PAGE
16
ועדת החוקה, חוק ומשפט

8.1.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 415
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, א' בשבט התשס"ח (8 בינואר 2008), שעה 13:00

הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4) (הקדמת המועד לאיזון המשאבים), התשס"ז-2007

הצעתו של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר

קולט אביטל

זבולון אורלב

מיכאל איתן

זאב אלקין

טלב אסאנע

אלחנן גלזר

משה גפני

עמירה דותן

נסים זאב

יצחק זיו

שלי יחימוביץ

יצחק לוי

אברהם מיכאלי

מיכאל מלכיאור

גדעון סער

דוד רותם

עתניאל שנלר

עו"ד יהורם שקד, עוסק בדיני אישות

עו"ד דב פרימר, פרופסור לדיני משפחה, האוניברסיטה העברית

עו"ד עדי חן, מרצה בדיני משפחה ודיני ירושות וצוואות, אוניברסיטת חיפה

עו"ד פרץ סגל, ראש תחום ייעוץ, משרד המשפטים

נעמי אדגואיז'ו, מתמחה, משרד המשפטים

סנ"צ נורית זיו, רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

הרב יוסף וסרמן, יו"ר לשכת הטוענים הרבניים, טוען רבני – מגשר

ראובן שיימס, מנכ"ל עיקר, קואליציית ארגונים לזכויות העגונה ומסורבות הגט

עו"ד בת-שבע שרמן, מנהלת יד לאישה ויו"ר הועדה המשפטית, עיקר, קואליציית ארגונים לזכויות העגונה ומסורבות הגט

עו"ד גלי עציון, נעמ"ת

עו"ד מאירה בסוק, יועצת משפטית לדיני עבודה, ארגון נעמ"ת

עו"ד סיגל כץ, יועצת משפטית, שדולת הנשים

בתיה כהנא-דרור, עמותת "מבוי סתום"

עו"ד אורי צפת, לשכת עורכי הדין

עו"ד אד פרידמן, לשכת עורכי הדין

אתי סלע

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4) (הקדמת המועד לאיזון המשאבים),

התשס"ז-2007, הצעתו של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מספר 4) (הקדמת המועד לאיזון המשאבים), התשס"ז-2007.


לפני השלמת העבודה נשארו לנו סעיפים שעדיין לא ביררנו אותם. אני מפנה את עצמנו לסעיף שעסקנו בו לפני חודש וזה סעיף (ג), בית המשפט.


קיבלנו הצעה של הראשון לציון שהיא מקשה עוד יותר על קבלת האיזון המוקדם והיא מופיעה אצלכם בעמוד 3, נוסח מוצע, גרסה א(2). בסעיף (ג), (ד) ו-(ה) כבר דנו.

סעיף קטן (ג), (ד) ו-(ה), שלושתם סעיפים שכרגע הם בדיוק בנוסח שעבר בקריאה ראשונה. סעיף קטן (ג) מדבר על קיצור של התקופות שבעילות האחרות להקדמת מועד האיזון, וגם על אפשרות ושיקול דעת של בית המשפט במקרה שמוכחת אלימות בין בני הזוג, לראות בזה עילה עצמאית להקדמת מועד האיזון. זה בעצם סעיף שהתקיים בו דיון די מעמיק לקראת הקריאה הראשונה ועל סמך אותו דיון גובשו כאן ההצעות.

הוספת עכשיו את (ו).

כן, אבל עכשיו אני מדברת על (ג), על שלושת החלופות שלו, שבעצם שלושת הפסקאות הן דוגמאות או אלה הסיטואציות שמוכיחות, על בסיס החלטה של ערכאה שיפוטית, שבאמת הייתה אלימות או שניתן צו הגנה ומדובר על צו שניתן בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים ולא רק במעמד צד אחד, או שהוגש כתב אישום בעבירה של אלימות, או שבית משפט - ולא מעצר רק על ידי שוטר – ציווה על מעצר וגם כאן זה בסיטואציה שהיה יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחונו של המבקש.


