PAGE
17
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

23.7.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 59

מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום רביעי, כ' תמוז תשס"ח (23 ביולי 2008), שעה 09:30

החלת הסכמי העבודה באמצעות IOM

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר

שי חרמש

טיוקול רואנגיוט
- קונסול לענייני עבודה, שגרירות תאילנד

גיורא בכר

- מנהל מח' דרום מזרח אסיה, משרד החוץ

עו"ד אסתר אפרת סמולג
- מחלקה משפטית, משרד החוץ

יוסי אדלשטיין

- מנהל אגף לזרים, משרד הפנים

עו"ד שושנה שטראוס
- מנהלת תחום עובדים זרים, לשכה משפטית, משרד התמ"ת

יהודית כרמי

- מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות

מורן דהן

- עוזרת המשנה לנגיד, בנק ישראל

רן שערבני

- בנק ישראל

חיים חדד

- התאחדות החקלאים

חיים חבלין

- פורום חקלאי הפריפריה

גלעד לבני

- פורום חקלאי הפריפריה

צבי גוטווטר

- מ"מ יו"ר ההסתדרות

אברהם דניאל

- ארגון מגדלי הפרחים

אברהם הראובני
- לשכות כ"א זר בחקלאות

ענת קדרון

- "קו לעובד"

מוטי שמש

- חברת "עמיר"

ישי פולק

- התאחדות האיכרים

גלעד נתן

- מ.מ.מ, כנסת

- בת שבע פנחסוב

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

החלת הסכמי העבודה באמצעות IOM

אנחנו נתחיל את הישיבה. נציגי משרד התמ"ת נמצאים כאן. גם נציגי משרד החוץ. כדי שיהיה תרגום לאורח שלנו אני מקדם בברכה את מר טיוקול רואנגיוט מהשגרירות התאילנדית. אנחנו מאוד שמחים להשתתפותך כאן איתנו ונשמח לשמוע אותך.


היום הדיון מתקיים לגבי החלת הסכמי העבודה באמצעות ה-IOM . כידוע לכם אולי המחלה הקשה ביותר של העסקת עובדים זרים היא בעובדה שכל המערכת המושחתת, האנטי אנושית שנוגדת כל מוסר עבודה אלמנטרי מתקיימת בכך שעובדים שהם מובאים או מוזמנים לעבוד בישראל נסחטים בצורות שונות בארצות המוצא שלהם, והעובדה שיבוא עובדים זרים מתקיים בדרכים פיראטיות ולא בדרכים יותר מאורגנות הביאו את ממשלת ישראל להחליט להביא עובדים זרים בהסתייעות ב-IOM כדי שהדבר יהיה יותר מאורגן ויותר מפוקח ויותר נשלט כדי למנוע את תשלום דמי הכופר או דמי סחיטה מהעובדים בארצות המוצא שבאים לעבוד בישראל. כמדומני שנמסר מספר פעמים בוועדה הזאת שמשרד התמ"ת ומשרד החוץ נמצאים במגע עם ממשלת תאילנד כדי להגיע להסכם בדבר ביצוע הסדרי יבוא העובדים מתאילנד בעזרת IOM ובעצם אף פעם לא קיבלנו תשובה מדויקת וברורה מה מצב הדברים, באיזה מידה ההסכם הזה מתבצע בכלל, אז אולי באמת אני אבקש מעורכת הדין שושנה שטראוס ממשרד התמ"ת שתדווח לנו מה מצב ההסכם ומה מצב הביצוע.


נעשה סבב שמות.

(סבב שמות)

אני אתחיל בסקירה היסטורית. זה תהליך שנמשך כבר כמה שנים. בעצם מדינת ישראל, המשרדים הרלוונטיים, מבקר המדינה, גורמים רבים ציינו ומצאו שאופן גיוס עובדים זרים בישראל, מאחר שזה מתבצע בשתי מדינות שונות, ואין לאף מדינה שליטה מלאה על התהליך, זה מתבצע הרבה פעמים בצורה פוגענית מאוד שבו העובדים הזרים מתבקשים לשלם סכומים גבוהים לצרוך הגעה לישראל ויש לזה השלכות גם על הביקוש להבאת עובדים זרים, קשה לדעת מתי הביקוש הוא אמיתי, מתי הביקוש נובע מלחצים של הגורמים האינטרסנטיים. זה גם פוגע בעבודה של העובדים לאחר שמגיעים לכאן כי כדי לשלם את הסכומים הגבוהים האלה, עובדים בדרך כלל אנשים עניים מאוד, הם מפחדים לאבד את העבודה שלהם, הם לא חופשיים להתלונן ולדרוש את כל זכויות העבודה שלהם בישראל.


המשרד שלנו בדק את הנושא הזה, ניסה למצוא פתרון הולם והגענו למסקנה שהפתרון צריך להיות איזה גורם שיפקח על התהליך, גורם שיכול לסייע בתהליך במדינות המוצא של העובדים הזרים שיהיה בקשר גם עם מדינת ישראל ויעזור לתאם בין שתי המדינות. ששתי המדינות גם המדינה השולחת וגם המדינה המקבלת רוצות שהתהליך הזה יתבצע בצורה הוגנת וחוקית.

אפשר לציין רק שתאריך ההחלטה של הממשלה הוא 2005 לפני שלוש שנים.

ב-2005 באמת גם שגרירות ישראל פנתה לממשלת תאילנד במחקר והסבירה שהיא פנתה ל-IOM, ביקשה סיוע בפיקוח על הגיוס והסבירה שברגע שיהיה פיקוח כזה בענף מסוים המדינה תאפשר הגעת עובדים לישראל באותו ענף, רק ממדינות שיש להם סוג גיוס כזה, וזה הבסיס של השיטה כי אם אנחנו נעשה פיקוח במדינה איקס אז באופן טבעי הגורמים יעדיפו למצוא מדינות אחרות מהן כדאי להביא את העובדים הזרים וכשיהיה פיקוח מדינה מסוימת, העובדים באותו ענף יגיעו מאותה מדינה.


באותה עת המדיניות של הממשלה שבינתיים השתנתה היתה שישראל לא חותמת באופן ישיר הסכמים בילטרליים עם מדינות מוצא של עובדים זרים, ולכן המכתב הזה נספח להסכם שנחתם בין IOM לבין משרד העבודה התאי ובו הסדר לגיוס עובדים.

יש החלטת ממשלה לא לחתום?

