הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
ועדת הפנים והגנת הסביבה

8.1.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 286

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, א' בשבט התשס"ח (8 בינואר 2008), שעה 10:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): האם ראוי לחדש את הפעילות בנחל הקישון

של חה"כ אורית נוקד

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - היו"ר

אסתרינה טרטמן

דב חנין

מרינה סולודקין

חה"כ זבולון אורלב

חה"כ אורית נוקד

ד"ר איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר יוסי ענבר - משנה למנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

שרון אחדות – דובר המשרד להגנת הסביבה

אל"מ שלומי בסון - מח"י - רמ"ח תיאום וארגון, משרד הביטחון

סא"ל ארז כרמון - קצין רפואה חיילי, חייל הים, משרד הביטחון

סא"ל עומר אנקול - רע"ן בריאות תעסוקתית באט"ל, משרד הביטחון

חוסאם מסאלחה - ראש תחום בכיר סביבה וחקלאות, משרד המדע, התרבות והספורט

שרון נסים - מנהלת רשות נחל הקישון

מתי שולימוביץ - מהנדסת כימיה, רשות נחל הקישון

עמנואל וייזר - עמותת אויר לנשימה, לשכת עורכי הדין

ד"ר אהרון דותן - אקולוג, אדם, טבע ודין

עומר לבנברג - רפרנט, התאחדות התעשיינים

עזר פישלר - רכז פעילות בצפון, עמותת צלול

פאר ויסנר - סגן ראש העיר תל אביב- יפו וראש מפלגת הירוקים

אליעזר טרינצר – סגן ראש שבט צופי ים, חיפה
אוהד קלוגני - מועדון שייטים כרמל

ענת אסל - החברה להגנת הטבע

רינת צפריר - כתבת לענייני סביבה, עיתון "הארץ"

דוד בר- דרור - יועץ בריאות הציבור

אורי טל - מכון המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ)

יפה שפירא

תומר רוזנר

אורית חלוצי-לבנשוס – חבר המתרגמים בע"מ

האם ראוי לחדש את הפעילות בנחל הקישון של חה"כ אורית נוקד

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה.

על סדר יומנו הצעה לדיון מהיר: האם ראוי לחדש את הפעילויות בנחל הקישון של חברת הכנסת אורית נוקד. אנחנו במסגרת של דיון מהיר אני מזכיר לכם, הדיון הזה יסתיים בדיוק בשעה 11:00 ולכן לא נוכל אולי לדון בכל הדברים. יחד עם זה אסור לשכוח שוועדת הפנים והגנת הסביבה דנה בנושא נחל הקישון ב-11 ביוני בשנה שעברה, לפני כחצי שנה, כך שהנושא של נחל הקישון נמצא על סדר יומנו באופן דיי קבוע. אני רוצה לבקש מחברת הכנסת נוקד להציג את המניעים או הדברים שגרמו לה לבקש דיון מהיר בנושא, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה לך אדוני יושב ראש הוועדה. אני יזמתי את הדיון בעקבות כתבה שקראתי באחד העיתונים, שהוועדה הבין משרדית שמונתה ליישם ולעקוב אחר דו"ח שמגר, כביכול התירה לצופי ים חיפה, לחתור בנחל הקישון. ועדת שמגר לא קבעה שיש קשר ישיר בין תחלואת החיילים, אבל היא לא שללה קשר כזה.

אני באה ממקום שאומר שבמקום שיש ספק אין ספק, וכמחוקקת וכחברת כנסת אני חושבת שיש לנו תפקיד חשוב ביותר לראות ולפקח אחר הדברים שנעשו מאז, וזה בעצם היה הטריגר לדיון הזה. כאשר גם לכבוד הישיבה הזו גם קראתי את החומר שהופק על ידי המ.מ.מ, וזה המקום באמת להודות לאורי טל שעשה עבודה מאוד מקיפה, ואני רוצה להעלות מספר נקודות נוספות שעולות מהדו"ח.

למרות האיסור, יש עדיין דייג בנחל הקישון ונראה שמשרד החקלאות מתקשה לאכוף את האיסור ואני רוצה לדעת אם יש כאן נציגים של משרד החקלאות, מה מתכוון המשרד לעשות? יש עכשיו כפי שגם ציינתי שיש אימוני חתירה בנחל של מועדון חתירה פרטי, שוב, האם יש דרך לאכוף את האיסור לשוט בנחל?

לפי מכתב של משרד החינוך שנשלח לצופים העבריים, הוצאת הסירות של צופי ים חיפה נדרשת להיות בצורה מנהלתית, בגרירה או חתירה ואז אני שואלת הם יש חשש ליצירת גלים והרטבת החניכים כתוצאה מכך. ועוד דבר אחרון וחשוב כי הוא נוגע לעיקרון שהוא מקובל על כולנו, עיקרון השקיפות, הוועדה הבין משרדית לא מבצעת ולא מפרסמת את הפרוטוקול של הדיונים שלה ואני רוצה לשאול האם יש מקום לשקיפות רבה יותר בנושא או בקרה של ארגונים שעניינם איכות הסביבה ובכל מקרה כדאי שגם בכנסת אנחנו נדע מה הפרוטוקול אומר.

תודה. אני רק רוצה להזכיר לחברים, ולבאים לישיבה הזו את הסיכום של הדיון הקודם מלפני חצי שנה:

1. ברור לוועדת הפנים כי הגורמים הממונים לא עומדים בתוכנית האב לשיקום נחל הקישון כפי שנקבעה.

2. הסיבה המרכזית לכך היא המשך הזרמת פסולת תעשייתית או שפכים תעשייתיים, תימלחות לנחל. אמנם בכמויות ובהיקפים הרבה פחות גדולים מבעבר, אבל עדיין בכמויות שהן בלתי נסבלות.
3. השר להגנת הסביבה צריך לקבוע על פי המלצת הוועדה תקן נפרד להיתרי הזרמה לנחלים מהיתרי הזרמה לים.
ביקשנו שיהיה תקן נפרד כי כרגע הדבר הזה יוצר בעיה והתקן הזה צריך להיות מחמיר בהרבה מאשר תקן הזרמה לים כתוצאה מהעובדה שהנחלים, מה לעשות, כל הנחלים זורמים לים, לא כל הימים זורמים לנחלים, הנחלים מטבע הדברים הם הרבה יותר קטנים, הרבה יותר פגיעים לעומת הים ולכן התקן הזה צריך להיות עוד הרבה יותר מחמיר.

רני אמיר, ממשרד להגנת הסביבה, אמר שיש כבר תקנה כזאת, ויש כבר חוק כזה, זה נקרא היטל הזרמה לים והוא ייכנס בתוך שנה לתוקף, עברה חצי שנה, אנחנו כמובן נשמח לשמוע מה פשר ההערה הזאת, יכול להיות שזה טעות של הפרוטוקול, אבל רני אם תוכל לומר את הדברים, כי גם לי המשפט הזה נשמע מאוד מוזר.

