ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 22/07/2008

חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008

פרוטוקול

 
PAGE
17
ועדת החוקה, חוק ומשפט

6.1.2008


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 408

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, כ"ח בטבת התשס"ח (6 בינואר 2008), שעה 12:00
סדר היום
1.
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2007 – קצרין

2.
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לנס ציונה), התשס"ח-2007

3.
צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומחזור צמיגים), התשס"ח-2007

4.
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומחזור צמיגים), התשס"ח-2007
נכחו
חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר

דוד רותם
מוזמנים
עו"ד אורית מלמד, השלכה המשפטית, משרד הפנים

אלעד עמיחי, ממונה מחזור, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד ג'וש פדרסן, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

רחל נמימי סבן, מזכירות מועצה מקומית קצרין

אילן מלמד, מנכ"ל איגוד המוסכים

יוסף נעים, סגן מנכ"ל איגוד המוסכים

עו"ד סוזנה רבינוביץ, הלשכה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן, היועצת המשפטית, עיריית נס ציונה
ייעוץ משפטי
איתמר גלבפיש
מנהלת הוועדה
דורית ואג
רשמה וערכה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2007 – קצרין

2.
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לנס ציונה), התשס"ח-2007

3.
צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומחזור צמיגים), התשס"ח-2007

4.
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומחזור צמיגים), התשס"ח-2007
היו"ר מנחם בן-ששון
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום – צווים.

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2007 – קצרין
רחל נמימי-סבן
חשוב לנו לציין שהתחלנו בתהליך חקיקת חוק העזר עוד לפני שתוקן החוק הארצי שנתן לנו סמכויות כרשויות מקומיות. אני גם רואה את ההערה וזה בסדר והיא מקובלת עלי. רצינו להחזיר מצב לקדמותו ובעניין העישון להפעיל את הסמכויות מכוח החקיקה הראשית.
דוד רותם
סליחה שאני שואל את משרד הפנים פעם נוספת, למה זה צריך לבוא לכאן?
אורית מלמד
כי זה מה שקבוע בחוק.
דוד רותם
למה אתם לא מציעים תיקון בחוק הזה? אני מבטיח לך שזה תיקון שיעבור תוך 48 שעות. למה אנחנו צריכים את זה? מועצה מקומית קצרין, ראש המועצה שם נבחר כדי לנהל את העיר שלו. למה הוא צריך אישור שלי על כל העלאת קנס? אנחנו מבזבזים כאן זמן.
איתמר גלבפיש
הצו המבוקש כולל שלושה סעיפים בחוק העזר לשמירת הניקיון ואיסור העישון. סעיף 2 עניינו איסור עישון ובהסכמת המשרדים הוא לא יהיה בגדר הצו מכיוון שיש הוראות כלליות בחוקים. סעיף 3, עניינו שלא יזרוק אדם פסולת במקום ציבורי ולא ילכלכו כאשר הקנס המוצע הוא 290 שקלים. אין הערות לסעיף הזה. יש הוראות בסעיף 5 שקובעות את חובת הציות לקביעות ראש המועצה לגבי המודעות ומוצע לסייג את הסעיף הזה כך שיחול רק לעניין המודעות. לעניין העישון גם כן יש הוראות, וגם כאן מדובר בקנס של 290 שקלים.


אלה הערות הייעוץ המשפטי.
דוד רותם
אני מבין שסעיף 2 יורד. מה זה מקום ציבורי? לפי ההגדרה מקום ציבורי הוא בית עינוג וכל מקום שנאספו בו יותר מ-20 אנשים למטרה ציבורית. מישהו יכול להסביר לי מה זאת המטרה הציבורית? חתונה זאת מטרה ציבורית?
רחל נמימי-סבן
גם.
דוד רותם
חתונה זו מטרה פרטית.
רחל נמימי-סבן
אמרנו שברגע שנאספים יותר מ-20 אנשים, זו הסיבה שהגדרנו לפי מספר אנשים. מקום שהתאספו בו יותר מ-20 אנשים למטרה ציבורית.
דוד רותם
אני שואל מה זאת מטרה ציבורית.
רחל נמימי-סבן
אנחנו יודעים ש-20 אנשים מהווים ציבור.
דוד רותם
אז לא חשוב לצורך מה הם נאספו. אם כן, צריך למחוק את המלים "למטרה ציבורית" ולומר "מקום שנאספו בו יותר מ-20 אנשים".
רחל נמימי-סבן
מקובל.
איתמר גלבפיש
מקום שמיועד ל-20 אנשים, כך שנאפיין את המקום. אתה לא יכול להתערב בחוק העזר.
דוד רותם
לא, אני מציע לה למחוק את זה. אם אני אואשם בזה, אני אומר שלא באנו למטרה ציבורית ואתם תהיו בבעיה להוכיח מה זאת מטרה ציבורית.
איתמר גלבפיש
היית מנהל הליך על 290 שקלים?
דוד רותם
ודאי שכן. יש בעיה עם ההגדרה "מטרה ציבורית".
רחל נמימי-סבן
אני מקבלת.
דוד רותם
אני לא יכול לתקן, אבל זאת הצעה למועצה לתקן.
היו"ר מנחם בן-ששון
אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


תודה. תדעי לך שלפני רגע היינו בבעיה כי חבר הכנסת רותם בא לא כדי להצביע בעד החוק אלא כדי למחות על ההליכים הללו.
רחל נמימי-סבן
אנחנו נשמח שנסיעתנו מרמת הגולן תתייתר.
היו"ר מנחם בן-ששון
אני מודה לך.

צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומחזור צמיגים), התשס"ח-2007

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומחזור צמיגים), התשס"ח-2007
ג'וש פדרסן
מונח על שולחן הוועדה נוסח של צווי סדר הדין הפלילי (ברירות קנס וברירות משפט) שנובעים מחוק למחזור צמיגים שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2007. החוק נועד להסדיר את הטיפול בצמיגים משומשים, מניעת מפגעים סביבתיים מהם וכחלק מההיערכות והיישום לטובת יכולות האכיפה של המשרד לגבי חלק מהעבירות שהוגדרו בחוק אנחנו מבקשים לקבוע אותן כעבירות קנס וכעבירות משפט. זה נוסח שהוכן במשרד להגנת הסביבה, אושר על ידי משרד המשפטים ועל פי הוראת החוק, לפי חוק סדר הדין הפלילי, דורש אישור של ועדת החוקה, חוק ומשפט להתקנתן.


אני מניח שהנוסח המוצע בפניכם.
איתמר גלבפיש
נמצא.
דורית ואג
הוא נמצא באתר ועדת החוקה.
איתמר גלבפיש
בסוף יש טבלה שמראה באופן די ברור.
ג'וש פדרסן
כמו שאמרתי, הצו נועד לקבוע בעבירות קנס ועבירות ברירות משפט שלושה פריטים שהם חלק מהעבירות שנקבעו בחוק כאשר בנוסף קיים בחוק גם מנגנון של עיצום כספי לגבי חלק מהפרות הוראות החוק. בתוך סל אמצעי האכיפה מתוקף החוק מוצע ששלושת הפריטים האלה ייקבעו כעבירות קנס כאשר הנימוק הוא שזה מאפשר אכיפה פשוטה יחסית לגבי הוראות שהן לא מורכבות וקשורות בפיקוח מעשי בשטח ברמה של פנצ'ריה, מוסכים ומקומות בהם משתמשים בצמיגים.
קריאה
ידידי מתכוון בשטח הצמיגיות כאשר לצמיגיות לא נתנו אפילו שיניים ואפילו לא דבר לעשות.
היו"ר מנחם בן-ששון
האם התייעצתם עם הגופים הכלכליים שעוסקים בכך?
ג'וש פדרסן
כן. אם אתה מגדיר גופים כלכליים כמי שחבים באחריות על פי החוק כמו יבואנים ויצרנים של צמיגים, יבואני כלי רכב. אכן כן.
היו"ר מנחם בן-ששון
התייעצתם עם איגוד המוסכים?
ג'וש פדרסן
כן. כל ההסדר שבחוק כולו נעשה בתיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל פשרות מסוימות שנעשו במהלך החקיקה. בסוף ההסדר הוא תוצר של איזונים ופשרות שנעשו במסגרת החקיקה. כאן אנחנו נמצאים במהלך שבעיקרו הוא משפטי משלים להסדר בחוק כדי להוציא אותו לפועל מבחינת האכיפה. הוא נובע מתוך ההסדרים שנקבעו בחוק שהם קיימים כבר היום ונקבעו כעבירות פליליות. בידי המשרד או מי שהוסמך לאכוף את החוק יש אפילו אפשרות להגיש כתבי אישום בעניין הזה. זה מהלך שמשלים את האכיפה על ידי המשרד כדי להגדיר חלק מהפריטים כברירות משפט, דבר שיאפשר מתן ברירות משפט ידניות גם למי שהוסמך לשם כך. זה לא משנה מהותית את ההסדרים שנקבעו בחוק הראשי. הוא לא משנה שום דבר בהסדרים עצמם.
היו"ר מנחם בן-ששון
הוא הופך את המהלך, במקום ברירת קנס לברירת משפט.
ג'וש פדרסן
לא. אלה בעצם שני צווים שלפי חוק סדר הדין הפלילי תחילה צריך לקבוע עבירת קנס, וזה הצו הראשון, ובשלב שני הוא משלים כאשר את עבירת הקנס אפשר לקבוע כעבירת ברירת משפט. יש כאן שני צווים שהם מהלך אחד.
היו"ר מנחם בן-ששון
העליתם את גובה הקנסות?
ג'וש פדרסן
לא. השארנו את גובה הקנסות שנקבעו בחוק הראשי של חוק סדר הדין הפלילי – 660 שקלים ו-400 שקלים.
דוד רותם
על עבירה שהעונש בגינה הוא 67 אלף שקלים.
ג'וש פדרסן
נכון, אבל כך זה לגבי כל עבירות מסוג עבירות קנס אלא אם כן עושים תיקון חקיקה ראשי ובמקרה הזה המשרד לא ביקש זאת.
דוד רותם
בדרך כלל עבירות ברירת קנס וברירת משפט הן עבירות על חוקי עזר עירוניים בהם הקנסות הם 3,000 שקלים, 2,500 שקלים, אז יש שם 50 אחוזים או 25 אחוזים או 75 אחוזים מהקנס המרבי. אתם כאן עושים מאתנו צחוק. קודם באתם אלינו וביקשתם שנחוקק קנס שהקנס בו הוא 67 אלף שקלים כי זה דבר נוראי העבירות האלה וצריך להחמיר בענישה, וזה מקובל עלי. אחר כך אתם באים ואומרים שנכון שהכנסת קבעה 67 אלף שקלים בעבירה ראשונה ו-130 ומשהו בעבירה שנייה או שלישית, אבל בואו תעשו מזה 600 שקלים. המקסימום בברירת משפט הוא 660 שקלים.
ג'וש פדרסן
למשרד להגנת הסביבה יש ניסיון לא מועט בעניין של שימוש בברירות משפט. אני לא יודע אם אנחנו מהמשרדים המובילים אבל אנחנו עוסקים לא מעט באכיפה. חוץ מענייני תעבורה, המשרד שלנו עוסק לא מעט בענייני אכיפה ויש לנו לא מעט ניסיון בעניין הזה. צווי ברירות המשפט המקיפים ביותר הם לגבי חוק שמירת הניקיון, שם יש עשרות פריטים ושם יש קנסות בכל מיני סכומים אבל גם בעניין של שמן משומש, זיהום מכלי רכב, פינוי יריעות פלסטיק בחקלאות וכולי. התקנו לא מעט סטים של ברירות משפט. ודאי שעצם התקנת העבירה כברירת משפט, יש הוראה מפורשת בעניין בחוק סדר הדין הפלילי, לא מונעת את שיקול הדעת של המשרד להגיש כתב אישום. זאת עדיין עבירה שנקבעה כעבירה ראשית בחוק ויש את הסמכות של המשרד והתובעים של המשרד לשקול בנסיבות העניין גם להגיש כתב אישום ואז באמת רלוונטי גובה הקנסות המקסימלי.
דוד רותם
בעבירות אחרות שיש בהן קנסות של 67 אלף שקלים שהפכתם אותן לברירות משפט, כמה קנסות כאלה הוגשו וכמה מהם עמדו לדין בהחלטה שלא להגיש ברירת משפט? אני מרגיש שאתם עושים מאתנו צחוק. אתם קודם באי עם החוק העיקרי ומטילים קנסות גבוהים ואחר כך אתם באים לכאן בעקיפין ומנסים להקל בעונש.
ג'וש פדרסן
זה לא מדויק שמקלים בעונש. זה פשוט נותן את האפשרות לשקול האם במקרה מסוים בנסיבות הספציפיות כאשר לא היו נימוקים לקולה או לחומרה, זה מתאים לכתב אישום פלילי או להתחיל לתת ברירת משפט.
היו"ר מנחם בן-ששון
חבר הכנסת רותם שואל אותך אם אתה יודע אם מישהו הגיש אי פעם משפט ולא רק קנס.
ג'וש פדרסן
חוק סילוק מחזור צמיגים הוא חוק חדש.
דוד רותם
אני מדבר על חוקים אחרים. חוק שמן משומש, מה הקנס המרבי שם?
ג'וש פדרסן
אני לא בטוח.
היו"ר מנחם בן-ששון
תן דוגמה אחרת.
ג'וש פדרסן
חוק שמירת הניקיון שזה חוק שאני עוסק בו לא מעט שנים. אנחנו מגישים עשרות תיקים בשנה, כתבי אישום לפי החוק הראשי ויש שם קנסות בגובה של עשרות אלפי שקלים. זה לא מגיע אף פעם לרף של העונש המקסימלי.
דוד רותם
יש ברירת משפט?
ג'וש פדרסן
ודאי. בהחלט זאת דוגמה בה יש לא מעט תיקים של כתבי אישום אבל גם את האפשרות לתת ברירות משפט והכל תלוי בנסיבות. ככלל, דברים שהם יותר נקודתיים, חד-פעמיים, בהיקף מצומצם, מתאים לתת ברירת משפט ולא להתניע את כל המהלך שיכול להימשך שלוש וארבע שנים בבית משפט עם כתב אישום.
איתמר גלבפיש
בשאר חוקי איכות הסביבה יש בדרך כלל סעיף שמאפשר לחרוג מהרף המקסימלי שקבוע בחוק ומאפשר להם לקבוע עבירות קנס כאלה עד 10 אחוזים מהקנס המרבי. לו לא היו כוללים את הסעיף המחריג אזה שמאפשר לקבוע ברירת משפט, משום מה הסעיף הזה לא נקבע בניגוד לשארחוקי איכות הסביבה בחוק הזה ואינני יודע למה למרות שאני מניח שהיו לכם סיבות לכך, ולכן הרף המקסימלי שניתן לקבוע הוא נמוך יחסית לשאר חוקי הגנת הסביבה שהוא 660 שקלים. בדרך כלל אפשר יותר בגלל שיש סעיף שמחריג את סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי אבל כאן אין סעיף כזה.
ג'וש פדרסן
סעיף כזה שמחריג לא קיים בכל חוקי הגנת הסביבה.
איתמר גלבפיש
חוק שמירת הניקיון.
ג'וש פדרסן
בחוק שמירת הניקיון אכן זה קיים. בפקודת השמן זה מה שנותן עד 10 אחוזים, אבל דווקא יש פחות חוקים שזה קבוע מאשר חוקים שזה כן קבוע. במקרה הזה באמת זה לא נעשה. אני יכול לומר כאן שהעניין של חוק זה טיפול בסילוק ומחזור צמיגים הוא משהו שהוא עכשיו בתחילת תהליך שיימשך כמה שנים ולא מן הנמנע שאם נגיע למסקנה – כמו שעשינו בזמנו בחוק שמירת הניקיון, זה סעיף שהוסף בשנת 1997, הרבה שנים אחרי שהחוק עצמו נוסח – שאכן אין אפקטיביות בגובה הקנסות, בהחלט אפשר לעשות אז תיקון חקיקה שיאפשר את זה.


