PAGE
12
ועדת הפנים והגנת הסביבה

20.7.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 411

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, י"ז בתמוז, התשס"ח (20 ביולי 2008), שעה 12:30

הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו2004 (מס' 2) (תיקון –איחוד רשויות מקומיות), התשס"ו-2006, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ עבאס זכור, חה"כ טלב אלסאנע (פ/848)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשס"ו-2006, של חה"כ ואסל טאהא, חה"כ ג'מאל זחאלקה (פ/472)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות בקה אלגרבייה וג'ת), התשס"ו-2006, של חה"כ חנא סוייד, חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ דב חנין (פ/269)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשס"ח-2008, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ זהבה גלאון, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ אחמד טיבי (פ/3774)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשס"ח-2008, של חה"כ נאדיה חילו (פ/3775)

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז-היו"ר

טלב אלסאנע

ג'מאל זחאלקה

נאדיה חילו

אחמד טיבי

חנא סוייד

אברהים צרצור

אריה בר – מנכ"ל משרד הפנים

יהודה זמרת – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

ערן ניצן – רכז פנים, משרד האוצר

ג'לאל אבו חוסין – באקה אל גרביה

עימד מג'אדלה

זיאד מג'אדלה

סמיך אבו מוך

עימד אבו חסיין

חוסיין קעדן – באקה אל גרביה-ג'ת

פריד שרקייה – באקה-ג'ת

אמין שרקייה – באקה – ג'ת

יצחק ולד – ראש עיריית באקה-ג'ת

אדריס מואסי – חבר ועדה ציבורית, באקה

האקל ואטה

תומר רוזנר

יפה שפירא

יפעת שפרכר

הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו2004 (מס' 2) (תיקון –איחוד רשויות מקומיות), התשס"ו-2006, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ עבאס זכור, חה"כ טלב אלסאנע (פ/848)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשס"ו-2006, של חה"כ ואסל טאהא, חה"כ ג'מאל זחאלקה (פ/472)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות בקה אלגרבייה וג'ת), התשס"ו-2006, של חה"כ חנא סוייד, חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ דב חנין (פ/269)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשס"ח-2008, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ זהבה גלאון, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ אחמד טיבי (פ/3774)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשס"ח-2008, של חה"כ נאדיה חילו (פ/3775)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת החוק שמונחת לפנינו היא הצעת החוק לביטול האיחוד בין באקה אל גרבייה וג'ת, של חבר הכנסת ואסל טאהא, ג'מאל זחאלקה, חנה סוויד, מוחמד ברכה, דב חנין, אברהים צרצור, יעקב מרגי, זהבה גלאון, טלב אלסאנע, אחמד טיבי ונאדיה חילו. אני מעלה את הצעות החוק לאיחוד. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

הצעות החוק אוחדו

אותם נימוקים שהובאו לגבי העיר דליית אל-כרמל תקפים גם לגבי באקה-ג'ת. לא צריכים להיכנס לפרטים. מה ההיגיון שעומד מאחורי ההצעות האלו שאנחנו מביאים בשרשרת לוועדת הפנים? כשאנחנו מאחדים בין רשויות חלשות מאוד התוצאה קטסטרופאלית ביותר. זה מה שקורה הלכה למעשה בכל היישובים האלה.

ג'ת לא הייתה רשות חלשה.

אני הייתי ראש מועצה בכפר קאסם. המצב מאוד קשה בכל היישובים הערביים. בזאת מודים משרד הפנים, משרד האוצר, ראשי ממשלות ושרי פנים. כשמאחדים רשויות חזקות התוצאה של זה היא יותר ויותר התחזקות. אולי זה מצביע על כך שהאיחודים בסקטור היהודי מצליחים יותר מאשר האיחודים בסקטור הערבי .

ההערה השנייה קשורה לנכונות של משרדי הממשלה השונים. אני דווקא אומר משרדי ממשלה ולא משרד הפנים, כי הוכח מעל לכל ספק שגם משרד הפנים ניזון או מחובר בטבורו למשרד האוצר. למשרד האוצר יש את המדיניות שלו. כל עוד הוא לא מעביר את הכסף שום דבר לא זז. אנחנו לא סומכים על משרדי הממשלה השונים, לא חשוב מה הכוונות. אני חושב שיש כוונות טובות במשרד הפנים.


אני אתן את הדוגמה של פירוק עיריות. ניקח לדוגמה את הנושא של טייבה. הפניתי בשבוע שעבר שאילתה לשר הפנים בנושא השמועות שמתגלגלות בדבר זה שמאז פירוק העירייה קפץ הגירעון מ150, 200 מיליון ל-700 מיליון שקל. שר הפנים בא, עמד על דוכן המליאה והודה בכך שהגירעון קפץ. הוא דיבר על מיליארד שקלים. למה פירקו את הנהלת העירייה אם זאת התוצאה הקטסטרופאלית שאנחנו עומדים בפניה היום? אני ממליץ מאוד שבמקום שנטפל באיחודים נטפל בחיזוק הרשויות המקומיות כאשר הן עצמאיות. אם תעשו מהפיכה בקטע הזה אני בטוח שלא נאלץ לעמוד בפני מצב מסובך, מורכב וטעון כפי שאנחנו עומדים בפניו היום.