אחר כך היה דיון לגבי ההזרמה לים, האם צריך צינור, לא צריך צינור, עניין אחר, חשוב, אבל לא נעסוק בו כרגע. אני רוצה קודם כל לשמוע ממי שנתן את ההיתר לצופי ים, מי עומד בראש הוועדה הזאת? יוסי, המשנה למנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה, אולי תגיד לנו מה היו הסיבות שהביאו את הוועדה להחליט שאפשר להתיר לצופי ים לחזור ולהשתמש באופן, אני מבין מוגבל, בנחל הקישון.

הוועדה לעולם לא אסרה, אני לא יודע אם יש פה נציג של משרד החינוך, אבל אז נוכח כאן צדקה.

אני לא רואה פה את צדקה. משרד החינוך כתב לי בזמנו מכתב בסוגיה הזו, ואמר שהם יעשו כל מה שאתם תגידו להם לעשות.

עד לפני מספר חודשים, אני לא זוכר את הזמן המדויק, הצופים נהגו כפי שהם נוהגים עכשיו, צדקה החליט מיוזמתו, כיוון שלא הייתה לו הוראה ברורה והוא חיכה לישיבת הוועדה הבאה, לעצור את הפעילות של צופי ים. עכשיו, צריך להדגיש, הצופים לא חותרים בקישור, מדובר על קצה נמל הקישון בפתח היציאה לים, נשים את הנקודה המדויקת, אין פעילות, מבחינתנו אסור שתהיה פעילות בקישון, פעילות החתירה שנעשית היא לא חוקית, אבל אנחנו לא יודעים איך לעצור אותה. זו פעילות של אנשים מבוגרים, שהחליטו לעשות זאת.

הוועדה הבין משרדית שמנכ"ל המשרד עומד בראשה ובישיבה האחרונה אני עמדתי בראשה, קיבלה את כל הנתונים לגבי איכות המים, אנחנו מדברים על ניתור רב שנתי בפתח הקישון, מבחינת איכות המים אין שום בעיה לבצע שם פעילות. למרות זאת, כפי שאמרת, אמרנו שניקח את עיקרון הזהירות המונעת, ולא תתבצע פעילות של חתירה או פעילות שבה יש התזה רבה של מים, והסירות ייגררו או יצאו יציאה מנהלתית 100 – 200 מטר אל מחוץ לנמל, ושם תתחיל הפעילות. אחרת הפעילות הזאת שאני חושב שהיא חשובה לבני הנוער, תיפסק.

הנתונים שיש בידינו היום, ואנחנו מדברים לדעתי על שש שנים אחרי ועדת שמגר, אחרי פעילות רבה של המשרד וגורמים אחרים מול מפעלי הקישון, מי הנחל עצמם וגם מי הנמל, איכותם פי אינסוף יותר טובה מאשר הייתה, בעת האירועים שבגינם התקיימה ועדת שמגר.

אבל עדיין, כפי שהוועדה מצאה בדיון היסודי שהיא קיימה לפני חצי שנה, שעדיין יש הזרמת שפכים ועדיין המים לא ראויים לפעילות בנחל הקישון.

אתייחס לזה בהמשך. אני רוצה לכן להפריד בין הנחל עצמו לבין הנמל, שרובו הוא מי ים ולא מי נחל, הנחל נמהל שם כמעט בצורה אינסופית. יש לנו בדיקות רבות גם במי הנחל.

מי מבצע את זה?

רשות הנחל שנמצאת פה, וגם אגף ים וחופים באמצעות החברה לחקר הימים והאגמים. יש לי פה דו"ח שאנו מוציאים כל שנה, זה דו"ח של 2006 עוד מעט יצא 2007, שסוקר את כל חופי ישראל וגם את נקודות הנמל, וכן בעלי החיים שהם אינדיקציה בקרקעית האזור המדובר בו, מבחינת החיים ומתכות וכל מיני זרים אחרים, וקיימת ירידה דרסטית בתכולת המתכות וכן הלאה.

לכן הוועדה הבין משרדית, כפי שהוצג לה לפני שבועיים, מצאה לנכון שאין סיבה הייתה להפסיק ולכן כמו שהיא לא הורתה להפסיק, היא נתנה את האישור להמשיך כי אין סיבה שלא להמשיך את הפעילות מתוך הנחה שלא נכנסים חזרה לתוך הנחל.

אם מותר לי רק להתייחס לדברים האחרים, אפשר להציג פה מספרים ושרון מרשות הנחל תציג. בגדול, כמות המזהמים שזרמה לקישון פחתה במעל ל-90% במרבית המזהמים. יחד עם זאת והזכרת את זה, הפתרון הנכון כפי שאנחנו חושבים ולא כולם חושבים ככה, הוא להוציא את התימלחות האלה לים כי שם גוף המים בים יכול לספוג אם יש טעויות ועלולות להיות טעויות, לעומת זאת הנחל, כל טעות, כל מה שנבנה בו בעמל רב או ייבנה בו בעמל רב, ייהרס במחי יד. לכן אנחנו חושבים שצריך להוציא צינור, דבר שדורש אולי דיון נפרד בוועדה.

זה דורש דיון מסודר במשרד להגנת הסביבה.

הדיון במשרד בוצע.

אז למה אתם לא עושים את זה? זה לא טעון אישור ועדת הפנים והכנסת.

אני לא אמרתי, השר להגנת הסביבה ומנכ"ל המשרד, החליטו לאשר הוצאת צינור מוצא ימי שאורכו כחמישה קילומטר, מעבר לרכס הכורכר בים, זה לא הולך מהיום למחר והנושא כעת בעבודה.

לגבי תקן ההזרמה לנחלים, יש תקן - - -

יש תקן ספציפי לנחלים?

יש תקן לנחלים, שאנחנו כרגע בהליך תקנות שלו, במסגרת התקן לאיכות קולחין באופן כללי. יש תקן לאיכות קולחין שמגדיר איכויות להזרמה, להשקיה בלתי מוגבלת וגם להזרמה לנחל. התקן הזה קיים ואותו אנחנו מיישמים דרך היתר שנקרא היתר הזרמה לנחל, או צו הרשאה לנחל, לא בקישון אלא בנחלים אחרים, על הקישון החלטנו אותו להשאיר תחת הוועדה להיתרי הזרמה לים. אבל לכל הנחלים בארץ, כל פעם שמקבלים היתר, אם מקבלים היתר להזרמה לנחל יש תקן להזרמה.

לגבי התוכניות לשיקום הנחל, אני מציע שרשות הנחל תתייחס, יש פעילות רבה והיא עובדת בקצב שלה.

אני אשקול את ההצעה שלך בכובד ראש, תודה.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מברך על קיומו של הדיון הזה כי הוא הזדמנות נוספת לעלות את הסוגיה של הקישון על שולחננו וזו סוגיה שצריכה להיות על שולחננו, אז ברכות לחברת הכנסת נוקד ולך אדוני היושב ראש.

