1
PAGE
15
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
16.7.2008


הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 57

מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום רביעי, י"ג בתמוז תשס"ח (16 ביולי 2008), שעה 9:30

המרת אשרות עבודה לעובדים בחקלאות

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר

שי חרמש

רמי עובדיה – סגן מנהל אגף אכיפה לזרים, משרד הפנים

עו"ד אורלי דהאן – לשכה משפטית, משרד הפנים

אהרון ברזני – מנהל אגף מדור תשלומים, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

עו"ד יונית רוסו מנשה – משרד התעשייה המחסר והתעסוקה

יהודית כרמי – מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סנ"צ דוד מונדני – רמ"ד תיאום ומבצעים, מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים

חני נחמני – מנהלת השמה בכירה, שירות התעסוקה

דוד ברבי – איגוד מגדלי הפרחים

עו"ד חני בן ישראל – "קו לעובד"

אסף אדיב – עמותת מען

אלחנדרה פואנטס אורחת מספרד – נציגת איגוד מקצועי

חיים חוולין – ראש ועדה חקלאית בערבה התיכונה

גלעד נתן – חוקר מ.מ.מ. מרכז מחקר ומידע

בת שבע פנחסוב

ג'ניה וינוקור - חבר המתרגמים בע"מ

המרת אשרות עבודה לעובדים בחקלאות

בוקר טוב לחברי הכנסת, אני מתנצל על האיחור. אני מגיע מישיבה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות בנושא שאני יזמתי על שביתת הנכים כאן מול משרד הרווחה כבר כמעט 40 יום. הדיון לשמחתי חשף שיש משא ומתן די אינטנסיבי ומתקדם עם נכונות לבוא לקראת הנכים, יש נכונות בהחלט להעלות את הקצבאות שלהם באופן די משמעותי, אבל זה לא הנושא שלנו כאן.
אני גם מודה בכך שאני נמצא כאן היום בלב חצוי, כשחלק מליבי נמצא בראש הנקרה.

רבותיי, הדיון שלנו היום נוגע לנושא של המרת שעות עבודה לעובדים בחקלאות. הכוונה היא במיוחד לגבי הסוגייה של ה-2,500 עובדים שהובאו באופן זמני לארץ. סוגייה שהיא מאוד בעייתית עבורנו משום שכאשר מדברים על הבאת עובדים זרים למשך חצי שנה, ממילא לא יכולים להבטיח שהם לא נדרשים בארצות המוצא שלהם לשלם סכומים מאוד גדולים בעבור אשרת הגעתם לארץ, וזו סוגייה מאוד מורכבת.
אני מבקש ממר ברזני לומר לנו מה הסטטוס של הדברים נכון לעכשיו ומה הכוונה לעשות בנידון בטווח הקרוב.

מתוך מכסה של 2,500 עובדים שהוקצו ליצואנים, חילקנו 2,273, נותרה עוד מכסה שאינה מורשה של 227. מתוך אלה, בבדיקה שהיינו אמורים לבצע בעקבות החלטת הממשלה לקליטת עובד ישראלי כנגד עובד זר, נקלטו על פי הרשומים שלנו 685 עובדים חדשים. בנוסף, בערבה לא היו צריכים לקלוט עובדים חדשים, העובדים שקיימים הם בעצם נחשבו כאותם עובדים, פה יש לנו עוד 298, וכך אנחנו מגיעים ל-983 עובדים מתוך סך הכל המונה 2,273, שהם כ-45-46%.

מה עתידם של הללו? הם עתידים לעזוב את הארץ?

לא. יש לנו חוסר. יש יציאה של עובדם בשוטף מהארץ כנגד שחלוף. במקום שיביאו עובדים זרים מחוץ לארץ, יקלטו אותם, יחליפו אותם כנגד העובדים האלה, לא מוציאים את העובדים האלה מהארץ, לוקחים את אותם ומעבירים לאותם חקלאים שבעצם חסרים להם עובדים בעקבות יציאתם של עובדים מן הארץ.

רמי, תאר לנו את המצב.

בנוגע ל-500, אין כוונה להרחיק אותם בעקבות ההתנייה של עובד זר על עובד ישראלי אלא לשבץ אותם במקומות שחסרים שם עובדים.

וזה ייעשה איפה?

זה נעשה אצלנו. עכשיו אנחנו עושים את האיזונים. בכל המקומות שיש בהם עבודות חקלאות עושים את האיזונים, אם יש חוסר, מעבירים לשם תגבורת. למשל רק אתמול טיפלתי בכמה מקרים שהפנה אליי מר ברזני, למשל מצוקת עובדם, או עובדים שהתלוננו על הטרדה מינית, כדי להעביר אותם ממעסיק למעסיק היינו צריכים לטפל בדברים.

כמה עובדים זרים בחקלאות יש בכלל נכון לעכשיו?

26,392.

מתוך ה-26,000 יש לנו מימושים של 24,400, אישרנו עוד 505 עובדים כשחלופים שצריכים להגיע, אלה בדרך וצריכים להגיע, כך שאנו מדברים על 24,905.

זה הכל מתאילנד?

כמובן.

לגבי ה-393 עובדים זו מכסה פנוייה שעדיין לא חולקה ותחולק בקרוב, ויש לנו עוד 700 של חוסר ממש. לגבי ה-25 אמרתי כבר, חילקנו 2,273 עובדים ופה יש לנו עוד חוסר של 227. גם זה אנחנו הולכים לחלק למי שכמובן יקלוט עובד ישראלי. ה-2,500 ו-500 זה מתוך אלה שבעצם היו בארץ והיו צריכים לנהל אותם.

אני רוצה לשאול את המשרד לביטחון פנים האם עם העובדים הללו של השחלופים יש איזושהי בעיה בנושא של ברחנים או דברים מהסוג הזה?

