PAGE
27
ועדת החינוך, התרבות והספורט

8.1.2008

כנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 338

מוועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שני כ"ט בטבת התשס"ח (7 בינואר 2008) בשעה 9:00

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הוצאת האגף לחינוך מבוגרים ממשרד החינוך, של

חה"כ רונית תירוש.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הוצאת האגף לחינוך מבוגרים ממשרד החינוך, של

חה"כ רן כהן.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת האולפנים לעברית ופיטורי מורים, של

חה"כ אליהו גבאי.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

אליהו גבאי

אלכס מילר

אורית נוקד

יוסף שגאל

רונית תירוש

דב חנין

שלי יחימוביץ'

רן כהן

מנחם כהן – סמנכ"ל כ"א, תיאום ובקרה, משרד החינוך

ברכה לוזון – סגנית מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ריבה אביעד – גף הנחלת הלשון

פנינה ליכטנשטיין – הסתדרות המורים

מיכל שפרן – הסתדרות המורים

אסתר פרון – מנכ"לית אולפן עקיבא

גלי צדיק – מורה באולפן, יו"ר מטה מאבק ועד מורי האולפנים

ליאורה רותם – מנהלת אולפן

סימה בן דוד – מורה באולפן

דינה קורן – מורה באולפן

איילת כהן – מורה באולפן

דליה הופשטטר

יהודית גידלי

שרון רפאלי

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הוצאת האגף לחינוך מבוגרים ממשרד החינוך, של

חה"כ רונית תירוש.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הוצאת האגף לחינוך מבוגרים ממשרד החינוך, של

חה"כ רן כהן.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת האולפנים לעברית ופיטורי מורים, של

חה"כ אליהו גבאי

בוקר טוב. יש לנו היום כמה ישיבות חשובות. אני מקווה שחלקכם תוכלו להישאר בישיבה הבאה. אנחנו מציינים היום 150 שנה להולדתו של אליעזר בן יהודה. גם משפחתו תגיע לישיבה הבאה וגם מומחים לשפה העברית. זאת תהיה ישיבה מרתקת שבה נטפל במערכת החינוך ויחסה לשפה העברית, ומה אפשר לעשות כדי לתקן ולשפר. זה ודאי דבר חשוב.


אנחנו פותחים כהרגלנו כל שבוע בפרשת השבוע. הבוקר חבר הכנסת שגאל ישתף אותנו במחשבותיו על פרשת בוא. אנחנו בציפייה דרוכה.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, חברי כנסת, אורחים נכבדים. היום אנחנו נדבר על פרשת השבוע "בוא" מספר שמות. פרשת "בוא" היא שיא תיאור המכות שבאו על פרעה ועל מצרים. כל המכות המתוארות בפרשה באות לא רק כדי להעניש את המצרים על שהרעו לעם ישראל, אלא בעיקר כדי לשבור את פרעה שהכריז: " לא ידעתי את ה', מי ה' אשר אשמע בקולו?"

רק אחרי שלוש המכות, שהונחתו על מצרים: ארבה, חושך, והמכה הנוראית מכל – בכורות, שברו את פרעה, ועם ישראל יצא לחופשי.

רב גדול אינני, וקטונתי לפרש ספר תורה או את פרשת השבוע, שבה אני עוסק. אך ברשותכם ארצה להתעמק בכמה נושאים שהפרשה דנה בהם.

הנושא הראשון – עבדות. מסתמן שבעידן שבו אנו חיים, עבדות והגדרתה מוכתבת לנו על פי רוב הארגונים הבינלאומיים, בקונטקסט מאוד מצומצם שרוב עיסוקו דן בתנאי העסקה וניצול עובדים, סחר בבני האדם, וכדומה. לפעמים הגדרות אלו באמת ובתמים מפרשות לנו את המהות האמיתית של המונח עבדות. לפעמים זה משודר בצורה אגרסיבית ומוצדקת, אך לפעמים זה לא לוקח בחשבון דברים אחרים.

ברשותכם אתייחס הפעם למונח עבדות מפרספקטיבה אחרת, שונה, זאת שהארגונים והתקשורת העולמית לא מוצאים לנכון לדון בה. אדון על העבדות הרוחנית, זו שאנו נוטים להטיל בה דופי, אך ללא ספק אבן יסוד של האדם החושב בעולם המודרני. חופש פיזי הוא אלמנט פונדמנטלי עבורנו כדי להתקיים כאדם חופשי, אך הוא לא הדבר היחיד שאליו נפשנו צריכה לשאוף, אלא יש גם אופן המחשבה של עבד, שאנו לרוב לוקים בה בחסר, אך הוא לא פחות חשוב מקודמו.

סופר רוסי ידוע, אנטון צ'כוב, אמר, שאדם צריך להוציא טיפה-טיפה את העבד שבתוכו ולהיות חופשי. היום, לצערי הרב, על מעטים ניתן יהיה לומר שהם חופשיים במלוא מובנה של המילה, ולצערנו, רבים מאתנו עדיין שבויים בעבדות מצרים של עצמנו.

לאחר המהפכה התעשייתית דרך המחשבה של האבולוציה האנושית השתנתה, ורבים הפכו להיות כחיות טרף שמטרתם היא הרדיפה אחרי ממון, מעמד, וכבוד. מעטים יכולים לומר בבטחה שהם עצמם פועלים לפי רצון "האני האמיתי" שלהם. הרי כולנו עבדים של מישהו או של משהו. וכעת הזמן שכולנו נצא באופן מנטאלי ממצרים.

הנושא השני שארצה לדון בו הוא המנהיגות. אני תוהה מהם המרכיבים האמיתיים של מנהיג אמיתי; האם נולדים להיות מנהיגים או לומדים על כך? הרי בפרשה זו אנו עדים לשני מנהיגי אמת: משה ופרעה. מנהיגי העולם נתונים מדי יום להחלטות קשות בזמנים לחוצים. לפנינו דוגמה לביטוי מנהיגות אמיתית משני אנשים: האחד סירב להקשיב ליועציו אשר ביקשו לשחרר את עם ישראל, והשני לא בדיוק ניהל הצבעה דמוקרטית עם האנשים – האם הם באמת רוצים לעזוב הכול ולצאת לארץ המובטחת. את החלטותיהם אנו יודעים, אך נשארת השאלה – האם הם נולדו לכך?

דבר נוסף שמשך את תשומת לבי בפרשה זו: בין היתר אומר הקדוש-ברוך-הוא למשה ואהרון: "תורה אחת תהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם". כלומר, שלא תהיה הפליה מכל סוג שהוא. זה דבר שמאוד מעציב אותי, שאנחנו בני ישראל, הגרים במדינה שלנו, מתייחסים לעיתים בצורה משפילה לא רק לגר, אלא לעיתים גם כלפי יהודים אחרים. מאוד מעציב אותי, שעדין קיימת הפליה ברמה זו או אחרת בגלל מוצא, בגלל סטז' בישראל, בגלל צבע עור, בגלל מבטא.

ברצוני לאחל לכולם שבוע טוב, חוכמה, ועבודה נעימה.

בראבו. בדיוק מתאים לנו לדיון.

יפה מאוד.

תודה רבה. אנחנו חותמים על כל מילה פה.

איך נוצרה ההתאמה בין פרשת השבוע לבין נושא הדיון? זה תואם מראש באיזשהו אופן?

תתפלא לדעת, אבל זה קורה כל שבוע, התאמה מוחלטת.

זה מכיוון שיש דיון בפרשות השבוע, לא בגלל הדיון.

ככה בנויה התורה.

אני רוצה להוסיף נקודה אחת על הנקודה הראשונה שדיברת עליה, לצאת מ"מצרים של עצמנו". גם המילה "מצרים" מכילה את הביטוי "צר", "מצר". יש ביטוי הלכתי מתקופת המשנה – לצאת ידי חובה; באנגלית - "To do one's obligation". זה ביטוי שאין לו אח ורע – מה זה לצאת ידי חובה? המילה החסידית אומרת שכל פעם כשאתה שואל את עצמך אם יצאת או לא יצאת, השאלה היא בעצם האם יצאת ממצרים או לא יצאת ממצרים. בכל מעשה שיהודי עושה הוא חייב לבחון את עצמנו, את חברתו ואת מדינתו האם הוא יצא ממצרים או לא יצא ממצרים מבחינה רוחנית וערכית עם כל מה שמסמלת העבדות שתיארת בצורה כל כך יפה. יישר כוחך.


אנחנו עוברים לדיון. כבר לפני הדיון המהיר קבעתי שאנחנו צריכים לדון בהרחבה בדבר הזה שנפל. אני שמח שמנחם כהן הגיע- -

על לא עוול בכפו.

הוא כנראה התנדב.

אני אחראי לצרות של המשרד.

חשבתי שעל הפתרונות.

אנחנו מקווים שאתם רוצים לצאת ממצרים ולא להכניס אותנו למצרים, אבל בזה אנחנו נדון בהמשך. אבל יש לך אומץ לב להגיע הבוקר לוועדה, ובהחלט נכבד אותך כמו תמיד, לא בהכרח את ההחלטות.

אנחנו רוצים לשמוע קודם את שלושת חברי הכנסת המציעים וגם את חברי הכנסת שלא הציעו את ההצעה לסדר, כי אני בטוח שכל חבר כנסת התקומם על הבאת הפרטים בעיתונים ובדיונים שמסתובבים כבר כמה שבועות על השמועה של מה שרוצים לעשות. כדי שנוכל להתייחס לעובדות ולא רק לשמועות - -

זאת כבר לא שמועה, לצערי.

