PAGE
21
ועדת החינוך, התרבות והספורט

23.7.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 485

מישיבת ועדת החינוך, התרבות וספורט

יום רביעי, כ' תמוז תשס"ח (23 ביולי 2008), שעה 09:30

הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות תשס"ח 2008

של ח"כ יובל שטייניץ, ח"כ עתניאל שנלר, ח"כ צבי הנדל, ח"כ שלמה נגוסה מולה, ח"כ אורית נוקד, ח"כ משה שרוני, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, ח"כ ניסן סלומינסקי, ח"כ זבולון אורלב, ח"כ יצחק לוי, ח"כ אלכס מילר, ח"כ יולי יואל אדלשטיין, ח"כ ישראל חסון, ח"כ ראובן ריבלין, ח"כ בנימין אלון, ח"כ יצחק בן ישראל, ח"כ סופה לנדבר, ח"כ יצחק זיו, ח"כ יצחק גלנטי, ח"כ שי חרמש, ח"כ אבשלום וילן, ח"כ איתן כבל, ח"כ אבישי ברוורמן, ח"כ מיכאל מלכיאור, ח"כ גלעד ארדן, ח"כ גדעון סער, ח"כ חיים כץ, ח"כ אריה אלדד, ח"כ רוברט אילטוב, ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ יוסף שגל, ח"כ אופיר פינס פז, ח"כ קולט אביטל, ח"כ משה כחלון, ח"כ אברהם מיכאלי, ח"כ יעקב מרגי, ח"כ רונית תירוש, ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ מיכאל איתן, ח"כ לימור לבנת (פ/3512)

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

ח"כ לימור לבנת

ח"כ ניסן סלומינסקי

יוחנן בן יעקב
- ממונה על מכינות קד"צ, משרד החינוך

עו"ד שנית הראל לשכה משפטית, משרד החינוך

אילנית זווילי
- דוברות, משרד החינוך

ריקי ארמן
- רפרנטית חינוך, משרד האוצר

עו"ד אבישי פדהצור- משרד המשפטים

- מירב ישראלי

- יהודית גידלי

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות תשס"ח 2008

של ח"כ יובל שטייניץ, ח"כ עתניאל שנלר, ח"כ צבי הנדל, ח"כ שלמה נגוסה מולה, ח"כ אורית נוקד, ח"כ משה שרוני, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, ח"כ ניסן סלומינסקי, ח"כ זבולון אורלב, ח"כ יצחק לוי, ח"כ אלכס מילר, ח"כ יולי יואל אדלשטיין, ח"כ ישראל חסון, ח"כ ראובן ריבלין, ח"כ בנימין אלון, ח"כ יצחק בן ישראל, ח"כ סופה לנדבר, ח"כ יצחק זיו, ח"כ יצחק גלנטי, ח"כ שי חרמש, ח"כ אבשלום וילן, ח"כ איתן כבל, ח"כ אבישי ברוורמן, ח"כ מיכאל מלכיאור, ח"כ גלעד ארדן, ח"כ גדעון סער, ח"כ חיים כץ, ח"כ אריה אלדד, ח"כ רוברט אילטוב, ח"כ אביגדור ליברמן, ח"כ יוסף שגל, ח"כ אופיר פינס פז, ח"כ קולט אביטל, ח"כ משה כחלון, ח"כ אברהם מיכאלי, ח"כ יעקב מרגי, ח"כ רונית תירוש, ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ מיכאל איתן, ח"כ לימור לבנת (פ/3512)

בוקר טוב, בשעה טובה ומוצלחת ביום שני אחרי עבודה מאומצת אנחנו ו-53 אנשים טובים ואמיצים הצביעו בכנסת כדי להביע את רצון הכנסת כלפי המכינות הקדם צבאיות, ואני רואה את זה גם כחובתי אכן לקדם את החוק הזה במהירות האפשרית. לפעמים צריך להתחשב פה ושם בדעה של המתנגדים אבל יחד עם זה אנחנו נסיים את החוק הזה, בעזרת השם, זה יהיה חוק בישראל, גם בקריאה שנייה ושלישית לכן שמתי את זה לפני שזה עבר ביום שני בהנחה שהכנסת תקבל את ההחלטה הנכונה. אני שמתי את זה על הסדר יום וזו אכן כוונתי שאנחנו היום נסיים את העבודה ונצביע על קבלת החוק בקריאה שנייה ושלישית, ואני מקווה שעד אז גם הממשלה תתעשת, שלא נראה מצב חס ושלום, שהממשלה לקריאה שנייה ושלישית שוב תכריח אותנו להביא 50 חברי כנסת להתנגד לעמדת הממשלה. זה לא ראוי, לא נכון בנושא כזה, ואני מאוד מקווה שיהיה שיקול נוסף. אני יודע שההצבעה בממשלה בוועדת השרים היה ברוב של אחד וזה היה אחרי גיוס מאוד גדול שמאן דהיא עשתה ואנחנו חושבים שישנה אפשרות שהממשלה גם תקבל עמדה ראויה בנושא שצריך באמת לפחות את כל הגורמים הציונים והמדינה לאחד מסביב וככה זה היה במליאת הכנסת. אז עם ההקדמה הזאת, אם יש עוד מישהו שרוצה להגיד, אם אבישי רוצה לבשר על שינוי עמדת ממשלה או משהו כזה אנחנו נשמח לשמוע.

מהניסיון שלנו בשבועיים האחרונים אם הממשלה מתנגדת זו ההבטחה הכי טובה שזה יעבור ברוב גדול בכנסת.

עם כל זה אני יכול לספור לך את הדברים התקציבים שעברו, אני לא מדבר על קריאה טרומית, הדברים התקציביים שעברו ב-18 החודשים האחרונים, אני עשיתי את זה מספר פעמים לכן אני יודע כמה זה קשה פה, היה לי תגבור מאוד חזק שלימור עבדה מאוד קשה והיו לה כמה עוזרים נאמנים, וכמובן המכינות עשו פה עבודה, אבל זה לא דבר הכי פשוט. יש איזשהו כישרון של הממשלה תמיד ליפול בצד הלא נכון בדברים עקרוניים. אמנם זה חוק תקציבי וזה עולה 30 מיליון שקל אבל זה לא תקציבי. זה סך הכול מעגן בחוק את מה שהממשלה כבר החליט ה ומה שכבר מתבצע והוצע בתקציב וכו'. עד כאן הדברים האלו. לימור את רוצה להוסיף?