נחל הקישון הוא דוגמה של המפגעים הסביבתיים במדינת ישראל, אבל הוא גם דוגמה של התחלת התמודדות עם המפגעים האלה ולפני שאני אומר את דברי הביקורת שיש לי לומר, אני רוצה להביע הערכה לעבודה של אנשי רשות נחל הקישון שעושים עבודה מאוד מסורה בתנאים מאוד מורכבים, באזור מאוד פגוע בכדי באמת להשיב לנו נחל שהיה בעבר, אבל במשך השנים התדרדר להיות משהו אחר לגמרי.

הבעיה הגדולה של נחל הקישון היא שעדיין גם היום כשאנחנו מדברים, הזיהום התעשייתי אל הנחל נמשך. הזיהום התעשייתי לנחל, הזרמת שפכים תעשייתיים אל הנחל נמשכת, וכל עוד הדבר הזה לא ייפתר, כל עוד לא תהיה מדיניות תקיפה יותר כלפי מפעלי התעשייה שממשיכים להזרים שפכים תעשייתיים אל הנחל, אנחנו נמצא באיזה שהוא מין מעגל שבו אנחנו מתמודדים עם משהו אחד, אבל הבעיות חוזרות אלינו מהכיוון השני.

ההזדמנות של הישיבה הזו מבחינתי, היא הזדמנות לקרוא קודם כל למשרד להגנת הסביבה להחמיר את ההתייחסות שלו כלפי מפעל התעשייה באזור מפרץ חיפה, אותם המפעלים שהם המקורות של הזיהומים התעשייתיים. אנחנו יכולים לשדרג באופן משמעותי את הדרישות מאותם המפעלים לגבי השפכים שהם פולטים החוצה. זו צריכה להיות לדעתי המדיניות העיקרית של המשרד, אני חושב שפתרונות קלים כמו לאפשר להם להמשיך להוציא שפכים אבל לא לשפוך אותם לקישון אלא לשפוך אותם לים, אני חושב שזו מדיניות שרק מזיזה את הבעיה אבל לא מתמודדת איתה במקור.

מבחינת השימושים בנחל, אני מוטרד מכמה דברים, הדבר שהכי מטריד אותי למען האמת זה הנושא של הדייג בקישון. אני מאוד מוטרד מהאמירה שעדיין דגים מהקישון, מהקביעה בעצם שדגים מהקישון עדיין מגיעים על שולחנם של צרכנים בישראל. אני חושב שהדבר הזה לא נתפס, לא ייתכן שדבר כזה יתאפשר ויימשך. אני מצטער שמשרד החקלאות לא נמצא כאן, אני חושב שהם צריכים לתת תשובה מערכתית הרבה יותר רצינית אם בצורת מנגנוני אכיפה, אם בצורת מנגנוני ענישה, אי אפשר שאנשים ימשיכו לדוג בקישון ואי אפשר שהדגים האלה יגיעו לשולחנם של ישראלים.

הבעיה של מועדון החתירה מאוד מטרידה, אני חושב שאם יש היום איזה שהיא לקונה שלא מאפשרת לכם להפעיל סמכות כלפיי החותרים בנחל ואנחנו מדברים חותרים בנחל עצמו, אני חושב שיש פה בעיה. לפי דעתי, אני אומר את זה מבלי שבדקתי את הנושא המשפטי עד עומקו, יש לכם סמכויות ואני מציע לכם להשתמש בהם, אבל אם אתם חושבים שאין לכם סמכויות, אז אנחנו מוכנים לעזור, כי סמכויות כאלה צריכות להיות, זה מקום שהוא מסוכן לחתירה ולא צריך לאפשר לאנשים לסכן את עצמם גם אם הם רוצים את זה, אפילו אם הם מבוגרים והם רוצים לסכן את עצמם. הכנסת הזו כבר עשתה כל מיני מעשים של הגנה על אנשים גם כשהם רוצים להתנהג התנהגות מסוימת, הכנסת בחרה להגן עליהם מעבר למה שהם היו מוכנים.

לעניין צופי הים, שהוא אולי העילה הישירה לדיון המהיר הזה, השאלה שלי היא לכל הגורמים המעורבים, אם בינתיים לא עדיף להעביר גם את פעילותם של צופי הים אל החוץ השקט, אני יודע שלשם הועברו כל פעילויות, או רוב פעילויות, הספורט הימי בחיפה, למה צופי ים שזה בסך הכול גוף של נערים שעושים פעילות ספורטיבית וצריך לעודד אותם ולברך אותם, למה גם הפעילות הזו לא תועבר למקום שבו אנחנו לא נמצאים בספר הסקנה. אני יודע שהם לא מבצעים את הפעילות שלהם בתוך הקישון, אבל כל נהלי היציאה שלהם מהקישון, גרירה ולא חתירה וכל ההוראות האחרות מלמדות אותי שכנראה יש כן בעייתיות ביציאה מן המקום הזה. תודה אדוני.

תודה. צופי ים.

אני רוצה לאשר ולהבטיח, שאנחנו נוהגים לפי הנהלים של משרד החינוך וגוררים את הסירות החוצה, מחוץ לשובר הגלים ואין לילדים שום רגליים במים, יש איסור על השחייה וכל שכן על צלילה. אם תסתכלו במפה שמצורפת לדף הזה שנמסר, תראו שהמרחק מצופי ים מחוץ לשובר הגלים הוא משהו כמו 150 מטר, זה זמן מאוד קצר של גרירה ואין שום חשש למגע עם המים. מה גם שאומרים שהמים נקיים, כך שזו הגנה על הגנה.

אין לך בעיה בעניין הזה?

לנו אין שום בעיה, ההורים בשבט כולם בעד פעילות.

למה אתם לא בחוף השקט?

החוף השקט הוא חוף רחצה מוכרז, אין בו מזח, אין בו שירותים לעגון סירות או לאכסן סירות, ואין את המתקנים כדי שכיתת לימוד לילדים תוכל לעשות איזושהי פעילות חינוכית. פנינו לעיריית חיפה בנושא הזה, כדי למצוא מקום חלופי.

אבל בכל זאת, חלק ממיטב השייטים של ישראל הם מהאזור הצפוני, ומשם הם פועלים.

הם יצאו מהקישון.

אבל איפה הם פועלים עכשיו?

גם מהקישון וגם משם.

יש שם פעילות של מועדון פרטי בחוף השקט ומעגן הספורט בקישון נשארו צופי ים, זבולון ומועדון החתירה.

אוקיי, שרון, מה קורה בקישון, יש חידושים בחצי שנה האחרונה מבחינת תוכנית האב, תוכניות העבודה שלכם, עמידה ביעדים?

יש שיפור מאוד חיובי בשנים האחרונות, רשות נחל הקישון עוסקת רבות בנושא הזה, נכון, בתקציבים מאוד קטנים ועם קשיים וזה אזור עם קונפליקט מאוד גדול---

למה תקציבים מאוד קטנים, אמרו לנו באוצר שכל מה שמשרד להגנת הסביבה יבקש הוא יקבל, אתם צריכים רק לבקש, אתם לא יודעים לבקש כנראה.

