. יש השתלמויות לעובדי הוראה בנושאים של שוויון בין המינים, אחר כך פעילות עם התלמידים ויש אפילו בתי ספר שעשינו פעילות עם הורים ותלמידים. היו כמה בתי ספר שגם זה נעשה.


הפרק הבא שרציתי לדבר עליו זה הרצאות בבתי הספר, במימון הרשות לקידום מעמד האישה אנחנו כל שנה מקבלים כדי לעשות הרצאות בנושאים שונים של שוויון בין המינים. השנה בחרנו, משום שהנושא היה אלימות כלפי נשים, וזה היה בחודש נובמבר, אני חושבת שסחר בנשים זאת אלימות מאוד גדולה כלפי נשים ועשינו איזה שהוא סוויץ' ברור שבתיאום עם מנהלת הרשות. אנחנו מדברים על יותר ממאתיים הרצאות ברחבי הארץ, כולל במגזר הערבי ואפילו בממלכתי דתי.

מי היו המרצים?

את המרצים בחרנו מתוך הפול של הרשות.

מהארגונים?

כן, בנוסף לכך האום החליט על ציון יום העבדות בשני לדצמבר, ושוב סחר בנשים הוא עבדות של המאה ה-21. לקראת היום הזה שזה אני חושבת או שזה היה סוף השביתה או באמצע שביתת המורים, אנחנו העברנו בכל בתי הספר שאנחנו עובדים איתם ובאתר של שוויון בין המינים, העברנו איגרת על היום הזה, כל מה שמדובר על סחר בנשים בעמוד אחד, ובנוסף לכך שני שיעורים, עיבוד של שיעורים לכיתות שהמורים יעסקו עם התלמידים.


כלומר כל החומרים הכתובים הם חומרים שמופנים למורים והתפקיד שלנו זה ללוות את המורים כדי שהם יוכלו לממש את הנושא.

ובכל בתי הספר ביום העבדות, זה לא נכנס עוד.

עוד לא, משום שגם הייתה שביתה ולא היינו ממש בקשר, אז בחרנו לשלוח לכל בתי הספר שאני עובדת איתם, אבל זה הרבה מאוד בתי ספר.

אני רוצה להתעכב כאן גברתי השרה, יש אפשרות שלקראת השני בדצמבר הקרוב תהיה הנחיה של השרה?

כן, בוודאי,

ברמה של הנחיה של השרה להתייחס ליום העבדות, על כל היבטיו, על כל האספקטים.

אנחנו השנה כיוון שכבר נעשתה איזה שהיא עבודת הכנה ויש לנו חומרים, אז בוודאי שנפיץ אותם. נקווה שיהיה שקט ולא תהיה שביתה אז אפשר יהיה, קשה לחייב את בתי הספר כשהם היו בשנה הזאת מאוד, מאוד מוכים וחבולים, אבל השנה הבאה נקווה שכולם יעשו את זה ויעשו פעילות באותו יום. אנחנו בכלל מנצלים את הימים הבינלאומיים שזה ארבעה חמישה ימים בינלאומיים שאנחנו תמיד מאזכרים אותם.

כן, זה הרעיון, או.קי.

בעמוד שש יש איזה שהוא פילוח של הפעילויות שאני עושה באופן כללי בשוויון בין המינים והפעילות של הסחר בנשים, כחלק מכל נושא המגדר, אנחנו יכולים לראות את זה כשנה ראשונה כולל שנת שביתה, אז אני חושבת שזאת עשייה מאוד מכובדת. אחרון חביב היעדים לתשס"ט: הפצת החוברת, עשרה ימי מודעות בכל מערכת החינוך, כל המנחים והמנחות מעבר למורים שעובדים עם התלמידים, יש לנו תוכניות שמנחים ומנחות חיצוניים עובדים איתנו, אז השתלמות לכל המנחים והמנחות האלה. בניית מודל וכאן אני באמת חוזרת אל הגופים שהשנה הם היו שותפים מאוד מזערית ואני מציינת בכוונה תחילה, כדי באמת שנראה איך השדה מגיב רק אלינו ושאין עוד גורמים מתווכים. לקראת השנה הקרובה אני מתכוונת שנעשה באמת איזה שהוא מודל של שיתופיות ועבודה משותפת עם הגופים.


מורים לספרות ומדעי החברה הם המורים שהכי הרבה יכולים לעסוק בנושא דרך תוכניות הלימודים שלהם, דרך היצירות, דרך העבודה, אז תהיה השתלמות רחבה להם. אנחנו פיתחנו תוכנית שמתחילה, תוכנית שרשרת יחד עם "אשלים" של הג'וינט, שהיא מדברת על חניכה, אפרופו תחילת השיחה שלי, חניכה של נערות בוגרות שעברו תוכניות העצמה, איך הם חונכות נערות צעירות בגיבוי של אשת קשר בתוך מערכת החינוך, במתן מרחב מיוחד לנושא ואם תרצו בהזדמנות אני ארחיב על הפעילות הזאת.

בזמנו, השרה אני חושבת, ציינה שתעשו אולי שיתוף פעולה עם מועצת התלמידים הארצית שאמרתם שהם גורם שמפיץ חומרים בעניין הזה. נעשה משהו או שלא הגעתם לזה?

לא, האמת היא שאנחנו עובדים איתם הרבה, הנושא הזה הוא לא נושא, אין לו –

החלטתם שזה לא.

הם לא יודעים להתייחס לזה, זה מביך אותם, הם גורמים יותר נזק מתועלת. למשל בענייני זכויות אנחנו מעבירים דרכם זכויות תלמידים, אנחנו מעבירים דרכם זכויות עובדי קבלן למשל. עשינו שיתוף פעולה איתם, אבל העניין של נושאים של עבודה שקשורים למיניות, זה מאוד מורכב. ניסינו וראיתם שזה –

הם לא סוכני שינוי מתאימים.

כן, הם בעצמם לא מספיק בשלים לבוא ולעמוד. בשביל ילד בן שבע עשרה, או ילדה בת שש עשרה לעמוד בפני כיתה ולדבר על זכויות עובדים, זה דבר אחד ועל דברים אחרים זה קשה להם.

בדרך כלל לא יוצא לנו כל כך הרבה הזדמנויות לשבח, אז אומנם ציינתם את זה בחוברת שלכם אבל אני גם אציין את זה, שבדוח האמריקאי, בדוח של מחלקת המדינה האמריקאית שהתפרסם בחודש יוני לפני חודש וחצי בערך, אז מחלקת המדינה בוחנת מה נעשה ברשות המבצעת ומה עושה הכנסת ומה עושים הארגונים. אחד הגורמים שהדוח האמריקאי שיבח זה את הפעילות ההסברתית והחינוכית של משרד החינוך, אני חושבת שזה ראוי לציון.


