PAGE
12
ועדת הכלכלה

9.1.08


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 453

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום רביעי, ב' בשבט התשס"ח – 9 בינואר 2008 – בשעה 10:00

החלטת הממשלה בעניין קיצוץ היתרי העסקה לעובדים זרים במסעדות האתניות

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

רוברט אילטוב

אבשלום וילן

יצחק וקנין

דוד טל

אמנון כהן

יעקב כהן

רונית תירוש

אפרים כהן, משרד התמ"ת

שלום בן משה, מנהל האגף להכשרה מקצועית ומנהל יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת

עו"ד שושנה שטראוס, יועצת משפטית המנהלת לעובדים זרים, משרד התמ"ת

ישראל אוקם הורן, מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

יובל יעקבי, רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

רפאל בן חור, סמנכ"ל בכיר המוצר התיירותי, משרד התיירות

מינה גנם, מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות

ארנון וולוסקי, מנכ"ל ארגון הגג של המסעדות האתניות בישראל

עו"ד אלון גלרט, יועץ משפטי, ארגון הגג של המסעדות האתניות בישראל

עו"ד שמרית כרמי, יועצת משפטית, ארגון הגג של המסעדות האתניות בישראל

יורם לרנר, רשת מסעדות צ'יינה טאון ופקין

רימון בן יקיר, רשת מסעדות ג'ירף

רוני שטרן, מסעדות יאקוזה, תל אביב

גיל אלבוים, רשת מסעדות קורוסין

צח גרוס, מסעדת הפגודה, טבריה

בועז צאירי, רשת מסעדות סאקורה

שלמי נדיר, מנכ"ל ביה"ס המרכזי למלונאות "תדמור"

לאה ורון

הדס צנוירט

החלטת הממשלה בעניין קיצוץ היתרי העסקה לעובדים זרים במסעדות האתניות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום החלטת הממשלה בעניין קיצוץ היתרי העסקה לעובדים זרים במסעדות האתניות.

מזה כמה שנים מדיניות הממשלה היא לצמצם באופן אגרסיבי את מספר העובדים הזרים המועסקים במדינת ישראל, בין אם העובדים שעוסקים ברשיון, ודאי כשמדובר שלא ברשיון. אישית, אני חושב שזו מדיניות נכונה, היא היתה יותר נכונה כשהיו לנו אחוזי אבטלה גבוהים במשק הישראלי. לשמחת כולנו, המדיניות הזו יחד עם צעדים נוספים הביאו לכך שהיום האבטלה פחתה באופן משמעותי ואנו נמצאים על אחוז אבטלה שהוא לדעתי הנמוך ביותר מזה עשרות שנים. כעת התפקיד של ועדות הכנסת ובפרט של ועדת הכלכלה גם בעיניי זה לבחון מעת לעת האם המדיניות הזו משיגה את התוצאות המיוחלות או לא משיגה אותן ויכולה לפעמים גם לגרום ההפך, כלומר אם בתחום מסוים ניתן יהיה להוכיח שלא רק שעובדים ישראלים לא מחליפים את העובדים הזרים שאנו מוציאים מאותו ענף אלא שחמור מכך, בגלל מחסור בידיים עובדות באותו ענף, אותו ענף מצטמצם ואז גם עובדים ישראלים שמועסקים באותו ענף מאבדים את מקומם, אז בעצם באותו ענף כנראה שהצמצום בעובדים הזרים משיג את הדבר ההפוך שאליו כולנו שואפים – שהעובדים הישראלים או אלה שרוצים, הישראלים שרוצים לעבוד, יהיה להם מקום עבודה וישולם להם שכר הוגן.


הפניות שהגיעו לשולחן הוועדה ויידונו כאן היום הם הן הפניות של ענף המסעדות האתניות, אבל אני חייב לומר שהצורך בדיון זה התחזק משמעותית לאחר שראיתי שגם שר התיירות אהרונוביץ' פנה לממשלה בדרישה להקפיא את הצמצום של העובדים הזרים בענף המסעדות האתניות כי הוא טוען שזה עלול לפגוע בתיירות הנכנסת במדינת ישראל. בנוסף אליו, יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, פנה במכתב מנומק לממשלה בבקשה להקפיא את החלטתה והוועדה הזו כמי שמפקחת גם על פעילות משרד התמ"ת שמקצה את מספרי העובדים הזרים, גם על משרד התיירות וגם על עידוד העסקים הקטנים במדינת ישראל, מצאתי לנכון לקיים דיון זה כדי שוועדת הכלכלה וחברי הכנסת יוכלו ללמוד את הנושא ולהביע דעתם המקצועית.