בבאקה- ג'ת המועצה פורקה. יש לנו ראש עירייה ממונה. יצחק ולד, שהיה ראש עיריית כפר סבא, יציג את עמדתו. אני יודע שיש בדרך בקשה של שר הפנים להתייעצות בנוגע להארכת כהונתה של הוועדה הממונה בבאקה-ג'ת.

אני כיהנתי יותר מ21 שנה כראש העיר בכפר סבא. במשך כל השנים האלה כיהנתי כסגן יושב ראש מרכז השלטון המקומי. מאז אוקטובר 2006 אני מכהן כיושב-ראש הוועדה הקרואה בבאקה-ג'ת. בתקופת הביניים מי שכיהן כשר הפנים מינה אותי לתקופה של ראש עיר ממונה בנהרייה.

אין לי שום אינטרס אישי בנושא. עמדתי נשענת על הניסיון הנצבר שיש לי. כהונתי כיושב –ראש ועדה קרואה בבאקה-ג'ת לא תלויה באיחוד, בפירוק ,אלא בשיקולים של משרד הפנים לכאן או לכאן. אני לא מתכוון להיכנס אליהם. אני לא מתכוון להצביע על מניעים פוליטיים פנימיים או חיצוניים כאלה ואחרים שהביאו לדיון הזה.

אני ברמה העקרונית בעד איחוד רשויות. זאת עמדה שלא התגבשה כרגע. זאת עמדתי במשך שנים. היא הייתה גם עמדתי כאשר כיהנתי כראש העיר כפר סבא. לפעמים היא הייתה למורת רוחם של הקולגות שהיו לי אז, לפעמים לא. אני סבור שמספר הרשויות המקומיות במדינת ישראל הוא מוגזם מאוד מאוד מאוד. יש רשויות שמספר התושבים הוא אלפים בודדים, לכן גם מתחייבת השתתפות גבוהה יחסית של המדינה בתקציבן. מה שיותר חשוב הוא שיעילות השירות שניתנת על ידי הרשות לתושבים היא נמוכה. מגיע לתושבים לקבל רמת שירות יותר גבוהה ממה שהם מקבלים ביישובים האלה.

אתה מדבר על תיאוריה כללית. אין לך ניסיון בזה. אתה לא היית ראש רשות קטנה.

בדיקות ומחקרים שנעשו לא יכולים לשמש בסיס להחלטה על הפרדת רשויות שאוחדו. הזמן שעבר מאז איחוד שתי הרשויות האלו איננו מספיק לקביעת עמדה כזאת או אחרת.

אנחנו לא הזמנו אותך לצורך הזה. אנחנו הזמנו אותך כראש העירייה הממונה. ספר לנו מה קורה אצלך בעירייה, לא את התיאוריות של בעד ונגד איחוד. כולנו מבינים בזה לא פחות ממך.

אני סבור שגם בבאקה- ג'ת ולא רק בבאקה- ג'ת הייתה כוונה מקומית להכשיל את האיחוד. אני יכול להציג הוכחות לזה.

האם הוועדה יכולה למדוד כוונות?

אלו כוונות מוצהרות. הציבור מתנגד.

בהצגת הנושא של איחוד רשויות מקומיות בציבור ועל ידי משרד הפנים יש הטעייה. לא צריך לדבר על איחוד רשויות, צריך לדבר על איחוד מערכות השירותים ברשויות. לא מדובר באיחוד קהילות. אני עושה הפרדה בין קהילה לנושא של שירותים מוניציפאליים. אותה מנורה ביישוב א' היא אותה מנורה ביישוב ב'. אותו איש אחזקה שנותן שירות בבית ספר ברשות אחת וברשות שנייה הוא אותו איש אחזקה.

אפשר לאחד שירותים, לא צריך לאחד רשויות. אפשר להחליט שאת שירותי שיפור פני העיר בבאקה וג'ת עושים יחד. אפשר להחליט שמפנים זבל יחד. מה קורה היום בעיר המשותפת באקה-ג'ת?

הבחירות הראשונות לבאקה- ג'ת כרשות מאוחדת נערכו בנובמבר 2003. המועצה פוזרה ביוני 2006, כלומר לאחר כשנתיים וחצי. אני התמניתי לתפקידי כ4 חודשים לאחר מכן, שזה באוקטובר 2006. אני יכול לומר מה מצאתי. מצאתי שלאחר שנתיים וחצי לא נעשו פעולות מעשיות לאיחוד שתי הרשויות. מצאתי 3 מערכות בהנהלת חשבונות, בגזברות, בכוח אדם. אחת של באקה, אחת של ג'ת ואחת של באקה- ג'ת. מצאתי 2 מחלקות חינוך, 2 מחלקות הנדסה. את המחלקות לא פירקו. בחלק מהמחלקות נוצרו 3 גופים ולא 2. הרשות התדרדרה למצב הרבה יותר קשה מלפני האיחוד.

אתה אומר שעד שאתה הגעת האיחוד גרם להתדרדרות.

בוודאות גדולה מאוד. הגרעון המצטבר שמצאתי היה יותר גדול מכל התקציב השנתי. משכורות לא שילמו בין שנה לשנה וחצי. מס הכנסה, ביטוח לאומי וקרנות עובדים לא שילמו כמה שנים. עובדים הועסקו ללא תקן. עיקולים שהוטלו על העירייה שיתקו אותה. חברת חשמל ניתקה מפעם לפעם את הזרם. מקורות מפעם לפעם הפסיקה את האספקה של המים. אותו דבר היה עם ספקים שונים, כולל פינוי אשפה. אלמלא היה נעצר התהליך הזה באותו שלב הרשות הייתה יכולה להתדרדר לרשות שהיא לא רחוקה פיזית מאותו מקום.


