PAGE
62
ועדת הפנים והגנת הסביבה

22.07.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 413

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, י"ט תמוז התשס"ח ( 22 ביולי 2008), שעה: 09:00

הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם)(דרכי ענישה)(תיקוני חקיקה)


התשס"ז-2007, של חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת עמירה דותן,


חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת חיים אורון,


חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת בנימין אלון, חבר הכנסת ראובן ריבלין,


חבר הכנסת יוסי ביילין, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת גדעון סער,


חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת אריה אלדד,


חבר הכנסת משה שרוני, חבר הכנסת אברהים צרצור, חבר הכנסת מוחמד ברכה,


חבר הכנסת חנא סוויד, חבר הכנסת עמיחי איילון, חבר הכנסת יעקב מרגי,


(פ/1288) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: אופיר פינס פז – היו"ר

יצחק זיו

דב חנין

אסתרינה טרטמן

שרה מרום שלו

חבר הכנסת חנא סוויד

עו"ד רוני טלמור – משרד המשפטים

עו"ד רביד דקל – משרד המשפטים

עו"ד גבי פיסמן – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סתו מרגלית – מתמחה, משרד המשפטים

עו"ד זוהר טחורש – המשרד להגנת הסביבה

רני עמיר – מנהל אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

יוסי בר – המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד חגית אייזנמן מלכה – ס. יועץ משפטי, משרד התשתיות הלאומיות

יורם רונדשטיין – עוזר מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד דרורי לסקר – הלשכה המשפטית, משרד הפנים

חנה מזור – הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת

אוהד אורנשטיין – מינהל כימיה, משרד התמ"ת

שלום גולדברגר – מהנדס ראשי, משרד הבריאות

גלית פלצור – רפרנטית תיירות והגנת הסביבה, משרד האוצר (אג"ת)

צביקה קרמן – ראש תחום מקרקעין, משרד הביטחון

פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי

רוני מלכא – רשות הטבע והגנים

ענת אפל – החברה להגנת הטבע

קובי בר-לב – יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

נאור ירושלמי – סמנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה

מאיה קרבטרי – רכזת קשרי ממשל, חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה

גיל יעקב – מנכ"ל מגמה ירוקה

קרני פוקס – רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה

ליאורה אהרון – אזרחים למען איכות הסביבה בגליל

ג'מילה הרדל וקים – מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה

יהודה סקר – נציג ארגון הורים ארצי, ארגון הורים ארצי

תומר רוזנר


גלעד קרן


מיטל מלכיאל - מתמחה

יפה שפירא

אושרה עצידה

הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם)(דרכי ענישה)(תיקוני חקיקה)

התשס"ז-2007, של חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת עמירה דותן,

חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת חיים אורון,

חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת בנימין אלון, חבר הכנסת ראובן ריבלין,

חבר הכנסת יוסי ביילין, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת גדעון סער,

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת אריה אלדד,

חבר הכנסת משה שרוני, חבר הכנסת אברהים צרצור, חבר הכנסת מוחמד ברכה,

חבר הכנסת חנא סוויד, חבר הכנסת עמיחי איילון, חבר הכנסת יעקב מרגי,

(פ/1288) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים. על סדר היום הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם)(דרכי ענישה), להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו כבר התחלנו את הדיון בחוק הזה, אבל עדיין לא השלמנו.

זה לא דומה למה שהיה קודם.

מתחילים מההתחלה. תקריא את החוק.

"חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם)(דרכי ענישה)(תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008

מטרות 1.
מטרתו של חוק זה להגן ולשמור על איכות נאותה של הסביבה ולשפרה, למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור ולשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה, באמצעות ענישה המתחשבת בשווי הנזק שנגרם, בטובת ההנאה שהושגה או ברווחים שהופקו תוך ביצוע עבירות שעניינן פגיעה כאמור.
תיקון פקודת היערות
2.
בפקודת היערות‏ , בסעיף 17 –


(1)
בכל מקום, במקום "של מאה לירה" יבוא "כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977", במקום "של חמש לירות" ו-"של עשר לירות" יבוא "כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977", ובמקום "של חמישים לירות" יבוא "כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977";


(2)
אחרי סעיף קטן (10) יבוא:


"(11)
העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (1), (4), (5) או (7) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק, דינו – שלוש שנים מאסר או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.


(12)
בשל עבירה לפי סעיפים קטנים (1), (4), (5) או (7) שעבר אדם שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשווי טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.



(ב)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.



(ג)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ ."
תיקון פקודת המכרות
3.
בפקודת המכרות‏ –


(1)
בסעיף 68, אחרי סעיף קטן (2) יבוא:



"(3)
בסעיף זה, "מכרה" ו-"פעולות כרייה" – לרבות מחצבה ופעולות חציבה."


(2)
בסעיף 111, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:


"(א1)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.



(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.



(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";


(3)
אחרי סעיף 111ו יבוא:



"צו להפסקה או למניעה של כרייה וחציבה שלא כדין
111ו1.(א)
נוכח שר התשתיות הלאומיות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כי מתבצעת כרייה או חציבה בלי רישיון לפי פקודה זו או שלא על פיו, וטרם הוגש כתב אישום, או כי קיים יסוד סביר שתתבצע כרייה או חציבה כאמור, רשאי הוא לצוות על מי שביצע את הכרייה או החציבה, במישרין או בעקיפין, או על מי שקיים יסוד סביר כי הוא עומד לעשות כן, למנוע, להפסיק או לצמצם את הכרייה או החציבה, לפי העניין, הכול באופן שיקבע בצו ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה ממועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו.



(ב)
מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי שר התשתיות הלאומיות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה)‏ .



(ג)
על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט
111ו2. (א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 111ו1, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.



(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.



(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
סמכויות בית המשפט
111ו3.
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי פקודה זו, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם כרייה שלא כדין.



(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט–1959 , בשינויים המחויבים."

תעצור פה. האם יש הערות לשלוש הסעיפים הראשונים: מטרות, תיקון פקודת היערות, תיקון פקודת המכרות?

למעשה, יש פה תיקונים שחוזרים על עצמם במספר חוקים. התיקון שאני רוצה להתייחס אליו כרגע הוא עניין השגת טובת הנאה, או רווח – תיקון פקודת היערות סעיף (2)(12).

אני מבין שאתם מתרעמים למה זה לא פי 4, למה זה רק פעם אחת.

לא.

יש לנו הרהורים בעניין זה.

יש פה שתי שאלות שעולות. שאלה אחת היא שאלת המידתיות, והשאלה השנייה היא שאלה של משטר האחריות. השאלות האלה נוגעות ומשיקות אחת לשנייה.


בהיבט של מידתיות צריך להבין שכאשר רוצים לבוא ולהטיל קנס נוסף בנסיבות שמבצע עבירה לא רצה בכלל להשיג את טובת ההנאה, יש פה בסיס לענישה רטרואקטיבית של אדם שלא רצה בביצוע העבירה, או שאפילו לא היה רשלן.

תמיד הענישה היא רטרואקטיבית. הענישה היא תמיד בדיעבד.

לא, ממש לא. לכל עבירה יש ה"טיקט" של העונש שלידה. כאן העונש ייגזר מאיזושהי חוות דעת כלכלית שתוגש, ובגינה - - -

מה אתה מציע?

ראשית, אני חושב שצריך להישאר עם הכוונה להשיג טובת הנאה או רווח. אם מוותרים על הכוונה, אי אפשר לרדת לדעתי פחות מרשלנות. כלומר, אם ההתנהגות היא התנהגות סבירה, לא ניתן לצפות מאדם שיצטרך לשאת באיזושהי עלות של רווח או טובת הנאה אפילו אם הוא לא רצה להגיע לשם, אפילו אם הוא התנהג בסבירות לגמרי. לדעתי, זאת הוראה שהיא חורגת מהמידתיות.

אני רוצה לענות לזה. הוויתור על אלמנט הכוונה במיוחד שהסעיפים האלה מתייחסים להשגת טובת הנאה או רווח שהושג בפעילות שהיא מוגדרת כפעילות לא חוקית, מתייחס לחלק של העונש הזה לא כעונש, כי העונש כבר קבוע לצד העבירה, אלא כהשבה יותר מאשר עונש. לכן, אני לא חושבת שאפשר להגיד על זה שזה לא מידתי.


מה שאתה מתכוון אליו במנגנון הענישה שקובע ארבע פעמים העונש שנמצא בסעיף 63 לחוק העונשין - הרי יש מנגנון כזה בחוק העונשין – שם זה באמת מותנה בכוונה. הכוונה להשיג רווח על-ידי ביצוע עבירה עושה את המעשה יותר חמור, ולכן אפשר להגדיל את העונש. אבל, פה אנחנו במיוחד ניסחנו את זה באופן כזה שזה יתפרש כהשבת הרווחים שבוצעו מפעילות בלתי חוקית, ולכן אפשר להוסיף את זה. יש את העונש על המעשה - - -

תודה, אני חושב שהנקודה ברורה.

אני ממשרד התשתיות. אנחנו ביקשנו להוסיף את התיקון לסעיף 68 בפקודת המכרות, ואני מדברת על כל הפרק של פקודת המכרות. ביקשנו להוסיף את סעיף 68. מדובר בתיקון שהוא למען הסר ספק. היו מי שהעלו השגות לגבי הסמכויות שלנו לפי הסעיף הזה. אנחנו חושבים שההסטות האלה אינן נכונות, אבל כדי למנוע בעתיד כל הערה מהסוג הזה ביקשנו.

האם את רוצה להביא לי נוסח?

לא, היא בעד הנוסח.

זה נוסח שכבר מופיע.

הבעיה של האבחנה בין חציבה לבין כרייה.

בין מכרה ומחצבה. היה חשוב לנו להבהיר את זה לפרוטוקול.


הערה נוספת – צו הסגירה בנוסח שהוועדה מציעה הוא בידי שר התשתיות או מי שהוא הסמיך לכך. אנחנו חושבים שאפשר מראש להגיד שמי שייתן את צו הסגירה יהיה המפקח על המכרות.

אני מסכים לגמרי – יהיה המפקח על המכרות.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול שאלת רוחב. הדיון הקודם נקטע על רקע זה שאני דרשתי שהמכניזם לא יהיה רק למי שעושה עבירה ושהוא מזהם כעבריין והוא ישלם, אלא אני ביקשתי שגם מי שמזהם ברישיון ישלם. האם הדבר הזה הופנם?

בהחלט. לגבי המכרות – במכרות, מי שמקבל רישיון חציבה, משלם גם תמלוגים וגם דמי רישיון. כלומר, הוא משלם עבור הזכות לכרות.


לגבי פקודת היערות – צריך לציין שמדובר בפקודה מאוד עתיקה. זו אחת מהפקודות הראשונות שחוקק המחוקק המנדטורי.

לכן, יש שם חמש לירות וכמה מילים.

כן, יש גם חמישים פרוטה. אנחנו ניסינו לתקן את הנושא הזה. בנושא של פקודת היערות לא נכנסנו לשאלה של מי שמקבל רישיון לכרות עצים כי לא ברור מתוך הפקודה איך המנגנון הזה בכלל עובד - אם בכלל.

בסדר.

אדוני, עוד הערה שתחזור על עצמה. אדוני היועץ המשפטי, בסעיף 2(2)(11), אני הייתי מבקש שייכתב שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה בסביבה. אני מציע שיהיו לנו שתי החלופות.

אני מציע: פגיעה חמורה. כלומר, פגיעה בסביבה היא תמיד תהיה.

המילה "חמורה" נראית לי יותר מידיי גדולה – תהיה פגיעה משמעותית.

צריך שהנסיבה תהיה מחמירה.

אני חושב שאפשר להשאיר נזק.

לא, לא, כדאי שתהיה גם פגיעה, כי הוכחת נזק היא הרבה יותר מורכבת לפעמים. אני מציע שאפשר יהיה להוסיף - - -

פגיעה זה כל דבר. למשל, הלכתי לטיול בשבת, ירדתי מהשביל, פגעתי בסביבה.

אז פגיעה מהותית בסביבה.

"מהותית" זה טוב.

וגם שזה יחזור בכל הסעיפים האחרים, תודה.

יש לי הערה טכנית קטנה. בפקודת המכרות סעיף 111ו2 מתייחס לבקשה לביטול צו. אנחנו מבקשים בעניין הזה וגם בהקשרים שזה מופיע, שבית המשפט המוסמך לדון לא יהיה בית המשפט לעניינים מינהליים, אלא בית המשפט המוסמך לדון בעבירת נושא הצו. זה כחלק ממדיניות רחבה במשרד שלנו לעשות אבחנה בין נושאים שמגיעים לבית משפט לעניינים מינהליים שהוא בערכאה מחוזית, והוא אמור לטפל במספר מצומצם יחסית של מקרים. העיצום הכספי כן יהיה שם, אבל אנחנו מבקשים שכל הבקשות לביטולי צווים שזה בקשות - - -יהיו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כמו שהיה הנוסח המקורי לפני שינוי הגרסאות.

מי שינה את הגרסה?

זה היה חלק מהדיון שהתקיים.

אני מניח שאנחנו נגיע לעניין העיצום הכספי.

אתה מציע לבטל אותו כבר מעכשיו.

לא, לא - האמת שלא. אבל, כבר בהתחלה צריך לומר שהערכאה המתאימה היא לא הערכאה של בית משפט לעניינים מינהליים. בית משפט לעניינים מינהליים לא מתאים להוכחות של נושאים עובדתיים. בית המשפט המתאים בעניינים האלה – בעיקר כשמדובר בהפרת תנאים ברישיון או בהיתר – הוא בית המשפט השלום. כל אדם שקיבל קנס או שקיבל עיצום הכספי יש את הזכות - וצריך לתת לו אותה פה - להיאבק על חפותו. הוא לא יכול לעשות את זה בבית המשפט לעניינים מינהליים.

או,קיי - ההערה נרשמה. נדון על זה יותר מאוחר.

האם אנחנו מקבלים את - - -

לא.

לא, את מה שרוני אמרה?

לא, נדון בזה יותר מאוחר.

"תיקון פקודת בריאות העם
4.
בפקודת בריאות העם, 1940‏ –


(1)
בכל מקום בחוק זה בו נאמר "השר לאיכות הסביבה", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";


(1)
אחרי סעיף 55א יבוא:



"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 55, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.


(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.


(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.";


(2)
בסעיף 71א –


(א)
בסעיף קטן (ג), במקום "זיהום ממשי של הסביבה" יבוא "נזק", ובמקום "מאסר כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא " שלוש שנים מאסר";


(ב)
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:



"(ז)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.




(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.




(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין."


(3)
בסעיף 71ד, בכל מקום, במקום "לפי סעיף 71א" יבוא "לפי חוק זה".
תיקון חוק המים
5.
בחוק המים, התשי"ט–1959‏ –


(1) בכל מקום בחוק זה בו נאמר "השר לאיכות הסביבה", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";


(2)
בסעיף 20ז(ב), במקום "בהוצאות" יבוא "בתשלום כפל ההוצאות";


(2)
בסעיף 20כא, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:



(ב)
עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;



"(ג)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק..." אמרנו: או פגיעה מהותית.

זה גם בבריאות העם. במקום זיהום ממשי, יבוא נזק, וזה יהיה בנוסף.

כן. "... דינו – שלוש שנים מאסר או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.


(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.


(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז–1977."
(3)
בסעיף 20כג(ג), במקום "שבעה ימים" יבוא "שלושים ימים";
תיקון חוק למניעת מפגעים
6.
בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961‏ –


(1)
בכל מקום בחוק זה בו נאמר "השר לאיכות הסביבה", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";


(2)
בסעיף 11 – ,



(א)
אחרי סעיף קטן (א)(3) יבוא:




"(4) אי ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב לחוק זה";



(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום "מאסר כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "שלוש שנים מאסר";



(ג)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ב1)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, בנוסף לכל עונש אחר.