לא. היתה מדיניות כזו. בינתיים המדיניות הזו השתנתה. זו היתה מדיניות כללית של המשרדים. המדיניות הזאת השתנתה ועכשיו יש החלטת ממשלה שמחייבת את המדינה עד סוף השנה לחתום על הסכמים בילטרליים בנושא גיוס עובדים זרים. בכל אופן באותה עת לא היתה אפשרות לחתום לכן המעורבות של ישראל היתה במסגרת המכתב כשההסכם נחתם בין IOM לבין תאילנד. ההסכם הזה בגדול פשוט מסביר פרסום נרחב של אפשרות התאי להגיע לישראל לעבודה, פרסום שאפשר להגיש את הבקשות בלי כל מיני מתווכים או מאכערים, מספר שאפשר להתקשר בכל עת לאנשים בתאילנד ל-IOM להגיש להם תלונות, אם רוצים לדעת מה קורה עם הבקשה שלהם, הסדר אובייקטיבי ורנדומאלי של הוצאת הבדיקות ובחירת הבן אדם מתוך מועמדים שרואיינו ונמצאו מתאימים כך שאי אפשר להגיד לבן אדם, תשלם, ואחר כך תקבל את העבודה, לא תהיה דרך באמת לדעת שאותו בן אדם ייבחר בסופו של דבר לעבודה, ועוד הסדרים לצורך מתן מידע לעובד, הכנתו לעבודה בישראל והגעתו לישראל.


ההסדרים האלו הם די מורכבים כי אנחנו מדברים על מערכת משפטית בתאילנד, מערכת משפטית בישראל, מערכת חוקים שצריכים לשלב, גם ארגון בינלאומי שצריך לשלב את המחויבויות שלו.

מה זה קשור למערכת המשפט בישראל? גיוס בתאילנד יהיה על פי המשפט בתאילנד.

הגורם אצלנו שמקבל את העובדים, גם אנחנו לא מבטלים פה את הצורך בלשכות הפרטיות הישראליות שהן עוסקות בזה, אלא במקום כמו שהיום לשכות הפרטיות לגיוס בישראל מתקשרות עם כל מיני גורמים, לשכות גיוס בתאילנד, במקום להתקשר עם כל מיני גורמים וחברות שישראל לא מכירה, הם יופנו להתקשר עם משרד העבודה התאי בשיתוף IOM. אז כל הפעילות הזאת צריכה להיות בהתאם לחוק הכניסה לישראל, לחוק שירות תעסוקה, לחוק עובדים זרים, וגם לחקיקה המקבילה בתאילנד.


לאור המורכבות של הנושא המשאים ומתנים נמשכו. אנחנו השנה פרסמנו גם בנהלים, גם בכל הלשכות הפרטיות וההיתרים שלהן וגם בפרסום נפרד באתר שלנו, שאנחנו מקווים שההסדר הזה יכנס לתוקף בחודשים הקרובים.

מה עם ענף הסיעוד? ענף הסיעוד שייך לתאילנד?

לא.

מה המצב עם הפיליפינים? יש כבר משא ומתן?

אנחנו מתחילים בשלב א' הפיילוט זה תאילנד.

למה צריך פה פיילוט, אני לא מבין. עשיתם פיילוט בכל החאפרים שמביאים עובדים בכל מיני צורות. למה צריך פיילוט? תאילנד היא מדינה מסודרת, הפיליפינים זו מדינה מסודרת. אני הייתי בשתיהן. דיברתי עם הממשלות של שתיהן. מגיעים איתם למשא ומתן וקובעים באיזה אופן. IOM זה ארגון מוכר וידוע. למה צריך פיילוט?

הנושא הוא שרק עם תאילנד הגענו ממש לשלב ממש מתקדם. אנחנו מתכוונים לפי החלטת הממשלה לפנות ויש לנו טיוטת הסכם שוועדה בין-משרדית אישרה לפנות למדינות המוצא העיקריות של עובדים זרים בענפים אחרים גם, אבל עם תאילנד אנחנו בשלב הכי מתקדם. אני אציין שיש התנגדות מצד גורמים שונים ואני רואה חלק מהם פה. יש לנו עתירה לבג"ץ נגד ההסדר, רק עתירה אחת כעת. יש טענות נגד ההסדר. ואני לא יודעת, אני יכולה להתייחס לטענות, אבל אני לא יודעת אם בשלב זה או לשמור אותם קודם ואז אני אתייחס לכך.

אז באיזה מצב העניין נמצא עכשיו? אני לא לגמרי הבנתי. עכשיו יש דיבורים. עדיין דיבורים. שלוש שנים דיבורים.

יש שני תהליכים מקבילים. דבר ראשון שהתקדם בזמן האחרון זה שטיוטת הסכם בילטרלי של ישראל מול תאילנד בנושא עובדים זרים שכולל התייחסות ומחויבות הצדדים לתהליך IOM הועברה בשבועות האחרונים לממשלת תאילנד, ואנחנו מקווים שזה יהיה מקובל עליהם ושאנחנו נחתום הסכם, וזה גם יקל על התהליך. ובמקביל יש לנו את ההסדרים האחרונים הטכניים המנהליים ליישום.

בינתיים מי שמעכב את זה ממשלת תאילנד. כי אתם פניתם אליהם והם עוד לא ענו.

לא, לא, לא. אנחנו פנינו אליהם רק לפני כמה ימים. אי אפשר להאשים אותם בכלל בנושא הזה. זה שני תהליכים מקבילים כי אנחנו יודעים וגם IOM אמר לנו שלהפעיל את התוכנית הזו במסגרת הסכם בילטרלי יהיה יותר קל. אבל אלה שני תהליכים נפרדים. אחד לא תלוי בשני.

יש השלמה לדיווח ממשרד החוץ?

מההיבט המדיני אני יכול רק להוסיף, אחר כך אולי אסתר פה מהאגף המשפטי שלנו תוכל להעיר.

שגרירות ישראל בתאילנד עובדת על העניין?

השגרירות את חלקה הגדול עשתה כבר בהסכם שנחתם בין IOM לבין ממשלת תאילנד. למרות שההסכם לא היה הסכם בילטרלי, ללא ספק התאילנדים הבינו יפה מאוד שאנחנו עומדים מאחורי זה.

מה התשובה של ה-IOM?

IOM התשובה שלו היא חיובית. הבעיה היא ש-IOM צריך ליישם את ההסכם. ואת היישום הזה הוא צריך לעשות מול ממשלת תאילנד.

ל- IOM יש הבנות שהם יכולים לעשות את זה בתאילנד?