לא מדובר בתופעה. אולי יש בודדים, אנחנו לא עדים לתופעה.

קוימו שלוש ישיבות בין ועדת הכספים לועדה לעובדים זרים לגבי הבאת הצעת מחליטים, וגם כתוב שמשרד החקלאות יביא הצעת מחליטים. אני מבוהל פתאום עכשיו חוזרים שוב חזרה. אם אין לי עובד ישראלי, מחר יבואו וייקחו לי את שני העובדים הזרים שיש לי בייצור? אני לא מבין.

זו החלטת ממשלה, זה לא הוחלט כאן בכנסת, זה הוחלט בממשלה. נדמה לי על טעם משרד החקלאות.

זה נכון, אבל שינו את דעתם והולכים להביא הצעת מחליטים. לא נותנים לנו קצת זמן אויר?

זה לא נובע מאיזו רשעות. הכוונה היא לנסות ולנצל את המנוף הזה של הבאת עובדים זרים שאתם החקלאים מעונינים בהם, כדי להגביר עבודה ישראלית. אז אתה יודע בדיוק מה אני חושב על המאמצים של הממשלה בעידוד ישראלים לעבוד בחקלאות. גם חברי שי חרמש יודע בדיוק מה אני חושב על הממשלה, אבל אנחנו לא יכולים היום לבוא ולומר – רבותיי, אל תעודדו ישראלים לעבוד בחקלאות. אין לך עובד ישראלי, אז קח עובד ישראלי.

אני שומע היום ששירות התעסוקה נותן יותר הצעות לעובדים ישראלים מכפי שהחקלאים לוקחים. למה? אם יש אנשים שמוכנים לעבוד בחקלאות צריך לקבל את הישראלים לעבוד. זה הכלל.

אבל בפועל זה לא אמיתי, הבקשה שלי מונחת ואף אחד לא הגיע אליי. וגם כשהם מגיעים הם רוצים להתחיל לעבוד ב-9:00 בבוקר, וזה לא הולך. אצלנו העבודה היא אחרת. זה לא מצליח.
ומאחר ולפחות בישיבה האחרונה של ועדת הכספים אמרו את זה גם חברי כנסת ואמרו את זה גם אנשי מקצוע שההתניה הזאת הוכחה כבלתי מתאפשרת ולכן פנו למשרד התמ"ת ומשרד החקלאות. אני קורא פה שמשרד החקלאות הולך להגיש הצעת מחליטים. אז אני לא צריך זמן אויר?

אבל שר החקלאות לא פה. מה אתה רוצה ממני.

כתוב שהם הולכים, אז במקרה הם לא פה, ואם אני לא הייתי פה, לא היה מי שייצג אותנו גם? סלנו על כתפנו וזהו נגמר? ככה זה הולך? כי אני יכול להיכנס לקלנסווה לקחת שני נערים בני 18 שלא עושים צבא לעשות להם תלוש ובזה נגמר הסיפור, ולא יעבדו אצלי. אז יעלה לי כסף, אני אשלם להם ביטוח לאומי, הם ייהנו מאוד.

רמאים יש בכל מקום. אנחנו רוצים עבודה של ישראלים.

אבל זה מה שנעשה, אם תבדקו לעומק תגלו את הדברים.

דוד, אם תפנה לעמותת מען הם יתנו לך כמה עובדים ישראלים שאתה רוצה.

אין, פניתי.

אתה רוצה שיהיו מובטלים ישראלים שיקבלו ביטוח לאומי ובינתיים אנחנו נפרנס אנשים מתאילנד?

אני לא יכול לפתור את כל הבעיות של מדינת ישראל.

אני רוצה לבקש מגלעד נתן מהממ"מ לדבר ולהציג לנו נתונים לגבי הסוגייה הזו.

הבאתי נתונים של שירות התעסוקה. פיתחתי נתונים שנוגעים לענפים שיש בהם עובדים זרים ליצואנים. ירקות, פרחים, הדרים. אין פילוח של יצואנים בדיוק, אבל היו 1,192 בקשות לדרושים שזה כבר פחות מהמכסה שהתקבלו. זאת אומרת גם האנשים שלקחו את מכסת היצואנים, לא כולם טרחו ללכת לבקש עובד ישראלי. וההתניה דרך אגב לא משתנה עכשיו. ההתניה מראש הייתה, שעל כל עובד זר, יעסיקו עובד ישראלי. נתנו לחקלאים חצי שנה להשלים את זה. קודם תקבל את העובד הזר, אחר כך תעסיק את העובד הישראלי. שלחו משירות התעסוקה מהענפים האלה 2,220 עובדים.

החצי שנה היא כבר לרעת העסקת עובדים ישראלים.

2,220 עובדים ישראלים נשלחו. מתוכם סירבו לעבוד 194. חלק גדול מהם והאנומלי במערך הפרחים, איפה שסירבו לעבוד 25 מול 59, יכול להיות שיש כאן איזושהי בעיה, אבל עדיין 194 זה פחות מ-10 אחוז מהנשלחים. החקלאים דחו 749 איש.

אני אתן דוגמא- מגיע אחד חצי כזה, ואומר תשמע, תחתום לי שאתה לא רוצה אותי. אז אני חותם לו. זה כמו עם הטרקטוריסטים. דיברת על 500 טרקטוריסטים, הסתבר לך שמדובר ברישיון טרקטור כדי שהמשטרה לא תעצור איזה תאילנדי שנוסע 5 דקות. הדברים לא רציניים.

נשמע את חני נחמני משירות התעסוקה, אתם שולחים אנשים מטורללים לחקלאים?