לא. יישר כוח לכל העושים במלאכה הזו.

רק רציתי לתקן. לא כל הסכום נמצא בתקציב היום. הסכום ב-2006 היה כ-25 מיליון. היום הסכום עומד על כ-13 מיליון ויש פה סכום שלא נמצא.

אבל הובטח על ידי הממשלה שתהא תוספת. אנחנו קיבלנו התחייבות.

רק לעדכן את מה שריקי אומרת, זה נכון שבתקציב עצמו בבסיס ב-2006 היה 20 מיליון אבל לאחר מכן ריקי, גם משרד החינוך וגם משרד הביטחון שמבחינתנו זה הממשלה הוסיפו את מה שצריך כדי שנגיע ל-30 מיליון שזה הסכום שבהם כבר מזה כמה שנים המכינות עובדות. זה לא תוספת באמת רק מה, במקום שיחכו כל הזמן, יתנו, יתנו וכל הזמן נריב שיהיה פעם אחת ולתמיד מסודר. הם ידעו מראש, יוכלו להתארגן לפי הסכום הזה ולא כל הזמן יהיו תלויים. אבל זה לא תוספת כי הממשלה נתנה את זה דרך משרד החינוך, דרך משרד הביטחון.

יש לך הסתייגות מהדברים שאמר עכשיו חבר הכנסת סלומינסקי?

אני לא מכירה את הסיכום. ייתכן שנמצא סיכום ל-2008. השאלה אם הסכומים שאתה מדבר עליהם נמצא להם פתרון לבסיס.

דיברתי על 2006.

פה מדובר על חוק שהוא גם קדימה. אם נמצא איזשהו פתרון פרטני לשנה הזאת זה עדיין לא פוטר את השנים הבאות.

בדיוק בשביל זה אנחנו צריכים את החוק. אנחנו מודים לך על העידוד לחוקק את החוק. אני רק אומר שבפועל כל התקציב הזה נמצא גם ב-2008, גם ב-2007, גם ב-2006. לכן זה לא תוספת אמיתית אבל זה תוספת שהיא באמת בבסיס התקציב כי המכינות לא צריכות לבזבז את הזמן שלהם לרוץ פה בכנסת ואחרי כל חבר כנסת ואחרי משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הביטחון, במקום לפעול במה שהם יודעים לעשות.

מצד שני יכול להיות שהאוצר חושב שה-10 מיליון שקל האלה בבסיס התקציב יערערו את תקציב המדינה. יכול להיות שיש לכם בעיה.

הצעת חוק המכינות הקדם צבאיות. בחוק זה יוצא צבא כהגדרתו בשירות ביטחון מיועד לשירות ביטחון כהגדרתו בחוק שירות ביטחון ששירותו הסדיר נדחה לפי אותו חוק עקב לימודיו במכינה קדם צבאית.


מכינה קדם צבאית. מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון וליוצאי צבא שמטרותיה הכנת החניכים לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית. מכינה קדם צבאית מוכרת. מכינה קדם צבאית שהוכרה לפי הוראות חוק זה. הכרה במכינה קדם צבאית. שר החינוך יקבע הוראות לעניין ההכרה במכינה קדם צבאית כמכינה קדם צבאית מוכרת שיהיה לה תנאים להכרה כאמור, הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ככל שיתייחסו בין היתר לאופן ההתאגדות של המכינה הקדם צבאית, ליכולתה הכספית והארגונית, לבעלי התפקידים בה, לתוכנית החינוכית והלימודית שתונהג בה ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותה.


תקציב. השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת תהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה. לעניין זה סל לחניך סכום ההשתתפות בפועל של המדינה באחזקתו של חניך במכינה קדם צבאית משנת התקציב 2006 כפי שיעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך.


(ב) תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הקדם צבאיות המוכרות ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך וחוק התקציב השנתי. לעניין זה תחום פעולה וסעיף תקציב כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק התקציב. מספר החניכים במכינות הקדם צבאיות המוכרות שיובא בחשבון לעניין השתתפות אוצר המדינה כאמור לא יעלה יותר מ-15% מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה. תחילתו של חוק בשנת הכספים 2009.

חוק טוב.

זה באמת חוק טוב ומכובד לתפארת המדינה על אמת. זה גם מתאים לשנת השישים.

שנית הראל מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. אני לחזור ולהזכיר את ההסתייגות שהעלינו גם בישיבות לקראת קריאה ראשונה לגבי קביעת סכום ספציפי בתוך הצעת החוק להבדיל מקביעת איזשהו מנגנון שיאפשר לשרה לקבוע את שיעור ההשתתפות במועדים שהיא תקבע מאוחר יותר. זה לעניין סעיף (3)א. אנחנו העלינו את ההסתייגות גם בישיבות הקודמות. הוועדה לצערי דחתה את זה.

אם אתם תהיו בעד החוק אנחנו נתחשב במה שאת אומרת.

המשרד מתנגד לחוק.

אני מזכירה שבוועדת שרים לענייני חקיקה עמדת שרת החינוך היתה שהיא תומכת בהצעת החוק בכפוף לזה שהיא תקבל את התקציב המתאים ממשרד האוצר.

אני חושבת שלשרה יש תקציב מתאים.

זה 24 מיליארד, לא?

27 מיליארד כמעט. במשרד החינוך זה ישנו. אני אומרת לך את זה מתוך ידיעה. אבל את מייצגת בסדר את משרד החינוך. אין לי טענה אליך.

אם יהיה לכם קושי למצוא אני מוכן להתנדב, תנו לי יומיים, ואני אמצא בתוך התקציב שלכם את הסכום הזה.

את צריכה לייצג את העמדה, זה בסדר.

יש לי רק שאלה. למרות שדיברנו אז. בזמנו רצינו בסעיף (3)א להכניס את הסכום 30 מיליון, שלא תהיה מחלוקת אחר כך. זה ירד בסוף. השאלה, מפה מה שאני שומע יכול להיות שהם יגידו בסוף שהנושא של השתתפות בפועל לא ברורה. השאלה אם לא כדאי לכתוב את הסכום 30 מיליון ואז לא יהיו חילוקי דעות וכולנו נדע, ובזה נפתור הרבה מאוד. אחרי שזה יאושר יבוא משרד החינוך ויגיד, בפועל, יכול להיות שיתחילו מחלוקות מה זה הסכום הזה.

