PAGE
21
ועדת החינוך, התרבות והספורט
23.7.2008
הכנסת השבע עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 485
מישיבת ועדת החינוך, התרבות וספורט
יום רביעי, כ' תמוז תשס"ח (23 ביולי 2008), שעה 09:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 23/07/2008
הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות, התשס"ח-2008
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות תשס"ח 2008
של ח"כ יובל שטייניץ, ח"כ עתניאל שנלר, ח"כ צבי הנדל, ח"כ שלמה נגוסה מולה, ח"כ אורית נוקד, ח"כ משה שרוני, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, ח"כ ניסן סלומינסקי, ח"כ זבולון אורלב, ח"כ יצחק לוי, ח"כ אלכס מילר, ח"כ יולי יואל אדלשטיין, ח"כ ישראל חסון, ח"כ ראובן ריבלין, ח"כ בנימין אלון, ח"כ יצחק בן ישראל, ח"כ סופה לנדבר, ח"כ יצחק זיו, ח"כ יצחק גלנטי, ח"כ שי חרמש, ח"כ אבשלום וילן, ח"כ איתן כבל, ח"כ אבישי ברוורמן, ח"כ מיכאל מלכיאור, ח"כ גלעד ארדן, ח"כ גדעון סער, ח"כ חיים כץ, ח"כ אריה אלדד, ח"כ רוברט אילטוב, ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ יוסף שגל, ח"כ אופיר פינס פז, ח"כ קולט אביטל, ח"כ משה כחלון, ח"כ אברהם מיכאלי, ח"כ יעקב מרגי, ח"כ רונית תירוש, ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ מיכאל איתן, ח"כ לימור לבנת (פ/3512)
מוזמנים
¶
ח"כ לימור לבנת
ח"כ ניסן סלומינסקי
יוחנן בן יעקב
- ממונה על מכינות קד"צ, משרד החינוך
עו"ד שנית הראל לשכה משפטית, משרד החינוך
אילנית זווילי
- דוברות, משרד החינוך
ריקי ארמן
- רפרנטית חינוך, משרד האוצר
עו"ד אבישי פדהצור- משרד המשפטים
רשמה וערכה
¶
- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות תשס"ח 2008
של ח"כ יובל שטייניץ, ח"כ עתניאל שנלר, ח"כ צבי הנדל, ח"כ שלמה נגוסה מולה, ח"כ אורית נוקד, ח"כ משה שרוני, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, ח"כ ניסן סלומינסקי, ח"כ זבולון אורלב, ח"כ יצחק לוי, ח"כ אלכס מילר, ח"כ יולי יואל אדלשטיין, ח"כ ישראל חסון, ח"כ ראובן ריבלין, ח"כ בנימין אלון, ח"כ יצחק בן ישראל, ח"כ סופה לנדבר, ח"כ יצחק זיו, ח"כ יצחק גלנטי, ח"כ שי חרמש, ח"כ אבשלום וילן, ח"כ איתן כבל, ח"כ אבישי ברוורמן, ח"כ מיכאל מלכיאור, ח"כ גלעד ארדן, ח"כ גדעון סער, ח"כ חיים כץ, ח"כ אריה אלדד, ח"כ רוברט אילטוב, ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ יוסף שגל, ח"כ אופיר פינס פז, ח"כ קולט אביטל, ח"כ משה כחלון, ח"כ אברהם מיכאלי, ח"כ יעקב מרגי, ח"כ רונית תירוש, ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ מיכאל איתן, ח"כ לימור לבנת (פ/3512)
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
בוקר טוב, בשעה טובה ומוצלחת ביום שני אחרי עבודה מאומצת אנחנו ו-53 אנשים טובים ואמיצים הצביעו בכנסת כדי להביע את רצון הכנסת כלפי המכינות הקדם צבאיות, ואני רואה את זה גם כחובתי אכן לקדם את החוק הזה במהירות האפשרית. לפעמים צריך להתחשב פה ושם בדעה של המתנגדים אבל יחד עם זה אנחנו נסיים את החוק הזה, בעזרת השם, זה יהיה חוק בישראל, גם בקריאה שנייה ושלישית לכן שמתי את זה לפני שזה עבר ביום שני בהנחה שהכנסת תקבל את ההחלטה הנכונה. אני שמתי את זה על הסדר יום וזו אכן כוונתי שאנחנו היום נסיים את העבודה ונצביע על קבלת החוק בקריאה שנייה ושלישית, ואני מקווה שעד אז גם הממשלה תתעשת, שלא נראה מצב חס ושלום, שהממשלה לקריאה שנייה ושלישית שוב תכריח אותנו להביא 50 חברי כנסת להתנגד לעמדת הממשלה. זה לא ראוי, לא נכון בנושא כזה, ואני מאוד מקווה שיהיה שיקול נוסף. אני יודע שההצבעה בממשלה בוועדת השרים היה ברוב של אחד וזה היה אחרי גיוס מאוד גדול שמאן דהיא עשתה ואנחנו חושבים שישנה אפשרות שהממשלה גם תקבל עמדה ראויה בנושא שצריך באמת לפחות את כל הגורמים הציונים והמדינה לאחד מסביב וככה זה היה במליאת הכנסת. אז עם ההקדמה הזאת, אם יש עוד מישהו שרוצה להגיד, אם אבישי רוצה לבשר על שינוי עמדת ממשלה או משהו כזה אנחנו נשמח לשמוע.