(3)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.




(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";


(3)
אחרי סעיף 11ב יבוא:



"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 11ב1.(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 11ב, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.







(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.







(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו."


(4)
בסעיף 11ג(ב), במקום "לפי סעיף 11" יבוא "לפי חוק זה"."

הערות, בבקשה.

פקודת בריאות העם סעיף 55ב רבתי - אותה הערה שזה לא יהיה עתירה לבית משפט - - -

הבנו. הבנתי שזו הערה חוזרת, למה את מעירה את זה? אם נקבל אז נקבל במקומות כולם. אם לא נקבל – לא נקבל. תמשיך בבקשה לסעיף 7.

"תיקון פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן
7.
בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980‏ –


(1)
בכל מקום בפקודה זו בו נאמר "שר הפנים", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";


(2)
בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ג)
נקט השר פעולות כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שבעל כלי שיט לא ביצען או נכשל בביצוען, יהיה בעל כלי השיט חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).";

זה יהיה (3). "(3)
אחרי סעיף 12 יבוא:



"בקשה לביטול הודעה על ידי בית המשפט
12א.
(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי הודעה שנמסרה לפי הוראות סעיף 11, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.




(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול הודעה לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפה של ההודעה, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפה של ההודעה במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.




(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את ההודעה, לאשרה או לשנותה.";


(4)
בסעיף 18, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)
(1)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 18(א); לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(2)
נעברה עבירה על חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה."
(ג)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק, דינו – שלוש שנים מאסר או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה, שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר."


(3) יהיה (2). "(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז–1977.";
(ה)
עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;"


(4)
אחרי סעיף 28 יבוא:



"סמכויות בית משפט
28א.
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם זיהום מים בשמן.







(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט–1959, בשינויים המחויבים."
תיקון חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)
8.
בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983‏ –


(1)
בכל מקום בחוק זה בו נאמר "שר הפנים", יבוא במקומו "השר להגנת הסביבה";


(2)
אחרי סעיף 3 יבוא:


"היתר להטלת פסולת 3א.
(א)
הוועדה רשאית לתת היתר להטלת פסולת לים בהתאם להוראות חוק זה.






(ב)
הוועדה רשאית להתנות את מתן ההיתר בתנאים מוקדמים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, וכן לקבוע בהיתר תנאים.






(ג)
הוועדה רשאית לבטל היתר בכל עת, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם מצאה כי התקיים אחד מאלה:







(1)
בעל ההיתר לא קיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר;







(2)
הובא לידיעתה מידע שלא היה בידיה בעת מתן ההיתר ואשר אילו היה ידוע לה באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר."


היטל
3ב.
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע היטל על הטלת פסולת לים, שיוטל על בעל היתר לפי חוק זה וישולם לקרן כאמור בסעיף 10.




(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבע השר, בין השאר, את שיעור ההיטל, את אופן הצמדתו ואת דרכי תשלומו; שיעור ההיטל ייקבע בהתאם לאמות מידה ובהן סוגי הפסולת או השפכים, כמויותיהם ונסיבות ההטלה או ההזרמה, לרבות מיקומה.




(ג)
על גביית ההיטל תחול פקודת המסים (גביה).


(4)
אחרי סעיף 5 יבוא:



"צו להפסקה, למניעה או לצמצום של זיהום הים
5א.
(א)
נוכח השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כי הוטלה פסולת, בלא היתר או בניגוד לתנאיו, וטרם הוגש כתב אישום, או כי קיים יסוד סביר שתוטל פסולת כאמור, רשאי הוא לצוות על מי שהטיל את הפסולת, במישרין או בעקיפין, או על מי שקיים יסוד סביר כי הוא עומד לעשות כן, למנוע, להפסיק או לצמצם את הטלת הפסולת ולנקות את שזוהם, לפי העניין, הכול באופן שיקבע בצו ובתוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו, ורשאי הוא לדרוש, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, להחזיר את המצב לקדמותו.







(ב)
מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לקרן כאמור בסעיף 10; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).







(ג)
מי שהשר הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו לו סמכויות מפקח כאמור בסעיף 5(ב) ו-(ג).







(ד)
על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.



בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 5ב (א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 5א, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.







(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.







(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.";

(5)
בסעיף 6, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:


"(ג)
(1)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף קטן א; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.



(2)
נעברה עבירה על חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.


(ד)
עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.


"(ה)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק..." – אמרנו: או זיהום ממשי. "... דינו – שלוש שנים מאסר או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ו)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.


(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.


(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז–1977.";

(6)
אחרי סעיף 8 יבוא:

"סמכויות בית משפט
8א.
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום הים על ידי הטלת פסולת.





(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט–1959, בשינויים המחויבים."

תודה. התייחסויות, בבקשה.

אני מאגף ים וחופים מהמשרד להגנת הסביבה. לנושא היטל בחוק, אנחנו סבורים שאין צורך בהיטל בחוק זה.

אתם לא נורמאליים. להטיל פסולת לים, ולא לגבות היטל? יש דברים שאני לא מסוגל פשוט לעכל אותם. האם אתם מהמשרד להגנת הסביבה?

בניגוד להיטל לפי חוק מקורות יבשתיים שהוא מוצדק, ראוי ונכון, והתקנות בעניין בדרך, פה אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 10 ל-20 היתרים כאלה שניתנים עבור חפירה תחזוקתית של נמלים בלבד. אין היום הטלת פסולת לים.

אנחנו רוצים שכאשר אנשים כן מטילים פסולת לים באישור שלכם - אלא אם כן אתה אומר לי: אני מעולם לא מאשר, ולא אאשר – אם אתה מאשר, ואני יודע שמאשרים, ויש גם תוכניות למשל בקישון להעביר את הכול, והצינור, והזה וההוא - אני רוצה שישלמו על זה. גם אם מאשרים צריך לשלם על הזיהום, ועל השיקום.

אני רוצה לדייק, ולהבהיר את הנקודה הזאת. היום אין הטלת פסולת לים. הטלת פסולת לים בחוק, משמעותה הטלה מכלי שייט, או מכלי טייס. למעשה, כבר למעלה משלוש שנים וחצי, אין הטלת פסולת לים. כל הפסולת שמגיעה לים בהיתר מגיעה לפי חוק מניעת זיהום ממקורות יבשתיים שעליו יש בדרך תקנות להיטל. היום ההטלה היחידה שמתבצעת לפי החוק הזה זה הטלה של חפירה תחזוקתית של נמלים.


להבנתנו, היטל הוא אינסנטיב שלילי למזהם על מנת שיפחית את רמת הזיהום. אין פה שום אינסנטיב, כי רשות הנמלים או חברת נמלי ישראל היום שמבצעת את החפירה התחזוקתית ועושה שימוש בחוק הזה, בהיתרים האלה, לצורך החפירה הזאת - זה לא יעלה ולא יוריד. הם יצטרכו לבצע את העבודה כך או כך. משמעות הדבר, אין שום אינסנטיב שלילי למי שמקבל היתר, ולכן ההיטל מפספס את המטרה.

אבל, אתה לא מדבר פה על כפל היטל. אין בעיית כפל היטל לשיטתך, נכון?

אין צורך בהיטל בכלל.

קודם כל, אין בעיית כפל היטל.

אין.

כי חששתי שיש בעיית כפל היטל - אתה מטיל, ההוא מטיל. אין בעיית כפל היטל. עכשיו השאלה האם צריך להטיל היטל במקרה הזה? הטענה שלך היא שבמקרה הזה זה לא מעלה ולא מוריד, ולהיפך זה עושה זילות של ההיטל.

במידה מסוימת, וגם הערך המוסף של זה הוא קטן עד כדי אפס. יש מערכת שלמה שאמורה לטפל.

חבר הכנסת חנין, בבקשה.

אדוני, השאלה היא שאלה עקרונית.

הוא גם הציג את זה ברמה העקרונית.

נכון. אדוני, אני קודם כל מתנצל בפניך על התגובה הספונטאנית. אני חייב לומר לך שהגישה שלנו כגישה עקרונית בוועדה – וזה עלה בדיונים הקודמים – שבחוק הזה אנחנו רוצים להכניס את העיקרון שאומר שמי שאנחנו - המדינה - נתנו לו אפשרות בגלל שיקולים לגיטימיים לזהם את הסביבה כי אנחנו צריכים חשמל, נמלים, תחבורה – מי שעושה את זה, ישלם על זה. זה עיקרון רוחבי שצריך להכניס אותו לכל מערכת החקיקה הישראלית.


אם אנחנו נפנים את העיקרון, אנחנו בסופו של דבר נגרום לכל הגורמים המזהמים רציונאליזציה של ההתנהגות. יכול להיות שרשות הנמלים תצמצם את הפליטה של הפסולת שלה כתוצאה מאותה תחזוקה שהיא מבצעת. אבל, היא תצטרך לשלם על זה.

אני חושב שאני הבהרתי את הדברים.

מר עמיר, רציתי להבין מה היקף השלכת הפסולת שניתנים לגביו היתרים?

האם אתה מדבר על הטלת פסולת לים לפי חוק זה?

הטלת פסולת של כלי שייט, כלי טייס, שריפת פסולת, הטבעת כלי שייט וכו'.

לדעתי, אני חוזר בפעם השלישית - אין הטלת פסולת לים מכלי שייט למעלה משלוש שנים וחצי, ואנחנו לא רואים.

איך אתה יודע?

מה זאת אומרת "איך אני יודע"? אנחנו נמצאים בים, אנחנו מפקחים על הנושא הזה - אין.

נניח שבאה אוניה, האם אתה יכול לדעת מזה?

אני יכול לדעת, ואני יודע. אין הטלת פסולת.

אם אין הטלת פסולת אז בואו נבטל. אם לא צריך את זה אז לא צריך.

חוק מניעת זיהום ים מקורות יבשתיים הטלת פסולת, היום השימוש היחידי בו זה לחפירה תחזוקתית של נמלים.

שאלתי, כמה היתרים אתם נותנים?

בין 10 ל-20 היתרים.

בשנה?

בשנה.

בכמה טונות פסולת מדובר?

זה לא פסולת, זה חול, חפירת חול.

אני מציע שלא יהיה היטל בסעיף הזה. נשקול את זה.

לנו יש שלוש הערות לגבי הנושא של החוק הזה, וזה יפה גם כן לחוק מקורות יבשתיים. לגבי נושא ההיתר - אנחנו מציעים שאתם תתנו את האפשרות לתת את ההיתר בשני תנאים נוספים שלא מופיעים כרגע בחוק.

לאיזה סעיף אתה רומז?

יש שם סעיף 3א רבתי בחוק הזה, וזה גם מופיע בחוק למקורות יבשתיים. ראשית, אני מציע להתנות את זה שהוועדה תנהל פרוטוקול שיהיה פתוח לעיון הציבור. שנית, שההיתרים ופרטיהם יפורסמו לציבור.

בהחלט. הפרוטוקול זה דבר שגם מוסכם עם המשרד להגנת הסביבה. ניהול הפרוטוקול הוא דבר שהשר אמר לי שהוא מקובל עליו לגמרי.

בוודאי, הכול עובר דרך הוועדה למתן היתרים.

או, קיי, אז אנחנו נכניס את זה לחוק.

גם בחוק הזה, וגם בחוק למקורות יבשתיים.

או,קיי.

הפרוטוקול פתוח, והוא - - -

אבל, אנחנו נכניס שתהיה חובה כמובן כתיבת פרוטוקול, ופרסומו.

פרסום ההיתרים.

לדעתנו, ולדעת הוועדה – זו החלטת הוועדה – הפרוטוקול עצמו אין צורך בפרסומו. יש צורך לפרסם את החלטות הוועדות.

בפרוטוקול אני לא מתכוון למה כל אחד אמר בדיון, אלא את ההחלטות של הוועדה.

החלטות והיתרים מפורסמים.

כן, בסדר גמור. כלומר, ירשם פרוטוקול, יפורסמו ההחלטות וההיתרים - להכניס את זה לחוק.

לגבי ההיטל - אני מבין שאתם מבטלים אותו אז אין צורך בהערה.

לא, אנחנו לא מבטלים. אנחנו שוקלים לבטל - רק בסעיף הספציפי הזה כמובן.

לגבי הנושא של אחריות נושאי משרה שמוסף פה במספר הזדמנויות - הנושא הזה של אחריות נושאי משרה מחייב טיפול בעוד שתי נקודות שעוד לא הספקנו להשלים את הטיפול בהן. הנושא האחד זה שאלת אחריותם של דירקטורים שזה כמובן צריך להיבדק בכל מקרה לגופו, וזה לא מופיע כרגע. צריך לבדוק את זה מול משרדי הממשלה, ומול הגורמים הרלוונטיים.


הנושא השני שהוא לא פחות חשוב, הוא אחריות נושא משרה ברשויות ציבוריות. לעניין הזה אני מבין שכבר התגבש פחות או יותר איזשהו הסדר שאני יכול להגיד את עיקריו. ההסדר אומר שלגבי אחריות ברשויות ציבוריות היא לא תהיה זהה לאחריות בתאגידים מכיוון שמדובר ברשויות ציבוריות. כרגע יש אחריות נושא משרה בתאגיד פרטי שהוא חייב לפקח שלא תבוצענה העבירות לפי החוק, ואם הוא לא מפקח אז הוא - - -

- - -

יש בעיה דומה שקיימת ברשויות הציבוריות שהחוק לא נאכף מכיוון שאין אחריות אישית על אנשים.

למה שלא תהיה?

מכיוון שכך, מגובש איזשהו הסדר במשרד המשפטים שנראה לנו שצריך עוד לעבד אותו סופית. אבל, עקרונותיו הם כ- - -

מה זאת אומרת? אבל, איך אנחנו מכניסים אותו לחוק? מה זה "מתגבש הסדר", צריך לחוקק. האם יש נוסח?

יש נוסח שמתייחס לחוק אחד. מכיוון שהדבר הזה לא הושלם סופית, אנחנו מציעים לפצל את הנושא הזה אם תחליטו על כך, ולהביא אותו בהקדם האפשרי כהשלמה לחוק הזה, ולא לסיים את הדיון בו כרגע.

Across the board?

כן. זה סעיף אחד בכל חוק שצריך להשהות.

אבל, למה זה לא נראה כמו מה שאנחנו רוצים לחוקק באוויר נקי?

קודם כל, אם אתה זוכר שם התייחסנו לשאלת הדירקטורים, וקבענו אחריות מצומצמת יותר מהאחריות הרגילה. גם כאן בכל החוקים האלה, אני לא חושב שאפשר לעשות משהו גורף. צריך לבדוק נקודתית בכל חוק ובכל חוק מה מוצדק להטיל על דירקטור ומה לא – זה נושא אחד.


הנושא השני הוא של נושא משרה ברשויות הציבורית, למעשה לא נכנס לחוק אוויר נקי בשלב שבו הוא הושלם - היום הביא משרד המשפטים את ההסדר שהוא מציע לגבי חוק אוויר נקי, ואם תרצה הוא יציג אותו, ואפשר לשלב אותו בהצעת החוק הזאת. לגבי שאר החוקים - אני פשוט מציע שתחליטו לפצל את זה, ולהביא את זה בהקדם האפשרי.

נחליט בסוף.

אדוני, אם ישנה באמת הצעה של משרד המשפטים לגבי אחריות עובדי ציבור לגבי חוק אוויר נקי, זה רעיון מצוין לשלב את זה בחוק הזה כדי שמצד אחד לא לעכב את חוק אוויר נקי שכבר נמצא במליאה. ומצד שני, כן להשלים את האלמנט הזה בחוק הזה.