בראשית הדברים אבקש מנציגי המסעדות האתניות להציג את הדברים כפי שהם רואים אותו. לאחר מכן נשמע את עמדת משרד התמ"ת האוצר. אם חברי הכנסת רוצים לפני, הם יכולים.

לפני שנה וחצי ביקשתי לקיים דיון בנושא. נפגשתי עם בעלי המסעדות ואני כמוך חושב שככלל מדינת ישראל צריכה להקטין את מספר העובדים הזרים אבל נקבעה מדיניות על ידי הממשלה שיש בה היגיון, שבענף של הסיעודיים מאפשרים עד מכסה מסוימת, בחקלאות גם כן- -

אין מכסה בסיעודיים.

דווקא להתלבש על הענף הקטן הזה, שהמספרים בו זניחים – ההבדל בין 900 שהיה מותר לבין ה-500, על ה-200 אלף עובדים זרים שנמצאים פה, מבחינת אחוזים – שולי שבשולי. לעומת זאת היו שורת טענות שהבאתי את זה לוועדה לפני שנה וחצי, כלכליות, שאותן היה צריך לבדוק. נאמר שזה 150 אלף. זה ענף שלם שהתפתח. היום אנו מסוגלים דווקא להגדיל אבטלה ולא להקטין אותה. לכן אני מבקש שיציגו את הנתונים ויסבירו את זה. זה לא ויכוח פוליטי אלא ענייניי – מה טוב לכלכלת ישראל.

אני משמש כיושב ראש ארגון הגג של המסעדות האתניות בישראל. לצורך הבהרה, הכוונה למסעדות סיניות, תאילנדיות, יפניות והודיות. הארגון שלנו כולל כ-200 מסעדות בארגון ועוד כ-50-70 מסעדות אתניות שלא שייכות לארגון. כלומר מדובר על 270-300, נפתחות גם מסעדות חדשות במהלך החודשים האחרונים. ענף המסעדות האתניות פועל במדינת ישראל כשלושים שנה בהצלחה רבה, הוא תורם תרומה גדולה לפעילות הכלכלית- -

40. אני 31.

טוב. זה תורם בהיבט הכלכלי, ודאי בהיבט התיירותי. תיירות מהמזרח הרחוק, סין תאילנד ומדינות אחרות מהמזרח הרחוק שבאים למדינת ישראל, בניגוד לתיירות ממדינות אחרות בעולם אוכלת רק במסעדות אתניות. התרומה שלנו לעניין הזה היא עצומה, לא כל שכן שמדברים פה שמדינת ישראל מצפה בשנה שנתיים הקרובות לגל תיירות מאוד גדול מהמזרח הרחוק.


מעבר למספרים של העובדים הזרים שנמצאים במסעדות האתניות, אנו מעסיקים עובדים שעובדים במסעדות עצמן בין 6,000 ל-7,000 עובדים ישראלים במעגל הראשון, כלומר זה על ה-900 עובדים זרים, שלא לדבר על המעגל השני – ספקים ונותני שירותים למיניהם, שזה עוד אלפים רבים.


ממשלת ישראל החליטה על מדיניות של מאבק באבטלה ועידוד תעסוקת ישראלים, שכל הנציגים שלנו תומכים בכך, אך במסגרת הזו החליטו לצמצם את העובדים הזרים מתוך היגיון שעל כל עובד זר שיוצא ממדינת ישראל, את מקומו יתפוס עובד ישראלי. אנו טוענים, שלעומת ענפים אחרים, אצלנו אין אף ישראלי שמחכה בתור להיכנס במקום אותו זר.

כי לא הוכשר?

כרגע אין, זה קודם כל. מבחינתנו ההחלטה הזו של קיצוץ – וקיצצו לנו, ה-900 האלה זה אחרי קיצוץ שנעשה ב-2007, הקיצוץ הבא אמור להיות ב-2008 ל-500 והאחרון אמור להיות בתחילת 2009 ל-0. מבחינתנו ההחלטה הזו כמוה כהחלטה על סגירת המסעדות האתניות. כלומר אם התזה שלי נכונה, אנו שולחים בעוד שנה וחצי הביתה בין 6,000 ל-7,000 עובדים ישראלים. בעצם הממשלה השיגה מטרה הפוכה.