המסגרת המשפטית שלא המשרד להגנת הסביבה קבע אותה אלא אנחנו פועלים לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי, זאת המסגרת שיש את רף הענישה המקסימלי בעבירות ורף הקנסות שנקבע הוא הרף המתאים לסוג העבירות האלה וזה יוצר 67,300 שקלים. מצד שני לברירות משפט, גם על פי הוראות חוק סדר הדין הפלילי, אלא אם כן נאמר אחרת, אנחנו מוגבלים ב-660 שקלים. אנחנו מאמינים שזה יכול לתת מענה אפקטיבי ברמה של הפריטים שכאן צוינו מבחינת פינוי צמיגים בבית עסק, אכסון צמיגים ואי מתן אפשרות לעיין ברישום. אנחנו מעריכים שיהיה בזה אפקטיביות לא קטנה, גם ב-660 שקלים. אם מישהו מתמיד בזה, זה כבר 1,300 שקלים ויש מקרים בהם אפשר לתת מספר ברירות משפט אחרי כל ביקור או כל פיקוח במקום וזה יכול להצטבר. עדיין יש את שיקול הדעת כמו שאלעד עמיחי, שהוא ממונה על החוק הזה במשרד להגנת הסביבה ציין. יש לנו גם את שיקול הדעת להגיש כתבי אישום. במקרה הזה, בנסיבות החמורות יותר, אפשר להגיש כתב אישום לפי שיקול דעת של המשרד ושם בטיעונים לעונש, העונש המקסימלי הוא של 67,300 שקלים. זה נותן לנו את הגמישות.
אלעד עמיחי
אני ממונה על-ידי השר על יישום החוק. אני חייב לומר בעניין הזה שיש מגוון רחב מאוד של עסקים שעוסקים - בית עסק, ההגדרה שלו היא די רחבה כאן בחקיקה – החל מפנצ'ריות ועד לעסקים גדולים שמחזיקים אלפי צמיגים. לכן שיקול הדעת בין האכיפה היום, בין עסק שעובר עבירה ברמה המקומית ולהגיש נגדו כתב אישום ולנהל מאות כתבי אישום על עסק, זה נראה פחות אפקטיבי. לעומת זאת, יש כאלה שפוטנציאל המפגע שלהם הוא כזה גדול שצריך לנהל נגדם כתב אישום ולהגיע לענישה המחמירה. ההבדל בין ברירות משפט, לבין הגשת כתבי אישום, לבין הענישה נובע גם מההבדל הגדול בין סוגי העסקים שכלולים תחת החוק.
היו"ר מנחם בן-ששון
בצו פרטי העבירה משקפים יותר בתי עסק קטנים מאשר יצרני צמיגים גדולים.
אלעד עמיחי
גם הם כלולים.
דוד רותם
אני לא מכיר כל כך טוב את החוק, אבל אולי תסבירו לי. סעיף 7 אומר ש"בעל בית עסק יפנה צמיגים משומשים מבית העסק". לא נאמר תוך כמה זמן, כל כמה זמן וכולי. זאת אומרת, לא קבעתם לי כלום. אל תאמרו לי לראות את סעיף 8 כי אני כבר עושה לכם תרגיל בסעיף 8. תסבירו לי מה זה "שטח בית העסק".
ג'וש פדרסן
שטח בית העסק נקבע לו על פי מה שנקבע ברשיונות.
דוד רותם
אם בעל הפנצ'רייה חכם והוא יכול לקבל אצלי ייעוץ משפטי, אני אומר לו שזה שטח העסק שלו, תניח כאן צמיגים.
קריאה
אז הוא פוגש חוק אחר.
דוד רותם
הוא לא פוגש חוק של הגנת הסביבה.
קריאה
שמירת הניקיון.
דוד רותם
שמירת הסדר והניקיון זה בדרך כלל חוק עזר עירוני.
דוד רותם
אני מכיר את החוק. הוא בעצם לא נפגש עם חוק כי אותו פקח הרי לא יודע.הוא יקבל את הדוח ויבקש משפט. בעוד שלוש שנים הוא יגיע לבית המשפט, ישים את רשיון העסק שלו ויאמר שזה היה מחוץ לתחום העסק שלו, ואז מה שיקרה זה שאתה תצטרך להגיש תביעה נוספת מחודשת על כך כי אתה לא תדע על כך באותו יום אלא רק לאחר ארבע שנים. לכן ההגדרה כאן מסובכת לחלוטין. זה יותר גרוע מזה. כתוב כאן ש"אפילו יעשה באחת מהדרכים האלה: העברה ליצרן או ליבואן או למי מטעמם". אני בעל פנצ'רייה, לוקח משאית, מעמיס עליה את כל הצמיגים, נוסע ליבואן, שופך לו את זה לפני הדלת. לא כתוב כאן בתיאום. כלום. האם היבואן חייב לקבל ממני את הצמיגים?
ג'וש פדרסן
כן.
דוד רותם
לקחתי משאית, העמסתי את הצמיגים ושפכתי לו אותם לפני הבית, העברתי ליבואן ועכשיו מה אתם רוצים ממני? הבעיה שלי היא שחסר לי כאן השילוב של כל הגורמים יחד.
אילן מלמד
אנחנו שמחים שיש רצון לפקח ואנחנו בעד פיקוח. הפקחים של המשרד להגנת הסביבה עושים עבודה נהדרת והלוואי שהיינו רואים אותם גם במקומות אחרים, בעיקר בכל הנושא של המוסכים שפועלים ללא רשיון. אני שמח מאוד שבענף הצמיגיות כמעט ואין צמיגיות שפועלות ללא רשיון ואנחנו בהחלט בעד פיקוח.


