PAGE
63
ועדת החינוך, התרבות והספורט

16.07.08

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 479

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, תשס"ח (16 ביולי 2008), שעה 09:00

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מוסד חינוך תרבותי ייחודי), התשס"ז-2007

של חה"כ דוד אזולאי, חה"כ שלמה בניזרי, חה"כ נסים זאב, חה"כ יצחק וקנין,



חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ יעקב מרגי. (פ/2733)

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

חיים אמסלם

שמואל הלפרט

אלי ישי - שר התעשייה המסחר והתעסוקה

השר משולם נהרי

חה"כ מזור בהיינה

חה"כ משה גפני

חה"כ יעקב מרגי

חה"כ יעקב כהן

חה"כ שלמה מולה

חה"כ אבשלום (אבו) וילן

חה"כ יורם מרציאנו

חה"כ לשעבר אורי אור

משה שגיא – מנהל אגף בכיר לכלה ותקציבים, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג – יועמ"ש, משרד החינוך

עו"ד שנית הראל – לשכה משפטית, משרד החינוך

עו"ד אבישי פדהצור, משרד המשפטים

ריקי ארמן – רפרנטית חינוך, משרד האוצר

נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו – סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

עו"ד גלעד קריב, המרכז לפלורליזם יהודי

סאני כלב – פלורליזם יהודי, המרכז לפלורליזם יהודי

יואב ללום – יו"ר המטה למאבק באפליה עמותת "נוער כהלכה"

פוריס לורן – נציגת ארגון המרכז לפלורליזם יהודי

דרור אלוני – ראש המועצה המקומית כפר שמריהו, נציג שלטון מקומי

אברהם פרידמן – יו"ר עמותת איגוד הישיבות

שלמה ברילנט – מזכיר איגוד מנהלי הישיבות

אריאל דרעי – יועץ השר נהרי

עדיאל גליס – יועץ משפטי – איגוד מנהלי הישיבות

יהודה סקר – הנהלת ארגון הורים ארצי

מרב ישראלי

יהודית גידלי

אתי בן שמחון



הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מוסד חינוך תרבותי ייחודי), התשס"ז-2007

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אדוני היושב ראש, נוכל להתחיל במה שלא הספקנו בישיבה הקודמת בחוק הפיקוח. ברשותך, אומר את הסעיפים בחוק הפיקוח שהם רלבנטיים לחוק הזה, והסעיפים שאינם רלבנטיים לחוק הזה והסיכומים שהגענו עם השרה, הסיכום שהתחייבנו לגביו. אם תרשה לי, אומר את כל הסעיפים.

בסדר גמור.

סעיף 1 בחוק זה –

"בית ספר" – לרבות גן ילדים וכל מוסד חינוכי אחר;

"עובד חינוך" – מי שעוסק בבית ספר ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך;

"עובד שירות" – מי שעוסק בבית ספר ואיננו עובד חינוך;

"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, או סגנו;

"רשות הבריאות" – מי ששר הבריאות מינהו כך לענין חוק זה;

"תברואה" של בית ספר – לרבות מצבם התברואי של מבני בית הספר, החצר, הציוד והריהוט שבו, התאורה, החימום והאיוורור, צפיפות התלמידים בחדרי הלימוד ובחדרים אחרים, וכן הציוד המשמש להכנת מזון, כלי האוכל, אכסנת מצרכי המזון ואיכותם.


סעיף 2 – חוק הפיקוח נמחק, איננו רלבנטי לחוק הזה.

בוא ונדבר מה כתוב בסעיף.

בדרך כלל זה הנושא הפדגוגי.

בעיקרון, אולי נאמר רק את המסגרת.


הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, סוכם שמלבד הוראות שלא רלבנטיות לחוק הזה, יחולו על בתי ספר מוסדות חינוך לפי החוק שלנו. לגבי אופן התחולה אולי נדבר אחר כך, אבל עכשיו אנחנו נדבר על הוראות שהן רלבנטיות לחוק הזה ולא רלבנטיות.


לעניין ההגדרות צריך לבדוק מה רלבנטי ומה לא.

חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור שואל לגבי סעיף 2 שאנחנו לא דנים עליו, מדובר על בית ספר שבו לומדים ומתחנכים באופן שיטתי גם ילדים, חינוך יסודי, חינוך על יסודי, בית ספר לבגירים, מוסד להשכלה גבוהה, בית ספר שעובדי החינוך בו הם עובדי מדינה, ישיבה וכן סמינר.


סעיף 3 הופך להיות סעיף 2 היות וסעיף 2 נמחק.

3.
לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רשיון כאמור (להלן – רשיון).
4.
(א)
בקשה לרשיון תוגש למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על הענינים המפורטים בסעיף 9 ויצורפו לה תשריטים של מבני בית הספר ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות.

(ב)
המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש תוך ארבעה חדשים מיום הגשתה.


אדוני היושב ראש, מה שהיועצת המשפטית של הוועדה אומרת, אנחנו נדון לאחר מכן האם אנחנו שמים את הסעיפים האלה בחוק או שאנחנו שולחים לסעיפים האלה. אנחנו מבקשים שיהיה בחוק כל הנושאים שעליהם אנחנו מדברים. אם אכן יהיו בחוק, המספור של הסעיפים האלה הופך להיות שונה. לכן אני מקריא את זה עם מספור שונה בגלל שאני מבקש שיהיה בחוק עצמו, לא לשלוח לאיזשהו מקום.

בכל מקרה המספור יהיה שונה.

בסדר, אני לא אקרא מספרים בכלל.


(א)
המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, ושל הועדה המקומית לתכנון ולבניה, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, שבתחומן נמצא בית הספר שהבקשה מתייחסת אליו.

(ב)
רשות החינוך המקומית והועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי תוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור.

(א)
המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה לרשות הבריאות, ולא יתן רשיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן הרשיון מבחינת התברואה.

(ב)
רשות הבריאות תעביר את החלטתה למנהל הכללי תוך חדשיים מיום קבלת העתק הבקשה.


לא יתן המנהל הכללי רשיון לחבר בני אדם אלא אם הוא תאגיד.


לא יתן המנהל הכללי רשיון לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה, או כל עוד מתנהלת נגדו לפי חוק חקירה על עבירה כאמור; לא יתן המנהל הכללי רשיון לתאגיד אם מי שבידו השליטה עליו הורשע בעבירה כאמור או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה כאמור.



(א)
לא יתן המנהל הכללי רשיון אלא אם הוא סבור כי תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג בית הספר שהבקשה מתייחסת אליו בענינים המפורטים להלן:


שתי הפסקאות הראשונות נמחקות מכיוון שזה כבר התערבות בתכנים שבהם כל החוק כמדבר שלא יקרה, ולכן תכנית הלימודים, מערכת השיעורים שדיברתי על זה כבר בישיבות קודמות עובר לגוף החוק בצורה שהוא מתאים לחוק הזה ואותו דבר לגבי הכשרתם וכושרם המקצועי של סגל עובדי החינוך;

הכשרתם וכושרם בעניין הזה אין לנו הוראות חלופיות בחוק שלנו. השאלה אם יש צורך בהוראה חלופית בחוק הזה, אם אתם מורידים את זה פה.

אנחנו לא מסכימים לזה, זה גוף החוק.

היה מסוכם עם השרה והיא ירדה מזה.

אז אין שום בדיקה.

לא של עבירות, לא של הרשעות.

עבירות כן.

לעניין הרשיון לא לעניין עצם העיסוק בהוראה.

התשובה היא בהמשך החוק.

יש בדיקה של העבירות, יש בדיקה של עבר פלילי.

מכוח החוק הזה.

אם אנחנו מורידים את זה פה צריך לוודא מה כן חל בחוק שלנו, והאם זה בחוק הפיקוח או שצריך הוראה מיוחדת בחוק הזה.

על סעיף 9(2) למצוא את המקביל בתוך החוק.

זה בחוק הפיקוח יש את זה בהמשך בפרק ג.

היתה הוראה שאומרת כיצד השר יאשר בתי ספר כאלה, זאת למעשה ההוראה העיקרית בחוק, והיא אכן צריכה לרדת מסעיפי פיקוח.

אבל אין לה מקבילה בסעיף של ההכרה.

אם יורשה לי, אולי דרך המלך באמת לתקן בסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו כמו שדורית מורג אמרה בנושא הרישוי, השר ומי שהוא הסמיך רשאי להכיר וכו', אז הסעיף הראשון זה הסעיף שהרב משה גפני דיבר עליו, וניתן בו חינוך שיטתי בהתאם למניעים העיקריים של הקבוצה התרבותית וכו', ואז כאשר אני אוסיף איזשהו סעיף קטן - -

יש את סעיף 2 לגבי מספר תלמידים ושעות לימודים.

צוות ההוראה בו או סגל ההוראה בו, יש למצוא איזשהו נוסח שיהלום באמת מצד אחד את החרות התכנית, ומצד שני כן יקבע איזשהן אמות מידה.

אבל יש את זה בהמשך.


מבני בית הספר והגישה אליהם, החצר, מספר הכיתות וחדרי הלימוד, הספח והשירות;
(4)
תנאי הבטיחות בבית הספר;
(5)
הריהוט והציוד של בית הספר;
(6)
הבסיס הכספי לקיום בית הספר.

(ב)
במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים בסעיף קטן (א), יתחשב המנהל הכללי בסוג בית הספר ובגילם וצרכיהם של התלמידים – הכל בהתאם לכללים שהתקין שר החינוך והתרבות בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.


המנהל הכללי רשאי להתנות את מתן הרשיון בתנאים שיש לקיימם מראש, ורשאי הוא לקבוע ברשיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו.

רשיון יכול שיהא קבוע או לתקופה שתיקבע בו ושלא תפחת משנת לימודים אחת.


לא יועבר רשיון מאדם לאדם אחר, אלא באישורו של המנהל הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות.

סירב המנהל הכללי ליתן רשיון או לאשר העברתו לאחר, רשאי המבקש, תוך עשרים ואחד יום מהיום שנודע לו על הסירוב, לערור על כך לפני ועדת ערר לפי סעיף 14.


(א)
שר החינוך והתרבות ימנה ועדת ערר המורכבת משלושה אלה:
(1)
מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי שיתמנה לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2)
שני חברים שלפחות אחד מהם אינו עובד המדינה.

(ב)
הודעה בדבר מינוי ועדת הערר תפורסם ברשומות.

(ג)
סדרי דין של ועדת הערר ייקבעו בתקנות על ידי שר החינוך והתרבות.

(ד)
ועדת הערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתת לפי פרק זה.

א.
החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.


(א)
נוכח המנהל הכללי כי לא נתקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבמילוים הותנה רשיון, רשאי הוא להתרות בכתב בבעל הרשיון, ואם התנאי לא קויים תוך שלושה חדשים מיום ההתראה, רשאי המנהל הכללי לבטל את הרשיון.

(ב)
מי שרשיונו בוטל כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר כאמור בסעיף 14.

העסקת עובדים בבית הספר


מה שאנחנו מבקשים שלא יהיה בחוק – 2 הפסקאות הראשונות.

(א)
לא יעסיק אדם עובד חינוך אלא אם יש בידי העובד אישור בכתב מאת המנהל הכללי כי אין לו התנגדות להעסקתו כעובד חינוך.

(ב)
לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור כאמור למי שכשיר להיות עובד חינוך אלא אם נתקיים אחד מאלה:


את הסעיפים האלה אנחנו מבקשים למחוק, מכיוון שהמנכ"ל לא נותן אישורים למורים בישיבות.

מישהו צריך לבדוק את הקיום של התנאים.

אגיד מה יש כן.

העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה.

העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זאת אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך.

בעיקרון, מישהו צריך לבדוק את הקיום של התנאים האלה.

מי יבדוק אותם?

המנהל הכללי.

אם אתה אומר המעסיק לא יעסיק ואתה מתייחס למנהל הכללי רק בעבירה- -

בסעיף 32 המנהל הכללי כתוב במפורש והוא מטפל בזה. נגיע לשם.

כן, אבל איך הוא יידע על זה. הוא צריך לדעת על זה בעיקרון. המנגנון של האישור נועד כדי שהוא יוכל לבדוק את קיום הסעיפים. אם אתה מבטל את מנגנון האישור אז בעצם אין דרך שהוא יידע על הדבר.

הוא בודק כמו שהוא בודק את התחזוקה את הבריאות.

אתה מגיש ברשיון. אתה מגיש את הפרטים, אתה מגיש את הפרטים של האדם, אחרת הוא לא יידע.

את הפרטים שהוא רשאי למנוע ממנו הוא יכול לבדוק אם יש לו קלון, אם יש פלילי את זה הוא יכול לבדוק.

איך הוא יכול לבדוק את התנאים האחרונים שמתמלאים, באיזה אופן יכול לבדוק אם אין את התנאים הבסיסיים. אני לא מדבר על התכנים, אני מדבר על החלק המינהלתי הפיקוחי, איך הוא יכול לפקח.

איך הוא מפקח היום?

לכן רוצים להסביר בחוק. זאת לא הכוונה, למה לא לשפר אם אפשר לשפר.

בסעיף 32 המנהל הכללי יש לו סמכות בכל מקרה.

יש לו סמכות לסגור בדיעבד.

הוא מקבל את הפרטים של המורים בכל מקרה.

צריך למסור לו אותם מראש מכוח החובה שבחוק לאשר.

זה לא כתוב כאן.

אני אשאל שאלה זדונית, נניח העובדים שלא ראוי שילמד, לא רק מבחינה פלילית, מבחינת להיות איש חינוך - המסוגלות שלו, מי בודק את זה?

מנהל בית הספר בודק.

למנהל בית ספר אין סמכות. הסמכות העל הגבוהה ביותר זה המנהל הכללי. איך אתה מקבל עובד, אין לך איזשהו קריטריון מסוים. שוב פעם, אני לא נכנס למהות.

חבר הכנסת שלמה מולה,אתה יודע שדווקא בבית הספר שלנו ברוך השם, מי בודק את זה...

חבר הכנסת כהן לא מדובר על בית ספר, מדובר על ישיבה. בישיבה העיקרון של כל החוק הזה שהמנהל הכללי של משרד החינוך יכול לבדוק עבירה שיש עימה קלון, יכול לבדוק ביטחון המדינה, יכול לבדוק את כל הנושאים האלה. הוא איננו יכול לבדוק את הכשירות להיות עובד חינוך בישיבה, בגלל שגם המנהל הכללי לא יכול כשיר להיות מורה בישיבה.