הם חתמו על ההסכם.

ל-IOM יש מנגנון לבצע את זה?

אני מציע שאסתר תשיב על הדברים.

המצב הוא כזה. קיים הסכם שנחתם בין ממשלת תאילנד לבין IOM. מדינת ישראל היא לא צד בהסכם הזה, אבל להסכם הזה מצורף נספח שבו יש הצהרה של ממשלת ישראל שממשלת ישראל תומכת בהסכם הזה ותעשה כל שביכולתה כדי שהוא יתקיים. עכשיו, בגלל כל מיני אילוצים ההסכם הזה עדיין לא התחיל לפעול. בא אלינו IOM ואמר לנו שלפי דעתו יהיה יותר קל להפעיל את ההסכם אם יהיה הסכם ישיר בין ממשלת ישראל לממשלת תאילנד ולא רק נספח להסכם בין תאילנד ל-IOM שאומר שממשלת ישראל תומכת. אז זאת הטיוטה שניתנה לאחרונה וסוכמה על ידי צוות בין-משרדי בהשתתפות כל המשרדים הרלוונטיים, וזה מה שהובא בשבוע שעבר לממשלת תאילנד, ועדיין לא קיבלנו מהם תגובה. אנחנו מקווים שנוכל לסיים את התהליך. ככה זה עומד לגבי תאילנד. לגבי מדינות אחרות אנחנו בשלב של התאמה של המודל הזה, כמובן בתיאום שושנה ובתיאום כל המשרדים, שנעביר מודל דומה.

תגידי קודם כל איזה מדינות? פיליפינים הבנתי. על סין?

אנחנו מדברים על המדינות העיקריות של העובדים הזרים. זה לגמרי נסגר. אנחנו כנראה נפנה לפיליפינים, לנפאל, לסין, לתורכיה, אלו המדינות העיקריות.

הייתי רוצה לשמוע מישהו ממשרד החקלאות. מה יש לכם לומר לגבי הנושא? אתם מעורבים בתוך הדיון הזה? כי תאילנד בעיקרו של דבר זה חקלאות.

בעיקרון אין לנו שום התנגדות. להיפך. אנחנו מאוד שמחים שזה יהיה אבל אנחנו לא רוצים ליצור מצב שיהיה כאן חוסר בעובדים עד שהשיטה תיכנס בעצם לפעולה.

אין פה כוונה לסלק את אלה שעובדים היום. זאת לא הבעיה. הבעיה היא אולי שמתעכבת היום היא אם צריך להביא עכשיו עובדים שמחליפים אז צריך להפעיל את ההסכם של IOM כי אחרת העניין מתעכב.

הייתי אומר דבר אחר. קודם כל צריך לדאוג שיהיו עובדים זרים ואחר כך להפעיל את ההסכם של IOM. עוד מעט נשאר עם הסכם ובלי עובדים.

מר טיוקול רואנגיוט, אתה יכול להתערב מתי שאתה רוצה. תסמן לי ואני אתן לך רשות דיבור.


רבותיי, בואו נתקדם הלאה. נציגי ההסתדרות.

קודם כל היתה פה שאלה שנשאלה ולא נענתה בסופו של דבר, זה האם באמת ל-IOM יש את המנגנון ואת הניסיון לעשות מה שמצופה ממנו בהסכם הזה. בהסכמים מהסוג הזה שאני מכיר בדרך כלל יש בהתחלה הצהרה של אותו גוף שלוקח על עצמו מין תפקיד כזה שיש לו את הניסיון. זה איננו בהסכם הזה. השאלה היא באמת למה אנחנו צריכים את התיווך הזה באמצע. יש לי גם איזושהי תמיהה, לא הבנתי למה IOM שמתעסק בהגירה ולא ILO שמתעסק בעבודה. אין שום התייחסות לנושא של אמנות בנושא של עבודה.

נדמה לי ש-ILO מתעסקים בנושאים של זכויות. הוא לא מארגן עובדים.

ILO מתעסקים בהסכמים, בקביעת סטנדרטים כש-IOM הוא גוף יותר ביצועי.

ומה שמעניין מבחינתנו זה שיש פה הטלת אחריות למעשה למעקב, דאגה אחר כך שבאמת כל הזכויות של העובד יבוצעו על המעסיק עצמו. אין הכנסה נאמר של גוף, ההסתדרות או דומה לה, לא ניכנס כרגע לאינטרס הספציפי, אבל גוף שישמור על הזכויות של העובדים ועל האינטרסים של העובדים ככזה, כגוף מקצועי.

להסתדרות יש קשר עם האיגודים המקצועיים בתאילנד?

אין בתחום הזה של אלה שיוצאים לעבודה זרה עד כמה שידוע לי איגוד מקצועי בתאילנד. ההסתדרות יש לה קשר עם משרד העבודה התאילנדי. היתה צריכה להגיע לפה שרת העבודה והעסק הזה נעצר עכשיו כנראה בגלל הטיפול בנושא הזה כרגע. היו כאן שני קווים מקבילים של טיפול הסתדרותי מול טיפול ממשלתי. באיזשהו שלב יהיה צורך לחבר ביניהם.

יש כאן מישהו מאלה שקרובים לעותרים נגד ההסכם? יש פה נציגי חקלאים שיגידו מה דעתם?

אני בהחלט מחזק את דבריו. IOM אין לו שום ניסיון בהבאת עובדים. הוא לא עסק בזה מעולם. זה דבר שהוא מאוד חשוב לשים אותו פה על השולחן. לכן יהיו לנו עיכובים גדולים לקבלת העובדים.

אברהם רק לתקן אותך. ל-IOM יש ניסיון דווקא בדברים האלה.

בהגירה.

הגירת עובדים זה גם נכלל. אתה יודע שיש כאלה שקוראים לזה מהגרי עבודה וגם בהבאת עובדים.

לפי הניסיון שלנו העובדה היא שהם לא מצליחים בשלב זה להתארגן.

תגיד לחאפרים יש מקצועיות במיוחד בעניין?

החאפרים הם הכי מקצוענים מתברר. הכי מקצוענים.

מתברר שאתם אוהבים את החאפרים.

לא אוהבים אותם אבל יש עובדות שעם כל הכבוד שמנסים להגן על העובד הזר שלא ינשלו אותו ושלא יסחטו אותו, זה בסדר, אני בעד זה. אבל לדעתי אנחנו לא נצליח בזה, כי אם אנחנו לא מצליחים במדינת ישראל אין לי ספק שלא נצליח בתאילנד. זה אחד. דבר שני, הדבר שהוא לא פחות חשוב, מה איתנו החקלאים? הולכים להשית עלינו עלויות נוספות. זה דבר שעלינו הוא מכביד ויכביד. הרי שהולכים לעשות משהו צריך להסתכל בשני הכיוונים.

