PAGE
16
ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

22.7.2008


הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית

בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שלישי, י"ט בתמוז תשס"ח (22 ביולי 2008), שעה 10:00

יצוג העובדים הערבים במשרד הרווחה, במחוזות המשרד וביחידות הסמך –

בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים

חברי הוועדה: אחמד טיבי - היו"ר

נאדיה חילו

חנא סוייד

שלי יחימוביץ

שכיב שנאן

שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג

נחום איצקוביץ - מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

משה שיאון - סמנכ"ל בכיר למינהל משאבי אנוש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פאית גאנם - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נאדר אל-קאסם - מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

בדר נאזם - סגן מזכיר הכנסת

רחלה ינאי - מנהלת מחלקת שינוי מדיניות, עמותת סיכוי

ד"ר דני גרא - יועץ לוועדה

עבד אל כרים גמל

אפרת מורלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
יצוג העובדים הערבים במשרד הרווחה, במחוזות המשרד וביחידות הסמך –
בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני רוצה לברך את השר יצחק הרצוג, על השתתפותו בוועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, אני ברשותכם העברתי לשר שאלות בכתב כמובן, והוא וצוות משרדו ענו.

רבותיי, כהקדמה קטנה לפני שהשר יפרוש את משנתו ואת הנתונים שיש בידיו. משרד הרווחה מעסיק עובדים ראשית במישרין במשרד הרווחה במטה ובמחוזות, ובעקיפין בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, שיעור התושבים הערבים מכלל האוכלוסייה הוא כעשרים אחוזים, נתח אוכלוסיית הרשויות הערביות מכלל האוכלוסייה הוא חמש עשרה נקודה שני אחוזים, אוכלוסיית הרשויות הערביות, במשרד הרווחה יש אלפים שש מאות וחמישים עובדים מהם מאתיים ושישה עשר עובדים ערבים, כלומר שמונה נקודה אחד, יש התפלגות של נשים וגברים ואנחנו נטפל בזה בהמשך. בלשכות הרווחה מעוסקים מעל ארבעת אלפים שבע מאות עובדים מהם חמש מאות וחמישים ברשויות הערביות – אחד עשר נקודה שבע, העסקת לשכות החברה ממומנת על ידי המשרד בתנאי שהשרות משתתפת בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים מעלות ההעסקה.

אנחנו לא המעסיקים, אנחנו רק מממנים, הרשות היא המעסיקה.

כמות המטופלים בישובים הערביים, גבוהה מחמישה עשר נקודה שניים אחוזים, קיימים שירותים אשר המשרד אינו מרבה להפעיל במגזר הערבי אדוני השר, הדרישה לשירותים אלה גוברת במיוחד לאור התמורות בחברה הערבית, מקלטים לנערות במצוקה, מקלטי חירום לילדים וכדומה ומחסור בלשכות של המוסד לביטוח הלאומי.

חשיבות משרד הרווחה כמעסיק של ערבים היא כפולה: 1 - היקף הפעילות והעסקה ; 2 - היקף העסקת הנשים הגבוהה במשרד בכלל ושל נשים אקדמאיות בפרט. העסקת נשים הינה בעלת חשיבות מעבר להיבט המגדרי מאחר וכל עליה בתעסוקת נשים מהווה תוספת כמעט מלאה להכנסת בית האב והעלאת הרמה הסוציו-אוקונומית ביישוב או בגושי הישובים במגזר הערבי כולו.

בהמשך נפנה שאלות לשר, אבל ברשותכם רוצה לתת לשר לפתוח את הדיון ולומר את דבריו. בבקשה אדוני.

בוקר טוב. אני מאוד שמח להיות כאן הבוקר, הנושא הזה קרוב לליבי במיוחד, אני מיד גם אפרוש את משנתי בנושא הזה, איתי נמצא סגן מנהל הכללי בכיר למשאבי אנוש מר משה שיאון שכיהן גם תקופה מסוימת כמנהל הכללי בפועל של המשרד.

אני גאה בכך, שמשרד הרווחה הוא מהמשרדים המובילים בקליטת עולים מהמגזרים הלא יהודים בישראל בכל הרמות, ואני קודם כל אציין שמבחינתי כדגל בכל תפקיד ציבורי שעשיתי גם הסטתי משאבים בצורה שהיא מעל ומעבר להפליה מתקנת וגם קלטתי והנחתי לקלוט עובדים וכך במשרד השיכון ששם נקלטה לראשונה אישה בתפקיד מתכננת מחוז הצפון של משרד השיכון מהמגזר הערבי ועוד עובדים אחרים, במשרד התיירות וכמובן במשרד הרווחה.

היושב ראש הנכבד, העלה שורה של נושאים חלקם לא נוגעים לשולחן הזה במובן הזה שאפשר לנתח את פעילות משרד הרווחה במגזר הערבי ואני אהיה נכון לכך בכל רגע. יש לנו פעילות מאוד משמעותית, די בלציין שהתכנית הלאומית לילדים לנוער בסיכון שנקראת תכנית שמידט שעלותה מליארדי שקלים לשנים הקרובות שכולה כסף טרי שבא מהאוצר בנוסף לתקציב המשרד, היא נותנת העדפה מתקנת דרמטית ללא matching לרשויות הערביות כך ששלושים אחוזים מהתכנית הולכים לרשויות הערביות בישראל, זה אומר קליטת עובדים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות הערביות בטיפול בנוער וילדים בסיכון על כך המשתמע מכך ללא matching .

כמובן שאנחנו כמדיניות, היכן שאנחנו יכולים לתקן את ההתפלגות של ההכנסות מעבר לנוסחה של שבעים וחמש עשרים וחמש, אנחנו הוצאנו לא מזמן תכנית מלאה לשדרוג כל מערכות המחשוב בכל לשכות הרווחה בישראל בהעדפה מתקנת לרשויות החלשות במיוחד הרשויות הערביות, כך גם בחלוקת עובדים סוציאליים בועדות החלטה שהוספנו עשרות עובדים סוציאליים ועוד היד נטויה בהרבה מאוד תחומים.