אבל אתם תייצרו איזשהו הליך של מבחן כלשהו.

איזה מבחן, מבחן של מה? על הרמב"ם, על מה.

נניח אתה ממנה ראש ישיבה.

נראה לך שהמנהל הכללי הוא עד כדי כך טיפש, מראיין את האדם והוא מקבל אותו בלי כללים, כל כך פשוט, התשובה מאוד פשוטה. אנחנו לא מקיימים דיון על דברים חריגים.

היו דברים מעולם.

ברשותך אדוני שתי הערות. קודם כל צריכים לזכור שהחוק הזה לא חל רק על הישיבות הקטנות. הישיבות הקטנות הן אחד מסוגי מוסדות החינוך שהחוק יחול עליהן, אבל יש עוד מוסדות. אכן הדיון צריך לצאת מתוך נקודת מבט רחבה יותר ולא צרה, בלי כמובן להטיל דופי במוסד חינוך כזה או אחר. צריכים לזכור שהחוק הזה הוא חוק כללי שאמור לחול על כולם.


לעניין המבנה של סעיף 16. אני לא מצליח להבין מה הסירוב הכל כך עמוק להכליל את סעיף 16, וטרם אני אזכיר את ההגיון שמאחוריו, אולי אפילו הרב משה גפני יסכים שהשד איננו כל כך נורא. מצד אחד סעיף קטן (א) בסעיף 16 כנוסחו היום אומר: "שלא יעסיק אדם עובד אלא אם הוא קיבל את אישור המנכ"ל". לכאורה זה נותן למנכ"ל שיקול דעת מאוד רחב.


מצד שני סעיף קטן (ב) בא מייד ובכפיפה אחת מצר את שיקול הדעת של המנכ"ל לעניין התנאים לאישור. הוא אומר שהוא לא יסרב לתת אישור, אלא אם כן מתקיים אחד החריגים. בואו ונראה מהן אותן חריגים. החריג הראשון הוגשה באוויר, זה בוודאי לא איזשהו דבר שהרב משה גפני: מתנגד. הרב משה גפני:, אני מתכוון הכנסת בכללותה.

לא, כשאתה אומר כשיר להיות עובד חינוך, כשיר אצלך זה לא בדיוק כשיר אצלנו.

לא, אבל אדוני יקרא את הסעיף ויראה שזה - - -

הסעיף הקטן השני – "העובד הורשע בעבירה אחרת". לא מתייחסים פה לא לכשירות ההילכתית הדתית התורנית לעצמאות שיקול הדעת או המחשבה או הרוח. הסעיף הקטן השלישי "הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו פגמים", זה סעיף כללי שלא מאפשר למנהל הכללי על בסיס גחמה, על בסיס אורך הזקן או צבע השפם של האדם לפסול אותו. כל הסעיפים האלה הם סעיפים מאוד ממוקדים, מאוד נתונים לביקורת מצד אחד, לא מכתיבים ולא מאפשרים שיקול דעת רחב מצד שני ואף לא אחד מהם כמעט, אולי אפילו בשולי השוליים, מתייחס לרוח של מוסד החינוך, לאופי הכללי הרוחני התורני של המורה.

מבחינה עניינית גם אתם כותבים המנהל הכללי סבור. חייבת להיות בדיקה מראש של הנתונים הללו. כדי שתהיה בדיקה מראש של הנתונים האלה, הם צריכים מישהו שיבדוק אותם. לכן המוסד לא יעסיק, זה פתיח שהוא לא מספיק ברור.

זה לא החוק היחיד במדינת ישראל. יש דברים שאנחנו כותבים בחקיקה וספר החוקים

מלא בחוקים כאלה, שלאדם אסור לעשות דבר מסוים, או אסור לו לנקוט בפעולה מסוימת, או אסור לו לעסוק בפעולה כלשהי, אין מנגנון שאומר שמשרד ממשלתי מטפל בזה. אנחנו לא יצרנו פה את המנגנון החדש הזה, זה לא פעם ראשונה שיש את זה בספר החוקים. אנחנו לא מסכימים בשום פנים ואופן שבישיבה המנהל הכללי יאמר מי יהיה עובד ומי לא יהיה עובד.

ואם הוא הורשע בעבירה?

אבל הורשע בעבירה זה בכל מקרה, הרי יש לו את הרשימה.

חבר הכנסת יעקב כהן, בואו ותענה על השאלה של אבישי. הוא שואל שאלה פשוטה, הוא אומר אני מבין את הרגישות, המנכ"ל לא צריך שיהיה לו סמכות לבדוק אם אתה מתאים או לא מתאים ללמד. הוא אומר לא, אין סמכות למנכ"ל להתערב בישיבה. הדבר היחיד שיש, שהמנכ"ל צריך לתת אישור שהעובד הזה לא עבר עבירות.

כבוד היושב ראש, הבנתי.

אם היה לך סעיף שאומר שהסמכות של המנכ"ל בסיפור הזה רק מותנית, זה לא מה שכתוב.

זה מה שכתוב.

אז תנסח את זה כך.

רבותי, בתוך עמי אנוכי יושב, בוא ונהיה מציאותיים עד החוק הזה, יש בתי ספר, המנכ"ל לא בודק, לא הוא ולא שלוחיו, אף אחד לא שלוחיו ולא בא שלוחיו לא בודק. בואו ונהיה פרקטיים ומציאותיים. אם אנחנו רוצים להיות מציאותיים, כתוב בחוק שהמוסד לא יעסיק עובד שהורשע בפגיעה בביטחון המדינה שיש עמה קלון, זה המוטו וזה העיקר. במציאות, גם בכל בתי הספר במדינה - אני פתחתי בתי ספר שעובדים לפי החוק הזה.

לא נדבר כפי שאמרנו, שאצלנו בישיבות פותרים את הבעיות האלה. אבל נגיד בחוגים אחרים, נגיד שנרצה לפתוח עוד רשת כזאת, המציאות היא מה שאנחנו צריכים לשים לב, שלא יהיה עובד שיכול לפגוע בביטחון המדינה. אם היה עובד כזה, אז כתוב בפירוש שאסור להעסיק כזה, המוסד לא יעסיק.

מה איכפת לך, מה הבעיה שלכם?

איך הוא יידע?

ממילא אף אחד לא בודק אף אחד.

בשביל מה אתה צריך, זה כתוב.

חבר הכנסת שלמה מולה יש לי הצעה. אנחנו מסכימים, זאת אומרת על זה אין דיון שלגבי הפעילות של המורה בתוך המוסד, המנהל הכללי לא מתערב.

כן.

אם התשובה כן, יש לי הצעה. קודם כל לפי דעת כולם לא צריך להיות בעניין הזה. אבל תישאר רק השאלה לגבי הדברים שאנחנו מסכימים שהמנהל הכללי צריך לדעת, את זה נשאיר להמשך, נשאיר את זה פתוח, נחפש פתרון. אבל בוא נדבר קודם על מה ודאי שלדעת כולם לא צריך להיות בסעיף הזה.

אם מותר לחדד, סעיפים 1, 2, ו-3 מדברים על מקרים מאוד קיצוניים. זאת אומרת, מקרים שיהיו צועקים, שיכול להיות שגם הישיבה עצמה יהיה להם לפעמים נוח דווקא שהמנהל הכללי ידחה ולא הישיבה.

אז כתוב בתקנון: "אם המנהל הכללי נוכח שלא התקיים בו אחד מהתנאים, הוא גם היום לא יודע".

בסדר, אז זה שהוא לא יודע, זה לא - - -

גם היום הוא לא יודע.

באופן כללי, אני מסכים עם הרב משה גפני, אני לא חושב שצריך להתערב בתוך התוכן המקצועי המהותי של העניין. אבל זאת שאלה גדולה, רשות שלטונית שמעבירה כסף לגוף כלשהו, היא צריכה לדעת שמה שהיא מעבירה ושמי שמשתמש בזה צריך להיות במידה סבירה שלא רק עבירות קלון בלבד. אגיד לך גם בצורה ברורה, איך אני יודע שהמורה זה הוא לא גזען..

תתקן את חוק הפיקוח.

שמשרד החינוך יראיין אותו.

חבר הכנסת שלמה מולה, הסעיפים באים להתייחס למה שאתה רוצה.

אבל חוק הפיקוח הוא על כולם.

המקום היחיד שאתה יודע שהוא לא גדל זה בחינוך משלב, שם כתוב שצריך להיות מישהו שיש בו את מידת הסבלנות וכו'.

צריך להיות איזשהו מנגנון שהמנהל הכללי - נכון שאתה מגיע בסוף לדברים קיצוניים, לא רק לדברים ביום יום, אני לא חושב שלמנהל הכללי יש זמן לבוא. אבל צריך לייצר איזשהו מנגנון שאפשר לסמוך עליו.

אני מציע שנראה בהמשך איך אנחנו מתגברים על הבעיה הזאת. נמשיך הלאה.

רק הערה קטנה לענין סעיף 16 וסעיף 32.

אבל לא הגעתי לסעיף 32. סיכמנו ואתה פשוט לא מקשיב לי.

אני מקשיב לאדוני ואני גם הבנתי. אני רוצה להבין את הנקודה הזאת כי אני בטוח שסעיף 32 יחזור בהמשך הדרך.

אז נגיע לסעיף 32.

הוא ילווה אותנו לאורך כל הדרך. כדאי שעכשיו נזכיר אותו בקטן, ואחר כך נשים אותו בצד, כי בלאו הכי הוא ילווה אותנו כל הדרך. סעיף 32 עוסק כפי שכתוב בו בביטול, בסגירת בית הספר. נניח שמגיע מורה, ונניח שמקבלים את ההצעה כאן. המורים נכנסים או מורה מסוים נכנס למוסד חינוך בלי שהוא יעבור את האישורים, ובדיעבד מגלים שהוא איננו כשיר, לפי הפתרון של הרב משה גפני, המוצא היחיד שיש למנכ"ל משרד החינוך הוא לסגור את בית הספר. ואז אנחנו נשמע את מה שאנחנו שומעים לפעמים, לפחות אני שומע מהצד של משרד החינוך, אדם אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. האם בגלל מורה אחד תסגור את כל בתי הספר, תשלח עשרות או מאות תלמידים לרחוב? התשובה היא לא. צריך לעשות את המניעה הזאת כבר בשלב של מתן רשיון, כי זה ההבדל למעשה בין החכם לפיקח.

אני חושב שחברי הכנסת המציעים לאט משתכנעים.

סעיף 3 במקום: הוכח למנהל הכללי, אנחנו כמובן מבקשים על פי אותו עיקרון. יש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים. סעיף 4 צריך להימחק. העובד פוטר מבית הספר מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך

בואו ולא נבטל מהר, נקרא ונבין.

מה זה העובד פוטר מבית הספר?

יש עוד אפשרות לא לתת אישור בחוק הפיקוח אם העובד פוטר מבית הספר מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך והתרבות, ואין למנהל הכללי סרוב שהנסיבות ישתנו, מצדיקות ניסיון חדש בהעסקת העובד בבית הספר, כאשר ההגדרה שלו היא רחבה מאוד.

זאת אומרת, אם הוא חוזר בדלת האחורית פחות או יותר, אם פוטר במקום אחר הוא לא יכול לבוא למקום שני.

פוטר שלא מטעמים בסעיפים 1, 2, 3, אלא פוטר מטעמים פדגוגיים במערכת החינוך הממלכתית, ואולי הוא יתאים בכל זאת למערכת.

אם יש השפעה מזיקה על תלמידים זה נכנס בכל מקרה.

סעיף 3 אנחנו מסכימים שהסעיף נשאר, אבל לא המנהל הכללי, זה הדיון שאנחנו נקיים בהמשך.

צריך לקבוע מי בודק את זה. שמנו את הנושא בצד.

סייגים לאישור. המנהל הכללי רשאי לסייג אישור לפי סעיף 16 ולהגביל את תקופת תוקפו. המנהל הכללי רשאי לבטל אישור לפי סעיף 16 אנחנו מוחקים.

זה קשור לאותה סוגיה.

כן. זה עובר לסעיף ההוא. לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור לפי סעיף 16, ולא יבטל אישור אלא לאחר שנתן לנוגע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. מי שהמנהל הכללי סירב ליתן לו אישור לפי סעיף 16, או מי שאישורו בוטל לפי סעיף 18 רשאי לעבור על כך תוך 21 יום מהיום שנודע לו על החלטת המנהל הכללי לפני שר החינוך והתרבות.

בכל שנת לימודים במועד שנקבעו בתקנות ימסור בעל רשיון המנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך רשימה של עובדי השרות המועסקים בבית הספר. המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל הרשיון שיפטר מייד עובד שרות אם נתקיים לגביו אחד מאלה.

(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה;
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך;
(3)
הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים;
(4)
העובד פוטר מבית ספר מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך והתרבות ואין המנהל הכללי סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות נסיון חדש בהעסקת העובד בבית ספר.
17.
המנהל הכללי רשאי לסייג אישור לפי סעיף 16 או להגביל את תקופת תקפו.
18.
(א)
המנהל הכללי רשאי לבטל אישור לפי סעיף 16 אם נוכח שנתקיימה בעובד עילה מהעילות המנויות בסעיף 16(ב); אולם לא יבטל אישור כאמור על סמך עילה מהעילות המנויות בפסקאות (2), (3) או (4) לסעיף 16(ב) אלא לאחר התייעצות עם ארגון המורים המייצג את העובד הנדון.

(ב)
בעל רשיון חייב, לפי דרישת המנהל הכללי, לפטר עובד חינוך שאישורו בוטל כאמור בסעיף קטן (א) או שאין בידו אישור כאמור בסעיף 16(א).
19.
לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור לפי סעיף 16, ולא יבטל אישור, אלא לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
20.
מי שהמנהל הכללי סירב ליתן לו אישור לפי סעיף 16 או מי שאישורו בוטל לפי סעיף 18, רשאי לערור על כך, תוך עשרים ואחד יום מהיום שהודע לו על החלטת המנהל הכללי, לפני שר החינוך והתרבות.
21.
בכל שנת לימודים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, ימסור בעל רשיון למנהל הכללי או למי שהוא הסמיך לכך רשימה של עובדי השירות המועסקים בבית הספר.
22.
(א)
המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רשיון שיפטר מיד עובד שירות אם נתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה;
(2)
העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין להעסיקו בבית הספר;
(3)
הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים.