ניסן סלומינסקי
¶
מהניסיון שלנו בשבועיים האחרונים אם הממשלה מתנגדת זו ההבטחה הכי טובה שזה יעבור ברוב גדול בכנסת.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
עם כל זה אני יכול לספור לך את הדברים התקציבים שעברו, אני לא מדבר על קריאה טרומית, הדברים התקציביים שעברו ב-18 החודשים האחרונים, אני עשיתי את זה מספר פעמים לכן אני יודע כמה זה קשה פה, היה לי תגבור מאוד חזק שלימור עבדה מאוד קשה והיו לה כמה עוזרים נאמנים, וכמובן המכינות עשו פה עבודה, אבל זה לא דבר הכי פשוט. יש איזשהו כישרון של הממשלה תמיד ליפול בצד הלא נכון בדברים עקרוניים. אמנם זה חוק תקציבי וזה עולה 30 מיליון שקל אבל זה לא תקציבי. זה סך הכול מעגן בחוק את מה שהממשלה כבר החליט ה ומה שכבר מתבצע והוצע בתקציב וכו'. עד כאן הדברים האלו. לימור את רוצה להוסיף?
ריקי ארמן
¶
רק רציתי לתקן. לא כל הסכום נמצא בתקציב היום. הסכום ב-2006 היה כ-25 מיליון. היום הסכום עומד על כ-13 מיליון ויש פה סכום שלא נמצא.
ניסן סלומינסקי
¶
רק לעדכן את מה שריקי אומרת, זה נכון שבתקציב עצמו בבסיס ב-2006 היה 20 מיליון אבל לאחר מכן ריקי, גם משרד החינוך וגם משרד הביטחון שמבחינתנו זה הממשלה הוסיפו את מה שצריך כדי שנגיע ל-30 מיליון שזה הסכום שבהם כבר מזה כמה שנים המכינות עובדות. זה לא תוספת באמת רק מה, במקום שיחכו כל הזמן, יתנו, יתנו וכל הזמן נריב שיהיה פעם אחת ולתמיד מסודר. הם ידעו מראש, יוכלו להתארגן לפי הסכום הזה ולא כל הזמן יהיו תלויים. אבל זה לא תוספת כי הממשלה נתנה את זה דרך משרד החינוך, דרך משרד הביטחון.
ריקי ארמן
¶
אני לא מכירה את הסיכום. ייתכן שנמצא סיכום ל-2008. השאלה אם הסכומים שאתה מדבר עליהם נמצא להם פתרון לבסיס.
ריקי ארמן
¶
פה מדובר על חוק שהוא גם קדימה. אם נמצא איזשהו פתרון פרטני לשנה הזאת זה עדיין לא פוטר את השנים הבאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
בדיוק בשביל זה אנחנו צריכים את החוק. אנחנו מודים לך על העידוד לחוקק את החוק. אני רק אומר שבפועל כל התקציב הזה נמצא גם ב-2008, גם ב-2007, גם ב-2006. לכן זה לא תוספת אמיתית אבל זה תוספת שהיא באמת בבסיס התקציב כי המכינות לא צריכות לבזבז את הזמן שלהם לרוץ פה בכנסת ואחרי כל חבר כנסת ואחרי משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הביטחון, במקום לפעול במה שהם יודעים לעשות.
לימור לבנת
¶
מצד שני יכול להיות שהאוצר חושב שה-10 מיליון שקל האלה בבסיס התקציב יערערו את תקציב המדינה. יכול להיות שיש לכם בעיה.
מירב ישראלי
¶
הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות. בחוק זה יוצא צבא כהגדרתו בשירות ביטחון מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו בחוק שירות ביטחון ששירותו הסדיר נדחה לפי אותו חוק עקב לימודיו במכינה קדם צבאית.
מכינה קדם צבאית. מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון וליוצאי צבא שמטרותיה הכנת החניכים לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית. מכינה קדם צבאית מוכרת. מכינה קדם צבאית שהוכרה לפי הוראות חוק זה. הכרה במכינה קדם צבאית. שר החינוך יקבע הוראות לעניין ההכרה במכינה קדם צבאית כמכינה קדם צבאית מוכרת שיהיה לה תנאים להכרה כאמור, הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ככל שיתייחסו בין היתר לאופן ההתאגדות של המכינה הקדם צבאית, ליכולתה הכספית והארגונית, לבעלי התפקידים בה, לתוכנית החינוכית והלימודית שתונהג בה ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותה.
תקציב. השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת תהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה. לעניין זה סל לחניך סכום ההשתתפות בפועל של המדינה באחזקתו של חניך במכינה קדם צבאית משנת התקציב 2006 כפי שיעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך.
(ב) תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הקדם צבאיות המוכרות ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך וחוק התקציב השנתי. לעניין זה תחום פעולה וסעיף תקציב כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק התקציב. מספר החניכים במכינות הקדם צבאיות המוכרות שיובא בחשבון לעניין השתתפות אוצר המדינה כאמור לא יעלה יותר מ-15% מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה. תחילתו של חוק בשנת הכספים 2009.