למה זה עלויות נוספות על החקלאים?

אני אסביר. שלא במפתיע היום בדרך כלל גיוס עובד זר לישראל נעשה בלי תמורה.

מה בלי תמורה? לפעמים אלה שמביאים את העובדים מקבלים כסף שחור.

המעסיקים בארץ לא רגילים שהם צריכים להשתתף בעלויות הגיוס. לפעמים, ושוב אני לא יודעת, הגיעו אלינו ידיעות, נכונות או לא, שיש אפילו חקלאים שמציעים להם טובות הנאה כדי שהם יזמינו דרך לשכה זו או אחרת. עכשיו אם ה-IOM יכנס ויצליח לבלום את התשלומים הבלתי חוקיים אז המעסיק יוכל לשלם רק מה שמותר בישראל.

האם ה-IOM מבקש כסף בעבור גיוס העובדים.

IOM עשה הערכה שבסך הכול עם בדיקות הבריאות העלות זה בסביבות ה-300 דולר.

300 דולר לעובד? זה מה שה- IOM מבקש לגיוס עובד מתאילנד?

כולל בדיקות הבריאות.

העלויות שישיתו עלינו זה תשלום לחברות כוח אדם, ואחת מהעלויות שהולכים להשית עלינו, ואין שום סיבה בעולם שאנחנו נשלם עלויות נוספות מעבר לעלויות שאנחנו משלמים אותם באגרות ובמיסים ובכל מיני דרכים אחרות. זה דבר שהוא כבד לנו. ואנחנו צריכים לחשוב גם על החקלאים איך לא לגרום לכך שהם יקרסו בסופו של דבר. ההכבדה לפי החשבון שעשינו זה אלף שקל לחודש נוסף על כל עובד זר. אני לא מתייחס דרך אגב למתנות שהיא דיברה עליהם.

קודם אני אגיד שבעיקרון אנחנו באמת חושבים שכל נושא הבאת העובדים הזרים לארץ הוא נושא פרוץ וחייבים לעשות סדר. המצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא מצב לא טוב בכלל. הוא לא טוב מבחינתנו כי הוא יוצר לנו תדמית כזאת גרועה בנושא הבאת העובדים וזה הצורך החיוני שלנו. החלטת הממשלה מ-2005 היינו בכמה פגישות וגם ניסינו להבין ולהתכונן לצורך הזה. נושא IOM חייב להיכנס. זאת אומרת הנושא של פיקוח של הבאת העובדים מתאילנד חייב להיות באיזושהי צורה מסודרת. לקחו את זה קצת יותר מדי לכיוון לא רצוי. ובגלל שלקחו את זה לכיוון הזה, בגלל זה זה לא מתחיל לעבוד. ממשלת ישראל בפירוש דיברה בהחלטה שלה על הנושא של הפיקוח. אנחנו גם בעד זה ש-IOM יעסוק בפיקוח ישיר, מלא, טוטאלי על גיוס העובדים. מה שמנסים פה לעשות במסגרת ההסכמים האלה להטיל עליהם גם את הבאת העובדים. וזה תוקע את כל הנושא של IOM להערכתי.

בינתיים IOM הוא לא זה שתוקע את העניין. אם אני מבין נכון. בינתיים אין הסכם בין ממשלת ישראל לבין תאילנד. זאת הבעיה.

אדוני היושב ראש, נפגשנו עם ראשי IOM וניסינו להבין את התהליך של הגיוס. ואני נפגשתי באופן אישי עם שרת העבודה התאילנדית, כדי ללמוד את כל הנושא של IOM. הנושא הזה נדון ישירות בינינו לבין שלטונות תאילנד. רצוי היה בשלב הראשון שהתמ"ת יעסוק בחתימה על הסכמים ופיקוח על הבאת העובדים. לדעתי זה יקרה הרבה יותר מהר מאשר ההבאה. אנחנו חוששים מהתהליך של גיוס העובדים. אנחנו נמצאים כרגע במעבר לשיטה חדשה. אם בעבר מאז שתאילנדי הגיע לקחו שבועיים שלושה, היום אנחנו מחכים בין ארבעה לחמישה חודשים מאז שהתאילנדי עוזב את הארץ כחוק וסיים את החמש שנים שלו ומגיע לחוץ לארץ.

גם חבר הכנסת חרמש וגם אני חישבנו שפה יש עיכוב של 900 אלף עובדים.

קצת יותר כי לא נמסרו כל הנתונים כפי שהיה צריך להיות. למשל לא מסרו לכם שיש כאלה ברחנים והם לא מדווחים. לא מסרו לכם שיש היתרים שהם בבירור שאף אחד לא יודע אם הם נמצאים או לא נמצאים. אבל זה לא הנושא. אני מדבר כרגע על IOM. התהליך של IOM צריך להיות מהיר ובאופן יעיל שהוא יעסוק בפיקוח אמיתי, גם השלטונות.

כשהיתה החלטה על IOM לפני שנתיים בערך, נפגשנו עם IOM כשהם היו פה בארץ. IOM אמרו אז אנחנו תוך חצי שנה מתארגנים. אני קורא פה דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפה מונח לפנינו מ-22 ליולי, שבו כתוב IOM לא סיים בניית המנגנון. שנתיים בונים מנגנון? ככה זה ייראה.

זה לא דיווח של המ.מ.מ.

IOM אומר שממשלת ישראל לא עומדת בהתחייבות שלה.

אני מדבר על ה-IOM גוף שצריך להתארגן להביא את העובדים הזרים ומנהלים איתם משא ומתן כבר שלוש שנים. באותה ישיבה, אנחנו מדברים על לפתור את הבעיה, אני שאלתי את המנהל של IOM שהיה בישיבה, היום מדובר על זה שתאילנדי משלם 8000 דולר כדי להגיע למדינת ישראל. לתאילנדי משתלם לשלם 8000 דולר כדי לבוא ולעבוד במדינת ישראל. איך אתם מונעים את זה שהוא ישלם למאכערים. כי הוא בעצם אמר, אנחנו נקים ועדה של שלושה אנשים שהיא תשב כשירות תעסוקה כזה כמו שלנו, והם יחליטו מי. איך אתה מונע? מה הוא אומר לי? הוא אומר לי, יכול להיות שישלמו 3000 דולר אבל לא ישלמו 8000 דולר. אני לא רואה איך פותרים את הבעיה.