(ב)
בעל הרשיון חייב לציית לדרישת המנהל לפי סעיף זה.
23.
לא ידרוש המנהל הכללי לפטר עובד שירות כאמור בסעיף 22 אלא לאחר שנתן לעובד הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
24.
המנהל הכללי רשאי לאצול לאחר את סמכויותיו לפי סעיפים 22 ו-23.
25.
עובד שירות הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישה לפטרו כאמור בסעיף 22, רשאי לערור על כך, תוך עשרים ואחד יום מהיום שהודע לו על הדרישה, לפני שר החינוך והתרבות.
26.
לא יועסק רופא או אחות בבית ספר אלא באישור רשות הבריאות.
27.
(א)
לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם יש בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות להעסקתו מבחינה בריאותית.

(ב)
רשות הבריאות רשאית לסייג אישור לפי סעיף קטן (א) או להגביל את תקופת תקפו.

(ג)
שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לענין האישור לפי סעיף זה.

סעיף 28 בחוק הפיקוח עד פיסקה (ג) נמחק מכיוון שמדובר על תכנים ועל ספרי לימוד וכל מה שנלווה לעניין הזה, ספרי עזר בתוך הישיבה.


פיסקה (ג) המנהל הכללי יאשר מפעם לפעם בהתחשב בסוג בית הספר ואופיו את שכר הלימוד של בית הספר וסדרי גבייתו.


זאת אומרת, יש פה התערבות של המנהל הכללי בשכר הלימוד שזה דבר חדש שיהיה, לא היה קודם.


בעל רשיון יודיע למנהל הכללי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרשיון או במצורפותיה.

המנהל הכללי או מי שמינה לכך וכן רשות הבריאות רשאים בכל עת סבירה להיכנס לבית ספר ולחצריו כדי לברר אם קויימו הוראות חוק זה, התקנות לפיו ותנאי הרשיון; ורשאים הם לדרוש מבעל הרשיון או ממנהל בית הספר כל ידיעה הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי חוק זה.


המנהל הכללי או רשות הבריאות רשאים לדרוש מבעל רשיון, בהודעה בכתב, לתקן תוך מועד סביר כל ליקוי בענין הנוגע לבית הספר או לתברואה בו, אם נראה להם כי התיקון דרוש כדי לקיים הוראות חוק זה, התקנות לפיו או תנאי הרשיון; בעל הרשיון חייב למלא אחרי דרישה כאמור תוך המועד הנקוב בה.


(א)
המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת בית ספר אם נוכח שנתקיים אחד מאלה:
(1)
בית הספר מתנהל ללא רשיון;


עוסק בו. עובד חינוך בניגוד לסעיף 16, כך אנחנו מבקשים.

אני אומרת שוב את מה שאבישי אמר לגבי הסגירה של בית הספר.

עוסק בו, עובד חינוך בניגוד לסעיף 16.


לא קוימה דרישתה של רשות הבריאות לתקן ליקויים לפי סעיף 31;

בבית הספר מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה.


נוכח המנהל הכללי כי בבית הספר הופר איסור האפליה.


אנחנו מבקשים את חוק זכויות התלמיד למחוק, ובמקום זה להפנות לחוקי האפליה.

מה זה חוקי אפליה?

יש חוקים שאוסרים על אפליה מכל סוג שהוא. אישרנו הרי חוק לפני כמה שנים, חוק של חבר הכנסת חגי מרום. כל איסורי האפליה שקיימים בספר החוקים אליהם לפנות.

לא, יש כל מיני סוגים של אפליות. יש אפליה בעבודה, יש אפליה בחינוך, יש אפליה בכניסה למקומות.

יש אפליה במוסדות חינוך.

נכון וזה סעיף 5.

לא, לא חוק זכויות התלמיד. אין סעיפים אחרים בחוקי האפליה?

לא לגבי חינוך, זה הסעיף היחיד. אין סיבה שהוא לא יחול.

חוק זכויות התלמיד זה כניסה לנושאים הפנימיים.

לא, ממש לא. איסורי האפליה בסעיף 5 הם איסורים מאוד כלליים.

הכוונה היא שלא מחילים את כל הוראות חוק זכויות התלמיד, כי חוק זכויות התלמיד לא חל.

מה זה סעיף 5? בבקשה, אם אפשר לקבל את הנוסח של סעיף 5.

זה איסור אפליה בקבלה לבית ספר, בקבלה למסלול לימוד. איסור אפליה של כללים מטעמים עדתיים.

סעיף 5 איסור אפליה, רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של רקע חברתי כלכלי או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו בכל אחד מאלה. רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך, קביעת תכנית לימודים ומסלול קידום נפרדים באותו מוסד חינוך, קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך, זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם. העובר על הוראות חוק זה דינו מאסר שנה או קנס כאמור.

זאת אפליה מאוד בסיסית.

זאת אפליה רק מטעמים סוציו-אקונומיים, זאת אומרת שלא יפלו תלמידים משכבות שונות או מרקעים שונים של מצב סוציו-אקונומי או מעדות שונות הנושא של אפלייה עדתית בוודאי שאסור, השקפה פוליטית.

עדתיים, רקע חברתי כללי והשקפה פוליטית זה סעיף כללי לחלוטין.

אין סיבה שלא יחול.

דורית מורג, בסוף החוק כתוב איזה סעיפים מוחרגים.

הוא לא מוחרג.

אנחנו אומרים למעשה רק הסעיף הזה יחול, לא מחילים את כל זכויות התלמיד.

חוק זכויות התלמיד לא חל על פטור בכל מקרה.

נכון, אנחנו פשוט מעתיקים מחוק זכויות התלמיד את הסעיף.

לפני שאנחנו מעתיקים. אנחנו יכולים לכתוב את מה שאת אמרת, אנחנו מוכנים לכתוב באופן כללי, זאת אומרת אסור למוסד תרבותי ייחודי להפלות על רקע שיקולים פוליטיים, רקע עדתי.

מה שהסעיף הזה אומר רק, שאפשר לסגור את המוסד במקרה שהתקיים סעיף 5.

אם הבנתי נכון, מה שמתכוון הרב משה גפני, זה להעתיק את הסעיף כמו שהוא.

לא אמרתי את הסעיף כמות שהוא. אמרתי, את מה שכתוב בחוק הזה לעשות פה את

אותו עיקרון, אבל לא מועתק מחוק זכויות התלמיד.

יש להעתיק את הסעיף כפי שהוא.

לא, הסעיף בחוק זכויות התלמיד חל, לא חוק זכויות התלמיד. כל חוק זכויות התלמיד לא חל על מוסדות פה. רק סעיף 5 חל על כל בתי הספר ובמיוחד מוסד חינוך מנוסח שם באופן כללי. הוא חל היום, אנחנו לא נוגעים בו. מה שנאמר פה זה שבבית ספר שיש בו אפלייה לפי הסעיף, סעיף 5 קיים והוא חל, אנחנו לא נוגעים בו. הגדרה של מוסד חינוך לגבי סעיף 5 כללית.

את לא כותבת את זה פה?

אני לא צריכה, הוא חל מכוח חוק זכויות התלמיד.

מקובל עליי לא נכתוב את זה בכלל.

מה שהסעיף הזה אומר, שאם היה איסור אפליה המנהל יכול לסגור את בית הספר. הסעיף הזה עוסק במשהו אחר, הוא עוסק בהשלכות של הפרת חוק זכויות התלמיד.

בסדר.


צו הסגירה יישלח בדואר רשום או על ידי שליח אל בעל הרשיון או אל מי שמנהל בית ספר ללא רשיון.


צו סגירה ייכנס לתקפו בתום 30 יום מיום מסירתו כאמור בסעיף קטן (ב), זולת אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לכך, והוא יעמוד בתוקף עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט.

(ד)
(בוטל).

(ה)
(בוטל).


(א)
העובר על הוראות סעיף 3 או אינו מקיים צו סגירה לפי סעיף 32, דינו – מאסר שנה.

(ב)
העובר על הוראות סעיפים 12, 16, 18(ב), 26 או 27, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ג)
מי שאינו מקיים במועדו דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 31 או עובר על הוראה אחרת של חוק זה, דינו – קנס 1000 לירות.

(ד)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על סגירתו של בית הספר עד לסיום המשפט.

(ה)
בית המשפט רשאי, בנוסף לכל עונש שיטיל, לצוות על סגירתו של בית הספר.

(ו)
מי שאינו מקיים צו סגירה לפי סעיף זה, ינהגו בו כאמור בסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט.

ביקשנו למחוק את הסעיף הזה, סעיף (34). מכיוון שהמשמעות של העניין שבעצם אנחנו - - - -


כל החוק הזה נוצר כדי למנוע חיקוקים אחרים שקיימים במערכת החינוך על כל מערכת החינוך כולל על החינוך החרדי. את זה ביקשנו להחריג בחוק הזה.


אם אתה בא ואומר שיש פה סעיף בחוק שכל חיקוק אחר חל על הנושא זה, אז יש בלי סוף חוקים למשל חוק הליבה או כל מיני חוקים אחרים.

דיברנו שזה ברור ומובן מאליו.

דיברנו עם השרה על העניין הזה, ביקשנו למחוק את זה.

אבל זה נושא משפטי.

למה את מתערבת לי באמצע, כדי שחבר הכנסת כהן יענה לך. אני באמצע זכות דיבור.

דיברנו עם השרה על העניין הזה, אנחנו לא מסכימים לסעיף הזה עם כל הכבוד לטיעונים המשפטיים. אמרה השרה טענה נכונה, היא השתיקה אותנו. היא אמרה לנו, אבל אם יש חוק שאסור שתהיה אנטנה סלולרית ליד בית ספר, אתם לא רוצים שזה יחול עליכם? או שיש חוק שצריך לעשות מעבר חצייה ליד בית ספר, אתם לא רוצים שהחוק הזה יחול עליכם?

אני שואל הפוך, איזה חוק יש שאתם לא רוצים שיחול עליכם?

הליבה למשל. היות בישיבות לא למדנו משפטים אנחנו לא יודעים מה יעשו עם זה. ההצעה והסיכום של שרת החינוך היה, סמכויות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות לפי חיקוק אחר, ובלבד שאינו בנושא חינוך"... כל הנושאים של החינוך נמצאים פה כולל הנושא של האפליה שכבר הכנסנו.

האמת היא שדורית מורג אמרה למחוק לגמרי את הסעיף.

- - וקיום חיובים לפי חוק זה אינו משחרר מקיום חיובים לפי חיקוק אחר ובלבד שאינם נושאי חינוך. החוק הזה אומר, שכל הנושאים החינוכיים מה שהסכמנו ומה שלא הסכמנו, מה שהכריחו אותנו ומה שלא הכריחו אותנו אנחנו עושים חוק עצמאי. מה שחל חל, ומה שלא חל לא חל. אני לא יודע מה ייוולד מחר. אלא מה, היות ויש חוקים שעליהם לא דנו, על זה אנחנו מסכימים.

ברשותך אדוני, כעניין של שיטה חקיקתית אני לא פוטר מתחולה של חוקים באופן גורף, בוודאי שלא לפי נושא, כי אני אף פעם לא יודע מה התוצאות של זה. כמו שאדוני אמר בצדק, אני נותן פטור מחוקים בנושאי חינוך, זה יכול להיות הפטור מהעסקת עבריינים במוסדות, זה יכול להיות פטור מכל מיני חקיקות- -

לא יכול להיות, זה כתוב.

אפילו חוקי תקצוב שרוצים להיטיב לכאורה לא יחולו. הדבר הזה איננו נכון מבחינה חקיקתית. מבחינה חוקתית יש פה בעיה כי הכנסת איפשהו כובלת את עצמה, היא נותנת לעצמה או למוסדות האלה פטור והרשאה מחוקים שאולי ייחקקו בעתיד ולא יחולו. ככל שלא רוצים שחוק מסוים יחול כותבים את זה - -

כבוד היושב ראש, אני מבקש להביא את הנושא להכרעה בוועדה. שמענו את דעת המשפטנים, היה סיכום מפורש עם השרה, אנחנו לא נסכים לחוק - - -

בבקשה, אל תצעק.

כבוד היושב ראש, יש שתי אלטרנטיבות. או למחוק לגמרי את הסעיף הזה שהוא לגמרי לא רלבנטי, שברור הוא שלא פותרים מאף חוק' יש איזשהו עוול. יכול להיות כזה מן דבר שיש חוק שאנחנו פטורים? לא צריך לבער את זה. האמת היא שדורית מורג יותר ציטטה למחוק לגמרי.

נראה לי משפטית זה יותר טוב. יותר טוב למחוק מלכתוב - - -

אי אפשר.

אחר כך אתה אומר על דברים שהם נושאי חינוך - - -

אז ברור מי חושב שיכול להיות כזה דבר שהחוק הזה פוטר חוק אחר, יש כזה דבר בעולם?

אנחנו מציעים למחוק את זה.

אני לא רוצה לכתוב מלבד נוסח זה.

למחוק את כל הסעיף הזה. הדבר הטוב ביותר למחוק את הסעיף הזה.

למחוק את סעיף 34.

אם הוועדה תתכבד ותחליט שבאמת מוחקים את סעיף 34, אולי צריך להבהיר שלפחות העמדה המשפטית היא, וכאן אני מצטרף לעמדות שהביע חבר הכנסת משה גפני, פירוש המחיקה איננה שזה שולל.

ברור, לא צריך לכתוב את זה. יכול להיות כזה דבר שחוק אחד פוטר את כל החוקים? יש חוק בעולם שפוטר חוק אחר?

אדוני, יש פה משום נפקא מינא. אם אתה כותב במקום מסוים איקס, ובמקום אחר אתה משמיט את האיקס, תמיד יבוא החכם ובצדק וישאל, מדוע במקום זה נכתב האיקס וכאן הושמט. האם הכוונה היא במפורש להשמיט את האיקס?

חסרים אנשים ששואלים?

אני חותך את הדיון, סיכמנו וברור שהכל חל. אני אומר זאת גם לפרוטוקול.

מה שברור שלא חל, מה שקבענו במפורש בחוק – 35.

הורדנו את כל הסעיף.

היות והבהירו לפרוטוקול, אני גם מבהיר לפרוטוקול שכל החוק הזה נעשה.


סעיף 35 פקודת החינוך לא תחול על בית הספר שחוק זה חל עליו.


סעיף 36 נמחק, הוא איננו רלבנטי לחוק הזה.


סעיף 37 נשאר.