אנחנו גם נבקש ואנחנו נבקש גם מהמזהמים, לא יודעת אם נבקש זה הגדרה, לשלם את חלקם בזיהום הנחל ולהשיב אותו לידי הציבור ואנחנו עושים עבודה רבה בנושא.

הייתי רוצה רק להעיר הערה בעניין תוכנית האב. תוכנית האב של נחל קישון איננה מתייחסת רק לנושא הפסקת ההזרמות או צינור מוצא ימי, שזה מאוד חשוב, יש תהליכים נוספים שאפשר לעשות אותם במקביל, לדוגמה, פארק מטרופולין הקישון שהוא נמצא בתכנון, נושא של תוכנית מים לנחל שגם נעשה סקר ראשוני של איזה כמות ומה איכות של מים שצריך לנחל. עכשיו אנחנו בשלב ב' של איתור צרכים מאיפה לקחת את המים, מאיזה קידוחים, זה בשלבי סיום. נושא של קרקעית נחל הקישון, עשינו סקר---

כמה כסף וכמה זמן צריך כדי להשמיש את נחל הקישון לפעילויות רגילות?

צריך הרבה תקציבים.

את תצאי לפנסיה לפני זה או אחרי זה?

לא, אני אופטימית, אני מקווה שהילדים שלי שיהיו ישוטו וידוגו בקישון. בגדול מדובר על צינור מוצא ימי שסדר הגודל של העלויות זה משהו כמו עשרה מיליון דולר וזה יושט על המפעלים. נושא של בוצת קרקעית הנחל, הסדימנט בקרקעית הנחל שעשינו סקר ואנחנו יודעים את הכמות שלו, 400 אלף קוב של סדימנט מזוהם בפחממנים ובמתכות כבדות, כולל בריכות הבוצה שנותרו עדיין לגדות הנחל, אז זה שישים מיליון דולר.

כרגע, הקמנו ברשות ועדת מומחים ואנחנו הולכים לשייך, זה דבר ייחודי, קודם כל לא נעשה סקר כזה בארץ, קדחנו לעומק של עשרים מטרים מהקרקעית ועשרים קידוחים גם ערכנו במהלך הסקר הזה. ואנחנו כרגע עושים שני תהליכים, אחד אנחנו הוצאנו RFI, זה בקשה למידע, לדעת איזה טכנולוגיה סביבתית טובה שקיימת וה-RFI הוא כרגע בתהליך וניגשו כבר 17 חברות שהן חברות גדולות והנושא נמצא בעיצומו.

מי ישלם את זה?

מי ישלם את זה? אז כפי שהשבתי, המזהם ישלם ולכן הייחודי זה שוועדת המומחים כרגע בודקת את הקשר בין הפעילות התעשייתית בגדות הנחל במהלך השנים לזיהום, זאת אומרת שאנחנו נוכל לשייך את חלקו של כל אחד מהמפעלים שזיהם את הנחל, ומדובר בפרויקט מאוד קשה, עם המון ויכוחים. ומבחינה מקצועית, בגלל זה גם יש ועדת מומחים שתיתן תשובה בנושא.

אבל יגידו לכם שהם זיהמו בסמכות וברשות.

נכון מאוד, אבל גם בתשקיף הכלכלי, מבחינה חוקית יכול להיות גם התיישנות והם ערים לזה, אנחנו גם עדכנו את רוכשי בתי הזיקוק, בתשקיף הכלכלי נרשם להם בפירוש שהם צריכים לשקם את הקישון ואת קרקעית הקישון וצוין גם המספר של 50 מיליון דולר.

על כמה מפעלים מדובר?

מדובר על שבעה מפעלים שהזרימו לנחל, יש גם בעבר שהזרימו לנחל והיום כבר לא מזרימים.

בערך עשרה מיליון דולר למפעל כולל הצינור.

אז אנחנו נשייך את זה בהתאם לכמות הזיהום וסוג המזהם ושיטת הטיפול. אנחנו נגיש את כל החומר של ועדת המומחים לשר להגנת הסביבה להמשך התהליך, יכול להיות שיהיה אחר כך מכרז ניקוי, וזה יהיה בתהליכים אחרים. לא הולכים להזרים לים, מדובר בניקוי של הסדימנט בפרויקט סביבתי לכל דבר שהסדימנט יעמוד בערכי סף לקרקעות מזוהמות, זאת אומרת שהוא יהיה נקי. לעניין ההערה שאמר פאר וייסנר, אנחנו נביא את הסדימנט למצב שהוא יעמוד כקרקע נקייה, הפתרון של הטמנה הוא לא עולה על הפרק של הטמנה בלי טיפול.

הוועדה העמידה קריטריונים, רשות נחל הקישון תפקידה לשקם את הנחל, אנחנו לא מחליטים החלטות, יש את המשרד להגנת הסביבה, אנחנו יודעים לעבוד ולעשות, ובמהלך השנים עשינו, נכון להיום, הקישון פעם היה חומצי מאוד, חומצה חזקה, לא היו בו בעלי חיים, לא היה בו שום דבר. היום יש שיפור ניכר באיכות המים, קודם כל המפעלים, רק לתקן, לא מזרימים שפכים אלא קולחין תעשייתיים או תימלחות תעשייתיות. השפכים האלה מטופלים, אתה יכול להגיד שאולי היית רוצה שיטופלו יותר וזה לגיטימי, זה בסדר, אבל יש טיפול ובמהלך השנים יש שיפור משמעותי בנחל, אפשר לראות את זה בבדיקות שלנו. לדוגמה, סך כמות המתכות המוזרמות לנחל ירדה ב- 97%, סך הנפח הכולל ירד ב- 76%.

הבעיה הגדולה היא מה עושים עם הבוצה ועם כל הקרקעית שהיא לא משתנה.

זה פרויקט גדול, שנמצא בתהליך.

זאת אומרת, עוד לא התחלתם אותו?

התחלנו אותו, הסקר קרקעית - - -

לא התחלתם תכלס בשטח?

זה לוקח זמן, כי אין תקנות שאומרות מהו זיהום.

שאלתי אם תצאי לפנסיה לפני או אחרי זה, אני לא רואה לוח זמנים, אני מצטער.

אני אופטימית.

את אופטימית זה בסדר, שאלתי מתי ייבחר הזכיין, האם יהיה כסף, מתי בתקציב של המשרד להגנת הסביבה יהיה סעיף תקציבי שייתן אתה עזרה, כי המפעלים כפי שאתם מתארים לא יוכלו, זה לא ייגמר בעשרים שנה, כי הם ילכו לבתי משפט וזה לא ייגמר, אם לא יהיה גם כסף ממשלתי וגם כסף מהמפעלים בהחלט, אז לא יהיה. עכשיו, הממשלה לא שמה סעיף תקציבי, אז זה מראה את כנות כוונותיה, זה לא באמת, זה הכול.