זה מאוד מרשים כמובן, אנחנו היינו רוצים שזה יהיה פי, פי כמה, אנחנו תמיד זה נראה לנו חשוב, אבל טיפה בים, אבל אנחנו מבינים את המגבלות. מרים, את רוצה שעוד מישהו מהמשכר שלכם מהאנשים שיושבים יציג, או שמבחינתך הקפתם?


מה שאני חושבת שאולי אחד הדברים שהייתי רוצה זה שבאמת כמו שציינתי, נתלים בימים הבינלאומיים האלה כאיזה וו כזה, אפשר לחשוב לקראת השני בדצמבר הזה, משהו כזה מסיבי שכל מערכת החינוך מדברת על זה. זאת אומרת זה יום ההתרחשות, זה יום הפעילות. שיהיה ברור שיש כאן איזה מסה קריטית. זאת אומרת זה מאוד מרשים אבל אנחנו יודעים שיש עשרות אלפי תלמידים וכמה מורים יש?

מאה עשרים ושמונה אלף, אבל יש גם גנים, קבוצת הגיל הרלבנטית -

עדיין זה אלפים, מדובר באלפים.

נכון, קבוצת הגיל הרלבנטית שלנו צריכה להיות על יסודיים. יש לנו בעיה בוא נגיד את האמת, אנחנו לא יכולים להיכנס למגזר החרדי בכלל. אנחנו במגזר הממלכתי דתי בעדינות רבה ואני חושבת שאחד הדברים הבאים לעשות ואולי יחד איתך, זה להביא דווקא את הרשתות. לא שאין שם בעיות של זנות, דרך אגב גם בגזר החרדי יש, והם יודעים את זה. אבל לנסות ולהיכנס למגזר הממלכתי דתי ולהיכנס למגזר הערבי.


אם תסתכלו על הפריסה אז במחוזות של הממלכתי נכנסים בסך הכול לא רע ובהחלט ההצעה שלך היא מקובלת ונעשה אולי כמו שעשינו לפני שנתיים שהפצנו פוסטר בכל בתי הספר.

זה גם ויזואלי, זה גם מדברים עליו, זה גם עושים איזה פעילות.

נעשה את זה ביחד, בהחלט אפשר לעשות.

כן, זה נותן איזה סוג של –

הבעיה הכי קשה שלנו היום היא להיכנס, יש מגזרים שהם מאוד, מאוד שמרניים ומאוד מאוימים ברמה הזאת ואפשר גם פה, אני לא יודעת אם יש פה מישהו שמייצג את המגזר הערבי, אבל מאוד קשה לנו להיכנס, הם לא רוצים.

בנושא הזה למשל כנס במגזר הערבי לא יכולתי לעשות. אבל כן דרך כבוד האדם, קצת כן נגעתי. זאת אומרת יש משהו שאנחנו חייבים לזכור, מערכת החינוך היא מאוד שמרנית, זה התפקיד שלה.

המערכת פחות שמרנית מהציבור שהיא צריכה לשרת.

אני הופתעתי מאוד לטובה שיכולתי לממש את מה שמימשתי, אני חייבת להודות וכמו שאתם כבר יודעים אני אשת חינוך ותיקה. כי כן צריך לעבור שינוי תודעה, חייבים, אני רואה מה אני עברתי. זה התחיל בכנס באו"ם ששם שתינו היינו מזועזעות. כי את רואה ילדות קטנות שמספרות שסחרו בהם מגיל שלוש וארבע הם העבירו אותם מדינות וכו', פתאום את אומרת וואו. ההמשך בכל –

אנחנו לשמחתנו לא במצב הזה, שסוחרים בילדות בנות שלוש עשרה ושנערות בנות שלוש עשרה יוצאות בהפסקות לפעילות זנות כדי לרכוש ג'ינס עם מותגים כאלה וכאלה. זה מאוד בעיה, או.קי. , מרית דנון, יושבת ראש הרשות לקידום מעמד האישה.

זו באמת ישיבה שמעידה על שיתוף פעולה נפלא בין רשות אחת למשרד ממשלתי אחר וחלק משיתופי הפעולה יוצא דווקא מהוועדה פה. אני לא זוכרת אם זה היה מהישיבה, אבל את זרקת לנו פה את הכפפה של המערב הפרוע. התכנים הופנמו לתוך מערכת החינוך ויופנמו גם לצבא ולרשויות המקומיות.


סביב הצבא זה לא רק הצגה אלא נוצר סביב זה פנל, מחומרים שאנחנו בודקים, חומרים השוואתיים בעולם אנחנו רואים שזה מביא להעלאת מודעות. הצגה וסביבה פנל של מומחים ואני בעצמי נכחתי באירוע כזה באשדוד אני חושבת וזה היה מאוד, מאוד מועיל. זה היה גם בבת ים.


בנוסף לזה אני רוצה לציין שבתוכנית הבין משרדית להוצאת נשים ממעגל הזנות, הרשות לקידום מעמד האישה עומדת בראשה ושותפים בה מספר משרדים, יהיה מדי שנה תקציב אני חושבת של מאתיים אלף שקל למערכת החינוך, כל שנה, זה בספר התקציב. זאת אומרת שזה ממש הפך לרוטינה מובנת כזאת מבחינה תקציבית.


אני רוצה להפנות את תשומת לב השרה, גם של מרים שכטר וגם של חברת הכנסת גלאון, שניתן לקבל הרבה רעיונות שניתן להפנימם למערכת החינוך מתוך ארצות אחרות. למשל, בבריטניה הבי.בי.סי. מפיק סרט שמוכנה למערכת החינוך, סרט שמראה על סחר בנערה, סחר פנימי מה שאנחנו קוראים. נערה שיש לה חבר נרקומן והיא לא יודעת כשהיא נכנסת לקשר הזה, בגיל התיכון, במשך הזמן כאשר הוא צריך לשלם חובות לנושים שלו, הוא מתחיל לסחור בה. זה סחר לשמו וזה אני חושבת יכול מאוד, מאוד לדבר לגילאים האלה. צריך להפיק משהו כזה, ערכה כזאת שאפשר להקרין אותה בכיתה ולערוך דיון ולהתאים אותה לדפוסים שקיימים פה. שיהיה משהו מוכר ומפה ולא משהו שקורה באלסקה, משהו מרוחק כזה ומנוכר.