37.
שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

אנחנו מוסיפים באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. המציאות היא שאני רק מבקש להגביל בזמן את התקנת התקנות. התקנות יהיו בתוך 90 יום.

היו לנו תקנות ראשונות וזה כבר קיים בחוק.

למה צריך 90 יום, חודש מאז החוק ולא יותר מזה. את התקנות אתה מתקין בשבוע ימים.

אני רוצה להנפות למה שכרגע יש בהצעה. בואו ונראה מה יש בהצעה. בסעיפים 7, 8 בהצעת החוק שמונחת לפניכם. זה משהו שעוד לא סגרנו. היתה שם חובת ההתייעצות, במקום חובת ההתייעצות יש סעיף כללי של ביצוע ותקנות.

אישרנו את סעיף 5 של חוק זכויות התלמידים.

כל מה שיש בהסתייגות נמצא בגוף החוק.

אנחנו אוחזים בסעיף 5(ב).

תחילה, כרגע כתוב תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו. ותקנות ראשונות שהתקנות שהן נחוצות לצורך ביצוע החוק לפי מה שאיתרנו, זה תקנות לפי 2(א)(ב)3 ו-5(ב). נקבע שהם יותקנו שלושה חודשים מיום פרסומו. אם התקנות יהיו באישור הוועדה, הן צריכות להיות מובאות לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים. זאת אומרת, שהם ייכנסו לתוקף לפני שהחוק מתחיל זה הרעיון, כי אחרת החוק לא יכול להתבצע. זה חייב להיות לפני התחילה התקנות.


הוראת המעבר, אם אנחנו קוראים את כל ההוראות האלה ביחד אומרת כך: "מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט'-י"ב כולן או חלקן וניתן בו חינוך שיטתי בהתאם למאפיינים הייחודיים של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו שקיבל מימון מהמדינה או מהרשות המקומית ערב פרסומו של חוק זה, רשאי להמשיך ולקבל מימון כאמור עד לתום שנה מיום התחילה, ובלבד שהוגשה לגביו בקשת הכרה בתוך 90 מיום התחילה. הוראה זאת תחול גם לגבי מימון שקיבל מוסד כאמור בעבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים". זה בא לתת את הזמן להגשת הבקשות.

הבעיה שלנו עם הוראת המעבר הזאת ועם פרק הזמן, שיש מוסדות שאין להם אישור מאז שיש בג"צ אנשים נמצאים בלי אישור. מתחילה שנת הלימודים, עוברים ארבעה חודשים שרק אז החוק נכנס לתוקף והוראת מעבר לא חלה עליהם. יש לכם הצעה לפתרון לבעיה הזאת?

כל אלה שהיו בעבר מתוקצבים גם לפי הוראת הבג"צ.

הבנתי. אני שואל אלה שאז הבג"צ לא נכללים בכלל, ויש להם את המושג.

הם מקבלים תקציב?

לא, שום דבר.

נכללים רק אלה שלא היו קיימים בכלל, אז הם לא יכולים להיכנס להוראת מעבר.

האם יש לך פתרון?

השאלה היא האם הוראת מעבר יכולה להיכנס לתוקף באופן מיידי בניגוד לשאר החוק זאת השאלה.

רק לגבי אלה שהוכרו והיו קיימים בעבר.

הוראת המעבר לא חלה על כאלה שממתינים, שהמוסד קיים, אבל מאז הבג"צ הם

לא מקבלים רשיון.

מוסד קיים שלא קיבל תקציב בכלל. כל מוסד שהיה קיים קיבל תקצוב גם מתוקף הוראת הבג"צ. מוסד שלא קיבל תקצוב בכלל, משמע הוא לא היה קיים ערב תחילתו של החוק, או ערב הקפאת התקציבים. זאת אומרת, הוא לא קיבל, מעולם לא נבדק. את אלה לא יכולים להכניס להוראת המעבר.

אני שואל אם יש לך פתרון לאלה שנבדקו וקיבלו רשיון, קיבלו סמל מוסד, היו בכל ההליכים ופתאום בא הבג"צ והוא אמר זהו, להם יש פתרון?

הוא לא אמר זהו, פשוט משרד החינוך החליט לא לתת רשיון.

אני מתכוון משרד החינוך, מי זה הבג"צ. השאלה היא האם יש לך פתרון לאלה.

אני לא מכירה מוסדות שהיו קיימים בעבר, קיבלו סמל מוסד ופתאום הופסקו.

יש רשימה שלמה. יש הרבה מוסדות. משרד החינוך נתן הוראה לא לתת רישיונות חדשים.

היה סיפור גם עם המשולב, אלה שהיו עם תלמידים משולבים.

הוראת המעבר פותרת. הוראת המעבר אומרת שגם בעלי צרכים מיוחדים ימשיכו לקבל, גם אלה שהפסיקו.

כאן זה חל רק על אלה שהפסיקו לקבל מילגות.

נכון. הוראת המעבר פותרת את הבעיה של אלה שהיו בעבר, לא פותרת את אלה שממתינים.

אני לא יודעת מי אלה שממתינים.

אני בפגרה מקיים ישיבה. הגשתי בקשה למשרד החינוך, ישיבה חדשה.

יש כאלה שהגישו לפני שנה בזמן הזה, והם עברו את כל ההליך, הבג"צ גדע באמצע את

הרשיון, את התקצוב.

אני רוצה להציע משהו כדי לפתור את זה, אולי שהתחילה של הביצוע לא יהיה אחרי ארבעה חודשים, אלא יהיה אחרי חודשיים.

אי אפשר להתקין תקנות.

למה אי אפשר להתקין תקנות תוך חודשיים?

60 יום לא מספיק להכין את החומר?

הבעיה שהרבה פעמים מתחילים להכין את התקנות רק שבוע לפני סוף התקופה שכותבים בה חוקים. אתם לא עושים בחוק כל כך הרבה דברים, אני לא מדבר על הצו שעוד לא הגיע לפני ה-1 ביוני שהבטחתם, וכל שבוע אומרים שבוע הבא, שבוע הבא, זאת פשוט שאלה מתי אתם יושבים על זה. אני לא רואה שום סיבה שלא תוכלו לעשות את זה תוך חודשיים. זה לא איזה דבר שנופל עליכם שלא ידעתם שהוא קיים.

הייתי מציע למצוא פתרון לבתי ספר האלה.

אני רוצה לשאול את דורית, האם בגוף החוק ניתן להכניס איזושהי אמירה שאומרת כל אלה שקיבלו סמל מטעמכם למרות שלא היו מתוקצבים, גם יחול עליהם אם לא מדובר בעל פה.

מי שתוקצב בעבר, משמע היתה לו איזושהי הכרה בעבר, והמשיכו, וגם הבג"צ החליט להמשיך את תקצובו. מי שהוא חדש ולא נכנס לאותה קבוצה, אנחנו לא מכירים. אני לא יודעת, אין לי פתרון.

אנשי ציבור אנחנו מכירים, תמצאו להם פתרון.

אני מציע שנכתוב תוך חודשיים לגבי התחולה.

ב-1 בספטמבר מה הבעיה?

אם אנחנו מחוקקים מחדש את חוק הפיקוח על בתי ספר, משמע שגם התקנות לא קיימות, וצריך להתקין את כל התקנות מההתחלה. זאת אומרת, צריך להבין גם את זה, זה מכביד גם מבחינה - - -

אפשר לבקש טובה ממך דורית, בעניין הזה את יכולה להתאמץ, הרי יש פה בעיה אמיתית. את יכולה לצמצם את הזמן, אני מבין שזה תקנות.

אני מבינה שיש מצוקה. בואו נמקד מה צריך לחוקק. הרי זה לא רק אני, זו השרה, האחראית על חקיקת משנה. זה להביא לאישור הוועדה.

יש לנו יושב ראש ועדה חרוץ, הוא יאשר את זה מהר.

רק שאלה אחת, דורית. מה את מתכוונת לעשות עם התיקון הזה, זאת אומרת,

איזה תקנות להתקין.

אני בודקת. השר צריך לקבוע כללים להכרה לפי תקנות שיקבע השר, צריך לפנות לשרה ולראות מה יהיו הכללים, מספר התלמידים.

סעיף 5(ב) צריכים לדון לגבי החינוך המיוחד.

איפה כל מקום שכתוב השר יקבע בהוראות?

נניח שהשר יוכל לעשות יחסית מהר את הכללים, אני לא יכולה לדבר בשם השר, אבל בהנחה שתהיה איזו ריצה מטורפת לכללים ולמספר התלמידים. אם צריך להתקין תקנות לצורך חוק חינוך מיוחד ולצורך חוק הפיקוח זה לוקח זמן. רק הנסחית של תקנות המשנה היא לא תמיד - נניח שניקח את התקנות כמות שהן ונשכפל אותן, זו חקיקה ישנה, לא תמיד זה מתקבל כפי שהוא, זה לוקח זמן. להגיע למשהו, אני יכולה להתחייב על זמן.

מאחר ואני הכי ותיק כאן בכנסת, אני רוצה לומר לך שאני הייתי עד לחוק שהובא לכנסת ובאותו יום אושר בקריאה טרומית בשלוש קריאות. חוק הגולן, הייתי כבר בכנסת שחוקק באותו יום בשלוש קריאות והכל הסתדר. אז לומר שאי אפשר תוך חודשיים...

זאת לא היתה שעתה היפה של הכנסת תרתי משמע.

לא משנה, אבל עובדה, אני מדבר עכשיו על עובדות שהייתי נוכח בהם. עובדה שכאשר רוצים אפשר לחוקק באותו יום.

חודשיים מספיק? שמונה שבועות כן מספיק?

עד ראש השנה זה תאריך יפה.

זה יהיה תחל שנה וברכותיה, עד ראש השנה.

סמל מוסד הזה זה משהו שהם קיבלו אישור מימון ולא ניתן מימון, יש דבר כזה?

כן.

קבענו עד ראש השנה.

את מה קבענו עד ראש השנה?

את תחילת ביצוע החוק.

עד מתי אתם רוצים את התקנות?

אותו דבר.

לא, התקנות צריכות לבוא לאישור הוועדה בערך חודש קודם.

אז קודם צריכים להכין את התקנות תוך חודש. משרד החינוך חייב להיות מוגבל בזמן אחרת לא תצא מזה.

התקנות הראשונות צריכות לבוא לאישור הוועדה, ואז הם צריכים לעבור ניסוח ולפרסם את זה. אם התחילה ביום א' בתשרי הוא יצטרך לבקש בקשת הכרה תוך 90 ימים מיום התחילה, אני מדברת על הוראת המעבר.

מה זה ובלבד שהוגשה לגביו בקשה, הרי אנחנו מדברים על כאלה שמתוקצבים גם היום.

לא, אבל זאת בקשה הכרה לפי חוק החדש, איך תדע שהוא תרבותי ייחודי? זה חל על רק תרבותי ייחודי, זה לא יחול על כלל בתי הספר שקיבלו מימון. רק מי שירצה להיות תרבותי ייחודי. הסעיף הזה ייכנס לתוקף בא' בתשרי, זה בסדר, לא?

הוראת המעבר צריכה להיכנס לתוקף מייד.

ב-1 בספטמבר בתחילת שנת הלימודים.

איך הם יגישו בקשות?

אבל הוראת מעבר לגבי אלו שכבר קיימים כבר.

אולי נעשה 90 יום מיום פרסומו של חוק זה.

אבל מה יהיה ב-1 בספטמבר עם כל המוסדות האלה?

אני מנסה לראות מה הגיוני.


אם החוק נכנס בא' בתשרי ואנחנו רוצים להכניס את המנגנון של הוראת מעבר לפני כן, אז אם הוראת המעבר תיכנס לתוקף עם פרסום החוק והם יגישו בקשה תוך 90 ימים מיום פרסום החוק, לא מיום התחילה כי אז את לא תדעי עליהם, את צריכה לדעת עליהם, זה פותר את הבעיה?

החוק נכנס לתוקף בא' בתשרי?

לא א' תשרי, ערב ראש השנה.

אז אין 90 יום. יש לנו לוח זמנים עם כל הרצון מאוד מצומצם.

הוא צריך להגיש את הבקשה עד ליום תחילת החוק פחות או יותר בבקשת הכרה. הבעיה היא שגם בקשת ההכרה היא גם לפי התקנות, יש פה איזשהו פלונטר.

המוסד עצמו צריך לדעת שהוא באמת רוצה ללכת למסלול הזה ולא למסלול אחר.

אפשר להכניס בחוק בהוראת המעבר, שמוסד שהיה מתוקצב עד היום לפי אותם כללים והצהיר בפני משרד החינוך שברגע שיהיו הבקשות הוא מבקש להצטרף למסלול הזה, יכול להיות שזה יספיק. הוא מודיע שהוא מבקש להצטרף למסלול הזה, אין עדיין את הבקשות אבל - - -

אין לו תנאים.

בסדר, אבל אז הוא מתחייב שאם התנאים לא יהיו, הוא יהיה חייב להחזיר את הכסף.

זה הוראת המעבר אמורה לפתור.

דורית, אני לא מבין דבר אחד. בכל החוקים שאנחנו עושים, הכוונה היא שעושים תקנות, אבל לפעמים נכנסים לפני התקנות כהוראת מעבר בלי התקנות, ומקבלים את המשך התקצוב מה שמקבלים עכשיו.

הוא צריך להגיש הודעה.

אבל עדיין זה מבחירה. צריך למצוא לזה פתרון כי עדיין הוא צריך להגיש בקשה.

אז נגיש בקשה.

זאת ההצעה הטובה ביותר.

עשינו משהו כזה, השלוחות הזרות שרצו להפוך למוסדות להשכלה גבוהה, הן הגישו הודעה לא מבחינת המועד מבחינת הפרוצדורה.

לגבי בתי הספר המשלבים, גם אמרנו שכל הסעיפים ששייכים וכל התקנות, מייד אפשר להכריז על בתי הספר האלה שהם נכנסים לתוך החוק בלי כל התקנות, כדי להכניס את זה בהוראת מעבר.

לגבי בתי ספר משלבים, אמרנו ש-8 בתי ספר יוכלו להיכנס, שהם מכריזים שהם פועלים ברוח החוק.

נכון, זה בדיוק מה שאני אומר.

שהם יודיעו שהם רוצים להיכנס לזה

הם מכריזים שהם רוצים להיכנס לתוך החוק הזה, והם מקבלים ממילא תקצוב זה

לא דבר חדש, זה המשך לרצף של התקצוב שהם מקבלים.

מי שתוקצב בעבר צריך להודיע שהוא רואה את עצמו כמוסד פטור, או ימשיך ויגיש.