שנית הראל
¶
שנית הראל מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. אני לחזור ולהזכיר את ההסתייגות שהעלינו גם בישיבות לקראת קריאה ראשונה לגבי קביעת סכום ספציפי בתוך הצעת החוק להבדיל מקביעת איזשהו מנגנון שיאפשר לשרה לקבוע את שיעור ההשתתפות במועדים שהיא תקבע מאוחר יותר. זה לעניין סעיף (3)א. אנחנו העלינו את ההסתייגות גם בישיבות הקודמות. הוועדה לצערי דחתה את זה.
שנית הראל
¶
אני מזכירה שבוועדת שרים לענייני חקיקה עמדת שרת החינוך היתה שהיא תומכת בהצעת החוק בכפוף לזה שהיא תקבל את התקציב המתאים ממשרד האוצר.
לימור לבנת
¶
27 מיליארד כמעט. במשרד החינוך זה ישנו. אני אומרת לך את זה מתוך ידיעה. אבל את מייצגת בסדר את משרד החינוך. אין לי טענה אליך.
ניסן סלומינסקי
¶
אם יהיה לכם קושי למצוא אני מוכן להתנדב, תנו לי יומיים, ואני אמצא בתוך התקציב שלכם את הסכום הזה.
ניסן סלומינסקי
¶
יש לי רק שאלה. למרות שדיברנו אז. בזמנו רצינו בסעיף (3)א להכניס את הסכום 30 מיליון, שלא תהיה מחלוקת אחר כך. זה ירד בסוף. השאלה, מפה מה שאני שומע יכול להיות שהם יגידו בסוף שהנושא של השתתפות בפועל לא ברורה. השאלה אם לא כדאי לכתוב את הסכום 30 מיליון ואז לא יהיו חילוקי דעות וכולנו נדע, ובזה נפתור הרבה מאוד. אחרי שזה יאושר יבוא משרד החינוך ויגיד, בפועל, יכול להיות שיתחילו מחלוקות מה זה הסכום הזה.
מירב ישראלי
¶
ה-30 מיליון נוגע לסעיף קטן (ב) בסעיף (3). זה הסכום הכללי של כלל המכינות הקדם צבאיות. סעיף קטן (א) זה המנגנון להשתתפות.
ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה להשאיר את זה אבל במקום להשאיר את זה סכום השתתפות בפועל של המדינה באחזקתו של חניך במכינה הקדם צבאית ב-2006 – 30 מיליון.
ניסן סלומינסקי
¶
בתקציב של 2006 היה 20 מיליון. הוצאנו ממשרד החינוך עוד, ומשרד הביטחון גם השתתף. אז הצירוף של שניהם ביחד נתן לנו, זה החלק שלנו ל-30 מיליון. אני יודע שתתחיל מלחמה. משרד החינוך יגיד אנחנו נתנו רק 25 מיליון. זה שהמשרד הביטחון נתן גם, מה אכפת לנו. אבל מבחינתנו זה מדינה. אז יכול להיות שאם היינו כותבים פה 30 מיליון היינו פותרים את הכול.
ניסן סלומינסקי
¶
כן. זה לא בא במקום זה. המנגנון הוא אותו מנגנון. מה אמרנו? לוקחים את הסכום של 2006, מחלקים במספר התלמידים של 2006 והחילוק הזה נותן סל. עכשיו השאלה מאיזה סכום. כדי שלא יהיו מחלוקות והם יגידו 25 מיליון, וזה יגיד כך, ואנחנו נבוא נגיד אבל משרד הביטחון נתן גם, יגידו זה לא עניינו, שלא יהיו מחלוקות יכול להיות שכדאי להכניס את הסכום הזה.
יוחנן בן יעקב
¶
אני רוצה לתקן את ניסן. משרד הביטחון השתתף ב-2007 ולא ב-2006. ב-2006 לא היתה שום השתתפות של משרד הביטחון, רק של משרד החינוך ושל כספים נוספים.
יוחנן בן יעקב
¶
הדבר השני הוא אם חוזרים לדיון על ה-30 מיליון אני רוצה להזכיר את ההצעה שאני הצעתי להצמיד במקום סל חניך, דמי השתתפות של חניך בפנימיית עליית הנוער שזה תעריף קבוע שהאוצר מכיר אותו, המדינה מכירה אותו, כל המנגנונים במדינה מכירים אותו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
זה אותו דבר. אם זה יותר ברור זה יכול לפתור את הבעיה. מה היתה הסיבה שלא הכנסנו אותו?
מירב ישראלי
¶
זה יכול להשתנות. אולי יבטלו את סכום ההשתתפות לחניך בפנימייה מחר. זו החלטה מנהלית. אתה יוצר בחוק מנגנון שתלוי בהחלטה מנהלית. אז זה לא משהו שאנחנו עושים בחוק. בחוק אתה חייב לכתוב משהו שתמיד יהיה קבוע ושהממשלה לא תוכל לשנות אותו בהחלטה מנהלית ואז החוק אין לו בכלל משמעות. זאת היתה הבעיה. הרי לא סתם לא קיבלנו את זה.
נתיב
¶
אם ככה אז האמירה של חבר הכנסת סלומינסקי עוד יותר בתוקף כי יש סכום שממנו מתחילים. כי אחר כך יכולים לרדת עם סל לחניך גם כן בהחלטה.
לימור לבנת
¶
שאלה. האם על פי הנוסח הזה, האם השר יכול על פי סעיף (2) סעיף קטן ב, הוראות שהשר קובע. האם זה אומר שיש בידיו אפשרות לקבוע גם את מספר החניכים במכינה כזאת?