במקביל, אני חושב שההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה היא הצעה טובה לעניין הפיצול של אחריות נושא משרה. אני חושב שצריך לתת תשובה לשאלה המורכבת. אני ער לקשיים ולבעיות שנמצאים בנושא אחריות עובדי ציבור, מצד אחד. מצד שני, אסור שהנושא הזה יעכב את ההשלמה של החוק הזה, ואת האישור שלו בכל הסוגיות האחריות.

או,קיי. האם ישנן עוד הערות? בבקשה.

אני ממשרד האוצר. מכיוון שאתם רק שוקלים לגבי נושא ההיטל, הייתי רוצה להביע את עמדתנו שבמידה ואין באמת הצדקה מקצועית להטלת ההיטל, אז אנחנו כמובן מתנגדים.

בבקשה, תמשיך לקרוא.

"
תיקון חוק שמירת הניקיון 9.
בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984‏ –


(1)
בסעיף 12, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ב1)
היה למפקח עובד המשרד להגנת הסביבה חשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן 13(ב)(1)(א) רשאי הוא לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 , בשינויים המחויבים;


(2)
אחרי סעיף 12 יבוא:


איסור מנהלי על שימוש ברכב
12א.
(א)
היה למפקח עובד המשרד להגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי סעיף קטן 13(ב)(1)(א) באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנהג הרכב או לבעל הרכב כאמור, הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.






(ב)
הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב, ו-57ד עד 57ז לפקודת התעבורה [נוסח חדש], יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות המוקנית בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה יוקנו לעניין סעיף זה לבית משפט השלום.


(3)
בסעיף 13 –..."


כאן בטעות נשמט סעיף שאני רוצה להקריא אותו עכשיו: "(א) בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (5) יבוא (6) – מפנה פסולת בניגוד להוראות סעיף 7(ד)."

(2) "בסעיף קטן (ג), במקום "מאסר שנתיים" יבוא "שלוש שנים מאסר" ובמקום "זיהום ממשי של הסביבה" יבוא "נזק"." זה יהיה בנוסף.


"(ג) בסעיף קטן (ז), הסיפה החל במילה "אולם" – תימחק;

(ד) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:


"(ח) (1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.



(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.



(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";

(4)
בסעיף 13ב(א), אחרי המלים "או על בעל הנכס שבו הושלכה הפסולת" יבוא "או על מחזיק הנכס שבו הושלכה הפסולת, או על מי שהזמין את פינוי הפסולת שהושלכה".

(5)
אחרי סעיף 13ב יבוא:


"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט
13ב1.
(א)
הרואה עצמו נפגע על- ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 13ב, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.






(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.






(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו."
תיקון חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
10.
בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988‏ –


(1)
בסעיף 1 –



(א)
בהגדרה "השר", במקום "השר לאיכות הסביבה", יבוא "השר להגנת הסביבה";



(ב)

""הממונה" – הממונה הבכיר על האכיפה במשרד להגנת הסביבה, הכפוף ישירות למנהל הכללי של המשרד;";



)ג)

""מעשה" – לרבות מחדל;";


(2)
אחרי סעיף 5 יבוא:


הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי

5א.
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה המנויה בסעיף5ד ,(בפרק זה -מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה בין השאר את אלה:




(1)
המעשה המהווה את ההפרה;




(2)
שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;




(3)
זכותו של מפר לטעון טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 5ב;




(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 5ו.


זכות טיעון
5ב.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 5א רשאי לטעון טענותיו, בכתב, בפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.


הודעת חיוב
5ג.
(א)
טען המפר טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 5ב, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 5ז.




(ב)(1)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.




(2)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.




(ג)
לא ביקש המפר לטעון טענותיו לפי הוראות סעיף 5ב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור.


סכום העיצום הכספי
5ד
בשל הטלת או הזרמת פסולת או שפכים לים בניגוד לתנאי היתר לפי סעיף 2, או בשל אי דיווח על הטלת פסולת או הזרמת שפכים לים בניגוד להוראות סעיף 4, סכום העיצום הכספי יהיה– 300,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 600,000 שקלים חדשים;
סכומים מופחתים 5ז (א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים

הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(2) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע."

מה עם גבוה? איפה בגבוה?

600,000 שקל זה לא גבוה מספיק?

לא יודע. אומרים שעושים צחוק, אומרים שיש מפעלים שעושים 600,000 ביום.

לשלם 600,000 שקל תוך 30 יום, זה נראה לי אפילו קצת חריג.

אז עשינו מנגנונים כדי שאפשר יהיה בנסיבות מסוימות להקטין את זה. איפה להגדיל את זה? אני רוצה להגדיל את זה.

יש לו אפשרות להגיש כתב אישום.

חברים, יש בארץ מפעלים בגדלים שונים. יש למשל, שני מפעלים בישראל שאני לא אנקוב בשמם שיש אותם ויש את התעשייה הישראלית - אני לא רוצה להיכנס לשמות. האם הם גם ישלמו 300,00 שקל?

הבעיה היא שהחוק חל על כל התעשייה הישראלית.

לכן אני אומר, כמו שאנחנו יודעים לעשות יפה מאוד את כל הפלונטרים המשפטיים כדי שאם צריך יהיה – או גם לא צריך – אפשר יהיה לחלץ כל אחד מכל דבר. בזה אנחנו מומחים, שזה בנסיבות כאלה, ובנסיבות אחרות, עם השר הזה ועם השר ההוא, ועם הזה וזה, ועם הזה וזה, הוא לא יצטרך לשלם. אני רוצה שעם השר הזה, והשר ההוא והזה וזה, והנסיבות האלו ואלו, הוא ישלם מיליון מאתיים. אם הוא גדול פי חמש ממפעל ממוצע בארץ ועדיין זה, ישלם עוד, בנסיבות מיוחדות עם שר המשפטים ועם השר הזה ועם השר ההוא. אני רוצה שזה יעבוד לשני הכיוונים, או לאף כיוון. או 300-600 נקודה, נקי. אם אפשר להפחית – ואני לא מתנגד – אפשר יהיה להגדיל, בנסיבות מיוחדות, חמורות, עניינים, "שלייקס", חגורות – מה שאתם רוצים. אבל, גם להגדיל.


תמשיך בבקשה להקריא.

"סכום העיצום הכספי בהפרה נמשכת והפרה חוזרת
5ו
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה."

אנחנו נתקן את זה כמו שעשינו באוויר נקי, לחלק ה-20, כדי שזה יהיה אחיד עם כל החקיקה.

או.קיי.

"(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בסעיף 5ד, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או ניתנה התחייבות או שבשלה הורשע.

המועד לתשלום העיצום הכספי
5ח העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור בסעיף 5.

סכום מעודכן של העיצום הכספי 5ה
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 5(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית הדין לעניינים מנהליים, ובית המשפט"- זה צריך להיות בית המשפט לעניינים מינהליים - "... הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.




(ב)
סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שהוא מכפלה, כן?

כן, כן.


" (ג)
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
הפרשי הצמדה וריבית
5ט
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
גביה
5י
עיצום כספי ייגבה לקרן שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה) .
עתירה
(א)
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה או אם בית המשפט הורה על כך.
(2) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
פרסום
5יא.
הוטל עיצום כספי לפי סימן זה, רשאי הממונה להורות למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.
שמירת אחריות פלילית
5יא
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 5ד, ואולם אם נשלחה למפר הודעת חיוב כאמור בסעיף 5ג לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף 8.


(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 5ד, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
התחייבות 5יב
(א)
על אף הוראות סעיף 5א, היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה המנויה בסעיף 5ד, רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף 5א ולהודיעו כי אם יתחייב למלא אחר תנאים המפורטים בה, לא יוטל עליו עיצום כספי.

(ב)
התחייבות לפי סעיף קטן (א) יכול שתכלול את סוג התנאים המנויים להלן:

(1)
הפסקת ההפרה והימנעות מביצועה בעתיד;

(2)
השבת טובת ההנאה או הרווח שהשיג כתוצאה מביצוע ההפרה; בסעיף זה "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה;"

מי המציא את הקשקוש הזה – את התחייבות?

אני המצאתי את הקשקוש הזה.

את תצטרכי להסביר לי אותו.

אני אסביר לך בשמחה.

את זה תעשו בחוק ממשלתי, לא בהצעת חוק פרטית. אתם מאוד יצירתיים, תעשו הצעת חוק - בבקשה.

"(3)
נקיטת צעדים הנדרשים למניעת המשך ההפרה או הישנותה;

(ג)
נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לבעל היתר הזרמה, ייקבעו תנאיה בכפוף לתנאי היתר ההזרמה.

(ד) הממונה יתנה את קבלת ההתחייבות במתן ערובה על ידי המפר; שיעורה של הערובה יהיה כגובה העיצום הכספי הקבוע בשל ההפרה לפי סעיף 5ד שצוינה בהודעת ההתחייבות; תוקף הערובה יהיה עד מועד מילוי התנאים שנקבעו בהתחייבות על-ידי המפר, ולא יעלה על שנתיים; בסעיף זה – "ערובה" – עירבון כספי או ערבות של אדם אחר.

(ה)
נמסרה למפר הודעת התחייבות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, על קבלת הסכמתו למתן ההתחייבות כאמור ;

(ו)
מסר המפר לממונה התחייבות וערובה לפי סעיף זה, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל ההפרה שצוינה בהודעת ההתחייבות לפי פסקה (א);

(ז)
הפר המפר הוראה שהתחייב להימנע מהפרתה לפי פסקה (ד), יחלט הממונה את הערובה לאחר שנתן למפר הזדמנות להשמיע טענותיו לעניין זה. ; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של הממונה לשלוח הודעה על כוונת חיוב, כאמור בסעיף 5א, בגין הפרת ההוראה הנוספת;

(3)
בסעיף 6 –


(א)
בסעיף קטן (ב), המילה "חמור" – תימחק, ובמקום "מאסר כאמור באותו סעיף קטן" יבוא "שלוש שנים מאסר";"

פה זה יהיה: נזק או זיהום ממשי של הסביבה כמו שסוכם.

"(ב)
בסעיף קטן (ד), במקום "קנס כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין" יבוא "בגובה חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע בסעיף העבירה";

(ג)
בסעיף קטן (ו), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:


"(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.


(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 64 לחוק

העונשין."

או.קיי, תודה.

זה יהיה סעיף 63, לא סעיף 64.

סעיף 63 לחוק העונשין. בבקשה, הערות.

הקנסות כאן הם באמת חסרי תקדים. אבל, אני לא הולך לטעון כנגד הקנסות. מנגנונים של עיצומים כספיים קיימים במספר חוקים. אני בזה מנסה לענות גם לשאלה שלך, אני מניח שמשרד המשפטים יתייחס לזה. נעשה פה ניסיון לבצע האחדה של מנגנון העיצומים הכספיים שקיימים בחוקים אחרים, ואני חושב שהניסיון הזה הוא נכון. נכון לקבוע דרישות שהן דרישות אחידות. אבל, בגלל שהקנס הוא כל כך גבוה - בניגוד לעיצומים אחרים שמדובר על כמה אלפי שקלים - תשלום קנס של 600,000 שקל אחרי 30 יום הוא לא סביר. חייבים להאריך את פרק הזמן הזה. לדעתי, 90 יום זה פרק זמן סביר. גם כשאדם מקבל ברירת משפט הביתה, יש לו אפשרות לשלם את הקנס בתוך פרק זמן ארוך יותר.

30 ימים.

לא, הוא יכול לבקש בקשה להישפט.

עזוב, קיבלת 60 יום.

אני חושב ש-90 זה יותר.

אנחנו באמצע. הציעו 30, אתה מציע 90, נעשה 60.

או,קיי. עניין שני - אני חוזר על מה שאמרתי לגבי בית המשפט המוסמך.

נדון בזה כשגם רוני תהיה פה. אני לא יודע למה רוני היום היא - - -

אנחנו צריכים להיות במקביל בשלוש ועדות.

גם את יכולה להשיב על זה.

כן, על בית משפט אני יכולה גם להשיב.

אני מבקש שנסיים באמת את הדיון על בית המשפט המינהלי או השלום, כי עורך הדין של התאחדות התעשיינים טוען שבקנסות מהסוג הזה הוא רוצה להגיע להוכחות, ובית המשפט הנכון הוא שלום ולא מינהלי.

בכמה חוקים שבהם קבוע מנגנון של עיצומים כספיים, אכן מפנים לבית משפט לעניינים מינהליים. אבל, בסוגיות האלה לא מדובר על עניינים עובדתיים כמו שמדובר כאן. יש מנגנונים אחרים של עיצומים כספים בחוקים אחרים כמו: חוק משק הגז הטבעי, חוק רשות הספנות אם אני לא טועה, שמפנים לבית משפט שלום, כי שם באמת מדובר על הפרת תנאי, על עניינים עובדתיים שדורשים הוכחה. בית משפט לעניינים מינהלים לא מתאים לעסוק בעניינים האלה.

נציגת משרד המשפטים, בבקשה. תשיבי לי גם על נושא ההתחייבות שהוא מאוד מאוד לא נראה לי. אני רוצה לבטל את המנגנון, אני לא רוצה כופר בחוק הזה. אם את רוצה לדעת, אני מתנגד למצמוץ.

אני אסביר לאדוני את עקרונות המנגנון, וקודם נשיב לערכאה שבפניה מתנהלת ההשגה לגובה העיצומים.


המנגנון של העיצומים הכספיים זה לא כתב אישום פלילי, זה לא משהו שכפוף להליך של הוכחות והבאת ראיות. הרעיון פה לעשות את המנגנון הזה יעיל, משהו שהוא מוטל על הפרות ברורות שאין כמעט למפר מה לבוא ולטעון נגד ביצוע ההפרה. זה די clear cut שהוא ביצע את ההפרה, והוא צריך לשלם בגין ההפרה הזאת. זו החלטה מינהלית בניגוד להחלטה של בית משפט בפלילים שהיא כפופה לקלון ולמשמעויות אחרות שהן מרחיקות לכת לגבי הנאשם, ולכן יש מקום לתת שם את כל הזכויות לנאשם. פה אין את הדברים האלה. ההחלטה היא מינהלית, הערעור הוא מאוד מוגבל. הוא על סבירות שיקול הדעת של הרשות המינהלית, ולכן הוא צריך ללכת לבית משפט לעניינים מינהליים.

תודה. תומר, האם אתה מסכים לתשובה הזאת.

כן, אני מסכים. יש פה שתי שאלות של נושא הערכאה. נושא אחד שמועלה הוא נושא העיצומים הכספיים. הנושא השני הוא לגבי צווי הפסקה מינהליים שמורים למפר להפסיק, ואלו שני נושאים שונים. לגבי הנושא של העיצומים הכספיים - - -

על השני הוא לא מערער. אתה הערת רק על העיצומים.

את צווי ההפסקה המינהליים משרד המשפטים רוצה להעביר לבית משפט שלום.

הם לא אמרו את זה.

רוני אמרה את זה.


לגבי העיצומים הכספיים – אני מסכים עם נציגת משרד המשפטים. הנושא הזה הוא נושא מינהלי מובהק. לא מדובר פה בקנס, מדובר פה בתשלום שהוא מבחינת המפר הוא במירכאות "קנס". אבל, למעשה הוא לא מטיל עליו איזושהי אות קלון פלילי. זאת אומרת, זה שהוא משלם את העיצום הכספי לא הופך אותו לעבריין. לכן, לא מדובר כאן במנגנון שנועד ליצור קלון אצל אותו עבריין, אלא מנגנון שנועד בעצם ליצור הרתעה כספית.

אני מוכרח לומר שהתשובות שלכם מכניסות לי רעיונות לראש. אז למה שלא נהפוך את זה לקלון, ואז ייתן את זה בית משפט שלום?

