PAGE
5
ועדת הכספים

22.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח (22 ביולי 2008), שעה 10:30

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

חיים אורון

יצחק וקנין

יצחק זיו

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, ממונה על החקיקה, רשות לניירות ערך

אביעזר דנון, מזכיר החברה, רשות לניירות ערך

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

מירב תורג'מן

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשס"ח-2008

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשס"ח-2008.

כבכל שנה, בסמוך לסיום השנה, כאשר אנחנו רואים מה סך ההכנסות ואיך הוא עומד ביחס לצפי שנקבע בתקציב, אנחנו מבצעים הפחתה וגם הפעם הפחתה של 15 אחוזים משיעור האגרה הנגבית הן מהתאגידים המדווחים, הן ממנהלי הקרנות והן מן הבורסה. כיוון שזה נעשה מאוד בסמוך ל-1 באוגוסט, הוא המועד הקבוע בתקנות לתשלום האגרה, אנחנו מבקשים לדחות את התשלום ל-1 בספטמבר.

אני רוצה לברך את הרשות על כך שהיא בודקת כל שנה כי אם לא הייתה מביאה את זה, היו גובים והייתה נשארת שם יתרה ולא נודע כי בא אל קרבו. היא בודקת כל שנה את עצמה והיא רואה שמלכתחילה היא גבתה כנראה יותר מדיי ועכשיו היא מתאימה את הדבר הזה ועל כך היא ראויה לברכה. כשמגיע לברך, צריך לברך.

למה לא תעשו את זה הוראת קבע? אתם עושים את זה כל שנה כהוראת שעה לשנה.

כמות הגיוסים ברבעון הה בוודאי לא דומה לרבעונים קודמים וקשה לדעת. בשנה הזאת, כיוון שהיה ריבוי בכמות המפוקחים, זה איזן את הפיחות בגיוסים כי יש הרבה מנהלי קרנות שלא היו בשנה החולפת, אבל קשה לדעת מה יהיה בשנה הבאה.

זאת כבר שנה שנייה שאתם עושים את זה.

כבר חמש שנים ברציפות.

כל שנה אתם מביאים הוראת שעה.

האגרה הצפויה הייתה בסך הכל לתקציב 2008 של 118 אלף שקלים וצפי הכנסות ל-2008 בראייה עד תום השנה צפוי להיות משהו של כ-140 מיליון שקלים.

איך זה משפיע על הלקוחות? האם יש לזה השלכה על הלקוחות?

הם מקבלים 15 אחוזים בחזרה. את ההפרש. מחזירים להם.

לא מחזירים אלא לא גובים.

זאת אומרת שייגבה פחות כסף.

כן.

מה התקציב?

118 וצפי ההכנסות הוא 139. המשמעות של ההפחתה היא כמעט 13.5 מיליון פחות.

אבל אתם עומדים בתקציב.

כן.

אני רוצה לחדד כאן משהו. המשפט בדברי ההסבר אומר ש"אין חובה בדין להחזיר את עודפי הגבייה לקופת המדינה". אני זוכרת את הפעמים הקודמות, אז הכנסנו את התיקון הזה בחוק ואמרתי שהעודפים צריכים לשמש ככרית ביטחון. יכולות להיות שנים בלי הנפקות וההכנסה יכולה להיות יותר נמוכה. הרשות צריכה להמשיך להתקיים בדיוק באותו היקף ובאותן משימות כמעט ולפיכך צריכה להיות כרית ביטחון. מצד אחד להפחית את האגרה, אבל מצד שני, אם יש עודפים, לשמור אותם במאזן ולא בחשבון.

לקחנו את זה בחשבון.

אתם תמיד שולחים לנו את המאזן אבל הוא מגיע באיחור. כמה יש עכשיו ככרית הביטחון הזאת?

בסביבות 150. להזכיר לכם, שנה שעברה הייתה שנת שיא בפעילות והנגזרת של הפעילות היו כמובן הכנסות. שנה שעברה הייתה שנת שיא והכנסנו את העודפים לכרית הביטחון לעתות משבר.

אז לא צריך לדאוג לכם.

אם היה לכם עוד כסף?