מירב ישראלי
¶
ההכרה במכינה היא צריכה להיות פשוט, כל הרעיון הוא שלא כל מי שמחר יקום וילמד 4 תלמידים ויקרא לזה מכינה יקבל את התקצוב. אלא ששר החינוך יקבע איזשהם קריטריונים.
לימור לבנת
¶
אני רוצה בכל זאת לשאול. האם בביטוי הזה שההוראות שהשר קובע יכול שיתייחסו לאופן ההתאגדות של מכינה קדם צבאית, זה בסדר. ויכולתה הכספית והארגונית, האם בשלוש המילים האלה לא עולה מתוך זה שיכול גם השר להגביל את מספר התלמידים בהתאם ליכולתה הכספית הארגונית של המכינה הקדם צבאית. למשל הוא יכול לומר, יכולתה הכספית והארגונית של המכינה הזאת הם כזאת שלא יכולים לקבל שם יותר מאיקס תלמידים.
לימור לבנת
¶
אפשר להקטין את המספר הקיים. למשל אתמול שרת החינוך אמרה למשה הגר בתום ההצבעה אמרה לו, אין דבר, יש הרבה חוקים מתים בספר החוקים.
לימור לבנת
¶
האם היא יכולה למשל להקטין את מספר התלמידים על פני המספר הקיים? יש במכללה מסוימת למשל קדם צבאית 100 תלמידים, האם היא לא יכולה על פי זה לומר שלדעתה, דעת המשרד, יכולתה הכספית והארגונית של מכללה מסוימת ביתיר לצורך העניין, היא כזאת שאי אפשר ששם יהיו 100 תלמידים אלא רק 70 תלמידים לדעת המשרד ולהקטין את מספר התלמידים.
אבישי פדהצור
¶
היא קובעת כללים או תקנות. אם יש בהם שרירות, אם יש בהם חוסר סבירות בשביל זה יש בתי משפט בירושלים. בג"ץ מבקר.
לימור לבנת
¶
אני רק ציינתי. אני לא אומרת שלזה היא התכוונה בהתאם לסעיף הזה. אני יוצאת מתוך הנחה ששרת החינוך לא פועלת בתום לב בכל מה שנוגע למכינות הקדם צבאיות. היא פועלת על מנת לחסל אותן. ומכיוון שכך אני מאוד חשדנית לגבי כוונותיה ולגבי מה שהיא תעשה בעתיד, ועל כן אני חושבת שצריך לבדוק כאן בשבע עיניים כל ניסוח על מנת שהיא לא תוכל לנצל אותו אחר כך לרעה כדי להקטין את מספר התלמידים במכינות קדם צבאיות. לכן אני שואלת את השאלה הזאת כדי לוודא שלא יוצר מצב שבו היא תוכל להקטין את מספר התלמידים כשהיא מתבססת על אותו סעיף שבו כתוב בהתאם ליכולתה הכספית והארגונית, היא תגיד מחר בבוקר לדעתי יכולתה הכספית והארגונית של המכללה ביתיר היא כזאת שלא יכולים להיות שם מאה תלמידים אלא רק 70 תלמידים ולכן היא מגבילה את מספר התלמידים.
מירב ישראלי
¶
אבל יש מצב שזה יכול להיות נכון כי אם למשל יש בניין אחד שמכיל מאה תלמידים, והמכינה מקבלת מאתיים תלמידים, יש מצבים שזה יהיה סביר וענייני להגיד את זה. היא יכולה למשל להגיד שהיא רוצה לגבי בעלי תפקידים, למשל היא רוצה עכשיו שהמכללה תעסיק מאה מורים. היא יכולה לקחת כל דבר שכתבנו כאן בעצם ולהשתמש בו לרעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אני רוצה לחלוק בנקודה זאת על חברת הכנסת לימור לבנת. אני לא חושב שהיא תשתמש לרעה, לא היא ולא מי שיבוא אחריה לדבר הזה. גם יש פגם מבחינה שיפוטית על חוסר סבירות. הרי אם המכינה עד עכשיו תפקדה לפי הדבר הזה, פתאום בא שר וקובע דברים שרירותיים תמיד יכולים לעשות את זה בכל דבר ועניין אבל אז יש בחינה שיפוטית כמו שאמר אבישי בצדק. אני חושב שאת הערת דבר שקצת מדאיג אותי. אנחנו כתבנו פה שאפשר להגדיל לא יעלה ביותר מ-15% אבל אנחנו לא חייבנו. זאת אומרת מה שאני הייתי כן רוצה שיהיה בתוך החוק שאם יש לפי הקריטריונים והכול, אם יש עוד 15% של תלמידים אז צריך לתת עוד 15%.
ניסן סלומינסקי
¶
אני הייתי כן מציע לכתוב סכום ואז לא יהיו מחלוקות יותר. אחרת יהיה פתוח למחלוקות. במשרד החינוך יבואו יגידו זה 25 מיליון, כל אחד יגיד סכומים אחרים.
מירב ישראלי
¶
צריך לתקן את זה גם בא' וגם בב'. א' זה בעצם מספר החניכים בשנת 2006 חלקי 30 מיליון. זה הסכום לחניך.
אבישי פדהצור
¶
בפועל היה 30 מיליון. עכשיו איך הבפועל הזה נוצר? מי נתן? נתן משרד החינוך, אנחנו נתנו. אני מכיר את זה הרי.