בסוגית כח האדם, כפי שכבר צוין יש כאן שני מעגלים. המעגל הישיר של המשרד שבמסגרתו המשרד עומד בצורה מאוד יפה בהחלטות הממשלה לגבי קליטת עובדים ממגזרי המיעוטים למעלה משמונה אחוזים, אנחנו גם נקלוט עד סוף השנה עובדים נוספים במכרזים, כפי שפורסם אנחנו גם קלטנו גם עובדים במסגרת קציני מבחן השנה, עשרות קציני מבחן. גם קלטנו מהמגזרים הלא יהודים, וכמו כן בכל התפקידים האחרים, אנחנו במקביל בתהליך מאוד מורכב וקשה של קליטת עובדים, עובדי חסות הנוער, דהיינו במעונות של חסות הנוער שזו בעיה מאוד מאוד קשה, אנחנו תוך כדי כך נקלוט עובדים ובמסגרת כל מקום שניתן לנהוג, אפילו מעבר למינימום, אני חושב שזה צריך להיות קודם כל על בסיס כישורים, לאחרונה קלטנו משפטן בלשכה המשפטית בצפון שהוא כמובן מהמגזר של המיעוטים, זה בא ראשית על בסיס כישורים, גם צריך להשתחרר איפה שניתן ממבחן המכסה ולעלות מעבר לזה למבחן המוחלט של הכישורים.

הנחיתי בכל הרמות של המשרד, לקלוט אנשים מהמגזרים הלא יהודיים, ואני מתכוון לעמוד בכך, אבל אנחנו גם מוצאים חסם, אנחנו מפרסמים בתקשורת הערבית בלי סוף ואנשים לא באים להתמודד, לא מציעים, יש לנו מצב של נשים שאנחנו פנינו, אנחנו פנינו לאחרונה לאחד האנשים במגזר הערבי, איש מאוד ידוע בתחומו והצענו לו תפקיד בכיר והוא בסוף העדיף ללכת לשוק הפרטי, אז זאת בעיה שקיימת בכל השוק, אנחנו מבקשים מנשים להתמודד, ואתם יודעים שיש בעיה וזאת בעיה קודם כל בתוך החברה הערבית לאפשר לנשים לפרוץ החוצה ולתפוס עמדות פיקוד ומנהיגות בכל מיני דרגות, גם במגזר הדרוזי וגם במגזר הערבי וגם במגזר הבדואי בדרום.

לגבי העובדות עצמן, כפי שכבר צוין אנחנו עם למעלה מחמש מאות עובדים ערבים במערכת המשרד וזה דבר שהוא מאוד חשוב. לגבי העובדים בלשכות עצמן. אמרת שיש למעלה מארבעת אלפים. סליחה, טעות שלי, למעלה ממאתיים.

לגבי לשכות הרווחה, הנתון שאתה פנית לגביו הוא לא נכון, יש מחסור במגזר הערבי על פי הנתונים שלנו של כתשעים, אנחנו סגרנו במסגרת ההסכם שהושג במסגרת העיצומים הסוציאליים על קליטת מאתיים עשרים ואחד עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה השונות עד ינואר, אנחנו עומדים לעמוד במטלה הזאת ולמלא את החסר בלשכות הרווחה במגזר הערבי על פי הנדרש, אנחנו הודענו את זה ואנחנו מתחילים להניע את התהליך, כאן מי שקולט אלו הן הרשויות, הרשויות צריכות לעמוד ביכולת שלהן לפרסם מכרזים ולקלוט את העובדים והעובדות הסוציאליות במגזר הערבי ומבחינה זאת אנחנו נעשה כל דבר שניתן כדי לאפשר קליטה מהירה של העובדים הסוציאליים וגם סוכם עם האוצר על מנה ראשונית של מאה שבעים, זה כבר יוצא לדרך וגם כאן אנחנו נתחיל לראות הקלה משמעותית בנושא כח האדם בלשכות הרווחה בכל המגזרים וגם במגזר הלא יהודי.

מינינו ועדה מאוד משמעותית בתיאום עם איגוד העובדים הסוציאליים שצריכה לתת עד סוף השנה תמונה אמיתית של הרפורמה הנדרשת בלשכות הרווחה בכל המגזרים וזה לא רק במגזר הערבי כדי להגדיר אחריות וסמכות, לצערנו גבולות הגזרה הטשטשו, הרבה מאוד עומסים הושטו על לשכות הרווחה וחלקם לא רלוונטים בכלל לשירותי הרווחה, גם בחקיקה וגם מתוקף הדינמיות של המקצוע, וזה בנוסף לעומסים שהחברה הישראלית מייצרת תחוייב רפורמה תפיסתית בתפקוד לשכות הרווחה ואנחנו נעשה את הכל בצורה הכי טובה והכי מושכלת שאפשר, כאן אני רוצה לציין שלגבי כח האדם כבר בנייר כתוב לכם שבין שנת 2000 לשנת 2008 חל גידול בהקצאת עובדים לרשויות הלא יהודיות, כיום האחוז עומד בעצם על חמישה עשר אחוזים שזה גם חופף לאחוז באוכלוסייה.

אני אסכם ואומר שאני בפירוש רואה בכך דגל משמעותי, מאמין בכל לב, בכל מקום שהייתי ושאהיה אני דוגל בכך ואני גאה שבצוותי יש שלושה עוזרים לא יהודים, זה גם פאית גאנם שנמצא כאן מהמגזר הדרוזי, זה עידן קעביאה שהוא מוסלמי מהצפון וחנא מסעד שהוא נוצרי מהצפון, תודה רבה.

לפני חברי הכנסת יועץ הוועדה, ברשותך, דני גרא בבקשה.

בוקר טוב. לגבי תכנית שמידט, שאכן מכניסה אנשים ומביאה כח אדם ללא כל matching , זאת תרומה חשובה אבל צריך לזכור שהיא מביאה אותם גם לכלל הרשויות שנמצאות באותה תכנית.

מה רע בזה?

אני לא אומר שזה רע, אבל לא זו הדרך לסגור פערים בין האוכלוסייה הערבית לכלל האוכלוסייה.

בוא נקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא, כאן זה לא המקום, זו ועדת חקירה שעוסקת בקליטת בני מיעוטים בלשכות. יש לנו ויכוח עמוק איתך על בסיס הנתונים שלך בדוח שלך, על זה אפשר לקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה, אתה מכיר את הערות שלנו על בסיס הנתונים שלך ושאנחנו חושבים שהוא לא נכון.

אני מדבר על עצם קליטת העובדים כתוצאה מתכנית שמידט, אני לא מדבר על תכנית שמידט, אני מדבר על קליטת העובדים כתוצאה מתכנית שמידט, כלומר תכנית שמידט מביאה עובדים נוספים ואין ספק ללא matching וזה נכון, היא משאירה את הפער בסופו של חשבון בין מספר העובדים בסקטור הערבי לבין כלל האוכלוסייה.

מדוע? שלושים ואחד אחוזים במגזר הערבי, זו הפליה מתקנת מעל כל אחוז, יש פה פי שניים.

משום שתכנית שמידט מטפלת בילדים, ומאחר ששיעור הילדים באוכלוסייה הערבית מכלל הילדים באוכלוסייה הוא יותר גבוה מחמישה עשר, אתה יכול לומר לי שזה לכאורה מגדיל אבל מספר הילדים הוא עשרים ושמונה.