אני מקבל את מה שדורית עכשיו אומרת. זה דומה למה שמרב ישראלי אמרה. מי שקיבל תקצוב בעבר לא יפסיקו לו את התקצוב. עד ה-1 בספטמבר צריך להצהיר שהוא רואה את עצמו כמוסד חינוך תרבותי ייחודי, והוא מתכוון להגיש בקשה ואז הוא יכול להמשיך לקבל בתקופת המעבר את התקצוב.

האם תוצאה של דחיית הבקשה שלו, פירושה הפסקת התקצוב?

כן, צריך להגיד את זה.

כי מכאן אני לא בטוח שזה ברור מהנוסח, אני לא העמקתי בו. אבל כתוב פה: "רשאי להמשיך לקבל כאמור עד לתום שנה, ובלבד שהגיש בקשה בלי קשר לשאלת ההכרעה בבקשה שלו". אני חושב שאם אנחנו קצת מרככים את דרישת הבקשה הפורמלית, או אם לא מרככים אותה למען האמת, התוצאה המשפטית צריכה להיות שאם הבקשה תידחה שהתקצוב ייפסק.

הוא צודק. או עד ליום החלטה בבקשתו.

בסדר, זה ברור צריך להכניס את זה.

מה סוכם לגבי העניין הזה?

עד ה-1 בספטמבר הוא צריך להצהיר שהוא רוצה להיות חלק מהחוק, והוא רואה את עצמו כמוסד כזה.

כל אחד שתוקצב שהיה זכאי לתקצוב.

כל אחד שתוקצב.

מה זה זכאי, יש לנו בעיה עם הג"צ.

אם היה לו סמל מוסד.

מי שתוקצב בפועל.

אני מבקש להודיע על מה שאמרתי בתחילת הישיבות. אני חוזר ואומר. החוק הזה אין לו כל השלכה על השלטון המקומי, אין פה שום חובה על השלטון המקומי בתקצוב של המוסד הזה, אלא אם כן הרשות המקומית או ראש הרשות החליט שהוא רוצה להשתתף בתקצוב המוסד התרבותי הייחודי. החוק הזה איננו מחייב את השלטון המקומי בשום דבר.

אז צריך להוריד את או רשות מקומית בהוראת המעבר.

הבעיה היא אם הוא למשל מוסד בודד, שבשנה תוקצב- -

מה זה מפריע?

לכאורה אם הרשות המקומית מתקצבת אותו - -

אם היא מתקצבת אותו היא יכולה גם עכשיו. בנוסף למה שאמרתי אני פונה לכל ראשי הרשויות במדינת ישראל שהשתתפו מרצונם.

צריך להוריד כאן קודם כל את מימון הרשות המקומית.

איזה מימון? אם עיריית החליטה בהחלטה שלה במשך כל השנים שהיא מתקצבת ישיבות קטנות, הוראת מעבר מאפשרת להם את זה. אם היא החליטה שלא? אז להוריד מהוראת המעבר.

זה לא רלבנטי.

יש לי בעיה נוספת, כי יש לנו כללי פיקוח כאן. לגבי העבר, לגבי שנת הלימודים הנוכחית כבר קיבל כסף. הוא מבקש עכשיו בקשה לעתיד, יכול להיות שיהיו כללים למוסד פרטני, הוא לא יעמוד בכללי הפיקוח, הוא יעמוד בתנאי הבריאות, הוא לא יעמוד בתנאי הבטיחות, כל מיני דברים שקורים.

אבל גם היום חוק פיקוח בתי ספר חל עליו.

כן, אבל אז יכול להיות שלקראת תשס"ט הבאה עלינו לטובה, הוא לא יעמוד בכללים.

עד עכשיו הוא עמד, עכשיו הוא לא יעמוד.

דיברנו על זה נדמה לי, הסעיף הזה לא בא לדבר על כללים אחרים, הוא בא לדבר רק על המימון. אם הוא זכאי למימון והוא עומד בכל הדברים האחרים, הסעיף הזה לא בא לפטור אותם מדברים אחרים.

אז צריך לומר את זה.

הבנו, הרי עד עכשיו הוא קיבל על פי הכללים של חוק הפיקוח המורחב.

את אומרת שאת הולכת לעשות תקנות כאלה שיקשו על חוק הפיקוח?

לא.

אם לא אז הוא עומד בכללים האלה, הוא מתוקצב גם היום.

אבל יכול להיות שהיה לו רשיון לא לפני שנה. שהוא היה צריך להביא עוד מסמכים לקראת השנה הבאה.

הכוונה היא לא לשלול את תחולתם של הוראות אחרות.

לכן אנחנו נותנים תקצוב עתידי גורף.

הוא היום מקבל תקצוב על פי חוק הפיקוח המורחב.

אבל אם אני לא טועה זה בדיוק הסייג שהוספנו, שהוא יתוקצב עד שלא תיבחר ותתקבל. אם בקשתו התקבלה הוא ימשיך להיות מתוקצב. אם הבקשה תידחה אז מדינת ישראל תתבע אותו על כך.

נכון, זה בדיוק מה שאמרתי.

הפתרון לזה לכתוב לעניין מימון. הסעיף הזה הוא לעניין מימון.

בנושא הזה זה לא רק לעניין מימון, זאת אומרת, היה והוא לא עומד בתנאים הוא יחזיר את הכסף.

אבל זה בכל מצב, בכל מצב זה כך.

זה חשוב, אחרת זה יישאר לא ברור.

תמיד את יכולה להפסיק ברגע שלא עומד בתנאי הפיקוח.

אם אתה נותן לו זכות פה, הוא לא צריך להחזיר.

ובתנאי שהוא עומד, כמו שהיה לפני כן. אותם התנאים שחלו עליו לפני כן.

בואו נעשה סדר, יש שני דברים שונים. יש דבר אחד שאומר שהסעיף הזה לא בא לפתור מהוראות אחרות, הוא בא רק להגיד, לגבי המימון, אם נתנו לך מימון ובעקבות הבג"צ המימון הזה בעצם הופסק או עוכב, אז בתקופת ביניים עד שהחוק ייכנס לתוקף תוכל לקבל את זה. זה רק לעניין מימון זה לא פותר אותך - - -

המימון הוא תולדה של עמידה בעוד נושא.

בסדר, הסעיף הזה לא בא לפתור אף אחד מדברים אחרים. הוא לא אומר שאם עכשיו התלמידים שלך במוסד לא בטיחותי אתה בהכרח תמשיך לקבל כי אתה עומד, זה לא מה שהסעיף הזה אומר.

זה לא לעניין מימון, את לא פותרת את הבעיה.

דורית, אני מבקש ממך, תציעי נוסחה.

הסוגייה השנייה שמדובר כאן היא סוגייה אחרת.

זה לגבי שאם הוא מקבל דחייה, הוא לא יקבל יותר כסף.

שאלה אחרת היא על החזרת הכסף. אם משאירים את הסעיף כמות שהוא כפי שדורית אומרת, הוספנו פה או עד ליום ההחלטה בבקשתו לפי המוקדם בעצם. בעיקרון, השר צריך לתת את ההחלטה תוך ארבעה חודשים.

אני לא רוצה שיחזיר את הכסף. מספיק, באמת. אלה אנשים שקיבלו כל הזמן, אלה הוראות מעבר, אם תהיה החלטה שהוא לא יכול יופסק לו על תקצוב. להתחיל עכשיו סעיף שצריך להחזיר את הכסף אחורנית אני לא - - -

אני מציע להוסיף כאן, החזרת הכסף בתוספת הצמדה, ריבית וקנסות.

זה נוהל קיים במשרד החינוך, שלא מפסיקים את התקצוב, זאת אומרת, ממשיכים תקצוב גם בתחילת השנה, נותנים מקדמות, משום שלא תמיד מספיקים את מערכת הרישוי הרגילה בדיוק לסיים ב-1 בספטמבר. אז אותו מוסד מתחייב שהיה והוא לא זכאי לכסף הוא מחזיר את הכסף.

גברת מורג, יש לי תיקון, בתוספת הצמדה ריבית וקנסות.

האם העיקרון המקובל שבית ספר שלא מלמד ליבה מקבל תקצוב של 60%.

תקצוב של 58%.

לא, מי אמר 58%, הוחלט על 60%.

58% זה מה שהוחלט בישיבה קודמת.

לא, הוחלט על 60%.

לא, 60% תקצוב.

אני מבקש 60% תקצוב, אנחנו לא סדום ועמורה עם 2%.

יושב הראש הכריע 60%.

השרה הסכימה על 60%.

אמרנו שהסכום שיש, זה הסכום שכתוב.

גם האוצר הסכים על 60%, גם שרת החינוך הסכימה על 60%.

השרה אמרה בצורה חד-משמעית, כי זה התעריף הנמוך ביותר.

לא יאומן איפה אנחנו חיים.

זה התעריף הרלבנטי.

אם העיקרון שהתקצוב נמוך יותר מהמוסדות הממלכתיים, המוכר שאינו רשמי, עלתה השאלה לגבי הרשויות המקומיות. האם מחר בבית ספר שלא מלמד את לימודי הליבה, הרשות המקומית יכולה להחליט שהתקצוב הוא מאה אחוז, כי אז עולה כאן השאלה לגבי כל הרציונאל של החוק. יש מקום לקבוע שאם העיקרון הוא עיקרון של תקצוב נמוך יותר למוסד שלא מלמד ליבה, אז שהעיקרון הזה יחול גם על הרשות המקומית, ושהחוק יקבע במפורש שהרשות המקומית יכולה לתקצב אותם כרצונה, אבל בשיעור שלא עולה על 58%. אחרת מה עשינו, אחרת את כל הפער שבין ה-58% לבין ה-100% ברשויות מקומיות שבהן יש קונסטלציה פוליטית שמאפשרת את זה, התקציב יושלם שם ל-100%.

גם היום למעשה הם יכולים - - -

זו באמת הנקודה.

אני רוצה לומר משהו דווקא לטובת העניין. גם היום בהתקיים קריטריונים שוויוניים מעבר לתקנות נהרי, אפשר לתקצב. יכולה רשות מקומית לפי קריטריונים שוויוניים לתקצב.

כאשר הם מלמדים ליבה.

לא קשור לליבה בכלל.

רוצה רשות מקומית מסוימת לתקצב לפי קריטריונים, היא כמובן תצטרך להראות למה היא מתקצבת יותר את הפטור. היא תצטרך לעמוד באותן אמות מידה שהמוכרים ושאינם רשמיים מקבלים יותר, והפטור מקבל פחות. או קריטריונים אחרים, היא תצטרך להוכיח שהקריטריונים עומדים בפני כל דבר ועניין, ואני לא חושבת שניתן להכניס טיעון כזה.

זאת אומרת, שרשות מקומית במדינת ישראל תוכל להחליט למשל שהיא מייצרת תקציב לימודי תיגבור יהדות, אבל הרשות המקומית שהם באופן טבעי נוטים לטובת המוסדות שמתמקדים בלימודי קודש, אז עקרנו את כל הרעיון שזה בסדר לא ללמד ליבה, אבל יש לזה מחיר.


ולכן התוצאה תהיה, אני כמובן לא יכול להציע הסתייגויות, אבל לפחות הדברים יהיו רשומים בפרוטוקול, שהתוצאה תהיה שברשויות המקומיות שבהן מרוכזות מרבית הישיבות במדינת ישראל כתוצאה מתקציבי רשויות מקומיות בעצם הישיבות הללו תתוקצבנה כפי שמתוקצבים בתי ספר ממלכתיים שכן מלמדים את הליבה. זאת תהיה התוצאה. אם העיקרון שהתקבל כאן שלקבוצה תרבותית ייחודית מותר מטעמים מיוחדים ללא למד ליבה, אבל יש לזה מחיר תקציבי, המחיר הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתקציבי הרשות המקומית. אם יחידת המימון היא 60% או 58% למול מאה, שיהיה גם בתמיכות של הרשות המקומית.

קודם כל אחת הסיבות שביקשנו שלא יוכנסו הוראות שכאלה במסגרת החוק, מכיוון שאנחנו "נכווינו" בנושא של התקצוב דרך חוק נהרי, דרך אגב, לטוב ולרע. מכיוון שברשויות שבהן מימנו יותר מ-65% מכיוון שתמהיל אוכלוסין ביישוב, ומכיוון שצרכי החינוך ביישוב, והעובדה היא שהיו שם יותר מוסדות מוכרים שאינם רשמיים תוקצבו בשיעור גבוה ביותר, אז התמריץ שיצר אותו חוק היה גם תמריץ שלילי שלא לתקצב יותר באותו שיעור שהיה גבוה מ-65% או 75% לפי העניין.


פה, ברגע שאין חובת תקצוב על הרשות המקומית, הרשות המקומית תהיה סוברנית במקומות שבהן תקצבה להמשיך ולתקצב, אם זה יהיה בשיעור שהיא תקצבה קודם לכן, או שיהיה בשיעור של 60% או 58% מן הסתם יהיה לשיקול דעתה של הרשות המקומית. בכל הכבוד, עד היום בעיקר בעקבות הסיכום שהיה לנו עם הרב גפני, אנחנו לא נכנסנו לשאלות העקרוניות שעולות מהחוק הזה, וכרגע שהחוק נמצא בישורת האחרונה לפני השלמתו, אנחנו גם לא ניכנס לדיון העקרוני בשאלות האלה. אני מניח שבכל רשות ורשות בשלטון המקומי הדיון הזה התקיים גם התקיים כשתעלה לדיון שאלת התקצוב באופן וולונטרי.

עולה פה טיעון שאפשר דרך הרשות המקומית לעקור את מה שהחלטנו פה. החלטנו שראוי ונכון לתת תקצוב מסוים, אבל דרך רשות מקומית יכולים לתת תקצוב לגמרי אחר לטוב ולרע.

הרשויות תומכות במערכת החינוך בכל מקרה בסדרי גודל הרבה יותר משמעותיים מהאחוזים שנאמרו כאן, בין אם יש תוכניות ליבה ובין אם אין. משום שאלמלא התוספת התקציבית של הרשויות המקומיות, לא היתה מתקיימת מערכת חינוך בישראל. אבל לדיון העקרוני אני אומר, שהוועדה בכנסת לא יכולה להתעלם מהצורך לקיים אזרחים בחברה בריאה ברוח מגילת העצמאות וללמד את לימודי הליבה בכל המוסדות הממומנים על ידי הרשות.