הראובני, הלוא אם ממשלת תאילנד תהיה מעורבת בעניין היא תוכל למנוע את השחיתות הזאת.

באה ממשלת ישראל ואומרת, יש IOM והיא גובה 300 דולר. אני סתם לצורך העניין חברת כוח אדם, אני רוצה 10,000 דולר. למה שלא יגידו יש מישהו ב-300 דולר, ויש מישהו בעשרת אלפים דולר. תבחר במי שאתה רוצה. את הבעיה הטכנית אפשר לפתור. לך דרך מי שאתה רוצה ועזוב אותנו לנפשנו. זה דבר הכי פשוט והכי הגיוני.


אבל עוד דבר. החשש הגדול שלנו זה מהבלגן הגדול שיהיה פה. מה בעצם IOM תעשה? היא תביא את התאילנדי לבנגקוק לשדה התעופה ומשם תגיד שלום. אתם לא מתארים לכם איזה דרישות יש לחקלאים. יש כאלה שרוצים עובד גבוה ויש כאלה שרוצים עובד נמוך, ויש כאלה שרוצים דובר שפה כזאת ודובר שפה אחרת. ברגע שהתאילנדי יגיע לארץ לא יהיה לך עם מי לדבר. לא יהיה לך מה לעשות.

יוסי מה אתם למדים מכל הניסיון בעניין הזה?

בסך הכול לא מצאנו את המצב האופטימלי. בשיטה של IOM יש כל מיני מגבלות, קשיים אבל אני מניח שזה יותר טוב ממה שקיים היום עם כל המגבלות שיש מסביב. זה ש-IOM עדיין לא נערך כמו שהראובני אמר, בחצי שנה. IOM אמר בפגישה שברגע שכל ההסכמים ייחתמו תוך חצי שנה ייערך. בינתיים חלו כל מיני עיכובים, גם שלנו מול IOM לאשרר להם את ההסכם שלהם וגם מול IOM.

מה מעכב? אני עוד לא מבין. שלוש שנים, מה מעכב?

אני לא יודע אם זה שלוש שנים. החלטת הממשלה זה מאז שלוש שנים אבל מתי שהתחילה הפעילות אני חושב שזה השנה וחצי האחרונות מבחינת פעילות מואצת בנושא הזה, וזה נושא חדש גם בשבילנו. זה לא משהו שלקחנו וחתמנו. גם לנו לקח זמן ללמוד את IOM , להבין איך הוא עובד. להם לקח זמן לבוא בקשר עם ממשלת תאילנד. אבל היום אנחנו מגיעים כבר לסוף הדרך גם מבחינת IOIM וממשלת תאילנד, גם אולי הסכם שאנחנו גיבשנו אותו והעברנו אותו לממשלת תאילנד, ואני מניח שבסופו של יום עם כל הקשיים שיש בדרך זה ייתן מענה הולם גם מבחינת החקלאים עם כל החשש שיש להם, ואני מבין את החשש שלהם. החקלאי בסופו של דבר צריך דבר אחד, מבחינתו זה לא מעניין אותו איך העובד מגיע לפה, הוא צריך לקבל את העובד, הוא צריך לקבל את השירות.

לא. זה מעניין אותו. למשל שלא יסחטו את העובד הזה בדרך. החקלאים רוצים לעבוד עם בני אדם.

זה לא מעניין את החקלאי. החקלאי היום מה שהוא צריך זה לקבל את העובד בזמן. זה שהוא יגיע. שלא יהיו 4 חודשים דחייה, ולא 3 חודשים. כי אם עובד יצא שהעובד המחליף שלו יגיע בזמן וכמו שצריך. ואנחנו צריכים לדאוג שהעובד יגיע כמו שצריך בלי לשלם עמלות מיותרות ויגיע לפה בשקט לעבוד.

אני מודה לך. אני רוצה לשמוע את ענת קדרון מ"קו לעובד", מה אתם יודעים בעניין הזה?

בפעם האחרונה שנפגשנו עם נציגי IOM הבנו שהדברים תקועים בקשר בין חברות כוח אדם בישראל ל-IOM, ופה המדינה צריכה לקחת תפקיד יותר פעיל בזירוז של העניין הזה. המדינה צריכה להציב כתנאי בשני מישורים, גם מול ממשלת תאילנד, שהגיוס ייעשה רק באמצעות IOM וגם חברות כוח אדם פה יוכלו להמשיך ולהתעסק בתיווך של עובדים זרים רק אם יעבדו עם IOM. זה אמנם חלק מההסדר החדש בחקלאות שגם לו אנחנו מחכים כבר חודשים על גבי חודשים. הסיבה שהעניין הזה נמרח כבר 3 שנים למרות שהיתה לנו עתירה לבג"ץ זה בגלל שאין שום שוט. המדינה שמה לעצמה שוט לכאורה בדמות ההחלטה שכל פעם מאריכים אותה שלא ייכנסו יותר עובדים ממדינות שאין להם הסכם עם IOM , זה דבר כתוב ואף אחד לא מתייחס לזה ברצינות.


נכון לחקלאים תהיה פה עלות נוספת. המדינה צריכה גם לעזור להם ואני מסכימה עם זה. אנחנו בעיקרון לא בעד שיהיו עלויות חיצוניות כי אנחנו יודעים שבסוף הן מתגלגלות על העובדים. כמו בנושא של האגרות. אנחנו מדברים פה על 300 דולר, אנחנו מדברים פה על אחריות של המדינה לזכויות של העובדים האלה. זו אחריות של המדינה שלא יגיעו לכאן עובדים שמשלמים דמי תיווך גבוהים שהם בעצם קרקע פורייה לעבירות של סחר בבני אדם. אז אם המדינה לוקחת באמת אחריות ובאמת נאבקת בסחר היא צריכה אולי לשאת בעלות הזאת. אולי היא צריכה לקצץ את זה מהאגרות של החקלאים. אבל הדברים האלה חייבים להתבצע.


אני רוצה גם לציין בהקשר של הטענות שנשמעות על המחסור בעובדים ומה יהיה בתקופת המעבר. בכלל לא ברור שיש כרגע מחסור בעובדים ושושנה גם ציינה פה שאנחנו נתקלים בשאלת הביקוש האמיתי. אנחנו יודעים היום ונעשה על זה דיון לפני שבוע שנכנסו השנה 2500 עובדים במסגרת של אקסטרה, לחקלאים שעוסקים ביצוא.