אם אתם תקבלו את הרעיון אנחנו נהיה מוכנים לעזור גם מבחינה תקציבית.

זה לא אולי הפורום, אבל אפשר ליזום תחרות כזאת בין כל בתי הספר לעיצוב, פרסום, וידאו, אודיו, אני לא יודעת, יש היום המון מגמות ואפשר לעשות תחרות, זה גם מכניס עוד מעגל רחב, מכניס עוד אנשים.

מרית דנון, סליחה שאני מפריעה לך, לקחנו את הכתבה שהייתה בערוץ 2 על הצילומים בטלפונים.

של עין גדי,

לא, לא, זה גם כתבה שהייתה על בני נוער שמנצלים מינית באמצעות הסלולר. הפצנו בבתי הספר ורואים שכשיש חומר טוב, קל יותר לעורר את הנושא.

אני רוצה להפנות להסברה הענפה שנעשית גם מצד מערכת החינוך וגם מאיתנו, יש איזה תופעה שאני מדברת פה את עזרת השרה ואת עזרת חברת הכנסת גלאון וכל הארגונים ומי ש יכול להצטרף. לצד פעילות ההסברה הזאת שהיא פעילות מאוד מבורכת, הטלוויזיה למשל מקרינה סדרות, נמצאת פה עידית, הגברת של מכון תודעה, שעוזרת לנו בנושא הזה. סדרות כמו בורדל או מיומנה של זונת צמרת, שהן כמובן חשופות גם לגילאים האלה שאנחנו עושים פעילות הסברה. אנחנו פנינו בבקשה לשני הגופים האלה להוריד את הסדרות האלה מסדר היום. מאחר והמדינה מנהלת עכשיו תוכנית להוצאת נשים ממעגל הזנות, קיבלנו תשובה שהם מציגים שם פנים רבות לנושא, גם את נושא הבחירה. כאילו זה לא כל כך נורא. אני מוכנה להעביר לכם כדי שתהיה מתקפה וזה לא יעבור בשלום הדבר הזה.

כן, אני אשמח.

באופן כללי אני רוצה לומר שאני מאוד מברכת על הסברה דו כיוונית, זאת אומרת גם פעילות של הרשות שלנו שהיא מתוקצבת מהתוכנית הזאת של הזנות לקהל הרחב וגם אני רואה את הילדים בתיכון כאזרחי המחר. זאת אומרת זה משהו שאמור להגיע בסופו של דבר לאותו שלב בתודעה, תודה.

תודה רבה, אין ספק ששיתוף הפעולה הזה בין ראש הרשות גם למשרד החינוך וגם איתנו וגם עם כל הארגונים, הדבר הזה שיש גוף כזה שאת עומדת בראשו, זה באמת משהו ראוי לציון. אני חושבת שזה רעיון נפלא ופעילות מצוינת.


מה שאנחנו נעשה גברתי השרה, נעשה התייחסויות קצרות, כי אני רוצה שהשרה תשמע את כולם בכל זאת וכל מי שיושב כאן זה אנשים שפעילים בשטח, זה כל נציגי הארגונים החברתיים ואין דבר שאני יכולה להגיד שאני יוצאת מופרית ממנו יותר מלשמוע את הארגונים, תמיד עם הארגונים והעבודה שלהם כמובן ושיתוף הפעולה הזה בעצם מביא להצלחה של העלאת המודעות של הנושא.


אז אנחנו עושים ככה, כל אחת ממש בכמה דקות, כי חשוב שהשרה תשמע אתכם, זו הזדמנות, אז אנחנו נסכם את הישיבה.

יעל ליטמנוביץ, אמנסטי ישראל, אני מרכזת תוכנית למאבק בסחר בבני אדם דרך חינוך. זאת תוכנית חדשה אז היא עוד לא פועלת בבתי ספר, אבל בכל השנים שעברו זכויות נשים הם אחד הנושאים העיקריים שאמנסטי מטפל בהם וכמעט בכל בית ספר שנכנסנו אליו יש מאות כאלה, זכויות נשים הם נושא שעולה. שנה הבאה אנחנו מתמקדים במורים, בהכשרות מורים, בהשתלמויות מורים, ביצירת מורים שהם נאמני המאבק בסחר בבני אדם, כמובן בתלמידים וגם נגיע לכוחות הביטחון, שזה לא בתוך מערכת החינוך. הדגש יהיה גם על סחר בבני אדם וגם על סחר בנשים.

מה זה נאמני? כמו נאמני איכות סביבה? כמו נאמני ניקיון? מה זאת אומרת?

הרעיון הוא לתת מלגות למורים, בהתחלה למורים לאזרחות, לפתח ביחד איתם תוכניות חינוך שיכולות להשתלב במערכי האזרחות ולשלוח אותם לשטח כנאמנים של המאבק, כשהרעיון הוא באמת לקבל פידבק מתמיד של מה עובד בכיתות, מה לא עובד בכיתות ולפתח, כלומר שנה הבאה כבר נרחיב את כמות המלגות שאנחנו נותנים, באמת ליצור קאדר של מורים שמחויב למאבק הזה.

נאמני, זה יפה, תודה רבה, בבקשה.

אלה אייל מהמטה למאבק בסחר בנשים. המטה פועל מספר שנים מול בתי ספר, מול תנועות נוער, מול כוחות הצבא, מול סטודנטים, מול עורכי דין, גם בהעברת הרצאות. מרים שכטר יודעת, אנחנו שיתפנו פעולה בצורה נרחבת. אנחנו כתבנו מערכים מאוד מפורטים עם נספחים, מצגות, סרטונים אינטראקטיביים, שהועברו כל החומר גם לרשות לקידום מעמד האישה, גם ליחידה לשוויון בין המינים. הוצאנו דיסק עם התוכנית "עובדה" של אורלי וילנאי פדרבוש ועם התוכנית "מבט שני" שתיהן עוסקות בסחר בנשים, שיהיה לעזר למורים. בנוסף לסרטונים הקצרים שהפקנו, לפני שלוש שנים עשינו תחרות בין סטודנטים בבית ספר לקופי רייטיניג ועיצוב גראפי. תחרות מאוד נרחבת, יש לנו גם כרזות וגם כמו שאמרתי סרטונים.


