24
הוועדה לפניות הציבור

28.7.2008


הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 119
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, כ"ה בתמוז תשס"ח (28 ביולי 2008), שעה 9:30

פניות ציבור לגבי סגירת הספרייה הרוסית בירושלים

ישיבת המשך לישיבות הועדה שהתקיימו בנושא ב-21.11.07, 24.6.08, וב-2.7.08.

חברי הוועדה: סופה לנדבר– היו"ר
דוד רותם

זאב אלקין
יולי אדלשטיין

מרינה סולודקין

מרק נשפיץ – מרכז שלטון מקומי, אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד הקליטה

קובי סדן – הממונה על נכסים, עיריית ירושלים

ניר ברקת – יו"ר האופוזיציה, עיריית ירושלים

רוקסנה פטלרסקי – מנהלת מחלקת ספריות, עיריית ירושלים

לידיה בלוצקי – חברת מועצת העיר, עיריית ירושלים

הדס קרני – עוזרת אישית של יו"ר האופוזיציה, עיריית ירושלים

קלרה אלברט – מנהלת הספרייה הרוסית בירושלים

איגור קוגן – הספרייה הרוסית בירושלים

רומן גורוביץ – יו"ר מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

מרינה שלף – פעילת מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

מרינה גנקינה – פעילת מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

רחל קובנר – פעילת מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

מרק ישראלי – פעיל מטה מאבק בלתי תלוי למען זכויות עולים בירושלים

מרינה קונצביה

בינה סמחוב

לב אוטבשסקי

אירנה דרשבסקי – משרד החינוך

ילנה אבאיב – קונגרס עולמי

אילנה יליטבה

מוטי שמידט

דוד שמואלי

דפנה סידס כהן, ממ"מ

שלומית אבינח

ג'ניה וינוקור - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור לגבי סגירת הספרייה הרוסית בירושלים

רבותיי בוקר טוב, אנחנו נתחיל את הישיבה. סיכמנו לפני מספר שבועות שלפני הפגרה נעשה ישיבת מעקב. סוכם שבעצם הסיפרייה תהיה סגורה עד ה-15 לספטמבר וכי תהיה הסכמה לארוז את הספרים רק בשעה שנדע בדיוק מה איך ומתי עתיד לקרות. עיריית ירושלים הודיעה כי אין לה שום בעיה עם שיפוצים ומקום, ואם יועבר לעיריית ירושלים מקום בשוקניון שגודלו כ-400 מטרים, לא תהיה שום בעיה עם שיפוצים היות ויש כסף ותקציבים, ובגדול לא יהיו שום תקלות עם המעבר הזה. זה מה שסוכם בישיבה הקודמת.


קיבלנו העתק מהמכתב של מנהלת מחלקת סיפריות בעיריית ירושלים ושם כתובה המלצה לתת לכל לקוח של הסיפרייה כ-20 ספרים שלדעתי זה מוגזם, אבל רוקסנה אמרה שזה בעצם דבר מקצועי שאנחנו לא צריכים להתערב בו, על אף שלדעתי אם יינתנו לכל קורא בסיפרייה 20 ספרים אחר כך יהיה קשה מאוד לאסוף את הספרים, זו לפחות דעתי האישית. יחד עם זאת, לא הייתה הסכמה מאיתנו לסגור את הספרייה עד לחודש דצמבר.

רוקסנה, ספרי לנו מה קורה עכשיו עם העניין.

אנו כעת בתהליך הכנה.

תהליך ההכנה, מה הוא אומר?

זה אומר שבראשון לאוגוסט אנו צריכים להעביר את הסיפרייה, כי תקופת הזמן אשר ניתן לנו פגה, ואנחנו כבר צריכים לפנות את המקום. לגבי הקוראים, אנו שמנו מודעה שתיידע אותם בדבר, והבנתי שגם מודיעים באופן אישי לכל קורא כיוון שהתרעה היא די קצרה, אז שיבואו וייקחו את הספרים. בנוסף נתנו אפשרות להחליף את הספרים בספריות אחרות, עירוניות. את קיבלת וקראת את המכתב. זה פחות או יותר המצב.

זה כנראה לא סוד, הרי כל קורא קיבל את ההזמנה או הממלצה.

פשוט שאלתי כי המכתב לא בדיוק נועד לקוראים, אבל אין בעיה.

כל מכתב שאת מוציאה הוא public knowledge. זה רק שתדעי, שכל מכתב שאת מוציאה חייב להיות שקוף לציבור.

לגטימי לשאול.

זה אפילו לא מכובד לשאול, אבל כן. לגיטימי.

למה אתם חושבים שזה מעניין בכלל את הקוראים או העובדים. אם זה לקוראים זו קונוטציה אחרת אפשר לשמוע מה התגובה. קוראים שפנו אליי בשאלות, יש להם את האפשרות לקבל יותר מידע בדבר הסגירה. כמו שאמרתי, הוזמנה כבר חברת ההובלה , ממשיכים את העבודה ביסודיות, גם עובדי הספרייה נרתמו למשימה מבחינת דברים טכניים, למשל הם צריכים לכתוב על גבי ארגז וארגז איזה ספרים נמצאים בפנים על מנת להחזיר אותם אחר כך למקום. זהו. זה מה שיש לי לומר.

מה הסטטוס של המקום החדש בשוקניון? באיזה מצב זה נמצא, האם הוא יהיה מוכן לקלוט את הספרייה?

הוא יהיה מוכן לקלוט את הספרים בראשון לספטמבר.

אז את בעצם אומרת שהמקום יהיה כבר מוכן אחרי השיפוצים באחד בספטמבר?

רוב הדברים יהיו מוכנים, נכון שנצטרך להקים את הספרייה מחדש, להחזיר את הספרים וכו', הדבר ייקח כחודש ימים. אם זה ייקח פחות זמן יהיה מצויין, וכמובן שנשתדל שזה ייקח כמה שפחות. מובן שהספרייה תיפתח רק במצב שהיא תהיה מוכנה לקבל את הקוראים.

כלומר בראשון בספטמבר אתם מוכנים לקלוט את הספרים אבל זה לא מבטיח את זה שפותחים את הספרייה.

לא לא, בראשון בספטמבר הם מפנים את המקום הראשון.

קודם כל צריכים לארוז את הספרים. בראשון לאוגוסט אנחנו מתחילים את התהליך. חודש ימים זה ייקח, ונעביר את כל הספרים. אמנם אני מניחה שזה לא ייקח בדיוק חודש ימים, אני מניחה שזה ייקח משהו כמו שלושה שבועות. אם מישהו לא יודע, הספרייה היום נמצאת בבניין של שלוש קומות.

אני רוצה לעדכן כי במקום החדש יש מחסן, והשיפוצים עדיין לא התחילו. המחסן אפילו לא פנוי עדיין.

הם אפילו עדיין לא עברו את האישורים של העירייה.

שום כלום לא עשו.

מועצת העיר לא אישרה מה שהייתה צריכה לאשר בחודש הזה. האישורים יהיו רק בחודש אוגוסט למיטב הבנתי.

את יודעת האם יהיה אישור לסיפרייה ליום חמישי הבא?

אני לא מטפלת בזה, מי שמטפל בזה זה קובי ואני יודעת שזה כן יטופל. אני יודעת שהכל מוכן להעברה.

המקום מוכן בראשון לספטמבר ואתם רציתם שהספרייה תיפתח בראשון לדצמבר. למה שלושה החודשים האלה?

נכון, השלושה חודשים דרושים כי צריך להקים אותה מחדש. אם אנשי מקצוע, חברה של סבלים שמתעסקת בזה נותנת חודש ימים לארוז הכל, אני מניחה שלהעביר את זה ייקח לפחות חודש ימים.

תראי, אפשר לקחת את הכל, לארוז, לשים בצד ולא לעשות עם זה כלום. אבל אפשר גם אחרת , אפשר לקחת ולהעביר את הספרייה בחלקים מפה לשם ומבחינת הציבור יש את הספרייה פתוחה.

קודם יש לקבל את האישור של המועצה.