יש לי שלושה ילדים אגב שלא עובדים בחקלאות. גם אני חתמתי להם שלא יעבדו. מה השתגעתי? הבן שלי אחרי צבא והוא עובד. מה, הוא ילך לעבוד אצלי בחקלאות?

אנחנו ממיינים את דורשי העבודה שאנחנו מפנים לכל עבודה, בין אם זו חקלאות או משהו אחר. חלק כמו שאתם רואים בנתונים באמת מסרבים כבר על הסף ואז אנחנו לא שולחים למעסיק. אנחנו לא שולחים ביודעין דורש עבודה שלא יעבוד, כדי לא לשרוף מבחינתנו את המעסיק. כלומר אנו עושים את המיון אצלנו בלשכות. אני לא יכולה להגיד בודאות באחריות מלאה שכל דורשי העבודה שהביעו אצלנו נכונות, שכשהם מגיעים למעסיק הם באמת גם רוצים לעבוד, אך באמת המסה העיקרית שאכן מגיעה למעסיק, מוכנה לעבוד. מגיע אחר כך כל המשא ומתן, שכר ושעות וכל הדברים הללו שפה אנחנו כבר לא נמצאים.

אם נחבר את זה לתוכנית של משרד החקלאות וכן הלאה אני חושבת שאכן צריך לבצע מפגשים בלשכות כדי באמת למגר את התופעה, תצטרכו להתמודד לבד מול אותם דורשי עבודה מטורללים שלא רוצים לעבוד. כאן אפשר להתמודד. לא נגיד שבאמת כל הצעירים רוצים לעבוד בחקלאות, אבל יש אוכלוסייה שרוצה, והיום בדקתי גם בלשכת דימונה שהייתי סקפטית פעם שעברה לגבי ההעסקה בערבה, ולא רציתי להיכנס לזה היום, אבל אמרו לי – יש לנו אוכלוסייה יהודית מדימונה שנוסעת מדי יום לעבוד בבתי אריזה וכן הלאה.

אזכיר את המקרה שכתבו 12 עובדים באריזה, דווקא מדימונה, והמספר התחיל מ-12 וירד וירד וירד.

אני לא יודעת אם זה לא אותו הסיפור של הבעיה של ההיסעים שהייתה שם. אני העליתי את זה כבר בדיון הקודם, שלחקלאים בערבה יש בעיה עם הנושא של ההיסעים. הסיפור שאתה מדבר על ה-12 עובדים לדעתי זה אותו אחד עם ההסעות, עם מצפה וכן הלאה.

זו בעיה לפתור בעיית היסעים? אני לא מבין איפה משרד החקלאות לעזאזל. לא יכול לארגן היסעים לעבודה? אנשים צריכים להגיע מתאילנד?

מה שמטריד אותנו זו העובדה שהובאו לכאן כ- 2,300 עובדים מתאילנד במסגרת תוכנית לעודד העסקה של עובדים ישראלים, שהיא בסדר גמור, ובעצם ההיתר של ההעסקה שלהם מותנה בזה שהמעסיק יעסיק עובד ישראלי על כל עובד זר, אבל מה שקרה בעצם מנקודת הראות של העובדים, שהיכולת שלהם להמשיך לשהות כאן בישראל נפגעה. אחרי שהם שילמו פה עשרות אלפי דולרים דמי תיווך, אף אחד לא נתן להם הנחה בגלל שהם קיבלו היתר, האנשים האלה שילמו מחיר מלא.
מה שמטריד אותנו זה מה יהיה עם העובדים האלה עכשיו. משרד התמ"ת האריך את ההיתרים פעמיים אחרי שהחקלאים לא הגישו את האישורים שהם מעסיקים עובדים ישראלים. צריך פעמיים בשלושים יום עד מאי, פעם נוספת בשלושים יום עד יוני. עכשיו העובדים בלי אשרות ואף אחד לא יודע מה לעשות איתם ואין להם פתרון.

הכוונה היא לא להחזיר אותם לארצותיהם אלא לעשות שחלופים עם כאלה שצריכים להיות מיובאים, כלומר יאריכו להם את השהות כאן והם יעבדו כאן. נכון מר ברזני?

נכון.

זה באמת מתבקש, אבל השאלה היא גם מה קורה במצב הנוכחי. חוץ מזה יש בעיה, אני לא יודעת אם יש היתרים רגילים פנויים בחקלאות לקלוט את כל מכסת העובדים הזאת, יש מספיק היתרים לחקלאים לקלוט את העובדים?

הייתי מבקש ממך ומקו לעובד אם אתם יודעים על עובדים כאלה, שמוחזרים למדינותיהם בזמן הקרוב בלי שיש להם רשות להישאר כאן, להודיע על זה גם לברזני וגם לי.

אנחנו כמובן נעשה את זה, אנחנו גם סבורים כי יש חובה לעזור לעובדים האלה באופן אקטיבי. משרד הפנים מתנגד, הוא אומר אני לא לשכת תעסוקה, אבל בגלל המצב שנוצר ובגלל שמדובר בעובדים מתאילנד שלא דוברים עברית ולא דוברים אנגלית, לא מתמצאים והם תלויים לחלוטין במדינה ובמעסיקים שלה, יהיה צורך לעזור להם, לאפשר להם להישאר, למצוא להם מעסיקים חדשים. עלינו לקחת חלק אקטיבי בניוד של העובדים האלה.

זאת הכוונה שנמסרה כאן גם למשרד התמ"ת וגם משרד הפנים, להשאיר אותם פה ולעשות שחלוף בינם לבין אלה שצריכים להיות מיובאים וזה יפתור את הבעיה של הבאת עובדים חדשים על כל העלויות של הכסף השחור שמשולם שם בארצות המוצא.