אבל לא כל הענף ייסגר.

איך הוא ימשיך לשרוד בלי הטבחים הזרים? יש אפס טבחים ישראלים.

אנו הולכים להקצות כספים לא מבוטלים כדי להכשיר ישראלים שבסוף הכשרתם יוכלו להחליף את הטבחים הזרים. אנו בעד המהלך הזה.

איפה זה עומד?

תכף אני מניח שיציגו את זה.


מכיוון שהמדינה משקיעה כספים בהכשרה, זה סימן שהמדינה מאמינה שאחרי ההכשרה הזו יוכלו אנשים שעברו את ההכשרה להחליף את הטבחים הזרים. אנו אומרים: אם אתם רוצים להכשיר, תעשו קודם כל את ההכשרה ואז תקצצו. אתם אומרים: קודם נקצץ ואז נתחיל את ההכשרה. לכן אנו מבקשים מכם לפנות לממשלת ישראל כדי שבשלב הראשון קודם כל תקפיא את המצב הקיים – הוא לא אידיאלי אך יחסית אנו מסוגלים להסתדר אתו, עד שיוכשרו טבחים ישראלים שמסוגלים להחליף את הטבחים הזרים במסעדות האתניות.

שואלת מנהלת הוועדה, ואיני יודע מה התשובה, למה דווקא בתחום המסעדות האתניות הטבחים המומחים הם רק אסייתיים? למה זה לא קורה במסעדות צרפתיות, איטלקיות?

הכשרת טבח במסעדה אתנית בחו"ל לוקחת הרבה מאוד זמן. ביפן זה שבע שנים לקבל רשיון. במקומות אחרים זה פחות, אך זה תהליך מאוד מורכב, הרוב בישול על המקום, טכניקות מיוחדות, הבישול הסיני זה המון עבודה עם אש, הבישול התאילנדי זה המון עבודה עם דגים טריים. אני עושה את זה עשרים שנה ויש לי עוד הרבה מה ללמוד, ואני עושה את זה על חשבוני. לגבי השאלה שלך, זה עולם שונה לגמרי – חיתוך שונה, חומרי גלם שונים, הכל שונה.

בבישול הצרפתי לא רק הצרפתים הם הטבחים.

מדובר פה בהשכלה. בארץ אין בתי ספר לזה. אין לימוד.

בכל המטבחים האחרים יש במדינת ישראל קהילות מהגרים יהודים שבאים מהתרבויות האלה. לכן הטעמים האלה מוכרים – איטלקי, צרפתי, רומני וכן הלאה. אבל כאן מדובר בתרבות שונה עם טעמים שונים, סגנונות עבודה שונים, לכן יש צורך להשתמש באנשים שמכירים את זה מהבית. אם תיכנסו למסעדה אתנית בכל העולם, תמצאו שמי שמכין את האוכל זה אנשים שבאים מהמקור הזה. אני הסתובבתי הרבה בעולם, וזה המצב העובדתי. יכול להיות שיש לו סיבות נוספות, אך זו הסיבה הכי הגיונית.

מאחר שאנו יושבים פה עם ממשלה וחברי כנסת, אני רוצה להציב לכם עוד דבר להסתכל עליו; ארבעים שנה אנו פועלים באותה מסגרת, מבקשים בקשות, המדינה תומכת, משרדי התיירות, התמ"ת – שירות התעסוקה בזמנו - תמכו, והיו לנו ויכוחים, האם עשרה כיסאות לטבח, עשרים, דברים מהסוג הזה. חמש שש ועדות מקצועיות מטעם הממשלה ישבו בצירוף אנשים מתדמור והחליטו את ההחלטות האלה.

לא היו שפים פלסטינים בעניין הזה שהתאילנדים החליפו אותם, נכון?

לא.


אנו אנשי עסקים שמתכננים תוכניות, מגייסים כספים, מביאים משקיעים, מתכננים לעובדים שלנו אופק התפתחותי, ניהולי, ופתאום באה החלטת ממשלה שאומרת: יורד שנה הבאה, יורד עוד שנתיים. מה זה? של מי המדינה? אנחנו חיים פה בשביל אזרחי המדינה, בשביל הסועדים במדינה. פתאום יש מקרו כלכלה חדשה. אני לא רוצה לצאת נגד האוצר, אך יש פה גם מעסיקים. אנשים לקחו מיליוני שקלים הלוואות כדי לבנות מסעדה, התחייבו, מה זה להפסיק את כל זה כי החליטו לצמצם באופן אגרסיבי?