עזבי רגע את המועצה, אני צריך להבין למה לא לקחת מחלקה מחלקה, להשאיר את הספרייה פתוחה לציבור, ולהעביר אותה בחלקים. אני העברתי משרדים באופן אישי בעבר ואני יודע שזה אפשרי. למה לסגור את הספרייה לארבעה חודשים? אפשר להשאיר אותה סגורה שבוע.

גם אני העברתי ספריות באופן אישי. אם נוכל לעשות את זה יותר מהר אני אשמח.

אני לא יכולה להסביר הכל, יש דברים שהם מעניינו של קובי, הוא יגיע וייתן לכם תמונה יותר כללית. אני כמובן עוקבת אחרי המהלכים ומה שאני יודעת זה שהכל מוכן, וברגע שיהיה לנו אישור מועצה אנחנו סוגרים את החוזים. אסור לנו לעשות את זה לפני. אז זה מה שאני יודעת לומר, ותיכף קובי יגיע ותהיה לכם תמונה כללית יותר.

אני לא מצליח להבין דבר אחד. למה הספרייה צריכה להיות סגורה. שוב, אפשר שהיא תהיה פתוחה, יודעים מה מעבירים, בשלבים. אפשר שהספרייה תהיה פתוחה.

זה לא כל כך פשוט. הרי אנחנו סוגרים את המחשבים.

למה אתם סוגרים את המחשבים?

אנחנו צריכים לארוז אותם.

עם כל הכבוד, לא צריך לארוז מחשבים.

אבל אני עושה את זה בקומפלקס. אני לא אתחיל לסדר את הספרייה ככה.

אני מבקשת רגע תשומת לב, קובי הודיע כי הוא לא מרגיש טוב ולכן הוא יגיע תוך חצי שעה. יש שתי אפשרויות. נמשיך את הדיון וקובי יצטרף, או שנעשה הפסקה לחצי שעה וכאשר הוא יופיע, נמשיך את הישיבה. זאת על מנת שלא נמשיך לדבר דברי סרק.

אני רוצה לומר, אנחנו נותנים כסף ותמיכה לספרייה. אני יודע שצריך לבוא קובי, ולמשרד הקליטה יש הרבה שאלות לקובי, ואנו נותנים את התקציב ואנו רוצים לדעת פרטים. שתהיה תמונה ברורה. לענות על שאלות טכניות, לפי מה שהבנתי זה לא מתפקידה של רוקסנה. אני יודע שלא התקיימה עדיין ועדת כספים בעירייה, אני הייתי במקום שממליצים שתהיה בו הספרייה, שאומרים ששם יהיה שיפוץ, אני רוצה להעיד שראיתי ששם צריך לבנות תקרה, רצפה, וקירות. אנחנו מדברים על מחסן. מחסן של שופרסל. עם כל הצינורות וכל מיני הדברים שתמצאו מחסן כזה. הייתי שם. לא יודע מאיזו סיבה העירייה הסכימה למקום הזה. היה מתאים המקום בו ממוקם כיום בנק דיסקונט. שם יכולים לעשות שיפוץ קוסמטי, והכל יהיה מוכן. במחסן זה שיפוץ גלובלי. אני אומר, ואני לא מאמין למה שאומר בעל הבית, שהוא יכול לעשות שם שיפוץ בסיסי.

חוץ מזה זה יעלה הרבה מאוד כסף להחזיק ספרייה במקום ההוא, ואני לא יודע איך אפשר בכלל להכניס למקום ההוא ספרייה, אין שם חלונות בכלל, ודמיינו כמה עולה שם מזגן גם בחורף וגם בקיץ. אני חושב שעל כל השאלות צריך לבוא קובי ולענות. זה בכלל לא מתחומה של רוקסנה.

רבותיי שמעו, אנחנו כועדת פניות ציבור, יש דברים שמקובלים עבורנו. יש דברים למשל כמו שבישיבה הקודמת העירייה הודיעה לנו שב-15 בספטמבר הספרייה תיפתח , ואנחנו לא ראינו עד היום קיומה של אמרה זו, אז יכול מאוד להיות שהיום אנו נגיד לקלרה לא לסגור את הספרייה, ושלא תיתן לארוז את הדברים, וגם זה לא יתקיים. עריית ירושלים תבוא ותורה להעביר את הדברים ישירות. אבל אם הם חושבים שזה יעבור להם בקלות, אני מודיעה שזה לא יעבור בקלות. אז אנחנו טובים, אנחנו עדינים, אבל אנחנו לא אדישים. אני רוצה למצוא מילים מתאימות למה שקורה, אני מתאפקת שלא לומר דברים מפוצצים, אבל אני חושבת שלא לתת לארוז את הדברים בכל מחיר, ושעיריית ירושלים תשבור את הראש. שישברו את הראש. זאת ספרייה, היא צריכה לעבוד, היא לא צריכה להיות בקרטונים, לא צריכים להביא לשם את ההובלה. עד שלא הכינו את המקום החלופי הראוי, שישברו את הראש.

אני בכל זאת חושבת שצריך לארוז את הספרים ולבצע העברה.

בסדר, את חושבת ואני חושבת, ואני הפסקתי לעשות את הטעות של להאמין לעיריית ירושלים. אנחנו דיברנו כאן איתך, ואמרת דברים מקצועיים וסיכמנו איתך את שסיכמנו, ואמרתי שאני אחשוב. אני דיברתי אחר כך עם קובי, ואני ממתינה שקובי יגיע ויאמר בפורום זה את מה שהוא אמר לי בשיחה אז.

אני לא רואה כאן בעיה להעביר ספרייה לאחר שיסתיים השיפוץ. אבל לא נסגור הספרייה טרם הושלם השיפוץ והוכן מקום ראוי, משום שאחרת אנחנו נסגור את הספרייה ואני לא יודעת אם ומתי נפתח ספרייה חדשה.

אני, אם זה מעניין אותכם, את דעתי אני אביע בכל זאת. אני אומרת שהספרייה הינה ספרייה עירונית. קלרה היא מנהלת ספרייה ואני מנהלת מחלקת הספריות. אז אם אתם רוצים לבצע פניות מהסוג הזה, אני מעדיפה שתפנו אליי כיוון שזה קצת מנוגד לנהלים לפחות של עיריית ירושלים.

שנית, כמו שאמרתי לך בשיחה שלנו, שבאמת הייתה מאוד מקצועית ואני מודה לך שפנית אליי בנושא, אין אפשרות בכל מצב שספרייה יוצאת לשיפוצים, לא לסגור אותה.

אז אפשר לסגור אותה למשך שבוע ימים, להעביר את הספרייה ממקום למקום כאשר המקום החלופי מוכן וזה יהיה דבר אחד. דבר אחר לגמריי זה כאשר המקום רק בגדר הבטחות, מי יודע מתי הוא יהיה מוכן.

אבל בעלי המקום מציבים ייעדים שאנחנו לא נוכל לעמוד בהם. את מדברת על שבוע ימים, אני אומרת שבחיים זה לא יכול לקרות. אם חודש ימים צריך רק לארוז את הספרייה, אז לפחות חודש צריך לסגור אותה.

חודש ימים זה לא ארבעה חודשים. אני אומרת שוב, מקום מוכן אחרי שיפוצים זה דבר אחד. אבל כאשר מקום צריך לאשר ולשפץ ולהכניס אליו את כל הספרים זהו סיפור אחר לגמריי.

כמו שאמרתי לך בשיחה, אני מכירה ספריות ואני מכירה את הספרייה הספציפית הזאת. אני יודעת בדיוק כמה זמן זה ייקח להעביר את הספרייה.

לא לא, משהו פה לא הגיוני. לעיריית ירושלים יש גישה. היא עושה מה שנוח לה ולא מה שנוח לציבור. אתן לך דוגמא. על הרכבת עובדים על כל הציר במקביל במקום על קטעים. כך גם רוצים לעשות עם הספרייה, קודם כל לארוז אותה, לפני השיפוצים אפילו. זה לא עובד ככה. אפשר להעביר אותה בחלקים, ושלציבור זה יהיה פתוח המקום רוב הזמן. ואם הייתה פה גישה של לקוח, כלומר של הציבור, אפשר היה לחשוב על העברת הספרייה במודולים, מודול אחרי מודול. אמנם זה אולי קצת יותר מסובך למעבירים, אבל זה הרבה הרבה יותר נכון לתושבים. וכל הנושא הזה בכלל מחייב גישה עירונית אחרת. לא מה שנוח רק לעירייה, אלא גם מה שנוח לתושבים.