ה-30 מיליון נוגע לסעיף קטן (ב) בסעיף (3). זה הסכום הכללי של כלל המכינות הקדם צבאיות. סעיף קטן (א) זה המנגנון להשתתפות.

אבל גם פה את לוקחת סכום השתתפות בפועל של המדינה באחזקתו של חניך בשנת התקציב 2006.

נכון, אבל אם אתה קובע ש-30 מיליון בסעיף קטן ב', אתה עדיין צריך לקבוע מנגנון לחלוקה.

אני רוצה להשאיר את זה אבל במקום להשאיר את זה סכום השתתפות בפועל של המדינה באחזקתו של חניך במכינה הקדם צבאית ב-2006 – 30 מיליון.

כתוב 25 מיליון בהערכת האוצר. מאיפה הגענו ל-30 מיליון?

זה מה שריקי אמרה גם עכשיו.

בתקציב של 2006 היה 20 מיליון. הוצאנו ממשרד החינוך עוד, ומשרד הביטחון גם השתתף. אז הצירוף של שניהם ביחד נתן לנו, זה החלק שלנו ל-30 מיליון. אני יודע שתתחיל מלחמה. משרד החינוך יגיד אנחנו נתנו רק 25 מיליון. זה שהמשרד הביטחון נתן גם, מה אכפת לנו. אבל מבחינתנו זה מדינה. אז יכול להיות שאם היינו כותבים פה 30 מיליון היינו פותרים את הכול.

אבל עדיין אתה צריך לתת סכום יחיד לחניך.

כן. זה לא בא במקום זה. המנגנון הוא אותו מנגנון. מה אמרנו? לוקחים את הסכום של 2006, מחלקים במספר התלמידים של 2006 והחילוק הזה נותן סל. עכשיו השאלה מאיזה סכום. כדי שלא יהיו מחלוקות והם יגידו 25 מיליון, וזה יגיד כך, ואנחנו נבוא נגיד אבל משרד הביטחון נתן גם, יגידו זה לא עניינו, שלא יהיו מחלוקות יכול להיות שכדאי להכניס את הסכום הזה.

אני רוצה לתקן את ניסן. משרד הביטחון השתתף ב-2007 ולא ב-2006. ב-2006 לא היתה שום השתתפות של משרד הביטחון, רק של משרד החינוך ושל כספים נוספים.

אני קורא לעצמי משרד הביטחון לצורך העניין, מה אכפת לך?

הדבר השני הוא אם חוזרים לדיון על ה-30 מיליון אני רוצה להזכיר את ההצעה שאני הצעתי להצמיד במקום סל חניך, דמי השתתפות של חניך בפנימיית עליית הנוער שזה תעריף קבוע שהאוצר מכיר אותו, המדינה מכירה אותו, כל המנגנונים במדינה מכירים אותו.

זה אותו דבר. אם זה יותר ברור זה יכול לפתור את הבעיה. מה היתה הסיבה שלא הכנסנו אותו?

זה יכול להשתנות. אולי יבטלו את סכום ההשתתפות לחניך בפנימייה מחר. זו החלטה מנהלית. אתה יוצר בחוק מנגנון שתלוי בהחלטה מנהלית. אז זה לא משהו שאנחנו עושים בחוק. בחוק אתה חייב לכתוב משהו שתמיד יהיה קבוע ושהממשלה לא תוכל לשנות אותו בהחלטה מנהלית ואז החוק אין לו בכלל משמעות. זאת היתה הבעיה. הרי לא סתם לא קיבלנו את זה.

אם ככה אז האמירה של חבר הכנסת סלומינסקי עוד יותר בתוקף כי יש סכום שממנו מתחילים. כי אחר כך יכולים לרדת עם סל לחניך גם כן בהחלטה.

אנחנו לא אוהבים בדרך כלל בחקיקה להכניס סכום.

אני כבר שומע שיהיו מחלוקות כי איזה סכום להכניס?

שאלה. האם על פי הנוסח הזה, האם השר יכול על פי סעיף (2) סעיף קטן ב, הוראות שהשר קובע. האם זה אומר שיש בידיו אפשרות לקבוע גם את מספר החניכים במכינה כזאת?

הוא יכול אולי לקבוע מספר מינימלי למשל.

אני ראיתי שיש להם 15%. כתוב שלא יעלה על 15%.

ההכרה במכינה היא צריכה להיות פשוט, כל הרעיון הוא שלא כל מי שמחר יקום וילמד 4 תלמידים ויקרא לזה מכינה יקבל את התקצוב. אלא ששר החינוך יקבע איזשהם קריטריונים.

אני רוצה בכל זאת לשאול. האם בביטוי הזה שההוראות שהשר קובע יכול שיתייחסו לאופן ההתאגדות של מכינה קדם צבאית, זה בסדר. ויכולתה הכספית והארגונית, האם בשלוש המילים האלה לא עולה מתוך זה שיכול גם השר להגביל את מספר התלמידים בהתאם ליכולתה הכספית הארגונית של המכינה הקדם צבאית. למשל הוא יכול לומר, יכולתה הכספית והארגונית של המכינה הזאת הם כזאת שלא יכולים לקבל שם יותר מאיקס תלמידים.

להכרה במכינה ותקצובה יש מגבלות של מינימום.

מה המגבלה של המינימום?

אין כרגע מגבלת מקסימום.

זה הולך לפי שנים. בשנתיים הראשונות זה 15. אחר כך זה 20.

אנחנו יכולים לשנות טיפה אבל היום זה 25 בשנה הראשונה, 35 עם אפשרות לרדת ל-25.

אני מבינה שלא פותחים מכינה לכל 10 תלמידים.

אין כרגע מגבלת מקסימום.

מגבלת מקסימום זה גידול ב-15%. זו מגבלת המקסימום היחידה הקיימת אם החוק הזה עובר.

אפשר להקטין את המספר הקיים. למשל אתמול שרת החינוך אמרה למשה הגר בתום ההצבעה אמרה לו, אין דבר, יש הרבה חוקים מתים בספר החוקים.