אני רוצה רק לציין מבחינתי בנוגע למה שמרית העלתה. התוכנית וידויה של זונת צמרת לדוגמא, אני נכנסתי לאתר האינטרנט.

באיזה ערוץ זה?

זה באחד מערוצי יס, אני מקליטה את זה.

תוכנית הסדרות של יס, זה הערוץ. כתבתי אישית גם לשר אטיאס והוא החזיר לי תשובה אישית, כבן אדם מן השורה, לאו דווקא כארגון. הוא אמר שאין לו דרכים לפעול, זאת אומרת הם עומדים בתוך הקריטריונים החוקיים שיש לרשות לטלוויזיה ושידורי רדיו, לצערנו, ובוודאי באינטרנט שאין שום מגבלה והם מראים את התוכנית הזאת באינטרנט ואנחנו יודעים שבני נוער היום באינטרנט.


חשוב לי מאוד לציין שאתם דיברתם על נערות בזנות, זה לא רק נערות, הנערים הם לקוחות בפועל, הם לא רק לקוחות פוטנציאליים.

הם גם קורבנות.

והם גם קורבנות, זאת אומרת עלם נתנו נתון ב- 2006 שיש אלף נערים ונערות בזנות, מתוך שוק של בסביבות עשרת אלפים ומעלה. זאת אומרת אנחנו יודעים שזה פשע, אנחנו יודעים פשע מאורגן, אנחנו לא באמת יודעים מה זה. אבל בסך הכול יש כאלף בני נוער, נערים ונערות בזנות, שמתוכם רבע הם נערים, שנצרכים גם על ידי גברים. זאת אומרת זה שוק נרחב, אנחנו יודעים שהיום למסיבות גיוס, יש מרצה שהעביר הרצאה בקריית שמונה, באחד מבתי הספר, אומר שבאו אליו נערים בכיתה י' ואמרו שהם קונים את זה כמתנה, הם אוספים כסף חמישה חבר'ה קונים מתנה ביקור אצל זונה וכבר שמענו על מקרים הרבה יותר גרועים מזה, שאבא לוקח את הבן שלו למתנת בר מצווה.


זאת אומרת זה קיים ומתעלמים מזה, ואנחנו שוב מברכים –

סליחה שנייה, כל הרעיון הזה של לקראת גיוס, זה הדבר הכי איני שעושים מסיבת גיוס ושמביאים- , זה משהו שצריך לעשות התייחסות לגביו.

במשך שנים אני יודעת מאנשים מאוד מכובדים שסיפרו את זה, כי זה היה לגיטימי, שהאבא לוקח את הנער לזונה, כדי שהוא ילמד את החיים.

יש צו איסור פרסום על אישיות מאוד, מאוד מכובדת, מו"ל של אחד העיתונים שהיה שותף יחד עם עוד חבר שלו בתפקיד מאוד, מאוד בכיר, שלקחו את הבן שלהם למכון מאוד מפורסם.


אני חושבת באמת, אני לא יודעת איך זה הולך לקראת גיוס.

זה בדרך כלל לא בבתי הספר, זה רק דרך המודעות בתוך בית הספר, שהתופעה הזאת, שזה דבר מגונה. מה שאנחנו מתמודדים איתו במגוון של תופעות זה שתייה וזה סמים וזה הסנפת גז ודבק. אנחנו מתחילים להגיב להם.

התחרות קשה.

זה גם נשמע לילדים, אנחנו מתחילים להגיד זה לא וזה לא וזה לא, ואז הם מסתכלים עלינו בתור אנשים שלא רוצים לתת להם לחיות, זאת בעיה קשה.

לכן אנחנו מדברים על חניכה, איך את מלמדת מה כן ומה לא, אתה הולך בתוך היער, יש את הדוב ויש אריה ויש נמר ותסתכל שיש, זה בעצם הגישה.

אני רק אסיים, אני אומרת פה בשמחה רבה, שהמטה למאבק בסחר בנשים יעמיד את שירותיו ואת צוות המרצים שלו ואת הצוות החינוכי שלו, כמובן לעזרת משרד החינוך ולעזרת הרשות לקידום מעמד האישה בכל דבר ותודה.

מצוין, תודה, בבקשה,

אני ידידה וולף, גם מהמטה למאבק בסחר בנשים, אני אתנצל מראש בפני מרים שהיא תשמע את הדברים שהיא שמעה ממני כבר אלף ואחת פעמים, כי אנחנו חוזרים על אותם דברים הרבה ואנחנו עובדים ביחד זמן מה בהקשר הזה.


תמיד מפריעים לי הצדדים הפרקטיים של כל העניין, כי בסופו של דבר הדברים נופלים על ההיבטים הפרקטיים וגם על ההיבטים הקטנים ביותר, כל הפרטים הקטנים.


אני חושבת שכשאנחנו מדברים על נושא התודעה, אנחנו צריכים גם להגדיר לעצמנו מה המטרות שלנו, עם כל הפעילות המבורכת ובאמת מבורכת שנעשתה, אנחנו מתייחסים לפעילות תודעתית שאנחנו עושים כלפי המורים וכלפי בני הנוער וזה פשוט פעילות שונה לחלוטין אחד מהשני. מה גם שיש לנו מטרות שונות, גם בהקשר זה וגם בהקשר זה, יש תודעה לשמה ויש תודעה שהמטרה שלה היא להפחית את הביקוש לשירותים אלה אצל לקוחות קיימים ולקוחות פוטנציאליים, שזה הדגש שלנו בוודאי. יש בנוסף על כך יש פעילות שמיועדת על מנת למנוע התדרדרות לזנות, של בני נוער, בעיקר של הבנות.


התוכניות הם פשוט מוגדרות ונבנות בצורה אחרת לגמרי וצריך לקחת את זה בחשבון. המערכת היא נורא עמוסה ואנחנו כולנו יודעים את זה וכולנו יודעים שמאוד קשה להכניס דברים חדשים למערכת. לכן אני מדברת עם מרים שכטר על עניין התמריצים, כי אני חושבת שעל מנת לעשות משהו מסיבי כפי שאת מתארת, בין אם זה בשני לדצמבר ובין אם זה באופן כללי, חייבים לתת תמריץ למורים.

כמו מה? איזה תמריץ?

גמול השתלמות, אם הם מעבירים שיעורים, על העברת השיעורים עצמם, לאו דווקא על ההשתתפות בכנס. אני רוצה לראות מצב בו המורות או המורים אפילו חושבים שאם הם לא יעבירו שיעור על זה, אז יפסידו משהו, כי אז באמת ייתן להם מניע לעשות את הדברים.