אפילו לפני הויכוח הזה, אני חושב שהבעיה העיקרית שאני שומע זו הערכה אופטימית מאוד שבראשון לספטמבר המקום יהיה מוכן לקלוט. יחד עם זאת , אני שומע את מר נשפיץ אומר משהו אחר לגמריי. ואני מאמין למר נשפיץ. אני יכול לגלות כאן סוד, בזמנו כשהייתי אחראי על משרד הקליטה הייתי שולח את אותו מר נשפיץ להעריך לי כל מיני נכסים ובדרך כלל התחזית שלו הייתה מדויקת. לכן אני אומר, זאת הבעיה, המצב נורא, וכולנו הודענו שלפחות פעם בחיינו חווינו ניסיון במעבר בין דירות. ולהאמין לשיפוצניק שאומר שתוך שבועיים השיפוץ יהיה מוכן, זה לא תמיד חכם. לפעמים השבועיים הופכים לחודשיים ואפילו לשנתיים.

לכן אני אומר, ומה שאמרה יו"ר הועדה סופה לנדבר זה נכון. קודם כל צריכים להיות בטוחים שבשלב מסוים השיפוצים נגמרים. הלאה אני סומך עלייך מבחינה מקצועית במאה אחוז שאת יודעת איך להעביר סיפרייה, אבל לא תוכלי לעשות שום דבר אם פתאום יסתבר שהקירות עדיין ללא טיח והרצפה עדיין מורמת.

כפי שאני רואה את התמונה לפי הניסיון שלי, המדיניות של עיריית ירושלים זה לפנות את המקום וזהו. בכל מחיר. והמחיר זה להעביר את הספרים למקום שאינו מיועד לספרייה, כי מחסן של סופר ללא חלונות אינו תואם כלל למבנה שניתן למקם בו ספרייה, ולכל אחד שמבין משהו במציאות ברור שזה מקום המיועד למחסן לכל היותר, ובו תמות הספרייה לנצח. הספרים יהיו שם שנה, שנתיים, ארבעה חודשים.

למה את חושבת שעיריית ירושלים החזיקה ספרייה 10 שנים ועכשיו פתאום היא לא רוצה להחזיק אותה יותר?

אני לא חושבת שום דבר, לא צריך לדעת לחשוב אפילו, אני פשוט רואה את התמונה כפי שהיא. אם אנחנו מעבירים ספרים למקום שאין שם חלונות, אין שם ריצוף, תקרה, קירות, ומה שיש זה רק ריח של סופר, של בשר ודגים, וחולדות ועכברים ששורצים במקום, זה לא מקום שמיועד לסיפרייה ציבורית. זה מקום שמיועד לאחסון. אחסון של בשר ודגים ולא ספרים.

אני רוצה להוסיף שאני מאוד מזדהה עם המילים של יושבת הראש של הועדה ועם דבריו של חבר הכנסת אדלשטיין, אני רוצה לומר שלא צריך להיות מהנדס בניין כדי להבחין בין אם יש חלון או אין חלון, יש גג או אין גג. ואם הבניין בנוי כך שאין שם חלונות וגג, הוא אינו ראוי להיות בניין לשום ספרייה, בטח ובטח לא ספרייה ארצית.

מהפן שלי, של החינוך והתרבות, אני רוצה להגיד שזה משקף את היחס כלפי כל הציבור של עולים דוברי רוסית. למה מצאו דווקא בניין שאין בו גג ויש חולדות ועכברים ודווקא על יד השוק, לספרייה ארצית המוכרת כספרייה הגדולה ביותר בכל העולם מחוץ לתחומי ברית המועצות לשעבר? ודווקא במקום כזה רואה עיריית ירושלים את המקום ה"ראוי" להעביר את הספרייה?

בתיק אחד יש ספרייה, בתיק ליד יהיו דגים.

אז אני חוזרת, אם הבניין האמור הוא ה"ראוי" בעיני עיריית ירושלים לעלייה דוברת רוסית, מחסן ללא גג באמצע שוק עם ריח של דגים ובשר וחולדות ועכברים שורצים שם, בעיניי זה בהחלט משקף איזשהו יחס של העירייה כלפי כל הציבור של עולים דוברי רוסית.

אנחנו עם הספר. זה ידוע. קל וחומר, העלייה הדוברת רוסית. העלייה הדוברת רוסית מגיעה דרך הספר לזהות היהודית וישראלית החדשה שלה. אנחנו, אנשי חינוך , תרבות וחברה מחפשים בכל הכוחות איך לחבר את העלייה הרוסית לחברה הישראלית, אם בדרך חברתית, תרבותית וכו'. ופה, על ידי הביזור הזה בעצם, זה בעצם להפריד בין אנשים שנרקמה רקמע עדינה בינם במשך עשרות שנים שקלרה בנתה את זה לאט לאט בקידוש השם וכוחות נפש אדירים. וזה לא רק מקום אליו באים אנשים, לוקחים ספר והולכים הביתה. זהו בעצם מקום מפגש בין העולים החדשים לעולים הותיקים, בין החברה הותיקה של הישראלים לבין חברת העולים החדשים. לבוא ולהרוס את כל מה שנבנה בכוחות אלה, הוא פשוט דבר שלא ייעשה. לכן אני חושבת שהשאלות לקובי צריכות להיות מאוד ברורות, ולצערי אני לא אוכל לשאול אותן כיוון שאני אצטרך לעזוב, איך אפשר לקחת ולהרוס דבר שאי אפשר לבנות אותו אחר כך?

את צודקת בכל דבר שאמרת, הבעיה היחידה שזה לא קובי.

יכול להיות, אני לא יודעת, אני רק שומעת ממנהלת מחלקת הספריות, שבעצם דנים בדברים טכניים לחלוטין, שתהיה הובלה, ששמות הספרים יהיו רשומים על גבי כל ארגז, אלה דברים חשובים מאוד ובעלי ערך, אבל רק אחרי שפותרים בעיה מהותית. והבעיה המהותית היא האם בכלל יש לנו זכות להרוס דבר שנבנה במשך עשרות שנים.

ודאי.

לא יודעת אם בכלל להיכנס לזה, בכל זאת אומר שסיירתי בכל מיני מקומות בחוץ לארץ והסיפריות הכי פעילות הן סיפריות הנמצאות בקניונים או במקומות כמו זה שאנו מדברים עליו. זו בדיוק הסיבה שהסכמתי למקום הספציפי הזה. את עושה תמונה שחורה, אבל את לא ראית את המקום.

אני הייתי שם עוד בפתח העניין כולו. ראיתי טוב מאוד באיזה מקום מדובר.

במיוחד אם ראית את המקום. כאשר את מדברת על עכברים וכל זה, יכול להיות את צודק בפן כלשהו, אבל בעיני זאת דמוגוגיה.

לא רוקסנה, זו לא דמוגוגיה, זו עובדה. עיריית ירושלים התחילה לחפש מקום ברגע האחרון, לא מצאה, ועכשיו בוחרים בין מה שיש.

אני שומע את ההסברים המאוד הגיוניים של רוקסנה, שהמקום החדש עוד יותר מפואר מהמקום הישן, אני לא מתווכח על כך. פשוט יש לי תחושה מאוד קשה. יש לי תחושה שאנו עכשיו עומדים לאבד את הסיפרייה. אני צריך לומר שאני לא כל כך רואה פיתרון זמין. אני רואה לפי מהלך הדברים שישנו חשש ממשי שנאבד את הספרייה. אנו צריכים לבנות איזושהי תוכנית פעולה. מה אנחנו עושים עם זה בפועל כדי לא לתת לזה לקרות? אולי לא לתת להוציא ספרים. כי אם לא נבלום את ההריסה, בסוף נאבד את הספרייה וזהו.