מנחם, תסביר בדיוק מה החלטתם לעשות. אנחנו קראנו בחודשיים-שלושה האחרונים בעיתונים מודעות בסופי שבוע שיש תוספת של 10 מיליארד שקל לחינוך. אז גם בהקשר הזה האם תוכל להסביר לנו בתנאים של שפע ותוספות כאלה, מה מצאתם לנכון לעשות.

המשרד קיבל תוספת תקציב לפריסה ל-5 שנים ליישום רפורמה, כפי שהציגו אותה – אופק חדש ביסודי והרפורמה שאמורה להתקיים בעל-יסודי שאנחנו נושאים ונותנים- -

אז אתה טוען שהאוצר משלם בשביל הרפורמה, לא המשרד.

הרפורמה היא קצת יותר יקרה. במסגרת ההבנות על הרפורמה הייתה הבנה שהאוצר ייתן כ-5 מיליארד שקל בפריסה ל-5 שנים, והמשרד עצמו גם יצטרך לתת סכום מסוים כל שנה, ובשנה הקרובה 170 מיליון. במסגרת הערבות הזאת החליטה שרת החינוך- -

מעניין שכשאמרתי בדיוק את הדברים האלה מעל בימת הכנסת לפני שבוע גם שרת החינוך וגם שר האוצר התקוממו על עיוות העובדות.

יכול להיות שגם אני אחטוף, זה מה שאני יודע.


במסגרת ההיערכות הזאת החליטה שרת החינוך שצריך להתרכז בתקצוב של יישום הרפורמה, דהיינו בשעות בתי-הספר היסודי והעל-יסודי, ובמסגרתזאת צריך לעשות קיצוץ במשרד.

אתה חושב שזה נכון?

זה נכון להתמקד ביישום הרפורמה, שזה דבר משמעותי.

לצערי, במסגרת זאת המשרד עבר קיצוץ בכל תחום גם בתמיכות וגם בפעילות. האגף לחינוך מבוגרים עבר קיצוץ יותר רחב בנושא האולפנים מאשר שאר יחידות המשרד. זה הגיע שם כמעט ל-40% קיצוץ באולפנים.

- - - 50%.

זה 40% על-פי נתוני אגף תקציבים שלנו. אבל אני מקבל את ההערה.

מה זה מקבל את ההערה? או שזה 40% או 50%.

לי אמרו באגף תקציבים שזה 40% במאה אחוז. גם בדיון עם המנכ"לית ועם השרה הציגו את זה כ-40%. ד"ר מאיר פרץ שהוא כמעט מנהל האגף המיתולוגי של המשרד שלפי הבנתו זה 50%. אגף תקציבים טוען שזה 40%. בכל מצב זה נורא ואיום. כלומר גם ב-40% מדובר בהתמודדות מאוד קשה, ולגבי האולפנים לפחות מדובר במחשבה מאוד מרכזית מה ניתן לעשות איתם. היו דיבורים להעביר את זה למשרד הקליטה שעדיין נמצאים בדיונים. הייתה הצעה - -

מה זה היה פותר?

שכאילו במשרד הקליטה יש תקציבים עודפים.

משרד הדתות.

דב יציע עוד מעט להעביר את זה להגנת הסביבה.

שם יש המון כסף.

השרה חשבה שכל מה שלפי הבנתה באותו רגע לא קשור "בילד אין" למשרד החינוך, כשבאים לעשות קיצוץ צריך קודם כול להתרכז בדברים שהם שדרת המשרד- -

אבל קיבלתם אחריות על תחום ותקציב לתחום. מה זה "לא קשור למשרד"? יש המון דברים במשרד שלא קשורים- -

אני שמעתי עכשיו מוסיקה מאוד מעניינת, אדוני היושב ראש: שמעתי שחינוך מבוגרים זה לא בדיוק משרד החינוך.

נכון.

אבל זה בדיוק הפוך. משרד החינוך הוא לא משרד לילדים, זה משרד החינוך. חינוך לעם ישראל.

זה אולפנים, זה עולים חדשים.

הייתה מחשבה שאולי האגף הזה - -

למה עליהם הטלתם גזרה של 40%-50%? מה ההיגיון הפרטני, מה עשו האולפנים והעולים? מה הם עשו כדי להגיע למצב הזה לעומת כל שאר הגזירות שהמשרד מטיל?

הם הולכים למות, הם לא צריכים.

אני אנסה להשיב עד כמה שהבנתי את העניין. כשבאו לדון בנושא שדרת המשרד חשבה השרה שהאגף לחינוך מבוגרים לא צריך להיות חלק מהמשרד. היא חשבה שאולי נכון וראוי להעביר אותו למשרד אחר שיטפל במבוגרים- -

זה לגיטימי, אבל קודם היא צריכה לעשות סיכומים כך שכל התקציב לנושא הזה יבוא ממשרד אחר. אפשר להתווכח על זה, כי אם זאת החשיבה מה תפקידו של משרד החינוך במדינת העם היהודי. אבל אז יושבים עם משרדים אחרים, מסכמים ואחר-כך מחליטים. אבל פה הכול נעשה הפוך. קודם אתה מחליט להרוג את זה, ואחר כך אתה שואל אולי מישהו אחר רוצה.

אני אגיד בצניעות, אני חשבתי שזה לא נכון להעביר את זה למשרד אחר, ולשמחתי, הצלחתי לשכנע, והוחלט במשרד לא לסגור את האגף ולא להעביר אותו. אני מקווה שבמסגרת הזאת אפשר יהיה לתת לו לחיות מעבר למה שמופיע כרגע.

יש נושא האולפנים, ויש אגף של פעולות ראויות ומבורכות מאוד שאשמח להציג אותן אם הוועדה תרצה.

נכון. דנו בשאר הנושאים לפני חודש, וגם אז לא הבנו. בכל העולם מבינים ששם צריכים להשקיע בהשכלה ובחינוך למבוגרים. זה א'-ב' היום של החברה המודרנית.

אני מסכים, ולכן המשרד לשמחתי השתכנע שהאגף צריך להישאר במשרד החינוך, וצריך לתקצב אותו כך שיוכל לא רק להישאר פיסית, אלא גם לתת את השירותים הראויים.

ומה זה לתת את השירותים?

שאר מחלקות המשרד ראויות ועושות עבודה מצוינת. בנושא החשוב של האולפנים הקיצוץ נשאר בשעה זו כפי שהוא. לבד מהנזקים לעולים שזה הדבר הכי משמעותי, כמובן, נאמר שבשיחות עם משרד הקליטה יעשו הכול כדי שהעולים לא ייפגעו. אני עדיין לא יודע להסביר איך זה יקרה- -

אבל הצהרות לא מעניינות אותנו.

אני מציג את הבעיה: מדובר בפיטורים של כ-300 מורים, וזאת גם בעיה מאוד קשה לבד מהפגיעה בעולים. אנחנו עדיין בדיונים במשרד כיצד להתמודד עם זה. אני מקווה שהקיצוץ הזה יבוטל.

מה זה "מקווה"?

אני לא רוצה כרגע להתחייב כי זאת ועדת כנסת, ואני לא רוצה להגיד מילה שיגידו לי אחרי זה "הבטחת". היה דיון, ובו ניתן הסבר איך לצמצם את הקיצוץ בכ-20%, דהיינו שבמקום שהקיצוץ יהיה ב-50%, הוא יהיה ב-30%.

אז כשצריכים לקצץ אותו זה מ-50%, כשצריכים להביא אותו זה 40%.

כמי שנושא באחריות גם עם קיצוץ של 30% לא ניתן להסתדר בשלב הזה.

ברור.

זה מה שהצגתי בדיון שהיה. לכן כרגע מנסים למצוא עוד פתרון.

בכמה כסף מדובר?

הקיצוץ הוא משנת 2007 לשנת 2008 הוא ב-32.8 מיליון, כמעט 33 מיליון.

מתקציב של כמה?

בשנת 2007 הוא היה 89 מיליון, ובשנת 2008 הוא היה 57 מיליון.

פה גם נגזר גודל הקיצוץ.

זה רק לתקציב האולפנים.

ובכלל לאגף?

כמו שאר המשרד באופן שאפשר להסתדר איתו ולתפקד.

באולפנים הקיצוץ הוא 4.5 מיליון שקל. יתר פעילויות האגף הן בתחום השכלה יסודית ועל יסודית למבוגרים בני 18 ומעלה, חוגי הורים, קתדראות עממיות, מכינות קדם אקדמיות, פנאי נכים, חוגי העשרה לנכים- -

מה היה התקציב ב-2007?

ב-2007 התקציב לקתדראות של השכלה וחוגי הורים היה כ-17.5 מיליון; בשנת 2008 – 15.3 מיליון. לשאר התחומים – מכינות קדם אקדמיות ופנאי נכים – שהועברו לאגף לחינוך מבוגרים בשנת 2004, מתוך תקציב של 19.5 מיליון נשארו כ-18 מיליון שקל.

מנחם, אני באמת חושב שאתה אדם אמיץ – לא רק היום – ויפה שבאת להציג.

מה זה "יפה"? לא הייתה ברירה.

היית יכול להיות חולה הבוקר. ברור שזאת לא החלטה שלך. אני לא רוצה להגדיר את זה בינתיים, קודם ידברו חברי הכנסת. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.

הפרופ' יולי תמיר, שרת החינוך, באה מהאקדמיה. כשהיא הציגה לנו בתחילת דרכה את החזון החינוכי שלה היא דיברה בעיקר על שיפור רמת ההשכלה וצמצום פערים – היו לה הרבה תוכניות יפות. ומה אנחנו רואים במשך הזמן? בכל דבר שיש בו כדי לצמצם פערים בחברה שלנו היא פוגעת באופן ישיר, ואפילו באופן מודע משום שהיא פרופ' מהאקדמיה, והיו לה כל הכלים לעשות את הדברים הנכונים.