יוחנן בן יעקב
¶
צריך להבין שבגלל שאנחנו עובדים בשנת לימודים כי המוסדות עובדים בשנת לימודים אז לפעמים כיוון שאין תקציב למשרד בדצמבר, הוא משלם את זה בינואר והפער הזה שריקי מדברת עליו היה כי שילמו בינואר את מה שהיו צריכים לשלם בדצמבר. עכשיו ב-2008 הנתון המעודכן ביותר שאנחנו זקוקים לו לפי הערכת אגף כלכלה ותקציבים של המשרד זה 32 מיליון, 966 אלף.
ניסן סלומינסקי
¶
זה לא הסכום שיש בתקציב. זה הסיכום שהיה עם רענן דינור. עכשיו אם כדרכו בקודש רענן דינור לא יעביר את הכסף, אני יודע, אני עוד לא רואה את הכסף הזה בפנים. יש לי את המכתב של רענן דינור.
ניסן סלומינסקי
¶
אבל אם הוא בסוף לא יתן את זה. אז בסוף 2008 בפועל, כי היום זה ב-12.9 ואם הוא לא יתן אז בסוף אנחנו נהיה על הפנים לכל החיים מה שנקרא. אז כדאי לרענן דינור למשוך את זה, לעבור את 2008, התקציב ישאר 12.9 והוא עשה חגיגה והמכינות הפסידו את הכול.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
למה לא לכתוב 32? הרי ממילא אם הממשלה היתה פה איתנו אז זה היה רלוונטי לדבר מה צריך להיות הסכום. מאחר וזה הסיכון היום עם המנכ"ל, אם אנחנו כבר כותבים סכום אז נכתוב את הסכום הזה ולא סכום יותר נמוך. של 2008 זה מה שחשוב.
ניסן סולמינסקי
¶
מה ההפרש בין 2006 ל-2008 במספר התלמידים? כי הרי אנחנו צריכים לחלק את זה למספר התלמידים? יש הבדל?
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אז איך יכול להיות שהסכום גדל? אם זה אותו מספר תלמידים בתוך שנתיים זה שהם צריכים כל מכינה לעבוד לצערי כדי לגייס עוד סכומים.
יוחנן בן יעקב
¶
אמרתי את זה בישיבה הקודמת שנוצרה מצוקה תקציבית המדינה לא ממנה את מה שהצמדה לתקציב פנימיות מלא.
ניסן סלומינסקי
¶
לא כדאי אפילו להיכנס לזה. אם אנחנו במקום סכום ההשתתפות בפועל נכתוב את הסכום 33 מיליון נגמר הסיפור.
מירב ישראלי
¶
בב' נכתוב 33 מיליון. אז נכתוב, התקציב השנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הצבאיות יעמוד על 33 מיליון שקלים חדשים וייקבע בתחום פעולה נפרד. זה סעיף ב'.
מירב ישראלי
¶
סכום ההשתתפות באחזקתו של חניך אחד בודד. זה לא באחזקת כל המכינות. אנחנו צריכים עכשיו לקבוע סכום לחניך.
מירב ישראלי
¶
אז אנחנו אומרים סל לחניך זה סכום של 20,625 שקלים חדשים שיעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך. (ב) ההשתתפות תהיה 33 שנשארת המגבלה של 15% מדי שנה.
אבישי פדהצור
¶
אני רוצה אדוני ברשותך הערה לגבי סעיף (2). בסופו של יום בצד ההיבטים התקציבים של החוק, החוק גם יוצר הסדרה מנהלית של הפעילות של המכינות. נכון לעכשיו החוק שותק יחסית ביחס לאופן של מי המוסמך להכיר במכינה ובדרכי הביקורת השיפוטית על ההחלטות שלו. מהשתיקה הזאת עולה לכאורה שההחלטה היא החלטה שר והפניה אליה כביקורת ישר לבג"ץ. יכול להיות אולי כמודל משפטי יותר מתאים בשביל שהחוק הזה ככל שהוא יעבור ויתפקד להסמיך את המנהל להכיר לפי כללים שיקבע השר ולקבוע שהעתירה שלו על סירוב שלו להכיר למשל או כל החלטה שלו בעניין הכרה תהיה לבית משפט לעניינים מנהליים. פשוט בשביל ליצור איזושהי קוהרנטיות שיש לנו בדברי חקיקה אחרים ביחס לביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מנהל. זה לשיקול דעתכם. לפי הנוסח הנוכחי לכאורה השר הוא זה שמחליט למרות שזה לא כתוב. כתוב רק שהשר יקבע אבל ההנחה היא שאם השר קובע אז הוא גם זה שצריך להחליט אחרי זה איך מיישמים.
מירב ישראלי
¶
אם לא נכניס משהו מיוחד זה יהיה בג"ץ. והוא אומר שמה שיותר מתאים זה בית משפט לעניינים מנהליים. זה פשוט ערכאה. איזו ערכאה מדובר. המנהל או מי שהסמיך לכך.
מירב ישראלי
¶
לפי התוספת לחוק בתי משפט מנהליים החלטות שר הן יוצאות מבתי משפט לעניינים מנהליים והולכות לבג"ץ. אז לכן זה המצב שלנו כרגע פה.
לימור לבנת
¶
האם בכל דבר חקיקה שבו כתוב השר יקבע תקנות תמיד מופיע אותו סעיף שבו כתוב גם שהערכאה תהיה בבית משפט מנהלי?