כאן רציתי להעיר משהו שלא כללנו אותו ואני חושבת שזאת אולי טעות, שגם אם האישום הוא בעבירת אלימות שבוצעה בילדים, לא רק במבקש אלא גם בילדי בני הזוג, אלימות בתוך הבית המשפחתי שיכולה להיות מופנית גם כלפי בן זוג וגם כלפי ילדי בני הזוג. אני מציעה את זה לחברי הכנסת ב-(2), וב-(3) זה רלוונטי גם לעניין כתב אישום וגם לעניין המעצר. זה לגבי סעיף (ג) שלא קיבלתי עליו הערות כלשהן ולכן אני ממשיכה הלאה.


סעיף קטן (ד), גם הוא סעיף שדנו בו בהרחבה לקראת הקריאה הראשונה. סעיף קטן (ד) בא כדי להבטיח שהבקשה לאיזון המשאבים לא באה מבלי שבצדה יש כוונה לפרק את הקשר המשפחתי ולכן יש פה שיקול דעת לבית המשפט להתנות את ביצוע איזון המשאבים בהפקדת כתב הסכמה להתרת הנישואין מצד המבקש. בזמנו עלו כמה אפשרויות בדיון וביניהן זאת האופציה שנבחרה, גם בגלל שהיא הדדית גם לגבר וגם לאישה בשונה למשל מהפקדת גט, וגם בגלל שיכולות להיות לה איזה שהן השלכות של איזשהו חיוב שאחר כך תינתן לו משמעות באיזשהו הליך אזרחי אולי אפילו. זה סעיף קטן (ד) וזאת האופציה שנבחרה, הפקדה של כתב הסכמה.


סעיף קטן (ה) הוא סעיף שהיה עליו דיון לקראת הקריאה הראשונה והוא לא השתנה והוא מאפשר לבית המשפט מרציונלים דומים לעכב את ביצוע פסק הדין אם הוא סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין. הבהרנו שסירוב לוותר על זכויות שמגיעות לפי דין, לא יראו בזה חוסר תום לב.


סעיף קטן (ו) הוא תוספת שבאה בעקבות דיון שהיה כאן בישיבה הקודמת. אמרנו שבגלל שאחת העילות היא תקופת זמן שנמשכת מהגשת הבקשה לאיזון משאבים, אין הצדקה לכך שידחו את הבקשה רק בגלל שעדיין לא חלף הזמן. לכן צריך לאפשר לבית המשפט לעכב את הבקשה והסעיף אומר:

"בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים, לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1)(ב) ובית המשפט רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור".

אם כך, אין כאן שינוי.


נעבור לסעיף 6(א).

בסעיף 6 יש משהו שגם הוא לא השתנה מהקריאה הראשונה.

חובת הילדים ורווחת הקטנים.

אפשרות להתחשב בטובת הילדים.

6(א) זה הדירה.

כן. זה בעצם סעיף שיוצר התאמה מסוימת בין סעיפים שקיימים היום גם בחוק המטלטלין וגם בחוק המקרקעין ומדברים על פירוק שיתוף בדירת מגורים שמשמשת את בני הזוג או את ילדי בני הזוג ובן הזוג המחזיק בהם, כאשר בסיטואציה של פירוק שיתוף יש צורך לבצע מכירה והמטרה של הסעיף היא להבטיח שכל עוד בית המשפט לא נכח שלילדי בני הזוג ולבן הזוג המחזיק בהם יש סידור אחר של מגורים, הוא לא יורה על מכירת הדירה. בעצם לפי חוק איזון משאבים יכול להיות גם מצב שיגיעו למכירת הדירה כדי לממש את פסק הדין של איזון המשאבים ולאו דווקא הדירה רשומה על שם שני הצדדים בבעלות משותפת, ואז אולי חוק המקרקעין וחוק המטלטלין לא יחולו ולכן הסעיף הזה יכול לסייע במצב כזה ליצור את אותה התאמה.


יש פה כמה תיקונים לעומת הנוסח שפורסם בעקבות הדיון ממש. הבוקר פורסם נוסח מעודכן.


"ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך מימוש הזכות לאיזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע מכירה והיא תעוכב כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם לתקופה שיקבע".


בסעיף 8 יש כמה התאמות שנובעות מכך שסעיף 8 הוא סעיף שמאפשר כל מיני סמכויות מיוחדות לבית המשפט בנסיבות חריגות, גם לעניין יחס החלוקה בין בני הזוג ועוד כל מיני סמכויות מיוחדות והוא עוסק כל הזמן בדברים שקרו אחרי פקיעת הנישואין. מכיוון שלפי הצעת החוק פקיעת הנישואין לא תמיד תהיה המועד של איזון המשאבים אלא לפעמים זה יהיה לפני כן, אז יש פה התאמות שאומרות מועד איזון המשאבים ולא דווקא מועד פקיעת הנישואין. אלה התיקונים לסעיף 8.