נקודה אחרונה היא שיש עכשיו בעיה מיידית של עובדים שלא יכולים לצאת באשרת כניסה חוזרת של אינטר ויזה. עובדים שלא יכולים להחליף מעסיקים, בגלל שיש קושי טכני עכשיו אני לא יודעת היתרים בשלב הזה הולכים להיות מאושרים מחר או מחרתיים.

למשל יש לי עובד, אישתו גוססת בתאילנד, משרד הפנים מסרב לתת לו אשרת אינטר ויזה לבקר אותה. במשרד הפנים אומרים אין למעסיק היתר, לא ניתן להנפיק אשרה כי אין היתר למעסיק, אנחנו לא יכולים לשלוח עובד לחו"ל שאין לו מעסיק באופן רשמי.

רמי, לא ניתן לפתור את זה?

זה שלנו, אנחנו בשבוע הבא מאריכים את האשרות.

אישתו גוססת, שבוע הבא? חני, אני מכיר את רמי עובדיה ממקומות יותר קשים מאשר הכנסת, אני מבקש לפנות אליו עם כל הפרטים מיד אחרי הישיבה ולטפל בעניין, ורמי אם תהיה איזושהי בעיה, תגיד לי ואני אדבר גם עם גנות.

אני ראש ועדה חקלאית בערבה התיכונה, היה לנו סיפור כזה בדיוק כמו שתיארה חני לפני חודשיים. מקרה הומאני. המחשב לא יודע לתת אינטר ויזה. עד שלא תהיה הארכה גורפת. וגם אגב אם ניתנת הארכה גורפת, המחשב של משרד הפנים לא מתעדכן. המחשב של משרד הפנים יודע להתעדכן רק עבור תשלום.

אני לא מבין את זה, ברזני, מה הסיפור פה?

כאשר חקלאי משלם את האגרה שלו אנו מעבירים קובץ למשרד הפנים ואז משרד הפנים קולט אותו בעקבות התשלום ומאשר לו את הארכת האשרה. זה מערך שמתקיים ביננו בשוטף, אך בגלל שהייתה בעיה נקודתית ליצואנים זה התעכב קצת. בשבוע הבא אנו פותרים גם את הביעה הזאת.

עם כל הכבוד למחשבים הגיע הזמן שלא הם ישלטו בנו, אלא שאנחנו נשלוט במחשבים.

בדברים חריגים אפשר לטפל.

לנושא הזה ישנם עובדים שאומנם טיפלו להם בעניין הזה והאריכו להם את האשרה עד סוף 2008. אומנם מדובר בעובדים שהיו שנה כאן, ואחר כך חזרו לתאילנד ובאו פעם נוספת, ולמעשה ספרו להם את הזמן שהם לא היו. אני יודע שטיפלו בזה יפה דווקא והאריכו להם. השאלה היא אם ישמרו על ההקפדה שלאותו עובד יישארו הסך הכל של השנים שלו וימשיכו בכיוון הזה אז יהיה נכון לעשות.

הנקודה שאני רוצה להעלות היא לא השינויים הפנימיים בתוך המערכת הזאת, אלא הדיווח. אני יודע על חוסר של 2,500 עובדים, אבל ברזני, הנתונים של 2005 זו צעקת החקלאים. הנתונים שלך הם נתוני אמת, אולם הצעקה שבאה מהשטח הייתה על שנת 2005, ובפועל כרגע מדובר על סדר גודל של כ-800 עובדים.

יושב פה חיים חוולין שישב עם גנות לפני שבוע בישיבה, ונוצר מצב שבו באיחור עצום גמרתם את עמלות האיזון. חלק נבע מהקמת היחידה. האיזון שהיה צריך להיגמר לקראת מרץ נגמר בראשית חודש יולי. בישיבה שהייתה לחיים עם גנות הטענה הייתה שיש היום עובדים זרים במאגר שיכולים לכסות את כל הצרכים ואם יבוצע ניוד כמו שצריך לא יחסרו עובדים. זאת הייתה הטענה של גנות. לדאבוננו הרב היו כאן שתי בעיות. האחת שאין ליחידה של גנות כוח אדם לבצע ניוד במהירות שצריך לבצע בה את הניוד. זאת אומרת שמי שמחזיק בעודף ימשיך להחזיק בעודף.

יביאו עובדים זרים כדי לעזור לגנות?

הדבר השני החמור מכך, יש מצב ביניים שבו מעביד שרוצים לקחת ממנו עובדים יכול להגיש ערעור. עד שהערעור לא מתברר העובד אצלו. זאת אומרת זה מין עודף וירטואלי. מובטח לחיים חוולין עובד ממני, אבל אני ערערתי אז חיים לא מקבל ואני מחזיק אותו.

על זה הוא אמר שזה נגמר. הוא אמר ערעור לא ערעור, עד שהערעור מתברר.

השאלה שלי היום, אם ישנה החלטה על 28.5 ואנו כרגע בחסר של 800-900, והחסר הזה הוא חסר אמיתי כי לאותו מעסיק חקלאי, שחסר העובד היחיד שיש לו, זה חסר של 100% עובדים. לקראת הכנס לסתיו, איך אנו מדברים כרגע על ה-900 עובדים כדי להביא אותם לארץ?

אבקש ככל האפשר לעשות מאמץ למצוא האנשים שאין להם הסמכה לעבודה כדי למלא את המכסה הזאת.

על הישראלים אין ויכוח, גם אפשר להביא ישראלים פדאל.

לגבי ה-2,500, מה שאמרנו לגבי היצואנים, אנחנו לא מתכוונים לא להרחיק אותם ולא לעצור אותם, אלא לעשות באמת את האיזונים וזה במילא כולל גם את הנושא של הערבה. הוקמו כמה ישובים בערבה. כבר נתנו הנחייה להתחיל ולהעביר לשם עובדים בכל הנושא של המנוידים.