אני לא מצליחה להבין – ואתה הצגת את זה בצורה מאוד נבונה – איך שרה שעומדת על בימת הכנסת וחוזרת על כך שהיא מודה למשרד האוצר שלא קיצץ, ופעם ראשונה מאז ימיו של רבין המנוח משרד החינוך מקבל תוספות של מיליארדים – איך היא מוצאת בכל זאת את הדרך לקצץ, ויותר מכך – איך היא מתגאה שאצלה לא יהיו פיטורי מורים. רק באולפנים יהיו 300 מורים שיפוטרו, אבל אולי היא לא מחשיבה אותם מורים, אני ממש לא מצליחה לרדת לסוף דעתה.

לקראת הישיבה הזאת ביקשתי מה-מ.מ.מ מספר נתונים על נושא של אנאלפביתים כדי להבין מדוע אנחנו חברה כל כך מקוטבת. מצאתי שהרוב המכריע מבוגרי מערכות החינוך שלנו, ובחברה בכלל, נמצא בטווח של 12-11 שנות לימוד, ואין כמעט קפיצה משם לאקדמיה. מה שהיא עושה לעולים זה עוול כפול מכיוון שגם שיעור הנשירה הוא הגבוה ביותר בקרב העולים; וכשלחמנו – ובעיקר אתה – בנושא 12 שנות לימוד המסה הגדולה ביותר שנושרת מבתי הספר היו העולים. אין ספק שהבעיה היא לא רמת האיטנליגנציה שלהם. ברור לחלוטין שקשיי השפה הם עכבה שאינה מאפשרת להם להתערות בחברה, להשתלב בחברה וגם להצליח. לכן הפגיעה היא כפולה ומכופלת.

לשבח אישיותה ייאמר שהיא אישה מאוד עקבית, היא פוגעת לכל אורך הדרך. גם את בחוק הזה של 12 שנות לימוד היא לא תמכה ולא רצתה. לכן אני לא כל כך מתפלאת. אני לא יודעת מה הכלים שעומדים לרשותנו, ועדת החינוך, אבל אסור לנו להתיר ולאפשר את הקיצוץ הזה באולפנים. מנחם הוא האחרון שצריך לסנגר על זה, לדעתי, מכיוון שזה אגף שנמצא תחת הנהלתו באופן ישיר, ממש פגעו במשלח ידו.

התירוץ שאין עולים הוא לא לעניין כי גם אם מספר העולים קטן יש עולים; יש מצרפת, מארצות-הברית וממקומות אחרים שבהם חלה עלייה באנטישמיות. אבל מעבר לכך, נכון שאין עולים בהיקפים שהיו בשנות ה-90, אבל העולים של שנות ה-90 עדיין גוררים בעיות שפה. אבל האולפנים הם לא רק לשפה, אלא גם להסבה מקצועית, לשפה טכנית במקצועות פרה-רפואיים ורפואה. אלה אנשים שבסוף מוצאים את משלח ידם בנושאים שלא קשורים למה שהם למדו משום שאין להם היכולת לתקשר בשפה המקצועית. לכן היא פוגעת ביכולת שלהם להשתלב בשוק העבודה ובחברה, ולכן אסור לנו להרשות את זה, שלא לדבר על הגמלאים שנעזרים בקתדראות במסגרת תוכניות של מבוגרים. זה דבר משובח ונכון לעשות.

אני כל הזמן תוהה איך אנחנו יכולים לא רק להכביד את עולנו כוועדת חינוך, אלא באמת לא להתיר את הקיצוץ הבוטה הזה. כי אם הקיצוץ הרוחבי שנעשה הוא בסביבות 15%-10% לא יכול להיות שהיא קיצצה דווקא בעולים, אפילו 40%, גם אם לא 50%.

חבר הכנסת רן כהן.

תודה. אין לי שום סיבה לפגוע במנחם, הוא הציג כראוי את הדברים, והוא גם ממונה על העניין, אבל העובדה שבדיון כזה לא מופיעה מנכ"לית האוצר- -

החינוך.

זאת שגיאה פרוידיאנית.

עד 1:45 בלילה ישבתי עם אנשי האוצר על חוק ילדים בסיכון, ואני מודה שאני עייף.

בעיניי זאת ראייה מעוותת של תפקידו של משרד החינוך. אבל לפני שאומר על זה משהו אני לא יכול שלא לפתוח בעניין מאוד אישי: אמא שלי זכרה לברכה ילדה אותנו שמונה, ונשארנו רק חמישה. היא נשבעה שעד שכל אחד מאתנו לא יסיים אוניברסיטה היא לא תאכל ולא תשתה ולא תלמד ולא כלום. היא הייתה אנאלפבתית עד גיל 62. כשאחותי הקטנה סיימה סמינר למורים, רק אז היא הלכה ללמוד עברית. אני לעולם לא אשכח את מכתביה באותיות עבריות מצוירות אליי למלחמה במלחמת יום כיפור. צריך להבין מה זאת המדינה הזאת כדי להבין מה זה חינוך מבוגרים. מדובר על עם שמתקבץ, על מדינה שבאה מאלף ייסורים, ואנשים שמגיעים אליה ממקומות שונות, ואי אפשר שמשרד החינוך לא יתפוס עצמו כמשרד החינוך של עם ישראל. זה לא יכול להיות "המשרד לילדי ישראל", זאת אומרת רק לבתי הספר. זה נושא של חינוך מבוגרים והשכלת מבוגרים – זה בנשמתה של המדינה הזאת. בדבר הזה עומדת גם זכות ציונית ואנושית אלמנטרית. ההחלטה על הקיצוץ נובעת מאי תפיסה של הקונטקסט שבו משרד החינוך צריך לתפקד במדינה הזאת, וזאת ראייה מאוד מעוותת של משרד החינוך בקונטקסט הלאומי הכולל.

יום רביעי האחרון במליאת הכנסת היה מאוד דרמטי: ראש הממשלה עלה על הדוכן ושפך את ה1.9 מיליארד שהוא וממשלתו נותנים לחינוך כתוספת בפעם הראשונה. בכלל, איזה תוספות. מצד שני האולפנים לעברית נסגרים על כמה שברי מיליונים. זה דבר בלתי נסבל, יש פה דיספרופורציה שהוועדה לא יכולה להשלים איתה ולא לחיות איתה.


לסיכום, כוועדת חינוך ותרבות של הכנסת יש לנו רק מוצא אחד: לתבוע את משרד החינוך להחזיר את התקציבים של החינוך למבוגרים כדי שאולפנים לא ייסגרו, ומורים לא יפוטרו.

לאחר ששוחחתי עם השרה מאחורי הקלעים של הכנסת נאמרו לי דברים גם off the record שבעצם יש תקציבים במשרד הקליטה, וזה יבוא משם. מישהי ממשרד ראש הממשלה אמרה: "לא יפוטר אף מורה עד נובמבר 2008". עכשיו אני שומע ש-300 כן מפוטרים. אין מצב שבו מקצצים תקציבים ולא מפטרים. מקצצים תקציבים זה מפטרים. עכשיו יש לנו כבר די ידע וניסיון בארץ הזאת שלפטר ולהרוס זה מאוד קל, לבנות זה מאוד קשה.

כמו את משרד הדתות.

בנו אותו מחדש כדי לקנות את דעת ש"ס שתעזור לראש הממשלה בוועדת וינוגרד.

מדובר כאן על דבר שהוא מאוד בסיסי ואלמנטרי. אי-אפשר לומר שיש פה דבר שהוא הדובדבן על הקצפת ולוקחים את הדובדבן, ואומרים שלא יהיה דובדבן, אלא רק הקצפת. מדובר כאן על הדבר הכי בסיסי: האם אנשים ידעו לקרוא, לכתוב ולתקשר. אי אפשר לגזול דבר כזה ואת הזכות האנושית של בני אדם בארץ הזאת לקבל אותו. התביעה שלנו צריכה להיות חד-משמעית וקטגורית להחזיר את התקציבים האלה ולהבטיח את המשך הפעולה של האולפנים בצורה סדירה ומלאה.


אגב, גם הידיעה שב-2008 צפויה ירידה דרסטית בעלייה – עכשיו אני רוצה לגלות לכם: הלכתי לשר לקליטת העלייה, ושאלתי אותו אם זה נכון, והוא אמר לי שלא – 2008 צפויה להיות בדיוק אותה שנה כמו 2007. זה הצפי, אלה התקציבים, על זה בונים. עוד לא ראיתי דבר כזה שהמדינה מחליטה לגזור על עצמה כליה בעליית יהודים לארץ.

בנושא הזה אני רוצה להזכיר שאריק שרון, שיהיה בריא, ראה באתגר המרכזי של העשור הזה הבאת מיליון יהודים לארץ, וזה יהיה בסדרי העדיפות של המדינה הדבר הראשון. לא שמעתי שהממשלה הזאת מתנערת מדעתה של הממשלה הקודמת בנושא הזה – חוץ ממעשים, אבל הצהרות לא שמעתי. כנראה, מה שאתה אומר זה הצהרה. יש נושא אחד שיש בו ירידה בעלייה – ההחלטה הגורפת של הממשלה להפסיק להביא את היהודים האתיופים לכאן. זאת החלטה יזומה של הממשלה שלא חושבת שהם צריכים להיות פה, אלא צריכים לשבת בגונדאר- -

גם היא אומללה.

- - זה אולי יעזור לתקציב משרד החינוך.