אני סבור שצריך היה לאחד וליצור את תהליך ההבראה. במסגרת תכנית ההבראה היה צריך לבנות מבנה ארגוני חדש לעירייה המאוחדת. לכל התפקידים נערכו מכרזים מחדש. כוח האדם צומצם משמעותית, מה שאיפשר להוציא פחות על שכר ולהקדיש חלק מהתקציב לשירותים אחרים.

האם אפשר להגיד שהלקח שלך הוא שכשמאחדים רשויות שמים ראש רשות ממונה ולא נבחר?

בתנאי שיש רצון. העירייה ב2007 עמדה במסגרת התקציב המאושר. לא רק שהיא לא חרגה ממנו, אלא שגמרנו אותו בגרעון יותר קטן מהגרעון שהיה מתוכנן מלכתחילה.

מה הגירעון המצטבר היום?

בינתיים הוא גדל בהשוואה למה שחשבנו בהתחלה.

מה הגירעון המצטבר של סוף 2007?

סדר גודל של 100 מיליון לעומת 130 מיליון ויותר שהיה קודם.

מה הגירעון השנתי של 2007?

תקציב האיזון שלנו מסתכם בקרוב ל10 מיליון. אנחנו נעמוד בו ב2008. אנחנו נגיע לאיזון ב2008. משכורות משולמות בזמן, חוסלו הפיגורים. הגענו להסדרים עם מס הכנסה, עם הביטוח הלאומי ועם כל מיני ספקים. הגענו למצב של תיק איחוד בהוצאה לפועל בבית המשפט. אין לנו יותר איום של חברת חשמל, של מקורות. נכנסנו לסדר עבודה שונה לחלוטין. כאשר בנינו את תכנית ההבראה ועמדנו באבני הדרך שהציבו לנו גם העבירו לנו את כל שהתחייבו לו מלכתחילה.

מה קורה לגבי גביית ארנונה?

על בסיס החיוב השנתי גבינו ב2007 125%.

מה זה על בסיס החיוב השנתי?

זה כולל שוטף ופיגורים. אנחנו נמצאים כרגע במצב של תכניות בלימה. אנחנו כבר מתחילים לצאת מהביצה ומתחילים בתכניות פיתוח. אני בטוח ש2009 תהיה שנה שנתחיל להקדיש יותר מחשבה ויותר משאבים לנושא של תכניות פיתוח שונות שעומדות.


הנושא של האיחוד צריך להישאר. כאשר מאחדים רשויות צריך לבנות מערך הכנה לאיחוד הרשויות וליצור תנאים להצלחה.

יש לך פה יישוב גדול, שזה באקה, ויישוב קטן ג'ת. אם אתה לא יודע לשמור על הפרופורציות אתה מאבד באופן אוטומטי את תמיכת היישובים הקטנים. במג'דל כרום קרה דבר יותר גרוע. זה היה היישוב הכי גדול. הוא היה יישוב גדול שלא קיבל שום ייצוג.

אני חושש מאוד מסיטואציה שהפירוק יחזיר את המצב אחורנית.

הנתונים שנאמרו על ידי חבר הכנסת צרצור אינם נכונים. לא מדובר בגירעון, מדובר בחוב. הנתונים שנמסרו על ידי יושב-ראש הוועדה הממונה מראים יותר מכל אינפורמציה אחרת ונתון אחר שכאשר מאחדים רשויות וממנים לה יושב-ראש ועדה זה מביא לשיפור בתהליכים. זה לא סוד. זאת עובדה.

תאמצו את השיטה. אולי לא צריך בחירות.

הנתונים שאנחנו מוסרים והעובדות לא מבלבלים. העמדה נקבעה מראש, לכן זה לא משנה מה נגיד. משרד הפנים תמך בבאקה- ג'ת ב170 מיליון שקל בערך.

במהלך כמה שנים?

במהלך 5 שנים. אני חושב שאין חולקים על כך שרמת השירותים והתפקוד של העיר החדשה הוא יותר טוב בעשרות מונים ממה שהיה קודם. אין לנו במשרד הפנים צל של ספק שזה המצב. תמיד יגידו שזה לא נכון. זה ברור לי. אנחנו נמצאים באותה סיטואציה של הדיון הקודם. אנחנו נגיד את מה שנגיד, נבקש את מה שנבקש ותהיה הצבעה.

אני לא בטוח שזאת הסיטואציה. יצחק ולד אמר שב3 השנים הראשונות המצב התדרדר לעומת מה שהיה לפני האיחוד. בשנה האחרונה הוא טוען לשיפור משמעותי.

הסיבות ברורות. חברי הכנסת מבינים את הסיבות. מה, הם לא מבינים את הבעיות החברתיות, את בעיית החמולות?

האיחוד נכשל וולד הצליח. זה מה שהוא אמר.

אל תזלזל בכושר השכנוע שלך.