לפחות בהנחיה של גנות, נאמר דווקא כן ללכת לקראת ולסייע. כמובן במגבלות, אם יש נניח החלטת ממשלה שמגבילה אותנו, אנחנו לא נעבור עליה, אנחנו אנשים שאמונים לממשלה ואמורים לבצע החלטות ממשלה.

לפי הנתונים שהם מוסרים בועדה פה מדי פעם, יש פה עשרות אלפי עובדים בלתי חוקיים בארץ.

לא הרבה, לא בחקלאות.

אני אומר דבר אחר. מדוע אותם מאותם אנשים שמשטרת ההגירה תופסת אותם לא תנסו לראות מי יכול להתאים לעבוד בחקלאות במקום להביא חדשים על כל עשרות אלפי הדולרים שמשלמים שם.

אתה מתכוון להלבנת עובדים?

גם לגבי העובדים שהגיעו, יש עכשיו תופעה מאוד קשה של עובדים הודיים. משהו קרה בהודו. אני מתכוונת לעובדי סיעוד הודיים שמגיעים לכאן באשרת סיעוד, בפליינג ויזה, מגיעים לפה בלי מעסיק, באשרה פיקטיבית בעצם ואף אחד לא מחכה להם.

מדובר בטיפולנו לפחות בעשרות עובדים אם לא יותר, שאלה עובדים שלא דוברים אנגלית אפילו. עובדים שמן הסתם לא דוברים עברית. אנחנו מתלוננים במשטרת ההגירה, פונים למשרד התמ"ת לבטל את ההיתרים האלה, מדובר כמובן בעשייה עבריינית. אבל במחשבה שנייה למה לא למצוא פיתרון לעובדים האלה? למה לא לעשות מעבר ענפי לעובדים האלה במקום להביא חדשים מחו"ל? ועוד בעניין ההבאה מחו"ל, אני לא ידעתי שיש כוונה להביא עוד 900 עובדים, אבל אנחנו בקו לעובד עומדים על כך.

לא, זה מאוד פשוט. יש 7 תאילנדים יבוא אחד הודי. אי אפשר לחיות ככה, הם חיים אצלנו. אתם לא מה זה לחיות כשיש לידי תאילנדים שגרים וחיים. אני מחויב לחייב אותם 120 על דיור, שאני ישראלי יכול להשכיר לו כל יום וזה נחתם ב-1500. אז תבינו על מה אתם מדברים בכלל, נמאס לי מכל הסיפור הזה. עובדה שיש לי שלושה עובדים פלסטינאים ועם עובדים פלסטינאים זה יותר קל.

הגיע הזמן שתיקחו יותר ישראלים.

רק הודעה אחרונה, אני מרשה לעצמי לדבר בשם יתר הארגונים שהיו שותפים בעתירה לנושא לבג"ץ. עם מביאים עובדים אנחנו תובעים שהחלטת הממשלה בנושא משנת 2005 בשורה של החלטות עוקבות תיאכף והעובדים האלה יובאו באמצעות ארגון ההגירה הבינלאומי באמצעות ה-IOM כדי לשים סוף-סוף קץ לתופעת ההגירה הבלתי חוקית.

אני אזמין אותך לבוא גם בשבוע הבא על מנת שנדון על העניין הזה בישיבה הבאה. אני רוצה לפנות לאסף אדיב מעמותת מען. אני מניח שהעיכוב בגלל הנושאים הטכניים. נאמר כאן שיש בעיה לחקלאים שיתנו להם התניה, שכדי לקבל עובד זר מתאילנד הם יהיו חייבים לקבל ישראלי. נאמר כאן ששולחים להם אנשים מטורללים, סליחה על ההגדרה.

ממה שאתה יודע מאותם גורמים מעמותת מען שאתם נתקלים בהם, יש עובדים ישראלים שרוצים לעבוד גם בחקלאות?

הבהרתי, יש לנו אורחת מאיגוד מקצועי מספרד שנמצאת כאן אלחנדרה פואנטס. אנחנו כעמותת מען עושים מאמץ ללא קשר להתפתחויות שישנן, כאלה או אחרות, פשוט שמים דגש על המאמץ בשטח. אנו מבקרים חקלאים ומנסים לשכנע אותם אחד על אחד כולל אנשים במשרד החקלאות, לדוגמא היום הייתי בקשר עם עמיר אנטלר מנהל משרד החקלאות בקריית שמונה, אשר קישר אותי עם בית האריזה במטולה, שם דיברתי עם מוטי, מנהל התפעול של בית האריזה במטולה, וסיכמנו כי ביום שני אנחנו יושבים איתו. מתחיל עכשיו קטיף של עונת הקיץ של פירות הקיץ באזור מטולה, המזכירה של בית האריזה מחלקת את הפליירים שלנו לכל החקלאים.

אנחנו עושים מאמץ גדול. פרסמנו על חשבוננו קמפיין פרסומי גדול מאוד לעובדים, באו הרבה מאוד עובדים להציע את עצמם, אני יכול לספר על שלוש פגישות שחזרו על עצמם שאני ראיינתי אישית.

מגיע אליי אדם מעוספיה, הוא עובד במפעל, מקבל 5,000 ש"ח, יש לו 5 ילדים, הוא בן 40, אשתו יושבת בבית, לא עובדת. הוא הסתדר עם זה עד עכשיו, הוא בא עם אישתו, אשתו רוצה לרדת לעבודה, אין להם אפשרות לפרנס את המשפחה עם חמשת הילדים. הילד הגדול כבר גומר את התיכון, רוצה להיכנס לאוניברסיטה, צריך עוד כסף, לא מסתדרים עם העלייה של המחירים, ועם הקשיים של החיים. לכן האישה רוצה לצאת לעבודה. אני אומר שחוזרים אלינו הרבה אנשים כאלה שמוכנים לעבוד.