בנוסף יש פה את מה שעסקנו בו בדיון הראשון בהכנה לשנייה ושלישית וזה העניין של נכסי הקריירה שמופיע כאן כהשלמה לגרסה המצומצמת שהוועדה החליטה עליה.


בסעיף 9 אין שינויים.


בסעיף 10 גם יש איזושהי התאמה. יש הוראה בחוק שקובעת שזכות לאיזון משאבים, היא זכות אובליגטורית שמתממשת רק כאשר מגיע המועד לאיזון המשאבים, אז אי אפשר להעביר אותה, לשעבד אותה או לעקל אותה כל עוד אין בן הזוג זכאי למימושה. את כל הסיפא אני מציעה למחוק למרות שמלכתחילה כן הצעתי. אני חושבת שזה יותר פשוט. הסעיף קיים גם היום. הוא בא למנוע שיטילו עיקול על זכות לאיזון משאבים שבכלל עוד לא קמה ועוד לא הגיע מועד האיזון.

כיוון שהיא נדונה.

נאמר ש"כל עוד לא פקעו הנישואין, הזכות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול", ועכשיו זה לא מותנה דווקא בפקיעה. אם מישהו מטיל עיקול על הזכות הזאת של אחד כלפי בן הזוג האחר לאזן משאבים עוד לפני שבכלל קם המועד לאיזון משאבים, אי אפשר לעשות את זה.


יש פה הוראות תחילה שזה גם כן משהו שעוד לא דנו בו, שבעצם אומרות כך: סעיף קטן (א) אומר שהוראות התיקון יחולו על בני זוג שהחוק המקורי חל עליהם. כלומר, בני זוג שנישאו החל משנת 1974 ולא על בני זוג אחרים. זאת בעצם תחילה אקטיבית.


הסעיף השני אומר שההוראות יכולות לחול מכאן ולהבא גם על בקשות תלויות ועומדות, גם על בקשות שנמצאות בפני בית המשפט הוא יכול לפעול על פי הוראות של חלק מהחוק, למשל קבענו שכאשר הוא מחלק את הנכסים הוא יכול להתחשב גם בנכסי קריירה והוא יוכל להשתמש בשיקול הדעת הזה גם לגבי בקשות תלויות ועומדות.


הסעיף האחרון אומר שאם בני זוג עשו הסכם ממון לפני שהחוק נכנס לתוקף, בעניינים אליהם הם לא התייחסו בכלל בהסכם שלהם, יראו אותם כמסכימים לחוק בנוסחו החדש. אם הם התייחסו, כמובן שההוראה שלהם גוברת על מה שאומר החוק.

מה שיש לנו כאן זה סיכום עבודה שעשית בעקבות ההוראות שלנו וקיבלנו את התשובות. מה שהתחדש לנו בין הישיבה הקודמת לבין הישיבה של היום, אני מפנה אתכם לעמוד 3, נוסח מוצע לגרסה א(2) של סעיף 5(א) המבוסס על הצעת הראשון לציון. קיבלנו מכתב אתמול מהרב פרץ.

עדיף לסייג את זה כי כרגע יש בקשה של הרב הראשי לבחון את המכתב שנכתב בשמו מחדש.

תכף תקבלו נייר עם מכתב מהראשון לציון ותוכלו לראות איך זה נכנס לסעיף.

אני אומר את הדברים משום שראוי שחברי הוועדה ידעו את כל התהליך כי נדמה לי שזה חשוב מאוד. זה חשוב לפרוטוקול וחשוב לדעת את הדברים כהווייתם.


מהות החוק שהתחלנו לעסוק בו, לקבוע זמן מוגדר בו מתחיל תהליך איזון משאבים או נקבע תהליך איזון משאבים ובלבד שזה לא יהיה נוגד את ההלכה היהודית. היו כמה ורסיות וכמה מחשבות.