את מדברת על סנקציה, את לא מדברת על תמריץ.

לא, אני לא מדברת על סנקציה, אני אומרת את זה בלשון שלילי, אבל אני מתכוונת לתמריץ חיובי.

אין דבר כזה במערכת, יש גמול השתלמות זה שהם הולכים למפגש כזה, מקבלים גמול השתלמות. שזה תמריץ ללכת, אבל אנחנו לא יכולים להכניס לתוך המערכת תשלום על העברת נושא מסוים, כי אין לזה סוף.

אני מבינה, אבל כתנאי מקדמי להשתתפות בכנס, יכול להיות העברת השיעור בנושא ואז הכנס יכול להיות הפקת לקחים.

- בנושא אחד ולקלקל בנושא אחר, אנחנו עכשיו נתחיל לשלם לכל פיפס שמורה עושה?

הנקודה ברורה, הלאה.

אני יכולה שנייה לקטוע אותך? אני מתנצלת, אני פשוט רוצה לציין שאמנסטי הולכים להפעיל גמול השתלמות באוניברסיטה העברית ובאורנים ובתקווה בעוד מקומות בנושא של זכויות אדם וסחר בבני אדם.

ללמידה,

ללמידה, לא להעברת הקורס, זה ההבדל.

העברת פרויקטים לבית הספר, במקום עבודה מעשית.

מה שהייתי מציעה זה למורים –

מורים שלומדים הם מקבלים גמול השתלמות ואם הם עושים עבודה שבדרך כלל העבודה זה מערכי שיעור כדי שהם יוכלו להפעיל, כי המגמה היא כדי שהם יעסקו בנושא ולא רק ילמדו, אז הם מקבלים גמול השתלמות עם ציון.

ברור, בואו נתקדם, ברור, הנקודה ברורה, אני רוצה שכולם ידברו.

לא הרחבתי בעניין יותר מדי, דבר אחד אחרון שאני חושבת שמאוד חשוב לקחת בחשבון, כשאנחנו מדברים על פעילות שמופנית למורים, חייבים לקחת בחשבון שזה לא רק מועצת התלמידים שמביך אותם הנושא הזה וקשה להם להעלות אותו. זה המגבלה הכי גדולה של המורים, אני יודעת שהעניין הזה כבר שולב בהרצאות, אבל חייבים לדעתי אפילו לפתח את זה עוד יותר ולתת למורים כלים להתמודד עם נושאים טעונים.


עכשיו יש כמובן מורים שיש להם את זה ואין להם בעיה לעשות את זה ממילא, אז צריך לתת להם את המעט כלים, אבל באופן עקרוני זה מגבלה מאוד מובהקת בהקשר הזה. באופן כללי רק לסיום, אני הייתי אומרת שהפעילות על העברת הרצאות, כדאי להמשיך ולהיעזר בארגונים הוולונטאריים, כי יש לנו צוות של אנשים שהם כבר מיומנים להעביר הרצאות בנושא הזה ואנחנו יכולים כבר להביא את החומרים שכבר בנויים ולהעביר במסה של מקומות.

תודה רבה,

אני אנט קולינס, יושב ראש של הקבוצה בשם – "אנחנו שוות". עכשיו אנחנו שוות עובד בשטח משהו כמו שש עשרה שנה. היום כשאני מסתכלת יש שינוי, יש הרבה קבוצות והקול של האנשים זה מאוד קטן, הקול שלי והקול של כל הבנות. כל הבנות פגועות, כולם, אחד, אחד, אני לא מכירה אף בחורה שהייתה שמה והיא לא פגועה. אנחנו גם רוצים לעבוד וזה כל הזמן חוזר לאותו דבר. סליחה אולי הקול שלי חזק, אולי לא חזק היום, אני לא יודעת, זה היה קשה לי לבוא היום, מפני שבדיוק לפני שלושה שבועות, ראיתי מול העיניים שלי את הפיגוע. היה מאוד קשה בדרך לפה היום, מאוד, מאוד קשה, סליחה.

לינדה הייתה בישיבה הקודמת ובדיוק שהיא יצאה היה הפיגוע.

היה בדיוק מול העין שלי, אני ראיתי את הטרקטור הזה מול העין שלי, אני באה לירושלים אני אומרת אוי ואבוי לי והיום עוד פעם אתמול. אני אמרתי – לא, אנט YOU ARE GOING.


יש הרבה עבודה, אבל אנחנו חייבים לשמוע את הקול של הבנות. מאוד חשוב לשמוע מה הם רוצים, מפני שבסוף הדבר - למי שאנחנו באמת רוצים לעזור, אנחנו רוצים לעזור לבנות.

תודה רבה, לינדה עושה עבודה מאוד חשובה בקרב נשים שעסקו בזנות ויצאו ממעגל הזנות והיא מסייעת להן להשתקם, תודה רבה. ריטה חייקין, מארגון אישה לאישה לחיפה.

אני מרכזת פרויקט מאבק בסחר בנשים ובזנות משנת 2002 ודווקא הייתי רוצה, אנחנו שינינו את הפאזה שלנו משנת 2002 אנחנו אמרנו שאנחנו לא נעסוק בנושא סחר בשנים אלא גם בזנות ונעבוד עם נשים ישראליות, מכיוון שיש לנו מספיק ניסיון.


ההמלצה שלי היא, לארגונים לא ממשלתיים, גם למוקד סיוע, גם לאישה לאישה, לדעתי גם לעצמי, יש מספיק ניסיון כדי שמדינה תיקח מאיתנו את הניסיון הזה, כייעוץ שלנו, אפילו בתשלום, אבל עדיין אנחנו יכולות לתת את הייעוץ. אני לא חושבת שהארגונים האלה שצריכים לרדוף אחרי בתי ספר ולעשות את ההרצאות בתוך בתי ספר אומנם אם תזמינו זה יהיה טוב, אבל יחד עם זאת אנחנו יכולים לתת ייעוץ ויכולים לתת מידע הכי עשיר שיש ותיקחו, תנצלו את זה.


עוד דבר, לגבי הערביות ואני ציינתי את זה ואני אחזור על זה, לגבי מגזר הערבי, אנחנו דווקא היה לנו ניסיון מוצלח וכן נכנסנו וכן דיברנו עם המורים מהמגזר הערבי. לכן אני חושבת שדווקא כאן במקום זה, גם תיקחו מאיתנו את הייעוץ, ידע שלנו, איך שאנחנו עשינו את זה, נשמח לעזור ונשמח גם לחלוק במנחות שלנו שמדברות גם ערבית וגם נכנסות לאותן ערים ומדברות איתם עם נושאים שונים, לא רק על סחר בנשים, אלא גם על זנות, שאלו נושאים שבשבילנו זה כנושא אחד.