המהלך של החוק הזה הוא משולש. בחוק הזה אנחנו עושים שלושה דברים. דבר ראשון, כמו שאדוני אמר בתחילת הישיבה, המזהם ברישיון משלם - איפה שזה לא קיים, להכניס את זה.

הדבר השני שאנחנו עושים, וזה הקוטב השני והכי רחוק, זה בכל מקום שצריך להחמיר את הענישה, כולל ענישה כלכלית. המנגנון החדש שאותו אנחנו מכניסים באמצע הוא המנגנון של העיצומים שהוא מנגנון של פעולה כלכלית.

כן, העיצומים - טוב, בסדר. זה יהיה בבית משפט מינהלי.

עיצום כספי לפי חוק ניירות ערך הולך לבית משפט לעניינים מינהליים, כי הנושא הוא פשוט - פרסמת או לא פרסמת. פה יש בהחלט עניין עובדתי שצריך לברר. יש הפרה של תנאי בהיתר. אם הכוונה היא בכל מקרה להטיל קנס אז בואו נטיל קנס, למה צריך לערער? בית משפט לעניינים מינהליים אין לו את הכלים כדי לברור או להכריע בסוגיות עובדתיות, והדבר הזה הוא על השולחן.


עיצומים כספיים שקיימים בחוקים אחרים יש הפניה לבית משפט שלום חד וחלק. למה פה זה חריג?

להיפך.

בנושא הקודם של העיצומים הכספיים שהיה מאוד מאוד לא מפותח, לא כלל מנגנונים של שימוע, לא היה לו אופי כל כך מינהלי כמו שיש פה. באמת יש לנו החלטות איומות של בית משפט שלום שלא יודע איך לטפל בדברים האלה.

הנושא תם. אנחנו הולכים למינהלי.

לגבי צווי הפסקה.

לגבי צווי הפסקה.

התחייבות.

לא, צווי הפסקה מינהליים, צווי הפסקה שביקשו להעביר את זה מבית המשפט לעניינים מינהליים לבית משפט שלום. שם עמדת משרד המשפטים כפי שהוצגה על-ידי עורכת דין טלמור זה שבמקרים ההם ראוי להעביר את זה לבית משפט השלום.

מה דעתכם?

דעתנו שאפשר להסכים לדבר.

או, קיי - מסכים. גברתי, התחייבות.

אדוני, מנגנון ההתחייבות נועד להעשיר את סל הכלים של הרגולאטור בכלי שהוא כלי ביניים, בין הטלת העיצום הכספי שהיא באמת מאוד דרמטית ודרקונית מבחינתו של המפוקח - - -

סליחה, אני קודם כל מבקש ליצור מנגנון להגדיל את הקנסות מעבר ל-600,000, באישורים מיוחדים, ובנסיבות מיוחדות, בנסיבות חמורות.

אז אני אבהיר לאדוני, בעיצומים הכספיים אתה קובע סכום שהוא fix להטלה. אם אדוני מבקש להגדיל את הסכום, ולהתחשב במצבים מסוימים – זה הולך הפוך. אתה יכול להגדיל את הסכום, ולאפשר התחשבות נגיד בחוסן הכלכלי של הגוף.

לא, לא. אבל, אני לא רוצה. אני רוצה ללכת הפוך. אני מצטער שאני לא עובד במשרד המשפטים, אבל אני רוצה ללכת הפוך. אני רוצה לקבוע fix כמו שקבעתם.

למי מכוון ה-fix הזה של 300,000?

לכלל עם ישראל.

300,000 שקל?

מה שקבעתם 300- 600, זה בתאגידים, אני לא מתווכח על זה. אבל, כמו שאתם כותבים מנגנון שבנסיבות מסוימות, באישורים מיוחדים, זה לא יהיה 300 – 600, אלא יהיה פחות, אני רוצה את אותו הדבר שזה לא יהיה 300 – 600, אלא יהיה יותר, בנסיבות מיוחדות על מפעלים וזה, וזה - - -

איזה נסיבות?

למשל, מפעלים שקונים מפעלים ב-7 מיליארד דולר ביום. האם את מבינה מה שאני אומר? האם את יורדת לסוף דעתי? זו בדיחה. יש מפעלים בארץ שהסכומים האלה הם מצחיקים. אני יודע שאתם חושבים שקבעתם פה סכומים מדהימים. חברים, כשהייתי לי שר הפנים היתה לי הזכות עם חברה באזור חיפה, שהסכימה לשלם כל יום, כל יום, קנסות אדירים העיקר שלא תשלם ארנונה. היא העדיפה קנסות יומיים על זה שהיא לא משלמת ארנונה, ועד כדי כך היו השיקולים. תביני את מה שקורה במדינת ישראל. התעשייה הישראלית זה עסק גדול מאוד, ויש בה חברות בין-לאומיות, תאגידים ענקיים, שכל מה שאתם כותבים פה זה peanuts עבורם.


אני מקבל שמה שכתבתם הוא נוגע לממוצע הכללי, ואני מניח שבדקתם את זה שזה סביר כלפי הגודל הממוצע של התעשייה הישראלית. כמו שהורדתם כלפי תעשיות קטנות, או מפעלים חלשים מכל מיני סיבות כך צריך להגדיל עבור אלה שהם לגמרי מחוץ לפרבולה. הם בכלל מחוץ למשחק בגודל. כמו שיש בקוטן יש בגודל. זה לא נוגע להם, זה לא מזיז להם, ושווה להם להפר, ושווה להם לפעמים לשלם את הסכומים הגדולים האלה משום שהם לא באמת מדגדגים להם מול הרווחים ומול מה שהם עושים.

אדוני, קודם כל יש כאן מנגנון של הפרה נמשכת שמטיל על כל יום של הפרה אחוז של הסכום הקבוע שממילא מוטל. אני חושבת שזה משהו שמתמודד עם הכדאיות בהמשך ההפרה. זה לא סכום שהוא מוטל קבוע. אם אתה ממשיך לגרום נזק, ממשיך להפר, אז יש מנגנון שסופר לך את ההפרה הזאת, ומחשב את העיצום הכספי לפי ימי ההפרה שאתה מבצע. אני חושבת שזה נותן מענה גם בהקשר הזה.


אם אדוני מתרשם שבאמת השוק הזה הוא שוק של תאגידים עתירי ממון - - -

לא, יש כאלה. הוא אומר יש בשוליים 3- 4- 5 כאלה. לא כל השוק.

בשוליים.

בהמשך לדבריו של יושב-ראש הוועדה, למשל האם אפשר לקבוע שאם בוצעה ההפרה על-ידי תאגיד שהמחזור הכספי שלו הוא מעל סכום מסוים, סכום ה-fix שיהיה לא יהיה 600,000 אלא נניח יהיה מיליון, מיליון וחצי? אני נותן את זה כדוגמה, כי אני יודע את צורת החשיבה שלכם לגבי עיצומים כספיים, ואני רוצה משהו נורא מוגדר, ספציפי.

כן, נכון. אני לא רואה מניעה לדבר הזה. אני לא מכירה כזה דבר גם לא בעולם.

כי מציון תצא תורה.

את בטח יודעת את זה, אני לא מחדש לך – אבל, צריך להתמודד עם זה גם כמדינה. הרי מדינה היום מתמודדת עם תאגידים בין-לאומיים ענקיים. לפעמים הסכומים שהם מגלגלים הם תקציבים של מדינות. אני כמובן קצת מגזים, אבל לא בהרבה. זה עולם אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים, ממה שהכרנו בעבר.

אני רוצה להציע לאדוני איזשהו פורמט שכן מתייחס לתאגידים מאוד מאוד גדולים. הפורמט הזה של עיצומים כספיים נמצא בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח). אני מניחה שחברות הביטוח הגדולות, תאגידי הביטוח, התאגידים המבטחים, הם תאגידים בסדר גודל שאדוני מדבר עליהם.

לא.

פחות?

בטח.

בואו נשמע מה המנגנון, אולי בכל זאת - - -

שם באמת יש מדרג לפי גודל הגופים. תאגיד מבטח שזה באמת התאגיד הגדול ביותר, קבוע לו סכום בסיסי מסוים מאוד גבוה. הסכום המקסימאלי שם יכול להגיע למשהו בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים

אז יש מנגנון כזה.

אבל, עדיין אנחנו קובעים התאגיד הגדול ביותר ישלם את הסכום fix הזה. קובעים תעריפון, קובעים מחירון לפי גודלם של הגופים.

אחוז מהמחזור.

באחוז מהמחזור אנחנו בדרך כלל משתמשים הפוך. אנחנו משתמשים בזה כמשהו שמגביל את גובה העיצום הכספי כדי שלא להנחית מכת מוות על התאגיד. אנחנו אומרים אם שהיקף הפעילות הכספי של התאגיד הוא X, אז העיצום הכספי לא יכול לעלות על 20% מאותו X כדי שהתאגיד יוכל להמשיך ולתפקד, כי אצל הרגולאטורים הפיננסיים בדרך כלל, האינטרס של הרגולאטור הוא שיהיה גם שוק משוכלל עם הרבה שחקנים.

שמעתי ברדיו לא מזמן שחברה מאוד מזהמת שנסגרה באחת ממדינות אירופה – נדמה לי בגרמניה, אבל יכול להיות שבמקום אחר - הגיעה לפשיטת רגל על רקע באמת רגולאציה מאוד מאוד קשה. פרסו בפניה שטיח אדום, והיא מקימה את כל מפעלי המזהמים בגליל. אני עוד לא נכנסתי לכל הפרטים, אבל רק שתדעו איך זה מתחיל לעבוד. אני מקווה שנחסום את זה באוויר נקי, ובמזהם משלם. רק שתדעו שאנחנו נחשבים למדינה שקל מאוד לזהם בה מבחינת הרגולציה.

מדינת עולם שלישי יבאו חלק מהתאגידים האלה.

אני מקווה שזה ישתנה עכשיו בעקבות כמה דברים שאנחנו עושים.

במקרים כמו שאדוני מציין, יש עדיין שיקול דעת לתובע לבחור בהליך של הגשת כתב אישום פלילי.

ולנהל אותו במשך 25 שנה.

כמו שאני מכיר את המדיניות של התביעה הכללית בהקשרים האלה, היא מעדיפה כשיש לה מכשיר של עיצומים אפילו אם - - -

שיקול הדעת בין לנקוט בשימוש בכלים המינהליים לעומת הכלים הפליליים, הוא מותווה על-ידי חומרת ההפרה, היקף הנזק. אם ההפרות הן מאוד בוטות, בדרך כלל יעדיפו את ההליך הפלילי.

יש לי עוד איזה רעיון יצירתי שאני צריך עוד להשמיע לכם.

אם ההפרה היא חוזרת של תאגיד גדול, הממונה לא יהיה חייב ללכת בהליך של הטלת עיצום כספי. הוא יוכל להגיש כתב אישום, ואז ההחמרה תהיה החמרה. ראשית, כתב אישום זה לא 25 שנה. אני לא יודע מאיפה ההמצאה הזאת.

ברור.

זה לוקח את פרק הזמן, כי מה לעשות? אנחנו מדינה דמוקרטית, וכדי להרשיע אדם צריך לתת לו אפשרות להתגונן. אגב, גם את זה אפשר לשנות.

ברור. אני לא בא בטענות.

אנחנו בעד דמוקרטיה. אנחנו רק אומרים שככל שזה לוקח 20 שנה, אנחנו מציעים עוד מסלול.

אני מבקש שתראה לי דוגמה אחת שזה לקח 20 או 25 שנה.

הבעיה היא שישנם גורמים שמעדיפים לשלם שכר עתק לעורכי דין, ולהתנהל מול העבירה, ואז אגב גם אי אפשר לעצור אותה. היא גם יכולה להמשיך, כי הוא עוד לא הורשע בבית משפט. תיאורטית, הוא יכול להמשיך. עד שבית המשפט לא פוסק שמדובר בעבירה, הוא יכול להמשיך לייצר.

לא, יש צווי הפסקה מינהלים עכשיו.

שווה לו להעסיק את מיטב עורכי הדין סביב השעון, העיקר למשוך זמן.

אבל, יש כלים מידיים כמו צו הפסקה מינהלי, וצווים אחרים שאפשר להוציא באותו עניין.

נכון.

אני מבקש שחבר הכנסת חנין יראה לי פסק דין אחד שנמשך 25 שנה.

לא 25 שנה. האם אתה מסכים איתי שיש רבים של 5 שנים?

יש מעטים שנמשכו 5 שנים, ואני לא חושב שאפשר להטיל את האשמה לפתח התעשייה בעניין הזה.

לא, אף אחד לא מטיל עכשיו אשמה על אף אחד בהקשר הזה. יש מערכת משפטית בישראל שיש לה יתרונות, ויש לה חולשות.

לפעמים, עיצום כספי לא מתאים.

סליחה, אני רוצה לשטוח בפניכם עוד איזושהי מחשבה שיש לי, אבל אני צריך את משרד המשפטים בעניין הזה. אני רוצה עוד סעיף – אני לא מתחייב על ה-copywriting - אבל, תחשבו על משהו כמו: מזהם מרמה, משלם בגדול, או משלם כפל כפליים, או משלם בריבית דריבית. למה אני חותר? ככל שהרגולציה הופכת להיות יותר קשה המזהמים ינסו להתחמק ממנה בדרכים ערמומיות, בתחבולות, ובהטעיות. איך אני יודע? מגיעות אליי תלונות, עוד לפני שכל הדברים האלה נכנסים. אתם לא מבינים איך עובדים על אנשי המשרד להגנת הסביבה – אני מקווה שאתם לא רואים בזה השתלחות. אני מבקש שהשר לא יראה בזה השתלחות.


אני שומע מהשטח. לאחרונה, מגיעים אליי מקרים, ואני מטפל עכשיו בכמה תלונות שהן כרגע אנונימיות - כלומר, אני יודע מי פונה. אבל, הם עדיין פוחדים לתת לזה ביטוי – איך מפעלים מרמים את המשרד להגנת הסביבה בבדיקות, ובדרכים מאוד מתוחכמות. אתה יכול למדוד בכל המקומות שאתה צריך למדוד את הניטור, ולא תמצא כלום. תלך לביוב חמישה מטר ליד, תמצא את הכול. יש עוד bypass שעושים, ומפה ומשם. כשיודעים שבאה הביקורת הכול מסתדר. סוגרים את ה-bypass, והכול בסדר. חברים, אין סוף לדרכים. עכשיו כשהחקיקות האלה ייכנסו לתוקף אז כפל כפליים, כי אנשים פה עלולים לשלם מחירים יקרים מאוד.


אם לא תהיה לנו סנקציה מיוחדת כלפי אלו שמרמים בבדיקות, לא אלה שעושים הפרה, אלא אלה שעושים כדי להטעות, לרמות, להונות, את הגורמים האוכפים, ונתפסים בקלקלתם, על זה צריכה להיות החמרה מסוימת. השאלה, היא מה אנחנו עושים עם זה?

קודם כל, כשאדוני משתמש במונחים כמו "מרמה", "הונאה" וכו', הוא כבר יוצא מהתחום של המשפט המינהלי, ונכנס לתחום של המשפט הפלילי פרופר. בהקשר הזה אני חושבת שהמענה שהחוקים האלה עכשיו נותנים, זה באמת בסעיפים שמטילים אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד שהם מחויבים לדאוג שהתאגיד לא יבצע עבירות. אם אתה מטיל על התאגיד קנס, אז הוא באמת סופג את זה, ויכול להיות שהוא מגלגל את זה אחר כך על הצרכנים, על צד שלישי וכו'. אבל, ברגע שאתה לוקח את נושא המשרה, ומעמיד אותו לדין משום שבוצעה עבירה פלילית במסגרת התאגיד שלו, והוא יכול לשבת במאסר על זה שהוא לא פיקח, ולא הורה שלא יעשו את המעשים האלה שהם בגדר הונאה ומרמה - - -

או שהוא כן הורה.