איזה פרק זמן אדוני צריך לתקופת מעבר?

לפני שנה הודיעו לנו: שנה הבאה 10%, 50%, 0. ולא מכשירים אף אחד.


החלטת הממשלה על קיצוצים דיברה על לינק בין קיצוצים והכשרת עובדים ישראלים לתחום העבודה הזה. עד היום עולם ההכשרה לא התרומם. ניסינו להביא גם עובדים ישראליים משירותי התעסוקה. ניסיתי מאשדוד ועד נתניה ויש לי אישורים בכתב. לא הצלחנו להשיג טבח אחד שננסה להכשיר אותו בלי מורים.

איזה שכר הייתם מוכנים לשלם?

אותו שכר שדורשים מאתנו לזרים אשלם לישראלים. הזרים יותר יקרים מהישראלים, עם כל הדירות וכו'. הכסף זה לא עניין. הם יקרים לנו מאוד.


אנו צריכים להקפיא את המצב הקיים, ואני רוצה שתקום עוד ועדה שתבדוק לאט לאט את העולם הזה מחדש, אך בינתיים תנו לנו לחיות. כשיתחילו להסתמן קורסים וישראלים שבאים לעבוד – עד אז, עם מי נעבוד?

עושים פה טעות לדעתי. הורסים פה ענף שלם שלא בצדק. לדעתי, יש גם בעיה שהמטבחים האלה הם עבודה פיזית קשה, חום גבוה וכו', ולא מקרה שהחבר'ה האלה שורדים בתנאים האלה והישראלים לא. אז אני מציע לממשלה: כמספר אלה שיוכשרו ויסיימו את ההכשרה, כך תהיה ההורדה.

אדוני היושב ראש, נחשפתי לסיפור הזה לפני מספר שנים. יושב פה ידידי אפרים כהן שפניתי אליו, דווקא מסעדה אתנית של יוצאי אוזבקיסטן, גם שם ביקש ממני, ואפרים כהן כנציג ממשלה בדק את הנושא ואמר לי: צריך פה טבח מיוחד לנושא הזה, ואנו מעדיפים שיהיו טבחים מהמדינה, לא להביא עובדים זרים.

נכנסתי לעובי הקורה ובירכתי על החלטת ממשלה שרוצה לייבא פחות עובדים זרים בכל הענפים, כולל מסעדות אתניות, אך חשבתי שיחד עם זה תהיה גם הכשרה. מסתבר שאין הכשרה, ויזמתי כמה פגישות. הגישו בקשות למשרד התמ"ת, אמרנו: תכשירו את האנשים, שיהיה פתרון למסעדות. תעשו קורסים, פילוט בכמה מקומות. זה לפני שנה וחצי. השר מעוניין, מנכ"ל המשרד מעוניין, כולם רוצים והנושא תקוע. אני אומר: להקפיא את החלטת הממשלה, אפילו להחזיר את העובדים הזרים בתחום המסעדנות. עד שלא יכשירו אנשים מתאימים שיתפסו את מקומם, אין זכות לסגור את השמיים. אי אפשר להטיל גזרה על הציבור שאי אפשר לעמוד בה. ממשלה שנותנת החלטה, צריכה לתת פתרונות. אין פתרונות, אין החלטה.

אני חושב שההצעה שהועלתה כאן היא הגונה, כלומר שקודם כל יכשירו. הבעיה שאני חושב שיכול להיות שמשרדי ממשלה חוששים מזה, שנניח שיכשירו אנשים – תהיה מוכן לקבל אנשים שהכשירו אותם?

התחייבנו לכך.

תהיה מוכן לקבל את מה שהציעו פה?

אחרי תקופה של הכשרה במטבח – ודאי.

אם נסתכל סביב, התנאים היום שאנו מוכנים לשלם לאותם טבחים פלוס הדירות שאנו משלמים פלוס הטיסות פלוס כל ההוצאות מסביב – כמו שלא מחפשים בענף הנגרות מלוכסנים, גם אנחנו לא מחפשים מלוכסנים. אנו מחפשים שקט נפשי בלי לשלם על עוד כמה דירות. אנו רוצים עובדים ישראליים בדיוק כמו הממשלה.