עוד משהו, אני דווקא לא חשבתי שצריך לדבר רק על נשים שבזנות, אני חושבת שאם בתי ספר כמה שיותר החדירו את הנושא של עניין צרכן, מי בדיוק צרכן, זה ישפיע יותר. יכול להיות שבעוד כמה וכמה שנים, נראה סוף סוף את החוק שלנו, הפללת לקוחות מין, במדינת ישראל. אבל התודעה צריכה להתחיל מבתי ספר ולא רק שיש נשים, אלא גם יש פן הצרכנים, שאנחנו לא בהכרח רואים אותם בישראל כמשהו שלילי, אלא-

אנחנו מנסים לקדם במושב הבא אני מקווה, יש דיונים במשרד המשפטים, הצעת חוק שלי מאוד מקיפה שנוסחה על ידי מוקד סיוע לעובדים זרים בנוגע להפללת לקוחות של תעשיית המין. כי אחד הדברים שבאמת ריטה מדגישה, התעסקנו המון בנשים, בנערות בכל הקורבנות, התעסקנו בסוחרים, בסרסורים ובעצם לא התעסקנו בצלע השלישית במשולש הזה ואלה הצרכנים. יש באמת גישה סלחנית, זה נראה בסדר לצרוך מין, זה נראה בסדר להיות "קליינט" של תעשיית המין. זה אחד הדברים הבאים אבל פרה פרה לצערי במערכת.

אני דווקא מאוד אופטימית, בסוף נגיע.

אני איילת, מתמחה בלשכה לסיוע משפטי בתל אביב, אנחנו פחות נוגעים בנושא של חינוך, פשוט רציתי להוסיף כי הייתי סטודנטית ולימדתי בבתי ספר ואני חושבת שאמרתם מורים לספרות ומורים למדעי החברה, אני חושבת שאפשר מאוד להיעזר בסטודנטים למשפטים שמלמדים בבתי ספר, וללמד אותם בשיעורים, הנוער מאוד נמשך למשפטים וללמוד, והם יכולים להיעזר וללמוד אותם בין טוב לרע, מה זה זנות, מה העבירות. לקדם את הנושא של מלחמה בסחר בנשים וגם הסטודנטים מאוד קרובים בגיל לאלה מכיתות י"א, י"ב, וזה יכול יותר לקדם את הנושא.

תודה, עידית הראל שמש ממכון תודעה.

מכון תודעה הוא ארגון וולונטארי שעוסק במחקר והסברה בנושא הזנות, אני רוצה להתחיל דווקא בנושא של הציבור הדתי והחרדי, אנחנו ישבנו עם פעיל חברתי מבני ברק והוא סיפר לנו שיש תופעה שנערות דתיות, חרדיות, שוכרות דירות בבני ברק רמת גן ומקבלות שם גברים, גם דתיים, גם חילוניים.


אני חושבת שכדאי לנסות, מכון תודעה חושב שצריך לנסות כן להעלות את הנושא, אני לא חושבת שיקרה להם משהו, הם ידעו להתמודד עם זה, זה אחד. דעותיה של עמותת מכון תודעה, די ידועה לכולם, אנחנו רואים וחושבים, התחושה שלנו שהשינוי התודעתי צריך להיעשות גם פה, אנחנו חושבים שההתעסקות בנושא סחר בנשים הוא בזבוז זמן. מכיוון שהכותרת צריכה להיות - הזנות. אם אנחנו רוצים באמת להילחם בסחר, צריך להילחם בביקוש ואני כשאני עומדת מול תלמידים, ואני אומרת להם סחר בנשים, זה נשמע להם זאתי שבאה מרוסיה, זה לא קשור אליהם, זה לא מדבר אליהם, היא באמת, הרבה פעמים אומרים לי טוב, היא בחרה בזה, היא כבר באה זונה, כבר משם. שזה גם צריך לדבר איתם.


אבל הם לא מבינים שזה קשור ביניהם, קשור אליהם ושמדברים עליהם. אני חושבת שהדיון צריך להיות על הזנות, אני חושבת שיום בנושא עבדות לא אומר שום דבר לתלמידים, עבדות הייתה בארצות הברית ובמאה העשרים, אני לא יודעת בכלל אם המילה הזאת מקשרת אותם למועדון הבורסה ולרחוב פין אחד ולכל הדירות הדיסקרטיות, אני לא חושבת שזה בכלל בתודעה שלהם עושה את הקשר. אני רוצה פעם אחת להבין למה ההתעקשות הזאת על הנושא של סחר בנשים, אני מבינה שהמנדט התחיל מסחר בנשים, אבל אנחנו מבינים שכותרת העל היא הזנות ואני חושבת שיוזמות כמו ה"המערב הפרוע" וליליה FOR EVER למשל, שזה יצירות טובות מאוד כשלעצמן, אבל הם לא מדברות לתלמידים, הם לא אומרות להם כלום. תיקחו את הקטע מסרט של אור, תיקחו שמה את דנה איבגי מראה איך היא תלמידה בשביעית נכנסת לאט לאט לזנות, זה יקרב אותם למה שבאמת קורה מסביבם.


אנחנו עשינו איזה שהוא שיתוף פעולה עם סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב והם עשו מחקר בקרב סטודנטים ואני אשמח להפיץ את זה, אבל אני רוצה רק לתת כמה ממצאים –

אחד חשוב,

אחד, אז קודם כל עשרים וחמישה אחוז מכלל הסטודנטים שנשאלו במשאל גם נשים וגם גברים, צרכו זנות וזה גילאים של עשרים עד שלושים, אם זה מועדוני חשפנות, אם זה חשפנית בבית, אם זה ללכת לזונה מה שנקרא, עשו את זה. עכשיו מתוכם שאלו אותם האם לדעתך הזונה נהנתה מהמפגש, אז תשעים אחוז מהגברים טוענים שכן, שהיא נהנתה. האם בכוונתך לצרוך שירותי זנות בעתיד, אז 16% אמרו שכן. העבודה היא על לקוחות העתיד שלנו ורק דרך הדיבור על הזנות אני חושבת שנוכל להשיג את המטרה.