אני מאוד מעריך את העובדה שאת אופטימית במסגרת תפקידך וזה חשוב, אבל אני אומר לך, תכלס בשטח, אנחנו לא רואים שהולך להיות הבדל והנחל הולך להיות מחדש שמיש לשימוש הציבור, לא בעשר השנים או 15 שנה הקרובות וזה דבר שהוא לא בסדר. חברת הכנסת טרטמן.

אדוני היושב ראש, אני מברכת אותך על כינונה של הוועדה החשובה הזאת בנושא החשוב הזה, כמובן שאני מברכת את חברתי חברת הכנסת אורית נוקד על היוזמה של הנושא החשוב הזה להעלות אותו לסדר היום הציבורי. ואני גם עקבתי אחרי העשייה של רשות נחל הקישון והמשרד לאיכות הסביבה, תבורכו, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל רואים שנעשית עבודה.

אין ספק שהנושא הזה הוא בהיבטים שונים כפי שציין עמיתי חבר הכנסת דב חנין, סוגית הדייג, סוגית הספורט, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שלפחות למודעות הציבורית הנושא הזה צץ ועלה בעיקר עם דגש בולט בסוגיה דווקא הצבאית. בישיבת ממשלה בפברואר 2002 הייתה החלטה לכונן ועדה בין משרדית של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הביטחון להתנהלות והם גם קבעו נדמה לי שיהיה דיווח שוטף לוועדת שרים לנושא הזה מה קורה.

רציתי לשאול אותך אדוני היושב ראש, האם לנו כחברי הוועדה או לפחות לך כיושב ראש הוועדה, יש מושג אם אכן הם ממלאים את החלטת הממשלה ואחת לשישה חודשים הם מעבירים דו"ח על מה שקורה?

את זה צריך לשאול אותם.

האם החלטת הממשלה, האם הממשלה מכבדת את ההחלטה של עצמה?

תשאלי את הממשלה, את המשנה למנכ"ל להגנת הסביבה.

האם הדבר הזה אכן מתבצע, האם אחת לשישה חודשים יש דיווח ואנחנו כחברי הוועדה, אני חושב שנכון שגם ניקח פרקים מהדו"ח הזה שנראה מה קורה בעצם העשייה כי לעשות החלטת ממשלה לצורך הכותרת והכיתוב שאין מאחוריה שום דבר, לא עשינו כלום. אני אתן לך להשיב, אני רק אסיים את דבריי אני מקווה שהדבר אכן מתבצע.

הדבר הנוסף לעניין הנושא הצבאי, הייתי שמחה לשמוע דווקא מנציגי הצבא שיושבים כאן, על קצה המזלג לפחות, מה הצבא היום עושה מבחינת השימושים שהיו בקישון בעבר, זכור לי שלפני כחודש וחצי פורסם שהצבא חוזר חזרה לעבוד או להתאמן במי הקישון, האם זה נכון?

אנחנו לא צוללים בקישון.

השאלה היא האם אתם רוצים לצלול בקישון?

אנחנו שקופים, כל מה שאנחנו עושים הוא בשקיפות נתונים, אין לנו שום בעיה. אנחנו לא צוללים, אנחנו מיישמים את ממצאי ועדת שמגר.

אני בטוח, אין לי בזה ספק.

אני מקווה שבמקום שאתם כן משתמשים בו לצלילה נבדקו איכות המים.

פאר ויסנר, יושב ראש מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית תל אביב, בבקשה.

הייתי רוצה קודם כל שרשימת המפעלים המזהמים תהיה בראש חוצות ובמיוחד מול הוועדה, כל פעם שמדברים יראו את רשימת המפעלים המזהמים, נדע כל אחד מה הוא מזהם,מה הוא תורם את חלקו לנחל. הפתרון הזה לקחת את הזיהומים ולשנות את הכיוונים ולהגיד אנחנו מנקים את הנחלים אבל נזרים את הכול לים, זה בדיוק מה שקורה בשפדן, זה מה שקורה בכל הנחלים. הניסיון של המשרד להגנת הסביבה לשנות את הכיוונים, המפעלים האלה שמזהמים לא היו נותנים להם לזהם באף מקום בעולם היום ברמות מה שהם מזהמים. התקנים של המשרד להגנת הסביבה רחוקים מהתקנים האמיתיים שהמפעלים האלה צריכים לעשות.

לגבי השייט בנחל, אם חיל הים לא הולך לצלול שם, זה רק בגלל דו"ח שמגר. הוא יודע בדיוק למה אסור לצלול שם, ודרך אגב, לשמחתי החליפות, אני מדבר כבוגר בית ספר ימי, החליפות היום של הצוללנים של חייל הים הם חליפות סגורות וממוגנות שאף אחד לא יכול.

יושבים כאן חברי צופי ים ואומר, ואני חושב שבחתירה על הלוויתן שהיינו עושים, אתה אומר לי לא משפריץ מים, על מי לא משפריץ מים? אתה רוצה להגיד לי שאני כילד בגיל 16 לא היינו קופצים בנמל אשדוד להיכנס ולשכשך במים, אתה רוצה להגיד לי שאין קטע שאנחנו הופכים את הסירה ונכנסים פנימה?

אז אני חושב שעדיף עם כל הכבוד לספורט הימי ואני מאוד רוצה שהוא ילך ויגבר למה הדבר היחיד שאנחנו עוד יכולים למכור במדינת ישראל זה ספורט ימי, אנחנו צריכים לחשוב פעמיים אם אנחנו רוצים שילדים ילכו לשוט בנחל הזה, למה שלוק קטן שילד ייקח, בטעות, שהוא קפץ והוא לא יודע בדיוק לשחות או שהוא שתה קצת, אני לא חושב שזה היה עדיף לאף אחד, ואני מצפה שהוועדה הזאת תצא בקריאה עדיין לא לשוט בנחל, הנחל הזה הוא לא בטוח, ועם כל הרצון שלנו לייצר פרקים מסביב לנחל, לנחלים שהם נחלים, אפילו זה לא נחל אכזב, זה נחל שהוא סרטן.

מתי היית בקישון?

את רוצה להגיד לי שרואים שם קצת את החול הלבן, שהוא נכנס קצת פנימה מידי פעם?

שאלתי מתי היית?

אני מסתובב בכל הארץ ואני יכול להגיד לך כסגן ראש עיריית תל אביב שגם נחל הירקון לצערי, אני את ילדי לא שולח לשוט שם.

מה יש ללשכת עורכי הדין עכשיו להגיד לנו על נחל הקישון.

בנושא ההזרמה לים, איך זה עומד לעומת מחויבות של ישראל באמנות הבינלאומיות שהיא חתומה לגבי זיהום ים?

הזכיר כאן המשנה למנכ"ל, הוא מצטנע, הוא לא ציין שהתקנים הם על שמו, על שם ועדה שהוא עמד בראשה, תקני הזרמה לנחלים, אבל הוא אמר שהם חלים בכל הנחלים פרט לנחל הקישון, והשאלה שלי היא, למה?