לא כל הילדים ונוער הם בסיכון, אני לא מבין לגמרי את הטענה שלך, אני לא מכיר אף תכנית ממלכתית שנותנת למעלה משלושים אחוזים.

אדוני, אני לא יוצא נגד תכנית שמידט, אבל אני בא ראשית לשים סדר במספרים, המספרים אומרים כך שנתתם שלושים ואחד אחוזים למגזר הערבי בתכנית שמידט ואני משער שגם בעניין כח האדם יהיה אותו דבר, אין לי בעיה בעניין רק אני אומר שזה לא מיטב את הפער והוועדה הזאת תפקידה לעסוק בקליטת עובדים ערבים לא משום שזה רעיון נעלה, אלא משום שיש פער בין קליטת עובדם ערבים בשירות הציבורי, לבין חלקם והכישורים באוכלוסייה, אינני יודע, לכן הנקודה הזאת איננה מטיבה משום שמספר הילדים הערבים מכלל הילדים במדינת ישראל הוא יותר קרוב לשלושים ואחד מאשר חמש עשרה, לגבי ילדים בסיכון אני חושב שזה פחות או יותר אותו המספר.

מרבית האנשים שהופיעו בוועדה כאן תמיד אמרו ובאו עם מגמה שאומרת אנחנו בעד קליטת עובדים, כולם בעד, המציאות היא פחות טובה, ונכון שמשרד הרווחה מעסיק כשמונה אחוזים, איך מגיעים לעשרה אחוזים בשנת 2012?

למה זה מסובך?

כי עד היום הדברים לא התבצעו.

עמדנו בהחלטת ממשלה.

היתה החלטת ממשלה?

יש משהו במשרד שלא עומד בהחלטת הממשלה? מי אמר לך שלא נעמוד בשנת 2012?

כיצד?

מה זה כיצד? אנחנו כל הזמן עובדים, אני מפרסם מכרזים, תפתח, כל יום בעיתון יש מכרזים, הלוואי והיו לי מספיק עובדים ערבים, אין לי מספיק מועמדים ערבים. תמציאו לי את המועמדים והמועמדות שרוצים להתמודד.

אגיע גם לזה בהמשך.

לגבי כישורים וחסמים, יש מועמדים בסקטור הערבי, ואגב ישנם עובדים סוציאליים רבים במשרדך, מספר הנשים שעובדות גבוה בהרבה משיעור הגברים, והמעניין הוא שבין העובדים הערבים שיעור העובדות נמוך משיעור הגברים.

נכון, לכן בפרופורציות עצמן זה לא נמוך. יש יותר נשים אבל יש גם גברים באחוז יותר גבוה, היום עשרה אחוזים מהעובדים הסוציאליים הם גברים ותשעים אחוזים נשים, במגזר הערבי זה הרבה יותר גבוה, שישים ארבעים.

אדוני יחס הנשים במשרדך לעומת הגברים, הוא שבעים ושלוש - עשרים ושבעה, יחס גברים נשים באוכלוסייה הערבית הוא ארבעים ושניים אחוזים נשים.

לא בלשכות.

אנחנו מדברים על המשרד, פירושו של דבר שחלק מהמאגר הוא באוכלוסיית הנשים, כשאתה תעשה, אם תעשו את זאת, אני חושב שאתם תעשו עוד דבר אחד חשוב, משום שכל תוספת עבודה נשית בסקטור הערבי לבד מהעניין המגדרי הוא תוספת הכנסה נטו לבית אב, והתוספת הזאת לאחר מכן מעלה את הרמה הסוציו-אקונומית וכמובן שלה יש השפעה על ההזדקקות לשירותי הרווחה, כלומר זה מעגל סגור.

אין מחלוקת.

יפה. אחד המקומות שבהם אתה יכול למצוא את האנשים, החסם שמדבר על כך שנשים ערביות אינן יוצאות לעבוד מחוץ לישוב, חלקו הוא נכון מאחר שאנחנו מדברים על נשים שבעיקרן, חלק גדול מהן אקדמאיות, מרביתן נוהגות והן תגענה לעיר המחוז הקרובה וזה לא חשוב אם זו חיפה או נצרת, או נתניה או תל אביב מהמשולש.

נאדר אל קסאם, בבקשה.

אני מנציבות שירות המדינה. נתחיל עם השאלה האחרונה שלך, בקשר לתכנית העבודה. לפי החלטת הממשלה נקבעה תכנית עבודה איך הוא מגיע לעשרה אחוזים, משרד הרווחה הוא אחד מהמשרדים, אנחנו ישבנו עם סגן המנהל הכללי ועם מנהלת משאבי אנוש קבענו להם תכנית שכל שנה הם צריכים לעלות באחוז מסוים, לקלוט מספר מסוים של עובדים עד שהם יגיעו בשנת 2012 לעשרה אחוזים.

התכנית פרושה על שנת 2012, יש לכם טווחי זמן שאתם אומרים למשל כל שישה חודשים וכדומה?

נכון, לפני כשבועיים ישבנו עם מנהלת משאבי אנוש של משרד הרווחה הגברת תמי וישבנו איתה על איך מקדמים את הנושא, אני לא רוצה להגיד שהמשרד עומד בינתיים בתכנית, הוא עדיין צריך לקלוט עוד עשרה עובדים עוד סוף השנה כדי לעמוד בתכנית. זה דבר שהמשרד עובד עליו בשיתוף עם הנציבות וישנה תכנית, לפי דעתי הם יעמדו בתכנית עד 2012 לפי מה שאני רואה בנכונות של העובדים במשרד.

השר הזכיר שאין מועמדים והוא צודק, יש לנו בעיה רצינית עם מועמדות ומועמדים. יש פתרון גם לזה, בעוד שבוע הנציבות חותמת על הסכם עם חברות השמה פרטיות, "אורטל" ו"א.מ. עולם של תעסוקה", שתי חברות כח אדם שהתפקיד שלהם זה לאתר מועמדים ערבים, דרוזים וצ'רקסים.

שים לב, ששתי החברות הן חברות לא ערביות.

נכון. אנחנו בדקנו ואף עיכבנו את החוזה כדי לבדוק את העניין, ופשוט היתה חברה אחת ערבית שניגשה למכרזים אבל הדרישה שלה היתה פי שלוש ופי ארבע מבחינת המחיר, עם כל הכבוד במכרזים יש גם את המחיר הכי זול, זה כסף ציבורי ואנחנו לא יכולים.