שמי לילך, אני ממוקד סיוע לעובדים זרים, מיד תמי תציג לכם את המוקד, רק רציתי להתייחס למה שעידית אמרה ולומר שאנחנו רואים גיל צעיר לנשים שעוסקות בזנות, אנחנו רואים גם גיל צעיר ללקוחות ולכן חשוב בעיני גם להכניס את התוכנית לחטיבות הביניים וכמה שיותר מוקדם טוב יותר. שוב אני רוצה להציע את העזרה שלנו בהכשרת מורים, אני חושבת שהכנסים הם מאוד יפים אבל פעילות יום יומית בכיתה היא הדבר הכי חשוב. אני חושבת שאנחנו צריכים להסיט את המורים לכיוון שלנו, ובזה אנחנו מוקד סיוע לפחות מאוד נשמח לסייע.

תודה רבה, עוד מישהו כאן? בבקשה.

תמי לביא מהמוקד גם, אני כמובן חוזרת על כל המסר הזה, אנחנו רוצים לעזור, רוצים לשתף פעולה, יש לנו הרבה מאוד ידע, אני גם רוצה להגיד לגבי הנושא של פרובוקציה. אנחנו מאוד נזהרים להראות טקסטים מאוד פרובוקטיביים, כי לדעתנו זה גורם להרתעה, זאת אומרת זה גורם בעצם לאיזה שהיא אטימות ורתיעה.


לכן אנחנו כמעט כל הרצאה מלווים בסדנה במשהו כמו שלוש שעות של סיור אחרי זה גם בדרום תל אביב, סיכום אחרי הסיור. זאת אומרת אנחנו איזה שהוא משהו הרבה יותר עם דיון ורגשות וכל העניין הזה, כי אנחנו מאוד מאמינים שכשרואים איזה שהוא טקסט, גם אם זה סרט או שיר או משהו כזה, זה יכול איכשהו להחזיר אחורה. זה מסר חשוב שלנו.

שמי מירב, אני גם מתנדבת במוקד בתחום הסחר ואני אגיד רק נקודה אחת, יותר לגבי התוכן של הסדנאות וההרצאות. אנחנו מכניסים את זה ולדעתי גם משרד החינוך צריך להכניס לדבר גם על הנושא של אחריות המדינה כלפי הקורבנות בעניין שיקום. זה נושא שמניסיוני אנשים לא מבינים וגם קשה יחסית לקבל. זה טוב מאוד, יפה שעושים ומראים שהן קורבנות והן לא פושעות, לכן המדינה לא צריכה לשים אותן בכלא, אבל זה לא מספיק, צריך להדגיש שלמדינה יש גם חובה אקטיבית לעזור בשיקום שלהם, זה אומר גם לשלם כסף שלנו, משלמי המיסים, זה אומר לתת להן אשרות שהייה אם צריך. זה דבר שאנחנו רואים שאפילו שופטים וקובעי מדיניות הרבה פעמים לא מבינים למה, בטח לא אנשים יותר צעירים וחובה להדגיש את זה.

תודה רבה.

אני מרשות המיסים והעמדה שלי לא נשמעה בכלל קרוב למה שאנחנו עוסקים, אבל פשוט מניסיון שלנו בעבר כשהכנסנו בשיעורי אזרחות את תודעת תשלום המיסים, שזה גם היה משהו שהוא פעם היה נחשב ואולי גם היום, לדבר שהוא פופולארי לעשות, להעלים מיסים וכשהכנסנו את הנושא של מודעות של התשלום ואת החשיבות, ראינו שינוי. במקרה באותה תקופה הבן שלי היה בבית ספר והכניסו את זה בשיעורי אזרחות והוא חזר המום. זאת אומרת הגיל כשהוא צעיר וזה חלק משגרת הלימוד, גם נושא הזנות, גם שזה לא שם, שזה פה, שזה אצלנו, שזה גם חבר'ה שלנו עושים, זה כמו אלימות במשפחה, שזה אותה מודעות, שזה נמצא אי שם באיזה משפחה ולא קרוב אלינו, זה דבר מאוד חשוב לדעתי, יש לזה משמעות, זה גם הופך להיות פחות מקובל ופחות אחלה, בלשון של החבר'ה, לעשות את הדברים האלה.


לכן אני רואה את זה כשזה נעצר, זה נעצר בגיל צעיר, כשמגיעים לגיל מבוגר, זה כבר לא אותו דבר. זה חלק מחינוך, כמו כל דבר אחר שהוא בחינוך.

שלום, אני ענבר יחזקאלי, אני היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות מינית. אני חושבת שמכל הדיון ובאמת צריך לברך על כל כניסה למערכת והסברה וזה מאוד חשוב באמת להגיע לקהל באמת של דור העתיד ולנפגעות הפוטנציאליות שהתדרדרו לזנות. אבל בעיני יש שני קהלים שאנחנו ככה פחות מתייחסים אליהם וחשוב להתייחס. אחד באמת הזכירו זה לגבי הלקוחות הפוטנציאליים, אני חושבת גם מתוך זה שגם מרכזי הסיוע מפעילים סדנות בהמון בתי ספר, אין לנו סדנה שמתעסקת רק בסחר בנשים, אבל כן בשולי הדברים נכנסים גם כרצף התופעות של פגיעה מינית גם בזנות וסחר בנשים. מאוד חשובות האמירות הנחרצות, אני יודעת שכשאני נכנסתי בשנים האחרונות לכיתות, לצבא, במסגרות של עבודה ואמרתי אמירה נחרצת נגד גברים שצורכים שירותי מין שהם מבחינת אונסים ונתתי הסבר חברתי לתופעה הזאת, זה הייתה אמירה שחלחלה והשפיעה, שאלו שאלות, התווכחו עם זה, אבל איכשהו יצאו עם איזה אמירה מאוד חזקה.

איך את יודעת?

כי קודם כל כי היה לנו גם הרבה משובים אחר כך, בעיקר במקומות עבודה וגם בבתי ספר על העבודה הזאת, אבל אני חושבת שמחפשים את האמירה הנחרצת הזאת, לבוא ולהעלות מודעות ולדבר ככה ולתת אפשרות לדיון, זה טוב וזה חשוב, אבל יש משהו מאוד משמעותי באמירה נחרצת איך מתנהגת תופעה כזאת ונגד הלקוחות, זאת אומרת לא רק כלפי הנפגעות.