הלכנו לתהליך של משא ומתן למצוא את הגשר בין ההלכה שצריכה לבוא לידי ביטוי על ידי ראשי הרבנות, על ידי הרב הראשי, לבין המהות של החוק שמקציב בזמן את תהליך איזון המשאבים. היו הצעות שונות והגענו לידי הבנה עם המציעים השונים, כולל חבר הכנסת הרב מלכיאור, שאנחנו הולכים לשאלת הקצאת הזמן בשיטה הבאה: שישה חודשים בית הדין ידון ואם הוא לא סיים בשישה חודשים, הוא יכול לקבל אורכה נוספת מנומקת, ואם הוא לא סיים, בית הדין הגדול ישלים את המלאכה. הסיכומים האלה היו מקובלים על כולם, כולל על הרב עמר. בגלל סיבות כאלה ואחרות התהליך התגלגל למצב שמונחת כאן הצעת גרסה א(2) שבעצם אומרת 14 חודשים ללא שישה ושישה בהמשך, וגם אחר כך יחליט נשיא בית הדין הגדול האם בכלל להעביר את זה לבית הדין בהרכב מיוחד גדול, כן או לא. במלים אחרות, ההצעה המונחת כאן איננה ההצעה שעליה הסכמתי עם הרב מלכיאור ונדמה לי שגם עם חבר הכנסת אורלב.


אנחנו במעמד בו הגענו לידי הסכמה רחבה שתואמת את ההלכה. לצערנו במכתב שקיבלנו ישנה סטייה מהעניין. לשם הגילוי הנאות אומר שהתחייבתי ללכת לאורך הדרך עם הפסיקה של הרב הראשי. אני אומר את זה כי אני רוצה להיות אמין כלפי הרב, כלפי חברי הכנסת וכלפי עצמי. לכן אני אלך לפי הדבר הזה ואני אציע באיזשהו שלב, אם אדוני יחליט להצביע, להצביע על מה שהרב עמר הציע. אם יהיה לזה רוב, ודאי נוכל לקבל את זה. אם יהיה מיעוט, אני אחזור ואבקש להצביע על ההצעה הקודמת שהיא כמו שסיכמנו מלכתחילה.

אמר חבר הכנסת שנלר שהוא יצביע על 14 חודשים. אם זה לא יעבור, הוא מבקש להצביע על שישה ושישה.

על 14 חודשים ואחר כך זה עובר לבית הדין הגבוה.

כן, כמו שכתוב כאן. הוא יצביע על מה שאצלי כתוב באדום ואצלכם כתוב במובלט.

אני רוצה לומר מה רע. אני אבקש את זה כי התחייבתי, אבל אני אומר מה רע. הסעיף הזה בעצם אומר 14 חודשים וגם אחר כך אין כלום.

כמו בבית משפט מחוזי ובית משפט עליון. אני לא רואה הבדל בין בית דין רבני לבין בית משפט מחוזי.

אמרנו את זה בדיון הראשון.

אם זה מה שמקובל על הרב, אני בעד.

בוודאי. תצביע בשביל הרב. אין שום בעיה. יש חופש הצבעה.

לצורך הפרוטוקול אומר שהצעתי את הצעת החוק אחרי התייעצות רחבה מאוד קודם כל עם הרב דייכובסקי ובהמשך גם עם רבנים אחרים בבית הדין הגדול עוד בכנסת הקודמת. הייתה לנו התדיינות מאוד גדולה עם אחרים ואז הצעתי את הצעת החוק. על פי בקשת הרב עמר בכנסת הקודמת, הוא ביקש ממני לקבל הסכמה רחבה על הצעת החוק שלי. לכן הוא ביקש ממני ביום ההצבעה לדחות את ההצבעה ואני דחיתי את ההצבעה. זה היה לפני שלוש וחצי שנים. שמתי שוב את הצעת החוק על שולחן הכנסת בכנסת הנוכחית ויש הצעת חוק ממש זהה של חבר הכנסת זבולון אורלב והצעת חוק אחרת שהציע חבר הכנסת עתניאל שנלר. לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה, כדי לעשות אחדות וכדי שתהיה הסכמה רחבה ביותר, כמובן שלא היה לנו שום עניין לפגוע בהלכה אבל יחד עם זה יש לנו עניין גדול מאוד בחוק הזה כי אנחנו מדברים על מאות נשים שסובלות מאוד בגלל שהן לא יכולות להגיע לאיזון משאבים. אל תשכחו בתוך כל המשא ומתן על מה אנחנו מדברים כאן ועל מי אנחנו מדברים.