שתי החברות האלה מעסיקות עובדים ערבים כפי שדרשנו ויש להם מנהלי סניפים שהם עובדים ערבים וחלק מהם יעבדו מולנו כי אנחנו מבינים את העניין שלעובד ערבי יש את הראיה ויש לו יכולת לגייס ולאתר עובדים ערבים יותר מעובד שיושב בתל אביב, אנחנו דרשנו שלכל חברה יהיו סניפים גם אם לא בישובים ערבים עצמם אז לפחות באזור ודרשנו שיהיו בצפון, בדרום וליד תל אביב, יפו, רמלה שתהיה פריסת סניפים קרוב לישובים הערבים, זה מבחינת החברה ואני מניח שבעוד שבוע היא תתחיל לעבוד, גם נוציא חוזר לכל המשרדים עם פירוט איך משרדי הממשלה עובדים עם החברה. אגב הכסף הזה יוצא מהנציבות וזה לא עולה כלום למשרדים עצמם, הנציבות משלמת כסף על כל מועמד שמגיע לתפקיד.

מבחינת האחוזים, השר אמר שהוא הקצה שלושים ואחד אחוזים מסך המשרות, החלטת הממשלה מדברת על שלושים אחוזים, שכל משרד שמקבל משרות חדשות המשרד חייב לייעד, מה זאת אומרת לייעד? לסמן לפחות שלושים, בכל תכנית, אני רואה שהמשרד עומד בהחלטה, שוב המשרד צריך לעשות מאמצים כדי להגיע לתכנית אבל אני רואה שהם עובדים טוב.

מבחינת הכישורים, מה שהשר גם הזכיר, הנציבות לא מרשה למשרדים לקבל עובדים רק בגלל שהם ערבים, ערבי או ערביה, המעומד חייב לעמוד בכישורים, אם הוא לא עומד בכישורים של המשרד הוא לא ייקלט, על העניין הזה אנחנו לא מתפשרים ולא צריך להתפשר. אם ישנן שאלות אשמח לענות עליהן.

אני אומר שהנתונים מדברים בעד עצמם, אנחנו בנושא הזה רואים את זה כחובה ואולי אפילו כזכות לתת שוויון והעדפה מתקנת, בנושא של נשים אני אומר שפרסמנו מכרזים לפני כחודשים, נדמה לי שבאפריל, לקלוט מטפלות ולתפקידים נוספים במכרז, לצערנו לא קיבלנו מועמדות, זה דבר תמוה מאוד, היה פרסום מאסיבי מאוד.

אולי אם תהיה חברה שתתחיל לאתר אנשים.

ישנן הרבה סיבות לכך, אתם רוצים לפרט, חסמים, החסם הפסיכולוגי דבר ראשון ואני לא מתבייש להגיד את זה שחלק מהארגונים שמתעסקים בנושא אומרים אל תיגשו למכרזים כי הכל מכור מראש ואנחנו שומעים את זה, וזה מה שאומרים למכרז. הדבר השני זה המרחק.

בנושא של המאה מטפלות, זה חדש.

אנחנו שומעים הרבה על בעיות עם מבחני הנציבות, שאנשים נכשלים, וזה נכון.

זה נכון, יש בעיה של מחסומי שפה. הכשרה לשפה העברית והאנגלית זה בכלל דבר שהיה נכון להשקיע בו בצורה מיוחדת, היו אלי הרבה פניות. זה נושא גדול מאוד לדבר עליו. לארגן סוג של מכינה שמשפרת את העברית והאנגלית.

בשלב של לפני הקבלה?

אני לא יודע. אפילו בגמר תיכון, ישנה החלשות בידיעת העברית, הדור החדש יודע פחות עברית מהדור הקודם.

אנחנו בנציבות נעשה משהו במבחנים.

יש חסמים בגלל התקשורת ורמת ידיעת העברית.

מדובר גם על הצפון, המשולש , כל ההצעות שהצענו למאה המטפלים זה היה ממש לאיזור המשלוש.

אדוני השר, כשאתה רוצה לגייס אנשים בתל אביב, אתה נוסע לתל אביב ומגייס שם אנשים. אבל אומרת לנו כאן הנציבות, ואני מעלה את זה כהרהור, אנחנו נקיים כנסים קרוב לישובים הערבים, כלומר זה יהיה בהרצליה אולי בתל אביב.

מי אמר לך את זה?

זה מה שאמרה הנציבות, חברות השמה.

מה פתאום, החברה תגיע לישוב ותדבר עם הישוב.

הוא אמר שיהיו סניפים באזור.

יש כאן בעיה של מגע ישיר בין גורמי הממשל לבין האזרחים.

חברת הכנסת נאדיה חילו בבקשה.

ברשותך אדוני היושב ראש וכבוד השר, אני חושבת שנכון היום גם להוציא איזו אמירה מסוימת על התקיפה שהיתה אתמול נגד עובדת סוציאלית, זה פשוט חוזר כל פעם מחדש וזו אינה הפעם הראשונה שמתוקפת עובדת סוציאלית, אני גם כן כעובדת סוציאלית וגם כחברת המרכז של העובדים הסוציאליים אני עדיין שם, אני רואה בתופעה הזאת ממש תופעה מאוד מאוד חמורה, רציתי להתחיל בנושא הזה.

אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו, אבל יש לי הצעה מאוד קונקרטית שנוסתה בעבר לפני הרבה מאוד שנים והצליחה בחלק של עובדים סוציאליים, אולי לפני עשרים שנה כשבאמת היה מחסור בעובדים סוציאליים, המשרד עם האוניברסיטאות מה שהוא עשה הוא בנה איזו תכנית הסבה אפילו לאחיות ולעובדי סיעוד, לעובדים שהם בוגרי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ששם לא היה מקום או לא היה שוק עבודה, הוא הכשיר אותם שנה, זו היתה תכנית משותפת והוא קלט אותם.

לנו ידוע היום, והנתונים מראים, שיש אבטלה בקרב אקדמאיות ערביות וידוע שמקור האבטלה הוא בעצם בהוראה, בשוק יש הרבה מאוד מורות אקדמאיות במגזר הערבי מובטלות, אם תהיה פעולה מתוכננת, יזומה מטעם המשרד עם שלוש או ארבע אוניברסיטאות גדולות ששם מרוכזת יותר האוכלוסייה הערבית, הסבה אינטנסיבית של שנה במימון וזה נוסה, אני יודעת שזה נוסה כי אני הייתי חלק לפני עשרים שנה במערכת הזאת, אז אתה מוציא כל שנה לשוק ואתה גם שולט בזה ומוציא כל שנה בדיוק בהתאם למשרות שאתה צריך, אם אלו הן מטפלות או פקידות סעד לא משנה מה, אפשר לעשות את זה גם מסווג ולא בתחום אחד, אז זה היה יותר בתחום של סיעוד עם זקנים שלא מצאו, אז הלכו כל תכנית כזאת ואחרי זה הלכו על תכנית אחרת בפעולה יזומה, עם מענקים אפשר גם להקל על השנה מבחינת תשלום, אתה מציב יעד, אתה הולך לסוף השנה ואתה גם קולט.