תודה רן. חבר הכנסת אלי גבאי, בבקשה.

אדוני היושב ראש. האולפנים הם מקום המפגש הראשון של העולים לארץ עם ההוויה התרבותית הישראלית. שם מקבלים את הכלים התרבותיים, את השתלבותם בחברה; שם מקבלים העשרה והווי של מדינת ישראל, עושים להם סיורים, לומדים את שירי ארץ-ישראל ומבקרים באתרים לאומיים והיסטוריים. הידע שלהם בתרבות ישראל ומיומנויות הקריאה והכתיבה הם דבר חיוני לקליטתם בארץ. ללא הכלים האלה זה יקשה עליהם להיקלט.

אם ההורים האלה לא ידעו להיקלט בארץ היטב מבחינה תרבותית ולא ידעו את השפה זה יפריע גם על הילדים להיקלט מכיוון שהם כלי של שיעור עזר, הם מתעניינים מה ילדיהם למדו כאשר יש להם השפה להתחבר אל הילד שלו, כאשר הם יודעים לקרוא מה הילד קיבל ומה נתנו לו. ללא ידיעה הוא נעשה זר ונוצר נתק גם בינו לבין הילדים שלו.

לכן העולים החדשים שהיו מנותקים מתרבותה, מהווייתה ומהמורשת שלה, זה השער הראשון להיפגש עם הארץ בלי ביורוקרטיה, זה השער הראשון שנותן להם את הכלים להשתלב בחברה. ללא האולפנים האלה יקשה עליהם להשתלב בחברה, זה יעמיק את הפערים, ואנחנו מדברים על צמצום פערים. מה יותר טוב מאם שתהיה כלי עזר לילד שלה בשיעורי בית, בקריאת סיפור, או בהבנת שיר. לכן זאת עוד מכה לציונות, זאת עוד מכה לקליטה רוחנית, וזאת עוד מכה להשתלבותם בחברה ולצמצום הפערים.

לדעתי, זאת אותה אג'נדה שהשרה שמה לה למטרה – אנטי בכל מה שמטרתו לתרום משהו מבחינה ציונית ויהודית. זה המשך הצמצומים של תקציב למכינות הצבאיות. זאת אותה מכה; בתקופה של השתמטות במקום להעלות את התקציב למכינות הצבאיות היא מצמצמת. במקום להעלות את התקציב לקליטה רוחנית ותרבותית היא מצמצמת. זאת עקביות, שאין לי אלא לכנות אותה אג'נדה אנטי-ציונית שחדרה לנשמתה, והיא מחדירה את זה למערכת החינוך.

אני קורא לוועדת החינוך לא לתת לזה יד, אלא תילחם בכל כוחה כדי שלא יקוצץ אף לא שקל אחד. גם אם חל צמצום בשאר המקומות באולפנים ובקליטה אסור שיצומצמו התקציבים יותר מתחומים אחרים במשרד, אלא להיפך – אפילו פחות ממה שצומצם במשרד. להגיד 50 מיליון ו-40 מיליון – אי אפשר להחביא 10 מיליון מתחת לשולחן. זה משרד, יש מחשבים, יש אנשי חשבונות. איך אפשר להביא דבר ולהגיד לאחד 40 ולאחר 50? מישהו מרמה את מישהו, אין פה טעות של 10 מיליון. זה לא טעות של קופאית בסופרמרקט שטועה בכמה שקלים- -

זה באחוזים.

- - גם בסדר גודל של 10% זה לא אחוז או רבע אחוז או שקל. לכן אני מקווה שוועדת החינוך תקרא לשרת החינוך להחזיר את כל התקציב במלואו ולא תיתן יד לעיוות שהוא מכה בכל המובנים לקליטה, לפערים ולקליטה הרוחנית.

תודה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מסכים עם כמה מהדברים שאמרו חברי הכנסת שלפניי, אבל אני מציע להסתכל על הנושא הזה במבט מאוד רחב. הבעיה שחברי הכנסת שיזמו את הדיון מעלים, ואני רוצה להודות להם על כך, היא חלק מתופעה מאוד רחבה ומאוד מסוכנת שבמהותה מבטאת מהלך של התחלת פירוק אחריותו של משרד החינוך בכל נושא השכלת מבוגרים במדינת ישראל.

אני אביא מספר נתונים על השכלת מבוגרים במדינת ישראל כיום או כפי שנעשתה לפני שנה בידי משרד החינוך: 29 אלף אנשים למדו באולפנים; למעלה מ-13 אלף אנשים למדו לקראת השלמת השכלת יסוד והשלמת השכלה תיכונית; 3,000 לומדים השתתפו בפרויקט השלמת השכלה למבוגרים; 39 אלף לומדים השתתפו בחוגים להדרכת הורים, במיוחד אמהות חד הוריות; 136 אלף לומדים למדו באוניברסיטאות עממיות ובקתדראות עממיות והשתתפו בסיורים לימודיים – אלה אזרחים מכל המגזרים, וחלק גדול מהם גמלאים; 8,000 לומדים קיבלו אישורים בקורסים לגמול השתלמות. בקיצור, יש לנו פה מפעל מאוד גדול של השכלת מבוגרים, מפעל שהוא ברוח האמירה היהודית הידועה מהמקורות שלנו: "ימי הלימוד, כל ימי חייך". "ימי הלימוד", כמו שאמר חבר הכנסת כהן הם לא רק עניינים לילדים, אלא לכל אורך הדרך אנחנו לומדים, משתלמים, משתפרים ומתקדמים בהשכלתנו.

הקיצוץ שמתוכנן בתקציב האגף לחינוך מבוגרים ימנע מאלפי אנשים שזקוקים לכך וגם זכאים לכך - -

עשרות אלפים.

- - להשלים השכלה בכל מיני רמות ומתכונות. ובעצם, אנחנו מדברים על מהלך אנטי חברתי בצורה דרמטית, כי הרי מי האנשים האלה שצריכים השלמת השכלה ואת התגבור- -

אולי גאידמק לא יקבל - - - פה.

אולי זה באמת חלק ממהלך של הידברות עם גאידמק- -

העניין הוא שאין שום סכנה שהוא יחנך מבוגרים ללמוד עברית. הוא יאהב הרבה יותר אנשים פרימיטיביים.

לא יהיה לו מקום לבוא כי הוא ירצה ללמוד עברית.

- - -

הוא ירצה אנשים בורים.

זה לא דיון על גאידמק.

משמעות המהלך הזה שאנחנו רואים התחלה שלו מצד משרד החינוך הוא שאנחנו פוגעים במערכת שלמה של מכשירים אזרחיים שנועדו לאפשר לאנשים לתפקד בחברה. זאת גם שאלה של צדק חברתי, אבל גם שאלה של חברה מתקדמת שרוצה לאפשר לכל האזרחים להיות פעילים, לקחת חלק, להשתלב בכלכלה. שנה וחצי אני בכנסת, וכל יום אני רואה דברים תמוהים שהממשלה עושה, אבל זה באמת אחד הדברים התמוהים ביותר. זה באמת כל כך תמוה. מכל בחינה שאני מסתכל על זה ומנסה לראות מה התבונה ומהי השקפת העולם שמאחורי זה, זה לא מסתדר לי. אנחנו פוגעים במערכת שהיא חלק מהאינטגרציה החברתית במערכת שהיא רב חברתית, כמו החברה שלנו שיש בה קבוצות אוכלוסיה שונות. דיברו פה על לימוד העברית – זה כלי ממדרגה ראשונה לייצר אינטגרציה, לא רק של עולים, אלא גם של ערבים שצריכים ללמוד עברית כי העברית היא השפה המרכזית בארץ; היא לא צריכה להיות על חשבון השפה הערבית, אבל היא עדיין הייתה ותהיה שפה מרכזית, ומי שרוצה להתקדם בחברה הישראלית, וזה טוב שיש מכשיר כזה.

זה בדיון הבא.

גם הערבים צריכים ללמוד עברית?

בוודאי. הם רוצים ולומדים.

אני שמח.

זה כלי לקידום אוכלוסיות חלשות. כשאנחנו מדברים על עולים חדשים, כמובן, קהילת היעד המרכזית היום היא הקהילה של עולי אתיופיה, שאנחנו חייבים לה הרבה סליחה. אני מקווה שלא נאמר את הסליחה הזאת בעוד שנים, אלא נתחיל לומר אותה היום בפעולה מעשית כדי לעזור לקהילה הזאת להיכנס לחברה. אבל זה לא רק עולים, אלא גם תושבי שכונות מצוקה ואמהות חד הוריות וכדומה.

לכן המהלך הזה הוא, לטעמי, מבטא שני שינויים מהפכניים, ושניהם לרעה: קודם כול יש שינוי מהפכני עצום בכך שמשרד החינוך מתנער ומעביר את זה למשרד הקליטה, כאילו שאנחנו לא מדברים פה על בעיה רוחבית פנימית של החברה הישראלית שקשורה לעולים חדשים ולעוד אוכלוסיות- -

אבל מנחם כבר סיפר שהם חזרו בו מזה.

הם הורגים את זה אצלם.

היו שני נושאים: האחד סגירת האגף והשני, מעבר האולפנים. בנושא האגף הוחלט להשאיר אותו כפי שהוא וגם לקיים אותו באופן ראוי, נושא האולפנים עדיין בדיון.

אני חוזר בי.

אם כבר יש משהו חיובי, מיד שולחים עלינו צוננים.