יוסי ישיב בסוף הדיון. יש עוד מישהו שרוצה לתרום לנו.

אני בהחלט חושב שהדיון הזה חשוב, אבל הוא לא מתייחס - - -

אני אגב חושב שהוא לא נורא חשוב.

הוא חשוב, כי מדובר פה בבריאות של אנשים.

אני לא אוהב לקיים דיונים שאני לא גומר אותם במכה לראש, אבל בסדר. אצלי דיון חשוב זה דיון שעושה הבדל, שלוקח את זה מפה לפה,כל דיון שהוא לא כזה הוא לא כל כך חשוב לי.

אני רואה את הדיון הזה בעצם כמובן מתייחס לכל הנושא של פעילות השייט ופעילות החתירה של ארגוני הימאות וגם בנושא של הפתרון לקישון, כי מצד אחד אנחנו מאמינים שהוועדה שישבה ואמרה שמותר להחזיר את הפעילות לקישון, אני מאמין שהיא עשתה עבודה נאמנה, אני לא רוצה להטיל ספק באמינות שלה. אבל, אם זה מה שאומרים ואם באמת יש בדיקות, בבקשה, תראו לציבור, אלה הדגימות שעשינו, אלה תוצאות המעבדה.

קיבלתי את התוצאות, אני יכול להעביר לך אותם, כולל הניתוח הראשוני שלהם.

אנחנו כרגע בונים תוכנית ניתור נוספת שנוכל לבדוק, ואם אכן הכול בסדר אז יופי, אבל זה בהיבט של הפעילות בקישון.

לגבי הפתרון לנחל, אני באמת חייב להגיד שאני מאוד מצטער לשמוע פעם אחרי פעם את השערורייה שקוראת, לקחת את השפכים כמו שהם במצב הנוכחי ולהזרים אותם לים.

הם טוענים ש: א – זה לא שפכים, ב – זה לא כמו שהם, הם עוברים איזשהו תהליך.

רשות נחל הקישון מתנגדת להזרמות קולחין תעשייתיים אל הנחל, שעדיין סובל מהזרמות התעשייה, אגב יש ניתוח באתר האינטרנט כל שנה על כל מפעל, וכל המידע הזה פתוח לציבור.

ולים זה טוב? אם היית אחראית על הים, היית נותנת?

הנושא הזה במשרד להגנת הסביבה, בודקים גם - - -

את לא ברשות דיבור.

אנחנו בצלול, הפקנו דו"ח עם מדענים מארצות הברית שמדברים על מצב איכות הקולחין, או איך שתקראו לזה, של המפעלים והדו"ח הזה אומר שיש פער בין איכות הקולחין שמוזרמים היום לנחל למה שאפשר להשיג באמת. וההמלצות של הדו"ח הזה, עיקר ההמלצות שבאמת שמדברים על אותו פער, המקובל על המשרד.

אתם מכירים את המסמך של צלול?

כן.

הוא נייר "שעושה שכל" מבחינתכם?

אנחנו מכירים, הוא הגיע למשרד להגנת הסביבה וגם אנחנו קיבלנו עותק.

מה דעתכם על הנייר הזה?

הנייר הזה לא יכול להיות טוב היות וכשבודקים BAT שזה הטכנולוגיה הסביבתית הטובה ביותר, צריך להיכנס לתוך המפעל. וצלול הם ארגון ירוק, וצריך להיכנס לתוך התהליך, לראות את התהליך, לראות חומרי גלם.

ואתם נכנסתם וראיתם את חומרי הגלם?

קיים דו"ח סביבה שהמשרד להגנת הסביבה עשה לפני מספר שנים, אני יודע שבתקופה הקרובה הם הולכים להוציא מכרז.

זה בעקבות הדו"ח שלנו?

זה לא רק בעקבות הדו"ח שלך, כי אני גם כתבתי על חלק מהדברים.

אני ממועדון כרמל, שנמצא בתוך המעגן ומשתמש במעגן הספורט. אני מתנגד לדמוניזציה שעושים לקישון, גם ועדת שמגר, השופט, שני הרופאים שהיו שם, אמרו שאין קשר בין התוצאות לבין מה שקרה לאנשים.

מי היו הרופאים אדוני?

שני רופאים ממכון וייצמן, שהתנגדו למסקנה של שמגר.

אני לא יודע אם זה נכון, אני לא רוצה חלילה להוציא דיבה של אף אחד, אבל לפחות חומרים שהגיעו לוועדה אומרים שהוא גם עבד עם מפעלים רבים באזור חיפה בנושאים אחרים.

עכשיו, אומר המומחה מהמשרד לאיכות הסביבה, שהמים בפתח של הקישון זה מי ים, זה שום דבר ממה שקשור לנושא של הבוצה שנמצאת - - -

אבל השכל אומר, שהבוצה מגיעה אל הים.

היא זורמת למטה וכל פעם שיש גשמים היא זורמת עוד, והנחל הולך ומתנקה. אני מאוד מעריך את החבר'ה - - -,

הם בסך הכול רוצים לשמור עליכם.

הפעילות הזאת שנעשית פה, גם על ידי הוועדה הזאת, שקוראת או שעומדת לקרוא להפסיק את הפעילות של צופי הים - - -

מי אמר לך שזה מה שאנחנו מתכננים לעשות, ככה אתה מכיר אותי? אתה חושב שכל גל בנחל מביא אותי? אתם תמשיכו לפעול שם, אין עם זה בעיה.

ביקשתם שאנחנו נזיז מצד אחד לצד שני, אז הוועדה החליטה להזיז.

לא, היא לא החליטה.

ועדת המשנה.

ועדת המשנה אמרה, שמה שקרה הוא שיקרה.

לכן אני אומר, חשוב מאוד לשמור על הפעילות הזו, אין בזה שום סכנה, אותו מועדון חתירה, חבר הכנסת חנין, הוא קיים כבר 75 שנה, אין שם בעיות של סרטן, זה אנשים מלח הארץ וזה חבל שבהבל פה אנחנו נמחק דברים שקשורים למורשת החיפאית.

אתה מדבר בצורה לא אחראית בנושא מועדון החתירה, אני אומר את זה בצער, כי לא אחראי לחתור בקישון, לא אחראי. אני מדבר על מועדון החתירה, הוא מדבר על מועדון השייט, עם כל הכבוד.

אתה מדבר על חתירה בתוך הקישון?

אני מדבר על חתירה בחלק של הנמל, לא מדבר על להיכנס לתוך הנחל.

דב חנין מדבר על תופעה שאנחנו נחשפנו אליה, שאגב הרשות אומרת שהיא קיימת, שיש כאלה שחותרים בתוך הנחל,לא ליד ולא בקצה ולא בשפך הים, בתוך הנחל, זה דב חנין, כמו כולנו, מתנגד. יש כללים וצריך לשמור עליהם, הנחל מסוכן ומזוהם עדיין, השפך של הנמל, על פי הבדיקות של משרד הגנת הסביבה, פעם אחר פעם אחר פעם, הוא לא מסוכן, הוא נקי לגמרי אבל הוא לא מסוכן כתוצאה מהערבוב עם הים. אבל יש הבדל אם אתה פה או אתה פה.