לגבי הנושא של השפה, אגב אנחנו נתקלים בזה ולא רק בנושא של הרווחה, היו טענות כאלה ממשרדים שונים ואני אומרת שזו המציאות ואני לא מתווכחת עם המציאות ואני אומרת גם פה אפשר לעשות פעולה יזומה, מאחר, ואני אומרת את זה, יש חזרה של בתי הספר במגזר הערבי עם הדגשים יותר לשפה הערבית וזה בסדר ואני מברכת על כך, על הספרות ועל הכל ויש לכך הדגשים מסוימים במערכת הערבית לשים יותר דגש על לימוד של השפה הערבית יותר ואני מברכת על זה, אבל זה בא על חשבון, אני אומרת לשם קליטה, גם פה וזה לא רק במשרד שלך, אפשר לעשות אם הבולם העיקרי, זה רק השפה העברית, איזה קורס מזורז של שלושה ארבעה חודשים, שאנשי המקצוע ישימו תכנית מאוד ברורה בעניין הזה, אם זה למטפלות או משהו אחר, אני רוצה קונקרטית.

אדוני השר, ידוע שהפרמטר לשוק העבודה, או לכח האדם ברווחה, הוא קצת שונה מפרמטרים אחרים במשרדים אחרים. זה יותר הצרכים של האוכלוסייה ולא אחוז האוכלוסייה, זאת אומרת שאחוז האוכלוסייה הערבית הוא עשרים אחוזים, אבל במקרה הזה זה לא כמו בהוראה אלא מה הדרישות היום ומה המצוקות וידוע על פי כל הפרמטרים שהמצוקות והמשפחות הנזקקות והילדים בסיכון הוא עולה, הוא עולה, האחוז הזה מהאחוז הכללי ואני חושבת שזה פרמטר כשמסתכלים על תקצוב כח האדם הפרמטר הזה צריך להיות הפרמטר הרלוונטי.

אני חושבת שצריך לחשוב בחשיבה גם יצירתית, אני גם רוצה להתחיל לראות, ואדוני השר אמר ואני בהחלט חושבת שאתה מאוד רגיש ואתה עושה מהפכות בעניין הזה, אבל להתחיל להקצות משרות לאנשי מקצוע במגזר הערבי, הם לא צריכים להיות רק אחראים על המגזר הערבי אלא משרות ארציות רוחביות, אם יש איש מקצוע טוב שהוא יקבל אחריות ארצית, ואני חושבת שאתה האיש הנכון לקדם את המדיניות הזאת בנושא הזה.

אני הייתי אחד מהמאתיים עד לפני חודשיים. אני לא מצטער, אני גאה שאני שייך לאותה קבוצת אנשים, אני עדיין שייך לשם בנשמה ואם יש ביקורת שאני אגיד אדוני השר, הכוונה היא שבשום פנים ואופן היא אינה מכוונת אליך, אבל אני רוצה להיות דוברם של חבריי המאה תשעים ותשעה הנוספים.

עצם העובדה שיש חלוקה מחוזית במדינת ישראל במשרד הרווחה ואין אף מנהל מחוז ואין אף סגן מנהל מחוז ערבי ואין אף תפקיד בכיר בהנהלה הראשית, אני זוכר דבר אחד פשוט, פעם אני בעוונותיי הרבים חלמתי להיות סגן המנהל הכללי למשאבי אנוש כשהתחרתי עם ידידי קיבלתי רמז עבה "תעזוב אותך רד מזה", אז לצערי הרב יצחק הרצוג לא היה שר אז הבנתי שאני לא יכול להתחרות ומשכתי את המועמדות שלי מתפקיד סגן המנהל הכללי למשאבי אנוש ואני שמח שעשיתי את זה כי יש לי הרבה מאוד הערכה למשה שיאון.

דיברתי על הדרג הבכיר, יש דבר יותר מעניין, בדרג המינהלי – פקידות שעונות לטלפונים, מדפיסות, במחוז חיפה והצפון כולל הכל יש שתיים, אחת פקידה שלא מצאו לה בתקן שהיתה עובדת זכאות באחת מהמחלקות המכווצות, פירקו את המכווצת ולא מצאו לה תפקיד אז שמו אותה כפקידה בעכו, ויש פקידה בלית בררה בנצרת, אין פקידה אחת.

נאדיה חילו, תאמיני לי שאני מכיר את הנתונים ברמה הארצית, אני הייתי מפקח ארגון ומינהל ואני מכיר את הדברים טוב, טוב טוב ואני לא סתם אומר את הדברים ואני מעלה את הדברים בצורה מקצועית בכוונה שהשר ייקח את זה לתשומת לבו.

אדוני השר, כשאורה נמיר היתה שרת הרווחה היא עשתה מהפך, אני תולה בך תקוות שתעשה כפול ממה שהיא עשתה.

רק שיהיו לי ארבע שנים כמו לה.

אני מאחל לך שיהיו לך, נפסיק להצביע אי אמון בממשלה בפעם הבאה כדי שתוכל לעשות את זה.

הנושא של מה שאמרו ידידי נאדר אל קסאם וכבוד השר בנושא של חסמים, מה זה צריך להיות? זה "קשקוש", יש מלא מועמדים, יש לי ערמה של קורות חיים. משה שיאון, בכל פעם שיש לך בעיה עם מישהו תקבל מועמד, יש לי ערמות של מעומדים טובים ומתאימים. הדבר החשוב בנושא וגם אמרו פה כבוד השר פתח ואמר שמונה אחוזים זה יפה, זה נכון והכל יחסית.

זו החלטת ממשלה.

עזוב החלטת ממשלה, אנחנו מצפים ממך להרבה יותר מזה. מה שידידי נאדר אל קסאם ניסה להציג כנציג הנציבות, אנחנו מצפים שאתה תהווה מודל שאינו עומד ביעדים אלא שאתה תהווה מודל של אחד שיוביל אחריו ושתהייה סיבה להגיד שהשר יצחק הרצוג, ואני מאמין שאתה יכול לעשות את זה ולא סתם אני פונה אליך בעניין הזה.

אנחנו הוצאנו מכרז באזור המרכז, לא ניגשו מועמדים מהמגזר הערבי למרות שאני פרסמתי והתחננתי.

אני מציע אדוני, שתקבע תקנה שעל פיה יהיה דבר כזה, כל תפקיד בכיר שמתפנה להקים ועדת איתור לאיתור מועמד ערבי.

העדפה מתקנת.

אני אתייחס לזה.