אני לא אצביע נגד הממשלה... אני לא מסכים עם זה שאין ישראלים שיכולים ללמוד את זה. כמובן, כרגע נראה שאין, שלא למדו. אני גם מקבל שאי אפשר בחד צדדי להעמיד מצב שיצטרכו לסגור מסעדות. אבל אני פוחד שלא יהיו מכסות, שלא ישתלמו. אני מציע להקים ועדה שתעקוב אחרי זה – מי ישתלם, כמה ישתלמו.

לא מדובר פה בהצבעה נגד הממשלה. הממשלה אמרה שתכשיר, ובמקביל תפחית את המכסות, וזו עבודת הכנסת בדיוק, לוודא שהממשלה עושה את זה.

מר בן משה, שמעתי את עמדת המסעדנים בפגישות מקדימות, ולטענתם היה ניסיון לפתוח קורס בבית הספר שעוסק במקצועות המטבח בין היתר בתדמור, וראיתי גם פרסום של הקורס הזה. השאלה אם זה נכון והאם היו נרשמים לאותו קורס.

יש במדינה היום 61 אלף עובדים זרים בתחום הסיעוד, כ-29 אלף בתחום החקלאות, כ-10,000 בתחום הבניין, בתעשייה כאלפיים וכ-900 בתחום המסעדנות, החוקיים, סך הכל כ-82 אלף. לפי נתונים לא בדוקים יש עוד כ-50 אלף עובדים זרים לא חוקיים, חלק גדול מהם באים מענף הסיעוד. החלטת הממשלה על קיצוץ לא יוצרת התניה בנושא הכשרה. היא אומרת שצריך לעשות הכשרה.


לשאלתך, יש במדינת ישראל שני מוסדות שמכשירים טבחים: בתדמור ובדן כרמל, חיפה. בכל שנה מכשירים מאות טבחים ישראלים. היה ניסיון לפני שנה וחצי להכשיר טבחים לתחום האתני בשיתוף פעולה מצד המסעדנים, וההיענות לעניין זה היתה נמוכה. לכן הקורס לא נפתח.


למשרד שלנו יש תקציב לעניין הזה, הוא מוכן להעמיד כל תקציב להכשרה, כדי להכשיר עובדים לתחום הזה – מובטלים, חיילים משוחררים וכדומה.

איפה תקוע הנושא?

אני חושב שהסיבה היא שלא היתה היענות מספיק גדולה.


לעתיד, נעמיד כל תקציב בשני המוסדות האלה וניתן לזה עדיפות כדי להכשיר הכשרה מקצועית מתחום המובטלים, הבטחת הכנסה, חיילים משוחררים, עולים חדשים.

איך אתה מתכוון לעודד ישראלים ללמוד את התחום הזה?

יש מחשבה, בשירות התעסוקה רשומים היום – בשירות התעסוקה הם יוכלו לומר כמה רשומים שם כטבחים וכשפים שלא עובדים. יחד אתם אפשר להציע להם, מי שכבר טבחים, לעשות השתלמות, ומי שכבר למד מטבח יכול לעשות השתלמות יחסית יותר קצרה בשיתוף פעולה עם המסעדנים, שיגידו מה התחומים הספציפיים שצריך בזמן קצר יחסית להכשיר אותם. יש לנו "בנק טבחים מובטלים", סליחה על הביטוי.

האם עד כה נעשו הפניות האלה לטבחים הללו?

היושב לשמאלי יוכל לתת לך תשובה.


יש מונח שנקרא טבחים מומחים, והוא לא במכסה.

לגביו אין הגבלה, אבל הם צריכים לשלם 16 אלף ₪?

כן, ויש כאלה שמנצלים את זה.

כלומר פתוחה בפני המסעדות האתניות הדרך להביא עובדים זרים כמה שהם רוצים, בלבד שייקראו מומחים וישולם להם שכר שלא יפחת מ-16 אלף ₪.

זה כל עסק בארץ, לאו דווקא מסעדות.

נכון. יש בארץ בתנועה סיבובית כל הזמן כמה מאות שמגיעים, מנהלים ובעלי חברות גדולות ומהנדסים וכדורגלנים שמגיעים כמומחים. זה ערוץ ידוע, הזמנתי אותם, חלקם מנצלים, אך השכר גבוה מאוד, וזה שיקול שלהם.