העניין הוא שבכל הנושא של מחזור צמיגים בחוק הזה – וביחד עם המשרד להגנת הסביבה קידמנו את החוק הזה ואנחנו מאוד שמחים שהוא חוקק - מדובר על תהליך. הפינוי והמחזור של הצמיגים, זה תהליך שלם. זה קודם כל הצמיגים כחדשים שמגיעים לצמיגיה ומאוחסנים בה והם צריכים להיות מאוחסנים כראוי. לאחר מכן הצמיגים האלה עולים על מכונית ויורדים מהמכונית צמיגים משומשים וצריכים לאחסן את הצמיגים האלה כראוי. אז הצמיגים המשומשים האלה צריכים ללכת עד ליבואן כי היום לפי החוק הזה היבואנים צריכים לבוא ולקחת את הצמיגים מהפנצ'ריה. הבעיה היא שבכל התהליך הזה לא מוגדר לוח זמנים ברור או לוח זמנים מוגדר ולכן צמיגיות נתקעות עם ערמות של צמיגים שהן צריכות לטפל בהם ואין מי שייקח אותם כי היבואן שאמור לקחת את הצמיגים האלה בחוק לא מגודר לו מתי הוא צריך לבוא ולקחת אותם. אנחנו היינו רוצים שזה יוגדר ויינתן פרק זמן. לא פרק זמן סביר אלא פרק זמן מוגדר בו היבואן הזה, מהרגע שהוא קיבל קריאה מצמיגיה לבוא לפנות צמיגים, אכן הוא יבוא ויפנה את הצמיגים. שהחוק יאמר שבוע, שיאמר שבועיים, שיאמר חודשיים אבל שהדבר הזה יהיה ברור. ברגע שצמיגיה נתקעת עם כמות גדולה מאוד של צמיגים, הוא קודם כל מאחסן אותם בתוך השטח המקורה שלו, לאחר מכן נגמר לו המקום בשטח המקורה והוא מאחסן אותם בחצר, כאשר הוא מאחסן אותם בחצר – אנחנו מסכימים – האחסון בחצר חייב להיות עם שמשונית ניילון שימנע הצטברות של מים או צמיגים חתוכים לארבעה חלקים. אני רוצה לומר לך אדוני הישוב-ראש שכמות גדולה מאוד של צמיגיות יש להם את מכשירי החיתוך של הצמיגים ואלעד מכיר זאת טוב כמוני. השאלה היא כמה ערמות כאלה יכול בעל צמיגיה לנהל באחסון שלו וגם לאורך איזה פרק זמן. ארבע ערמות בגובה של 4 מטרים לארבעה ימים זה ניתן? יכול להיות שזה ניתן, אבל ארבע ערמות כאלה במשך שבועיים או במשך חורף שלם שלא באים לפנות את הצמיגים, שיש רוחות והניילונים עפים, אתה שם אבנים, אתה מתעסק עם הדבר הזה כל היום, זה כבר הופך להיות בלתי הגיוני בעליל.
היו"ר מנחם בן-ששון
למה לא הכנסתם את זה כאשר חוקקתם את החוק?
אילן מלמד
כנראה שגם המשרד להגנת הסביבה וגם אנחנו בלחצים כאלה או אחרים, כאשר החוק הזה יצא לראשונה, לא היינו ערים לכל הדברים.