זה רק שלא רוצים לקיים אותם. היא יכולה לא לאשר. הולכים לבג"ץ.

האם היא יכולה למשל להקטין את מספר התלמידים על פני המספר הקיים? יש במכללה מסוימת למשל קדם צבאית 100 תלמידים, האם היא לא יכולה על פי זה לומר שלדעתה, דעת המשרד, יכולתה הכספית והארגונית של מכללה מסוימת ביתיר לצורך העניין, היא כזאת שאי אפשר ששם יהיו 100 תלמידים אלא רק 70 תלמידים לדעת המשרד ולהקטין את מספר התלמידים.

אני לא חושב שאפשר לעשות את זה.

אני שואלת על פי הסעיף הזה האם זה ניתן מבחינה משפטית על פי הניסוח הזה.

היא יכולה להתנות תנאים שבהם היא בטוחה שהמכינה תוכל לתת את השירות.

לימור שואלת אם היא יכולה בצורה שרירותית.

היא קובעת כללים או תקנות. אם יש בהם שרירות, אם יש בהם חוסר סבירות בשביל זה יש בתי משפט בירושלים. בג"ץ מבקר.

זה יהיה באמת חוסר סבירות. היא התכוננה.

אני רק ציינתי. אני לא אומרת שלזה היא התכוונה בהתאם לסעיף הזה. אני יוצאת מתוך הנחה ששרת החינוך לא פועלת בתום לב בכל מה שנוגע למכינות הקדם צבאיות. היא פועלת על מנת לחסל אותן. ומכיוון שכך אני מאוד חשדנית לגבי כוונותיה ולגבי מה שהיא תעשה בעתיד, ועל כן אני חושבת שצריך לבדוק כאן בשבע עיניים כל ניסוח על מנת שהיא לא תוכל לנצל אותו אחר כך לרעה כדי להקטין את מספר התלמידים במכינות קדם צבאיות. לכן אני שואלת את השאלה הזאת כדי לוודא שלא יוצר מצב שבו היא תוכל להקטין את מספר התלמידים כשהיא מתבססת על אותו סעיף שבו כתוב בהתאם ליכולתה הכספית והארגונית, היא תגיד מחר בבוקר לדעתי יכולתה הכספית והארגונית של המכללה ביתיר היא כזאת שלא יכולים להיות שם מאה תלמידים אלא רק 70 תלמידים ולכן היא מגבילה את מספר התלמידים.

אבל יש מצב שזה יכול להיות נכון כי אם למשל יש בניין אחד שמכיל מאה תלמידים, והמכינה מקבלת מאתיים תלמידים, יש מצבים שזה יהיה סביר וענייני להגיד את זה. היא יכולה למשל להגיד שהיא רוצה לגבי בעלי תפקידים, למשל היא רוצה עכשיו שהמכללה תעסיק מאה מורים. היא יכולה לקחת כל דבר שכתבנו כאן בעצם ולהשתמש בו לרעה.

אני רוצה לחלוק בנקודה זאת על חברת הכנסת לימור לבנת. אני לא חושב שהיא תשתמש לרעה, לא היא ולא מי שיבוא אחריה לדבר הזה. גם יש פגם מבחינה שיפוטית על חוסר סבירות. הרי אם המכינה עד עכשיו תפקדה לפי הדבר הזה, פתאום בא שר וקובע דברים שרירותיים תמיד יכולים לעשות את זה בכל דבר ועניין אבל אז יש בחינה שיפוטית כמו שאמר אבישי בצדק. אני חושב שאת הערת דבר שקצת מדאיג אותי. אנחנו כתבנו פה שאפשר להגדיל לא יעלה ביותר מ-15% אבל אנחנו לא חייבנו. זאת אומרת מה שאני הייתי כן רוצה שיהיה בתוך החוק שאם יש לפי הקריטריונים והכול, אם יש עוד 15% של תלמידים אז צריך לתת עוד 15%.

מאחר וקבעו את הסל עכשיו יש יותר תלמידים אז הסל מוכפל ביותר תלמידים.

זה כתוב.

אני הייתי כן מציע לכתוב סכום ואז לא יהיו מחלוקות יותר. אחרת יהיה פתוח למחלוקות. במשרד החינוך יבואו יגידו זה 25 מיליון, כל אחד יגיד סכומים אחרים.

איפה אתה רוצה בדיוק להכניס את זה?

צריך לתקן את זה גם בא' וגם בב'. א' זה בעצם מספר החניכים בשנת 2006 חלקי 30 מיליון. זה הסכום לחניך.

וזה מוסכם שזה הסכום? יוחנן מה הסכום הכולל?

בפועל היה 30 מיליון. עכשיו איך הבפועל הזה נוצר? מי נתן? נתן משרד החינוך, אנחנו נתנו. אני מכיר את זה הרי.

ב-2006 הסכום על שינוייו היה 25 מיליון 128 אלף. זה הסכום שהיה בתקנה של משרד החינוך.

מה זה משנה מה היה. הוועדה סוברנית.

להערכתי אין שם את התוספת שלנו.

ב-2007 הסכום היה 29 מיליון 300 אלף.

צריך להבין שבגלל שאנחנו עובדים בשנת לימודים כי המוסדות עובדים בשנת לימודים אז לפעמים כיוון שאין תקציב למשרד בדצמבר, הוא משלם את זה בינואר והפער הזה שריקי מדברת עליו היה כי שילמו בינואר את מה שהיו צריכים לשלם בדצמבר. עכשיו ב-2008 הנתון המעודכן ביותר שאנחנו זקוקים לו לפי הערכת אגף כלכלה ותקציבים של המשרד זה 32 מיליון, 966 אלף.

אז למה אתה רוצה לקצץ את זה?

זה לא הסכום שיש בתקציב. זה הסיכום שהיה עם רענן דינור. עכשיו אם כדרכו בקודש רענן דינור לא יעביר את הכסף, אני יודע, אני עוד לא רואה את הכסף הזה בפנים. יש לי את המכתב של רענן דינור.

היתה התחייבות של ראש הממשלה.