אסור למשרד החינוך להתנער מאחריותו לחינוך. חינוך זה ילדים, זה מבוגרים, זה עולים, זה אמהות חד-הוריות, זה ערבים, זה כולם. לכן להעביר את זה למשרד הקליטה זה לגלגל כדור שעם כל הכבוד שייך למשרד החינוך, וצריך להישאר במשרד החינוך. אם אתם רוצים יותר תקציבים בואו נילחם על זה ביחד. אני בעד להגן עליכם ולאפשר יותר תקציבים.

אני רואה את זה, ואני מצטער ששרת החינוך יולי תמיר עושה את זה, כי לדעתי זה מנוגד להשקפת העולם שהיא באה איתה, והיא טוענת שהיא מחויבת לה: של אחריות חברתית, של אחריות המדינה. זה מהלך מובהק של התקפלות המדינה מתחום שבו האחריות שלה הוא קריטי במיוחד – תחום החינוך. כולם אומרים שהמנוף שנקרא חינוך, כולל השכלת מבוגרים, מאפשר גישור על פערים, קידום חברתי, יותר צדק חברתי וכדומה. דווקא פה לפגוע?


הדבר השני שמטריד אותי זה המהלך של ההפרטה. אנחנו עושים כאן למעשה מהלך דו-שלבי: בשלב הראשון אנחנו מעבירים את זה למשרד הקליטה, ובשלב השני משרד הקליטה כבר אומר לנו שהוא הולך להפריט את זה, להוציא את זה למיקור חוץ. יש כל-כך הרבה מילים מגונות שתחתיהם ההפרטה, למרבית השמחה, נעשתה לא פופולרית, אז עכשיו קוראים לזה במילים אחרות: מיקור חוץ, מיקוד חוץ, out-sourcing – כל מיני שיטות. בפועל אנחנו מדברים על הפרטה של מערכת שלא יכולה להיות מופרטת, כי אנחנו לא נעשה פה רווחים. מי שחושב שמהדבר הזה אפשר יהיה לעשות רווחים חי בעולם אחר. זאת מערכת שיכולה לתפקד רק באחריות חברתית, רק על זה שהמדינה אומרת שחשוב לה שאנשים ילמדו עברית, שירכשו השכלה; כשהמדינה אומרת שהיא יודעת שלא תרוויח מזה היום, אלא בעוד חצי שנה, שנה או שנתיים, כשהאנשים האלה ייכנסו למעגל העבודה ויהיו אזרחים אפקטיביים ופעילים.

לכן אני מציע לוועדה, ואני בטוח שהיושב ראש יוביל לכיוון הזה, לקבל החלטה מאוד חריפה שגם תתנגד להעברת הנושא הזה למשרד הקליטה, גם תתנגד למהלך של הפרטה בתחום הזה, גם תקרא לראש הממשלה ולא רק לשרת החינוך – לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת החינוך לשמור ולפתח את המפעל היפה הזה של השכלת מבוגרים, לחזק אותו, לא רק לא לקצץ אותו, אלא להוסיף לו עוד תקציבים – להפוך את זה לאחד מנקודות המנוף, כפי שהם טוענים שהם רוצים ללכת. אז בבקשה, זאת ההזדמנות שלכם, ולא הרבה כסף – בעוד כמה עשרות או מאות מיליוני שקלים תוספת לתקציב של מערכת השכלת המבוגרים אנחנו יכולים לעשות צעד שהוא גם בעל משמעות חינוכית, אבל גם בעל משמעות חברתית וכלכלית מאוד גדולה.

- - - שהוא מנוף חברתי מובהק.

אני רוצה להוסיף לדברים של חבר הכנסת חנין. אנחנו דנו בהרחבה בנושא הכללי של חינוך מבוגרים – איזה מנוף חברתי זה, ומה החשיבות בזמננו כל שכן בדבר הזה. בעצם החלטנו באותה ישיבה שזה גם דבר ערכי בסיסי, ולכן עשינו דבר שאנחנו לא אוהבים לעשות בוועדה: להקים לא ממש ועדת משנה- -

צוות משימה.

נכון, צוות משימה. חבר הכנסת גלנטי שהיה אמור להיות בראש הצוות הזה התמנה באותו שבוע ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה. הוא לקח על עצמו את כל הסיפור הזה, אבל הלך לאתגרים נוספים. לכן אנחנו צריכים לשקול איך נטפל בוועדה בשאלה הכללית הזאת. קיבלנו נתונים יותר קשים ממה שהקראת עכשיו- -

- - -

יכול להיות ששינו את זה, זה היה לפני התקציב. אז דובר על קיצוץ של 30%.

עשו ממוצע עם האולפנים.

אז דווקא רצו נגד האולפנים?

הרי כולם יודעים שבמבנה הממשלתי שלנו משרד הקליטה הוא כמעט לא משרד ביצועי, זה משרד מטה. לכן להגיד שרוצים להעביר את זה, אגב בלי לדבר עם המשרד לקליטת עלייה; אם רוצים לעשות דבר כזה אז מסכמים בין משרד החינוך למשרד הקליטה. גם אם זה היה הכיוון, מסכמים לפני-כן. אבל פה הכול הולך הפוך: קודם מחליטים להרוג, אחר כך לאבד את המורים ולשלוח להם מכתבי פיטורים, ואחר-כך מתחילים לחשוב שאולי זה צריך לעבור למשרד אחר.

גם אם זה עובר, שיעבירו את זה עם כל הסכום המקורי.

ברור לגמרי, אבל זה לא הפתרון של העניין. לפני הסיכום של הדיון, אני רוצה לשמוע את המורים.

פירוק המשרד מערכים בשלב כזה, זה נורא. אתה יודע מה, אפילו המודעות בעיתון היו על כל התוספת היו מצילות את האגף.

נכון.

רק ההוצאות של המודעות האלה בעיתון. ריבונו של עולם. וזה מודעות שקריות. זה מין בלוף שמוכרים. לא לוקחים בזמן של תוספות כאלה אדירות ממקום כזה. זה גם בלוף לחשוב שהאוצר משלם בשביל הרפורמה הזאת. הרי עיקר התשלום, 170 מיליון באים בתוספת ל-150 שהיא כבר לקחה על עצמה לשלם בקיצוץ. 320 מיליון שקל לעומת כל התרומה של האוצר לרפורמה שמסתכם, לדעתי- -

160.

אפילו פחות, לדעתי, 150-140. מה זה? אם אלו סדרי עדיפות, אז יש פה משהו מאוד משונה. אני רוצה לשמוע את המורים.

אני מורה באולפן, ואני שייכת למטה המאבק של מורי האולפנים.

איזה אולפן?

בקריית ים. יושבות כאן לידי עוד מורות ומנהלות. מר מנחם כהן, אני רוצה שתסתכל עלינו, אנחנו אנשים שאתם שולחים הביתה עכשיו; אנחנו האנשים שאתם מפטרים. כולם דואגים לעולים, ואנחנו הראשונים שדואגים לעולים כי אנחנו עובדים איתם. אבל אנחנו המורים שצריכים להיות מפוטרים.

יש כבר מורים שקיבלו מכתבי פיטורים?

עדיין לא.

אז זה הכול מהידיעות בעיתון.

אני מהסתדרות המורים. לשאלתך, אין צעדים מעשיים כרגע, אבל יש התכוננות לצעדים מעשיים. דהיינו, נקבעו אצלנו פגישות עם המחוזות לדיון בצמצום מספר המורים ובפיטורים- -

אין הוקוס פוקוס. כשמקצצים תקציבים- - -

אני הוריתי לאגף לא להתחיל בשום הליך אף על פי שהודיעו לי על קיצוץ. יעידו ראשי האגף.

אני שמחה לשמוע.

זה לא פותר את העניין, זה רק אומר שיש להם פחות זמן. גלי, זכות הדיבור שלך בלבד.

תודה.

קודם הייתה התחייבות מפורשת של השרה ושל האיגוד המקצועי שלנו בהסתדרות המורים שלא יפוטר אף מורה בעקבות הרפורמה. זה נאמר מעל הרבה במות- -

כולל פה.

כולל פה אף על פי שלא הייתי.

האם להתחייבות של משרד ממשלתי אין תוקף? אתם הבטחתם דבר מאוד מפורש. אני לא רוצה אפילו להתחיל לדבר על חשיבות העבודה שלנו ועל כך שמספר העולים קבוע כבר 4 שנים, ובמקביל מספר המורים בחינוך מבוגרים הולך ויורד מדי שנה באופן טבעי בגלל פרישות. זה לא שאנחנו איזו מערכת מנופחת, נהפוך הוא. אני לא חושבת שמגיעות לנו כל האמירות מתחת לשולחן שאנחנו לא מספקים את הסחורה, כי אנחנו עובדים קשה בכל מקום שאומרים לנו; אנחנו מורים טובים, אנחנו אנשים מקצועיים, ואתם, גם משרד החינוך וגם הסתדרות המורים, התחייבתם שאף מורה לא יפוטר בגלל הרפורמה הזאת. תראו מה אתם עושים. למה מכל הקיצוץ הלא ענק הזה רובו נפל ישירות על מורי האולפנים? אין שום דבר לקצץ ממנו מבשר החינוך, רק מורי אולפנים- -

אין דומה להם בידע המקצועי.

- - היחידים שצריכים ללכת הביתה זה אנחנו? אין אגף שיש בו שמנת שיכולה ללכת? רק המורים?

אתם מדברים על אוכלוסיה חלשות – אנחנו, המורים, גם אוכלוסייה חלשה. ממה אנחנו חיים? מאיזו משכורת? אתם שולחים אנשים להיות מובטלים. תסתכלו עלינו, אנחנו לא ילדות בנות 20, לאן אתם שולחים אותנו?

תודה, גלי, דברים נרגשים.

כמה אתם מרוויחים?

אתה לא רוצה לדעת.