אישה כזאת שהיא אמא לחמישה ילדים רוצה לעבוד בחקלאות?

כן, הילדים כבר גדולים, יוצאים ב-5 בבוקר.

אני רוצה לומר שישבתי לפני שבוע, ביום רביעי שעבר, עם אישה שעבדה 6 שנים דרך אאיס בשדה יעקוב, קיבלה 70 ש"ח על 7 שעות עבודה, אחרי 6 שנים של עבודה היא הולכת להתחתן, והמעסיק שלה היה מבטיח לה שהוא משלם לה ביטוח לאומי, ולא ברור לה אם הוא אכן שילם לה או לא שילם, תלושים היא בחיים לא ראתה.
תבין על מה מדובר. אנשים יוצאים לעבודה גם ב-70 ש"ח וגם ב-80 ש"ח ליום כי האלטרנטיבה היא לשבת בבית ללא שום עבודה.

הסטטיסטיקה היא מאוד ברורה. נשים ערביות לא נמצאות בשוק העבודה בכלל. השיעור של ההשתתפות בעבודה של נשים ערביות, כולל לשכת התעסוקה וכולל ביטוח לאומי, 19 אחוז. זאת אומרת 81% מהנשים הערביות לא רשומות בכלל, לא נמצאות בשום מעגל.
יש לנו נכון להיום קבוצות שעבדו בקטיף ענבים, גמרו קטיף ענבים, וכרגע יושבות בבית. קבוצות שעבדו בהפריית אבטיחים, יושבות בבית. אני מדבר רק על אזור הצפון. יש לנו קבוצות שחוץ מאנשים שבאו ונרשמו ואתה לא יודע עדיין כמה יהיו וכו', יש עשרות של קבוצות של אנשים שעבדו, סיימו עבודה יושבים בבית, אז מה שקורה זה שלוקח כשבועיים שלושה עד שאנחנו רצים, משכנעים וכו'.

אז אולי אתם עושים פה טעות שאתם לא עובדים מול שירות התעסוקה, שהוא ידאג לרצף העבודה.
אני לא מאשים את עמותת מען, אתם סך הכל עושים הכל בהתנדבות וברוח טובה, אבל למה לא עובדים עם שירותי התעסוקה?

ראשית כל יש בינינו קשרי העבודה. מה שהוא אומר פה, שהם משקיעים בהיבט של המעסיקים בהקשר של גיוס המשרות. יש את הנכונות לעבוד, והעבודה הקשה שאתם עושים זה ללכת לאתר את המעסיקים שמוכנים לקלוט את הישראלים.

אין לנו שום בעיה מבחינתנו גם לחשוף את המידע אם יש לנו הזמנות מהמעסיקים ואנחנו לא מצליחים לספק. אם יש איזה כשל מקומי, אנו גם יכולים לתקן אותו.

אני מאוד מבקש שתעבדו יחד ביתר רצינות.

אני אתייחס לזה, דרך אגב זו לא הבעיה היחידה שלנו, אנחנו גם מתחרים עם הדולר ליום. אנחנו מתחרים עם הכל. אבל בסופו של דבר אנו משלמים כפול שכר מינימום. אנחנו שכר בעונש אמרתי, שכר מינימום אחד לעובד ועוד שכר מינימום אחד למדינה. אז תחשב עד כמה יש לנו בעיה, והלוואי וישראלים היו מוכנים לעבוד.
לדוגמא, הייתה אצלי חידם, אמרתי לה - תראי, אני שכן של עיר קטנטונת, של קלנסווה. יש לי העדפות אין מה לעשות. קלנסווה שכנה שלי, שמפיי לא. אני מבקש להתחיל משם. התשובה הייתה 'אין לי משרד שם אני לא יכולה'. אז לכן אני אומר לך, תביא לי מקלנסווה, אני מקבל.

אבל מה, אתה אומר רק מקלנסווה או מתאילנד?

רק רגע, זו עיר של 50,000 תושבים. מה הסיפור? ברגע שזה לידי, אני נמצא כל יום בקלנסווה ויש לי גישה.

קלנסווה מגדלים תותים ומוכרים אותם ביוקר, הם לא צריכים אותך.

לא לא, אין עבודה בחקלאות בקלנסווה. כל אלה מקלנסווה עובדים בבניין, אתה לא תמצא אותם. נשים יכול להיות שתמצא לחקלאות.

מבחינתנו דיברנו גם על הפיילוט של ה-5 מיליון. יש כל מיני תוכניות שישבנו עליהן.

אנחנו עושים את המאמץ שלנו. כל ניסיון שיהיה, כל פתיחה שתהיה, מבחינתי יש מאגר של אנשים וכל הצלחה שישנה, כל השכנות מגיעות לאישה הזאת, אנחנו גם רוצות לבוא גם. זה המצב, זו המציאות.

בתור היכרות של המובטלים והמגזר הלא יהודי, המשפט האחרון שאסף אמר הוא מאוד משמעותי. השכנה רואה והעיר רואה. כלומר אצל הנשים במגזר הערבי, קשה לנו מאוד בהתחלה להתמודד בהפניית נשים לעבוד, אבל כאשר עושים ויוצרים קבוצות של עבודה יש לזה סיכוי מאוד גדול.

זה בדיוק מה ששירות התעסוקה צריך לעשות. אני יודע שהממשלה מגמדת אתכם וקורעת את שירות התעסוקה, אבל תלחצו כמה שאפשר לעשות את זה.

אבל זה נוגע בי, היחיד שנתקע פה זה אני. כשאני יוצא מפה אני רוצה לדעת בדיוק מה עם ההארכה של העובדים של היצוא.

את זה תדע בדיוק.