אבל אם הוא בסוף לא יתן את זה. אז בסוף 2008 בפועל, כי היום זה ב-12.9 ואם הוא לא יתן אז בסוף אנחנו נהיה על הפנים לכל החיים מה שנקרא. אז כדאי לרענן דינור למשוך את זה, לעבור את 2008, התקציב ישאר 12.9 והוא עשה חגיגה והמכינות הפסידו את הכול.

אז מה אתה רוצה להגיד?

לכן אני מציע לכתוב סכום.

למה לא לכתוב 32? הרי ממילא אם הממשלה היתה פה איתנו אז זה היה רלוונטי לדבר מה צריך להיות הסכום. מאחר וזה הסיכון היום עם המנכ"ל, אם אנחנו כבר כותבים סכום אז נכתוב את הסכום הזה ולא סכום יותר נמוך. של 2008 זה מה שחשוב.

זה 32 ו-96 אלף.

אז זה 33.

מה ההפרש בין 2006 ל-2008 במספר התלמידים? כי הרי אנחנו צריכים לחלק את זה למספר התלמידים? יש הבדל?

ההפרשים הם קלים ביותר. סביב 1600 תלמידים.

לא יכול להיות שב-2006 על אותם תלמידים נתנו השנה 7 מיליון יותר?

יכול להיות. הרי הם חיים גם מתרומות. זה לא מספיק הרי. סכום שמקבלים פר תלמיד.

אז איך יכול להיות שהסכום גדל? אם זה אותו מספר תלמידים בתוך שנתיים זה שהם צריכים כל מכינה לעבוד לצערי כדי לגייס עוד סכומים.

אמרתי את זה בישיבה הקודמת שנוצרה מצוקה תקציבית המדינה לא ממנה את מה שהצמדה לתקציב פנימיות מלא.

אז נקבל את ההצעה. פשוט נכתוב את הסכום 33 מיליון שקל.

אז איך מחשבים?

זה סכום בעייתי מפני שהוא לוקח בחשבון גם מכינות בהקמה שעדיין לא קיבלו את האישור הסופי.

המכינות בהקמה לא מקבלים כסף. בשנתיים הראשונות לא מקבלים שום דבר.

יוחנן הסכום הזה שציינת כולל שתי מכינות שעתידות לקבל תקצוב לראשונה?

כן.

והתקצוב הזה תלוי גם בבדיקה שתיעשה לקראת ספטמבר?

זה מתוקצב על עדכון כל שנה וגידול.

אם יהיה הפרש, אז זה הפרש של 15 או 20 תלמידים.

כמה זה מתוך הסכום של ה-33 מיליון שתי המכינות הללו?

אבל זה מכינות שכן יקבלו כי הם כבר תפקדו שנתיים וזה עניין אוטמטי.

לא כדאי אפילו להיכנס לזה. אם אנחנו במקום סכום ההשתתפות בפועל נכתוב את הסכום 33 מיליון נגמר הסיפור.

בב' נכתוב 33 מיליון. אז נכתוב, התקציב השנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הצבאיות יעמוד על 33 מיליון שקלים חדשים וייקבע בתחום פעולה נפרד. זה סעיף ב'.

בסעיף א' תכתבי סל לחניך 33 מיליון שקל.

סליחה, אבל ברגע שכותבים את הסכום אסור להשמיט את הסעיף האומר כפי שעודכן.

לא. זה נשאר.

במקום סכום ההשתתפות בפועל נכתוב 33 מיליון. אני מדבר רק בהגדרה של סל לחניך.

סכום ההשתתפות באחזקתו של חניך אחד בודד. זה לא באחזקת כל המכינות. אנחנו צריכים עכשיו לקבוע סכום לחניך.

33 מיליון מחולק ל-1600 תלמידים, סל לחניך.

כרגע זה מנוסח פר חניך בודד. צריך פה סכום. אתם כותבים סכום 33, אז צריך גם פה סכום.

אז נכתוב 33 מיליון מחולק ב-1600 שהם 20,625קל.

את אולי יכולה להוסיף כפי שהיה בשנת לימודים תשס"ח ויעודכן וכו'.

אז אנחנו אומרים סל לחניך זה סכום של 20,625 שקלים חדשים שיעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך. (ב) ההשתתפות תהיה 33 שנשארת המגבלה של 15% מדי שנה.

אני רוצה אדוני ברשותך הערה לגבי סעיף (2). בסופו של יום בצד ההיבטים התקציבים של החוק, החוק גם יוצר הסדרה מנהלית של הפעילות של המכינות. נכון לעכשיו החוק שותק יחסית ביחס לאופן של מי המוסמך להכיר במכינה ובדרכי הביקורת השיפוטית על ההחלטות שלו. מהשתיקה הזאת עולה לכאורה שההחלטה היא החלטה שר והפניה אליה כביקורת ישר לבג"ץ. יכול להיות אולי כמודל משפטי יותר מתאים בשביל שהחוק הזה ככל שהוא יעבור ויתפקד להסמיך את המנהל להכיר לפי כללים שיקבע השר ולקבוע שהעתירה שלו על סירוב שלו להכיר למשל או כל החלטה שלו בעניין הכרה תהיה לבית משפט לעניינים מנהליים. פשוט בשביל ליצור איזושהי קוהרנטיות שיש לנו בדברי חקיקה אחרים ביחס לביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מנהל. זה לשיקול דעתכם. לפי הנוסח הנוכחי לכאורה השר הוא זה שמחליט למרות שזה לא כתוב. כתוב רק שהשר יקבע אבל ההנחה היא שאם השר קובע אז הוא גם זה שצריך להחליט אחרי זה איך מיישמים.

נכון להיום הדרך אושרה, מנכ"ל ממנה ועדה ממשרד החינוך.

מקורות שיפוט תמיד ישנם.

אם לא נכניס משהו מיוחד זה יהיה בג"ץ. והוא אומר שמה שיותר מתאים זה בית משפט לעניינים מנהליים. זה פשוט ערכאה. איזו ערכאה מדובר. המנהל או מי שהסמיך לכך.

זה קיים בדברי חקיקה אחרים?

לפי התוספת לחוק בתי משפט מנהליים החלטות שר הן יוצאות מבתי משפט לעניינים מנהליים והולכות לבג"ץ. אז לכן זה המצב שלנו כרגע פה.

למה זה המצב שלנו?

ברגע שאמרנו עניין דרך ההכרה אז ההנחה היא שזה סמכות של השר. לא כתבנו כאן מעבר לזה.