הוא כן רוצה לדעת.

5,000.

ברוטו?

נטו.

- - -

אחרי 20 שנות ותק.

ואת זה מקצצים?

כן. גרעינים לשבת.

אסתר פרון, מנהלת אולפן עקיבא, בבקשה.

אני מצטרפת לדברייך, ואני נרגשת מהם מפני שהם מאוד אמיתיים ונכונים, וגם אני מורה, ואני מבינה את הדברים אף על פי שאני לא עוסקת כרגע בנושא הזה.

מרכז פרס שולח אלינו לאולפן עקיבא רופאים פלסטינים ללמוד עברית מתוך הבנת החשיבות של הנושא כצעד נוסף לחיים באזור הזה. ואנחנו לא מאפשרים לאזרחים שלנו ללמוד עברית? זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, רבותיי. אצלנו באולפן לומדים מדי חודש 200 תלמידים בבוקר ועוד 150 תלמידים בערב. אולי עדיין לא נמסרו הוראות מפורשות מה לעשות, אבל כבר קיבלנו הוראה לסגור את קורסי הערב שנקראים "שלב ב'" למורים ולהשאיר רק את כיתות המתחילים.

ממי קיבלתם את ההוראות?

ממפקח משרד החינוך.

מנחם, זה סותר את הדברים שאמרת.

הכנה.

לא, הוא אמר להקפיא את הכול.

יש לימודי המשך. אנחנו אמרנו שבמסגרת הקיצוצים נראה איך אפשר לקצץ גם מהאולפנים, וההצעה של מאיר פרץ שאולי יקוצצו לימודי ההמשך. עדיין לא הסכמנו לשום קיצוץ, וגם כשמצאנו פתרון של 20% אני עוד לא הסכמתי. יש עניין של פיטורי מורים. כשמקצצים שעות מורים אמורים לעזוב את המערכת. אני אמרתי לראשי האגף לא לגעת בפיטורי מורים. אני אעשה הכול, תעיד פה רונית, כבר היו דברים ועצרנו את הדברים האלה.

זאת השרה שהטיחה בי על פיטורי מורים.

השרה לא פחות ערכית ממני, ואני אומר שנעשה הכול כדי שזה לא יקרה. אני לא יכול עדיין להתחייב- -

תזכיר לה מה היא אמרה לי.

- - היו דברים בעבר והצלחנו. לכן אמרתי, אל תתחילו בנושא פיטורי מורים.

אני רוצה להבין איך סוגרים את אולפני ההמשך בלי לפטר את המורים שמלמדים בהם? אני פשוט לא מבין מה זה אומר.

אדוני היושב ראש, בתוך עמי אני חי, עוד לא סוגרים כלום. נגיד שבסוף הקיצוץ יהיה 10% ולא 50% - הייתה ישיבה פנימית שלנו ושאלנו את ראשי האגף שמנהלים את זה בפועל, את ברכה ואת מאיר, מה לדעתם אפשר לעשות. דיברו על אולפני ההמשך, אבל עדיין אין הוראה. אני לא יודע איך ידידתי אסתר קיבלה כבר את ההוראה הזאת- -

כי המפקח- -

- - -

נעשה את זה מסודר. אנחנו איתכם לגמרי, אני מקווה שאתם מרגישים את זה כאן בדיון.

אם המגמה היא שלא יפוטרו מורים, מה לגבי המורים באולפני ההמשך? שאלתי שאלה מאוד פשוטה.

למורים באולפני ההמשך יימצא פתרון: או לעשות להם הסבה לעבודה במערכת במקומות אחרים שצריכים אותם- -

- - -

את יכולה לעשות "פששש" מאה פעמים, אני אעשה הכול כדי לעזור לכם. חבריכם במשרד יספרו לכם שגם הוועדה וגם אנחנו נעשה הכול, ומי שלא ירצה לקנות את זה, נמצא לו פתרון. אני לא רוצה לצאת בהתחייבויות לפרוטוקול, אבל האמינו לי, נעשה הכול כדי שכולם יהיו מרוצים. אני מנהל משא ומתן עם האוצר כדי להביא חבילות פרישה אפקטיביות. יכול להיות שיש כאלה שיאהבו את זה. באו אליי מורים ואמרו לי, תביא לנו חבילות פרישה טובות, לנו יש מורים שרוצים- -

לדעתי, כל מה שאתה עושה עכשיו הייתם צריכים לעשות לפני כן. הכול נעשה הפוך. אתה מכניס את כל המערכת – גם את המורים וגם את העולים – ללחץ. אגב, אני לא מבין, אולפני ההמשך זה הדבר החשוב ביותר כי בשביל הרבה אנשים האולפן הבסיסי לא מביא אותם לנקודה שבה הם יכולים לתפקד.

בוא נזמן דיון עם היושב ראש ועם חברי האגף ונראה מה חשוב יותר בתעדוף- -

אני מצטער, אני לא מוכן לקבל את זה כי הנחת היסוד שלך היא שמתוך כל התוספת של 1.9 מיליארד צריך להרוג את האגף הזה, אז או שזה יהיה מבוגרים ותיקים או עולים חדשים. אלו האופציות, ואתה מבקש לתעדף את זה. אני לא מקבל את הנחת היסוד הזאת- -

אדוני היושב ראש, זאת ממש לא הנחת היסוד.

- - אני מבין שאתה צריך לעמוד בדילמה הזאת. אני לא חייב.

אני רוצה לומר 3 הערות קצרות לדברים שנאמרו קודם: חבר הכנסת דב חנין דיבר על הפעולות שהאגף עושה. האגף לחינוך מבוגרים נמצא 11 שנה תחתיי – ואני משתבח בו לא בזכותי, אני אומר את זה בצניעות – זכה בכל הפרסים האפשריים. כל הפעולות שציין פה חבר הכנסת דב חנין זכו בפרס הנציבות ובפרס האגף, הם עושים עבודה- -

דב אמר אותו דבר.

אני רוצה לחזק את דבריו.

כל דבר מצטיין ויפה ביותר במשרד הם הדברים שקודם כול רוצים להרוג במשרד. יש מין תחושה כזאת, זה הולך בעקביות, אני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות לעניין הזה- -

זה אגף לתפארת גם בתקופה של אברהם צביון, גם בתקופה של מאיר פרץ וגם עכשיו כשברכה מנהלת אותו.

נכון. אגב, אברהם צביון היה בדיון שניהלנו על זה.

הנקודה השנייה שאני רוצה לומר לחבר הכנסת רן כהן: אני לא יודע איך תהיה העלייה השנה- -

אבל מנחם, אתה לא בזכות דיבור. אסתר בזכות דיבור.

ממה נפשכם? מצד אחד אומרים שהתלמידים שמסיימים אולפן א' אינם יודעים מספיק עברית, ומצד שני סוגרים את אולפני ההמשך. יש כאן דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. כולם מסכימים שאחרי אולפן א' קשה מאוד לדבר עברית רהוטה, אם כי יש גם לא מעט מקרים כאלה. אבל אם זה ככה, אז מדוע לא מאפשרים להם?

הנושא של האולפנים הוא הרבה מעבר להשכלה, וכך צריך לראות את זה. נכון שמנחם אכן דואג למורים ומשתדל לא לפגוע בהם, אני יודעת את זה, אבל יש לנו גם ניסיונות כאלה באולפן - -

ועד היום גם הצליח.

נכון. אני אומרת את הדברים האלה בשבחך. אבל הנקודה פה היא המורים, אבל היא קודם כול התלמידים. צריך לתת לעולים החדשים – הלא מעטים שמגיעים – אפשרות ללמוד. אז אם יש ערים או מקומות ששם יש ירידה, למה לגזור גזרה שווה על כולם? צריך לבדוק את העניינים לגופו של עניין, וההחלטה שצריכה להיות היא שבמקומות שבהם יש עולים וביקוש ייתנו אפשרות למפעל הנהדר הזה.

גם לי יש סיפור אישי דומה לסיפורו של חבר הכנסת רן כהן. זה מפעל אדיר. למה להרוס אותו? למה לפגוע באחד המפעלים היותר יפים? אולפן עקיבא אולי דווקא שייך לאלה שיש בהם נימה של דבר פרטי, אבל האולפן עדיין משרת אוכלוסיה בדרכים שאולפן פרטי לעולם לא יעשה. רבותיי, אולפן זה לא "ברליץ". מי שחושב שאולפן זה "ברליץ" לא מבין בכלל מה זאת השכלת מבוגרים.

תודה. מנחם, אתה תשיב בסוף, יהיו עוד התקפות.

שלום חברים, אדוני היושב ראש. ישראל-ביתנו רואה פגיעה חמורה בעלייה, וזה מסר לקוי לכל אלה שמתכוונים לעלות לארץ. כשאנשים שומעים שיש קיצוץ של 50% בלימודי שפה הם שוקלים פעמיים אם יש טעם לעלות. כולנו יודעים שהפרמטר החשוב ביותר למציאת עבודה ופרנסה זה השפה. פגיעה בנושא הזה זאת פגיעה במשק של מדינת ישראל, במיוחד כשאנחנו רואים לפי מחקרים שנעשים היום בנושאים שקשורים לאקדמיה, להנדסה ולרפואה, שבעוד כמה שנים יהיה פה מחסור עצום באנשים שאמורים להשתלב במקצועות האלה, ואם הם לא מגיעים לארץ, אז אין לנו, כי המוסד האקדמי לא מצליח להוציא אותם.