חבר הכנסת שנלר במיומנות רבה הצליח לשכנע אותי – והיושב-ראש של הוועדה לא כל כך אהב את זה – אמנם להשאיר את הנוסח כמותש הוא בקריאה ראשונה אבל לקראת קריאה שנייה ושלישית הוא קיבל הסכמה של הרב עמר ושל כל הגורמים על פשרה שמבחינתי זו הייתה פשרה מאוד מאוד קשה, השש פלוס שש, כפי שהציג את זה עכשיו חבר הכנסת שנלר. זאת הייתה הבנה של כל הגורמים. אני רוצה להזכיר שרק לפני חודשים ספורים כולנו הצבענו בעד הנוסח שמבחינתי כלל את הנוסח המקורי של החוק בקריאה הראשונה.

אני לא בין ה"כולנו". אל תאמר כולנו כי זה יירשם בפרוטוקול. אני לא בין אלה.

נכון. אני חוזר בי.

גם אני לא.

לא הצבעת בעד?

לא.

זה היה הסיכום, זה היה ברור, זה היה בכתב ולכן אני סמכתי על זה.


אני מוכרח לומר שאני מאוד מאוכזב מהמצב שנוצר עכשיו. המצב שנוצר עכשיו שגם הקצה של הקצה של הפשרה שהסכמתי וסיכמתי עם המציע עתניאל שנלר, גם זה עכשיו מופר. חבר הכנסת שנלר אמר שהיו נסיבות שונות שקרו מאז ועד היום, אבל אני לא יודע מה הן הנסיבות למרות שמאוד הייתי מעונין לשמוע מה הן הנסיבות. אני לא מטיל את זה על עתניאל שנלר שעשה כמיטב יכולתו והשתמש בכל כישוריו.

אני עדיין אומר חד משמעית שאני עומד על הצעתי המקורית שהיא הצעה טובה והיא באמת תשנה את מציאות הנשים בישראל. אם אפשר להגיע לפשרה על השש פלוס שש, הפשרה שהייתה לקראת הקריאה הראשונה, אני עומד על חתימתי.

יש הצעה אחרת של הראשון לציון.

אם לא, ברור שכל הסכמה שהייתה בינינו לא קיימת ואני עומד על הצעתי המקורית שהיא גם ההצעה הנכונה והטובה.

אני מבקש להתייחס לגופו של עניין. מבחינתי הנושא העקרוני – אני מקווה שחברי כנסת נוספים גם בדעה הזאת – שמעמדו של בית הדין הרבני כמעמדו של בית המשפט בנושאים שהוא מופקד עליהם על פי החוק. אני לא נכנס למכתבו של נשיא בית הדין הרבני הגדול שאני כמובן מקבל את עמדתו, בכל מה שקשור לנושאים הללו של החקיקה בכנסת אני מקבל את עמדתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול. איך אני אצביע זה עוד נושא והוא לא רלוונטי עכשיו. אני עכשיו מדבר על נושא לגופו ואני פונה לכל חברי הכנסת שמשתתפים כאן בדיון.


אני לא מכיר בחוקי הכנסת הליך חוקי שאומר לבית המשפט בכל ערכאותיו שהוא קוצב לו זמן לדיון. אני לא מכיר דבר כזה. יכול להיות שיש, אבל אני לא מכיר. אני לא מכיר הליך שהכנסת באה ואומרת שהיא מקציבה לדיון בבית המשפט שישה חודשים, 12 חודשים, 14 חודשים. אני לא מכיר חוקים מהסוג הזה כאשר בחלק מהדיונים השתתפתי. לפי דעתי יש כאן ערעור של מעמדו של בית הדין הרבני שלהערכתי הרב עמר בענוותנותו לא רצה להיכנס לעניין הזה. הוא אמר אתם חברי הכנסת מבקשים בנושא העקרוני את חוות דעתי ואני נותן את חוות דעתי העקרונית לגבי החוק. לגבי הנושא הזה של ההסכמה על מה שמופיע כאן במכתב של הרב פרץ, של ראש הלשכה של נשיא בית הדין הרבני, הוא אומר שבסדר, נגיע לפשרה מהסוג הזה שיכול להיות שאיננה פגיעה הלכתית. לא ברור לי, לא בחנתי את זה, לא דיברתי אתו עדיין, דיברתי אתו כמה פעמים על החוק הזה אבל לא דיברתי אתו לגבי העניין הזה.