שמעת את הרציונל לחוק. אני חושב כמוך, לכן אני חושב שההסדר עם שרת החינוך, הוא הסדר מאוד בעייתי שאני מתנגד לו. אבל היה תנאי שאמר אותו הרב קריב מאוד ברור. לא עולים על ה-50%, 60%. לא עולים על זה, נקודה. אם זה לא מובן בחוק – מה, אתם אוכלים את אותה עוגה פעמיים? הבה נתחכמה? מה זה צריך להיות פה אני לא מבין, או כך או כך. שתבוא שרת החינוך ותגיד למה היא מתכוונת. אם היא התכוונה להציע לכם אמון לוותר על הליבה, לא בא בחשבון. אם מוותרים על הליבה 60%, זה המחיר.

בסדר, אמרת את דבריך.

אהה, גונבים פעמיים וזה בסדר.

כשאתה דורש תקציבים, זה תקצוב. כשאנחנו מבקשים שוויון, זה גניבה. הבנתי. תודה. לא לחינם הלך הזרזיר לעורב.

שוויון, תלמד ליבה, תלמד מה שאתה רוצה. אתה דורש כסף בלי ליבה.

מי הזרזיר ומי העורב פה?

תחליטו ביניכם.

אדוני היושב ראש, אני מציע שאם שרת החינוך הגיע לסיכום עד 60%, אני מציע שנתקדם בחוק. אם עד עכשיו לא היה איזשהו סדר מסוים, גם אם התעורר צורך בהמשך, בית המחוקקים קיים, אפשר לחזור ולדון על זה בהמשך. אני מבקש שנחזור לחלק של ההסתייגויות ונצביע ונסיים.

יש לי הסתייגות שתיכנס להוראות מעבר, שנקראת הזכאות להיבחן בבחינת בגרות 9(א).


(א) אדם אשר למד במוסד חינוך שאינו מלמד באופן מלא או חלקי את תכנית הלימודים למוסד חינוך ממלכתי, או למוסד חינוך ממלכתי דתי כהגדרתה בחוק החינוך הממלכתי תשי"ג 53 זכאי להשלים את תכנית הלימודים לאחר תום שנת לימודיו בהתאם לחוק לימוד חובה עד הגיעו לגיל 30 באופן אשר יאפשר לו לעמוד בדרישות הזכאות לתעודת בגרות כפי שנקבעו על ידי שרת החינוך.


(ב) המדינה תישא בעלות הלימודים כמו בסעיף זה, השר רשאי לקבוע את עלות הלימודים או התקנות שייקבעו באישור ועדת החינוך התרבות והספורט. הסבר.

מוציאים בחקיקה את הליבה. מי שממשיך בלימודים תורניים וחי בעולם הזה יבושם לו. אבל אותם תלמידים שלמדו ועזבו, ובעצם עוזבים את עולם הישיבות, עוזבים את העולם החרדי,

נמצאים במצב שבו הם בעצם חסרי כל כלים להתמודד עם המציאות הישראלית. ולכן אם אפשרנו לכל תלמיד היום להגיע לבגרות, ולדעת את הליבה שבאמצעותה יוצאים אחרי כך לשוק העבודה, אני חושב שצריך להבטיח בחוק גם את האפשרות לאלה שפורשים לאחר מכן שאת הזכות לא תהיה מוקנית להם...

אני מוכן להתמודד בבערות, אם אלה שלמדו את הליבה נמצאים בגואה.

כבוד היושב ראש, רציתי לקרוא 5(ב) על החינוך המיוחד, להתחיל לנסח את החוק.

אני מבקש, הועלתה הסתייגות. אני מניח שריקי תגיד שזו הסתייגות תקציבית ולכן האוצר מתנגד, ואם זה יעבור כמובן שהחוק יהיה תקציבי.


חבר הכנסת וילן, אני הצעתי את החוק, ודנתי לגביו עם כל הגורמים הממשלתיים הרלבנטיים, כולל עם משרד האוצר ואגף התקציבים, מזכיר הממשלה ועוד הרבה גורמים אחרים. יש תמיכה רחבה בעניין, יש לנו קצת עניין של הזמן פה. אני חושב שהיה צריך לבוא במקביל, אני גם חושב שעושה את החוק הזה הרבה יותר סביר מבחינה חוקתית.

אם נקבל את ההסתייגות בתוך החוק הזה, זה אומר שהחוק לא יעבור עכשיו.

קשה גם לאמוד את זה.

אבל כמובן שנוכל להעלות את ההסתייגות, ואני לגמרי תומך בתכנים. אגב, אין ויכוח על התכנים מסביב לשולחן.

אבקש לעבור על ההסתייגויות של חבר הכנסת יורם מרציאנו ושלי.

אני מקבל את חוות דעתך, גם אין פה זכות הצבעה. אבל כנאמר בעברית צחה, ווס..

עוד לא יעבור השבוע, אחרי סוכות הכנסת חוזרת למושב החורף.

אגיד לך מה הבעיה של הזמן. בגלל הסיטואציה המיוחדת של הבג"צ, ב-1 בספטמבר כל המוסדות עומדות בלי תקצוב.

אם ממשיכים את התקצוב כפי שקבענו.

אין את זה בחוק.

בחוק.

אם אומר לי חבר הכנסת גפני שזה בחוק, אני מאמין לו.

כבוד היושב ראש, שמעתי את סעיף 5, והייתי רוצה לקבל את זכות הדיבור.


בזמן האחרון לצערי, בניגוד לסיעה פה בבית, אני צריך לטפל בבעיות של אנשים ספרדים ותלמידים אתיופיים שלא מתקבלים למוסדות. אני לא רוצה להביא את הדוגמה של המרחב מפתח תקווה עם סעיף 5 בחוק חינוך ממלכתי בית ספר, משרד החינוך גורר רגליים. בג"צ שהגשנו על עמנואל, בית ספר עם חומה, בנות מופרדות. מלבישים את האשכנזיות בגדים חדשים, זה תלוי בבית המשפט ונזכרתם להגיב שנה אחרי רק להגיב כמו בני אדם. משרד החינוך לא עושה את העבודה שלו, ההסתייגות הזאת מאוד חשובה. חבר הכנסת מולה, אתה לא תוכל להסתכל לאתיופים בעיניים.

אני מציע לא להטיף מוסר.

לא מטיף, אני אומר.

- - -

אני לא - - - על החוק הזה, תקבלו אותו גזענים. הוא לא מפריע לחוק שלכם.

אלה שני דברים שונים.

מי גזעני לא הבנתי?

מה שנמצא בתוך החוק זה שיש איסור לעבור על מה שיש בחוק זכויות התלמיד של אפליה כולל על רקע עדתי וכל אפליה אחרת.

אני רוצה לדעת ממרב אם זה אומר גם שההסתייגות הזאת - - -

אני אקריא את ההסתייגות. "מוסד חינוכי המבקש רשיון יצטרך להציג בפני משרד החינוך קריטריונים ומבחנים לקבלת תלמידים לשירותיו ואת נהלי ההרשמה והקבלה".

בסדר, קריטריונים...

אני לא יכול להסכים לזה, כיוון שבחוק זכויות התלמיד יש את איסור האפליה באופן טוטאלי, ופה התערבות של משרד החינוך שכל החוק הוא שמשרד החינוך לא מתערב, אחרת לא צריך חוק.

אין התערבות, תעשו קריטריונים, תקימו בית דין של בד"צ בית יוסף. תמנו את בד"צ בית יוסף שיחליט, לא איכפת לי מי, אבל שיהיו קריטריונים.

אין לי ויכוח איתך.

כבוד היושב ראש, אני מבקש להעמיד להצבעה את ההסתייגויות.

לא, אני מבקש מהם, הם חברים שלנו להסיר את ההסתייגות הזאת, זה נגד החוק. איסור האפליה הסכמנו - - -

חבר הכנסת משה גפני צודק.

אני אגיד מה קיים ומה ההסתייגות מוסיפה.


מה שקיים היום זה ההוראות הכלליות שחלות על כלל בתי הספר, השארנו אותן לא נגענו בהן. סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד.

הכנסנו אותן בעקבות זה.

זה דורש רק הוכחה של פלילי סעיף 5, מעבר לכל ספק סביר. תצפו ממשרד החינוך לעשות עם זה משהו.

תן לי רק להסביר והם יחליטו.

סעיף 5 ממשיך לחול והשארנו את הסעיף למרות שהיתה בקשה לשנות את הסעיף בחוק פיקוח על בתי ספר שמאפשר סגירה של בית ספר אם הוא רואה שיש שם עבירה על הוראות סעיף 5 זה נשאר. אלה ההוראות שחלות על כלל בתי הספר, לא על בתי ספר מסוימים ממגזר מסוים או מסוג מסוים, על כלל בתי הספר.

גם על בתי הספר האלה, זה מספק אותי.

שדורית תספר לנו כמה פעמים הם פסלו בית ספר אחד. אין כזה דבר.

זה משהו אחר.

אדוני היושב ראש, אני מסיר את ההסתייגות שלי.

אף פעם לא פסלו בית ספר אחד, למרות שבג"צ קבע אתמול שלשום.

אני לא מבין, לי אין זכות דיבור ולו יש זכות דיבור.

אין לך, אני לקחתי לך את זכות הדיבור.

ידידי, חבר הכנסת מרגי, עדיין אני מנהל את הישיבה, אתה לא יכול לקחת לו את זכות הדיבור.


אני רוצה להגיד פה חד-משמעית. אגב, אני מסכים איתך לגמרי. יש בעיה שמשרד החינוך לא מבצע את מה שמוטל עליו.

יפה, זאת הבעיה.

זאת הבעיה. ולכן משרד החינוך לא עושה מה שהיה צריך לעשות גם במשך כל הזמן. גם אם נכניס את ההסתייגות בדיוק בלשון הזה הוא גם לא יעשה את זה, כי פשוט לא עושה את זה.

מה שמנסים להסביר לך שהכנסנו ודיברנו על זה מפורשות, רצו להוציא את סעיף 5 לא הסכמנו את זה. כל הכללים נמצאים שם בתוך סעיף 5. אם משרד החינוך לא יעשה, תצטרך גם בעתיד ללכת לבג"צ כדי שמשרד החינוך יעשה. אם משרד החינוך התעשת ויעשה לפי החוק אז מה טוב.

מאחר ואני כן מזדהה עם מה שכתוב בהסתייגות, אני מסביר לך מה שיש. אני לא מרחיב את הויכוח עכשיו. זכותם של המציעים לכתוב מפורשות מעבר למה שכתוב בסעיף 5 וזכותם שלהם לא לעשות את זה. הם יחליטו. אני לא מאפשר עוד דיון על הנושא הזה.

לא דיון, שיציעו ריכוך שלהם, שיציעו משלהם קריטריונים, רק קריטריונים.

אני לא מאפשר עוד שיח בנושא. אם שני חברי הכנסת הורידו ההסתייגות איננה.

ההסתייגות של חבר הכנסת ליצמן ירדה.

יש הסתייגויות שלי שאני מבקש להעלות.

אני נמצא באיזושהי דילמה, בצד אחד לא הייתי רוצה לתקוע את החוק, הייתי רוצה להתקדם. הבעיה שלי היא שסעיף 5 לא כל כך מספק אותי.

אתה יכול לשנות את הלשון של ההסתייגות. זכותך להסתייג כפי שאתה רוצה.

אני לא רוצה להכניס את ההסתייגות אך ורק לבתי הספר החרדיים, אני רוצה שגם כן יהיה בבתי הספר.

תעשה את זה בחוק.

לא הייתי רוצה רק בחוק הזה בלבד, אלא ההסתייגות תהיה גם לגבי בתי ספר אחרים.

אבל לא אוכפים זאת הבעיה, ראה פתח תקווה מה עשו, בירושלים. הם לא מקבלים תלמידים אתיופיים.

נכון.

חבר הכנסת שלמה מולה, אני מאוד מעריך את הדילמה שאתה נמצא בה, תצטרך לפתור את הדילמות שלך.


חבר הכנסת הרב כהן, בבקשה.

בישיבה קודמת נשארנו בסעיף 5 (ב).

"תלמיד שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים, כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 שנקבעה זכאותו לחינוך מיוחד לפי החוק האמור (להלן – ילד בעל צרכים מיוחדים), הלומד במוסד חינוך תרבותי ייחודי"... אני מציע את הנוסח: יקבל את זכאותו על פי חוק חינוך מיוחד הכללי.

עליי זה נשמע הגיוני.

אגיד למה. השרה הבהירה לי שהיא עומדת על זה, שילד עם חינוך מיוחד לא יופלה ויקבל את מלוא. זאת היא אמרה שבכל רצונה היא לא רוצה לראות כזה דבר שילד פגוע, שיתוקי, מוחי, שהוא יופלה שהוא לא לומד ליבה. אין סיבה שהוא יופלה שהוא לא לומד ליבה שיקבל את מלוא התמורה. לכן אני מציע לנסח את זה: הלומד במוסד חינוך תרבותי ייחודי, יקבל את זכאותו על פי חוק חינוך מיוחד.

אגב, זו היתה גם עמדת השרה שהסכימה לכך.

אולי נעבור מההתחלה בצורה מסודרת, נסגור את הנוסח של הסעיפים עם התיקונים.

"מוסד לחינוך תרבותי ייחודי" – הוספנו מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, כולן או חלקן, שניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו, בהתאם למאפייניה הייחודיים. זו החלטה של הוועדה בישיבה הקודמת.

קבוצת האוכלוסייה החרדית, הכנסנו את העניין שתלמידיה לומדים בישיבה לימודי קודש לפי ההלכה היהודית. זה ייכנס דרך הגדרה של קבוצת אוכלוסייה ייחודית לתוך מוסד תרבותי ייחודי. השר או מישהו הסמיך לכך, כאן התיקונים הם יותר דברים טכניים.

לגבי ועדת הערר, רק דברים טכניים שאני רוצה לסגור.

בסעיף 2(ב) כתוב בחוק המהנדסים, השר יכיר.

דורית, בעניין הזה יש בחקיקה לפעמים רשאי להכיר, יש לפעמים להכיר. השאלה אם יש לכם עמדה חזקה בעניין.

יכיר.

השר רשאי להכיר, זה גם אומר שמתקיימים - - -

מה שאני אומרת.

השר יכיר, זה מופיע בחקיקה.

דורית, יש כבר לשון יכיר, לא אנחנו המצאנו את זה.

אנחנו מדברים בדרך כלל, השר רשאי להכיר. מובן שאם מתקיימים התנאים הוא יכיר.

אנחנו מבקשים שיהיה כתוב השר יכיר, כך כתוב בחקיקה.