נכון מאוד, לא ניתן להוציא ספרים. עד שיביאו את המקום חדש למצב ראוי, הספרייה תיוותר איפה שהיא נמצאת. אנחנו לא מאיימים. יחד עם כל חברי הכנסת נגיע לשם ולא ניתן להרוס את הספרייה. עד שהמקום החדש לא יהיה מוכן, הספרייה תעמוד בהגנתם של כל חברי הכנסת שיחסמו את ההריסה בגופם.

אנחנו מוכנים להציע את החדרים שלנו במועצה אם צריך, יש לנו חדרי מועצה, לכל פיתרון זמני אם יצטרכו, ברמה כזו או אחרת כמובן בהתאם לחוק.

קודם כל צריכים להעביר דחוף את האישורים במועצת העירייה. זה לא מובן למה העירייה לא עשתה את זה עד כה. למה במועצת העיר לא אישרו את הדברים שהיו צריכים לאשר?

דבר שני, אנחנו רוצים לראות את תוכנית השיפוצים, מתי מתחילים ומסיימים את השיפוצים, ואחרי שהשיפוצים יסתיימו, נסכים לארוז את הדברים ולהעביר אותם.

יש לי רק הצעה אחת, ושימו לב, אני מכיר את זה מהאופוזיציה בעירייה כיוון שאני מכיר את המערכת העירונית, וכחבר אופוזיציה אני יכול להעיד שמכל 70 הצעות לסדר ששמנו עד היום, קיבלו 0. ולא הייתה הצעה אחת שלא הייתה עניינית. כולן היו ענייניות. אני מציע לכם בסגנון של המשא ומתן מול עיריית ירושלים, קצת להבין במה מדובר. במקום כל פעם לבקש ולהתאכזב מחדש שאין נציג עירוני, ועוד פעם לבקש ושוב להתאכזב.

הבחירות הם ב-11 בנובמבר, אבל זה לא פותר לנו את הבעיה נכון להיום. אני מציע להיות מאוד מאוד נחרץ ולחפש את המנופים שיש לכנסת על מנת שהעירייה תבין ששווה לה לשלם קנס לבעל הבית שקנה את המקום ולא לפנות את הספרייה.

אני חושבת שהייתי מאוד ברורה. אנחנו לא ניתן להרוס את הספרייה.

אני צופה שיצפצפו עלינו.

למה בעצם קלרה, אני רוצה להגיב על מה שרוקסנה אמרה. רוקסנה מנהלת מחלקת הספריות וקלרה בעצם עובדת תחת הפיקוד שלה. באותו רגע שיתחילו לעשות את הדברים הללו קלרה פשוט תחת סכנה של פיטורין.

על מה את מדברת, את יש לך יציאות...

אנחנו נגן על קלרה. אם רק תעיז עיריית ירושלים לפטר אותה יהיה להם עסק איתנו, אנחנו בכל זאת ועדת כנסת ישראל, ולכן לא יעיזו אפילו לנקוט בצעדים כאלה.

בכל מקרה, יש פה ועד פעולה. יש ציבור. צריך לעבוד במיוחד עם הציבור, זה לא עניין של קלרה. פליקס, אתם צריכים לארגן את הציבור ביחד עם רומן שהוא ועד הפעולה, ואחנו, לידיה ואני, נעזור לכם לארגן את חברי הכנסת שלהם יש חסינות, ונתייצב מאחורי הספרייה ומאחורי קלרה. אין שום בעיה.

רציתי להוסיף, אנחנו וסופה היינו בקונגרס של תרבות רוסיה במוסקבה. היינו בעיריית מוסקבה. חבל שלא שמעתם, כאשר דיברנו על סיפרייה ירושלמית בשפה רוסית, הכי גדולה במזרח התיכון, איזו חשיבות כבירה הם נותנים לדבר. הם אומרים שהם לא יכולים לשמור ולטפל באחזקה של המקום, אבל הם מוכנים מ-2009 לשלוח מתקציביה של עיריית מוסקבה ספרים חדשים וחומר נוסף לסיפרייה. ואני מקווה שאתם מבינים איזו חשיבות יש לדבר. איזה מקום חשוב יש לדו שיח בין מעצמת על, שלא כל כך ידידותית למדינתנו, ולעובדה שיש לה אינטרס לשמור ולפתח את הספרייה שלנו, ואני חושבת שחשיבות הדברים ברורה.

אנו ממתינים לקובי, לכן נעשה הפסקה עד 10:30 ואז כאשר קובי יגיע נמשיך בועדה.

הפסקה

קובי, תאר לנו איפה הדבר עומד היום. סיכמנו בפרוטוקול כי ב-15 בספטמבר נפתח את הסיפרייה לקוראים.

מאחר והתבייתנו, והתרכזנו בסיפור של השוקניון, יצאנו לשם, גם קלרה הייתה וגם מאריק ממשרד הקליטה, וראינו את המקום. למעשה יש שני מקומות. יש את השטח של בנק דיסקונט, שחשבנו שיתפנה באוגוסט אך הסתבר לנו כי מאריכים את תקופת השכירות עד לחודש נובמבר...

הוא יותר טוב?

השטח של בנק דיסקונט הוא הרבה יותר טוב. יש שטח צמוד אליו, שהוא פנוי, יכול להיות מוכשר תוך שבועיים שלושה, ועליו אנחנו מדברים היום בגלל האילוצים. אני הייתי מעדיף לקבל את השטח של בנק דיסקונט, אבל הוא לא זמין. ישנו פער של שלושה חודשים שצריך לראות איפה שמים את הדבירם.

מה שחשבנו בהתחלה אך התוכנית הזאת לא צלחה, זה לקחת את המקום של ה-300 מ' שזה השטח הצמוד ואחר כך לעבור. הם לא מסכימים לדבר כזה. מה שהם מסכימים אליו כדי למלא את ה-400 מ' זה לתת לי את ה-300 מ' האלה, וכשבנק דיסקונט מפנה הם יתנו לי עוד 100 מ'. וכך אנחנו מצרפים את זה ל-400 מ' שהם צריכים לתת לנו, שמתאימים להקמת הספרייה.

אבל זה פחות טוב.

זה אותם בעלים, זה פשוט שטח צמוד. מה לעשות, השטח של בנק דיסקונט לא פנוי. אם לא תסכימו אני מניח, הרי אי אפשר להעביר ספרייה לשלושה חודשים לאף מקום.

אם כך, צריך להשאיר את זה פתוח.

אין בעיה. תפנה אל בעל הנכס, תגיד לו, תעשה טובה לעיריית ירושלים, ואז עיריית ירושלים אפילו תהיה מוכנה לשלם לך שכר דירה גבוה, תאפשר להם שלושה חודשים.

פניתם אליהם?

בודאי שפנינו, וקיבלתי הודעה חד משמעית בפקס, המועד האחרון האחרון ואל תבקשו יותר, הוא הראשון לספטמבר. אם מישהו מסוגל לבקש ולשכנע אותם להשאיר אותנו עוד שלושה חודשים, מה טוב.

מי ביקש?

אני ביקשתי.

אתה ביקשת. ראש עיריית ירושלים ביקש?

לא. לא יודע.

ואז מה אנחנו עושים?

אם תהיה תקופה של רגרסיה עוד שלושה חודשים ארבעה חודשים, אז נוכל להתארגן על השטח של בנק דיסקונט שהוא הרבה יותר טוב, וגם זמן אורך המעבר יהיה הרבה יותר סביר, זה ברור. אבל את זה אני חושש שפשוט לא נצליח להשיג.

אבל מה שנמצא מתחת לבנק דיסקונט זה עוד 100 מ' שאתה פשוט מוסיף ל-300 מ' שאתה מתחיל לשפץ.

לא. יש 300 מטר שהם צמודים לבנק דיסקונט שזה מה שהוא יכול לתת עכשיו, את זה הוא משפץ תוך שלושה שבועות לפי הערכה שלהם, וזה מה שהובטח לי. המאה מטרים הנוספים על מנת להשלים למה שחסר לנו יינתנו בעוד שלושה חודשים.

לא זה לא בסדר. צריך לחשוב לטווח הרחוק יותר. הרי הספרייה לא עוברת לשבועיים. היא עוברת לתקופה ארוכה, כולנו מקווים. אתה לא יכול בגלל שלושה חודשים ללכת על מקום פחות טוב.