אני חוזר על בקשתי שלא להצביע ולהשאיר את המצב הקיים כך שנוכל לקדם את האיחוד הזה, לתמוך בו ולהביא למצב שתהיינה בחירות והתושבים ינהלו את העניינים שלהם בצורה תקינה וטובה. לגבי המקרה הזה, שהוא שונה משני המקרים האחרים, אני מבקש להשאיר את המצב הקיים כדי שנוכל בשנה ובשנתיים הבאות להביא לשיפור על מנת שתהיינה בחירות.

מאז קום המדינה ניהלנו את עצמנו. באקה וג'ת היו שתי מועצות משגשגות, טובות. אחרי האיחוד הכישלון היה אדיר.

לפי איזה נתונים?

אני תושב באקה אל גרבייה. אתה לא תגיד לי מה קורה ביישוב שלי. אחינו היהודים שונים מהמנטליות שלנו. השורשים שלנו בבאקה אל גרבייה. נולדנו חמולות, נולדנו משפחות. אנחנו בקושי מסתדרים בינינו. מאות שנים אנחנו גרים יחד. לצרף אלינו זה מאוד קשה. זה לא אחד שבא מרוסיה, אחד שבא מארצות הברית ואחד שבא מאנגליה והם גרים יחד. אנחנו גרים בבאקה אל גרבייה מאז שהיא נוסדה. המשפחות בקושי מסתדרות בינן לבין עצמן. למה להוסיף את ג'ת? 99% מתושבי באקה- ג'ת הם נגד האיחוד. אנחנו לא רוצים את החתונה הזאת עם היישוב ג'ת. מאז קום המדינה התושבים אף פעם לא התלוננו על מחסור במים, בחשמל, בפינוי אשפה. אני מאוד מבקש מכל חברי הכנסת שיתמכו בפירוק האיחוד, כיוון שהאיחוד הוא לא לטובת התושבים. אי אפשר לכפות עלינו בכוח להתחתן עם ג'ת. את החתונה הזאת אנחנו לא רוצים.

אני מסכים עם מנכ"ל משרד הפנים לגבי כך שאם האיחוד יישאר צריך יהיה כל הזמן ועדה קרואה. לא צריך לעשות בחירות. אני התמודדתי בבחירות לעירייה המאוחדת. אני הבטחתי לבוחר שאני אפעל מתוך העירייה לפירוק האיחוד. אני הצלחתי להוציא את תושבי ג'ת לקלפי. נכון שחבר הכנסת אופיר פינס מינה ועדת חקירה שבעקבותיה פורקה העירייה. זה נכון שפעלנו להכשלת האיחוד. האיחוד אצלנו לא יעבוד. מר ולד, רצית לפטר עובדים. הכינו רשימה של 54 עובדים. אחד מבאקה, 53 מג'ת. זה המצב. אם רוצים להשאיר את האיחוד אני כתושב ג'ת מבקש מכם שיישאר מר ולד כראש העיר לנצח . אני לא רוצה שאבו עימד יהיה ראש העיר של ג'ת, כי הוא לא ינהג עם אנשי ג'ת ביושר.

אני מצטרף לדברים שאמרו נציגי היישובים. אנחנו שמענו שניים שדיברו ישירות. הם מדברים בשם הנהגת היישוב. הם מייצגים את העמדה של התושבים. מה שאמר מר ולד הם דברים מאוד ברורים. הוא אמר שהאיחוד נכשל. הוא אמר שעד שהוא הגיע היה כישלון חרוץ. למה ומה ואיך אפשר אחר כך לדון. משרד הפנים לא עמד בשום התחייבות. אנחנו מדברים על השאלה אם האיחוד הצליח או נכשל. בא מר ולד ואמר שעד שהוא לא בא היה כישלון. אחר כך הוא שיפר והוא ניהל. מר ולד אמר שהוא הצליח והאיחוד נכשל. מר האקל אמר שאם רוצים איחוד צריך להשאיר את מר ולד בתפקיד. המסקנה היא שאי אפשר להתעלם מרצון התושבים. אי אפשר לאנוס את רצון התושבים. אי אפשר להביא את הסוס למים ולאלץ אותו לשתות אם הוא לא רוצה. האיחוד הזה בחטא נולד.

שר הפנים הקודם, מר פורז, יזם את הרעיון הגרנדיוזי של איחוד יותר מ100 רשויות מקומיות. זה דבר ענק. מכל היוזמה הזאת נשארו כמה איחודים באבו סנאן, בירכא, בשגור. אחר כך ביטלו את האיחוד. אנחנו מדברים על באקה-ג'ת. זאת כל התכנית? זאת כל המטרה? אין עתיד ליוזמה הזאת. עובדה שרואים את התוצאות. בואו לא ניתפס לקטנות. דין האיחוד הזה כדין האיחודים האחרים שבוטלו. צריך לכבד את רצון התושבים. אם תתעלמו מרצונם לא תצליחו. אי אפשר לעשות חתונה ולהקים משפחה בכוח. אי אפשר לאלץ אותם. אני מבקש לכבד את רצונם ולבטל את האיחוד הזה.

התושבים לא נשאלו בשום מצב, בשום זמן על רצונם ועל הסכמתם לאיחוד. כאשר באה הוועדה והחליטה את אשר החליטה פנו אנשי באקה וג'ת בעתירה לבג"ץ כנגד האיחוד. זה היה על דעתם של כלל תושבי היישוב. אמר טלב אלסאנע שבחטא נולד האיחוד הזה. כשהלכנו לבחירות הגירעון של ג'ת, שזה היישוב הקטן, היה כ90 מיליון, הגירעון של באקה היה פחות.