מעבר לכרית הביטחון, אנחנו למשל היום שוכרים בניינים גם בירושלים וגם בתל-אביב לצורך הפעילות השוטפת. באיזשהו שלב אני חושב שאחת האופציות, יכול להיות שכאשר אנחנו עושים את הניתוח הכלכלי מול העלות של השכירות והתחזוקה של הבניינים האלה מול רכישה, יכול להיות שבאיזושהי נקודת זמן נקבל החלטה ונקנה נכס עבור הרשות.

אני שואל בכיוון אחר. האם היו תחומים שהייתם מגבירים בהם בקרה, אכיפה, שקיפות? בדרך כלל רוב המוסדות האלה, כששואלים למה לא עושים יותר, אומרים שיש להם מגבלה זה יותר בולט בגופים הממשלתיים וזה קצת פחות בולט בבנק ישראל ואתם הכי פריירים במובן החיובי. הרי אף אחד לא ידע שהתקציב יהיה 118 ולא 130.

על פי החוק אנחנו מחויבים בהגדלת תקנים באישור של אגף התקציבים של משרד האוצר שהרבה פעמים הוא מגביל אותנו ולא תמיד אנחנו מקבלים את מה שאנחנו מבקשים. חלק מהכספים האלה באמת אנחנו מוציאים לאאוט-סורסינג. זאת אומרת, באיזשהו מקום אנחנו עושים עקב בצד אגודל שאנשים שלנו שהם אנשים אורגנים לרשות, מתלווים אליהם למשל רואה חשבון מבקר. אנחנו מגדילים את השליטה על ידי זה שאנחנו מגייסים הרבה מאוד עבודה שהיא אאוט-סורסינג. כמובן לכאן הולך הכסף.

אבל הוא בתוך ה-118.

כן.

עוקף את הוויכוח על התקנים עם האוצר אבל הוא לא עוקף את התקציב.

אמת. יחסית בשנת 2008 הגדלנו בצורה די משמעותית וכתוצאה מהגברת הפעילות, במיוחד בגופים שמנהלים כספים של אחרים, זה בא לידי ביטוי בתקציב 2008, עכשיו, לקראת 2009, ואולי לקראת סוף השנה, כמו שאתם יודעים אנחנו נערכים למצב הרבה יותר מורכב מבחינת שוק ההון, גם אלה שמנהלים כספים של אחרים וגם החברות הציבוריות, ובהחלט יכול להיות מצב שעל המדוכה יהיה להגביר עוד יותר את הפעילות וכמובן שהמשמעות של הפעילות הזאת היא כסף. לאחרונה גם היה איחוד ברשות בין שתי מחלקות שעניינן פיקוח על כספים של אחרים, מחלקת הפיקוח על קרנות הנאמנות והמחלקה שמפקחת על יועצי השקעות ומנהלי תיקים, מתוך ראייה לעשות איזושהי סינרגיה בעבודת ביקורת ולהגביר את הפעילות כי חלק מהגופים האלה קשורים אחד בשני. יכול להיות שכתוצאה מהעבודה שאנחנו עושים, נצטרך להגביר את הפעילות בצורה משמעותית.

יחד עם זאת אם יימשך השפל בשוק ההון, יהיה רבה פחות עבודה לבדוק תשקיפים חדשים ודברים מהסוג הזה כי הם לא יהיו.

תהיה לכם יותר עבודה בבדיקה.

לא יהיו תשקיפים, לא יגישו להם.

אבל תהיה יותר עבודה לבדוק את הדוחות.

זה סיפור לחוד. זאת עבודה שוטפת, אבל תשקיפים שמהווים עבודה רבה שמגישים להם ועל זה הם עובדים בלחץ כאשר לפני שנה הם עבדו בלחץ נוראי עם הדבר הזה, דבר כזה לצערי קשה לחזות בשנה הקרובה.

זה לא סוד שבעתות משבר יש יותר רצון מצד החברות או מצד אנשים מפוקחים להסתיר עוד יותר פעילות או להסתיר דברים שהם לא ראויים. כמובן זה מחייב אותנו בהגברת הפעילות הזאת ואנחנו נערכים.

צריך להזכיר שקרן המטבע מאוד שיבחה את רשות ניירות ערך הישראלית.

נראה מה יצא מדוח אריאב.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו

תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40