אומר איך אני הבנתי את הדבירם. קיימים 300 מטרים, וצריכים אחר כך כאשר הם מתפנים להוסיף 100 מטרים נוספים.

רגע, החלק הטוב יהיה מיועד לספרייה? אתה לוקח את השטח הכי טוב לספרייה או את השטח הפחות טוב?

סך הכל הוא לוקח 400 מטרים.

לא את טועה סופה, שלא תתבלבלי. הוא אומר לך שבגלל שיש פער של שלושה חודשים הוא לא לוקח את השטח הטוב. הוא לוקח שטח פחות טוב. זה מה שהוא אומר.

אני מודה. הייתי יכול להגיד שזה שווה לזה, אבל רואים שהשטח הלא זמין עדיף.

שעדיף השטח של בנק דיסקונט.

כן. אני רוצה לקחת את הטוב ביותר, אבל לא תמיד יש לך את הטוב ביותר בזמן שאתה רוצה.

אז יש מה לעשות בנידון.

ניר, האפשרות היחידה שזה לא יהיה סגור.

ה-400 מטרים הטובים שהספרייה ראוייה להיות בהם, זה לא מה שמציעים לנו לקחת בתחילת אוגוסט או ספטמבר לשיפוץ, שזה מחסן. השטח הטוב, מגיע שלושה חודשים אחרי.

גם זה יהיה מחסן של בנק דיסקונט.

אבל יש שם צנרת של תשתיות חשופה. אם יקרה משהו?

מה אתה דואג?

אם לא ראיתם את המקום הזה, אני רוצה להגיד שלפני כמה חודשים, לפני סגירת המקום, הוא היה נראה קטסטרופה. הרי זה כמו אתר. זה היה אתר. אז מרק אומר דבר נכון, שזה צריך לקחת זמן, עד שעוטפים את הקירות, זה קירות גבס, ויש שם עוד עבודה רבה ומרובה.

אבל באיזה מין מקום אין צינורות. איזה מן תלונות.

קובי, אני רוצה לשאול דברים מקצועיים. קודם כל, הייתה ועדת כספים של עירייה?

תהיה בשלישי באוגוסט.

כלומר לא הייתה. זאת אומרת שלא הייתה ועדת כספים. ומה משתמע מכך? שעדיין אין החלטה. העירייה רוצה לקנות, או להשכיר, זה לא ידוע, אין תוכנית ואין לוח זמנים מתי זה יהיה מוכן וכמה כסף צריך להקציב על מנת לקנות או להשכיר.

כשתהיה ועדת כספים, אתה צריך לבוא לועדת הכספים ולהגיד כזה דבר- יש שתי אופציות. או שאנחנו לוקחים את המחסן, או שאנחנו לוקחים את הבנק דיסקונט.

על מה אתה מדבר, מה, ועדת הכספים תחליט אם זאת תהיה האופציה הראשונה או האופציה השנייה?

כמה עולה שיפוץ של מחסן וכמה עולה שיפוץ של בנק דיסקונט. נכון או לא נכון?

עזוב, הם נותנים לנו את המקום מוכשר.

אני לא מדבר על זה שנותנים. אני מדבר על עך שהעירייה צריכה לאשר את התקציב. על זה אני מדבר.

על איזה תקציב אתה מדבר?

התקציב של השטח המוצע. או הראשון או השני.

אני מסביר לכם שאנחנו סוגרים איתם ככה שהם נותנים לנו את המקום מוכשר.

ואתה אומר שזה ייקח שלושה שבועות? אני מצטער מאוד, רק בחלום בלילה. לסגור את התקרות, לבנות את כל הרצפה?

בסדר, אז מה לעשות? לבטל את זה?

לא, את זה צריכה להחליט הועדה.

מה שאתם תגידו, זה מה שיהיה, רק תגידו.

אם זה באמת ייקח שלושה שבועות אני מוריד את הכובע.

לא, אתה צודק, אבל המשמעות היא לחכות שלושה חודשים לקבל את השטח של בנק דיסקונט, אתה לא ממליץ ללכת לבנק דיסקונט?

אבל הוא אומר שבעל הבית מי שלו עכשיו שייך הבניין של הספרייה, לא מסכים לחכות.

בואו נעשה הפרדה בין לאן הולכים לבין איך יוצאים. זה לא אותו דבר.

אנחנו עכשיו תוך שנייה עשינו סלט כזה שאף אחד לא יצא מזה.

אני רוצה לומר דבר אחד. הגענו וגילינו שעכשיו אנחנו במצב שבעל הבית, של הבניין איפה שעכשיו נמצאת הספרייה בשום פנים ואופן לא מוכן שתהיה שמה ספרייה יותר.

הוא שלח פקס, כמו ששמענו, שב-9 בספטמבר, שהבניין צריך להיות ריק.

אנחנו צריכים להבין שהבניין הזה לא שייך לעירייה. זה בניין פרטי שמכרו אותו ומי שקנה לא רוצה שהספרייה תישאר. אני חושבת שזה לגיטימי.

עכשיו פה במקום הועדה צריכה להחליט, וזאת הועדה שלנו. או לחכות שלושה חודשים ואז לעבור לבנק דיסקונט, או שמייד מה שאומר קובי, ואז הספרייה תיכנס למחסן, לפי מה שאני התרשמתי.

אני שואל את קובי דבר אחר, הרי יש הבדל גדול מאוד בתקציב בין בנק דיסקונט לאותו מחסן.

הוא שואל אותך, האם נעשה ביסנספלן כמה כסף זה, מה התוכנית, כמה כסף עולים השיפוצים.

אז אני עונה לכם. לא צריך שום דבר לשיפוצים. אנחנו מקבלים את המקום לא כמחסן, אלא כמקום מתאים לספרייה. הם משפצים, אין שום בעיה. והם מתחייבים שזה ייקח שלושה שבועות. תהיה תוכנית בה אנו נגיד מה אנחנו רוצים, וזה מה שייכנס להסכם. בהסכם גם יהיה כתוב, אם הם אומרים שזה ייקח שלושה שבועות- חודש, הם מתחייבים שזה ייקח שלושה שבועות חודש. ואם זה לא יהיה, אז מה נעשה? אז הם מפירים הסכם. זה טווח הזמן שזה אמור לקחת, הרי הם התחייבו. אז אתה לא מאמין שזה ייקח שלושה שבועות או חודש. יכול להיות אתה צודק, ואז אם תהיה חריגה או כל דבר אחר, נתמודד איתה. אבל אתה לא יכול לדעת כל דבר במדויק מראש ולצפות מה בדיוק יקרה. אתה רק יכול להעריך. אתה מעריך שלושה חודשים כי ראית צינורות, הוא יכניס לשם פועלים ויגמור את זה תוך שלושה שבועות. מה אכפת לך?

אז אם אתם לא רוצים את המקום הזה, ויש בו כל כך הרבה בעיות, וריח, ואוורור, וכל מה ששמעתי, אז נעבור למקום אחר.

אסור בגלל הלחץ של הזמן להיכנס למקום פחות טוב.

אין בעיה.

אני חושב שצריך להיכנס למקום הנכון בלבד.

אז לא יורדים מהשוקניון, ואני אמשיך לחפש מקומות אחרים גם.

בנק דיסקונט זו אופציה אפשרית נכון?

אבל בנק דיסקנט יוצר מצב של שלושה חודשים המתנה.

אז תפתור את הביעה הזאת.

יש שלוש אפשרויות דרכן ניתן לפתור את הביעה הזאת. אפשרות אחת היא לסגור את המקום, אפשרות שנייה הינה לקבל עוד הארכה, והאשפרות השלישית היא לעבור למקום אחר לשלושה חודשים. כלומר- לא מעשי , לא מעשי ולא מעשי.

יש עוד חלופה, חלופה רביעית. אני מציע שהחל מהראשון באוגוסט, בכל יום בבוקר יבוא חבר כנסת ויפתח את המקום, עם קהל. בראשון לאוגוסט או בשלישי, נעשה ישיבת ועדה בספרייה, ובכל יום בבוקר יבוא חבר כנסת אחד, כי לחברי כנסת יש חסינות, עם הקהל הרחב, ויפתח את המקום.