זה לא מדויק.

הגיבנת של 2 הגירעונות גם יחד יצרה הר של גירעון שלא נתן לממלא מקום העיר המשותפת יכולת לשרת את התושבים ולראש העיר של באקה לעזור כהוא זה. משרד הפנים לא תמך בנו כהוא זה במשך שנתיים. יעיד על זה יושב-ראש הוועדה הקרואה והמנכ"ל. הציבור לא השלים נפשית, חברתית וכלכלית עם דבר האיחוד. הדבר הזה גרם למצב של אנדרלמוסיה חסרת תקדים שהביאה לקריסת מערכות ביישוב שהתקציב שלו לא מסוגל להביא לקניית שני קילו עוגות בשביל כיבודים. כשהחליט משרד הפנים לפרק את העירייה לאחר כשנתיים ולאחר שהוא הכשיל אותה...

מי הכשיל אותה?

אני מדבר על הדברים כהווייתם.

כשבאתי לבאקה לישיבת מועצה כולם היו נגד כולם. הם לא תפקדו בכלום. הם לא לקחו החלטה אחת. שום מנהיגות לא הייתה.

אנחנו לא רוצים לדבר על דעת אנשי ציבור, על מה נאמר ועל איך שצריך לשתף את הציבור כאשר מדובר בקבלת החלטות לעתידם. אנחנו מדברים על מה שגרם לנו האיחוד. אנחנו למר ולד פרסנו שטיח אדום מכפר סבא עד באקה. הוא יכול להעיד על כך. כיושב-ראש ועדה קרואה איש לא הפריע לו, נתנו לו את כל הגיבוי המתאים כדי להציל את היישוב. אף אחד לא בכה על הפירוק, למרות שכעסנו בתוכנו. חברי המועצה לא יכלו לתת שום שירות לתושבים. לאחר שנתיים וחצי של ועדה קרואה שהפקיעה את הזכות הדמוקרטית של הציבור באנו עם תוצאות. התוצאות היו כאלה שעם האיחוד היה 120 מיליון גירעון, עכשיו הגרעון הוא 100 מיליון. הוא הפך את היישוב להסכם נושים כך שכל מי שחייב לבאקה יכול היה לבוא ולגבות מהאנשים את הכספים. כספים לא נגבו. הביאו חברות פרטיות. עשו הפרטה. היו חברות גבייה שבאו וכפו את עצמם על האנשים. לקחו מהאלמנה, מהיתום, מהזקן ומהטף את מה שהם לא היו צריכים לקחת.

איך לקחו?

הייעוד של האיחוד נכשל מיסודו. אם היה צריך להקים בנייני ציבור הם לא הוקמו ואם היה צריך להקים אזור תעשייה הוא לא הוקם. ועדת תכנון ובנייה לא קמה. הפכו את באקה לגטו. שירותים לא נוספו. אין כלום מכל המלצות הוועדה. מה שנולד בחטא השאיר לנו חטא, למרות הדברים הנחמדים והאידיאולוגיים של מר ולד. עם זה אנחנו לא הולכים למכולת.

אני רוצה לדבר בקצרה על אחת המטרות המוצהרות שהצהיר עליהם משרד הפנים בתכנית האיחוד, שזה הנושא של תכנון ובנייה. בנושא תכנון ובנייה משרד הפנים טען שהאיחוד יגרום לכך שהפיתוח של היישובים יתכנס במובן זה שהיישובים יתקרבו אחד לשני ויהיה איחוד אמיתי. מה שקרה בבאקה-ג'ת זה שמשרד הפנים עשה את ההיפך. משרד הפנים, אחרי האיחוד של שתי הרשויות, בא ואישר תכנית של כביש מספר 61 שזלל כ1000 דונם ממיטב האדמות של שני היישובים. זה כביש שאי אפשר לבצע אותו כי הוא מסתיים בקיר בטון. זה מנוגד בתכלית הניגוד למיזוג, לאיחוד של רשויות מקומיות. אני חושב שזה מראה על חוסר רצינות. זה מראה שמה שאיכפת למשרד הפנים זה רק הגבייה.

זה מראה על חוסר תיאום בין מינהל התכנון...

אני קורא לזה זלזול. זה כל כך נצפה שאי אפשר להתעלם מזה. זה דבר שרואים אותו. האנטי תזה של האיחוד זה להפריד. יש תכנית אב שנרקמת ליישוב באקה אל גרבייה וג'ת. האוכלוסייה כולה מתוסכלת לחלוטין. אין לה כל כלי וכל דרך לבטא את עצמה בתכנית הזאת. אין שיתוף ציבור. ברשות המקומית אומרים שיש ועדה. הרשות המקומית לא מייצגת את האנשים בנושא של תכנון ובנייה. יש פה זלזול , יש פה חוסר עניין. אנחנו מכירים את הדברים האלה מהשטח. אנחנו מכירים את הדברים האלה גם מהבחינה המקצועית. שמעתי רמיזות שהכל פוליטיקה, כאילו שפוליטיקה זה דבר גרוע. מדובר בפוליטיקה שצומחת מהשטח. דין באקה אל גרבייה וג'ת כדין שאר היישובים.