לא, הוא צריך לדאוג שלא יהיו כאלו מעשים. ברגע שמוצאים שהתאגיד עשה כזה דבר, זה חזקה כאילו הוא הפר את חובת הפיקוח.

קל וחומר אם הוא עשה בעצמו, אם הוא הורה לעשות – זה יכול להיות.

אם הוא הורה לעשות בעצמו אז בוודאי שהוא מועמד לדין כעבריין ישיר של הדבר הזה. אני חושבת שהמענה פה הוא לא בהטלת ובהחמרת הקנסות, כי התאגיד הוא באמת אינרטי לדברים האלה, במיוחד אם מדובר בתאגידים שהם תאגידים עתירי הון. אבל, אם אתה יכול לתפוס את הפרסונה הספציפית, ועליה להטיל את האחריות הפלילית - - -

למרות שמדובר בחקיקה מינהלית, אפשר לעשות תיקון עקיף גם לחוקים אחרים שיש לנו בהזדמנות הזאת. השאלה היא, האם את לא רואה כדבר נכון לא במסגרת קנסות, אלא במסגרת הוראה מיוחדת במישור הפלילי, או שידעו שיש הוראה מיוחדת שאדם באופן מכוון, עם כוונה פלילית, עושה כדי להכשיל עובד ציבור במילוי תפקידו במובן האכיפתי, או עושה הונאה, רמייה מכוונת, אזי תהיה כאן מראש החמרה בהליך הפלילי, בענישה הפלילית.

אני לא זוכרת את העבירות הפליליות שיש.

שתהיה הוראת חוק כתובה שאנשים ידעו שבדברים האלה המחוקק רוצה מאוד להחמיר, ולא רק להעביר למישור הפלילי. בסדר, יש מישור פלילי, יש חוק עונשין, המשרד החליט להגיש כתב אישום אז הוא יגיש כתב אישום. אבל, אני חושב שזה יהיה נכון בגלל שאני צופה לריבוי גדול של הדבר הזה. אתם יודעים - מים שהם נעצרים אז הם זורמים למקומות אחרים. ככל שאנחנו נכביד ברגולציה יהיו ניסיונות לתחבל תחבולות. אני רוצה שבאיזשהו מקום בחקיקה הפלילית יהיה ברור שהדבר הזה, המחוקק רואה אותו בחומרה רבה מאוד.

קודם כל, זה קיים בחקיקה הפלילית הכללית בחוק העונשין. זה ברור שהמחוקק רואה את הדבר הזה בחומרה רבה. זה עבירה של שלוש שנות מאסר. בנסיבות מחמירות בחוק העונשין זה עבירה של חמש שנות מאסר.

איך זה מוגדר?

קבלת דבר במרמה, או עבירה של זיוף. יש עבירות שמדברות על הסביבה הזאת של הונאה ומרמה.

הוא מקבל למשל את זה שהממונה לא ידע, ואז הממונה לא הטיל עליו לעשות משהו אז הוא קיבל דבר במרמה. הוא מקבל את השקט התעשייתי, אנחנו יודעים את זה מניסיון.

טוב, אם נחה דעתכם מהעניין הזה, בסדר. לגבי ההתחייבות, בבקשה.

אני מוכנה להסביר לאדוני מה המנגנון הזה אמור לעשות. ההתחייבות היא למעשה עיצום כספי על תנאי שהמשמעות שלו היא שבשלב הראשון כאשר הממונה נוכח שבוצעה הפרה, אבל עדיין הוא חושב שהמפוקח הספציפי הזה הוא מפוקח שראוי לאיזשהו חסד, ומשום שזה מפוקח שיכול להיות שהוא יחזור למוטב, או מפוקח שמשתף פעולה עם הממונה, הוא יכול להגיד לו: יש לי ראיות שאתה ביצעת את ההפרה, אתה צריך להפקיד בידי ערובה בגובה העיצום הכספי שאני יכול היום להטיל עליך. אבל, אני משעה את ההפעלה של העיצום הכספי הזה בהתנהגות שלך במשך פרק זמן מסוים שהיא תקינה. והיה ואתה מפר עוד הפעם איזושהי הפרה, אני גם לוקח לך את העיצום הכספי הקודם, ואני גם מטיל עליך עיצום כספי יותר גבוה. השני, הוא יותר גבוה.


מה זה נותן לממונה? זה נותן לו קודם כל איזושהי הבטחה שבשנתיים האחרונות יש לו איזשהו שוט כלפי המפוקח הזה שהוא הרבה יותר אפקטיבי להתנהגות תקינה שלו. וגם מצב שבו הפרה חוזרת זוכה לתגובה מינהלית הרבה יותר חמורה ממה שזכתה התגובה הראשונה. בנוסף לזה, הוא גם יכול לחלט את הערובה שהמשמעות שלה היא עונש גם על מה שמחלתי לראשונה.

אני נורא חושש מזה.

אני רוצה להגיד עוד שיקול אחד שאנחנו צריכים לשקול אותו. אני כמוך מתלבט בסעיף הזה.

יש לי גם הצעה לפתרון.

כיוון שמנגנון העיצומים הכספיים הוא מנגנון חדש, ובסך הכול אנחנו נותנים להם רשות להשתמש בזה, החשש הגדול הוא שהם לא ישתמשו במנגנון הזה. ולכן, הערוץ של ההתחייבות הוא מין כניסה למסדרון שברגע שנכנסים אליו כבר הרבה יותר קשה לצאת מהמשך הדרך. מצד אחד, כאילו אפשר להגיד שזה הולך לקראת התעשייה, כי זה אומר להם: בתנאי ש-. אבל מצד שני, ברגע שנכנסת למסדרון הזה הרבה יותר קל להמשיך וללכת בו עד העיצום הכספי אם אין תיקון. לכן, יש שיקול בכל זאת למרות ההתלבטות אולי כן להשאיר את המנגנון הזה של ההתחייבות. אולי להגביל אותו, או לצמצם אותו, או לצמצם אותו בזמן.

גם אני חושב על צמצום בזמן. תיכף נגיד על זה משהו.

אני מ"מגמה ירוקה". אני רק רוצה להזכיר שבזמן שמונח שוט כלשהו על מפעל במשך שנתיים, מונח שוט על הציבור שמפעל ממשיך לזהם.

לא, אם הוא ממשיך לזהם השוט מופעל.

כן, אבל כל הדברים האלה לוקחים זמן, וזה החשש העיקרי של הציבור. אם אנחנו רוצים לייצר הרתעה כנגד מזהמים שהם ייקחו בחשבון מראש שהם עלולים לשלם עבור זיהום שהם מייצרים, אז בעצם צריך לתת את השוט הזה כבר בהתחלה. אם מחכים ונותנים עוד פתח למשאים ומתנים, הציבור ממשיך לסבול מהזיהום של אותו גורם מזהם.

אני רוצה להציע פתרון. אני מציע שהסעיף הזה יהיה במסגרת הוראת שעה, שכאילו הוא יהיה בשלב ההרצה. זה כמו שאני עכשיו שוטר, ואני עכשיו מחליט על סדרת קנסות. אני קודם כל נותן סוג של אזהרה, ואני לא מפעיל מייד. לכן אני אומר, זה סוג של אזהרה. אני מציע להפעיל אותו נניח לשנה. בשנה הראשונה של החוק תהיה אפשרות לממונה לתת סוג של התראה למפעל במקרה שהוא יחשוב שהוא עומד בקריטריונים האלה, ולהגיד לו: "דיר באלאק" אני עוד לא מפעיל עליך את העיצום, אבל זה וזה. נתחיל להחדיר את העניין, וזה בשנה הראשונה.

שנה זה קצר מידיי, עד שהם יתארגנו לכל המערכת זה ייקח - - -

אז אולי שנתיים, ואחרי זה יפוג תוקפו.

ולא תהיה אפשרות להטיל התחייבות?

לא יוכלו, אלא אם כן המדינה תרצה לחדש את הוראת השעה, ואז באמת נחשוב האם היא הוכיחה את עצמה, האם עוד צריך אותה, או לא צריך אותה. היא תפוג, אלא אם כן תרצה לחדש אותה.


הדבר השני שאני מציע הוא שאפשר יהיה להטיל את הסעיף הזה או את ההתחייבות הזאת, רק פעם אחת בחיים על מפעל. זאת אומרת, נניח שמפעל קיבל התחייבות וכדו'. עברו כמה שנים, והסתיים הסיפור. אפילו אם הוא עמד בה, קל וחומר אם הוא לא עמד בה. אבל, נגיד שהוא עמד בה, אין דבר כזה שבעוד חמש שנים עוד הפעם תפסו אותו באיזשהו דבר שצריך להטיל עליו עיצום, ועכשיו הוא עוד הפעם יבקש התחייבות. לא, זה יכול להיות חד-פעמי, וזו יכולה להיות הוראת שעה לשנתיים.

אני מעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל" ומ"הקואליציה לבריאות הציבור, מפרץ חיפה". אני רוצה להזכיר לחלק מהיושבים פה דברים שאולי נשכחו, ולא נכנסו לחקיקה הזאת. אבל, יש איזשהו סינדרום בכל הנושא של מזהם לא משלם. יושב פה היום נציג התעשיינים שהיה גם נציג המשרד להגנת הסביבה, עו"ד קובי בר-לב. אתה בטח זוכר את הפגישות האינטנסיביות שלנו סביב תעשיות אלקטרו כימיות. אני רוצה להזכיר את המצב גם לגבי תע"ש, גם לגבי תעשיות אלקטרו כימיות, שהמזהם לא רק שהוא לא משלם, הוא גם מכריז על פשיטת רגל, ומשאיר את כל הקרקע המזוהמת על הכתפיים שלנו, של משלם המיסים הישראלי, שהוא זה שאמור לממן את ניקוי הקרקע בעלויות של מיליונים או מיליארדים של שקלים.


כבוד היושב ראש, השאלה היא האם אפשר להכניס לתוך החקיקה הזאת את "השלייקס", החגורה, וכל מה שצריך שתבטיח שאותו תאגיד רגע לפני שהוא פושט את הרגל, או בשנים שהוא חי ומתפרנס יפה מאוד מהייצור, מקים קרן למניעה של אותו מצב שקרקעות מזוהמות או שטח מזוהם שהוא מותיר, לא נשארים על כתפינו.

קודם כל, נושא קרקעות מזוהמות זה נושא ענק וגדול. פה יש גם הצעת חוק שלי שהיא כבדה מאוד, ויש הצעת חוק של חבר הכנסת חנין שהיא פחות כבדה. לגבי הצעת החוק שלי - כרגע יש וטו של הממשלה שאני הסכמתי לו, בתנאי שאתם מקדמים הצעת חוק. אני לא מבין, מה קורה עם הצעת החוק שלכם?

אני מצטערת, בעניין הזה אני לא יודעת להגיד לך. אני פשוט לא מעודכנת.

צריך לדעת את זה, כי הכוונה היתה שאני אמתין לכם עד שתציעו הצעת חוק. אתם מעורבים בזה, ואני מקווה שגם משרד המשפטים. כל נושא הקרקעות המזוהמות הוא הנושא הבא מבחינתנו אחרי חוק אוויר נקי.

האם אי אפשר להכניס איזשהו סעיף שמתייחס לנושא הזה כאן?

אחרי שנגמור את נושא האוויר, נתחיל להתעסק בקרקע. זה נושא מאוד מאוד גדול. אם לא יתנו לי לקדם את הצעת החוק שלי, אני אקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת חנין. אין לי
גם ברירה. ראשית, הצעת החוק שלו שוכבת תקופה ארוכה. אני לא מציע להתעסק בזה אגב אורחא.

זה אמור אולי להבטיח איזושהי הקמה של קרן.

לא, אבל הקרן זה הסיפור. אי אפשר אפרופו החוק הזה, לעשות עכשיו את זה. זו הערה מאוד חשובה שאני מאוד מתחבר אליה. תאמיני לי, אנחנו נדון בה אין סוף פעמים, אבל בחוק שיקום קרקעות, במקום הנכון. קרן זה אחד הפתרונות המוצעים בחקיקה.

אני מארגון "חיים וסביבה". יש לי שאלה לגבי ההתחייבות. בנושא ההתחייבות נאמר כאן שהתחייבות יכול שתכלול את סוג התנאים המנויים להלן. כדי שנושא ההתחייבות לא יעמוד גם הוא למשא ומתן בין הממונים והמפקחים, לבין המפר, או המפוקח כמו שקוראים לו כאן – ואני מעדיף לקרוא לו במקרה הזה העבריין – אני חושב שכדאי שהתוכן של ההתחייבות יהיה נקוב בחוק. לא אפשר, לא פתוח למשא ומתן. כל מה שכתוב כאן, וכל מה שכתוב כאן הוא נכון וטוב, זה מה שתכלול ההתחייבות. הפסקת ההפרה, הימנעות מביצוע, השבת טובת ההנאה, נקיטת הצעדים – אלה התחייביות. אחרת כמו תנאים ברישיון עסק, להבדיל, זה פתוח למשא ומתן, ואיזושהי פשרה באמצע. פה לא יכולה להיות פשרה. אם הממונה משוכנע שהצדק בידו, זאת צריכה להיות ההתחייבות.

יפה. האם את רוצה גם להשיב להצעה הזאת?

לא, אנחנו נתייחס להתחייבות ככלל. העמדה של המשרד להגנת הסביבה היתה לא להכניס את ההתחייבות. בשיחות בינינו בסוף ההחלטה היתה כן, וגם לאור הבקשה של חבר הכנסת דב חנין.


לאור ההצעות של כבוד היושב ראש, והאמירה של חבר הכנסת דב חנין, אנחנו חושבות שאולי אפשר להציע לכם לוותר על הפרק הזה. הזכרתי לעו"ד רביד דקל שאחד הנימוקים שלנו היה שבאכיפה מינהלית יש לנו את נושא ההתראה ממילא.

כן, אני מאוד בעד לוותר על זה אם אתם יורדים מזה. אני הצעתי הצעות ביניים, אבל אם אתם יורדים מזה אני מאוד אשמח.

יש עיצומים כספיים בחוקים אחרים, חוק הבנקאות שהוזכר כאן, ושם קיים גם הנושא הזה של התחייבות.

הנושא של התחייבות לא קיים בחקיקה.

אני מוכן להפנות אותך לחוק הבנקאות שירות ללקוח.

באיזה סעיף?

אין לי, לא כתבתי. אבל, - - -

אתה הרי יודע שאני נטיתי מלכתחילה, ראיתי את זה היום פעם ראשונה וזאת היתה נראית לי הצעה לא סבירה בחוק הזה. אחרי ששמעתי את ההסברים, הצעתי איזשהו מנגנון למתן את הדבר הזה. מרגע שהמשרד הממשלתי חוזר בו מהדבר הזה, מבחינתי זה נושא חדש בכלל. הרי יכולתי ללכת לוועדת כנסת, ולהגיד כי זה נושא חדש על-פי כל פרמטר.

יש פה עוד כמה נושאים חדשים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה נקודה נוספת להפנות ברשותך. אדוני היועץ המשפטי, את אותו מנגנון של עיצומים מינהליים אני מעוניין שנכניס גם בחוק שמירת הניקיון. אני מתכוון להמשך סעיף 9 גדול סעיף קטן (4) בעמוד 15. אנחנו מגדירים שם הרחבה של העבירה הפלילית על בעל הנכס שבו הושלכה הפסולת, או על מחזיק הנכס בו הושלכה הפסולת. אני חושב שזה מקרה מובהק שמתאים לעיצומים כספיים. אנחנו יודעים במי מדובר. כמובן עם התראה אנחנו יכולים להפעיל את זה. בוועדה לביקורת המדינה אנחנו שמענו נתונים מדהימים על מחצית מהפסולת בישראל שמושלכת בכלל לא באתרים - לא באתרים כאלה, ולא באתרים אחרים.