אני רוצה להגיש לך כאן מכתב שנעים הוציא לשר להגנת הסביבה שמדבר על כל הנושא הזה של פינוי הצמיגים.


אנחנו רוצים שהאכיפה תהיה עם שיניים אבל שהיא לא תהיה כלפי נקודה אחת בכל התהליך אלא היא תהיה כלפי כל מי שאחראי על התהליך הזה, ושלבעל צמיגיה כזה תהיה לו את היכולת להתגונן ולומר שהוא שלח פקס, הוא הזמין אבל לא הגיעו אליו לפנות. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שכל הפיקוח יתגולל אך ורק על בעל הצמיגיה אלא שיהיה ברור מה חובותיו וזכויותיו של בעל הצמיגיה.
היו"ר מנחם בן-ששון
אתם קיבלתם את המכתב שלהם ב-22 בנובמבר.
אילן מלמד
זה מכתב שנשלח לשר.
ג'וש פדרסן
אני אישית לא מכיר את המכתב הזה.
אילן מלמד
המכתב נשלח.
יוסף נעים
אני רוצה להסביר את המכלול. אני הייתי כמעט בכל הישיבות עת חוקקו המחוקקים את החוק הזה. אני אישית ביקשתי כמה פעמים להגדיר בזמן מתי היבואן צריך לבוא ולאסוף את הצמיגים. היו נציגים של היבואנים כאן והם אמרו שזה יהיה זמן סביר, כי גם כך המכונית מגיעה להביא צמיגים חדשים כך שאין שום בעיה לשים במכונית את הצמיגים הישנים. הם עשו את הכל ורוד. אנחנו באיגוד המוסכים, אני כיושב-ראש, הוצאתי מסמך שהעברתי אותו לצמיגיות וכתבתי שאנחנו מבקשים לבוא ולפנות את הצמיגים, לתאם את המועד, ובמידה ולא יגיעו, נפנה את הצמיגים על חשבוננו ונוריד מהכסף שאנחנו חייבים.


מאחר שבישראל כל היבואנים הם יבואנים בלעדיים לצמיגים, כלומר, מישלן יבואן בלעדי, דנלופ יבואן בלעדי, קלבר יבואן בלעדי וכך הלאה. כאשר אני בא אליו ואומר כיושב-ראש הענף שפנצ'ריה מסוימת פנתה אליו בקשר לצמיגים ואני שואל למה הוא לא פינה אותם, הוא שואל אותי מי אני בכלל שאומר לו כי בחוק כתוב זמן סביר והוא יכול לבוא גם תוך חצי שנה. הוא אומר לי שאם אין לי מקום לשים את הצמיגים, זאת בעיה שלי. עירבתי את אלעד בנושא יבואן מאוד גדול, שאולי הוא היבואן הגדול ביותר בארץ. אמרתי למנכ"ל שצמיגיה כזו וכזו, עם 50 צמיגים פונה אליו כבר חודשיים ושואל אותו מה הוא עשה, והוא אומר שהוא יבוא כאשר יתאים לו לבוא.
ג'וש פדרסן
מה אמר לכם הייעוץ המשפטי שלכם?
יוסף נעים
הוא אמר לנו שקודם כל נוציא מכתב לכל הצמיגיות לכבד את החוק וככל שאפשר להגיע למצב שנעשה את המקסימום כפי שאומר החוק. עד לפני שחוקק החוק, כל פנצ'ריה, כאשר התאספו אצלה צמיגים, במקום לשלוח לצפרדע שזה כרוך בקנס, לוקחים אותם לירקון או לחוף כזה ואחר ושם זורקים אותם. החוק מחייב אתכם לצלם אותי זורק את הצמיגים, כי אם לא תפסת אותי, זה לא טוב. אנחנו רוצים לשתף פעולה ולנהוג לפי החוק, יחד עם אלעד ויחד עם דוקטור מוטי סלע, הגענו למצב שאנחנו נשתף פעולה ככל האפשר, אבל תנו לנו את האפשרות ואת השיניים. כאשר אני פונה ליבואן שהוא בלעדי, הוא אומר לי שממחר אין רכב עבורי. אני אומר לו שאני רוצה 10 צמיגים, הוא אומר שאין רכב עבורי ולא אקבל אותם. כלומר, יש להם ביד את השוט הזה לא למכור לי סחורה. גם כך אנחנו במצב גרוע כאשר הם מוכרים לכל חברות הליסינג ואני לא אכנס לזה.