האם בכל דבר חקיקה שבו כתוב השר יקבע תקנות תמיד מופיע אותו סעיף שבו כתוב גם שהערכאה תהיה בבית משפט מנהלי?

בדרך כלל מנסים להכניס את זה כי זה עולה בקנה אחד.

אומר יוחנן שהדרך הרגילה שבה זה מתנהל היא הקמת ועדה ממשרד החינוך. לא השר יושב, השר מחליט.

היום איך שמשרד החינוך פועל זה מכוח הנחיות מנהליות. עדיין כאשר היום נניח המנכ"ל יחליט להגיש בקשה להכרה כזו, דרך המלך לתקוף את ההחלטה שלו היא בעתירה לבג"ץ. עכשיו ברגע שאנחנו עושים פה את העיגון החוקי כפי שהוא לפחות מנוסח עכשיו, אם אני אשאל מחר מי מחליט ואיך אני תוקף את ההחלטה שלו, דעתי האישית היא שהמוסמך להחליט הוא השר, הוא יכול לומר למנכ"ל לעזור לו אבל ההחלטה הסופית היא החלטת השר. ובתור שכזו הביקורת עליה היא בבית המשפט העליון בדרך של עתירה לבג"ץ ולא בדרך של עתירה מנהלית או ערעור מנהלי במקרים אחרים. זה לשיקול דעתכם. שוב אנחנו מנסים לחוקק חוק שיחיה ככל שהוא יעבור בכנסת.

בחקיקה אנחנו לא קובעים איך בדיוק זה יקרה. אנחנו הרי לא נכתוב ששר החינוך יורה למנכ"ל.

מה שאנחנו כן כותבים בחקיקה זה מי מקבל את ההחלטה וכיצד מעמידים אותה.

אני אומרת שמכיוון שאנחנו לא כותבים דבר חקיקה השר יורה למנכ"ל, לא כותבים, גם לא צריך שנכתוב, לא נכון שנכתוב, השר יורה למנכ"ל והמנכ"ל יקים ועדה, והוועדה תהיה מורכבת מכך וכך אנשים שישבו על המדוכה והם יחליטו למי לתת הכרה ואיך לתת הכרה, ורק מכינה שיהיו בה למעלה מ-50 חניכים לצורך הדוגמה, כל זה אנחנו לא כותבים אלא מקנים לשר באמת את הסמכות לפעול באופן סביר במשרד, סומכים על השר שהוא יעשה את זה כמו שצריך. אז עכשיו להכניס כאן.

מה שאבישי מציע זה דבר אחד קטן להוסיף כאן איך שאני מבינה בעצם. הוא אומר השר יקבע את ההוראות הכלליות של דרכי ההכרה אבל מי שיעשה את העבודה המנהלית הזאת בפועל שיגישו לו בקשה והוא יעשה, זה המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, ואז המנהל הכללי יוכל להסמיך את מי שהוא רוצה וגם לקבוע ועדה. זה בעצם מה שהוא אומר. מה שצריך להוסיף פה זה דבר אחד קטן. המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לכך יכיר במכינה קדם צבאית כמכינה קדם צבאית מוכרת לפי הוראות שיקבע השר לעניין דרך ההכרה והתנאים להכרה כאמור. והחלטת המנהל לפי סעיף זה וזה, הערעור להחלטת המנהל יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים. עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים. זה מה שהוא מציע. לא מעבר לזה.

את חושבת שראוי שזה יהיה?

נראה לי שאם בלאו הכי היום זה ככה ואנחנו לא רוצים שגם השר יעסוק אישית בכל דבר ויש מנגנון אז אפשר לקבוע אותו.

ממתי השר עוסק אישית בכל דבר שכתוב בחוק?

עקרונית למשל כמו שאמרנו בתרבותי ייחודי השר מכיר במוסד תרבותי ייחודי למשל. יש מצבים.

ההכרה בקבוצה היא הכרת שר. אני אומר שבתרבותי ייחודי ההכרה בקבוצה היא הכרת שר כי חשבנו שבגלל המשמעות.

גם השר ייתן הכרה למוסד.

בסדר. תחליטו כן, כן. לא, לא. אז נכניס את זה.

המנגנון יהיה יותר ברור. גם לא צריך שהשר עכשיו יקבע הוראות מה המנגנון.

הייתי מעיר רק הערה אחת. 1600 תלמידים בתחילת שנת הלימודים. בגלל שנה ב', לזה יכולה להיות משמעות.

לא. אבל לא כתבנו מספר תלמידים. לכל תלמיד מוקצב 20,625 אלף.

ל-20 אלף הגענו כי חילקנו את הסכום הכולל במספר התלמידים.

יכול להיות שיותר נכון לעשות הפוך. לכתוב 33 מיליון על בסיס 1600 חניכים בתחילת השנה ואז המכינות ירוויחו טיפה. במקום לכתוב סל לחניך לכתוב 33 מיליון שנתי, לפי 1600 תלמידים בתחילת שנת הלימודים.

עדיין זה אותו דבר. זה אותו דבר, אין הבדל. אם אתה כותב 20,625 שקל במכפלת התלמידים, זה במכפלת התלמידים ולא חשוב כמה זה 1700, או 1800 תלמידים, לא חשוב כמה.

להיפך, אם יש לך מספר יותר קטן של תלמידים אז זה יותר טוב.

למה אמרתי 1600 בתחילת השנה?

הבנתי מה שאמרת אבל אני חושב שלא הבנת מה יוצא יותר טוב.

רק שידעו מאיזה סכום הגידול של 15% כל שנה.

הגידול הוא בתלמידים, לא בסכום.

אני מדבר על התלמידים. לכן צריך לכתוב שהבסיס שאנחנו מדברים מבחינת התלמידים.

סעיף (א) אומר שכרגע 20,625 שקל יעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך. התקציב הכולל לא יפחת מ-33 מיליון, ומספר התלמידים לא יעלה על הגידול. נגיד שיהיה גידול של 15%.

זה מינימום.

את כותבת לא יפחת, אני לא מכריחה אותך לתת יותר. אז יש פה מצב שיכול להיות מספר יותר גדול של חניכים, הסכום יישאר 33 מיליון.

ה-15% צריך לחול על ה-33 מיליון.