האם מדובר בפסולת בניין ובכל הדברים האלה?

פסולת בניין, ופסולת אחרת.

אבל, אמרנו שנעשה את זה בתיקון לחוק הזה.

לא. ההצעה שלי היא כרגע אולי לפצל את סעיף 9 סעיף קטן (4) הזה מהחוק, כדי לאפשר להכניס לתוכו - - -

לא, הבקשה לא מתקבלת. אני לא מפצל. אתם רוצים תעשו הצעת חוק.

בסדר. אדוני היועץ המשפטי, אז אני מציע שאנחנו נחיל בהמשך לסעיף קטן (4), את כל מערכת העיצומים המינהליים שמופיעה בסעיף 5א רבתי של סעיף 10 בחוק הזה, בשינויים המחויבים.

מה דעתכם להצעה הזאת?

האם מדובר על להחיל עיצומים כספיים על 7ד בחוק שמירת הניקיון כמו שדיברנו?

כן.

סעיף 7ד בחוק שמירת הניקיון, להחיל על זה את העיצום הכספי. אין לנו כרגע נוסח.

הנוסח הוא נוסח סטנדרטי, רק צריך להגיד את הסכום.

כל פעם שבאים להחיל את המנגנון של העיצומים הכספיים – אני לא הוכנתי לדבר הזה, וצריך לבדוק שבאמת ההוראות האלה מתאימות. אני לא מכירה, אני לא חיה מפי מישהו אחר. אני צריכה לראות את סעיף ההפרה, את סעיף העבירות, את הציבור המפוקח – האם ראוי להחיל עליהם את המנגנון כמו שהוא. יכול להיות שצריך לעשות שינויים מסוימים במנגנון הזה. יכול להיות שזה לא מתאים.

הבעיה הקשה היא באדמות פרטיות. רוב הזיהומים היום מצטברים באדמות פרטיות, וקשה מאוד לאכוף את זה משום שהחוק הזה עוסק באדמות ציבוריות. צריכים אולי כאן למצוא את המקום שגם פה יוטלו סנקציות גם על בעל אדמה פרטית שמנהל למעשה תעשיות מזהמות באדמה שלו.

חבר הכנסת חנין, לא נוכל להקדיש לזה היום את הזמן. זה נראה לי נושא יותר מורכב מאשר איזושהי החלטה טכנית.

הערה טכנית – בתיקון לחוק שמירת הניקיון בסעיף 12(א)(ב) יש הפניה לסעיפים בפקודת התעבורה, ונדמה לי שבחוק אוויר נקי היתה כתיבה של ההוראות עצמן.

מה זה אומר? האם זה מייתר את זה?

לא, לא. מה שצריך לעשות - בעקבת התיקונים שעשינו בחוק אוויר נקי, להעתיק חלק מהסעיפים של פקודת התעבורה לכאן עם השינויים שצריך לעשות בהם. זה עניין טכני. המהות היא אותה מהות - מה שדיברנו איסור שימוש, אי שימוש, פשוט להתאים את המילים לנוסח שהוסכם עליו בחוק אוויר נקי כדי שתהיה לנו אחידות בחקיקה.

טוב, תודה.

עוד הערה לגבי העיצומים הכספיים. בסעיף על הפרסום, חסרה סנקציה למפר.

על איזה סעיף את מדברת? באיזה עמוד?

בעמוד 19: פרסום - הממונה רשאי להורות למפרסם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת. אבל, אין סנקציה. יש דוגמה לסנקציה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בסעיף 104(ב)(23).

סעיף 104(ב)(23) זה למעשה פלילית על אי פרסום. אבל, מה שהחוק הזה עושה הוא למעשה מאפשר להטיל על זה גם מה שנקרא שם קנס אזרחי. זה מקביל לעיצום כספי. כלומר, אם אתה לא עושה את מה שהוא הורה לך ספציפית לעשות, אז אפשר להטיל עיצום כספי על הדבר הזה.

האם להכניס את זה?

אנחנו לא רוצים לעשות סנקציה פלילית על אי פרסום.

אבל, מה הסכום? 10 שקלים, 100,000 שקלים? תמצאו את זה, ותגידו לנו אחרי כן, בסדר? תמשיך לקרוא, בבקשה.

בעניין זה קיבלנו את העיקרון, כן?

תלוי בסכום.

אדוני ביקש שנציע פתרון למצב של תאגידים גדולים. מה שאנחנו מציעים הוא לאמץ את אמת המידה שמופיעה בחוק ההגבלים העסקיים לגבי מחזורים כספיים גדולים שבהם מתחייב אישור של הממונה על הגבלים עסקיים לצורך מיזוג. המחזור הכספי שנקוב בחוק ההוא הוא 150 מיליון שקלים - מחזור מכירות של 150 מיליון שקלים. לגבי תאגידים שהמחזור המכירות שלהם הוא כזה, אנחנו מציעים שתקבעו את הסכום. עכשיו אתם צריכים להגיד מה סכום התקרה לגבי אותם תאגידים.

זאת אמת מידה לעניין הגבלים עסקיים, בגלל זה היא שם. לכן, היא לא מתאימה לפה.

אני חושב שאמת המידה הזאת היא אמת מידה טובה, אם כי - - -

ההנחה שלנו בחוק ההגבלים העסקיים היא שכשיש מיזוג של 150 מיליון שקל זה משפיע על המשק. זה תאגיד גדול. לכן, אני מציע את זה אמת המידה הזאת. אם יש אמות מידה אחרות אני אשמח לשמוע.

אנחנו נקבל את זה, אבל אנחנו גם נתייעץ עם הגורמים המוסמכים בתמ"ת, ובהתאחדות התעשיינים, כדי באמת להגיע לתוצאה שאנחנו רוצים. אם יהיה צורך אז אני אציע או רביזיה או הסתייגות שאנחנו נאשר אותה במליאה, כדי באמת לא להגיע למצב שלקחנו החלטה שהיא לא שקולה עד הסוף.

אני מקבל את ההצעה של אדוני. אני רק מציע בשלב זה לקבוע את אמת המידה הזאת.

כן, אמרתי: אנחנו נקבל את זה. רק צריך לקבוע סכום.

באותו סעיף אני מציע שהסעיף של 5ד במקום 600,000 יהיה נניח 3 מיליון.

לא, לא. חברים אני מציע להישאר בעיקרון, או להיצמד לעיקרון הזהירות המונעת בהקשר הזה.

דווקא מתוך עיקרון הזהירות המונעת אמרתי את הדברים.

לא, לא. אני מציע שנעשה כפל, זאת אומרת מיליון מאתיים. נעשה מיליון מאתיים לעומת 600,000 שיהיה בזה גם איזשהו היגיון. מה שאני כן מציע, אבל אני אומר עוד הפעם, בכפוף לזה שהכול ייבדק. זאת אומרת, ייבדק הסכום שאותו אנחנו רוצים להחריג. כלומר, חברות מגודל מסוים, וגם נשקול את העיצום הכספי. כרגע אני מציע לכתוב מעל 150 מיליון שקל מחזור מכירות, ומיליון מאתיים. אנחנו נבדוק את זה. אם נצטרך לשנות את זה, נשנה את זה או דרך הסתייגות או דרך רביזיה. אבל, נעשה את זה במהירות כי אנחנו רוצים לחוקק את זה בשבוע הבא.

אני ממשרד התעשייה. אין לי הצעה קונקרטית, למעט הצעה אחת לאמץ את גישת ה-OECD לגבי מפעלים בינוניים ומעלה. כלומר, יש להם גם איזשהו סף, אבל אני לא זוכר את המספר.

תנסה להגיע למשרד ולהאיר את עינינו בדבר הזה. הרי בתעשיה היום אתה באמת לא יכול להשוות תפוחים למלפפונים. יש גדלים שונים, יש ענפים שונים, יש היקפים שונים. אבל, תנסה לברר במהלך היום עם האנשים שעוסקים בזה אולי גם אצלך במשרד, או שאתה עצמך תנסה לתת לנו תשובה. אנחנו רוצים לבודד את המגה מפעלים, ואנחנו רוצים לייצר עוד מדרגה עבורם. תנסה לראות אם מה שאנחנו הצענו הוא סביר, או שיש לך הצעה עוד יותר סבירה. אנחנו נשמח לשמוע.

אני מעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל". אם רוצים באמת לבודד את המגה מפעלים האלה, אז לדעתי הסכום הזה של מיליון מאתיים הוא סכום מאוד קטן יחסית למחזור של מעל 150 מיליון שקל.

קודם היה 600,000, ואף אחד לא דיבר, אז אי אפשר.

בהתחשב בעובדה שמלכתחילה הסיכוי שהמפעל הזה יואשם או יורשע הוא מאוד קלוש, במיוחד כשהמשרד להגנת הסביבה יכול למשל לבדוק בשנה אחת רק 50 מפעלים. הסיכוי של המפעל הזה בכלל יגיע למצב כזה שיקבל קנס, הוא מאוד קלוש. אחרי זה הוא יקבל קנס כזה מינימאלי יחסית למחזור שלו. לדעתי, זה מאוד מגוחך.

אנחנו נשקול את כל הדבר הזה. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. עד רגע זה, עד שאני התערבתי, היה 600, ולא חשבו בכלל על מגה, ולא חשבו על כלום, והכול עבר. אני חשבתי שזה לא סביר, והצעתי את מה שהצעתי. עכשיו אפשר להציע 5 מיליון, 100 מיליון, 200 מיליון.

המדרגה השלישית שציינת זה באמת קפיצת דרך משום שעדיין את אותה בשום חקיקה דומה. המדרגה השלישית יכולה גם להוות סמן דרך לחקיקות אחרת.

המדרגה השלישית של המגה מפעלים. בואו נראה, בואו נשמע את תגובת משרד התמ"ת. חברים, זהו בכל זאת נושא שפיתחנו אותו בישיבה הזאת. אני בכל זאת רוצה להיות קצת יותר זהיר בדבר הזה. יכול להיות שנעלה את הסכום. בואו נשמע את התמ"ת, בואו נראה את סדרי הגודל שהם מציעים. תודיע, גם ליודקה שאני אשמח גם לשמוע את דעתו בעניין הזה – זאת בקשתי. לא לגבי העניין העקרוני, העניין העקרוני הוכרע כי יש הבדל בגודל. אבל, באמת איפה לשים נכון את הקו, איפה למתוח אותו נכון - באמת על המפעלים הענקיים, יוצאי הדופן בתעשייה הישראלית, זו הכוונה.


תמשיך לסעיף 11.

"תיקון חוק החומרים המסוכנים
11.
בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993‏ –


(1)
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ממונה על אירוע חומרים מסוכנים" יבוא:



""המנהל" - הממונה הבכיר על האכיפה במשרד להגנת הסביבה, הכפוף
ישירות למנהל הכללי של המשרד;



"מעשה" – לרבות מחדל;";


(2)
אחרי סעיף 14ג יבוא:

הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי 14ד.
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה המנויה בסעיף 14ז, (בפרק זה -מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין המנהל בין השאר את אלה:




(1)
המעשה המהווה את ההפרה;




(2)
שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;




(3)
זכותו של מפר לטעון טענותיו בפני הממונה לפי הוראות
סעיף 14ה;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או
חוזרת לפי הוראות סעיף 14ט.

זכות טיעון
14ה.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 14ד רשאי לטעון טענותיו, בכתב, בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

הודעת חיוב
14ו.
(א)
טען המפר טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף 14ה, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 14ח.

חבר הכנסת דב חנין יחליף אותי.

(ב)(1)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.




(2)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.




(ג)
לא ביקש המפר לטעון טענותיו לפי הוראות סעיף 14ה, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למפר במועד האמור.

סכום העיצום הכספי
14ז.

(1)
בשל אי ניהול פנקס רעלים בניגוד להוראות סעיף 5 –
50,000 שקלים חדשים;




(2)
בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות להלן – 50,000
שקלים חדשים, ואם המפר הוא תאגיד – 200,000 שקלים

(א)
עסק ברעלים בניגוד להוראות היתר לפי סעיף 3;




(ב)
מכר רעלים בניגוד להוראות סעיף 8;




(ג)
אחסן רעלים בניגוד להוראות סעיף 6.

סכומים מופחתים 14ח.
(א)
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך
מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות
סעיף קטן (ב).
(2) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים,
נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום
כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים
שיקבע.

סכום העיצום הכספי בהפרה נמשכת והפרה חוזרת
14ט.
(א)
בהפרה נמשכת
ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(2) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו
היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה,
"הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בסעיף 14ז, בתוך שנתיים
מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי
או ניתנה התחייבות או שבשלה הורשע.
המועד לתשלום העיצום הכספי 14י.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת
הודעת החיוב כאמור בסעיף 5." זה יהיה 60 ימים.

סכום מעודכן של העיצום הכספי 14יא.
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני המנהל כאמור בסעיף 14ה – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית הדין לעניינים מנהליים" – בית המשפט – "... ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.


(ב)
סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


(ג)
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
הפרשי הצמדה וריבית
14יב
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
גביה
14יג.
עיצום כספי ייגבה לקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה) .
עתירה
14יד.
(א)
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.


(ב)
התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
פרסום
14טו.
הוטל עיצום כספי לפי סימן זה, רשאי המנהל להורות למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.

כאן נוסיף את העיצום כספי על אי ביצוע הפרסום.

"שמירת אחריות פלילית
14טז.
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 14ז, ואולם אם נשלחה למפר הודעת חיוב כאמור בסעיף 14ד לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף" – צריך להיות הסעיף.



(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 14ז, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

כל העמוד הבא נמחק – זה התחייבות.

עמוד 26, ועמוד 27 הפסקה הראשונה.

"(3)
בסעיף 15 –
(א) בסעיף קטן (ג), במקום..." – זה לא יהיה במקום, זה יהיה בנוסף, יבוא "נזק", ובמקום "מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), לפי העניין" יבוא "שלוש שנים מאסר";
(ב) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ח)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, בנוסף לכל עונש אחר.

(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";
(4)
בסעיף 16ב, בכל מקום, במקום "לפי סעיף 15" יבוא "לפי חוק זה".
(5)
אחרי סעיף 16א יבוא:


"בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט 16א1. (א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 16א, רשאי להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לביטולו.




(ב)
הגשת עתירה בבקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.




(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו."

האם אפשר להתייחס?

תיכף. תקרא עד הסוף, אנחנו נסיים את ההקראה.

תיקון חוק שמירת הסביבה החופית
12.
בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004‏


(1)
בסעיף 6, במקום "רשאי להטיל" יבוא "יקבע";



(2)
בסעיף 7 –




(א)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב1)
עבר אדם עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות – דינו שלוש שנים מאסר או כפל הקנס הקבוע לעבירה; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – מעשה שגרם נזק לסביבה החופית."

זה יהיה: או פגיעה מהותית בסביבה.

"(ב)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ג1)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.




(2)
לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.




(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";



(3)
בסעיף 8, בכל מקום, במקום "לפי סעיף 7" יבוא "לפי חוק זה";
תיקון חוק הקרינה הבלתי מייננת 13. בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו–2006‏ –


(1)
בסעיף 16, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ב1)
(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א)(1) או (5), שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, קנס בשיעור טובת ההנאה, או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.


(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.";

(2)
אחרי סעיף 17 יבוא:


"סמכויות בית משפט
17א.
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם קרינה.






(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט–1959, בשינויים המחויבים.






(ג)
בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום הוצאות שהוצאו לסילוק מקור הקרינה, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן.






(ד)
לעניין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.






(ה)
הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכול כפי שייראה לו בנסיבות העניין.






(ו)
לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה."

תיקון חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים
14.
בחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז–2007, בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק, דינו – שלוש שנים מאסר..."