יושבים אצלנו כ-1,100 טבחים מדן ועד אילת. בפנייה האחרונה שנעשתה על ידי המסעדות האתניות בעת שהגישו את הבקשות לעובדים הזרים, הופנו מספר טבחים לאותן מסעדות, אין לי הנתון המדויק, מה מספר האנשים שנקלטו. הם טבחים ישראלים. אני גם חושב שלאותם טבחים שיושבים אצלנו כבעלי מקצוע אפשר לבנות מסגרת הכשרה יותר מצומצמת מעבר לקיים היום בטבחות. אני מקווה שבפרק זמן קצר נצליח להכשיר את הטבחים האלה.

הנושא הזה נמצא בדיון בבג"ץ, יש גם דיון החודש.


בכל מקצוע שנכנסים בו עובדים זרים, המוניטין של המקצוע יורד, התנאים במקצוע יורדים והמקצוע נעשה פחות אטרקטיבי למקומיים, לכן לומר שנכשיר ישראלים – ישראלים רואים את זה אולי כמקצוע ששייך לעובדים זרים ולא מתלהבים להיכנס כל עוד יש הרבה עובדים זרים במקצוע הזה, מה גם שיש המסלול של מומחים- -

מאיפה לקחת את זה?

יש גם פסק דין של בג"ץ בנושא תעשייה שגם אומר את זה. אם נחכה ואז נוציא את העובדים הזרים, נמצא את עצמנו בבעיה שישראלים לא רוצים להגיע למקצועות האלה. אם נגדיל היום את מספר העובדים הזרים, בעוד שנה נהיה פה שוב ונצטרך הגדלה נוספת.

זה אולי נכון במקצועות שבהם אין צורך בהכשרה, ואז כשיוצאים ברף מסוים זה מאפשר כניסת ישראלים. אם עד שייצאו כל העובדים הזרים ועד שהישראלים יבינו שעכשיו זה יוקרתי, יכול להיות שבינתיים ייסגרו הרבה מאוד מסעדות. מה שגברתי אומרת לא מתאים לכל תחום.

יש לנו מסלול מומחים. מי שצריך שף מומחה שלמד תשע שנים –

מספיק גם שלוש שנים.

זה מה שהסבירו. אבל זה בלתי מוגבל ובכל הענפים.

מקובל שבמינהלת לפני שמגישים הצעות החלטה לממשלה לקבוע מכסות, והיה רצוי שמשרד התיירות יופיע בפני המינהלת, ינמק את צרכיו, ולא אחרי שהממשלה מחליטה, אומרים: למה הממשלה מצמצמת? אני מדבר על הדרג המקצועי, כי שרים מתחלפים.

ברור שמשרד התיירות רוצה לשמור על המוצר התיירותי הישראלי כך שיתאים גם לכל באי העולם שמחפשים מסעדות אתניות כאלה ובמיוחד לתיירות שבאה מהמדינות האלה, והם "מפונקים" וצריכים את האוכל המתאים להם, אחרת הם לא באים. אנו רוצים להשתדל לתת להם את מה שהם צריכים.


ממשלת ישראל חתמה לאחרונה הסכם תיירות עם ממשלת סין. אנו מקווים שיבוא גל גדול של סינים לבקר אותנו ולא רוצים לומר להם: בדיוק נסגרו כל המסעדות.

השר הוא חלק גדול מהקואליציה. זו שאלה פוליטית לפרוטוקול...

לכן בואו נקפיא את ההחלטה עד שנמצא פתרון ונעשה מאמץ למצוא את הפתרון המתאים.

משרד האוצר מצטרף למשרד התמ"ת וגם למשרד הפנים, למרות שדובר משרד הפנים לא דיבר – במקרה הזה נגד משרד התיירות. אנו מתנגדים לסטות מהחלטת הממשלה בנושא מכסת העובדים הזרים במסעדות האתניות.


למעט ענפי החקלאות והסיעוד, החל מ-2010 לא יינתנו היתרים באף ענף תעסוקה בישראל לעובדים זרים.

כשזה יקרה, נדבר.

לבנייה יש חלופה, פה אין חלופה.

אנו חושבים שיש חלופה. אם מדובר בטבחים מומחים, אין בעיה להביא טבחים מומחים ולשלם להם פעמיים השכר הממוצע.