אני כחבר כנסת רואה בהצעה הזאת פיחות במעמדו של בית הדין מול בית המשפט האזרחי בדברים שמסורים לבית הדין. אני יודע בוודאות, אין לי בכלל ספקות בעניין שלו היה מגיעה הצעת חוק כזאת שהייתה מדברת על בית משפט בערכאותיו השונות בבית המשפט האזרחי, אני מעריך אדוני היושב-ראש שאתה היית מתנגד לזה, אני מעריך כך מהיכרותי אותך במשך כמעט שנתיים שאתה יושב-ראש הוועדה. אתה לא היית מאפשר שתהיה פגיעה בבית המשפט. אני גם יודע שהעיתונות הייתה מלאה בניסיון של המחוקק להתערב בהליך שיפוטי. ועדת החוקה הולכת לומר לבית משפט אזרחי כמה זמן יידון הנושא הזה.


לכן אני מבקש להוריד את הסעיף של הגבלת הזמן לבית הדין. אני רואה בזה פגיעה במעמדו של בית הדין הרבני מול בית המשפט האזרחי. אין רלוונטיות במה שאני אומר לגבי הרב עמר ומכתבו. מכתבו של הרב עמר, כולם מקבלים באופן עקרוני את מה שהוא העלה לגבי החוק.

מכיוון שהייתה הסכמה שכל מה שייעשה כאן יהיה על דעתו של הרב הראשי, אני חושב שאסור לנו כרגע להצביע על שתי אופציות. חבר הכנסת שנלר הסכים לכך והוא הרי המציע.

הוועדה היא המציעה. זה קריאה שנייה ושלישית.

אני הצהרתי לעצמי ולא הצהרתי לגבי אף אחד אחר.

מבחינה מספרית יש מסורבות גט כמו מסרבות גט ואנחנו מכירים את המקרים.

אנחנו לא חוזרים לתחילת הדיון.

אני לא חושב לרגע שיש לבית דין איזשהו אינטרס לעכב דיונים או מהלכים. אם אתה מקציב 14 חודשים מראש או שישה ושישה חודשים, בכל מקרה לבית הדין יש אינטרס לסיים גט.

אנחנו לא חוזרים למהות הדיון שדנו בו כבר. עסקנו בסוגיות המהותיות.

אדוני היושב-ראש, בחוק הזה אנחנו דנים כבר במשך מספר חודשים ולהערכתי בתבונה רבה מכיוון שהיו כאן הבדלים בין שני הנוסחים. ברשות הוועדה ניתנה לחבר הכנסת שנלר להוביל מהלך, לפשר בין הנוסחים ואני חושב שאנחנו נמצאים כאן לקראת פשרה. ביומיים האחרונים קרה כאן משהו עת קיבלנו מכתב מלשכת הרב הראשי שלמיטב ידיעתי – וכרגע אני מצהיר את זה לפרוטוקול – משיחה לפני כשעה המכתב הזה צריך להיבחן מחדש כי הרב הראשי לא ער לתוכנו של המכתב.


הרב הראשי ביקש לתת לו שהות לעבור על המכתב מחדש ולא להצביע.

לא ולא.

אני מבקש לא להצביע ולפחות לא לצטט את הרב הראשי.

אנחנו עוברים להצבעה והיא תתבצע בשני שלבים.

דיברנו כל הזמן על פיצול, אמרנו שאם אנחנו מצביעים, אנחנו מצביעים על כל החוק ביחד.

אני לא יודע מה אומר חבר הכנסת מיכאלי ואת מי הוא מצטט. אני לא יודע אם הציטוט שלו נכון או לא נכון, אבל אני שואל את עצמי מה היה קורה אם היה הנשיא ברק מבקש שנדחה בכמה ימים.

תעצור כאן.

תן לי לסיים את דבריי. אם הייתי אומר דבר שמוצא חן בעיניך, היית נותן לי לסיים את דבריי.

לא.

הגבת רק בגלל התוכן ואתה לא נותן לי לסיים את דבריי.