אף אחד לא חותר בתוך הנחל, ומי שחותר ממועדון השייטים בתוך הנחל, זה כמו אותו דייג שיושב בתוך הנחל ויש כאלה ודגים, הוא לא מוכר אותם בשוק, הוא אוכל את זה משפחתו ויש הרבה כאלה והוא מסכן את נפשו, כמו אחד שנוסע על הכביש ונוסע על 160.

אז אין לנו ויכוח, השאלה רק איך מטפלים בהם, אני חושב שהרשות צריכה לטפל בהם.

לא לעשות דמוניזציה של הקישון.

אתם צריכים לטפל בהם כי אתם שם צריכים להיות האוטוריטה על כל המשתמע וצריך לתת לכם את הסמכויות או את הכלים לבצע עבודה גם בתחום הזה.

אני מאדם, טבע ודין. שני נושאים, אל"ף, מפרץ חיפה זה לא ממש ים, ידוע שבמפרץ חיפה מה שנכנס כמעט לא יוצא, הזרמים מאוד מוגבלים. לקחת זיהום ממקום א' ולהעביר אותו למפרץ ולא אל מחוץ לים, זה לא לים, זה יחמיר את הבעיה ולא יפתור אותה. דבר שני שהוא אינדיקציה בעניי, במאי 2006 היה זיהום גדול של רעל, ממש רעל, פוספט אורגאני שהרעיל את הדגים, הרבה זמן אחרי זה בדיקות של דגים הראו שהדגים עדיין לא חזרו.

חקירת משטרה?

הייתה צריכה להיפתח חקירת משטרה, אולי נפתחה, עברה שנה וחצי, המשטרה חוקרת במרץ, עדיין אין תוצאות, אני חושב שהציבור ישמח לדעת מה קורה. מעבר לזה, אחרי שרשות הקישון זעקה "חמאס" ואמרה שהחומר הזה אסור שהיה בקישון, ישבה ועדת היתרים, דנה בעניין והחליטה שאת החומר הזה מותר להכניס לקישון, ומותר להזרים לים. בדרך כלל ההזרמה מוגבלת בכמויות, במועדים, דברים כאלה, לא במקרה הזה, להכניס את החומר הזה לים.

יוסי, התייחסות שלך לדברים החמורים והקשים האלה, וגם תשובה לשאלת חברת הכנסת טרטמן לגבי הדו"חות.

מבחינתנו, אין בעיה שהפרוטוקולים יהיו פתוחים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, יש לנו המון ישיבות והמון דו"חות, אם יש דרישה אני אשים את זה באתר, אין לי שום סיבה, אין מה להסתיר, אם את רוצה אני אעביר לך בדואר.

הפתרון הוא לא אישי לחברת הכנסת טרטמן, היא לא מבקשת אץ זה אישית אליה, הפתרון שאתה מציע באתר המשרד להגנת הסביבה הוא פתרון ראוי ובתנאי אחד, שלא יהיה פער זמן בלתי סביר בין הישבה לבין פרסום הפרוטוקול, אבל זה ברור.

הוועדה התכנסה השנה פעמיים, זאת אומרת אנחנו שמנו לב לכך שהוועדה נרדמה, עוררנו אותה מחדש, היה דיון השנה ב- 27.6 ודיון נוסף ב- 26.12. ההצעה שלי ואני אעביר את זה להצעת ממשלה, אין סיבה לקיים דיון כל שלושה חודשים אלא כל שישה חודשים, אבל הנושא של הקישון במשרד להגנת הסביבה הוא נושא שמעסיק אותנו מידי יום ומידי שעה, הוא לא נושא שמטואטא מתחת לשטיח.

האם הדו"ח של ה- 26 לדצמבר מוכן?

כן, הוא פה. זה לא דו"ח אלא פרוטוקול של הישיבה, אפילו יצא באותו יום.

אין לי אותו באינטרנט, אם היית שולחת בקשה היית מקבלת תשובה, אני מודה באשמה, אני לא מפרסם באינטרנט.

לגבי איכויות התימלחות, אנחנו כרגע לפני עבודה של צלול, ואני לא רוצה להגיב על העבודה כי היא עבודה כמו שהארגון עשה כי אין לו את הכלים המקצועיים, אנחנו מוציאים בימים אלה מכרז לחברה בינלאומית שתעשה סקירה על עבודה שעשינו קודם לגבי האם הטכנולוגיות המיושמות במפעלים לגבי השפכים עונות לקריטריון של הטכנולוגיות הטובות ביותר? ובהתאם לכך אם צריך נחמיר, נשנה את הדרישות מהמפעלים, עדיין בהיבט של הזרמה לים. כאשר אנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה בעולם, צריך לתפור כל חליפה למפעל וזה נדבר אחר כך, בישיבה הבאה שתהיה קצת יותר חמה אני מתאר לעצמי.

לגבי הטענה שנאמרה פה, אני לא רוצה להתייחס לחומר הספציפי.

למה?

כי אין לי את הנתונים כרגע. אני יושב ראש הוועדה, אני לא יודע על מה הוא מדבר לכן אני לא רוצה להגיב. הוא ירה פה משהו, שיביא נתונים.

אבל זה מאוד מעניין, הוא טוען שצריכה להיות חקירת משטרה.

ועדת ההיתרים של ההזרמה, לא מודיעה לציבור איפה נותנים כל הזמן היתרים.

הוא אמר שהוא מוכן לפרסם את זה באינטרנט.

את ועדת ההיתרים של ההזרמה?

כן.

אין להם פרוטוקול וסטנוגרמה.

יש פרוטוקול ואין סטנוגרמה, מה לעשות.

בעל המפעל אומר זאת, אחרי שלושה חודשים הוא מבקש עוד פעם ועוד פעם נותנים לו, הייתי פעם אחת בוועדה, הכניסו אותי.

אני חוזר ואומר, לגבי הטכנולוגיות הטובות ביותר, אנחנו עושים כרגע עבודה, מוציאים לחברה בינלאומית, תעשה סקירה על העבודה שעשינו לפני חמש שש שנים, על מנת לעדכן את התקנים. התקנים הם לא להזרמה לנחל, הם תקנים שמיועדים להזרמה לים.

לגבי המיקום בים, צודק אדם, טבע ודין, אנחנו הולכים להוציא את הצינור אל מחוץ למפרץ, לא לתוך המפרץ אלא מעבר לרכס הכורכר, מדבר על חמישה שישה קילומטר שיוצא מחוץ.

האם זה מותר? שואלת לשכת עורכי הדין.