אני רוצה הגדרה בחוק שתאמר שתוך שבעה ימים מרגע שפניתי הם יבואו לפנות. אם פניתי ולא אספו את הצמיגים, אני רוצה להזמין את אלעד. שייתן לי אלפיים שקלים קנס, את הקנס אנחנו נעביר ליבואן כדי שהוא ישלם אותו.
אילן מלמד
אנחנו מאוד בעד איכות הסביבה ואני בקשר הדוק עם אלעד. אנחנו גם בקשר הדוק עם המשרד בכל נושא השמנים ומסנני השמן שהוא הרבה יותר מסוכן לאיכות הסביבה מהצמיגים האלה. אנחנו באמת בעד כל זה, אבל אנחנו באיגוד חוששים שבעל צמיגיה עלול להיכנס למצוקה. מצד אחד היבואן לא בא לפנות את הצמיגים, הוא צריך לנהל מלאי גדול מאוד, ומצד שני יש את השוט של הפקח והוא בגלל הלחץ, כדי שהוא לא יקבל את הקנס, יכול לעשות מעשה ולפנות את הצמיגים לא כפי שכתוב בחוק. את הדבר הזה אני רוצה למנוע.


אדוני הישוב-ראש, אני אומר את זה אבל שחס וחלילה לא ישתמע מהדברים שאמרתי או מנימת הדברים של יוסף איום או משהו כזה. אני רוצה למנוע את המצוקה הזאת.
ג'וש פדרסן
כבוד היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן בדיון על נוסח של צווי בית משפט וצווי קנס שהם נובעים מנוסח החוק הראשי. אנחנו לא נעשה כאן תיקון חקיקה לחקיקה הראשית.
היו"ר מנחם בן-ששון
מבקשים ממך אנשים לא להפעיל את התקנות לפני שתיקנת את החוק.
ג'וש פדרסן
המשרד נמצא עם האנשים המכובדים כאן שמייצגים נאמנה את האינטרסים של הפנצ'ריות במגעים שוטפים כל הזמן.
אילן מלמד
יחסית למשרדי ממשלה אחרים, המשרד להגנת הסביבה הוא במקום הראשון.
ג'וש פדרסן
אנחנו במגעים אתם לגבי ההיערכות והיישום של החוק הזה שהוא חדש לכולם ויש כאן יעדים שנכנסים באופן הדרגתי של איסוף צמיגים, דבר שמהווה מהפכה משמעותית סביבתית בנושא הטיפול בצמיגים.


החוק קובע את המנגנון שיבואן ויצרן של צמיגים יאסוף בתוך פרק זמן סביר וללא תמורה וללא תשלום את הצמיגים מבתי עסק.
יוסף נעים
מה זה נקרא סביר?
ג'וש פדרסן
יש הסדר בחוק שנותן מענה ברמה של חקיקה ראשית. שנית, היעדים הם שנתיים. בכל מקרה, גם אם יש איזה שהם שינויים בתיאום בין מועדי האיסוף ומתן הצמיגים, בסוף צריך לעמוד ביעדים שנתיים והצמיגים האלה ייאספו מתי שהוא.
דוד רותם
בינתיים הוא מקבל קנס.
ג'וש פדרסן
כמובן שכל מצב של אכיפה במצב של ברירת משפט או חס וחלילה אם מישהו ייאלץ לשקול הגשת כתבי אישום, זה נעשה בשיקול דעת.
היו"ר מנחם בן-ששון
תעצור. אני לא אאשר לכם את התקנות. רבותיי, זה לא בשל. יש שתי אפשרויות. יש אפשרות שתתקנו את החוק והאפשרות השנייה היא שתכניסו בצווים לוחות זמנים, שתאמרו למשל שלא פונו צמיגים אחרי חצי שנה, אז אני יכול לבוא אליהם.
ג'וש פדרסן
זה משרד המשפטים.
היו"ר מנחם בן-ששון
אתם לא חייבים לאשר את התקנות תחזרו אלינו עוד פעם.
ג'וש פדרסן
כל אכיפה של המשרד נעשית בשיקול דעת בהתאם לנסיבות.
היו"ר מנחם בן-ששון
תמשיכו לאכוף בלי צווים.
ג'וש פדרסן
בית עסק מקבל איזושהי התרעה.
היו"ר מנחם בן-ששון
זה כתוב בחוק?
ג'וש פדרסן
אני לא בטוח וכאן משרד המשפטים יצטרך לתת את הדעת ואיתמר יוכל להתייחס לגבי אפשרות של שינוי בצווים כך שזה יהיה בניגוד לאמור בחוק הראשי.
היו"ר מנחם בן-ששון
לא בניגוד. הטענה שלהם היא טענה ואני לא יכול לאשר את הצווים היום.
ג'וש פדרסן
אני רק יכול לומר שכל הדברים האלה נלקחים בשיקול הדעת.
היו"ר מנחם בן-ששון
אתם פגשתם אותם לראשונה היום?
ג'וש פדרסן
לא.
היו"ר מנחם בן-ששון
אתם מחזיקים מכתב שלהם מ-22 בנובמבר.
אלעד עמיחי
את המכתב הזה אני לא זוכר.
היו"ר מנחם בן-ששון
מה זה אתה לא זוכר? אתה פועל מטעם השר לאיכות הסביבה. השר חתום על הנייר הזה. איך אתה בא אלי? ראיתם קודם איך מכינים צווים? יש דיאלוג בין רשות מקומית לבין הרשויות האחרות. תגמרו את השיחות ביניכם ותבואו אלי. אמרתי שאני מוכן לקבל צווים עם תאריכים.
ג'וש פדרסן
כבוד היושב-ראש, אנחנו לא ידענו שמתנגדים לנוסח הצווים.
היו"ר מנחם בן-ששון
מונח בפניי המכתב מה-22 בנובמבר 2007, שנשלח באמצעות פקס – "לכבוד מר גדעון עזרא, שר. הנני מתכבד לפנות אליך בעניין שבנדון".