לא, אתה מתכוון מספטמבר, שאסור לנו להיות שם, לא מאוגוסט. אני חושב שכן, שיבוא בכל בוקר חבר כנסת, יישב במקום, יפתח את הספרייה, ויבוא קהל רחב.

להמשיך עם השוקניון, או לרדת, זה מה שאני שואל.

זה רק אם אנחנו מדברים על החלופה היותר טובה בבנק דיסקונט, לא החלופה הפחות טובה.

אין בעיה.

קובי, אני אגיד דבר אחד. השיפוצים ייקחו אותו זמן שמינימום שווה לזמן המתנה לדיסקונט. וגם אפילו פחות כסף.

טוב, אז אנחנו נמתין לבנק דיסקונט.

מהלך הדברים היה כזה, בישיבה הקודמת החלטנו לעשות ישיבת מעקב היות והבנו שהעירייה הציגה לנו דברים, והדברים שהיא הציגה דיברו על כך שבעצם עד 15 בספטמבר יהיו מסוגלים להיכנס למקום החדש המשופץ במצב טוב, שבעצם הספרייה מתוכננת להיפתח שם. אני צודקת קובי, כך זה היה?

כן.

נקבע כי האישורים הנדרשים צריכים לעבור במועצת העיר ולהיות מאושרים בועדות העירייה. מה שקרה, זה שקובי הגיע עכשיו והודיע כי יש כמה אפשרויות. יש שני מקומות, אחד מהם תפוס מספר חודשים נוספים, שכרגע נמצא בו בנק דיסקונט והפינוי יתבצע בעוד שלושה חודשים, החוץ ממנו יש מקום פחות טוב, בו השיפוץ צריך להיות מאוד מאוד יסודי כיוון שבינתיים המקום נראה קטסטרופה. מדובר במקום הנמצא צמוד לבנק דיסקונט, וזה עניין של חודש בו בעלי המקום מתחייבים לעשות עבודות שיפוצים במקום וכך העירייה לא צריכה כסף לשיפוצים, היות ובעלי המקום התחייבו לזה. קובי, אני הבנתי נכון?

הם לא קשורים לארונות ספרים וכו', פיסית הוא מכשיר את האולם כמתאים למיקום הספרייה בפנים.

ולא נעשה מאמץ ציבורי של ראש העירייה. חבר הכנסת יחידי שאל את מספר הטלפון של מי שרכש את הנכס, בשביל להפעיל לחץ ציבורי ולבקש ציבורית הארכת זמן, ואני מבין ממך שראש עיריית ירושלים לא עשה דבר. אתה כפקיד עשית את שלך, אין לנו בעיה, אבל לא נעשה לחץ ציבורי להשאיר את הספרייה פתוחה עוד שלושה חודשים כדי לעשות את המעבר בצורה מכובדת שהספרייה תישאר פתוחה.

לא אכפת לי אם במקום הראשון או במקום השני. האם עד אז הספרייה תישאר פתוחה במקומה הנוכחי?

אם בוחרים את האופציה של השטח הנחות יותר אם אפשר לומר, אז אין מצב שהיא תהיה סגורה, אולי לכמה ימים כן, כי בכל אופן זאת לא העברה של ספר או שניים, אלא מדובר בהעברה של אלפי ספרים.

זה לא כך, זה לא נכון מה שהוא אמר.

אתם אומרים שהמקום הטוב יותר זה בנק דיסקונט ושמה זה עניין של שלושה חודשים נוספים. האם מישהו פנה לבעל הנכס וביקש ממנו להרשות לנו להשתמש בנכס לעוד שלושה חודשים?

כן, ודאי.

פניתם, ומה הייתה התשובה?

אין בעיה, אבל זה לא מועדף כי בשלושה החודשים האלה צריך לחשוב איפה הם יהיו.

אתה לא מקשיב למה שאני שואל, האם פנו לבעל הנכס הנוכחי?

כן, עשיתי את זה.

ומה הייתה התשובה?

התשובה הייתה חד משמעית, שההארכה האחרונה היא עד ל-1 לספטמבר.

אתה דיברת עם בעל הנכס?

לא, אני לא מדבר עם בעל הנכס עצמו, אני מדבר עם עורכי הדין שלו.

מי זה עורכי הדין שלו?

ישראל פוקס, יעקב נאמן.

יעקב נאמן הוא בעצמו?

לא, לא דיברתי עם יעקב נאמן בעצמו.

אז תגיד לי מי מטפל בזה מולכם, עם מי אתם דיברתם.

אריאל ועוד יעל אחת, הבת של נאמן. אני דיברתי עם אריאל, ממנו קיבלתי את הפקס.

ומי בעל הנכס?

אין לי מושג, לא שאלתי.

אתם לא יודעים אפילו מי קנה את הנכס?

אני לא יודע. זה גם לא מעניין אותי, מי שקנה קנה. אני מבקש דרך עורכי הדין.

אזרח בריטי שקוראים לו רייכמן, שמו הפרטי זה אחד מהדברים הכי נעלמים במדינת ישראל היום, שאי אפשר לדעת מי האיש.

אדוארד, מי זה, אחד מהאחים?

עד כמה שאני מבין זה לא אחד מהאחים.

השאלה אם זה חשוב כל כך.

ודאי שזה חשוב, לא רק חשוב, זה קריטי. אתם לוקחים את זה כנתון, כאילו נפלה משמיים ההחלטה הזאת.

אנחנו דיברנו פה בישיבה הקודמת. אנחנו כחברי כנסת נעשה כל מאמץ שהספרייה לא תיסגר אפילו ליום אחד. גם אם אנחנו נצטרך לשבת שם ולקרוא ספרים, ויכול להיות שזו השיטה שבה אני אלמד רוסית. אני אשב שמה במשך חודשיים, יום ולילה ואקרא ספרים. תוציאו אותי בכוח.

עיריית ירושלים פעלה ברשלנות שאין כדוגמתה, תסלחו לי. בעיה בשביל עיריית ירושלים לפנות לאדם שקנה נכס ולומר לו- תשמע אדוני, יש לנו בעיה ציבורית , מדובר באלפי קוראים, תן לנו עוד חודשיים?

למה אתה חושב שזה לא נעשה, זה נעשה כבר במשך שנה.

קובי, עם כל הכבוד הפנייה שלך זה לא פנייה של ראש העיר.

אני יודע שגם היו פניות של אנשים אחרים.

אני לא מאמין. אם זה מבחן התוצאה אני לא מאמין.

מי אלה האנשים האחרים?

לא יודעת, אבל אני יודע שהיו אנשים שפנו.

אתה מייצג את העירייה, אתה לא מייצג אנשים אחרים נכון?

יש הרבה אנשים שרוצים לעזור לספרייה הרוסית, אז אני יודע שאנשים אחרים פנו בחודשים קודמים.

יש הרבה אנשים שרוצים לעזור, רק שעיריית ירושלים לא רוצה לעזור.

זה תפקיד של ראש העיר.

רבותיי, הוא לא ראש העיר. קובי לפחות עושה מאמצים.

יש פה איזושהי סתירה ותתקנו אותי אם אני טועה. אתם מצד אחד במכתב של רוקסנה מודיעים כי רק בראשון בדצמבר הספרייה תיפתח, כלומר אתם מדברים על ארבעה חודשים. מנגד אתם באים ואומרים, דיסקונט יהיה פנוי לנו רק בעוד שלושה חודשים. כלומר זה עדיין לפני המועד שאתם מתכוונים לפתוח בשוקניון . אז למה מלכתחילה לא ללכת על האפשרות הטובה יותר? יש פה פער של חודש. בנק דיסקונט אומרים שאנחנו יכולים כבר ב-1 בנובמבר לקבל את המקום, להפעיל אותו. מצד שני, אתם אומרים, את השוקניון רק עוד ארבעה חודשים נהיה מוכנים לפתוח. כלומר גם בדיסקונט זה מוקדם יותר, וגם אתם מעדיפים אתה החלופה הפחות טובה? יש פה איזושהי סתירה לא מובנת.