תודה רבה, אנחנו שמענו כאן ממשרד התמ"ת וממשרד הפנים שהכוונה לגבי ה-2,500 עובדים הללו זה לא להחזיר אותם למדינה שלהם, אלא לעשות מילוי של החסר בתוך ישראל ולהאריך את השהות שלהם בארץ, וזה דבר שמקובל עליכם כמו שאני מבין.


הדבר השני, אתם באמת שוקלים לבטל את ההתניה של עובד ישראלי על כל עובד זר?

אני לא ראיתי את ההצעה שהולכים להגיש ביום ראשון, אבל היות וכבר חילקנו את ההקצאה וההקצאה הסתמכה גם על הייצוא, עבורנו גם ביצוא זה יהווה עבורנו בעיה, אם עכשיו ייקחו בעצם את ה-2,500 כי ההקצאה של העובדים הזרים שכבר חולקה הסתמכה על זה.

אני יכול לספר שכאן נמסר כי יש עובדים ישראלים שרוצים לעבוד ואין שום סיבה שתבטלו את ההתניה הזאת. תפעלו שהיא תעבוד באופן יותר דינאמי. אם צריך, שמשרד החקלאות ייעשה ניוד. השגנו להם כסף, הם לא משתמשים בו.
אגב מה עם הפיילוט, מה את יודעת להגיד ?

עדיין אני לא יודעת להגיד כי המנהלת שלי תניב היא מתעסקת בזה.

קודם כל לגבי הפיילוט, אני בקשר שוטף עם תניב היות ואני התחייבתי להביא 200 עובדים ישראלים, וניסיתי לעשות זאת בדרכים כאלה ואחרות.

כאן כבר נמסר שהפיילוט יהיה בעמק חפר.

אני התחייבתי על 200 עובדים ואני מתכוון לעמוד בזה. תניב אמרה לי שעכשיו הם מכינים את המסמכים, אז אני מחכה בינתיים, ובנובמבר נתחיל את ההעסקה. מה שביקשתי, היות והעבודה בחקלאות היא עונתית, ביקשתי מנובמבר עד מאי, אחרת אני לא רואה אפשרות. אגב אני מזמין אגב בחודש הזה את כל הועדה רק להיכנס לחממה ולראות איך מפזרים זבל עם הזבובים בחום של 45 מעלות. אני עוד לא מכיר את הישראלי שייסע שעה וחצי מבאר שבע או מאילת בשביל הדבר הזה. ייתכן ויש כזה, אם לחפש טוב יכול להיות שנמצא אותו. ובאמת אני רוצה להזמין את כולכם, רק אני מעדיף שזה יהיה בחורף ולא עכשיו, כי אם אתם רוצים להתרשם מחקלאות אמיתית אז באחריותי יהיה לכם סיור מרתק.

מבחינתי אתה תבחר באיזו עונה לעשות את זה, שי ואני נבוא.

אני מזמין את כל הועדה, יהיה לכם סיור מאוד מעניין. בנושא של ה-2,500 עובדים, ואני מתעסק עם הדבר הזה מהרגע שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון עם זה, יש לטעמי, איך שאני מתרשם מכך, דיסאינפורמציה בין שלושת המשרדים- חקלאות, תמ"ת, משרד הפנים. הממשלה קיבלה החלטה, והחקלאים לא מצליחים לעמוד בהחלטה. אני חושב שזה עלה בועדת כספים, עלו גם כל האזהרות וכל הנורות האדומות, חלק מהחקלאים מצליחים לעמוד בזה, הכל טוב ויפה אצלם. ועדת הכספים ממליצה להביא את הנושא לדיון נוסף, להביא הצעת החלטה חדשה לממשלה שזה לא יהיה מותנה, ולטעמי בצדק. זאת אומרת אנחנו עם התנאים המיוחדים שלנו, בערבה התיכונה, אנחנו צריכים עובדים. וכל ההתייפייפות סביב הישראלים זה אולי טוב לאזורים בהם באמת יש ישראלים. וכפי שאמרתי, אני חושב שמה שקורה היום זה דיסאינפורמציה.
העובדים האלה הם עובדים שלמעשה בסוף אפריל נגמרה ההרשאה שלהם והם קפצו בכל המחשבים של משרד הפנים כעובדים עודפים. מה שקורה, זה שמשרד הפנים אומר – סליחה, אני העבודה שלי זה לאכוף. אם אצל חקלאי פלוני מופיע שיש לו שני עובדים עודפים למרות שהוא קיבל אותם לפי דין וכו', אין לו את האפשרות לחדש את כוח העבודה שלו. כי מה לעשות, הם קפצו כעובדים עודפים. ומה עושים עם עובדים ספר, לוקחים אותם לאיפה שחסר. ובאמת יש מקומות שחסר בהם.

רבותיי, אנחנו מתעסקים פה בבני אדם. אם מישהו חושב פה שהחקלאים לא בני אדם, כי אני רואה מה מפרסמים בארץ, הוא טועה. כי כרגע אנחנו לפחות בערבה התיכונה, מאוד אוהבים את העובדים שלנו, אצלנו הם בני בית, מדובר פה בבני אדם. לא ייתכן שאם עוד חודש תעבור החלטת ממשלה שמשנה את ההחלטה הקודמת, יחליטו לעשות עכשיו אכיפה, ייקחו את העובדים האלה וישימו אותם במקום אחר, אם כל הבלגאן של אמצע הלילה שאנחנו מכירים, עם הבגדים או בלי הבגדים, ואחרי חודש יגידו להם – סליחה טעינו, בואו תחזרו לפה. זה לא אנושי וזה לא מתאים למדינה מתוקנת להתנהל ככה. בנוסף לזה שהעובדים האלה רשומים כעובדים עודפים במשרד הפנים, לא ניתן לבצע שום ניוד. בגלל חוק הסניטציה, עכשיו במשקים בערבה לא גדל כלום, אסור שהיה שום דבר ירוק. המדבר הופך למדבר בקיץ, מייבשים הכל כדי לפחית את נזק החרקים, וזה מתבצע אחת לשנה מה-15 ביוני עד 25 ביולי. זה חוק שעבר בכנסת, הוא נועד בשביל שהשתיל שישימו בחודש אוגוסט, לא יהיו בו מזיקים. אז אני אומר, על הנושא הזה יש לתת את הדעת ומיד. לא יכול להיות ש-2,500 עובדים לא ניתן לנייד. זה דבר שפוגע גם בהמשך בכל העיקרון של ממשלת ההגירה.