ארבע פעמים קיבלתי הודעות מהרב הראשי שהנייר שלו הוא לא הנייר שלו. שלוש פעמים נפגשתי עם הרב הראשי עם בקשות להמתנות. אני לא עובד לא של בית המשפט העליון ולא של הרב הראשי אלא של כנסת ישראל ועכשיו אני עובר להצבעה.

אתה עובד בשביל עצמך ולא בשביל כנסת ישראל, כי אם התוכן של דבריי היה מוצא חן בעיניך, היית נותן לי להשלים משפט.

תשלים משפט.

אני רוצה לומר את המשפט שרציתי להוסיף, שאני חושב שזה לא לכבודו של הרב שבכלל שמו שורבב לכאן. זה לא היה מתאים.

ההצבעה הולכת בשני שלבים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש התייעצות סיעתית.

אתה יכול להתייעץ עם מי שאתה רוצה.

לא הבנתי.

אין זמן להתייעצות סיעתית.

סלח לי, עם כל הכבוד, אתה משבש את עבודת הכנסת ממש. אני מבקש התייעצות סיעתית.

אתה לא מקבל אותה ואני אסביר לך גם למה. הניסיונות למקש את הדיון בפרשה הזאת נעשו בחבלה.

אתה לא נותן לי התייעצות סיעתית?

לא. אני אסביר גם למה.

אתה סיעת יחיד. עם מי תתייעץ, עם עצמך?

פוגעים ברב הראשי ואתם שותקים.

הרב גפני, שתי דקות להתייעצות סיעתית.

אני סיעת יחיד, אבל אני עושה עבודה יותר מ-12 חברי כנסת. פוגעים כאן ברב הראשי ואתם שותקים.

שתי דקות התייעצות סיעתית.

הרב הראשי מבקש בקשה ואתם לא מסכימים להיענות לה.

תמה ההתייעצות הסיעתית. תודה. אנחנו נצביע בשני שלבים. בשלב הראשון נצביע בשאלה שהיא הייתה במהות המחלוקת ואז תראו שאין הבדל בין 14 חודשים ל-12 חודשים. יש כאן שתי גרסאות מהותיות ואני אסביר. האם איזון המשאבים הוא בלתי תלוי בהכרעת בית הדין הרבני או האם כל מסלול קודם כל תלוי בהכרעת בית הדין הרבני. זה ההבדל בין הגרסה הראשונה שאני קורא לה גרסת מלכיאור-אורלב שהיא בלתי תלויה בבית הדין הרבני לבין הגרסה שנקראת כאן א(2) ו-א חדשה שהיא תלויה קודם כל במעבר. השנייה זאת גרסת שנלר והרב הראשי לצורך העניין. השלישית היא הרב הראשי.


מי בעד הגרסה שרשומה לפניכם א(1) לעומת א(2) לפי שתי גרסאותיה. גרסה א(1) בעמוד 2.

מה לגבי ההצעה לסדר?

היא נדחתה.

תצביע עליה.

עם כל הכבוד, אני לא חייב להצביע על הצעות לסדר. אני מדבר על גרסה א(1) לעומת שתי א(2). א(1) לסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

א(1) זאת הצעתו של מי?

א(1) זאת הצעת מלכיאור-אורלב.

שלא תלוי בבית הדין.

שלא תלוי בבית הדין.


מי בעד הצעת א(1)?

ה צ ב ע ה

בעד – 10

מי בעד הצעה א(2)?

ה צ ב ע ה

בעד – 4

לפני ההסתייגות, אדוני היושב-ראש, אני מבקש רביזיה.

מי בעד הרביזיה של הרב גפני?

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד - 10

הרביזיה לא התקבלה

אני רוצה להצביע על כל סעיפי החוק חוץ מעל סעיף א(2).

סעיף א(2) ירד.

תרשמי הסתייגויות.

אתה בעצם רוצה להצביע על כל הצעת החוק. להצעת החוק יש הסתייגויות. קודם צריך להצביע על הסתייגויות. אם יש הסתייגויות, צריך להצביע עליהן.

מי רוצה לתת הסתייגויות?

אני מעלה שתי הסתייגויות. הראשונה, אני רוצה להסתייג לגבי הסעיף עליו הצבענו ואני מבקש שיהיה הנוסח שהצגתי בבסיס - שישה חודשים נוספים מנומקים ועוד שישה חודשים רק עם הסכמה של בית הדין הגדול כנוסח הקודם.