ואם מסעדה עובדת הרבה שעות ביום וצריך יותר מטבח אחד וכמה משמרות, ברור לך שאם מעסיקים שם ארבעה או שבעה טבחים בשכר כזה, מי שישלם את המחיר יהיו האזרחים שאוכלים שם.

והאם נכון, כמו שאמר לנו שאול מרידור, שהאוצר מסתכל רק על המקרו? הוא אמר: מצדי שייסגרו אלף מסעדות, לא אכפת לי, אנו מסתכלים על מקרו כלכלה.

שאול מרידור לא נמצא פה, אני כמעט בטוח שאתה מצטט אותו לא נכון. אני התכוונתי שאין מניעה חוקית, של מכסה. לא דיברתי על העול הכלכלי של לשלם פעמיים השכר הממוצע – כן או לא.

את אותו טיעון היה ניתן לומר גם מול החלטת ממשלה של הוספת 3,000 עובדים זרים בחקלאות, ניתן היה לומר לחקלאים: תיקחו 3,000 מומחים. התמ"ת לא סתר את הטענה שאין כרגע עובדים בהכשרה הזו, וגם כשניסו לפתוח לא היתה הרשמה ולא פתחו את הקורס. אז מדוע בתחום החקלאות קיבלתם את הטיעון – אגב, אני תומך בהחלטה הזו. הממשלה קיבלה את ההחלטה, או אולי גם לחקלאים התנגדתם?

הדרג המקצועי ודאי התנגד.

אתה גם על מקרו לא חושב, כי אם בחקלאות היית אומר: אני רוצה לרדת מעבודה זרה, להתחיל להעמיד הלוואות, לעבור לטכנולוגיות במקום כוח אדם, לעבור לשיטה הולנדית של עבודה עצמית - אתה לא אומר את זה, ואתם עושים עבודה של חשבונאים, לא של קובעי מדיניות. זה בכל תחום אתכם, פעם אחר פעם. אתם צריכים להציג מה האלטרנטיבה הכלכלית. מה שאמר לך היושב ראש, מה שהצגת פה כאלטרנטיבה עלול לייקר את המסעדות כך שרק האלפיון העליון יוכל, אבל הוא כבר בלונדון. תציג חלופה כלכלית רצינית. בתור הלובי החקלאי אני אומר לך, אני רוצה חצי מהעובדים הזרים, אבל אני רוצה הרבה יותר הון בחקלאות גם מסיבות לאומיות, 30 שנה אתם לא מוכנים לבוא אתנו לזה.

החלופה מתחלקת לעובדים זרים מומחים ולהכשרות מקצועיות. אנו גם נפגשים בשבוע הבא עם המסעדנים. אנו חושבים שהכשרות מקצועיות יכולות למצוא תחליף לעובדים בענף הזה בכלים הקיימים.

מומחים לדעתנו מייקר שלא בצדק והכשרה מקצועית לדעת הממשלה עדיין אין.

העמדה המקצועית של משרד האוצר זה לא שהמומחים מייקרים אלא שעובדים זרים מהווים סבסוד עבודה.

אז תורידו את שכר המומחים המינימלי ל-10 אלף ₪.

גם במקרה הזה זה יהיה אפליה לא מוצדקת של שאר הענפים.

תורידו את זה לכל הענפים. לא תשמחו אם כל המובטלים שקיימים היום במשק ייקלטו ב-10,000 ₪? מאוד תהיו מרוצים מזה.

יש להשוות את זה לשף מומחה ישראלי, והשכר שהוא יבקש.

גברתי, אני בטוח שעשיתם מחקר עומק, כמה מהשפים הישראלים הם במקרה גם הבעלים של המסעדות שהם השפים בהם או שותפים בהם.

במסגרת האג'נדה החברתית כלכלית שהממשלה אימצה לשנים 2008-2010 הוקם תת צוות בראשות משנה לנגיד בנק ישראל צביקה אקשטיין שבחן את כל סוגיית העובדים הזרים. גם הוא המליץ לא לסטות מהפחתת המכסה של המסעדנות, כמו כן לא לסטות מהפחתת המכסה בשאר הענפים, הוא הצביע שהעובדים הזרים עדיין מהווים חסם לישראלים, בעלי מיומנויות נמוכות מלהשתלב בשוק העבודה.