נזק כאמור, או פגיעה בסביבה.

כן, כן. "...או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.



(א2)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה שכתוצאה ממנה השיג אדם טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשווי טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר."

כאן חסרים בטעות שני הסעיפים שאומרים שטובת ההנאה זה לרבות הוצאה שנחסכה, ושאין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסעיף 63 לחוק העונשין.

והם מוספים בזה.

כן.

אנחנו נוסיף שאנחנו נצטרך להוסיף בתיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים שמתקן את התוספת לחוק, ומבהיר שהעיצומים הכספיים נדונים בבית המשפט לעניינים מינהליים. זה תיקון עקיף שהוא טכני במהותו.

"תחילה 15.
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו."

רבותי, הערות בבקשה.

נלך מהסוף להתחלה. לגבי התחילה – אם אפשר להציע – אם תחליטו לקבל חובת הטלת היטל - זה היה בחוק הפסולת רק, נכון?

הוא ירד, ועכשיו הוא נשאר בסביבה החופית ובעוד משהו.

אז תיכף נתנגד גם לזה. בעניין של היטלים – אני מציעה בכל מקרה שנתיים. אני לא יודעת אם זה מספיק, אבל אתם שזו עבודה כלכלית מאוד גדולה וכו'.


לנושא של עיצומים – אני מציעה שנה, משום שלהכין את כל המנגנון הזה לוקח הרבה זמן. איך שאתם רוצים, אבל זו ההצעה שלי.

מה צריך להכין בעיצומים?

אפשר להגיד שהתחילה של החוקים שעוסקים בעיצומים יהיו בעוד 30 יום. אנחנו בפועל לא נוכל להיות מוכנים בתקופה, ואז יבואו ויגידו: למה לא הפעלתם, למה לא עשיתם?

נכון.

אני אומרת – בואו נקבע את התאריך.

לא, אנחנו לא נקבע.

כמובן יתר סעיפי החוק, זה 30. לגבי חובת הטלת היטל - - -

· - - יש כבר חובה בחוק עצמו.

יש את שמירת סביבה חופית, ויש את חומרים מסוכנים, ועכשיו זה חובה.

נושא ההיטל יהיה בכל מקום חובה.

לגבי שמירה סביבה חופית – כפי שנמסר לי, זה לא מתאים. אני חושבת שרני עמיר רצה להסביר מדוע. אחר כך נחזור אליי לעוד הערה.

למה זה לא מתאים?

אני חייב להגיד שאני לא בקי בפרטי הפרטים. נעשתה עבודה כלכלית די גדולה על הנושא הזה של היטל לפי חוק שמירת הסביבה החופית. זה די מורכב בלשון המעטה. עד כדי כך מורכב שנוצרה דינאמיקה שלא בטוח בכלל שזה ישים. היטל ככלל הוא דבר בעייתי.


אנחנו מבקשים שישאירו בחוק את הפררוגטיבה לשר להחליט אם הוא יטיל תקנות או לא. אם אנחנו נקבע כרגע "יקבע", אז זה בעצם מסנדל את הסיפור הזה, ואנחנו לא יכולים בכלל להפעיל פה שום שיקול דעת מקצועי. אנחנו בעצם מבקשים – תשאירו בידי השר, ובידי צוות מקצועי שיחליט האם יש פה בכלל מקום, כי כרגע זה בספק רב מאוד האם יש אפשרות בכלל, האם זה ישים, והעבודה עדיין לא הסתיימה. מתבצעת עבודה. אני אומר –תשאירו לנו את האפשרות להחליט.

האם אתה יכול להסביר מה המורכבות בעניין הזה?

לא. אני הקדמתי ואמרתי שאני לא בקי בפרטי הפרטים של העבודה הכלכלית. כנראה שמגיעים למסקנה שאותה עבודה והממצאים שלה יוצגו בשימוע ציבורי שהמשרד יערוך בשיתוף כל גורם שיראה את עצמו נפגע או אינטרסנט. פשוט יפתחו את העניין הזה לדיון ציבורי, ולפי זה יקבלו החלטה האם לעשות תקנה או לא.

תודה.רוני, בבקשה.

לאותו עניין אני רוצה להעיר הערה קצרה. העיקרון של היטל – אני הבנתי שהכיוון שלך, של הוועדה, זה להטיל היטל מקום שיש מזהם ברישיון. בחוק שמירת הסביבה החופית, הסיטואציה של מי הוא – אם בכלל – מזהם ברישיון, היא מאוד מאוד לא ברורה. אין פה קהל מסוים, ספציפי, של מזהמים ברישיון. התחולה היא הרבה יותר אמורפית ורחבה, ולכן דווקא החוק הזה נראה לי באמת מקום שבו כן היה נכון עניינית להשאיר שיקול דעת למרות המגמה בוועדה לגבי היטלים בנושאים אחרים.

אני מהשלטון המקומי. בסעיף 14יג בנושא הגבייה, בעמוד 25 - מאחר ואנחנו מודעים לכך שגם למשרד לאיכות הסביבה אין לו די כוח-אדם, אנחנו רוצים להחיל את ההצעה הזאת גם על פקחי הרשות המקומית.

זה לא החוק הזה.

זה לא קשור. מר קבלו, זה העיצומים הכספיים שרק המשרד מטיל. זה לא קנסות שהרשויות המקומיות - - -

אם נחיל את זה על הפקחים, כמובן שהגבייה תתבצע לקופת הרשות המקומית.

אנחנו איתך בעיקרון, אבל לא בנושא הזה. הנושא הזה הוא נושא ספציפי של מנגנון מאוד מאוד ספציפי של עיצומים מינהליים שהמשרד מפעיל אותו, והוא לא מתאים לסוגיה שאתה מדבר שאני באופן עקרוני איתך. אנחנו עשינו את זה גם בסמכויות הפקחים באכיפה הסביבתית.

שאלת הבהרה נוספת – ישנו נושא משרה בתאגיד. אני רוצה לשאול, האם הנושא של זיהום חל על ראש רשות או עובד עירייה? אנחנו יודעים שהרשויות המקומיות הן בדרך כלל לא גורם מזהם. אנחנו גורם מפקח, וגורם שמנקה. ולכן, אם ישנם מזהמים הם מזהמים של מפעלים מקומיים שמזהמים בתחום הרשות המקומית. האם בראש התאגיד יכול להיתבע גם ראש רשות או אחד מעובדיו?

רשות מקומית היא תאגיד לכל דבר ועניין, ונושאי משרה כמובן בתאגיד הם עובדי הרשות. רשויות מקומיות אכן גם מזהמות, ולכן הם חייבים - - -

באמצעות מערכות השפכים שלהן.

ופסקי הדין מדברים בעד עצמם.

תודה. מר בר-לב, בבקשה.

יש לי שלוש הערות. לגבי חוק חומרים מסוכנים – ההצעה כאן היא להטיל קנס של 200,000 שקל על תאגיד בגין אחסון רעלים בניגוד להוראת סעיף. הסעיף הזה עוסק באחסון רעלים תחת סורג ובריח. החומרה של העבירה הזאת היא לא באותו סדר גודל כמו מכירת רעלים ללא היתר. היא יותר מתאימה ל- - -

באיזה עמוד, אדוני?

עמוד 23, סעיף 14ז(2)(ג) – אחסון רעלים בניגוד להוראת סעיף 6. נדמה לי שחומרת העבירה יותר מתאימה לניהול פנקס רעלים בניגוד להוראת סעיף 5, מאשר למכירת רעלים ללא היתר.

תשלים את הערותיך, ואנחנו ניתן לזוהר טחורש להתייחס.

זאת ההערה הראשונה. ההערה השנייה – אני מבין שהעיצום הכספי ישולם בתוך 60 יום, ולא 30 יום.

אמרתי את זה כשהקראתי.

הנקודה השלישית היא נושא עקרוני. העיצומים הכספיים לפי מה שמוצע כאן יועברו לקרן לשמירת הניקיון. לפי מה שמוצע כאן במקביל, מי שמטיל את העיצום הכספי זה גם המשרד להגנת הסביבה. יש פה טעם לפגם שאותו גורם שמטיל את העיצום הכספי, גם אחר כך מקבל את הכספים האלה אליו. אגב, באותו מקרה גם זה אותו אדם ספציפי.

לא, לא. אבל, אתה תקבל תשובה מהיועץ המשפטי של הוועדה. ההערה הובנה, תודה.

תן לי להשלים את הטיעון.

ההערה הובנה, עסקנו בה בהרחבה. זוהר, בבקשה.

אדוני, לא נתת לי להשלים את הטיעון. אני מפסיק את הדברים, אבל לא נתת לי להשלים את הדברים.

אני נותן לך להשלים את הטיעון בעוד 30 שניות. בבקשה.

יש טעם לפגם כשמדובר ב- -

- - בעיצום מינהלי שהולך לאותו גורם שהטיל אותו.

לא, אפשר לקבוע שהכספים של העיצומים הכספיים יועברו לאוצר המדינה. אבל, פה מדובר ספציפית גם באותו משרד, וגם בתפקיד ספציפי שגם מצד אחד ממונה על אותה קרן, ומצד שני הוא גם בסופו של דבר מטיל את העיצום.

ברור. ההערה שלך לגמרי ברורה, חזרת עליה פעמיים וזו זכותך. עו"ד טחורש, האם את רוצה להשיב?

כן. ראשית, אנחנו כן חושבים שהכספים צריכים ללכת לקרן לשמירת הניקיון, או הקרן למניעת זיהום ים. זה משקף את מטרות הקרנות האלה. תאמין לי שהאוצר מתחשבן איתנו - ואתה יודע את זה טוב מאוד - על בדיוק מה יש לנו בקרן, ומה האוצר נותן לנו בתקציב במשך השנה, אני לא חושבת, ואני לא מסכימה עם הטיעון הזה.

זה לא מה שטענתי.

טענת שיש טעם לפגם שהגוף שמטיל את זה, גם מקבל את זה.

בזה לא השבת.

קובי, אתה יכול להגיד את זה כמעט על כל דבר שעושה פקיד ממשלתי.

לא נכון, לא כשהזיקה היא כל כך ישירה.

קובי, אתה סיימת את דבריך. עכשיו עו"ד טחורש מדברת, והיא לא עונה לך, היא מדברת לוועדה.

הערה נוספת היא לנושא גובה העיצומים לגבי (א),(ב), ו-(ג). למיטב ידיעתי, אלו תנאים ממילא בהיתרים בדרך כלל. ולכן, מה תעשה אם הוא הפר תנאי בהיתר? האם תעשה אז גובה אחר, ואם הוא הפר ספציפית את ההוראה, זה יהיה גובה אחר?

לא. זה לא תנאי בהיתר, זה תנאי בחוק.

לא, אבל הרבה פעמים התנאי בחוק הוא גם תנאי בהיתר.

חד משמעית, לא. זה תנאי בחוק, זה לא תנאי בהיתר רעלים.

הוא גם מאומץ בתנאים בהיתרים. אנחנו דנו בבעיה הזאת, ומצאנו.


אנחנו חושבים שגובה העיצומים שהציעה הוועדה הוא גובה גבוה מידיי. הנימוק שלנו הוא שהיתרים ניתנים לאנשים, לא לתאגידים - זאת הדרך שבה פועלים. ולכן, אנחנו חושבים שלהטיל על הפרה מסוימת כזאת 50,000 שקל על אדם, זה מאוד - - -

אז יש את 14ח(ב) שמאפשר להוריד את הסכום.

לעניין חוק חומרים מסוכנים – זהו חוק שעומד לפני שינוי טוטאלי, ולכן אנחנו מציעים פשוט לא לגעת בו גם בגלל הנושא של ה-OECD, שצריך להתאים אותו ל-OECD.

כשיהיה השינוי הטוטאלי אנחנו נשמח לראות אותו. הערות נוספות, בבקשה. גלית ממשרד האוצר, בבקשה.

הייתי רוצה להתייחס לנושא ההיטלים בחוק שמירת הסביבה החופית. הייתי רוצה להעיר או להרחיב בנושא העבודה שנעשתה. תחילה הייתי רוצה לומר שאני מסכימה עם רוני. בעבודה הכלכלית שנעשתה על-ידי חברת "כיוון" באמת הוצגו גורמים רבים שעושים שימוש בחוף, ובאמת קיים קושי להטיל היטל על כל העושים שימוש בחוף.

גברתי, השאלה היא איננה להטיל היטל על כולם.

לא, בסדר. אבל, יש בעיות. המנגנונים שהוצגו הם מאוד מורכבים.

המילה "מורכב" לא מטרידה אותנו. אנחנו כל הזמן עוסקים בנושאים מורכבים. אני שאלתי את רוני ולא קיבלתי ממנה תשובה, האם יש איזשהם דברים קונקרטיים שמפריעים לכם, שאתם נניח אומרים: זה לא יכול לקרות כי א', ב' ג'. זה שזה מורכב – זה מורכב, ודאי. אנחנו עוסקים בנושאים מורכבים.

יש שם מנגנונים שהוצעו כשחלקם נפסלו מכל מיני סיבות.

את נשארת ברמת הטיעון המורכב – "כל מיני סיבות", ו"דיונים". ברור לי שהיו דיונים, אני רק מנסה להבין מה הם.

אם תרשה לי להשלים אני אוכל לפרט דוגמה אחת. מה החוק מנסה לעשות? הוא מנסה להפחית את הזיהום שנגרם לחוף ולים, למעשה. מפעלים שמזרימים ריכוזים גבוהים של מזהמים אמורים לשלם יותר, משום שהם לא עושים מאמצים להפחית את הכמות של הזיהום. מצד שני, מפעלים שכן מנסים לצמצם את הפעילות שלהם על-ידי מחזור של מים, הם אלה שמזרימים ריכוזים גבוהים מאוד של מזהמים.


אחד המנגנונים שהוצעו הוא שיתייחסו לכמות השפכים המוזרמים בפועל – הריכוז של החומרים. גם כך וגם כך, אתה מקבל את אותה תוצאה. אתה מטיל היטל גבוה על אלה שכן עושים פעולות לצמצם את הזיהום, לעומת אלה שמזרימים באופן חופשי.

תמיד יש את האפיק הפלילי. אם אתם חושבים שמישהו הוא עבריין חמור במיוחד, תשתמשו באפיק הפלילי. האפיק המינהלי לא נועד במקום האפיק הפלילי. אנחנו רוצים לתת למערכת שלא מצליחה כנראה להגן על הסביבה באמצעות הכלים הפליליים, כלי נוסף שהוא כלי מינהלי שנכון שהוא כלי אחיד. זוהי חליפה בתפירה אחידה, אבל זה היתרון שלו, הפשטות.

אני בסך הכול אומרת שבמקרה הזה לא רצוי לחייב את השר לקבוע שיהיה היטל, אלא לאפשר לו גמישות במידה ויימצא איזה פתרון.

בסעיף הקיים היום בחוק השמירה הסביבה החופית יש משהו. סעיף 6(ב) אומר שבתקנות כאמור - שהכוונה היא להיטלים - יקבע השר סוגי מתקנים אשר הקמתם, קיומם, או הפעלתם, גורמים לפגיעה בסביבה החופית. אני חושב שבמסגרת הזאת הוא יכול להפחית.

יש לו בהחלט כבר בחוק הקיים את קו האבחנה, והוא יכול לעשות. עוד הערות, בבקשה.

הערה אחת לנושא הגדרת נסיבות מחמירות בחוק שמירת הסביבה החופית בלבד. כתוב פה נסיבות מחמירות, ואני לא קלטתי עד הסוף את תומר. יכול להיות שזה אחרת. נסיבות מחמירות כתוב: מעשה שגרם נזק לסביבה החופית.

נזק, או פגיעה מהותית.

או פגיעה מהותית. כן, או.