כשאני מדברת על סגירת הספרייה בתקופה הספציפית הזאת, אני מדברת רק על הנכס, לא של בנק דיסקונט, אלא הנכס המצורף . כמו שהסברתי אני הזמנתי אנשי הובלה והם נתנו לי הערכה שייקח חודש ימים לארוז את הספרייה. מכיוון שהמקום שם טרם הוכן, אני יכולה לנסות לפי ההמלצה שלך להעביר את זה מודולרי, אבל כרגע אין לי אפשרות. אז אני מניחה שתוך חודש ימים הם יארזו את הספרייה, ואז אני מניחה שלא פחות מחודש ימים ייקח לחברה להחזיר את הדברים למקומם, כי כמו שלוקחים, כך מעבירים. זה פחות או יותר אותו זמן. אני אומרת שגם להעביר ספרים ממקום למקום זה לוקח זמן. אני רוצה להיות מציאותית. אם אני אצליח לפתוח את הספרייה לפני אני אשמח מאוד. מצד שני אני לא רוצה לאכזב את קהל הקוראים ולדבר על ייעדים שאני לא אוכל לעמוד בהם.

אבל בשטח של דיסקונט, אתם מקבלים שטח שהוא בסדר גמור. רק להכניס את הספרייה פנימה וזה הכל.

אני לא הייתי ממליץ לוותר על דיסקונט בשום מקרה.

אני רק רוצה להבין משהו. קובי, נגיד שמחליטים על דיסקונט שזה גם לדעתך וגם לדעת כולם האופציה המועדפת. את דיסקונט אפשר לקבל באמצע נובמבר. זה לא טעון שיפוצים. זאת אומרת שאם אפשר לקבל הסכמה מבעלי הבניין הנוכחי עד ל-15 לאוקטובר, אז אתה סוגר עד 15 לאוקטובר, אורז עד 15 לנובמבר, ב-15 לנובמבר עובר לשטח של דיסקונט ומרים את הספרייה.

כן. זה מהלך הדברים.

זה הדבר הכי חשוב. אסור לוותר על המקום הטוב בגלל המצוקה הרגעית. המעבר נעשה להרבה שנים הבאות, ואנחנו לא נסלח לעצמנו אם נוותר על המקום המתאים.

נאמן הוא עורך דין לצורך הזה, או הוא בעלים?

הוא עורך הדין. בפועל הוא בעצם בעלים כי הוא מחליט החלטות לפי מה שידוע לי.

אגב, ואני בכל מקרה ממליץ לחברי הכנסת לחשוב ולעשות את הועדה שם, ולבוא באמת לפתוח את הספרייה כי בינתיים עיריית ירושלים מדברת בשני קולות. מנהלת הספריות הוציאה מכתב בו היא מורה לסגור את הספרייה בראשון לאוגוסט. נכון או לא נכון?

נכון מאד.

לכן אנו כאן מדברים, אבל בפועל יש הוראה וכאן נמצאת הבחורה שנתנה את ההוראה, לסגור את הספרייה בראשון לאוגוסט.

היא עושה משהו אחראי . כי היא יודעת שב-1 לספטמבר היא צריכה לעזוב את המקום. היא צריכה בראשון לספטמבר לעזוב את המקום כשהכל ארוז. ואם לא יפנו אותו, אז לא יפנו.

עדיין יש פה נייר ממנהלת הספריות לסגור את הספרייה בראשון לאוגוסט. והבקשה שלי לחברי הכנסת, תבואו כל בוקר לפתוח את המקום לציבור.

אתה פורץ לדלת פתוחה, אנחנו אמרנו לפני שקובי הגיע ולפני שחברי הכנסת הצטרפו שאנחנו קוראים לא לסגור את הספרייה ושאנחנו לא ניתן לשזה יקרה בגופנו. לכן אנו אומרים לא לארוז דבר עד שהמקום החדש לא יהיה מוכן. אם נצטרך לעשות שם תורנות, נעשה שם תורנות.

אני ממליץ לך לשנות את ההחלטה הזאת, אבל היא שליחה של מי שלא הגיע. צריך לפנות למנכ"ל העירייה.

היא עובדת וגם מנהלת הספריות. אנחנו לא יכולים להטיל עליהם תפקידים.

לכן אני פונה לחברי הכנסת. לי אין חסינות, לכם יש חסינות. אני אבוא איתכם בשמחה רבה, ויבוא קהל רחב ואנחנו נדאג לזה, צריך לפתוח את המקום ולהעביר את המסר לעיריית ירושלים, כי אני יודע מה יהיה. מי שיבוא לשם, העירייה רק מחכה לבוא עם המערכת המפשטית, עם נזקים, עם סיפורים. אנחנו מכירים את התהליך הזה. וכדי למנוע אותו, אני חושב. לפי החוק, כמובן אני לא רוצה להפר את החוק, היחידים שיכולים להפר זה חברי הכנסת.

מנכ"ל עיריית ירושלים צריך לשנות את ההחלטה. אני אפנה אליו.

גברתי יושבת הראש, אני מציע בהמשך להצעה של ניר והדברים של דודו לעשות שני דברים. קודם כל אני חושב שיהיה טוב אם חבר הכנסת רותם יפנה בשם כולנו לעורך הדין נאמן ויבהיר לו שגם מבחינתו של בעל הנכס עדיף לו להגיע להסדר שקט מאשר לעמוד במצב שהוא בסופו של דבר יצטרך להוציא מהבניין גם חברי כנסת עם סערה ציבורית גדולה שתקום ועם כל ההשלכות שאני לא בטוח שרצויות לו, ולא למי שמייצג אותו. זה נתיב אחד. אם יושג עוד השבוע ההסדר הזה, מה טוב. המכתב הזה יוכל להתבטל לאלתר והספרייה תוכל לעבוד בשקט.

במידה ולא יושג ההסדר, אני הייתי מציע בהמשך לדבריו של ניר, שהועדה שלך, תזמין גם את החברים מוועדת התרבות. כדאי שגם הם יתנו את דעתם, כי הרי זה אירוע לא שגרתי שספרייה כזו, מרכז תרבות כל כך חשוב, נמצא תחת סכנת סגירה. אני מציע לקיים את הישיבה שם במקום, ביום ראשון או שני, ממש בתחילת שבוע הבא, כשלכאורה הנכס עוד בשכירות של העירייה ואין שום סיבה שהעירייה תמנע מהועדה של הכנסת לקיים שם ביקור ולקיים שם דיון.

מצד שני לכאורה הסגירה כבר תופעל, ועל ידי זה אולי נפתח את דלתות הספרייה ונזמין לשם גם את מנכ"ל העירייה. אם הוא היחיד שמוסמך לתת הוראה לבטל את המכתב על הסגירה, אז ננהל שם מולו את הדו שיח. אני חושב שהצירוף של שני הדברים האלה, גם האמירה ההפגנתית של הכנסת שהיא תהיה במקום ולא תיתן לו להיסגר, גם כועדה וגם כבודדים אחר כך, בתורנות אם זה יידרש, ובמקביל ניהול משא ומתן מול עורך הדין נאמן, אם זה לא ייסגר השבוע, אולי זה ייסגר שבוע הבא. אם הוא יראה שהכנסת רצינית בכוונות שלה, אז הוא גם יבין שכדאי לו להגיע בשם בעל הנכס להסדר.

מצד שלישי, העירייה צריכה פה להיות קואופרטיבית. אם היחיד שמסוגל לעשות את זה הוא מנכ"ל העירייה או מי שמעליו, נצטרך לזמן לשם את מנכ"ל העירייה.

לא לארוז, ולהפר את ההסכם כך שבראשון לספטמבר אנחנו לא מוסרים את הנכס. זו החלטה שמישהו צריך לקחת עליה אחריות. אם דוב אייכמן או מי שקנה בסופו של דבר יתרצה ויאריך, מצויין. אם לא , מיד אנחנו נחטוף תביעה.

העירייה לקחה אחריות שלא להיערך מראש לכל התסריט הזה? לקחה.

זה לא נכון כל כך.

מה זאת אומרת זה לא נכון כל כך, מי שלקח את האחריות, מי שהכניס את המצב למצב הנתון, צריך לדעת לקחת אחריות.