בנוסף לזה יש את הנושא בכל הישובים הערבים פרט לשבעה בכל הארץ היו חלק מהמחלקות המכווצות, כשפירקו את המכווצות עשו חלוקה לא הוגנת של התקנים, ישנה נוסחה של חלוקת התקן בתוך מחלקות הרווחה שנקראת נוסחת פרדס, נכון? אני שכחתי את הנוסחה ולמען הגילוי הנאות שאלתי את משה שיאון והוא הזכיר לי, לפי הנוסחה הזאת צריך להזיז תקנים, אין מה לעשות, אם יש ישוב מסוים שמגיע לו שני תקנים ובמקום מסוים חסר למשל אחד מקבוצה שלוש תקן שקיימים במערכת אבל לא מזיזים אתם כי הם נמצאים במקום אחר.

מותר לי להגיד שאני הסטתי שלושים תקנים, נדמה לי, והמנהל הכללי הנוכחי עושה את זה גם.

אבל הרשויות לא תמיד משנות.

יש פער בין התקנים הקיימים בפועל לבין כמות הבוגרים בעבודה סוציאלית ולכן יש עובדים סוציאליים בשוק שאין להם תעסוקה ומועסקים דרך עמותות פרטיות.

אני אענה על זה , דווקא למדנו את זה לעמוק, יש לי היום המון תקנים בדרום אף אחד, לא יהודים ולא ערבים לא באים למרות שהרשויות מפרסמות בלי סוף. הם לא רוצים לבוא לעבוד בדרום ואני לא יודע למה.

לסיכום עוד שתי נקודות. הנקודה האחת היא הנושא של המשפחתונים אדוני השר, הנושא של המשפחתונים עבר למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, הוא נמצא במקום שאני לא מבין מה זה עושה שם. זה כל כך לא הגיוני שזה יישאר שם, וכל כך הגיוני שזה יהיה אצלך, ואני מבקש שתעשה על זה מלחמה לקבל את זה בחזרה.

מלחמת עולם על הדבר הזה.

בנושא של מעונות לנשים מוכות, אני שמח שלאחרונה התפרסם מכרז להפעלת שני מקומות נוספים, צר שיש ביקוש לדבר הזה אני מקווה שלא יהיה ביקוש אבל לצערי יש וכל יום יש סיפור חדש של אישה שצריך לקחת אותה למקלט לנשים מוכות וזה מתחיל מהנגב והדרום ועד רג'ר בצפון עד שיחזירו את רג'ר ללבנון.

אדוני השר, אני רוצה להגיד לך על הנושא של הביטוח הלאומי, גם שם יש דברים שהם טעונים שיפור, וגם שם הנושא של שילוב עובדים בבכירים בהנהלה הראשית, אני חושב שיש לנו עורכי דין מצוינים שיכולים להיות סגני המנהל הכללי וטובים מאוד, ובנוסף התפנה תפקיד של מנהל סניף בביטוח הלאומי בנהריה שעמד בראשו בן מיעוטים, בחור מאוד יקר, אני מאוד מבקש שזה יישאר בהגדרה למיעוטים.

תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה.

יש לי יסוד להאמין בכוונות הטובות של השר לפעול בתחום עיסוק הוועדה, אבל יחד עם זאת אני רוצה להגיד שכוונות טובות לא מספיקות, צריך מערכת תומכת שאכן תעזור לכך שהכוונות הטובות יתממשו, ואני מדבר בעיקר על תעסוקה ועל גיוס עובדים ערבים. אני רוצה לתת דוגמה אחת או שתיים איך המערכת בשטח לא תומכת בכוונות הגיוס של יותר עובדים ואני אדבר בעיקר על הביטוח הלאומי. אני רוצה לתת דוגמה של סניף נצרת.

לא יכול להיות מצב, שהוא יגיד לי שבסניף נהריה אני רוצה ערבי ואתה אומר בסניף נצרת ערבי, ולא חושבים לא על תרבות המכרזים ולא על שום דבר. נעשה פה גטו? בעיר הזאת יהיה ערבי ובעיר הזאת יהיה יהודי, צריך להיות מעשי פה, באמת, אני מסכים שצריך לקדם ערבים בכל הדרגות של הביטוח הלאומי ואני אדבר על כך, אבל אל תתחילו עכשיו לנהל את רמת הביטוח הלאומי ברמת השטח למטה כשאנחנו חיים בעידן של תרבות מכרזים, אני מזהיר מאוד מהדבר הזה, מאוד.

אדוני השר, אני חושב שההערה שלך לא במקום. "תרבות מכרזים", כאילו שאנחנו לא מכירים את תרבות המכרזים ומסתכלים על חברת החשמל שאין שם ערבי, גם שם תרבות המכרזים היא הכי גרועה במדינה, אני לא חושב שזה נכון להטיף לנו מוסר בעניין הזה.

אתה בא ואומר לי למה יהודים. על כך שצריך לקדם, אני מקבל את ההערה שלך וזה גם יבוצע.

אני מתפלא, אולי אלו דברים כתגובה על דבריו של חבר הכנסת שכיב שנאן.

הוא העלה ישוב אחד, אתה הבאת אחר.

אתה לא יודע מה אני הולך להגיד.

ההערות שלו הן על תרבות המכרזים, לא על חברי הכנסת.

אם מוציאים סניף או סניפון של הביטוח הלאומי מסכנין ומעבירים אותו להיכן שהוא, זה לא מעודד אנשים מסכנין ומהישובים סביב, להיכנס לעבוד במוסד לביטוח לאומי ולזה אני מתכוון. אם יש לך סניף שקיים בישוב מסוים, ומשום מה מחליטים להוציא אותו.

אחרי מהומות אוקטובר, הוציאו לצערי מסכנין לטרדיון, לצערנו, זה היה תוצאה ישירה של מהומות אוקטובר אבל יחד עם זאת אני מיד אתייחס לכך שיהיה מיפוי שלם וחדש של כל סניפי
המוסד לביטוח לאומי על כל אגפיו באמת כדי לשדרג את תשתית המוסד לביטוח לאומי במגזר הערבי, זו הנחיה שלי ויש על כך עבודה מאוד גדולה של הנהלת המוסד לביטוח לאומי.

בשביל למשוך עובדים ערבים כדי לעבוד בשירות אז צריך אכן, שהפרישה של התשתית תהיה בהתאם שהרי ערבי לא ילך לנווה מונסון כדי לעבוד שם בסניף.

הוא יכול לעבוד בטרדיון, קודם כל צריך לקלוט שם.

אתה יודע מי הולך לעבוד שם? מנצרת הולכים לעבוד בטרדיון, יש להם הסעה באוטובוס כל בוקר והם נשארים שם בתנאים לא תנאים, יש על זה הרבה תלונות, שאני לא יודע אם הגיעו אליך, אין תנאי עבודה.