מותר, אנחנו המדינה היחידה בעולם שמזרימה תימלחות לים, גם תימלחות נקיות, כי הנסיבות של מדינת ישראל לא דומות לאף מדינה לעגן הים התיכון כיוון שאנחנו משתמשים במים שלנו, בקולחין הרגילים להשקיה. אם אני אקח את השפכים התעשייתיים ואעביר אותם למט"ש העירוני, אני אפסול את המים משימוש לחקלאות. זה נכון ממטולה ועד אילת.לכן, הייחודיות של מדינת ישראל של הזרמת תימלחות לים שלא נהוגה, אנחנו ראשונים, לדעתי לאור המצב של התדרדרות המחסור במים בכל אגן הים התיכון, גם מדינות אחרות יעשו את זה בהמשך, אין בעיה עם אמנת ברצלונה בעניין הזה.

מה עם הקצב של הטיפול בנחל הקישון?

לגבי הסדימנט, כרגע רשות הנחל בליווי שלנו הוציאה - - -

רק למען הפרוטוקול, הבעיה היא מה מסתתר מאחורי המילה תימלחות?

אי אפשר להיכנס לזה עכשיו.

אין ספק שאנחנו צריכים לדרוש את האיכות הגבוהה ביותר ויש דברים שהנחל---

אני מבקש לדעת האם נזכה פעם בדורנו לראות את הקישון שמיש שאפשר לבוא, לקפוץ למים, לשחות, לשוט, זה נקרא שמיש.

נושא הסדימנט אנחנו כרגע מקבלים, הרי כיוון שהטכנולוגיה היא חדשה בארץ, אנחנו מקבלים הצעות בימים האלה, הצעות שאומרות איזה טכנולוגיה ואיזה מחיר. אחרי שנקבל את ההצעות, לדעתי, אם אתה שואל אותי, אני כרגע לא מתחייב אבל השאיפה שלי שאם במהלך השנה הזאת אנחנו נבדוק את העניין, נעשה פיילוטים, אפשר בשנה הבאה להוציא את הסדימנט הזה.

ב- 2009, זו בשורה.

זה לא מסובך, זה לא כמות גדולה מידי.

אני מסכים, רק צריך להחליט שעושים את זה.

אנחנו החלטנו שעושים את זה.

שרון תעביר לפאר ויסנר את רשימת שבעת המפעלים שמזהמים או מזהמים בהיתר לצערי, אני יודע שהיתר לזיהום זה דבר שהוא נפלא מבינתי אבל בסדר.

כל חומר שהמפעלים עושים בהשוואה להיתרים, עבר, הווה, הכול באתר הרשות.

אנחנו נמצאים במסגרת של דיון מהיר שיזמה חברת הכנסת נוקד, אני התחייבתי שהדיון הזה יסתיים ב-11 ואכן כך יקרה.

קיבלנו תמונת מצב, הסיפה של הדיון, לא הייתי אומר ההתחייבות של המשנה למנכ"ל של משרד להגנת הסביבה, אלא הצפי או התחזית או התכנון שב- 2009 נתחיל להוציא ולטפל בבוצה הרעילה בקישון היא בהחלט בשורה, בשורה לעם ישראל, שרון הרימה גבה, אבל היא אופטימית מטבעה, אז תחזקנה את האלמנטים האופטימיים ולכולנו, אנחנו מאוד רוצים לראות את הקישון באמת במצב שהוא יוכל לחזור ולהיות שמיש,להיות מוקד לפעילות שייט וחתירה ושחיה ובילוי וצלילה, זה דבר שהוא אפשרי, צריך לרצות וצריך להעמיד את הנושא הזה בסדר עדיפות נכון וזה יכול לקרות. אני לפחות בהחלט תומך בעניין הצינור במרחק של חמישה שישה קילומטר אם הוא לא נוגד את ההסדרים הבינלאומיים, אני תומך בזה.

אני חושב שלנחל הרבה יותר קשה להתמודד עם מציאות מזהמת, אפילו בזיהום יחסית נמוך לעומת ים, אני יודע שזה נושא שהוא שנוי במחלוקת, אבל בעניין הזה של הקישון, אני לא אומר את זה כי מעתה ועד עולם, אבל בעניין הספציפי הנקודתי הזה,נדמה לי שזה פתרון יותר טוב מפתרונות אחרים וצריך להכריע בין אלטרנטיבות קשות.

לגבי צופי ים, נדמה לי שעל פי כל מה ששמענו ולא שמענו ממצאים סותרים לזה, אין סיבה שלא לאפשר לכם את המשך הפעילות, כל זמן שאתם באמת תקפידו על כל הדברים שאמרתם שאתם מקפידים ואני בהחלט מקבל את זה, אבל דיווחים של המשרד להגנת הסביבה קובעים, הם גם דיווחים אמינים גם מעודכנים, וגם כאלה שעוקבים אחריהם כל הזמן, שהאזור שבו אתם פועלים הוא אזור שהוא איננו מסוכן באופן חד משמעי ולפיכך אני לא רואה סיבה להפסיק את הפעילות הזו.

כמובן שאנחנו דורשים מהרשות, רשות נחל הקישון, לפעול כנגד כל מי שלא עומד בהוראות ולמשל חותר בנחל, דג דגים בנחל עצמו ועושה כל פעילות שהיא אסורה כרגע בנחל. אנחנו מצפים שתוכלו גם לקנוס אנשים, גם להעמיד אנשים לדין.

אין לנו סמכות.

אז תעשו סמכות.

דיברתי עם המשרד, אבל בעניין הדייג יש אגף הדייג.

אמרתם ותגידו שוב ושוב עד שזה יהיה, אין דבר כזה, אפשר לעשות אלף דברים, אומר היועץ המשפטי של הוועדה שאולי אתם יכולים לעשות חוק עזר אפילו.חברים, אין גבול למה שניתן לעשות אם רוצים לעשות, אז אנחנו אומרים לכם שזה תפקידכם בעניינו, אין מישהו אחר שיעשה את זה במקומכם, ולכן אתם צריכים להצטייד וצריך לצייד אתכם בסמכויות כדי לוודא שאנשים לא עושים שימושים מסוכנים לציבור בנחל הקישון.

קודם כל אנחנו מעירים לאנשים ומצלמים, וכמובן יש פיקוח יומיומי שלנו.

מה זה עוזר שאתם מצלמים?

יש את אגף הדיג במשרד החקלאות שזה התפקיד שלו, זה שהוא לא עושה את עבודתו , צריך להסיק את המסקנות בהתאם. יש את משרד הבריאות, אני מוכנה לעשות הרבה דברים לטובת העניין ואנחנו עושים הרבה גם מעבר לתחום האחריות שלנו וההכרזה שלנו, אבל יש גופים במדינת ישראל שזו אחריותם והם צריכים לעשות את זה.

אז אני מבקש שתגישי לוועדה דו"ח על 2007, אנחנו בינואר 2008, על כל המקרים החריגים שאתם יודעים עליהם, תאספו אותם, שדיווחתם עליהם למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות ואנחנו נטפל בשני המשרדים האלה.

תודה רבה, אני מודה לכם על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00