יש הסכם אם בן אדם פרטי. אם בתום לב נשארת, אתה לא יודע שאתה צריך לפנות, זה דבר אחד. אבל אתה יודע שאתה צריך לפנות. אז היא חובתה להיערך כך שבראשון לספטמבר אפשר יהיה למסור את הנכס. מי שמוסמך להגיד לה אל תסגרי, אנחנו ניקח את הסיכון, נחטוף את התביעה, נשלם, אבל לא נצא משם, זה מנכ"ל העירייה או ראש העיר.

רק שני משפטים. אנחנו שכחנו לדבר על כוח האדם בספרייה. משרד הקליטה נותן את התקציב למשכורות. לפי החוק אנו משלמים משכורות עבור הפעילות. אני מבקש מכולם לקחת בחשבון שהזמן שהספרייה תהיה סגורה, הספרנים לא יקבלו משכורות. אני לא מדבר על חודש אחד. הלוואי ואני טועה, אבל למיטב ידיעתי בזמן שהספרייה אינה עובדת, עובדים אינם מקבלים משכורות.

נראה לך שדבר כזה צריך להוסיף עכשיו? זה בכלל עולה על הדעת שכשהם אורזים אז הם לא מקבלים משכורות?

אני רוצה לסכם את הישיבה.

אני ממטה המאבק, שמי מרק ישראלי. אני לא ידוע מה המיומנות של בעל הנכס של המחסן, או של הקבלן. איך משפצים מקום שמיועד לספרייה. אני רציתי לשאול את פליקס. מישהו התייעץ איתכם איך צריך להיראות המקום הזה? אם יקרה איזשהו אסון במקום, משהו ינזול או כדומה, כל הספרייה הלכה. יש שמה אוורור, יש שם אור?

היה שם מהנדס.

אני חושבת שאנחנו חוזרים כמה צעדים אחורה. אנחנו סיכמנו שלא משפצים את המקום הזה שנראה כמו מחסן, אנחנו עוברים למקום שבינתיים תפוס על ידי בנק דיסקונט. זה נכון קלרה? אתם לא רוצים את המקום שממליצים, אתם מוכנים רק לקחת את המקום שנמצא שם כרגע בנק דיסקונט?

בודאי, המקום בו נמצא כרגע בנק דיסקונט ללא ספק מתאים יותר עבור הספרייה. לגבי המחסן, אני יודעת שכרגע מפחיד אפילו להיכנס אליו. הוא גם צמוד לחנות פירות, אבל אפילו לא זה העניין. המקום ההוא דורש שיפוצים קולוסאליים וייסודיים.

מכרסמים למשל יכולים להיכנס ולאכול בפה מלא את הספרים, הרי זה שוק. וזה גובל עם חנות של פירות.

רצינו להודיע כאן, שיש לנו 15 ארגונים שהקימו מטה מאבק להצלת הספרייה. הארגונים האלה ב-11 לחודש בשעה 17:00 אחר הצהריים מארגנים בכיכר ספרא אירוע מחאה תרבותי, עם תאטרון ועם מוסיקה והופעות. כל חברי הכנסת מוזמנים, כל מועצת עיריית ירושלים הוזמנו, אנחנו לא ניתן לסגור את הספרייה. אני חושב שעצם העובדה שאנחנו מדברים כרגע על להכניס את הספרייה למחסן של שופרסל או למחסן של בנק דיסקונט, זה מצב חמור מאוד שהעירייה אחראית עליו במחדלים הקשים שלה.

בנק דיסקונט גם לא מתאים עכשיו?

לא, העירייה צריכה לדאוג לספרייה כזאת למשכן הולם, לא זמני, לא חלקי, לא כזה שמפנים אותך למחרת בבוקר. מהפרוטוקולים של הועדה אפשר לראות טוב מאוד שהעירייה ידעה שדבר כזה מתגבש והולך, העירייה הייתה צריכה להגיב ולתת לזה מקום ראוי, מה שהיא לא עשתה, והיא עדיין צריכה לתת לזה מקום ראוי.

גברת היו"ר, אני בטוח שכל היושבים פה בחדר בסופו של דבר פה בשביל אותה מטרה. אין בן אדם שיכול להגיד אני לא מסכים. השאלה איך. ואם אפשר לקצר את כל הנאום של מוטי, להוציא פנייה של הועדה לראש העיר, נא בקשה תעזור כמה שאתה יכול, אנחנו נעמוד מאחוריך בבקשה שלך להפר את החוזה עם הקונה. נבקש מהקונה להתאפק עד 15 באוקטובר. ובכך נוכל סך הכל, גם טכנית וגם נפשית לצאת מהמצב הזה.

אני מחליטה את הדבר הבא. ביום רביעי תתקיים עוד ישיבה, אני אודיע על מועד. אני רוצה שמנכ"ל העירייה יגיע לכאן. בינתיים תדברו עם נאמן בעצמכם, גם אנחנו נצטרך לבוא בדברים איתו, אני אצטרף לחבר כנסת רותם במשא ומתן מול נאמן, אבל אתם לא נערכתם בזמן ואני לא רוצה לאיים, אני אומרת שאנחנו נהיה שם במקום ונעשה תורנות של חברי כנסת.

אנחנו לא נעשה ישיבה נוספת, אני חושבת שזה מיותר, אנחנו עכשיו קוראים לעיריית ירושלים לא לפנות את המקום. אם תרצו לפנות את המקום בכל זאת, רק דרכנו. עכשיו נבנה לוח זמנים, בכל יום יגיע לשם חבר כנסת, לא ניתן לפנות את המקום עד שהמקום החדש המיועד לספרייה לא יהיה מוכן. עכשיו תחזרו לעירייה, למנכ"ל של העירייה ותגידו- עד כה היינו ממש עדינים, אצילים. אני לא חושבת שמטה המאבק וכולנו יחד צריכים לעלות על בריקדות, אבל אני אומרת בשפה מאוד מאוד עדינה קובי, ואתה שמעת ממני היום, אנחנו הקשבנו, ושיתפנו איתכם פעולה. לא נערכתם בזמן, תשברו את הראש לבד. אנחנו לא ניתן לארוז את הספרים עד שהמקום החדש לא יהיה מוכן, משום שאם ניתן לארוז את הספרים, מחרתיים לא תישאר ספרייה. אני לא מאמינה יותר לעיריית ירושלים. אני מכבדת אותך קובי, אותך רוקסנה, אבל אני לא מכבדת את בעלי ההחלטות בעירייה הזאת. לכן אני אומרת שתפתרו את הבעיה עד יום רביעי, אחרת אתם בבעיה. והבעיה הזאת היא לא רק מטה מאבק, זה כבר נוגע לכל חבר כנסת באופן אישי שלא רוצה שדבר כזה יקרה בירושלים. אנחנו אמרנו ואתה לא היית כאן, היינו בישיבות בקונגרס במוסקבה, ועיריית מוסקבה נערכת לעזור לספרייה הזאת, אבל הם אומרים- אחזקה והמקום זה לא מענייננו. הספרים, הקידום של הדברים והנושאים שהספרייה מקדמת – כאן אנחנו איתכם ואנחנו נאשר תקציב בשנת 2009 על מנת לעזור ולקדם את הספרייה הזאת.

אתם צריכים לפתור את הבעיה. אני ביום רביעי רוצה שתגיעו לכאן יחד עם המנכ"ל, ואם הוא יחליט. לפני זה אני מוכנה שלא לקיים את הישיבה ביום רביעי, אבל שיהיה כתוב שבעצם אנחנו לא מפנים את הספרייה עד שהמקום החדש שנמצא בו בנק דיסקונט כרגע לא יהיה ערוך ומוכן לקבל את הספרייה באופן ראוי.

אני מאוד מצטערת, עשינו ישיבה ראשונה לפני יותר מחצי שנה. אתם ידעתם שהמצב בעייתי ושעליכם לפתור אותו. הייתם צריכים לפתור אותו אז. תפתרו אותו עד יום רביעי, אחרת, אם לא תפתרו את הבעיה, נחסום את הפינוי הזה בעזרת גופנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15