ההסתייגות השנייה שעוד לא הצבענו עליה. אני מבקש לפצל את החוק כך שאני מדבר על אחרי סעיף 5, קרי, מסעיף 6 ואילך. התיקון בבסיס שהגשנו מלכתחילה לא נגע לסעיפים 6 עד 13.

התיקון יהיה רק על הנושא של מועד האיזון.

התיקון הוא על מועד האיזון. אני מבקש לפצל את זה מהחוק.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת שנלר לקבל את גרסה א(2) בעמוד 2 כהסתייגות?

למעשה עכשיו הצבעתם על א(2). זה יישאר כהסתייגות.

מי בעד הסתייגותו השנייה של חבר הכנסת שנלר, לפצל מסעיף 6 ואילך?

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – 10

ההסתייגות לא התקבלה

אבל היא תעלה במליאה.

כן. כהסתייגות.

היא תעלה במליאה.

אני מבקש לרשום כהסתייגות את הגרסה בעמוד 3 למעלה.

גרסת הראשון לציון.

גרסת הראשון לציון.

אנחנו הצבענו. תקבל הסתייגות. זה רשום ומנוסח.

חבר הכנסת מיכאלי ואני, אותה הסתייגות.

זה ייכנס להסתייגויות. הסתייגות דיבור.

זה לא דיבור. למה זה דיבור?

גם אני מבקש הסתייגות דיבור.

אני מבקש לרשום הסתייגות לגבי הסעיף הזה. אני מבקש למחות כי אין הגבלה של בית הדין בכלל.

למעשה כרגע בנוסח שכתוב, בנוסח של הרב עמר, נאמר שלא יבוצע איזון משאבים כל עוד לא ניתן פסק דין.

תרשמי לי הסתייגות דיבור.

כל היושבים מסביב לשולחן הזה רשומים להסתייגות דיבור. מי שלא רוצה הסתייגות דיבור, יבקש אחר כך להוריד את ההסתייגות שלו.

בגרסה שמבוססת על המכתב של ראש לשכת הרב נאמר שלא יבוצע איזון משאבים כל עוד לא ניתן פסק דין של בית הדין, ואם הוגש ערעור, כל עוד לא ניתנה החלטה בערעור. זאת אומרת, זה עונה.

אני מבקש שלא תהיה הגבלה של זמן.

אין הגבלה.

זה בעצם אומר שאם הוא מתעכב.

גם את זה אני מבקש למחוק.

להוריד את ה-14 חודשים.

אנחנו מצביעים על כל החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ה צ ב ע ה

בעד – 10

נגד - 5

אושר

החוק עבר.

אני מבקש רביזיה.

אי אפשר. כבר סיימנו אותו.


מי בעד הרביזיה של חבר הכנסת גלזר?

ה צ ב ע ה

בעד - 5

נגד - 9

הרביזיה לא התקבלה

לפני שיושב-ראש הוועדה נועל את הישיבה אני מבקש לומר משפט אחד. דווקא בגלל שלא הצלחנו להעביר את הנוסחה שלנו, אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה על הסבלנות הרבה שהייתה לו לאורך כל הדרך.

תעשה לי טובה. הוועדה הזאת היא נגד בתי הדין, נקודה. שום דבר כאן לא מתקדם אלא רק מה שנגד בית הדין.

אדוני היושב-ראש, הנושא כפי שהוצבע היום וכפי שבסוף עבר, אנחנו רואים בזה הפרה של ההסכם הקואליציוני ואנחנו לא רואים בצורה הזאת של ההצבעה הצבעה שאמורה להיות מתואמת. לפחות יושב-ראש הקואליציה הודיע לי לפני שעה שההצבעה הזאת לא תתקיים היום. לכן, עם כל הכבוד לרוב שגויס כאן בניגוד לסיכומים קואליציוניים, זה דבר שלא צריך לקרות.

את החשבון הקואליציוני שלנו צריך לעשות לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית ויושב-ראש התנועה שלנו צריך לעשות את זה כתנאי להמשך שלנו בקואליציה. אם הרבנות רואה בזה דבר חמור, זה המבחן שלנו כאן.

את דבריי לנעילה לא אומר כאן אלא מעל במת הכנסת.


הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50