אני רוצה להראות שהבעיה של החקלאים אולי קצת פחות חמורה ממה שנראה. רוב ההיתרים האלה לא התקבלה בעניינם החלטה אבל כיוון שרוב החקלאים לא מילאו אחרי תנאי ההיתר יהיו פה בעצם עובדים עודפים. את העובדים האלה אפשר להעביר.

בישיבה הקודמת קיבלנו את כל הנתונים והעניין הזה, 2500 העובדים האלה הולכים להחליף את אלה שאמורים לחזור. גם עמותת "מר" הודיעה שיש לה רשימה של מועמדים לעבודה.

אז למה הם לא הולכים לשירות התעסוקה?

הם הולכים לשירות התעסוקה ורובם הגדול נפסלו על ידי החקלאים.

אני רק אומרת זה שיש לנו ויכוחים על עובדות זה מראה לנו את הבעיה.

אבל יש גורם משני אחד, משרד הפנים שאני מקבל את הנתונים, תקבלי אותם גם את, זה הכול. לא צריך פרשנויות. הנתונים האלה לא נוחים לי ואני מקבל אותם.

היא לא חייבת לקבל את מה שמשרד הפנים אומר.

אני מטפלת אישית בעובדים. יש פה עובדים זרים בישראל שהם לא תאילנדים שהם נפאלים וסרי לנקים, ואת העובדים האלה מסרבים החקלאים לקבל לעבודה משום לא נוח להם שהם לא תאילנדים. אז מבחינת תקופת הביניים ועובדים שנמצאים בארץ, לא אומרים את זה במפורש אגב, עובדים חוקיים, פשוט לא נוח לחקלאי שהם לא ישתלבו חברתית אולי.

לא מספיק שהחקלאי למד תאילנדית, את רוצה שהוא ילמד נפאלית עכשיו? מה את רוצה?

אבל אם משרד החקלאות הביא אותם חבר הכנסת שי חרמש, הוא לא מקבל אותם לפי שפות. כמה חקלאי צריך לדעת?

לחקלאי חשוב שיהיה עובד זר. מעבר לזה אני חושבת שזה כבר דרישות מוגזמות. מה שחשוב לי להדגיש שאם מדינת ישראל לא תיקח אחריות בצורת תמריץ חיובי ושלילי, שלילי מבחינת מניעת כניסת עובדים שלא דרך IOM וחיובי, בצורת התשלום ל-IOM שייעשה דרך המדינה או דרך הקטנה של אגרות החקלאים, הדברים לא יקרו.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למר רואנגיוט נציג תאילנד כאן. אם תוכל לומר לנו בבקשה אדוני מה עמדת ממשלת תאילנד לגבי הסוגיה הזאת. מה מעכב את העבודה של ארגון העובדים בתאילנד דרך IOM לפני שהם מגיעים לישראל?

תודה שהזמנתם אותי לבוא היום. הפגישה האחרונה שהיתה לי עם השרה שלי, היא דאגה על IOM, למה הדברים מתעכבים. היא ביקשה ממני לפגוש במישהו לדבר על הנושא הזה. אבל אינני יכול היום. אני מקשיב להרבה דברים שנאמרו פה, זה הדבר העיקרי. אני מקווה שדברים יסתדרו בעתיד כי עכשיו ההסכם הוא לשנה הבאה. בעיקר באתי להקשיב.

תודה רבה לך. אז אם כך האורח שלנו בא יותר להקשיב מאשר למסור לנו את האינפורמציה, אז בהמשך ננסה להגיע למיצוי הדיון הזה. שושנה בבקשה.

אני רק רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו פה. שוב מה שנאמר על ידי נציג ההסתדרות אני לא חושבת שיש מניעה לסייע לעובדים בישראל. אפשר להתייעץ עם "קו לעובד" שבלי שום התארגנות או מגעים עם ממשלת תאילנד הם מסייעים מדי יום ביומו לעובדים. עובדים מגיעים אליהם.

אבל זה לא נושא הדיון. נדון פעם אחרת על מעורבות ההסתדרות בזכויות העובדים הזרים. לא תהיה בעיה.

אני מאוד שמחתי באמת לשמוע שלפחות שחלק מנציגי החקלאים תומכים היום בהסדר IOM ובגיוס. אנחנו בדרך כלל שומעים שני סוגי טענות שהן סותרות אחת את השנייה. היום שמענו רק אחת. בדרך כלל אומרים לנו ל-IOM אין ניסיון בגיוס עובדים. אחר כך אומרים באותה נשימה IOM היא חברת כוח אדם. אז אני שמחה שהיום לא אמרו ש-IOM היא חברת כוח אדם. IOM הוא ארגון בינלאומי שקיים מאז 1951. ישראל היא חברה. נציג ישראלי פעם היה נשיא הארגון. הארגון עוסק במגוון פעילויות. 125 מדינות חברות בארגון. יש 90 משקיפים. זה ארגון בינלאומי ולא חברת כוח אדם. הנושאים שהארגון עוסק בו: הגירה והתפתחות, הסדרת ההגירה, תוכניות של תביעות.

לנו אין בעיה עם IOM. יש כאלה שיש להם בעיה עם הארגון אז הם עתרו לבג"ץ. לנו יש בעיה למה החלטת ממשלה 3 שנים לא מתבצעת.

לזה התייחסתי בתחילת דברי. אנחנו מקווים שבקרוב הדבר הזה יתבצע וטענות הסרק שנטענות נגד הארגון. אם תיכנסו לאתר הגירת עובדים באינטרנט אתם תראו 50 תוכניות שהארגון מעורב בהן וזה רק קצה הקרחון.

התאחדות האיכרים. הבעיה שלי בנושא הזה מעבר לעלות שהחקלאי יצטרך לספוג בסופו של דבר, כי איך שלא תעשה את זה, בין אם זה יהיה אגרות של המדינה או בין אם זה יהיה תשלום ישיר ל-IOM אנחנו נצטרך לשלם על הדברים האלה.

300 דולר שזה היום אלף שקל על עובד שבא. 300 דולר תשלום חד פעמי אם אתה מקבל עובד כזה לשנה שלמה או לשלוש שנים או לחמש שנים.

אנחנו פה באים ומנסים לפתור בעיה של תאילנד. בעיה של העובדים בתאילנד.