לדעתי, משרד החינוך צריך לחשוב פעמיים כי אם החינוך ולימודי השפה העברית הם עניין שקשור חד משמעית לחינוך, להוציא את זה מטעמו ולהעביר את זה למקומות אחרים, זה יהיה בסופו של דבר עניין של מיקור חוץ, זה יעבור להפרטה ולקבלני משנה. אנחנו נראה שם אנשים שאין להם שמץ של מושג בנושא לימודים, וזה יהיה כמו כוח אדם שמגייס אנשים לדבר כזה או אחר, ובסופו של דבר הרמה של המבוגרים תהיה רמה של SMS כי אני לא מאמין שאנשים שאין להם ניסיון בחינוך יכולים לעבור דרך חברת כוח אדם וללמד שפה. זה מה שיהיה בסופו של דבר, ככה זה עובד בכל המערכות.

לדעתי, צריך להפוך את המדיניות. אני פונה אל מר מנחם כהן כמי שמייצג את משרד החינוך, כי בסופו של דבר זה יבוא. היום יבוא ראש ממשלה אחד שיגיד שנושא העלייה חשוב לי, ואז הוא ישקיע כסף, ומחר יבוא ראש ממשלה שיגיד שהחינוך חשוב לו וישקיע כסף, אבל מאבדים את האנשים שבדרך. אם המדיניות היום היא להגיד שאפשר לקצץ בנושא העלייה בכל המישורים – בוועדת כלכלה היה דיון על ערוץ 9; אנחנו רואים גם בדיונים אחרים בכל הוועדות – יש מגמה כללית לקצץ בנושאים שקשורים לעלייה. מאיפה יהיה לכם כסף לתקציב המדינה? זה יבוא מהאוויר? אם לא יהיו אנשים שיוכלו לעבוד ולהביא מסים למדינה, לא יהיו מסים, לא יהיה תקציב. בשנות ה-90 הייתה עלייה גדולה; כל המשק עלה בגלל העלייה. עכשיו יש בעיה, אנשים יוצאים לפנסיה, אין מספיק צעירים שיבואו ויחזקו את המשק. אז מאיפה יבואו? אנשים לא רוצים לבוא. כמעט כל הזמן המסר שלכם הוא שאין צורך בעלייה. תעשו את הבדיקות שלכם. אני אומר לכם חד-משמעית שאנחנו בישראל-ביתנו לא ניתן לזה לקרות עם כל המשמעויות של זה.

לא תיתנו לזה לקרות, אבל זה קורה.

כי עכשיו רק הודיעו, אני לא יכול לצפות מה הם מודיעים. אם הם יודיעו עכשיו שהם סוגרים, אנחנו נעשה את כל המאמצים כדי שלא יסגרו.

אני אגיד לחברי הכנסת שהצטרפו לכאן, אנחנו דנים בנושא במשך שעה ורבע, ונאמרו דברים מאוד חמורים וקשים. אנחנו בשלב הסיכומים. אנחנו רוצים לשמוע עוד כמה מורים וכמובן גם את חברות הכנסת שהצטרפו אלינו. תאמרו דברים ממש בקיצור, כי הדברים מאוד ברורים, לדעתי, וזה לא רק ממפלגת ישראל-ביתנו- -

אתה מתכוון שגם הסיכום די ברור.

- - אני שמח שהגעת וציינת, אבל אני מקווה שכל אחד אחר דואג לא פחות. כי באמת, הפירוק המוחלט של המדינה מאחריותה גם כלפי צעיריה וגם כלפי מבוגריה וכלפי ההשכלה – זה מסר מאוד שלילי בכל התחום.

אני גם קיבלתי פניות פרטניות והבנתי שהדבר נעשה כצעד חד צדדי. לדעתי, בנושא כזה צריכה תמיד להיות הידברות לפני שמבצעים מעשה.

על דברים פסולים לא עוזר להידבר קודם. אולי אפשר היה לחשוב קצת קודם. אבל לא היה יוצא טוב גם אם היו מדברים על זה קודם.

היא התכוונה, בצדק, שאם היו מדברים וחושבים קודם, לא היו סוגרים.

במיוחד בחגיגות ה-60 למדינות ישראל לסגור את האגף שיש בו גם הנחלת ערכים, פשוטו כמשמעו, זה דבר שמבטא ציונות. לא מדובר רק בלימוד עברית, אלא גם בחגים, בדברים נוספים שמקנים לעולים ומקרבים את העולה לארץ. אני רואה את זה מאוד בחומרה.

היו אליי גם פניות מהתנועה הקיבוצית. יש כ-18 קיבוצים שעושים מלאכת קודש. "בית ראשון במולדת" זה גם מפעל שנעשה, וגם כאן, זה קורה ללא שום תיאום.

אני פניתי לשרה והבנתי ממנה שהיא מתכוונת לשקול את כל הנושא מחדש. אבל נמצא כאן נציג משרד החינוך. הדבר היה לפני שבוע, ואני לא יודעת מה הוא אמר.

אסור ואוי ואבוי – וגם לא מדובר בסכומים גדולים – שהאגף הזה ייסגר. שלא לדבר על כך שאנחנו מוציאים נשים וגברים שעוסקים בהוראה, למעגל האבטלה. שוב אנחנו נמצאים במצב ש"חזקים, וטוב להם", וחלשים מוחלשים.

דובר בדיוק על הסכומים שהיו במודעות שהסבירו כמה מוסיפים לחינוך- -

נאמר הסכום של המודעות? אני בדקתי את זה בוועדת הכספים.

כמה?

9 מיליון שקלים.

כל הסיפור של חינוך מבוגרים זה יותר מזה- -

40 מיליון שקלים.

חוץ מזה שלא הייתה מילה אחת של אמת במודעות האלה, אבל זה דבר אחר.

אני מנהלת האולפנים בקריות. רציתי להדגיש שאנחנו עובדים כולנו בחינוך מבוגרים ברמה זו או אחרת שנים רבות. אני אישית עבדתי בחינוך מבוגרים משנות ה-70. הידע המצטבר שלנו שמשרד החינוך השקיע בנו כל-כך הרבה שנים בהשתלמויות מעולות, אגף שמתפקד יוצא מן הכלל והנהלה שמתפקדת יוצא מן הכלל, וכולם אנשי מקצוע- -

מנחם, אתה מקבל פה שבחים.

אין לנו אח ורע בידע המקצועי ללמד עברית כשפה זרה. אף אחד לא יודע כמונו. את הניסיון שלנו רכשנו בדם. אם נפוטר ויתחילו עם חברות כוח האדם, שאנחנו יודעים מהו שוק העבדים הזה, אז לא תהיה עלייה ולא תהיה עברית ולא השכלה ולא שום דבר, אבל יהיה "טייטל" שיש משהו כזה. להרוס את זה זאת מכה אנושה שאין לה תקומה. לא יוכלו להכשיר מורים בצורה כזאת שוב לעולם.

תודה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בבקשה.

אמא שלי הייתה מורה לפני שהיא יצאה לפנסיה, וב-20 השנים האחרונות שלה היא הייתה מורה באולפן בכפר-סבא. לכן הזדמן לי לראות את העבודה שנעשית שם מקרוב באופן יומיומי. הבית שלנו המה תמיד אנשים צעירים ומבוגרים מאיראן, מצרפת ומארגנטינה ומכל קצווי תבל. לכן נוסף להתנגדות העקרונית שלי להפרטת גוף שהוא יסוד מיסודותיה של מדינת ישראל יש גם הידיעה הברורה מה המשמעות של האולפן, מה הוא נותן למי שעובר דרכו, איזה כור היתוך זה בדרך להיות חלק מהחברה הישראלית, איזה כלים הוא נותן לאנשים שלומדים שם. למדתי את זה לפרטי פרטים מדי יום ביומו.

המחיר שהציבור נדרש לשלם עבור הרפורמה של הסתדרות המורים הוא מחיר כבד מנשוא, ואני ארשה לעצמי אפילו להרחיק לכת ולומר שיכול להיות שהוא לא שווה את המחיר, ואני עדינה פה בהגדרה.

הוא לא שווה גם בלי קשר.

לא הרחקתי לכת.

לא יכול להיות שחינוך למבוגרים יופרט. זה דבר מטורף לחלוטין, והוא מזכיר לי במידה רבה את הפרטת המעונות למפגרים, סליחה על ההשוואה. זאת הפקרה של המדינה גם את האוכלוסייה שזקוקה לה ביותר ברגע זה – אוכלוסיית העולים, וגם את אוכלוסיית העובדים באולפנים. בעיניי זה היינו-הך, זה חלק מאותו עניין. מה המשמעות של הפרטת האולפנים או החינוך למבוגרים וההוצאה שלהם למיקור חוץ? זה פשוט להיפטר, כלי אין חפץ, מכל האנשים המקצועיים האלה, שצברו ידע שלא יסולא בפז בקנה מידה בינלאומי, שאין להם אח ורע. יש אפילו הדרכות לתיירים שרוצים ללמוד עברית ומצליחים להשתחל לאולפן. תמיד מדברים על כך ששם גלום כל הידע העצום הזה. אנשים טובים ומסורים שהקדישו את חייהם למקצוע, עם אתוס מקצועי – לזרוק אותם לרחוב, ולהביא במקומם באמצעות מיקור חוץ עובדים דרך חברות כוח אדם או עמותות למיניהן. בטוח יעברו שם סטודנטים שיקבלו 19.95 לשעה, שכר מינימום, וגם לא ישלמו להם זכויות סוציאליות על הדרך. מה אנחנו מרוויחים מהדבר הזה? מה מדינת ישראל מרוויחה מזה? היא גם מאבדת אנשים מיומנים והופכת אותם למובטלים, גם מגבירה את התופעה של עובדי קבלן וגם מפקירה את מי שאמור לעבור דרך האולפנים ולקבל את הבסיס לכניסה לחברה הישראלית.