אדוני השר, אני חושב חשוב שתדע שיש שם דווקא בשמונה השנים האחרונות, יש בעצם מגמה הפוכה, בתקופה האחרונה רוב העובדים החדשים שנכנסו למוסד לביטוח לאומי דווקא לא ערבים, יש כבר יותר ממחצית העובדים, קצת פחות ממחצית העובדים שהם עובדים יהודים שהכניסו אותם או שמנהל חדש שמכניס תרבות ניהול זרה ודיקטטורית לא דמוקרטית לסניף, ולכן אני חושב אדוני השר שכצעד תומך לכוונות הטובות שלך אתה צריך אנשים בשטח שיעזרו לך, אתה לבד לא תוכל לעשות את זה.

הנהלת המוסד הביטוח הלאומי מודעת לטענות, היא מודעת גם לתחקיר שהיה בעיתונות הערבית.

אני מסכם ואני אומר שלצד הכוונות הטובות צריכים תשתית בשטח שתאפשר לקלוט ולאתגר עובדים ערבים שיכניסו לעבוד בשירות הציבורי.

תודה רבה. כבוד השר אני מבקש שתתייחס.

תודה רבה. הנושאים שהעלתם חבריי וחברותיי הם מאוד חשובים, אני מבקש לציין מספר עובדות, ראשית בתאגידים נוספים שקשורים אלי אני הנחתי על קידום בני המגזר הערבי בכל הדרגות, אני מיניתי כיושב ראש הרשות לשיקום האסיר את רואה חשבון עורך דין מאלק אמרור מטייבה, וזו רק דוגמה לכך שאני מאמין שבכל תאגיד אפשר להעמיד בראשותו אנשים מהמגזר הערבי וזה בוודאי ברור לכלום.

בביטוח הלאומי, העברתי הנחייה לעשות עבודה מקפת לגבי קליטה וקידום של עובדים ערבים. היום נמצאת מנהלת כללית בסניף עפולה, שם למשל מצאתי שאין מספיק עובדים ערבים, אמרתי לה שזה אחד הנושאים שצריך לטפל, גם הנהלת המוסד לביטוח לאומי עושה עכשיו עבודה על פריסת הסניפים ותרבות השירות. עצם העובדה שצריכים להקים לכאורה בניין עם בטון ומלט, לא אומר שזה השירות הכי נכון, בעידן של מחשוב ושירותים אחרים, המוסד בודק את כל הפרישה ואין ספק שההנחיה שאני נתתי גם תבוצע ע"י סגירה דרמטית של פערים.

יצא מכרז לבנין של המוסד לביטוח לאומי בשפרעם וזה יסתיים, אנחנו מכפילים את הגודל ואת רמת השירות של הסניף ברהט, ואנחנו נמשיך בכל הרמות האחרות בפריסה נכונה, אני מבקש מכם כדי שנעבוד נקי וחוקי לא להתערב ברמה של רזולוציה מי מנהל סניף כזה או אחר, כי זה בתרבות של מכרזים, הדברים האלה נלקחים בחשבון וקודם כל צריך לשים מנהלי ומנהלות סניפים הכי טובים שיש, לתת את השירות הכי נכון לאוכלוסייה בהתחשב בצורך בלסגור פערים בקליטת עובדים ערבים מהמגזרים הלא יהודיים במוסד לביטוח לאומי.

לגבי ההערה של חבר הכנסת שכיב שנאן על משפחתונים, אנחנו הפעלנו ומפעילים עכשיו תכנית משפחתונים מאוד רחבה בשירותי הרווחה שמיועדת ונותנת עדיפות למשפחות במגזר הערבי להפעלת משפחתונים במיוחד במגזר הבדואי בדרום, תכנית מאוד מצליחה.

לגבי ההערה לקליטת אנשים במגזר הערבי במנהלה של משרד הרווחה, ההערה נלקחת לתשומת לב. אני גם העליתי את זה בפני המנהל הכללי בצורה מסודרת שברגע שיפתחו תפקידים, אציין שבתפקיד בכיר מאוד באחד האגפים אמרתי את זה, הצענו את התפקיד למומחה מהמגזר ובסוף הוא הסכים אבל אז הוא החליט שהוא הולך לשוק הפרטי, אנחנו נעשה מאמצים בכל התפקידים ואני אומר ואוסיף שבהקשר הזה כמובן שהוצאתי הודעה לאחרונה שאני בעצם מתכנן שגם במנהלת המוסד לביטוח הלאומי יקלטו בני המגזרים, דרוזי, ערבי וכיוצא בזה וזאת הכוונה.

לגבי עובדים סוציאליים, יש היום כמות גדולה של בוגרים בבתי הספר לעבודה סוציאלית ובבתי הספר האלה יש כמות גדולה של בוגרים ערבים, דרוזים בדואים וכיוצא בזה גם נשים, אנחנו מנסים לעודד את כלום להיקלט בכל מקומות העבודה המתפנים, בין היתר אני חוזר ומציין שהרבה מאוד לשכות רווחה באזור הנגב, ולא רק באזור עוטף עזה אלא באזור הנגב בכלל הלשכות מחפשות עובדים סוציאליים, אני מזמין את הציבור הערבי להגיש מועמדות.

אתמול העברנו בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את חוק לרון שהוא התמריץ הכי גדול לציבור הנכים לצאת לתעסוקה, היום שיעור המועסקים בקרב ציבור הנכים הוא שבעה אחוזים והחוק הזה נותן בעצם בונוס לכל אדם נכה שיוצא לתעסוקה, יש לכך השלכה ישירה גם על ציבור הנכים במגזר הערבי שלא צריך רק להסתמך עוד רק על הקצבה אלא להיפך הקצבה היא רשת הבטחון שלו והוא יוכל להרוויח מעל ומעבר אף מעבר לשכר הממוצע במשק.

אני רוצה לציין שאחד הנושאים שנגזר מהדיון החשוב בוועדה החשובה הזאת, זה קליטה בכלל של ערבים בשוק הפרטי, אני חסיד גדול של הפניית הקול קורא הזה לשוק הפרטי, אני טוען ועובר את השוק הפרטי ונואם על כך כבר שנים שהגיע הזמן שבשוק הפרטי יפתחו הדלתות, אני רוצה לראות מנהלים כלליים, סגן מנהלים כלליים, סגני מנהל כללי לשיווק, חשבים, סגני נשיא ונשיאים של חברות, יש מהלך גדול מאוד של עמותה בשם קו משווה שיסד אותה דב לאוטמן, אני עובד איתה בצמידות, אני מפנה אליה אנשים והם עושים מאמץ מאוד מאוד יפה ויש הענות, אני אומר יותר מכך, בשל הכח הכללי המחזק של המגזר הערבי, המוסדות הפיננסים והגופים הכלכליים הגדולים פותחים היום סניפים במגזר, אם זה הבנק הבינלאומי הראשון, אם זה רשת ביג או אם אלו רשתות אחרות, כולם נכנסים וזה פותח את הדלת ונותן הזדמנות שווה לכולם להיקלט בתעסוקה.