אדוני היועץ המשפטי, לפני שאתה עונה אני רק רוצה לבקש מכוח רעיון של האחדה של ההתייחסות שלנו. בסעיף 4 שנמצא בתחתית עמוד 9, אנחנו מדברים על מניעת זיהום הים בשמן כשהסמכויות של בית המשפט ליתן צו עשה, או צו אל תעשה וכל סעד אחר, יהיה לא רק למנוע, להפסיק או לצמצם זיהום מים בשמן, אלא הצו גם יכול לכלול הוראות לגבי ניקוי זיהום שכבר נעשה.

כן, אז בכל הצווים אנחנו צריכים.

בכול, האחדה מלאה – צמצום, מניעה, הפסקה או ניקוי, השבת מצב לקדמותו.

ראשית, אני רוצה להשיב להערת עורך דין בר-לב. אני חושב שההערה הזאת אינה במקומה. ראשית, לגבי זהות מטיל העיצום, אנחנו היינו ערים לנקודה הזאת, ולכן כתבנו במפורש שזה יהיה עובד אחר של המשרד שהוא עובד כשכתוב במישרין המנהל הכללי, ועוסק באכיפה, ולא אלה שעובדים ומפעילים את הקרן לשמירת הניקיון. הקרן לשמירת הניקיון היא קרן שמופעלת לפי תקנון שמגדיר את חברי הנהלת הקרן. הם חברים שהם אינם אלה שעוסקים פעולות האכיפה - זה לגבי הזהות האישית של מי שמדובר בו.


לגופו של עניין – דבר של יום ביומו שרשויות מקומיות מטילות קנסות שהולכות לקופתן. יש הרבה דוגמאות למצבים מהסוג הזה.

תומר, האם בסכומים כאלה?

תומר, אל תענה.

גם האפשרות לכאורה של ניגוד עניינים – בדיוק בשבילה יש את האפשרות לפנות לבית המשפט. אם יראה המפר שהוטל עליו עיצום כספי משיקולים זרים, יוכל בית המשפט לבטל את ההחלטה הזאת, כך שאין לקבל את הטיעון הזה בנושא הזה.


לגבי הנושא של העיצומים הכספיים בחומרים המסוכנים – אני באמת חושב שצריך לעשות כאן אבחנה בשלוש מדרגות של עיצומים כספיים, ולא כפי שמופיע כרגע. מכיוון שהמשטר שכרגע עובד בחוק חומרים מסוכנים - מבלי שאני אתייחס לתקינותו או לאי תקינותו - הוא שבחלק גדול מהמקרים מי שמקבל את זה הם גם עסקים קטנים או יחידים, באמת צריך לחשוב על איזושהי מדרגה נמוכה יותר כדי לא לגרום לאותם עסקים קטנים להתחסל בגלל שהם לא הקפידו על כללים.

האם יש לך הצעה ספציפית?

אני פשוט מציע לקבוע סכום קטן הרבה יותר של 50,000 שקלים לאותם עסקים שהם באמת עסקים קטנים שמחזור המכירות שלהם הוא פחות ממיליון שקל בשנה - זו המדרגה הנמוכה. לעומת זאת, להוסיף גם כאן את המדרגה הגבוהה לאותם מגה מפעלים כמו שדובר קודם.

מאה אחוז, ואז אנחנו מדברים על נניח מדרגה נמוכה שהיא פחות ממיליון שקלים, ומגה מפעלים כשאנחנו מדברים בחומרים מסוכנים, אז המספר שנראה לי הוא משהו כמו מיליון. כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, אנחנו בנושא הזה עוד נשמע ממשרד התמ"ת.

יש לי תשובה. מרכז ההשקעות בגלל מחסור בתקציב אימץ גישה שעד מפעל בינוני אפשר יהיה לקבל הטבות של מרכז השקעות, ונצמדו להגדרה של ה-OECD, שזה 50 מיליון אירו ומעלה. כלומר, 50 מיליון אירו ומעלה זה מפעל גדול. תרגמו את זה לשקלים, וזה 250 מיליון שקל. מפעלים גדולים ומעלה זה 250 מיליון שקל ומעלה לפי מדיניות מרכז ההשקעות. זה לא קנס, זה אי מתן הטבות של מרכז ההשקעות.

250 מיליון זה כבר כסף גדול, אני מציע שנעלה את זה ל- - -

זה לא כל כך גדול. מפעלים קיבוציים עולים כבר לסכומים האלה. מפעל ארצי גדול זה כבר - - -

אתה מספר לי מה קורה בקיבוצים? אנחנו יודעים.

אתה חושב במונחים של מפעל שהוא ישות של יישוב שלם, אז מפעל קיבוצי בינוני זה 40 – 50 מיליון דולר.

בקיצור, אתה אומר 250 מיליון שקל. כמה מפעלים כאלה יש בארץ? אתה אומר שדי הרבה, אז אולי זו לא המדרגה הטובה, אולי צריך יותר.

זה די הרבה, אני לא יכול להגיד לך. צריך ללכת ללמ"ס, אבל לא מספר קטן.

אני חושב ש- 250 מיליון שקל הוא בהחלט מספר שבו אפשרי כפל הקנס שאדוני הציע. בזמן שאדוני היה בוועדת החוקה אנחנו דיברנו שגם בנושא חומרים מסוכנים נפעיל את אותו מנגנון. כלומר, שמגה מפעלים יהיה לגביהם עיצום כספי גבוה יותר.

השאלה היא, האם באמת הגענו למגה?

אין ספק ש-250 מיליון שקל זה לא מפעלי הענק.

אז למה הצעת 150?

מפעלים גדולים הם מפעלים שיש להם השפעה משמעותית על המשק. זו האינדיקציה שלקחתי מחוק ההגבלים העסקיים.

ההגדרה של הממונה על ההגבלים העסקיים נובעת מזה שבענפים מסוימים 150 מיליון שקל יכול להיות הרבה. אבל, כשאתה מסתכל על כלל המשק 150 מיליון שקל זה לא מחזור גדול. 250 מיליון שקל מקובל גם על מרכז ההשקעות, ולפי ההגדרה - - -

אולי אפשר לעשות עוד מדרגה. 250 מיליון שקל – נגיד מיליון מאתיים. אבל, נעשה אולי עוד מדרגה של מעל 500 מיליון שקל, ואז נעשה כפל. יש מעל 500 מיליון, לא?


נעשה שלוש מדרגות. המדרגה הראשונה היא מה שקבענו, מה שההצעה הציעה. המדרגה השנייה מעל 250 מיליון שקל יהיה כפל של ה-600,000 למיליון מאתיים. מעל ה-500 מיליון שקל, יהיה כפל של המיליון מאתיים ל-2.4.

אותו הדבר לעיצומים כספיים לחומרים מסוכנים.

או, קיי. בוא תמשיך.

אנחנו סיימנו את ההקראה, וסיימנו גם את ההתייחסות.


אדוני היועץ המשפטי, אני רוצה לשמוע את דעתך בנושא שאתה דיברת בו בתחילת הדיון, ושנראה לי רעיון טוב. רק השאלה איך עושים אותו מעשית - הנושא של החלת ההוראות של החוק על נושא של הטלת אחריות על עובדי הציבור. איך אנחנו יכולים לפצל דבר כזה, ועדיין להשאיר מנגנונים של אחריות אישית במסגרת החוק הזה? האם זה ניתן?

כפי שאתה בוודאי יודע, בחלק מהחוקים נושא של אחריות אישית מופיע וקיים גם. בחלק שאנחנו מנסים להוסיף כאן, באותם חוקים נוספים, אני לא חושב שיקרה אסון גדול אם זה ייקח עוד חודש עד ש- - -

אנחנו צריכים להצביע עכשיו.

קודם כל, האם אתם רוצים לפצל או לא?

כן, אנחנו נפצל על-פי המלצת היועץ המשפטי את הסעיפים - - -

את הסעיפים שמתייחסים לנושאי משרה.

אני מציע לפצל את הסעיפים שנוגעים לנושאי משרה מהחוק כדי לחוקק אותם בנפרד בנוסח מתואם עם משרד המשפטים. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד. אני מקווה שאנחנו נביא את הפיצול למליאה, מתי?

היום.

היום, יפה.

הפיצול הוא מכוח הכוכבית שבסעיף 121.

יפה. ולחוק לקריאה שנייה ושלישית ללא הפיצול על-פי הנוסח שסוכם בוועדה, מי בעד? מי נגד? אושר.


אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת מתחברת יפה לחוק אוויר נקי. אני חושב שגם פה אנחנו עושים כמה דברים שיש להם משמעות היסטורית. קודם כל, בעובדה שאנחנו מחייבים גם מזהמים באישור, שקיבלו אישור מהמדינה, לשלם. זאת משום שאת הזיהום שלהם צריך לשקל גם אם הזיהום שלהם קיבל אישור על פי הדירקטיבות, ההחלטות, החוקים והכללים והתקנות. זהו דבר מאוד חשוב בעיניי.


הדבר השני – אנחנו מעצימים את הענישה בכמה דרכים. קודם כל, החמרת ענישה. שנית, כל נושא העיצומים.

וענישה כלכלית שמתחשבת ברווחים.

נכון, ענישה שמתחשבת ברווחים הכלכליים.


הדבר השלישי – שעשינו באמת את המדרג שכנראה שהוא ראשון מסוגו בתחום הזה לגבי מפעלים על-פי גודלם. הם ישלמו עיצומים, או יוכלו להטיל עליהם עיצומים באיזשהו מדרג על-פי גודל.


אני מאוד מקווה שכל הכלים האלה יוכיחו את עצמם, ובסופו של דבר נצליח לסתום את מרב הפרצות שהיום קיימות בחקיקה הישראלית בהקשרי הזיהום. אני מקווה שהמשפט שנהגנו להשתמש בו בציניות של "המזהם וטוב לו", ייפסק. היום מי שיזהם ישלם על הדבר הזה מחיר כלכלי.

מעכשיו יהיה: "מזהם ויקר לו".

בעקבות היצירתיות – רק כדי לאפשר את האכיפה של הדבר הזה, אנחנו צריכים להוסיף סעיף שיסמיך את מי שמטיל את העיצומים הכספיים לדרוש ולקבל מידע לגבי המחזור הכספי, כדי שהוא ידע איזה עיצום כספי להטיל. צריכים להוסיף את הסמכות הזאת בכל המקרים.

מידע לגבי המחזור הכספי כדי שנוכל לעשות זאת, למרות שהמידע הזה קיים, זה חברות ציבוריות.

דוחות כספיים.

מי יצטרך למסור את המידע הזה?

התאגיד שמטפלים בו.

זה חוזר לפורמט שאני הצגתי לאדוני, ואמרתי לו שאנחנו קובעים סכומים מקסימאליים, ואנחנו מאפשרים להפחית את הסכום לפי גודל העיצום בתקנות הפחתה. ואז, הנטל על הבאת הדוחות למפוקח להגיד: תשמעו, אני לא במדרגה הזאת, אלא במדרגה הזאת הוא למעשה על המפוקח, ואז זה יותר קל.

זה בסדר. עכשיו צריך לחוקק את זה בגלל שזה יותר קשה. אין לנו ברירה, בסדר. קודם כל, אני מניח שרוב החברות האלה, המגה חברות, הן לא חברות פרטיות, אלא הן חברות ציבוריות כך שהדוחות הם - - -

יש גם פרטיות.

מי פרטי?

למשל, "כרמל אולפינים" היום היא פרטי. זה סתם דוגמה, כי זה במקרה יצא לנו.

אבל, האם היא בסדרי גודל האלה של 250 מיליון? אני בספק רב.

מיליארדים.

יפה. לכן, אנחנו נצטרך לחוקק את זה באופן מפורש שהם יצטרכו למסור לממונה את הדוחות הכספיים.

זה יסבך את העבודה הפשוטה שהיתה צריכה להיות לגבי העיצום.

חברים, זה לא יותר מסובך. זה בסך הכול לדרוש.
תדרשו רק במקום שאתם לא בטוחים.

אנחנו אף פעם לא יודעים.

תהיה לכם הסמכות לדרוש, והם יצטרכו למסור לכם.

בכל מקום שמדובר בחברה ציבורית, החומר מצוי באינטרנט, ובכל המקומות ואתם לא צריכים לדרוש מאף אחד. מקום שמדובר בחברה פרטית שאתם לא בטוחים באמת לגבי סדרי הגודל שלה, שם אתם צריכים לבקש.

או שאפשר שהם יטילו. אם החברה מסוגלת להראות שמחזור המכירות שלה יותר נמוך, שהיא תפנה.

על סמך מה הוא יטיל בדיוק?

ידרוש את המקסימום.

לא, הוא לא יכול לדרוש את המקסימום. צריך שתהיה לו תשתית כמותית להטיל את העיצום הכספי הספציפי הזה גם על סמך היקף הפעילות העסקית.

אני מציע שהנוסח יהיה כתוב: במקרה שלממונה יש ספק לגבי הקטגוריה – רק לגבי הקטגוריה, כי תמיד יהיה לו ספק על הסכום המדויק שהחברה מגלגלת. במקרה שיש לו ספק לגבי איזה קטגוריה, באיזו קטגוריה נמצא המפעל, אזי. רק כשיש לו ספק, או הספקות רצות על 250 מיליון שקל הבדל. לכן, אני מניח שברוב המקומות לא יהיה ספק. רק במקום שיש ספק אם הוא נופל ממעל 250, או מעל 500, או שהוא פחות מ-500 או מעל מ-500, שם צריך לדרוש דוחות.

תומר, צריך יהיה לספק אותם תוך זמן.

מתי נוכל לראות את הנוסח הסופי לפני שהוא יעלה לקריאה?

אין לי מושג. למה זה חשוב לכם?

הנוסח הסופי קיים, דיברנו. זה נוסח סופי.

לגבי היטלים למשל, אני לא יודעת מה בסוף סוכם.

מה את לא יודעת? נבהיר את זה עכשיו.

אתה ציינת שאתם תשקלו אם יהיה היטל בנושא החוק - - -

- - - פסולת.

לא, אין היטל.

כשלא היית פה העלאתי את הנושא של רשאי לעומת יקבע.

בסביבה החופית יש חובה.

חובה בסביבה החופית.

אנחנו ביקשנו להשאיר את זה ברמה של רשאי.

לוועדה יש מדיניות שגם המזהם ברישיון ישלם – זו המדיניות של הוועדה.

על אף שעבודה כלכלית קבעה שיש בעיות רבות. היתה עבודה כלכלית שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, והם קבעו שיש בעיות רבות ליישם את זה.

חברים, אבל למה זה תמיד קורה לנו שאני קודם כל לא יכול לעזוב את הוועדה לעשר דקות לפני שעושים לי מהפכות. שנית, כשאני חוזר, הכול נראה בסדר, ורק כשאני מסיים את ההצבעה אתם באים עם ההערות. נכנסתי לחדר עוד לא הצבעתי. אני בא להצביע, תעירו. אתם מעירים אחרי הנאום חוצב הלהבות שלי שכבר מזמן היה צריך להסתיים, והישיבה היתה צריכה להיות כבר אחרינו, ועכשיו אתם מעירים הערות מהותיות. אין לי בעיה, תעירו קודם.

בסך הכול רציתי לדעת אם נראה את הנוסח.

אל"ף, תראו את הנוסח. בי"ת, רק להבהרות שקיבלת – אין לנו הבהרות, זה מה שאושר, הצבעתי. אני יכול לעשות רביזיה, אבל זה נראה לי מרחיק לכת, אלא אם כן אתם מבקשים. מותר לממשלה לבקש רביזיה?

לדעתי, רק חבר כנסת.

לא, רק חבר כנסת. מה שאתם כן תוכלו לעשות זה להגיש הסתייגות. אנחנו נאפשר לכם להגיש הסתייגות. תשקלו אותה טוב.

אנחנו אולי נגיש הסתייגות.

בסדר גמור.

אני מאוד מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.