זה ברור.

אני חושבת שעדיף להשאיר את זה, תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציב של כלל המכינות הקדם צבאיות המוכרות שזה מה שאמר סעיף (א). בשביל מה אנחנו צריכים להגיד סכום? לא נגיד סכום. נגיד שהם ישתתפו בסכום של כלל התלמידים כל שנה. כמה תלמידים שיש ככה הם ישתתפו.

מה כתוב לך בסעיף (א)?

בסעיף (א) כתוב ככה: השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת תהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה. סל לחניך, סכום של 20,625 שקלים חדשים כפי שיעודכן באופן ובמועדים שיקבע שר החינוך. ואז אני משאירה את סעיף (ב) תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבה, בואו נכתוב לפי סעיף קטן (א) ואז לפי סעיף קטן (א) הסכום כבר נקבע בסעיף קטן (א) ואז הגידול הוא לפי מספר התלמידים. ייקבע בתחום פעולה נפרד. ואז בסוף, מספר החניכים במכינות הקדם צבאיות לא יעלה ביותר מ-15%. אז אם המספר בסעיף (א) יעלה וה-33 מיליון יישאר. לדעתי זה יותר נכון.

זה בסדר רק את צריכה לקבוע נניח יהיו מספר תלמידים, את לא תדעי אם זה גידול של 10% או 7%. אין בכלל גידול. כי אם את לא כותבת מה הוא הבסיס של התלמידים.

אני כותבת. תהיה הכרה לפי החוק הזה. ההכרה שקיימת היום היא כבר לא תקפה לצורך החוק הזה.

את צריכה לכתוב אחד מהסכומים, או את הסכום הכולל או את מספר התלמידים ואז זה סגור. אם לא אז את לא יודעת מה הבסיס. אם יהיה כתוב רק 21 אלף, אז יכולים לבוא ולהגיד שהתקציב באמת היה 25 מיליון והוא התחלק על 1800 תלמידים.

לא. הוא יכול להגיד שזה התחלק על 1400 תלמידים. לא על 1800.

לדעתי יש פה תשובות לכול. אני אסביר למה. היה מנגנון של הכרה שהוא היה מנגנון מנהלי. אתם מתייחסים עכשיו למה שקם בשטח לפי המנגנון המנהלי. אנחנו יוצרים פה מנגנון חדש של הכרה שאף אחד לא אומר שהמנגנון שהיה קיים המנהלי היום יועתק. שהשר יחליט שעכשיו כל המכינות, עכשיו בדיוק ככה הוא מעתיק לפי החוק. הרי אנחנו נותנים לו את הסמכות לקבוע תנאים. אז סביר להניח שמה שהוא יעשה, הוא ייקח את התנאים המנהליים שקיימים היום, יקבע את זה, ואז המכינות שמקבלות היום ימשיכו לקבל. אבל עקרונית מה שעשינו פה קבענו מנגנון חדש. חוקי. משנת 2009 ואילך המנגנון עובר להיות ממנגנון מנהלי, הוא לא יהיה קיים יותר המנגנון שקיים היום, המנגנון החדש יהיה המנגנון הזה.

עכשיו נגיד שהשר יעתיק את המצב הקיים, יש לו כמה מכינות קדם צבאיות, נגיד 30, כל המכינות האלה יהיו עכשיו מכינות מוכרות מכוח החוק כי הוא העתיק. ואז אנחנו אומרים, השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת לפי החוק הזה תהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה בפועל. כמה שיש באותה מכינה יקחו את הסל לחניך. ברגע שהיא מכינה מוכרת, אנחנו מציינים מצב, יש בה 100 חניכים עכשיו אתה מצלם את המצב. זה המצב שיהיה היום, מכאן ואילך משנת 2010 ואילך אפשר להתחיל גידול של 15%. אתה תצלם את המצב. יש פה את כל המשתנים. לא חסר פה אף משתנה.

הגידול הוא לא במכינה פרטנית.

יש לי הצעה. מה שמירב אומרת יש בו היגיון אבל בכל זאת יש בעיה מסוימת שזה לא כתוב באופן הכי מפורט לכן אפשר להוסיף את מספר התלמידים הקיים כרגע, כמו שמירב אומרת, צילום המצב שקיים כרגע, אפשר להוסיף אותו בדברי ההסבר. מרגע מסוים כל מה שהיה עד אותו רגע לא קיים למעט מספר התלמידים.

נניח את כותבת את הסכום. לא יפחת מ-33 מיליון. נניח היא תכיר בחצי מהמכינות. אז לא חשוב, החצי השני יקבל את ה-33, אז אין לה אינטרס להקים מכינות או דברים כאלה.

אם היא תכיר עכשיו ביותר מכינות, ה-33 מיליון לא יספיקו.

זה נכון. אבל מה שמדאיג אותי יותר זה מה שלימור אמרה בהתחלה. לפי ההערה שלך. אנחנו כן רוצים להגביל את שיקול הדעת.

אי אפשר לקבוע בחוק בכמה תלמידים היא תכיר או לא תכיר כי זה בדיוק שיקול הדעת שניתן לכללי הכרה.

אני לא סתם אמרתי.

אנחנו בשנים האחרונות מכירים ביותר ויותר מכינות.

מי מכיר ביותר? אני הכרתי ביותר מכינות. השרה לא הכירה ביותר מכינות. את יכולה לקרוא שוב את סעיף (3)א?

השתתפות אוצר המדינה בתקציבה של מכינה קדם צבאית מוכרת יהיה מכפלת סכום הסל לחניך במספר החניכים באותה מכינה. לעניין זה סל לחניך, סכום של 21 אלף שקלים חדשים כפי שעודכן באופן שייקבע שר החינוך. סעיף (ב) אומר, תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הקדם צבאיות לפי סעיף קטן (א), זאת אומרת המכפלה ובלבד שלא יפחת מ-33 מיליון שקלים חדשים.

אין לה אינטרס להוריד.

זה יכול להיות יותר אבל זה לא יכול להיות פחות.

ואז אין לה אינטרס להוריד מכינות, לא לאשר. כי את הכסף היא תאשר בין כה וכה, אז מה היא תרוויח מזה? האינטרס היחיד שלה להוריד מכינות זה להרוויח כסף.