בנושא ההכשרה של השפה, אכן לדעתי יש חסם שפה בדור הצעיר, בגלל שבתי הספר הם לא ברמה שהיו פעם, אני זוכר שהשר מג'אדלה שיש לו באמת עברית יפיפה סיפר לי שהוא עשה עבודה על הרב הרצוג בילדותו, אני לא מצפה שהיום יעשו עבודה על הרבנים הראשיים אבל יש כאן בעיה של החלשות השליטה בשפה העברית וגם האנגלית וזה נושא של כישורי חיים שהיה צריך למצוא את הדרך אולי בוועדת החינוך של הכנסת לבדוק ראשית את כישורי השפה של הבוגרים שיוצאים מבתי הספר או במכינות, זה נושא שחשוב להעיר עליו ובוודאי נציבות שירות המדינה אם היא רוצה לסייע אולי היא היתה צריכה להעביר גם סוג של מכינה, אולפן לשדרוג שפה וזה בוודאי היה עוזר לאנשים להגיש את המועמדות שלהם. תודה רבה.

תודה רבה לאדוני השר.

ההצעה שלך צריכה להילקח בחשבון, במסגרת חוק העבודה הסוציאלית, שקובע תנאי סף מוגדרים בתחום העבודה הסוציאלית ולכן זה לא ממש רלוונטי ויש לי המון בוגרים של עבודה סוציאלית שרוצים להיקלט בעבודה ולא רק מורים שרוצים לעבור הסבה, אני מציע שתציעי תכנית מוגדרת שאני אביא אותה בפני מועצת העבודה הסוציאלית ונראה אם ממנה ניתן לבנות משהו שהוא סביר במסגרת חוק העבודה הסוציאלית.

תקח בחשבון את המודל שעשו במשרד החינוך, שהיתה דם אותה בעיה שלא היה שם מורים.

קיימנו על כך דיון, הייתי עכשיו באילת אותה בעיה עולה באילת, הצענו באילת לבנות פיילוט, הצעתי גם לבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון לבנות איתנו את הפיילוט, בראש בית הספר עומד פרופסור עליאן אל קרינאוי שהוא דמות מאוד מכובדת בתחום העבודה הסוציאלית ואני הצעתי לו לבנות איתנו מודל לקליטת עובדים עם בונוסים, בנגב.

בקשר לעניין התמריצים הכספיים לעובדים הערביים, ישנה החלטה שכל עובד ערבי שעובר מהצפון לירושלים או לדרום או מהדרום לצפון או לירושלים הוא מקבל אלף מאה שקלים עזרה בשכר דירה ועוד נסיעה פעם בשבוע הביתה וחזרה, זה מסתכם בתוספת של כמעט אלף וחמש מאות, אלף שש מאות שקל למשכורת, אני חושב שזה תמריץ מספיק טוב.

בזמנו אמר לנו נציב שירות המדינה דבר שהוא מדויק לחלוטין שבמכרזים הרבה פעמים ניגשו ערבים שכישוריהם לא רק שלא נופלים מיתר המתמודדים אלא לפעמים גם עולים עליהם ובכל אופן קורה משהו בדרך, אחד הדברים שאנחנו הינו מאוד מצפים מהגורמים המובילים בממשלה שייצרו את אותה אווירה, הרוב הוא זה שצריך להעניק למיעוט את האפשרות.

נכון אמרת, שיש לקלוט הרבה מאוד בתעסוקת הסקטור הפרטי, אבל כאן אנחנו נכנסים לאותה סחרחרת ולאותו מעגל סגור, וכאן באה השאלה מה מקומו של משרד הרווחה?

זה משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בנושא הכשרה מקצועית, יש לו מיליארד שקל להכשרה מקצועית.

אבל בסופו של דבר אתה ניזון מהתוצאות שלו.

אני אומר לך, שאני בנושא הזה מאוד אקטיבי כמה שניתן, יוזמן לפה שר התעשייה מסחר ותעסוקה ותוכלו לשאול אותו.

לסיכום אדוני השר, רבותיי המשתתפים, הוצגו כאן נתונים על ידי השר והפקידות הבכירה המורה על שילוב כשמונה אחוזים, קצת יותר משמונה אחוזים של ערבים ברמות מסוימות של משרד הרווחה, אומנם המספר הזה הוא טוב יותר בהשוואה למשרדים אחרים אבל הוא נמוך עדיין מהרמה המצופה שתענה על ההגדרה של ייצוג הולם – הוא רחוק מאוד, אומנם מדובר בהחלטת ממשלה לגבי שמונה אחוזים ובשנת 2012 שנים עשר אחוזים, יכול להיות שהמשרד ישיג את התוצאה הזאת בשנת 2012 אבל זה עדיין לא הרמה המצופה מהביטוי ייצוג הולם, ואנחנו מצפים דווקא מהשר הזה, מהשר יצחק הרצוג שהוא קשוב לנושא, לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת ולשלב ערבים לאו דווקא בישובים ערבים בלבד, אלא גם לשלב ערבים במגזר היהודי ששם מקומות העבודה רחבים וזמינים יותר.

הנטל או הדרישה שלנו מהמשרד גדולה יותר, בשל העובדה שהמשרד מטפל במדרג הסוציו-אוקונומי בכלל בתעסוקה, חינוך ושירותים חברתיים הם יותר מאשר חברת הרוב וזה שם יותר נטל על המשרד בנושא הזה.

אני מבקש מהשר, כמו שאנחנו עושים עם שרים אחרים, להגיש לנו תוך שלושים יום מהיום, תכנית מפורטת.

זה מעט זמן. אנחנו בתוך תכנית העבודה לשנת 2009, אז גם נגזר מדיוני התקציב, אני מבקש שלושה חודשים, אני רוצה לקחת את זה ברצינות. המשרד הזה ימשיך מה שלא יהיה, בכוונתי להשלים את התכנית הזאת ולהציג לכם אותה, אנחנו נציג לכם תוך תשעים יום את התכנית שלנו לשנים הקרובות.

עם פתיחת מושב החורף, השר יציג נתונים בכתב. הבקשה האחרונה היא שילוב ערבים במשרות בכירות מה שחבר הכנסת שכיב שנאן אמר ואתה מכיר את הנתונים, אין סגן המנהל הכללי, אין מנהלי אגפים ולכן אנא לא להסתפק בקליטת עובדים בדרג נמוך.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10