אנחנו בשלוש השנים האחרונות שהגשנו בקשות ללשכת התעסוקה, שאנו מבקשים מהם שישלחו לנו עובדים. עד היום לא קיבלתי טלפון אחד עם טבח אחד שרוצה לעבוד אצלי.

אם נציג האוצר מדבר על כמות עובדים, למה לא תיתן פה את המספר המשמעותי ביותר, שהענף הזה מייצר מיליארד ₪ הכנסות בשנה, הוא משלם 150 מיליון ₪ מסים ישירים בשנה ומעסיק 7,000 במעגל הראשון, מלבד אנשי המקצוע, הספקים, היבואנים והיצרנים.


דבר שני, אם אנו מסתכלים על ענפים אחרים, ב-75' ענף הבניין וענף החקלאות היו X אנשים ישראלים. באו עובדים זרים, ירדו הכמויות של העובדים הישראלים. מה שקורה אצלנו – לא היה ענף כזה עד שלא באו העובדים הזרים. העובדים הזרים שבאו למדינת ישראל בשנת 75' התחילו פעילות כלכלית מסוימת שיצרה את ה-7,000 משפחות עובדות ואת המיליארד ₪, כלומר אנו עושים את מה שהממשלה רצתה – שיהיה עבודה לאנשים ישראלים במעגל העבודה הישראלי.

אני מעסיק ישראלים במטבח. אני חייב להעסיק אותם צמוד לווק. לאורך הזמן אני מכשיר בעצמי, כי יש לי בקשה עומדת כבר שלושים שנה בשירות התעסוקה ואני קולט מה ששולחים. אנו עושים ומשתדלים אך יש גבול מסוים שאפשר למתוח אותנו, אחרת נתפרק.

אני רוצה להציע את הסיכום הבא: 1. ועדת הכלכלה מבקשת כי משרד התמ"ת יעביר לוועדה בכתב עד סוף חודש פברואר את התוכנית להכשרה מקצועית שתגובש בתחום הכשרת טבחים למסעדות האתניות וכן את פעולותיה כדי לגייס עובדים גם מקרב 1,100 הטבחים הרשומים כמבקשי עבודה.


2. עד להכשרת העובדים כאמור הוועדה דורשת ממשרד התמ"ת שלא להפחית את מכסת העובדים הזרים בתחום המסעדות האתניות ולצורך כך להגיש לממשלה הצעת מחליטים שתקפיא את החלטות הממשלה הקודמות בנושא זה.


3. הוועדה תפעל יחד עם משרד התיירות המצוי בתחום ענייניה כדי שלא ייפגע קידום התיירות ממזרח אסיה לישראל לאחר שדווח לה על ידי המשרד כי יש דרישה בקרב התיירים מאזור זה לאפשרויות של מסעדות אסיאתיות.


הסמכות המיידית זה התחום של משרד התמ"ת. אם זה לא יפריע לשר התמ"ת ששר אחר יגיש את הצעת המחליטים בנושא זה, וועדת הכלכלה תנסה לסייע לגבש רוב בממשלה להחלטה, ואנו חושבים שההשפעה על המדיניות שהוועדה הזו תומכת בה לצמצם את מספר העובדים הזרים כמה שיותר בתחומים שבהם ישראלים יכולים להיכנס ולצמצם את האבטלה במדינת ישראל, זה הצעד הראוי שיש לעשות.

אמש עדכנתי את שר התמ"ת שיש דיון בנושא זה ונדנדתי לו שיעשה את הקורסים האלה, ואמרתי לו שאת זה אני הולך לגבש ולא ראיתי שהוא התנגד, כלומר גם לו יש רצון לטפל בזה. אנו כוועדת כלכלה יכולים לתת לו את הפוש.

לאורך שנים ראיתי שבמשרדי הממשלה אין אף אחד שמבין בנושא טבחות או מסעדנות. המשרד היחיד שמבין משהו בנושא מסעדנות זה משרד התיירות, ואם אתם מדברים פה על ועדות מקצועיות, חשוב לשתף את משרד התיירות. לאורך השנים דחקו אותו לפינה.

הוועדה מבקשת כי בהחלטת הממשלה תוכנס התניה בין מספר המוכשרים לבין גובה הקיצוץ במכסות העובדים הזרים. מי בעד הצעת ההחלטה? תודה, אושרה פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.