לא. זה בעיה שלנו. אדוני זאת בעיה שלנו, בוועדה הזאת העניין של החאפרים שסוחטים את העובדים הזרים מבחינתנו זו בעיה קריטית למדינת ישראל.

אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאמרו פה נגד העושק הזה ושצריך שם לטפל בנושא הזה ושצריך שם לכלוא אותם בבתי כלא כמי שעושק עובד מסכן שרוצה את פרנסתו. מסכים לחלוטין. רק אנחנו החקלאים מהצד הזה של המתרס, זה לא צריך לעניין אותנו, אנחנו לא צריכים לממן את הנושא הזה.

אתם ביקשתם לבוא לדבר. הטענה שלנו היא אל מול הממשלה. רציתם להופיע כאן להביע את עמדתכם אני מכבד את זה.

מצוין. ולכן אנחנו מתנגדים לקשר עם IOM. לא בתור נושא שלא רוצים אותם ושימשיכו לעבוד החאפרים. הנושא הזה של הפיקוח בתצורה הזאת פשוט תעלה לנו הרבה יותר. חקלאים קטנים יקרסו ואנחנו לא נוכל לעמוד בזה.

רן שערבני, בנק ישראל. אני לא מבין. חוץ מעלות ההבאה 300 דולר שצריך לשלם ל-IOM איזה עוד עלויות יש לחקלאים?

חברות כוח אדם בארץ. חברות כוח אדם בארץ גלגלו את זה עלינו על החקלאים.

מה גלגלו?

את כל התהליך של חיפוש.

שעכשיו אתם לא משלמים על זה כלום?

שעכשיו אנחנו לא משלמים על זה כלום.

חברות כוח אדם הן חברות שנותנות שירות. הן חברות פרטיות עוד בישראל. הן גובות כסף עבור השירות הזה. אם יש בינינו הסכמה ויש חוק בישראל שעובד לא אמור לשלם עבור השמתו בעבודה אז מישהו צריך לשלם על זה. בכל שוק עבודה אחר, גם בישראל וגם בחו"ל, מי שנעזר בשירותי תיווך, בשירותי כוח אדם, בכל שירות כלשהו משלם עבור זה. אז אם זה באמת כל כך חשוב עובדים זרים אז מישהו צריך לשלם על זה.

גם העובד צריך לשלם.

לא אברהם, לא נכון. עם כל הכבוד. או שהמדינה בשירות התעסוקה משלמת את זה על חשבונה או שהמעסיק שנעזר בחברת כוח אדם משלם לחברת כוח אדם.

חבל שזה לא מובן מאליו. ודבר שני שאני פונה פה לשושנה שאמרה שיש תוכנית למדינות נוספות. עכשיו אנחנו רואים כמה זמן זה לוקח. אין שום מניעה לעשות את הפנייה כבר עכשיו לכל המדינות הרלוונטיות ולהגיד חברים בעוד חודשים ספורים זה יהיה תנאי. ואתם תיערכו או למדינות המוצא, יש להן אינטרס חזק מאוד שעובדים ימשיכו להגיע לכאן, אין שום סיבה לעכב את הפנייה.

אני רוצה להתחיל מזווית אחרת לגמרי. מה הסיבה ומה המסובב, מה המטרה ומה האמצעים? המטרה מעבר להבטחת זכויות עובדים זה הבטחת זמינות של עובדים בחקלאות במדינת ישראל. ועל זה נדמה לי עד הרגע הזה אף אחד לא אמר מילה. לרגע שוכחים, חושבים שעוסקים פה בדבר וירטואלי שמביאים עובדים כדי לנייד אותם מתאילנד לפה וחזרה. בסופו של יום מישהו צריך לקום בבוקר ולעבוד בחממות. ואם זה לא יהיה בזמינות והדברים האלה מתנהלים רע, היה דיון בשבוע שעבר, 1000 עובדים שלא מגיעים לארץ על פי עדות משרד הפנים, לא על פי נתונים של החקלאים משמעותו שעוד 4000 עובדים בארץ לא עובדים. או לחילופין תהיה פגיעה בתוצר החקלאי, יבולים שלא נקטפים. לא עוסקים פה בשעשוע. עוסקים פה בתוצר של מדינת ישראל, עוסקים פה בתעסוקה ועוסקים פה בפריפריה. כי מי שיושב בערבה או בגליל העליון נפגעים מזה. כל עת שהנושא הזה אדוני הדיפלומט לא מסודר באופן שעובד יוצא ועובד חוזר, אז לא אכפת לי אם זה מגיע מפה או מגיע משם. ולכן המשחקים האלה כרגע שמחכים ל-IOM בספטמבר אז גומרים את תיקי האיזון ביוני. מחפשים א הברחנים. הברחנים עוד לא הגיעו, אומרים, רגע נעשה איזונים. אלף חסרים על פי הממשלה, 2500 עובדים חסרים על פי החקלאים. זה איום ונורא. אין לנו עונה חקלאית בספטמבר. צריך להתארגן לגידולי היצוא לשנה הבאה ועברנו קרה.


מי שמנסה היום ליצור מצב של או ככה או ככה, כלומר או IOM או חברות כוח אדם ולא מבין שחייב להיות, חבר הכנסת רן כהן, שלב ביניים של הסתגלות לתהליך. אתה בעצמך יזמת פיילוט על 500 עובדים ישראלים ותראה איזה ויה דולורוזה.

מי שתקע את זה זה האוצר.

הקואליציה איתך, האופוזיציה איתך. כל הסיפור. על מה אתה הלכת? לא מתאילנד, לא מנפאל, בסך הכול מכפר קרע לכפר ברעא או לשדה דוד. לא מסוגלים להזיז 4.9 מיליון שנה וחצי שכולנו איתך.

הממשלה היתה נגד. רק הממשלה היתה נגד.

חרף העובדה שאתה מהאופוזיציה כולנו נתנו לך כתף לעניין הזה וזה עוד לא זז. קל וחומר שמדברים על 29 אלף שלא באים מהכפרים, שצריכים לבוא מתאילנד. אז אני אומר לכולכם, עם כל ההתלהבות הגדולה, מ"קו לעובד" ומשרד המשפטים, ומשרד החוץ ומשרד החקלאות, תראו כמה משרדים עוסקים בעניין הזה. רק האינטגרציה כמה זמן לוקחת. אז אני מציע את הצעתי בעניין הזה. זכויות עובדים זו בעיה של מדינת ישראל. יש משרד פנים, יש משרד משפטים. רק היום סוף-סוף הגיעו התקנות החדשות לעובדים זרים שהגענו להסכמה בנושא הזה. אתמול קיבלתי את הטיוטה. ואני אומר חברים, לכו תטפלו בעבריינים. לכו תתלו אותם בגרדומים במרכז הכפר.