לא.

אז לא.


לך אין זכות הצבעה, לי כן. השר יכיר, בכל החקיקה זה קיים. לא צריך להתעקש, אני מקבל את הביקורת כל הזמן שאני לא יודע לעשות חוקים.

אתה יודע לעשות חוקים.

זה לא דבר עקרוני.

השר רשאי להכיר להפעיל שיקול דעת. כמובן שאם כל התנאים יתקיימו ושיקול הדעת מוטעה, אז אפשר - - -

זה ברור, את זה גם אפשר להגיד על אם כתוב יכיר, אם לא התקיימו התנאים לא יכיר.

אני לא יודעת מתי כתוב יכיר.

את רוצה, אביא לך כמה.

דנו בזה בפעמים הקודמות כאשר עלתה השאלה אם ליצור פה חובה או להשאיר שיקול דעת, העמדה שלנו היתה שנכון יותר מבחינה משפטית לכתוב רשאי ולא להכיר כדי לא לכבול את שיקול הדעת של השר. בסופו של יום שיקול הדעת שלו מובנה, זאת אומרת יש אמות מידה שבהן הוא צריך להכיר.

אני חושב שזה בדיוק אותו דבר. אם אתה כותב יכיר, זה גם כן מוגבל, הוא יכיר אם יהיו התנאים, אם לא יהיו התנאים אז הוא לא יכיר.

יש לו הרי שיקול דעת שהוא מעבר לתנאים.

אין שיקול דעת. לא רוצים להשאיר פה שיקול דעת.

יש לו שיקול דעת גם לגבי מתן הרשיון, גם בהתקיימם של מספר בתי ספר שכבר קיימים.

במספר בתי ספר אין לו שום שיקול דעת.

סליחה, כן יש לו. משום שבחוק הפיקוח בתי הספר בוחנים לא רק - -


יש שיקול דעת נרחב האם לאפשר פתיחת בית ספר או לא. לא כל מי שמבקש להקים בית ספר מקים בית ספר.

אבל זה מעורר שאלה אחרת, העניין של הרשיון לפי חוק פיקוח או לפי החוק הזה, אם אנחנו נעתיק את ההוראות מחוק פיקוח שנראה לי שבכל מקרה זה תנאי.

נכון, אחד התנאים זה רשיון לפי תנאי הפיקוח.

כתוב בפירוש. ואם נתקיימו בו תנאים אלו ואלו.

לי אין בעיה שיהיה כתוב יכיר.

צריך להוסיף את העמידה בתנאים של הרשיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר. זה משהו שלא חשבנו עליו בגלל שלא עשינו את הלינקג' בין הדברים.

יש הכרה עקרונית.

כן, אבל אחר כך הוא צריך לעמוד בכל תנאי הרשיון.

בתנאי הרשיון, לא חוק הפיקוח.

בתנאי הרשיון.

נדבר על זה.

עדיין יש לשר שיקול דעת נרחב. אנחנו מדברים כאן למעשה על מוסד תרבותי ייחודי שמחליף את תכנית הלימודים. יש הרבה מאוד כללים פה.

אנחנו שמענו זאת. אנחנו חושבים שצריכים לכתוב "להכיר".

המוסד המבקש, בסעיף הקודם כתוב המבקש.

מי שמבקש זה בעלי המוסד.

"לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו", זה אדם, אדם זה לרבות תאגיד. זאת אומרת או יחיד או תאגיד. הוא הבעלים של בית ספר. כאשר ננסח את החוק נבדוק את זה.


המוסד לא מבקש, מי שמבקש זה הבעלים.

בסדר זה הניסוח.

בעניין של מספר תלמידים, אלה תיקונים שהחלטנו עליהם בישיבה הקודמת,

לא יפחת מהמספר, מספר שעות הלימודים כפי שייקבע.

המלה רף יורדת, זה לא לעניין.

לגבי ערר, החלנו על זה כמו שהחלטנו בישיבה הקודמת את הנושא של חוק - - -


שני הדברים ששונים בין החוק הזה, לפחות לפי הבדיקה שלי לבין החוק ההוא, הנושא של הזמן להגשת ערר, פה זה 21 יום ובחוק זה 45. והנושא של מי דן בערעור על ערר.

העדפה שלנו מטעמים של הרמוניה חקיקתית זה ליצור אחידות. זאת אומרת אם אפשר כאן, אם מקובל על הוועדה למשוך את 21 הימים ל-45 ימים.

הסכמנו לזה בישיבה הקודמת. בסדר, מקובל עלינו.

לגבי בית משפט לעניינים מינהליים, ראיתי שיש בחקיקה מצבים שבהם ועדת ערר הולכת לעניינים מינהליים. את זה אשאיר.

לא חושב שיש מניעה עקרונית

אז רק במקום (א) במקום 21 יום זה יהיה תוך 45 יום. והוסף סעיף קטן (ז).

בסעיף 5, אני לפחות הבנתי את החלטת הוועדה בישיבה הקודמת 58%.

60%.

60%. השרה אמרה בפירוש. היה מישהו מהאוצר שרצה 58%.

לא, זה לא היה מהאוצר. אני חושב שאתם עושים טעות. החשבון של משרד החינוך- -

אני אומר לך שיש היום ישיבות, הם לא אומרים את זה שמקבלים 80% ו-90%.

יש גם 45%.

יש גם 45%. זה לא יפה לדבר על שני האחוזים האלה. מפני שמקבלים הרבה פחות ממשה שקיבלו קודם.

רבותיי, אני מחזיק את המסמך, מוסד שקיבל לפני שנתיים 800 שקלים, ועומד לקבל עכשיו כ-60% 500 שקלים.

אני אומר החשבון שעשו במשרד החינוך שזה 58%.

בסדר, אני לא מסכים. מותר לי גם לטעות במשהו.

אני אומר לך, אם אנחנו נכתוב 60% פתאום יהיה ערעור או משהו כזה.

הרב מלכיאור, מותר לי גם לטעות במשהו.

אני לא אלך נגד השרה. השרה רצתה 60%.

הממשלה מסכימה? השר אלי ישי אמר לי שהוא סגר 60% עם שר האוצר.

אני יודעת שבמקור אמרתם שתשימו פה את המספר המדויק, זה היה גם בדברי ההסבר. זה המספר המדויק, אני לא יודעת מי סגר עם מי.

60%.

רציתי לבקש עוד דבר, שמשה שגיא יבהיר למה הכוונה ביחידת מימון ו-60%, או 58% - -

הכוונה ברמת התקצוב הנמוכה ביותר בשכר הלימוד העל יסודי. זו הכוונה בתקצוב.

התקצוב לבתי ספר העיוניים. בסדר, נכניס 60%. אין עיני צרה.

יש לזה עלות של שבעה מליון שקלים, העלות בין 60% ל-58%.

סעיף (ב).

אנחנו נכתוב 60%, אם הממשלה בגלל זה תחליט שהיא מתנגדת וזה חוק תקציבי, אז זה חוק תקציבי.

הכוונה היא שזה הופך את זה לתקציבי.

דורית, אתם חופשיים להחליט שזה הופך להיות תקציבי.

יש תמיכת ממשלה.

לפני הניסוח של הילד בעל צרכים מיוחדים. דורית, תגידי לי למה אתם מסכימים מהותית, ואז נגיד איך לנסח את זה.

אותה הגדרה שחלה היום לגבי תלמיד משולב תחול כמובן בשינויים המחויבים עם

הפרמטרים הדומים למעט 20(א) שם כתוב: ילד בעל צרכים מיוחדים הזכאי לחינוך - -

אשר ועדת שילוב החליטה על זכותו לתוספת הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים. זה מוסד חינוך רגיל.


שירותים מיוחדים, יש לנו עזרים מסייעים שאנחנו חושבים שזה לא שירותי סיוע. שירותים פסיכולוגיים לא ניתנים באופן ישיר, אלא רק במסגרת השירות הפסיכולוגי.

כמו שמקובל, אנחנו לא רוצים דברים חדשים.

ההצעה שלנו לניסוח, תלמיד בעל צרכים מיוחדים כפי שחבר הכנסת כהן הקריא, המוגדר לפי חוק חינוך מיוחד. "הלומד במוסד תרבותי ייחודי יקבל את זכאותו על פי חוק החינוך המיוחד".

מדובר על השילוב.

בסדר, בעל צרכים מיוחדים. אני מבקש להצביע על זה.

מה שמקובל יהיה.

לכן אני אומרת, אם אנחנו נסכים לגבי המהות, אז ננסח את זה. אבל קודם צריך להבין מה המהות, מה נותנים.

מדברים קודם כל על השילוב ולא תלמיד שהוגדר ואובחן על ידי ועדת השמה כחינוך מיוחד, זה מה שהוסכם. הכללים שחלים על השילוב בחינוך - - -

מה שיהיה לצרכים מיוחדים, אי אפשר לפגוע בילדים.

מאחר והוסכם על העיקרון, אני רוצה להסמיך את מרב ישראלי שתנסח את זה.

מקובל עליי.

אבל צריך גם לשנות את הוועדה. בוועדת השילוב, זו ועדה בית ספרית שכתוב, מנהל המוסד, מחנך הכיתה, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, כתוב "עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד". אנחנו מבקשים שזה יהיה עובד הוראה, עובד משרד החינוך והתרבות.

סליחה למה עובד משרד החינוך, למה לא מהחינוך המיוחד?

לבתי הספר האלה אין מטבע הדברים עובדים לחינוך מיוחד. עובד לחינוך מיוחד זה מי שלמד, מי שקיבל הכשרה כחינוך מיוחד. אין כזה דבר בבתי הספר האלה, לכן צריך לייבא אותם מבחוץ. אנחנו מבקשים שזה יהיה עובד חינוך מיוחד עובד משרד החינוך.

מה שהיה עד היום, ומה שנמצא - -

לא היה עד היום שום דבר.

שיהיה כתוב, שלא יקבל ילד שלומד במוסדות אלה, פחות ממה שמקבל ילד דומה במוסדות אחרים.

זה השילוב.

הכוונה היא שצריך להקים כאן ועדה מיוחדת. הוועדה צריכה להכיר בילד כילד משולב.

קיימת ועדת השמה והיא תכיר, אין בעיה. זה היה כל השנים וזה יהיה הלאה.

אני רוצה לעשות שינויים מהותיים, למשל בהרכב של ועדת שילוב.

שיהיה כתוב.

אני רוצה לבקש שלא ניצור פרק שילוב חדש בתוך החוק הזה, אלא תהיה

הפנייה טכנית לכל השילוב כמו שמיישמים באופן הדרגתי בעל יסודי גם יקרה כאן.

בדיוק.

חוק חינוך מקובל עלינו לחלוטין.

מקובל.

צריך לשנות את הועדה, אנחנו מוכנים שאותה הגדרה להביא את ההגדרה בנושא השילוב.

מה הבעיה, שחוק החינוך המיוחד לא חל על המוסדות האלה כך, הוא חל רק על מוסדות מוכרים. לכן, אי אפשר להכליל אותו כך.

הכללים יחולו גם פה.

אז צריך לראות.

רק אגדיר מה הבעיה פה. יש בחוק החינוך המיוחד שתי אפשרויות, או דרך ועדת השמה או דרך ועדה בית ספרית, אתם אומרים שמקובל עליכם שיהיה כך, שיהיה כך. דורית אומרת שאין ועדה בית ספרית, לכן היא מציעה אלטרנטיבה במקום ועדה בית ספרית שלא קיימת בתוך הישיבות.

מאיפה היא יודעת שלא קיימת.

אמרתי שעדיין תהיה ועדה בית ספרית.

אתם רוצים שיהיה עובד הוראה של חינוך מיוחד בתוך ועדה בית ספרית, אני חושב שזה דבר שאפשר לקבל.

נמצא היום שיהיה גם בחוק שיהיה עובד משרד החינוך - -

בוועדה הבית ספרית יהיה הסעיף הזה.

את אומרת, דבר אחד זה עובד משרד החינוך בוועדה הבית-ספרית.

בסעיף שכתוב עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, שהוא עובד משרד החינוך.

היתר יישאר ללא שינוי.

זאת אומרת אם הוא יהיה ילד משולב, הוא יקבל כמו ילד בשילוב והשינוי היחיד הוא מבחינת הפרוצדורה, זה מקובל.

מקובל.

ניתן לנסח זאת.

תודה.

יש פה נקודה שהיא מרכזית איך לבצע אותו.


מאחר ובסעיף (ב) אנחנו מממנים את מלוא ההוצאה בגין הנושא הזה, צריך לקבוע לפי איזה ערך של שכר הוראה אני משלם פה.

100%.

סליחה, מה זה 100%, אני אקח מצבת מורים ותלמידים.

ב-100%.

אתה תדווח על מצבת המורים והתלמידים שאני אדע מה הדרגה והוותק של המורה?

מה שמקובל זה מה שיהיה.

מה שזה אומר, שיהיה פה עניין של דיווח המצבת מבחינת פרופיל.

אדוני היושב ראש, הוועדה תקיים הצבעה?

סליחה, אני לא יכול לדון, אחר כך יגידו שלא דנו בכל הסעיפים.

עד עכשיו לא דובר שיהיה פה דיווח על מצבת מורים לצורך קביעת הפרופיל של המוסד.

בסעיף (א) משלמים 58%, מה שייקבע מתלמיד ממוצע עיוני במערכת. זאת אומרת, לא קובעים, לא בודקים את רמת השכר בכל מוסד ומוסד. פה כדי לקבוע מאחר ואני משלם 100% מההוצאה, כדי לא לתת תשלומי יתר ממוסד, אני צריך לדעת מה ההוצאה האמיתית שיש לו. מה פרופיל ההוראה שיש לו בגין נושא זה, ובכלל בגין הנושא של כל הממוצע של המוסד. צריך פה דיווח לגבי שכר המורים. מאחר ואני מכסה פה את מלוא ההוצאה.

מה אתה מציע?

שיגישו את פרופיל המורים.

פרופיל המורים כולל העניין של הדרגה.

אתה לא יכול לחשב מה 100% ההוצאה אם אין לך את הנתונים.

נעשה ממוצע של פרופיל. בסדר, נמצא את הדרך.

אמרת ניסוח, אפשר להצביע.

אני לא הבנתי מה הניסוח.

בהתאם לכללים של החינוך המיוחד.