לימור לבנת
¶
אומר יוחנן שהדרך הרגילה שבה זה מתנהל היא הקמת ועדה ממשרד החינוך. לא השר יושב, השר מחליט.
אבישי פדהצור
¶
היום איך שמשרד החינוך פועל זה מכוח הנחיות מנהליות. עדיין כאשר היום נניח המנכ"ל יחליט להגיש בקשה להכרה כזו, דרך המלך לתקוף את ההחלטה שלו היא בעתירה לבג"ץ. עכשיו ברגע שאנחנו עושים פה את העיגון החוקי כפי שהוא לפחות מנוסח עכשיו, אם אני אשאל מחר מי מחליט ואיך אני תוקף את ההחלטה שלו, דעתי האישית היא שהמוסמך להחליט הוא השר, הוא יכול לומר למנכ"ל לעזור לו אבל ההחלטה הסופית היא החלטת השר. ובתור שכזו הביקורת עליה היא בבית המשפט העליון בדרך של עתירה לבג"ץ ולא בדרך של עתירה מנהלית או ערעור מנהלי במקרים אחרים. זה לשיקול דעתכם. שוב אנחנו מנסים לחוקק חוק שיחיה ככל שהוא יעבור בכנסת.
לימור לבנת
¶
אני אומרת שמכיוון שאנחנו לא כותבים דבר חקיקה השר יורה למנכ"ל, לא כותבים, גם לא צריך שנכתוב, לא נכון שנכתוב, השר יורה למנכ"ל והמנכ"ל יקים ועדה, והוועדה תהיה מורכבת מכך וכך אנשים שישבו על המדוכה והם יחליטו למי לתת הכרה ואיך לתת הכרה, ורק מכינה שיהיו בה למעלה מ-50 חניכים לצורך הדוגמה, כל זה אנחנו לא כותבים אלא מקנים לשר באמת את הסמכות לפעול באופן סביר במשרד, סומכים על השר שהוא יעשה את זה כמו שצריך. אז עכשיו להכניס כאן.
מירב ישראלי
¶
מה שאבישי מציע זה דבר אחד קטן להוסיף כאן איך שאני מבינה בעצם. הוא אומר השר יקבע את ההוראות הכלליות של דרכי ההכרה אבל מי שיעשה את העבודה המנהלית הזאת בפועל שיגישו לו בקשה והוא יעשה, זה המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, ואז המנהל הכללי יוכל להסמיך את מי שהוא רוצה וגם לקבוע ועדה. זה בעצם מה שהוא אומר. מה שצריך להוסיף פה זה דבר אחד קטן. המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך יכיר במכינה קדם צבאית כמכינה קדם צבאית מוכרת לפי הוראות שיקבע השר לעניין דרך ההכרה והתנאים להכרה כאמור. והחלטת המנהל לפי סעיף זה וזה, הערעור להחלטת המנהל יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים. עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים. זה מה שהוא מציע. לא מעבר לזה.
מירב ישראלי
¶
נראה לי שאם בלאו הכי היום זה ככה ואנחנו לא רוצים שגם השר יעסוק אישית בכל דבר ויש מנגנון אז אפשר לקבוע אותו.
אבישי פדהצור
¶
ההכרה בקבוצה היא הכרת שר. אני אומר שבתרבותי ייחודי ההכרה בקבוצה היא הכרת שר כי חשבנו שבגלל המשמעות.
יוחנן בן יעקב
¶
הייתי מעיר רק הערה אחת. 1600 תלמידים בתחילת שנת הלימודים. בגלל שנה ב', לזה יכולה להיות משמעות.
יוחנן בן יעקב
¶
יכול להיות שיותר נכון לעשות הפוך. לכתוב 33 מיליון על בסיס 1600 חניכים בתחילת השנה ואז המכינות ירוויחו טיפה. במקום לכתוב סל לחניך לכתוב 33 מיליון שנתי, לפי 1600 תלמידים בתחילת שנת הלימודים.
מירב ישראלי
¶
עדיין זה אותו דבר. זה אותו דבר, אין הבדל. אם אתה כותב 20,625 שקל במכפלת התלמידים, זה במכפלת התלמידים ולא חשוב כמה זה 1700, או 1800 תלמידים, לא חשוב כמה.
מירב ישראלי
¶
סעיף (א) אומר שכרגע 20,625 שקל יעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך. התקציב הכולל לא יפחת מ-33 מיליון, ומספר התלמידים לא יעלה על הגידול. נגיד שיהיה גידול של 15%.
מירב ישראלי
¶
את כותבת לא יפחת, אני לא מכריחה אותך לתת יותר. אז יש פה מצב שיכול להיות מספר יותר גדול של חניכים, הסכום יישאר 33 מיליון.
מירב ישראלי
¶
אני חושבת שעדיף להשאיר את זה, תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציב של כלל המכינות הקדם צבאיות המוכרות שזה מה שאמר סעיף (א). בשביל מה אנחנו צריכים להגיד סכום? לא נגיד סכום. נגיד שהם ישתתפו בסכום של כלל התלמידים כל שנה. כמה תלמידים שיש ככה הם ישתתפו.