יש כאן 13 הערות של יוסף נעים עם העתק לרונן לוי, למירב גמליאל ולאילן מלמד. כל הסוגיה הזאת היא סוגיה שעולה מתוך החומר הזה. הם מבקשים שתתקנו את סעיף 18 לחוק לרבות סעיף קטן (2). אתם לא רוצים לתקן, לגיטימי., אתם רוצים צווים - בצווים תנו איזשהו שיעור. זמן סביר ליד תקנה שאומרת שאתה חייב לפנות או לא, נותנת לפקח כוח שהם לא יכולים לעמוד בפניו.
איתמר גלבפיש
הערה בקשר למה שאפשר לכלול בגדר הצווים ומה לא ניתן לכלול בגדר הצווים. המונח זמן סביר דומני לא סתם הוסף בחוק אלא הוא הוסף בחוק דווקא מכיוון שאינך יכול לקבוע מראש בכל מקרה ומקרה ובכל דבר ודבר מהו הזמן הסביר הזה. אינני בטוח אם מבחינה משפטית בכלל ניתן לקבוע בצווים האלה צווים מדויקים, בין אם זה ימים או שבועות, ולו בגלל שהמקרים הם אחרים. היושב-ראש יכול גם להסתפק בהבטחות מינהליות לאכיפה מצד אחד והוא יכול גם לבקש תיקון של החוק, כך שיהיה מפורט יותר ורק לאחר מכן להביא את הצווים. אני גם לא יודע אם היו בעיות באכיפה, אם יש טענה של האיגוד לזה שניתנו קנסות שלא בסדר על בסיס הסעיף או שהגישו כתבי אישום לא בסדר על בסיס הסעיף.
יוסף נעים
עדיין לא.
איתמר גלבפיש
זה אכן בעייתי לכתוב מועדים מדויקים בתוך גדר הצו.
אילן מלמד
אדוני היושב-ראש, יש דו-שיח בינינו לבין המשרד להגנת הסביבה אבל לא תמיד אנחנו מסכימים. יש לנו דו-שיח אתם פורה מאוד.
היו"ר מנחם בן-ששון
האם יש איזושהי דרך להכניס בצו סדר הדין הפלילי אלמנט של זמן שירגיע את בעלי המוסכים?
אלעד עמיחי
אף אחד מהסעיפים האלה לא עוסק במנגנון של הזמן. אנחנו לא מדברים על הזמן. אם אני מגלה שהוא לא פינה מאחת מהדרכים המותרות בחוק, זה כן או לא. עניין אחסון הצמיגים, מכוסה או לא מכוסה, גם הוא לא קשור בזמן. גם אי מתן אפשרות לעיין ברישום, גם הוא לא קשור בזמן אלא זה עניין טכני.


אם יורשה לי, סעיף 15(א) זה הדבר הכי חשוב גם מבחינת בריאות הציבור.
היו"ר מנחם בן-ששון
לגבי סעיף 15(א)(6), זה לא נראה לי בעיה.
אלעד עמיחי
הצווים לא תלויים בזמן.
היו"ר מנחם בן-ששון
זה כן תלוי בזמן ואני אסביר לך למה. אם מגיע פקח שרוצה להתאנות לבעל מוסך, זה לא קשור לחוק, החוק הוא יפה, בחוק כתוב זמן סביר והוא יאמר שהוא היה היום והוא יבוא בעוד שבוע והוא רוצה לראות שהוא לא מזיז את הצמיגים. כל מיני חשבונות יכולים להיעשות. שיקול הדעת של הפקח הוא לא שיקול הדעת של המכתב שקיבלתי והוא לא קרא את הפרוטוקול של הוועדה אלא יש לו כאן נשק יום הדין, אני לא רוצה לתת נשק יום דין אלא אני רוצה לתת דברים שיש בהם סבירות.