אני מעוניין לייצג את הוועדה הציבורית. לדעתי לא נעשתה שום עבודה יסודית ומעמיקה ברגע שהוחלט על ההחלטה הפוליטית הזאת שנפלה בקונספירציה פוליטית לערוך את האיחוד. אני לוקח את הסיכום שאמר חבר הכנסת פינס. הוא סיכם את הדברים שאמר מר יצחק ולד. האיחוד הזה כשל כישלון חרוץ. אנחנו עדיין חיים בחלום כאילו זאת אפיזודה חולפת. זאת נבואה שלא הגשימה את עצמה בשום מישור מהמישורים. איחוד באקה- ג'ת גרם לכאב רב. ציין פה ממלא מקום הרשות הקודמת שיכול מר ולד לפשפש ולעיין בפרוטוקולים. 15 חברי העירייה הצביעו נגד האיחוד. הם אלא רצו אותו. גם האוכלוסייה. משרד הפנים שם לעצמו מטרות שהוא לא השיג אותן.

הלוואי שמשרד הפנים היה שם את המטרה הזאת של איחוד באקה-ג'ת. לפי דעתי משרד האוצר שם את המטרה הזאת.

ציין מר סוויד את כביש 61 שלא רק מהווה קו הפרדה אלא גם זולל את האדמות. יש גירעון תקציבי גבוה. תנו לנו לבטא את עצמנו. אנחנו לא רוצים את האיחוד הזה.

ב2004 הגשתי הצעת חוק לפירוק באקה-ג'ת. אני זוכר שדיברתי איתך, אדוני היושב-ראש, והצבעת בעד. אני מכיר את המצב בבאקה וג'ת לפרטי פרטים. אני עוקב אחרי תהליך האיחוד. הייתי בקשר עם ראש העירייה הקודם, עם סגנו, עם חברי העירייה ועם התושבים. זה לא עניין של פופוליזם שאנשים לא רוצים איחוד. יש דברים שאנשים רוצים ואני אומר להם לא. אני היית בין אלה שחילקו כרוזים שקוראים לתושבים לשלם ארנונה, למרות שאנשים לא רוצים לשלם ארנונה. אני לא מוכן לקבל שום תירוץ בעניין הזה. הגענו למסקנה שהאיחוד הזה הוא כישלון, נועד לכישלון ויפגע בתושבים. צריך לשים לב מה קרה בבאקה וג'ת. באקה קיבלה מספר מכות שפגעו בכלכלתה בצורה מאוד חמורה. בניית הגדר פגעה בבאקה וג'ת מבחינת הכלכלה של היישוב. סלילת כביש חוצה ישראל פגעה ביישוב. זה היה המרכז המסחרי של המשולש. עכשיו הוסיפו לבעיות האלו את בעיית האיחוד. זה הפך למעמסה על התושבים.

את עניין הגדר אני מבין. לגדר היו סיבות ביטחוניות מאוד מובהקות. למה כביש 6? כביש 6 זה נגישות.

אין נגישות. הדוח האחרון של בנק ישראל אמר שהאיחודים נכשלו כישלון חרוץ. אין התייעלות, אין חיסכון, אין פיתוח. ממשיכים בטעות. זו מין עקשנות שאין לה הסבר. אני אגיד לך איך עושים איחוד. תיקח ישוב כמו באקה, תפתח אותו שיהיה יישוב משגשג ואז אנשי ג'ת יחתמו על עצומות על מנת להצטרף. אף אחד לא רץ ברגליו אל העוני, אל הדלות. אף אחד לא ילך ויזרוק את עצמו. ביישוב. ג'ת שילמו ארנונה מן הגבוהות בארץ. הייתה שם רמת פיתוח גבוהה מאוד. בשנים האחרונות היו קצת בעיות. האוכלוסייה שם יחסית לאוכלוסייה הערבית בשאר הארץ במצב סוציו אקונומי גבוהה. זה עדיין מאוד נמוך בארץ, אבל גבוה בציבור הערבי. זה יישוב שיכול לעמוד בזכות עצמו. יש לו את ההיסטוריה שלו. אני לא רוצה להיכנס למתחים שלא היו קיימים בין ג'ת ובאקה שהאיחוד עשה. יש מתחים. ההנהגה היא אחראית.

אני רואה שאין אור בקצה המנהרה של האיחוד. מישהו כיבה את האור הזה. צריך לצאת מהמנהרה הזאת ולתת לשני היישובים לטפל בבעיות שלהם. אני בטוח, כפי שאני מכיר את התושבים, שהם מסוגלים לפתור כל אחד לחוד את בעיותיו כך שיהיה שיתוף פעולה בין שני היישובים בעניינים רבים, כמו איכות סביבה, ביוב, שירותים מסוימים. לא הכל יחד.

למה לא עשו את זה קודם?

אפשר לפתח דברים שמועילים לתושבים. בהחלטת האיחוד היה כתוב שהממשלה צריכה להסדיר את החובות, לא להפיל את החובות של ג'ת על משלם הארנונה בבאקה.

הפילו את החוב?

בטח שהפילו. הממשלה הייתה צריכה לטפל בחוב הזה, אבל היא לא עשתה את זה. הממשלה לא עזרה לעירייה. אם את הכספים שהזרימו למר ולד היו מזרימים למועצה הקודמת...

הזרימו לבור שחור. אני יודע בדיוק מה היה שם. היה שם קרקס, לא מועצה.

אני תושב הכפר ג'ת. הייתי בעל זהות במקום מגורים, מוכר כמו בכל היישובים במדינה. מאז האיחוד בין היישובים באקה וג'ת קיבלתי זהות מפוצלת. זאת ההרגשה שלי.

לא מחקו את ג'ת.

בחוק שהחליט על איחוד בין שני היישובים באקה –ג'ת יש סעיף שאומר שעל משרד הפנים לסגור את הגירעונות של שתי הרשויות שסבלו בתקופת ראשי המועצות הקודמים. זה לא קוים על ידי הממשלה. בג'ת יש לנו מוסר תשלומים. תושבי הכפר ג'ת מרגישים שהם שכונה מוזנחת של העיר המשותפת באקה-ג'ת. רמת השירותים במקום היא אפסית ומתחת לכל ביקורת. אין ולא יהיה שוויון הזדמנויות בין המועמדים לתפקידם המוצעים. היישוב מתנהל היום בצורה לא מניחה את הדעת בעניין הזה. הכפר ג'ת נוהל על ידי אנשים מצליחים שהחדירו בו מוסר לתת ולתרום לאינטרס של הכלל. אצלנו בג'ת תכנית המתאר עברה הרבה שלבים חיוביים. המודעות של הציבור בג'ת לתמוך בפיתוח והשלמת התכניות המוצעות הייתה חיובית ביותר. זה ההיפך מהמצב ביישוב באקה שיש בו הרבה מכשולים. הפיתוח של ג'ת נעצר, אם זה כבישים, גנים, גנים, ציבוריים, אזור תעשייה.

מה ששמענו מהאנשים זה רק חלק מהמטענים שהיינו חשופים אליהם כשהגשנו את הצעות החוק. זה לא איזה סיפור שישב כל אחד במשרד שלו ודמיין משהו וירטואלי. אמר פה הסגן שכשהוא נבחר התושבים נתנו בו אמון כנבחר ציבור כדי לפרק את האיחוד. הקונצנזוס כמעט מלא בעניין הזה. זה לא איזה סחף שלנו , של חברי כנסת, לאיזה זרם מודרני של פירוק איחודים. אנחנו נחשפנו לעוצמות של האנשים שנמצאים פה.

האם חברי כנסת מתחייבים לא להציע הצעות חוק על פירוק איחודים בקדנציה הזאת?

אנחנו נמשיך איפה שנכשלנו. אין לנו איזו מחויבות לפרק איחודים. נחשפנו לנושא הזה בשליחות ציבורית. האנשים שיושבים פה מביאים את המצוקות שלהם ואת העוצמות של התסכול שלהם. כשעשו את האיחוד הייתה אי שביעות אבל לא עוצמות של התנגדות כל כך גדולות. אנשים אמרו שאולי זה יביא איזה תקווה, אולי זה יביא לאיזה טובה, אולי בסופו של דבר הם יזכו לרווחה מסוימת. נתנו צ'אנס. אנשים נתנו צ'אנס והלכו עם העניין. התפתחו שני גורמים מאוד בסיסיים. יש נתונים מסוימים שמצביעים על כך שלא היו שירותים. אני פניתי אליך, אדוני היושב ראש, וביקשתי דיון על כביש 61.

אני טיפלתי בזה בלי דיון.

פניתי בלי קשר לאיחוד. אני נותנת משקל מאוד רציני לתחושות ולהרגשות. עם זה לא מתווכחים. אומרים לך האנשים שהם לא רוצים את זה, שהם חשים מתוסכלים. צריך להצביע על זה היום ולצרף את ההצעה באותו מסלול של ההצעות האחרות.

ההצעה היא הצעה תקציבית. כל נושא וכל מהלך האיחודים שהתחיל כמהלך גדול יותר והצטמצם על פני השנים התבצע לא רק באמצעות חקיקה אלא באמצעים נוספים, מתוך תפישה של הממשלה שהרצון של התושבים הוא לא חזות הכל. אין מקום לבוא ולסבסד את כל הרצונות של התושבים. כל אחד יכול להעלות בדעתו כל מיני רצונות שאין מקום לממן אותם. זה מתקשר לנקודה הספציפית פה. המהלך הזה הוא מהלך שיעלה כסף למשלם המסים. אני לא בטוח שנכון שהציבור יממן את הרצונות השונים ביישובים הספציפיים האלה, לכן אנחנו מתנגדים לפירוק. העלות הישירה היא 13 מיליון שקלים. יש על זה עלויות נוספות ורבות. אנחנו סבורים שהמהלך יוביל את היישובים האלה אחורה. הוא יכניס אותם לבעיות תקציביות, לבעיות פיננסיות . הדרך שלנו לבוא ולסייע ליישובים תהיה דרך מסובכת, קשה יותר ויקרה יותר. האינטרס העיקרי בהצעת החוק שהובא בדברי ההסבר והובע על ידי המציעים הוא העניין של התושבים. אנחנו אומרים שהרצון של התושבים הוא לא החזות היחידה. אנחנו רוצים שחברי הכנסת ישקלו מלבד את רצון התושבים גם שיקולים נוספים. אני לא חושב שהם מבוטלים.