לא נכון. האינטרס היחידי שלה הוא להרוויח כסף. האינטרס שלה הוא לחסל את המפעל הזה. לא רק להרוויח כסף. אני חולקת. מותר לי לחלוק על זה. האינטרס שלה הוא להרוויח כסף זה נכון אבל יש לה אינטרס לחסל את זה. הרווח פה מהכסף הוא עניין שולי, בשביל הכמה מיליוני שקלים האלה. ולכן אני רוצה רגע לשאול האם אפשר מירב להוסיף בסעיף קטן (א) בסעיף 3, האם אפשר כאן להוסיף ולומר, על פי מצב הצילום המצב הקיים או במילים כאלה או אחרות.

זה צריך משהו אחר. זה הוראת מעבר כזאת. זה לא בתוך סעיף התקציב. יהיה תהליך הכרה חדש מכוח החוק. אבל יכול להיות שזה ישתנה. יכול להיות שהיא תוסיף, יכול להיות שהיא תוריד.

אנחנו מתחילים ברגע מסוים מנקודת אפס אבל על פי צילום המצב הקיים דהיינו של מספר החניכים.

לא אבל איפה את צריכה את זה? (3)א מתייחס לחניך בודד. הוא לא מתייחס למספר חניכים. אז את לא צריכה שם לציין מספר חניכים.

אני אומרת ככה. יש לנו כאן 3 מרכיבים. משולש.

זה ה-33 מיליון. 33 מיליון מקבל את זה. לא צריך להגיד מספר חניכים.

אני חולקת עליך. אתם מתבססים על תום ליבה של השרה. ואני רוצה לעגן את זה מכל הכיוונים ולחשק את זה מכל הכיוונים. יש לי אולי מחלוקת מסוימת איתכם. אז אני אומרת כך, יש משולש פה שיש לו שלוש צלעות. צלע אחת היא הסכום לחניך. צלע שנייה סך הכול הסכום. והצלע השלישית היא מספר התלמידים. לכן אני אומרת ברגע שאנחנו קבענו את הסכום הכולל 33 מיליון שלא יפחת, ברגע שקבענו את הסכום לחניך,

ממילא קבעת את המספר.

לא ממילא קבעתי את המספר לצערי.

כי אתה לא יכול לכתוב לא יפחת מ-1600 תלמידים, כי אם יהיו 1500.

לא "לא יפחת". אני אומרת כרגע כפי שמירב הסבירה את זה קודם אנחנו עכשיו אנחנו עוברים למודל חוקי חדש שונה ממה שהיה עד עכשיו. על פי המודל החדש אנחנו מתחילים אותו מנקודה, אנחנו מצלמים את המצב הקיים ומתחילים ממודל חוקי חדש. כדי לצלם את המצב הקיים אנחנו צריכים גם לצלם למעשה את מספר החניכים כפי שהיה עד הרגע הזה.

לא. יכול להיות שמספר החניכים משנה שעברה ל-2009 ישתנה. מה שאת רוצה לצלם מצב זה את המכינות הספציפיות שקיבלו הכרה, לא את מספר התלמידים. מספר התלמידים יכול להשתנות.

את המכינות על מספר התלמידים שהיה בהן.

אבל מספר התלמידים מתבטא ב-33 מיליון. מה זה 33? זה 21 אלף כפול 1600. זה המשמעות של 33 מיליון, אז את לא צריכה להגיד את זה כי זה לא יפחת.

אני חוששת בכל זאת. אני חוזרת ואומרת אם חבריי לא יסכימו.

לא. מה שאת אומרת זה משהו אחר. זה לא בסעיף הזה. מה שאת אומרת שיכול להיות בסעיף (2)ב, שמה יכול להיות שאני לא יודע מה הקריטריונים שהיא קובעת אז אפשר להגיד שני דברים. אפשר להגיד עד שיומצאו קריטריונים אחרים יחולו הקריטריונים האלו, ואם אתם חושבים שהיא תקבע איזה קריטריון אחר אפשר להגיד שזה יהיה באישור ועדת חינוך.

זה יהיה (2)א. שר החינוך יקבע הוראות לעניין דרך ההכרה באישור ועדת החינוך. ואז אתם יכולים לראות פחות או יותר אם הקריטריונים יבטיחו שהמכינות הקיימות יעברו גם לחוק הקיים או שלא.

זה מעגן. זה גם דבר נכון.

נחה דעתי.

אני רוצה ברשותכם תיקון לדברים שאמרתי קודם. הנתון המדויק הוא 33 מיליון לחלק לממוצע שנתי של 1400 תלמידים ולא 1600 ואני אסביר מדוע. בתחילת השנה יש 1600, בסוף השנה 1100 או 1200 כי יש תלמידים שלומדים חצי שנה, אלה ששנה ב' וכדומה, לכן הנתון כדי להגיע ל-33 מיליון הוא סל של 23.5 אלף.

הממוצע זה 1400 תלמידים?

בדיוק. כי הממוצע השנתי הוא 1400. זו היתה באמת טעות שלי. אני מתנצל. אז צריך לשנות את המספר של 21 אלף ל-23 אלף. זה לא משנה את סך הכול הכולל.

אם לא היית אומר את זה היינו מפסידים פה.

רק בקיצור. יש הסתייגויות שהגישו לנו בכתב סיעת חד"ש. אני רק רוצה להסביר. הם רוצים בעצם להוריד את סעיף (3). אני סבורה שמכיוון שכל המשמעות של החוק היא סעיף (3) זו בעצם הסתייגות שמאיינת את החוק שאי אפשר להגיש אותה. אני משערת שהם רצו הסתייגות דיבור. אם הם ירצו הסתייגות דיבור אז אני אכניס את זה.

לא. לא. אם זה מאיין את החוק לא יכולה להיות הסתייגות.

אבל אם נצביע ונפיל את זה?

עדיין הם יכולים להעלות את זה במליאה. אם אין עוד הסתייגויות אנחנו נעבור להצבעה. שלושת הנוכחים הם ברי זכות הצבעה. אז מי מצביע עם השינויים, התוספות שהכנסנו.

הצבעה

חוק המכינות הקדם צבאיות התשס"ח 2008 . בעד – 3






נגד- אין






נמנעים – אין

אני מודה לכולכם.

יישר כוח גדול ובאמת שיהיה לכם בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45