אני מתנגדת למהלך הזה מכל זווית שהיא. אין שום סיבה למהלך הזה, ושום הידברות כאן לא באה בחשבון. הפרטת האולפנים הוא דבר בלתי אפשרי, הוא אנטי ציוני במובן הבסיסי שלו; במובן של הסולידריות של החברה הישראלית כלפי כל רכיביה.

אדוני, יושב ראש הוועדה, אני מכירה את עמדותיך בעניין, ואני מציעה שתצא מכאן החלטה הכי משמעותית. אף על פי שיכולותינו דלות- -

לא.

דווקא הוכיח היושב ראש שיכולותיו רחוקות מלהיות דלות.

אני מציעה שהווטו שיוטל כאן יהיה טוטלי ושתפעיל את כל כובד משקלך.

שלי, אני מדמיינת אותך ברדיו, מראיינת את שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, ומטיחה בה את כל מה שאמרת עכשיו. תחזרי לשם.

אני עובדת כ-20 שנה באולפן גורדון בתל-אביב. אני רוצה להגיד רק משפט אחד: אנחנו, 300 מורות, לא צריכות לשלם את מחיר הרפורמה במשרד החינוך.

תודה. אנחנו מסכימים.

אני מורה באולפני הקריות.

קודם כול, אני מאוד מודה לכם, ייצגתם אותנו נהדר. אני לא חושבת שהיינו יכולים לבחור חברי כנסת אחרים שהיו יכולים להציל אותנו ברמה הזאת ובצורה המעמיקה והכואבת הזאת.

אני רוצה לקחת אתכם לנקודה של מורה-תלמיד. לפני 13 שנה עזבתי את ההוראה בתיכון והגעתי לאגף חינוך למבוגרים ואמרו לי ללמד אוכלוסיה מאתיופיה. אני נכנסתי והייתי בשוק טוטלי. קודם כול, דיברתי ברצף, ולא הבנתי איך אני מלמדת עולים חדשים; כולם מסתכלים עליי המומים, ואני לא יודעת איך מלמדים. לאט-לאט התמקצענו והשקעתי מזמני ומרצי, עקבתי אחריהם. חוץ מללמד אותם את השפה העברית רציתי לראות באלו קשיים הם נתקלים; מה הם עושים בסופרמרקט; הם מגישים את הכסף ומניחים על הקופה. הם לא ידעו איך לבטא את הדברים שהם צריכים. הם קנו חומצת מלח, הם השתמשו במרכך במקום בשמפו – מישהו חשב איך ללמד אותם את זה? יחד עם המנהלת שלי ליאורה רותם יזמנו באולפן הקריות כיתה יישומית, מעין דמי סופרמרקט, וכך נלמד אותם להתערות ולהשתלב בחברה. אלה דברים כל-כך בסיסיים, מישהו חשב על זה? אני לא ידעתי איך ללמד. היום אני חושבת שכל המורים שלנו הם מקצועיים ומומחים. מעבר לזה, צריך להיות שם כדי לדעת איך מלמדים את השפה הזאת.

תודה. באופן קבוע אני מביא אנשים שאחראים על נושא הגירה בסקנדינביה, והדבר הראשון שהם רואים פה זה האולפנים פה. זה ברמה עולמית, אחת ההצלחות, ולא פלא שבעוד שתי דקות אנחנו נתחיל לטפל במורשת אליעזר בן יהודה.

אולי נגייס את ג'רי סיינפלד לקמפיין?

בהמשך הדברים שהתחלתי לומר קודם והפסקתי. ראשית, אני לא מכיר אף אחת מהמורות, ואני מעריך שחלק מהן אולי יכולות לענות על הקריטריונים. כמי שאחראי על כוח האדם בהוראה ועל חינוך מבוגרים אני אומר שרמת המורים באולפנים גבוהה מהרמה הממוצעת של מורים בארץ. זאת הסיבה שאמרתי לעצור את הכול- -

זאת סיבה לפטר אותם.

לא. זאת הסיבה שאמרתי לעצור את זה. למרות הקיצוץ נתתי הוראה לא לפטר אף אחד ולעצור את כל ההליך. אני אומר את זה באחריות מלאה. הם ברמה יותר גבוהה ממורים אחרים.

שנית, אמר לי חבר הכנסת רן כהן שאמר לו מישהו שיש צפי שאולי תהיה ירידה בעלייה. זה לא משנה את הצורך. עדיין כדי לקלוט את כל העולים שהגיעו עד היום- -

זאת תקווה או תחזית?

אמרו לי שהתחזית- -

זאת לא תקווה, אתה אומר.

לא. אמרו לי בכירים מאוד במשרד החינוך.

אחד קם בבוקר מרוצה. אשתו שואלת אותו למה הוא מרוצה, הוא אומר לה שהוא חלם שהוא רב. למחרת הוא רוצה שחסידים יחלמו. אז פה מישהו חלם שהעולים לא באים, אבל הם לא חלמו, ואנחנו מקווים שהם חלמו שהם כן יבואו. אבל גם אם הם לא באים זה לא משנה את הצורך.


דבר נוסף, באשר להפרטה. אני לא בטוח שיהיה לנו תקציב, יש לי הוכחה שזה- - -

זה נכון לגבי כל ההפרטות שנעשו פה. הבעיה היא שלא תמיד חושבים אם זה ניהל את התקציב.

אני גם יכול לדמיין איזה עמותות יזכו בהפרטה, ואיזה אינטרסים יהיו להן.

שכנעת אותנו.

לכן לא תהיה הפרטה, לדעתי.

אני רוצה לסכם. קודם כול, מנחם, סוף מעשה במחשבה תחילה. גם אם נצליח לעשות מה שנשתדל לעשות, הדבר הזה כל-כך פסול. דרך קבלת ההחלטות, דרך הוצאות הדברים מכניס את כל המערכת ואת המורים ללחץ, קודם כול בעניין הביטחון התעסוקתי הבסיסי. מורים השקיעו כל חייהם בלימוד ובהשתלמות. זה מכניס את כולם לחרדה בצורה גורפת – את החברה הישראלית ואת העולים הפוטנציאליים. זה מסר ברור לגמרי – אנחנו מתפרקים; הממשלה מתפרקת מאחריותה לחינוך מבוגרים בכלל ולעולים החדשים בפרט. זה המסר שיוצא. זה בלתי נסבל, פשוט לא נקבל את זה.

אני שומע טונים שאתה משתדל, בסדר. אני רוצה להגיד לך חד-משמעית: אנחנו לא נסבול, נעשה כל מה שהבית הזה צריך לעשות, וזה מקיר לקיר כי שמענו תיאורים דרמטיים פה מישראל-ביתנו ועד חד"ש. אני מקווה שהמסר עובר. זה מקיר לקיר. לא נאפשר לא 30% קיצוץ ולא 40% ולא 10% קיצוץ. זה מנוף חברתי מובהק וחייבים לחזק אותו. חייבים לזכור שלא אולפני ההמשך ולא אולפני הבסיס ייסגרו – לא נאפשר את זה. אי-אפשר לעשות את זה. על גבם של הכי חלשים שוב רוצים להעביר מסר אחרי שיש התחייבות מפורשת שהרפורמה לא תעלה במשרה של אף מורה בישראל ולא תעלה במחיר חינוכי מובהק אחר. זה פשוט - -

זוועה. מותר להגיד את המילה "זוועה".

זוועה, אני מאמץ את מה שאמרת.

לא נאפשר לא להעביר למשרד הקליטה, לא הפרטה – בשום אופן לא. אין מדינה יותר. אז מה אנחנו חוזרים לשטייטעל? פעם רצינו להיות יודנשטט- -

היום אנחנו "יודנשטייטל".

אנחנו רוצים לחזור להיות, כי זאת המשמעות של ההפרטה בכל התחומים. אנחנו מטפלים עכשיו בהרחבה במערכת הבריאות לילד, ומה קורה בבתי-הספר – סיפורי זוועה כל יום מכיוון שקודם מחליטים על הפרטה, למה? כי זאת האידיאולוגיה, זאת הציונות החדשה. זה הפוסט-ציונות, האנטי ציונות. אין בין זה לבין ציונות שום קשר.

אני יודע שאתה לא הכתובת, אבל אני סומך עליך שאתה מעביר את הדברים כהווייתם. נדאג שזה יגיע לראש הממשלה, לשר האוצר ונשלח את זה גם לשרת החינוך. לא נסבול את זה, לא נאפשר את זה, וזה לא יתקיים. יש כאן חברי כנסת שהם גם לא חברי הוועדה, והם יעמדו מאחורי ההחלטה הזאת. לא נאפשר את זה. גם דרך ההתנהלות נותנת הרגשה של התקפלות של המדינה. כמה שיותר מהר תתקנו את זה ותוציאו את זה מהמילון שלנו פה, גם של התקציבים של משרד החינוך.

גם המחשבה; המשרד היה צריך להגיד שהוא רוצה שיהיה אצלו יותר חינוך. יש לנו מאבק מה קורה עם הפעוטונים. זה היה צריך לעבור, אבל לא נצליח עכשיו בגלל האילוצים הפוליטיים. אבל צריך להחזיר את החינוך למשרד החינוך, לא להגיד שנוציא הכול החוצה ונבטל הכול. אף פעם זה לא היה הכיוון של שרי החינוך השונים. לא היה כדבר הזה, ואנחנו לא נאפשר שזה יקרה גם עכשיו. תודה רבה לכם. הישיבה הבאה בעוד 2 דקות.

הישיבה ננעלה ב-10:35