יש אפשרות חוקית לזה.

ודאי. לכו תאכפו את החוק. אם חקלאי לא נותן שכר מינימום, מעסיק עובדים בלתי חוקיים תכינו גרדומים במרכז העיר. החטא בחלקו הגדול לא נעשה פה. בואו נדע את הדברים. לא כל אלפי הדולרים שמגיעים, והדיפלומט ודאי יאשר את זה, חלק מהדברים האלה נעשים מעבר לים. לא כל החטאים במדינת ישראל. בואו לא נתנדב לקחת את כל החטאים על עצמנו. בואו קצת נעביר מעבר לים. לא הכול פה.


כל פתרון שיוצר מצב שהמים סגורים, מחכים ל-IOM, עוד לא יודעים איך זה בכלל עובד, בינתיים חממות עומדות, חקלאים עומדים, ציוד לא מגיע, יבולים לא זזים קדימה, בואו לא נסכן את היקר לנו מכול, את החקלאות במדינת ישראל. אני מציע כבוד היושב ראש, שבסיכום שיעלה פה יעלה דבר אחד, שעיקרון ראשון לפני כל דיון הבטחת זמינות של 28 וחצי אלף עובדים. ולהטיל על מדינת ישראל לאכוף את חוקי העבודה. אני האחרון שאגיד לכם שמי שלא אוכף את חוקי המדינה תסלח לו. תעשה הכול, קח לו, סגור לו את המים, סגור לו את החשמל, קח חקלאים, זרוק אותו מכל מקום, אל תיתן לו את הקרקע, לך למנהל מקרקעי ישראל, תפקיע לו את הקרקע. מה אתה רוצה יותר מזה?

אני לא רוצה בדיעבד, אני רוצה מלכתחילה.

אני רוצה להציע דבר אחד. בהחלטה שתתקיים פה היא תאמר ששתי המטרות הראשוניות שלנו הן, (1) להבטיח זמינות כוח אדם בחקלאות בזמן אמת על פי החלטת ממשלה והדבר הזה לא מתקיים. (2) להורות למשרדי הממשלה להגביר את האכיפה באותם דברים מהותיים. אני שמח לומר שהתקנות החדשות מנקות מכל מיני דברים אבל מכבידות נטל כבד מאוד על החקלאים. IOM יגיע מתי שיבוא וככל שיקדים כן ייטב.

רבותיי, נדמה לי שאי אפשר אחרי הישיבה הזאת שלא לקבוע באופן החד משמעי ביותר שהממשלה נכשלה באי קיום ההחלטה שלה להפעיל את יבוא העובדים הזרים דרך IOM ובעניין הזה אין לנו ברירה אלא להתרעם בכל מובן שהוא על המזמוז, על בזבוז הזמן, על הכשלים שחלו בעניין הזה. בעינינו ההחלטה לייבא עובדים זרים דרך IOM היא החלטה נכונה. היא היתה חייבת להיות מיושמת כבר לפחות לפני שנתיים, והעובדה שהדבר הזה ממשיך להתמהמה היא כשל שלטוני שאסור להשלים איתו, ואנחנו קוראים לממשלה להגיע בהקדם האפשרי להסכם הזה עם ממשלת תאילנד ועם IOM כדי לייבא את העובדים בדרך המוסדרת הזאת ולקחת על עצמה את העלויות הנוספות של העניין הזה ולא להטיל אותן על החקלאים.


דבר שני, אני מאמץ כמובן את הצעתו של חבר הכנסת שי חרמש. אין שום סיבה שלא להבטיח באמת לחקלאים את מה שהממשלה החליטה. הממשלה החליטה בבקשה שתקיים את החלטתה, שהעובדים הללו יעבדו בחקלאות. אגב אין שום הסיבה שלא לקיים את החלטה של משרד הביטחון, החלטת הממשלה אגב, לייבא עובדים פלשתינאים. 5000 עובדים שהיום מעוכבים ללא שום הצדקה. זה באינטרסים הכי טובים של מדינת ישראל, של הפלשתינאים, של אי יבוא עובדים ממדינות רחוקות ובכל זאת זה לא מתקיים. גם בעניין הזה הכשל הוא ברור לחלוטין.


מאחר ויש לנו אורח מממשלת תאילנד הייתי מאוד מבקש גם בסיכום שלנו לפנות לממשלת תאילנד ולבקש שתהיה תשובה זריזה ככל האפשר לפנייה של משרד התמ"ת ומשרד החוץ על הסוגיה הזאת. אנחנו מבקשים עוד דבר, שושנה אני אומר את זה במיוחד לעברך וגם לנציגי משרד החוץ, אנא תעשו את ההסדרים האלה מה שיותר מהר גם עם מדינות אחרות. אין שום סיבה שזה לא יהיה עכשיו גם עם הפיליפינים, הם מחכים כבר שנים שישראל תפנה כדי להגיע להסדר עם ממשלת הפיליפינים. אין שום סיבה שזה לא יהיה מוסדר עם סין. בעצם יש סיבות סיניות. אבל זה לא סיבה שאנחנו נוותר על הסינים בעניין הזה.

אומרים לי כאן שהחקלאים לא אוהבים את היבוא של עובדים ממדינות אחרות חוץ מתאילנד לחקלאות. אני מציע שבעניין הזה משרד החקלאות והחקלאים ומשרד התמ"ת תבואו בדברים. כי אם באמת עובדים ממדינות אחרות לא עונים על הציפיות של החקלאות אין שום סיבה לייבא אותם. בסוף נמצא אותם במסעדות. אין שום סיבה שבדבר הזה יהיה יבוא עובדים ממדינות שאינם עונים על הצרכים של החקלאות הישראלית. יבוא מנפאל או ממדינות אחרות שלא עונים על הציפיות הוא מהלך סרק שאסור לאפשר אותו. שושנה תעצרו את העניין הזה. אין שום סיבה בעולם שהוא יהיה.


אני כבר מודיע שאנחנו נקיים ישיבה נוספת על העניין הזה בתחילת המושב הבא כדי לדעת איפה הדברים עומדים על קידום ההסדר הזה עם IOM ולדעת שהעניין הזה מסודר. באמצע חודש נובמבר אנחנו נקיים ישיבה נוספת כדיל לדעת איפה הדברים עומדים. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45