מירב ישראלי
¶
בסעיף (א) כתוב ככה: השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת תהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה. סל לחניך, סכום של 20,625 שקלים חדשים כפי שיעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך. ואז אני משאירה את סעיף (ב) תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבה, בואו נכתוב לפי סעיף קטן (א) ואז לפי סעיף קטן (א) הסכום כבר נקבע בסעיף קטן (א) ואז הגידול הוא לפי מספר התלמידים. ייקבע בתחום פעולה נפרד. ואז בסוף, מספר החניכים במכינות הקדם צבאיות לא יעלה ביותר מ-15%. אז אם המספר בסעיף (א) יעלה וה-33 מיליון יישאר. לדעתי זה יותר נכון.
ניסן סלומינסקי
¶
זה בסדר רק את צריכה לקבוע נניח יהיו מספר תלמידים, את לא תדעי אם זה גידול של 10% או 7%. אין בכלל גידול. כי אם את לא כותבת מה הוא הבסיס של התלמידים.
ניסן סלומינסקי
¶
את צריכה לכתוב אחד מהסכומים, או את הסכום הכולל או את מספר התלמידים ואז זה סגור. אם לא אז את לא יודעת מה הבסיס. אם יהיה כתוב רק 21 אלף, אז יכולים לבוא ולהגיד שהתקציב באמת היה 25 מיליון והוא התחלק על 1800 תלמידים.
מירב ישראלי
¶
לדעתי יש פה תשובות לכול. אני אסביר למה. היה מנגנון של הכרה שהוא היה מנגנון מנהלי. אתם מתייחסים עכשיו למה שקם בשטח לפי המנגנון המנהלי. אנחנו יוצרים פה מנגנון חדש של הכרה שאף אחד לא אומר שהמנגנון שהיה קיים המנהלי היום יועתק. שהשר יחליט שעכשיו כל המכינות, עכשיו בדיוק ככה הוא מעתיק לפי החוק. הרי אנחנו נותנים לו את הסמכות לקבוע תנאים. אז סביר להניח שמה שהוא יעשה, הוא ייקח את התנאים המנהליים שקיימים היום, יקבע את זה, ואז המכינות שמקבלות היום ימשיכו לקבל. אבל עקרונית מה שעשינו פה קבענו מנגנון חדש. חוקי. משנת 2009 ואילך המנגנון עובר להיות ממנגנון מנהלי, הוא לא יהיה קיים יותר המנגנון שקיים היום, המנגנון החדש יהיה המנגנון הזה.
עכשיו נגיד שהשר יעתיק את המצב הקיים, יש לו כמה מכינות קדם צבאיות, נגיד 30, כל המכינות האלה יהיו עכשיו מכינות מוכרות מכוח החוק כי הוא העתיק. ואז אנחנו אומרים, השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת לפי החוק הזה תהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה בפועל. כמה שיש באותה מכינה יקחו את הסל לחניך. ברגע שהיא מכינה מוכרת, אנחנו מציינים מצב, יש בה 100 חניכים עכשיו אתה מצלם את המצב. זה המצב שיהיה היום, מכאן ואילך משנת 2010 ואילך אפשר להתחיל גידול של 15%. אתה תצלם את המצב. יש פה את כל המשתנים. לא חסר פה אף משתנה.
לימור לבנת
¶
יש לי הצעה. מה שמירב אומרת יש בו היגיון אבל בכל זאת יש בעיה מסוימת שזה לא כתוב באופן הכי מפורט לכן אפשר להוסיף את מספר התלמידים הקיים כרגע, כמו שמירב אומרת, צילום המצב שקיים כרגע, אפשר להוסיף אותו בדברי ההסבר. מרגע מסוים כל מה שהיה עד אותו רגע לא קיים למעט מספר התלמידים.
ניסן סלומינסקי
¶
נניח את כותבת את הסכום. לא יפחת מ-33 מיליון. נניח היא תכיר בחצי מהמכינות. אז לא חשוב, החצי השני יקבל את ה-33, אז אין לה אינטרס להקים מכינות או דברים כאלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
זה נכון. אבל מה שמדאיג אותי יותר זה מה שלימור אמרה בהתחלה. לפי ההערה שלך. אנחנו כן רוצים להגביל את שיקול הדעת.
שנית הראל
¶
אי אפשר לקבוע בחוק בכמה תלמידים היא תכיר או לא תכיר כי זה בדיוק שיקול הדעת שניתן לכללי הכרה.
לימור לבנת
¶
מי מכיר ביותר? אני הכרתי ביותר מכינות. השרה לא הכירה ביותר מכינות. את יכולה לקרוא שוב את סעיף (3)א?
מירב ישראלי
¶
השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת יהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה. לעניין זה סל לחניך, סכום של 21 אלף שקלים חדשים כפי שעודכן באופן שייקבע שר החינוך. סעיף (ב) אומר, תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הקדם צבאיות לפי סעיף קטן (א), זאת אומרת המכפלה ובלבד שלא יפחת מ-33 מיליון שקלים חדשים.
ניסן סלומינסקי
¶
ואז אין לה אינטרס להוריד מכינות, לא לאשר. כי את הכסף היא תאשר בין כה וכה, אז מה היא תרוויח מזה? האינטרס היחיד שלה להוריד מכינות זה להרוויח כסף.