עכשיו גם השאלה שנשאלת היא לגבי הנפגעות, אנחנו הרי יודעים ממחקרים בעולם שמרבית הנשים שמתדרדרות לזנות הן כאלו שנפגעו מינית בילדות שלהן. השאלה אם יש איזה שהיא התייחסות בתוך המערכת בתוך מערכת החינוך לבנות ובנים שנפגעים תקיפה מינית, שאפשר יהיה לעשות איזה שהיא פעילות ממוקדת, פעילות מנע ממוקדת ולא רק הסברה ככה רחבה לכל האוכלוסייה, שזה בעיני נקודה נוספת מאוד משמעותית.

אנחנו מסכים את הישיבה, ראשית אני רוצה להודות לשרת החינוך, לכל הצוות של משרד החינוך, הרשות לקידום מעמד האישה ולארגונים. אני רוצה לומר שיש ניסיון מצטבר מאוד גדול של הארגונים, כל אחד בנישה שלו, יש גם הבדלי דגשים, כשאני מאוד מקבלת את הדברים שנאמרו כאן, מה שהתחיל בזמנו כמאבק בסחר בנשים, היום אי אפשר בכלל להפריד בין הדברים בין השניים, אבל התופעה המרכזית היא באמת זנות והתופעה היא אותם לקוחות שאותם צרכני הזנות ובגילאים הנמוכים ובעיני הציון של יום העבדות וההסבר של השעבוד לזנות זה חלק מעבדות מודרנית, זה עניין של איזה אינטרפרטציה את נותנת, מה יש בפנים, איזה דה לגיטימציה, אם עושים דה לגיטימציה בבתי הספר לצרכנים וכו'.


אני מאוד שמחה על הישיבה, אני למדתי הרבה מה עושים הארגונים, אני רוצה לברך את המשרד שבאמת התחיל בפעילות החשובה הזו, זה חשוב אבל אנחנו רוצים שזה יהיה כמובן בהיקפים יותר גדולים, אני חושבת שהמסר הזה עבר.


אולי הערות אחרונות מרים ואחר כך השרה תסכם ואנחנו מסיימים את הישיבה.

אם לא הדגשתי מספיק אז אני רוצה שוב להדגיש, אני חושבת שלארגונים ה חברתיים יש מקום מאוד חזק בכל מה שקורה, כמו כל דבר במדינת ישראל זה תמיד מתחיל דרך הארגונים שהם נושפים בעורף לממסד ועד שהממסד מתעורר ולוקח על עצמו ועושה את זה. לכן אני מראש אומרת, כל עבודה שלכם היא מבורכת, ההבדל הוא רק בכך שמשרד החינוך מייצג מדיניות של ממסד, של משרד, ואנחנו חייבים להתנהל ברמה שזה נוגע בכל האוכלוסיות, זה לא שארגון אחד נכנס לאיקס בתי ספר ועושה משהו בינו לבין בית הספר ואין את המחויבות של המשרד.


בנוסף לכך עם כל הצניעות אני רוצה להגיד לכם וזה אפרופו לך ידידה, יש דבר שאני יכולה היום כבר להצהיר על עצמי שאני מומחית בלהטמיע תוכניות בתוך מערכת החינוך, אם האבחנה של אוכלוסיות, עם כל האבחנות, עשיתי את זה בעבר ואני עושה את זה גם פה. יחד עם זאת אני לוקחת בחשבון שכל הידע שמצטבר אצלכם הוא לא ילך לאיבוד, ההיפך הוא הנכון, אנחנו נעבוד ביחד ויהיה המון, המון מקום לארגונים, כי אני לא רוצה להפסיד כל כך הרבה ידע שכאן נסוב סביב השולחן הזה. כל השאר יסופר, אל תשכחו רק שאנחנו עבדנו פחות מחצי שנה.

אנחנו שיבחנו אתכם פה לא אחת, בבקשה גברתי השרה.

באמת תודה למרים על העבודה ועל שיתוף הפעולה של כל הגורמים עם הוועדה עם הרשות לקידום מעמד האישה ומרית באופן אישי, באמת מאוד חשוב לנו. אני רוצה לסכם בשתי הצעות קונקרטיות, אחת אני מציעה את זה גם למרים וגם לארגונים. אנחנו היום עושים שימוש מאוד רחב במכשיר של אתר משרד החינוך. אין שום קושי להעלות על האתר תוכניות, סרטים, זה הופך להיות באמת כלי עבודה, היום המערכת נכנסת לאתר בתחומי הידע השונים. רוצים לעשות שיעור, פשוט מורידים מהאתר את החומר.

רעיון מצוין.

אני חושבת שדברים שיש והם זמינים ומוכנים להעלות על האתר, עם הפנייה כמובן לגוף שיצר אותם, אז אנחנו יכולים לעשות את זה וזה כנראה הדרך הקלה ביותר להגיע היום לבתי ספר. דרך אגב, גם היום חוזרים למנהלים אני שמה באתר והם כבר מתרגלים לזה, שזה המקום ששם המידע נאגר וגם מוצע להם.


דבר שני, באמת נכון שהעניין של עבדות נראה רחוק, אבל אני חושבת שיש כן שיח על עבדות במונחים מודרניים, כבר לא מדברים על עבדות במונחים של אמריקה, מדברים על עוני כעבדות ועל עובדי קבלן כעבדות. זאת אומרת אני מניחה שסביב הנושא הזה של העבדות, יעלו נושאים לא מעטים ובהחלט אני אשמח שיחד עם מרית ויחד עם הוועדה, נחשוב על איזה שהוא מכלול של עשייה שביום הזה יגיע לבתי הספר.

אולי גם חוזר השרה באותה הזדמנות בעניין הזה.

עם חוזר ועם בקשה לעשות איזה שהוא אירוע בבית הספר בכיתות הגבוהות לנושא. עדיין אני חושבת שבאמת הדבר שצריך להטריד אותנו ואולי לחשוב עליו קצת יותר ואמרה את זה יושבת הראש בראשית הדברים, באמת על העניין של סחר של ילדים בילדים, צעירים בצעירים. ילד שיש לו חברה ואפילו ללא תמורת כסף, מוכר אותה בעצם לחברים שלו, זה נראה לי הדבר שצריך להטריד אותנו מאוד, אני חושבת שהוא קיים, לא מדברים על זה הרבה, זה מתפוצץ מדי פעם בתקשורת ושוקע חזרה, אנחנו צריכים לחשוב ביחד בתבונה איך להגיע לזה. תודה רבה.

תודה רבה לכולם, תודה רבה לך השרה, מרים שכטר, מרית דנון וכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.