אין כללים, אני לא יכולה לכתוב כללים. צריך לכתוב מה. מה שכתוב לי עכשיו שתלמיד יקבל כמו בחוק חינוך מיוחד לפי השילוב ובכפוף לעניין של התיקון של הוועדה. עכשיו אתם רוצים שיהיה תנאי נוסף לתשלום, שהוא מה, דיווח על מה?

כדי שהוא יגיש את מצבת המורים, פרופיל למורים.

למצוא את פרופיל ההוראה

לא, לא בא בחשבון הנושא הזה. השרה אמרה בצורה חד משמעית שילד בחינוך מיוחד אצלנו לא יקבל פחות ממה שמקבל ילד במקום אחר.

נעשה פרופיל ממוצע. אני קורא להעמיד להצבעה.

מה שאפשר לקבוע, שניתן את הפרופיל הנמוך ביותר בשכר לימוד העל-יסודי כדי לא לתת תשלום יתר.

נעשה ממוצע.

יכול להיות שהפרופיל הנמוך ביותר בשכר לימוד העל-יסודי - -

למה נמוך ביותר, תעשה ממוצע.

הם יודעים איך זה עובד בגלל זה הם לא רוצים לדווח.

כל מוסד היום מדווח לפי זה משלמים לו. אז לא רוצים לדווח, אז לפי מה לשלם, לפי ממוצע של מה.

תעשו ממוצע, פרופיל ממוצע.

אין לי הפרופיל הנמוך ביותר בחטיבה העליונה.

אני חשבתי כשקבענו יחידת מימון, אתה אמרת לי 10,200 מה זה ממוצע?

כן, ממוצע.

לא, עכשיו הוא אומר הנמוך והעיוני.


פה אין לי השוואה לעיוני ב(ב).

ב(ב) אין השוואה לעיוני, אבל אני צריך לקבוע את הערך שעה שלפיו אני משלם את אותו 1.85 שעות לתלמיד משולב באותו מוסד.

אבל הם הסכימו עכשיו.

אם קובעים שהרמה הנמוכה ביותר בפרופיל ההוראה הוא זה פרופיל לתיקון...

אני מציע להשאיר את הסעיף כמות שהוא.

זה הוסכם.

התקצוב לפי הרמה הנמוכה ביותר.

לפי איך שסוכם.

הפרופיל לא הרמה.

הרב יעקב כהן, בסדר.

מי שיגיש פרופיל יקבל לפי הפרופיל. מי שלא יגיש יקבל - -

מי שירוויח יגיש פרופיל, למי שיפסיד לא יגיש פרופיל, אז מה עשינו בזה. אני

אגיע לא ל-60% אני אגיע ל-80% עלות.

אבל מי שלא יגיש פרופיל אתה נותן לו את המינימום.

מה שאתה אומר זה מגדיל לא 7 מליון עלות, אחרת כל מי שאמור היום לקבל לפי הפרופיל יותר מ-60% יגיש פרופיל, יקבל 75%.

תחליט.

אני דיברתי על סעיף (ב).

רק על החלק של השילוב.


תגידו לי מה אתם מציעים.

לפי הנמוך בבתי הספר העיוניים.

השרה אמרה לפי 100%.

במוסד דומה עיוני.

כן, אבל מאה אחוז של מה.

השעות זה מאה אחוז. עלות המוסד שונה ממוסד למוסד.

היה מקובל הניסוח שהצעת.

לגבי אופן החישוב אנחנו נקבע יחידת מימון לצורך זה. אתם תגידו לי מה ההגדרה של יחידת המימון כך שזה הנמוך ביותר.

100% של הנמוך ביותר.

בכל מקרה הוספת תלמידי השילוב ככל שזה ראוי זה תוספת תקציב, משום שעד עכשיו קיבלו רק מי שהוגדר כחינוך מיוחד.

לא, עד עכשיו כולם קיבלו.

למה אתה מתווכח איתה. כבר שש מאות פעם אני שומע את זה.

אבל ילד שילוב הוא גם ילד.

זה תוספת תקציב.

אפשר להעמיד להצבעה?

אם עוד פעם אחת אתה אומר אפשר להביא להצבעה, אני אבטל את ההצבעה. אני לא יכול כך. רוצים לעשות דבר כראוי, זה יקח עוד חמש דקות, עוד עשר דקות, בסדר.

בסעיף הביצוע והתקנות הוספנו אישור ועדה כי זה כל התקנות אישור ועדה. תחילה, יום א' תשרי תקנות ראשונות א' באלול. הוראת מעבר תהיה לעניין מימון. כניסה מיידית לתוקף, עד 1 בספטמבר הצהרה שמתכוון להגיש בקשה. אנחנו מוסיפים את התיקון שאבישי ביקש, או עד ליום ההחלטה בבקשתו לפי המוקדם.

ברשותך, השאלנו את השאלה פתוחה האם תהיה חובה להשיב את הכספים שקיבל או לא, אני מחזיר את זה שוב לוועדה. יש לי איזשהו ניסוח טנטטיבי אם זה מקובל על הוועדה. נדחתה בקשתו ישיב למדינה מימון שקיבל בתקופה כאמור או לחילופין נדחתה בקשתו תהיה המדינה זכאית להשבת האמון שקיבל בתקופה האמורה. השאלה היא על מי הנטל, האם המדינה צריכה לקבוע, זו סמנטיקה.

אני נגד זה מבחינה ציבורית. לא יפה להעלות את זה אפילו.

אני רוצה להוריד את זה.

לא יפה.

פה זה רצף של תשלומים. אני לא חושב, הוראות מעבר דבר חד פעמי שיקרה עד ראש השנה, שעל זה יצטרך לעשות סעיף של החזרת הכסף. אבישי, דנו בזה, אמרתי את עמדתי. מי שרוצה להגיש הסתייגות על זה יכול להגיש.

זה קיים היום לגבי כל מוסדות החינוך.

אני מגיש הסתייגות.

השר באישור ועדת החינוך והתרבות והספורט של הכנסת רשאים לקבוע בתקנון כי מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים המלמדים תכנים חינוכיים שייקבעו בתקנות, יהיו זכאים לתקצוב נוסף בהתאם לאישור שייקבע. אני מדבר על תיגבור בלימודי יהדות.

אנחנו לא מוסיפים חוץ מהתקציב שהוקרא לא מוסיפים שום תקציבים.

תיגבור לימודי יהדות. זה היה כל הזמן תיגבור. זה מה שלומדים בלילה ממשרד הדתות.

התנאי לרשיון של לתת את רשימת עובדי ההוראה אנחנו לא מסכימים.

אני לא אסכים לזה.

לא, הם מבטלים את ההוראה הזאת בחוק הפיקוח.

מוכן לתת רשימת מורים למשרד החינוך.

מרב, יש לזה תוצאה משפטית לפי חוק המרשם הפלילי.

נכון זה מה שאני אומרת, הם לא יכולים לברר את העבר הפלילי.

לגבי הנושא שיהיה כתוב, זה לא חוק הפיקוח אדוני היושב ראש, אלא כל הסעיפים שהקראנו במקום חוק הפיקוח יבוא כל הסעיפים האלה.

אני מבינה שזה הסכמה בין המשרד. אני חשבתי שחקיקתית זה היה צריך להיות אחרת.

אני רוצה לעבור על ההסתייגויות ולהצביע. היתה הסתייגות אחת שלא להכניס את הנושא של עד גיל 30.

מה שהוא ביקש זה העניין של הרשות המקומית שהועלה פה. "רשות המקומית המשתתפת בתקצוב של מוסד חינוך תרבותי ייחודי תעשה זאת בשיעור שאינו עולה על סך 58% מסך - -

אבל הוא לא יכול להציע הסתייגות.

...בהתאם למספר התלמידים במוסד.

חבר הכנסת כהן, אם אתה מעלה את ההסתייגות הזאת אני מוריד את החוק. היתה לנו הסכמה מראש. אני מוריד את החוק, אתה לא עושה משחקים. הכל היה מוסכם. היה מוסכם שזה 60%.

אז רבותיי, אין להם תיגבור לימודי יהדות חוץ מ-60% לא יקבלו, לא קופת חולים, לא יקבלו שום שירותים. הילדים האלה מקבלים יותר ממדינת ישראל רק 60%, חוץ מזה לא יקבלו שום שירותים.

התקצוב של הישיבות, לא נכניס 100% - - -

הם מקבלים 60%, איזה סיפורים אלה.

אדוני, זה מה שמוסכם.

שירותי בריאות הם יקבלו?

כן.

זה לא שייך לזה.

אפשר לכתוב שלא יפחת מ-60%.

לא.

בסעיף 16 חוק פיקוח שקיים, תועבר רשימה- -

רק לצורך סעיף זה.

רק לצורך סעיף זה, המנהל הכללי רשאי שלא לאשר. לא צריך אישור מראש, אבל הוא רשאי שלא לאשר.

הוא גם רשאי לא לאשר, גם רשאי לבטל אישור.

זה כתוב בסעיף 32.

לא, סעיף 32 זה משהו בדיעבד לסגירה, זה משהו אחר.

אנחנו עכשיו מדברים מראש. או שנשאיר את סעיף 16 אישור לצורך סעיף זה, זה מפשט את העניין. אישור לצורך סעיף זה בלבד, ואז ביטול אישור נשאר סעיף 18.

מירב, אם אני לא טועה, העיר פה הבחור בצדק שהרב משה גפני הותיר את המשך הדיון בסעיף, בהיקף של תחולת סעיף 9 לחוק הפיקוח, המשך הדיון היום והדיון הזה טרם נחתם, אז כדאי להסיר מכשלה בעניין הזה.

בעצם יש כרגע את סעיף 16, אנחנו חוזרים אחורה. האם אתם חושבים שמעבר לעבירה עבירה וההתנהגות... בכל זאת השר צריך לקבוע איזשהם תנאים נוספים. זאת היתה השאלה.

השר הרי קובע תנאים בתקנון לצורך נושא תרבותי ייחודי.

לגבי עובד הוראה. לא נתנו לו סמכות.

בסעיף 16 – לא יסרב המנהל הכללי ליתן רשיון אלא אם יתקיים אחד מאלה.

אני שואלת אם יש משהו מעבר לזה.

האם הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד...

זה מספיק מבחינתכם? בסדר, אז אתם לא דורשים דרישות נוספות.

לא דיברנו על סעיף 9?

זה סעיף 9 והוא אומר כך.

אנחנו מחקנו את אפשרותם וכושרם המקצועי של סגל עובדי החינוך. כרגע מה שיש לגבי עובדי חינוך זה רק סעיף 16. השאלה שלי האם יש משהו שנכלל ב-9(2) ו-16 לא מכסה, שאת רוצה להוסיף בחוק שלנו. זאת השאלה.

שייכנס בכללים שיקבע השר.

לא, זה לא ייכנס. השר יכול לקבוע כללים לגבי מספר, לגבי שעות.

האם הוא לא יקבע שהכשרתם דומה.

לא, זה בדיוק מה שהסכמת להוריד.

אני מנסה להשלים את המשפט. הרי מדובר בבתי ספר ייחודים שונים, יש בתי ייחודי

שמלמד לימודי קודש, ויש בתי ספר אחרים. האם המורים לא צריכים להתאים לרוח בית הספר,

למטרתו של בית הספר. הרי לא יכול להיות שיהיה משהו מנותק, אז כאן לפחות הם מלמדים לימודי קודש.

חזקה אם ראש ישיבה קיבל אותו הוא מתאים למערכת.

יגיע צו על מוסד תרבותי ייחודי, נעלה את זה פה בוועדת החינוך.

צריך שתהיה הכשרה.

אבל לא תהיה לו סמכות לעשות את זה.

אז נתקן את החוק.

אולי משהו שהכשרתו וכושרו נובעים או הולמים את אורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית. תוכלי לעשות את הלינקג' הזה.

זה גם יכול להתאים.

שמעתי, לא מסכים. תביא את זה להצבעה.

אתם צריכים להגיד מה עמדתכם בעניין הזה.

אנחנו חושבים שצריך לבדוק משהו, בעיקר חרדים לגבי מוסדות - -

הפרה מוחלטת של הסיכום. דיברנו עם השרה, הסעיף הזה נמחק.

יש לי הצעה, אולי הרב גפני זה יפיס את דעתו. אם אנחנו לוקחים היום את סעיף 9(2) הוא מדבר על הכשרתן וכושרן המקצועי. אולי נשאיר את הכשרתן וכושרן, נכתוב הולמים או תואמים את אורח חייה של הקבוצה.

זה דיון שהיה לפני ארבעה חודשים. סיכמנו עם השרה.

יש את מה שיש בסעיף 9, ויש את הביטוי הזה. נצביע על ההסתייגויות.

הסתייגות 1 - של חבר הכנסת וילן.

מי מצביע בעד ההסתייגות שאפשר ללמוד ליבה עד גיל 30?

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב (5 חברי כנסת)

נמנעים – 1 (חה"כ מלכיאור)

הסתייגות 2 – הגבלת הרשויות המקומיות ב-60%.

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אבו וילן – 1

נגד – 4

נמנע – 1 (חה"כ מלכיאור)

אני מוריד את ההסתייגות שלי, אבל אני לוקח על עצמי יחד עם חבר הכנסת מרצינו להגיש הגשת חוק נפרדת בעניין הזה לגבי כלל בתי הספר.

אשמח להצטרף להצעת החוק הזאת.

חבר הכנסת משה גפני, היו לך הסתייגויות?

לא.

אין עוד הסתייגות.


אנחנו מצביעים עם כל השינויים, עם כל מה שעשינו על החוק כמות שהוא.


מי מצביע בעד החוק?

הצבעה

בעד החוק – 5

נגד - אין

נמנעים – 1 (חה"כ מלכיאור)

אני מבקש רביזיה.

נצביע בעד הריביזיה.

הצבעה

בעד הרביזיה – 2

נגד – 4

נמנעים – אין

אנחנו מודים ליושב ראש על העבודה המאומצת.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:25)
הגדרות



חובת רון



בקשה ליון



העברת



אישור רש



רשיון ליד



כשירושיון



מבחנישיון



תנאים לרן



תקפו של ר



רכישת בי



ערר



ועדת הערר







אישור לה



סייגים לאישור



ביטול אישור



הזדמנות להשמיע טענות



ערר



הגשת רשימה של עובדי שירות



דרישה לפטר עובד שירות



הזדמנות להשמיע טענות



אצילת סמכויות



ערר



אישור להעסקת רופא או אחות



אישור רשות הבריאות



הודעה על







זכות כניסה



דרישה



צו סגירהי



(תיקון מ'



(ת תש005



(תיקון מס) תש2005



עבירות ו



ת וחיובים



אי-