אמר פה מישהו לגבי העלויות של התאילנדים, אני מסכים איתך במאה אחוז, העלויות הן לא ריאליות. אנחנו מכינים כרגע עבודה מאוד גדולה עם פרופ' עזרא סדן המרכז את כל הנתונים, והמנתח אותם, ואם וכאשר נמצא שצריך לעשות שינוי חקיקה, אנחנו נפעל לשינוי חקיקה בנוגע לעלויות שמכתיבים לנו.

בהקשר לשאלה על הפיילוט, אני רוצה לומר שמאז שהיה את הפרסום בעיתון יש קומץ של ישראלים שמתקשרים ודווקא כן רוצים לעבוד, ושואלים אותי על עבודה. התחלתי לאסוף שמות.

אני רוצה להגיד לך יהודית, שאם משרד החקלאות ומשרד האוצר קצת מתעשתים, מוסיפים לקחת כסף לעניין הזה, לא רק שזה היה עובד, זה היה הופך להיות להיט אדיר בארץ. פשוט המדינה הזאת החליטה להרים ידיים, זאת הבעיה. התעקשתי על ה-5 מיליון, קיבלתם אותם ואני מקווה שמשהו יצליח גם בערבה וגם בעמק חפר, על זה נמשיך לעקוב בדיונים הבאים.

לגבי ה-2,500 עובדים זרים שחסרים עכשיו, אני דיברתי עם גנות. גנות אמר שהם הולכים למבצע מאוד גדול, ויעבירו עובדים מצד לצד. אם הוא מתכוון לזה שהעודפים הם עובדי הייצוא, חבל על הזמן. זה לא יקרה. אם אכן יש עודפים שאני לא יודע עליהם שהולכים להעביר ממקום למקום, באמת שבועיים זה זמן סביר, אבל אחרי זה כבר לא.

אני הולך לסכם את הישיבה בכך שמקובל עלינו הפתרון של משרד התמ"ת ומשרד הפנים בתיאום עם משרד החקלאות לגבי הנושא של ה-2,500 עובדים, שלא להחזיר אותם לארצם אלא להאריך את תקופת השהות שלהם פה, וזאת כדי לא להביא עובדים חדשים שהתכוונו להביא. אני חושב שזה פיתרון נכון.

הדבר השני, אני ממליץ שאנחנו לא נעודד את הביטול של ההתנייה של העובדים הישראלים, כי אנחנו רוצים עובדים ישראלים בחקלאות. צריך להבין, זה לא רק עניין טכני. העניין של העובדים הישראלים בחקלאות זו גם איזושהי תקווה שהחקלאות הזאת יכולה להמשיך להיות חקלאות ישראלית.
למדנו למשל מנושא הבניין, שעובדים שנכנסו לבניין נשארו בבניין. חלקם אפילו הפכו להיות קבלנים, קבלני משנה, ובכל מיני תפקידים כאלה. אנחנו רוצים כמה שיותר עובדים ישראלים בחקלאות.

אין להשוות בין בניין לחקלאות, בחקלאות אם אני לא אשאר חקלאי, לא תהיה חקלאות ישראלית.

דוד, אני עבדתי גם בחקלאות וגם בבניין, ואפשר לעבוד גם בזה וגם בזה. המדינה הזאת נבנתה על ידי ישראלים שבאו לכאן, עולים חדשים שהלכו לעבוד גם בבניין וגם בחקלאות, בנו את כל החקלאות, אז יש מעין.

כל המתפרות שכחת? עשרות אלפי אנשים עבדו גם במתפרות. עסקתי בתחום הזה גם, אז מה? קונטיינרים מגיעים מסין יום יום. על מה אתה מדבר?

אולי נמצא פשרה שאם תישאר ההתניה, לפחות נקשור אותה בפיילוט הזה, כדי לתת זמן, כלומר להאריך עד סוף השנה.

אנחנו ועדה של הכנסת, לא הממשלה. בינתיים יש החלטת ממשלה עם ההתניה של עובד זר אחד על עובד ישראלי אחד, ובעניין הזה אין שום שינוי. אם יהיה שינוי נדון בו. כרגע אני לא חושב שיש סיבה להשלים עם זה שיהיה ביטול של ההתניה הזאת, כי יש ישראלים שרוצים לעבוד, ואנו רוצים לעודד את עבודתם, ואם למשל הממשלה צריכה לתת כסף ותקציב להסעה במקום להביא עובדים מתאילנד, שתיתן כסף להסעה. ואם היא צריכה לתת תגמול יותר גדול בעבור עבודה של ישראלים במקום להביא עובדים מתאילנד או מהודו, שתיתן יותר תגמול. זה יותר שווה לחקלאות הישראלית ולתעסוקה בישראל.

בהתחלה צריך לבטל את כל המיסים, יהיה לנו יותר כסף פנוי לשלם לישראלים. קודם צריך לעשות את זה כדי שנוכל לשרוד. קשה לסיים את החודש.

רבותיי, זה הסיכום, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00