אנחנו היינו עדים לטיעונים החשובים לפירוק של דלית אל כרמל, עוספייה. הם היו נכונים ונבעו משכנוע פנימי ועמוק של תושבי המקום ושל הדוברים. הטיעונים לגבי באקה-ג'ת חזקים יותר משני המקרים הקודמים. האמן לי, אדוני היושב-ראש, אני חי את באקה- ג'ת כמו שאני חי את טייבה. אל תקל ראש, אדוני המנכ"ל, בשיקול החברתי ובמרקם החברתי של האנשים. מה ששמעת לגבי דלית אל כרמל ולגבי עוספייה נכון. פה השיקול החברתי, המרקם החברתי זועק לשמיים. לא במקרה שמעת את הפינג פונג בין האקל לאבו-עימאד. זה אב-טיפוס של הויכוח בין באקה לג'ת. נגמרו כל הניואנסים, כל ההבדלים והדקויות בין שני היישובים.

מה קורה כאשר יש בעיה חברתית בתוך היישוב עצמו, בתוך 3 חמולות?

אף אחד לא כופה איחוד על 3 חמולות. מדובר ב-3 קבוצות. נכון שיש בעיות של חמולות. יש ביקורת פנימית ערה בתוכנו על הדבר הזה. זו לא סיבה לא לפרק איחוד. צריך להיענות לבקשה הזאת.


אנחנו רוצים להודות לך, אדוני היושב-ראש, על דרך ניהול הישיבה ועל ההקשבה שלך בנוגע להעברת 3 הצעות החוק בקריאה ראשונה היום. חשוב שנמשיך בקצב הזה, כדי להביא אותן לידי קריאה שנייה ושלישית. קריאה ראשונה לא אומרת כלום מבחינת החוק. קריאה שנייה ושלישית היא המטרה. אנחנו צריכים את עזרתך, אדוני היושב-ראש, כדי שהדבר הזה יתבצע.

אני חושב שהייתה טעות לאחד את באקה וג'ת. יש תורה שלימה שצריך לפתח אותה. יש מספיק ניסיון נרכש שמשרד הפנים יפתח את התורה הזאת ויוציא אותה ככללים לעבודה. זה עניין של הממשלה כולה. אחד הכללים שאני מציע זה לעולם לא לאחד רשות קטנה וחזקה עם רשות גדולה וחלשה, כי הקטנה וחזקה תהיה קטנה וחלשה. היא לא יכולה להשפיע.

אני לא מצאתי טעם באיחוד ג'ת ובאקה. אני כבר לא מדבר על זה שלא הוכנה התשתית כמו במקומות האחרים. עשו איחוד סיטונאי של המון יישובים. אי אפשר לייצר תשתית אמיתית, על כל המשתמע מכך, כדי לוודא שהאיחוד הזה יצליח. בראייה לאחור ברור שבאיחוד יישובים כמו באקה וג'ת בניגוד לרצון התושבים צריך שיהיה מהתחלה ראש רשות ממונה. אם עושים איחוד כזה צריך למנות אדם שיוכל לבצע את הדברים האלה בלי הפרעות, כדי לדלג על המערכת הפוליטית ולייצר לתושבים אלטרנטיבה של ממש. אני לא אומר את זה כחוכמה בדיעבד, אלא כניסיון לייצר משהו שייתן תשתית.

אני חושב שאפשר לעשות איחודים, צריך לעשות איחודים, אבל צריך לעשות אותם עם הרבה מאוד שכל, עם הרבה מאוד תכנון, שיהיו מבוססים על הכישלונות מהעבר ועל ההצלחות מהעבר. יש איחודים שהצליחו. צריך לזכור את זה. צריך לייצר איזו שהיא מדיניות ברורה, איזו שהיא תשתית שעל פיה הולכים לגבי העתיד. אני מבקש מחבריי בממשלה לא להתייחס לפירוק איחודים כאילו השמיים נפלו. דברים מצליחים מחכים, לדברים שנכשלו לא נותנים יד ולא ממשיכים את הכישלון. זה לא עניין של אגו או יוקרה. ברור שבעצם הפירוק תהיה פגיעה בתושבים. בשלב המיידי. לא צריך לייצר פגיעה כרונית. צריך לאפשר ליישובים להשתקם ולבנות אותם על בסיס פרטני. אז אני חושב שלא תהיה כאן המשכיות למגמת הפירוקים. כשהכנסת תראה שהממשלה עניינית והיא באה למקומות שצריך לאחד עם כלים היא תקבל גיבוי, אבל כשהיא תבוא למקומות שנכשלו ותנסה לשמור את הכישלון הזה בכל הכוח, למרות שזה כישלון, בוודאי שתהיה לזה התנגדות של הכנסת. בסופו של דבר הכנסת מייצגת את הציבור בעניין הזה.


יש בקשה של מנכ"ל משרד הפנים לא להצביע היום על ההצעות האלו. האם חברי הכנסת המציעים מוכנים להיענות לפנייה של מנכ"ל משרד הפנים לקיים הידברות במהלך הפגרה ולהצביע לאחר מכן?

אנחנו מכבדים את אריה בר בבקשה אחרת, לא בבקשה הזאת.

אני מעלה להצבעה את נוסח ברכה וחברים, כולל הוראת השעה. מי בעד הצעת החוק?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 14:00