לימור לבנת
¶
לא נכון. האינטרס היחידי שלה הוא להרוויח כסף. האינטרס שלה הוא לחסל את המפעל הזה. לא רק להרוויח כסף. אני חולקת. מותר לי לחלוק על זה. האינטרס שלה הוא להרוויח כסף זה נכון אבל יש לה אינטרס לחסל את זה. הרווח פה מהכסף הוא עניין שולי, בשביל הכמה מיליוני שקלים האלה. ולכן אני רוצה רגע לשאול האם אפשר מירב להוסיף בסעיף קטן (א) בסעיף 3, האם אפשר כאן להוסיף ולומר, על פי מצב הצילום המצב הקיים או במילים כאלה או אחרות.
מירב ישראלי
¶
זה צריך משהו אחר. זה הוראת מעבר כזאת. זה לא בתוך סעיף התקציב. יהיה תהליך הכרה חדש מכוח החוק. אבל יכול להיות שזה ישתנה. יכול להיות שהיא תוסיף, יכול להיות שהיא תוריד.
מירב ישראלי
¶
לא אבל איפה את צריכה את זה? (3)א מתייחס לחניך בודד. הוא לא מתייחס למספר חניכים. אז את לא צריכה שם לציין מספר חניכים.
לימור לבנת
¶
אני חולקת עליך. אתם מתבססים על תום ליבה של השרה. ואני רוצה לעגן את זה מכל הכיוונים ולחשק את זה מכל הכיוונים. יש לי אולי מחלוקת מסוימת איתכם. אז אני אומרת כך, יש משולש פה שיש לו שלוש צלעות. צלע אחת היא הסכום לחניך. צלע שנייה סך הכול הסכום. והצלע השלישית היא מספר התלמידים. לכן אני אומרת ברגע שאנחנו קבענו את הסכום הכולל 33 מיליון שלא יפחת, ברגע שקבענו את הסכום לחניך,
לימור לבנת
¶
לא "לא יפחת". אני אומרת כרגע כפי שמירב הסבירה את זה קודם אנחנו עכשיו אנחנו עוברים למודל חוקי חדש שונה ממה שהיה עד עכשיו. על פי המודל החדש אנחנו מתחילים אותו מנקודה, אנחנו מצלמים את המצב הקיים ומתחילים ממודל חוקי חדש. כדי לצלם את המצב הקיים אנחנו צריכים גם לצלם למעשה את מספר החניכים כפי שהיה עד הרגע הזה.
מירב ישראלי
¶
לא. יכול להיות שמספר החניכים משנה שעברה ל-2009 ישתנה. מה שאת רוצה לצלם מצב זה את המכינות הספציפיות שקיבלו הכרה, לא את מספר התלמידים. מספר התלמידים יכול להשתנות.
מירב ישראלי
¶
אבל מספר התלמידים מתבטא ב-33 מיליון. מה זה 33? זה 21 אלף כפול 1600. זה המשמעות של 33 מיליון, אז את לא צריכה להגיד את זה כי זה לא יפחת.
ניסן סלומינסקי
¶
לא. מה שאת אומרת זה משהו אחר. זה לא בסעיף הזה. מה שאת אומרת שיכול להיות בסעיף (2)ב, שמה יכול להיות שאני לא יודע מה הקריטריונים שהיא קובעת אז אפשר להגיד שני דברים. אפשר להגיד עד שיומצאו קריטריונים אחרים יחולו הקריטריונים האלו, ואם אתם חושבים שהיא תקבע איזה קריטריון אחר אפשר להגיד שזה יהיה באישור ועדת חינוך.
מירב ישראלי
¶
זה יהיה (2)א. שר החינוך יקבע הוראות לעניין דרך ההכרה באישור ועדת החינוך. ואז אתם יכולים לראות פחות או יותר אם הקריטריונים יבטיחו שהמכינות הקיימות יעברו גם לחוק הקיים או שלא.
יוחנן בן יעקב
¶
אני רוצה ברשותכם תיקון לדברים שאמרתי קודם. הנתון המדויק הוא 33 מיליון לחלק לממוצע שנתי של 1400 תלמידים ולא 1600 ואני אסביר מדוע. בתחילת השנה יש 1600, בסוף השנה 1100 או 1200 כי יש תלמידים שלומדים חצי שנה, אלה ששנה ב' וכדומה, לכן הנתון כדי להגיע ל-33 מיליון הוא סל של 23.5 אלף.
יוחנן בן יעקב
¶
בדיוק. כי הממוצע השנתי הוא 1400. זו היתה באמת טעות שלי. אני מתנצל. אז צריך לשנות את המספר של 21 אלף ל-23 אלף. זה לא משנה את סך הכול הכולל.
מירב ישראלי
¶
רק בקיצור. יש הסתייגויות שהגישו לנו בכתב סיעת חד"ש. אני רק רוצה להסביר. הם רוצים בעצם להוריד את סעיף (3). אני סבורה שמכיוון שכל המשמעות של החוק היא סעיף (3) זו בעצם הסתייגות שמאיינת את החוק שאי אפשר להגיש אותה. אני משערת שהם רצו הסתייגות דיבור. אם הם ירצו הסתייגות דיבור אז אני אכניס את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
עדיין הם יכולים להעלות את זה במליאה. אם אין עוד הסתייגויות אנחנו נעבור להצבעה. שלושת הנוכחים הם ברי זכות הצבעה. אז מי מצביע עם השינויים, התוספות שהכנסנו.
הצבעה
חוק המכינות הקדם צבאיות התשס"ח 2008 . בעד – 3
נגד- אין
נמנעים – אין