השארתם שם זמן סביר ולא נתתם כאן איזשהו זמן סביר או איזושהי מסגרת לפקח לעבוד, נתתי נשק יום הדין בידיו של הפקח. זאת הבעיה שלי.
קריאה
בעניין 15(א)(4), גם פרק זמן סביר, גם מקום שמאחסן אלפי צמיגים צריך לעשות את זה תחת קורת גג. העניין הזה לא רלוונטי לנושא כי הוא אומר שאם לא פינית, תאחסן תחת קורת גג או תחתוך, כדי שלא תגרום להתפתחות מחלות באזור הפנצ'ריה כתוצאה מהיתושים. השאלה אם זה כן מכוסה או לא מכוסה.
היו"ר מנחם בן-ששון
כן מכוסה ולא מכוסה. אם אחסנתי גלגלים כי בדיוק שיפצתי את הפנצ'ריה שלי וכן כיסיתי או לא כיסיתי לשלושה ימים, זה זמן סביר או לא סביר? אתם אומרים שאתם לא קונסים אלא אם כן מזהירים- אני לא רואה כאן את עניין האזהרה – לא קונסים אלא אם כן עבר פרק זמן – אני לא רואה כאן את פרק הזמן הסביר.
גלעד
הכיסוי חייב להיות תמיד.
אילן מלמד
אם פרק הזמן סביר, בעל צמיגיה יכול להתעסק בזה, אבל אנחנו מדברים כאן על מה קורה לבעל צמיגיה שנכנס למצוקה – זה מצב קיצוני, ואני מסכים לכך. הם מדברים על המצב העיקרי ואני לוקח כאן מצב קיצוני שיכול להיות כלפי בעל צמיגיה. לא פינו לו את הצמיגים בגלל סכסוך עסקי בינו לבין שני יבואנים וזה קיים.
דוד רותם
כאשר אתם מפנים את הצמיגים לחצר, אתם חותכים אותם?
יוסף נעים
לא תמיד. לחתוך צמיג זה לא קל. זה אומר לקחת פועל בשכר והוא צריך לחתוך את הצמיגים. יש צמיגיות שהן בערך 80-100 מטרים והאחסון שלהם הוא בערך 3 על 4 מטרים, שם הם יכולים לאגור 40-50 צמיגים. הסברתי בהתחלה שהיבואן הוא יבואן בלעדי. כאשר אני פונה אליו, הוא מאיים עלי.
היו"ר מנחם בן-ששון
אין צורך להמשיך. שכנעתם אותנו.
דוד רותם
יש רק בעיה אחת ואת הדברים אני אומר עכשיו ולא לפני 10 דקות. המצב כרגע הוא שאם אתם לא מבצעים את הדברים האלה, יש לכם קנס בסך 63 אלף שקלים. אם אני מאשר את הצווים, אתה מקבל 630 שקלים קנס. מה שיקרה הוא שאם לא נאשר את הצווים, הם יגישו נגדכם כתבי אישום.
היו"ר מנחם בן-ששון
אני לא יכול לאשר.
דוד רותם
אני מעדיף שהם יקבלו קנס בסך 630 שקלים ולא 63 אלף שקלים.
איתמר גלבפיש
דומני שרוב ההערות שנשמעות כאן הן תיאורטיות כיוון שהן עדיין לא התעוררו במישור האכיפה, ושנית, הן מופנות כנגד החוק עצמו ולא כנגד הקנסות כפי שקבוע כאן. אלה דברים שנדונו על ידי ועדות הכנסת לפני מספר חודשים, בפברואר 2007 אז החוק הזה אושר. עוד לא התעוררו בעיות באכיפה והטענות הן לא כנגד הצווים המבוקשים.
היו"ר מנחם בן-ששון
אני אומר עוד פעם שאני יכול לאשר את תקנה 15(א)(6) עם מתן אפשרות לעיון ברישום לפי הוראות סעיף 9(ג). אני בהחלט יכול עכשיו לאור השיח כאן לאשר את 15(א)(4), אחסון משומשים בבית עסק, כי אתם אמרתם לי שזה דבר שעוד לא קרה והוא נדיר. לגבי פינוי אני לא יכול לאשר.
איתמר גלבפיש
מה בעיית היושב-ראש בפינוי?
היו"ר מנחם בן-ששון
זמנים.
דוד רותם
השאלה אם אני יכול להוסיף סעיף שאומר שכל ברירות המשפט האלה הן יכולות להתקיים לאחר שניתנה התרעה של 30 ימים או משהו כזה.
היו"ר מנחם בן-ששון
זה חוק.
דוד רותם
לא. אני אומר שתיתנו ברירת קנס אחרי שהתרעתם.
איתמר גלבפיש
זה אפשרי. עשינו את זה כבר בכמה צווים.
ג'וש פדרסן
מבחינת שיקול הדעת והאכיפה של המשרד, הדברים האלה תמיד נעשים כך.
היו"ר מנחם בן-ששון
אתם יכולים להסכים על זה עכשיו?
ג'וש פדרסן
הצו אושר על ידי משרד המשפטים, כך שאני לא יכול להסכים בלי אישורו.
היו"ר מנחם בן-ששון
אמרתי שאני לא בשל לאשר את הצו הזה. אני יכול לאשר את 15(א)(6), אבל יכול להיות שנמצא חבילה עם התרעות.
איתמר גלבפיש
כלומר, אנחנו שולחים את הצדדים לעשות שיעורי בית, במיוחד לגבי חובת ההתרעה בסעיף 15(א)(3).
היו"ר מנחם בן-ששון
כן. חובת ההתרעה, יכול להיות שתהווה פתרון.

צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לנס ציונה), התשס"ח-2007
איתמר גלבפיש
ברשות היושב-ראש, אני אסביר את מהות הצו המבוקש על-ידי נס-ציונה. בדומה למה שעשתה הוועדה לפני כחודשיים-שלושה לגבי תל-אביב, אנחנו מעבירים את כל עבירות הקנס של נס-ציונה מברירות קנס, כאשר הכוונה היא שאם אתה לא משלם, אתה מוזמן למשפט, להסדר של ברירות משפט שלפיו אם אתה לא מבקש להישפט, זה עובר להליכים של הוצאה לפועל וגבייה לפי פקודת המסים. זה אומר שגם בעתיד כל עבירה שתיקבע בחלק מ', היא עבירה.
דוד רותם
כל העבירות של נס ציונה הם בחלק מ'?
איתמר גלבפיש
כן.
היו"ר מנחם בן-ששון
אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים