PAGE
16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16.7.2008
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 407
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ג בתמוז תשס"ח (16 ביולי 2008), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 16/07/2008
חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27), התשס"ח-2008
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות סגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27) (הגבלה על בחירה מחדש לאחר הרשעה), התשס"ח-2008, של חברי הכנסת רונית תירוש, יואל חסון, עתניאל שנלר, מיכאל נודלמן, איתן כבל, יצחק גלנטי, נאדיה חילו, אורית נוקד, יעקב מרגי, דוד אזולאי, משה שרוני, רוברט אילטוב, אלכס מילר, דוד רותם, אסתרינה טרטמן, אבישי ברוורמן, ראובן ריבלין וזבולון אורלב (פ/2963) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
מוזמנים
¶
רני פינצי
- מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים
איילת פישמן
- משרד הפנים - בחירות
מורן הכהן-יבין
- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד שרית שפיגלשטיין
- משרד המשפטים
עו"ד איתן מימוני
- לשכת עו"ד
ערן ניצן
- משרד האוצר
עו"ד עימאד דקואר
-
רשמת פרלמנטרית
¶
תמר פוליבוי
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות סגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27) (הגבלה על בחירה מחדש לאחר הרשעה), התשס"ח-2008, של חברי הכנסת רונית תירוש, יואל חסון, עתניאל שנלר, מיכאל נודלמן, איתן כבל, יצחק גלנטי, נאדיה חילו, אורית נוקד, יעקב מרגי, דוד אזולאי, משה שרוני, רוברט אילטוב, אלכס מילר, דוד רותם, אסתרינה טרטמן, אבישי ברוורמן, ראובן ריבלין וזבולון אורלב (פ/2963) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יומנו הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות סגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27) (הגבלה על בחירה מחדש לאחר הרשעה), של חבר הכנסת יואל חסון. יואל עוד לא פה. אנחנו נמשיך. בבקשה לקרוא את הנוסח. יש נוסח חדש או שזה הנוסח?
גלעד קרן
¶
חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27) (הגבלה על בחירה מחדש לאחר הרשעה):
"תיקון סעיף 4
1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "בסעיף קטן (ג)" יבוא "בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד)";
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) מי שכיהן כראש רשות מקומית וכהונתו פקעה לפי סעיף 20(ה), לא יהיה זכאי להיבחר כראש רשות אם ביום הגשת רשימת המועמדים שבה הוא כלול טרם חלפו שבע שנים מיום שנגזר דינו, ואם נגזר עליו מאסר בפועל – מיום שסיים לרצות את עונשו, לפי המאוחר".
תיקון חוק
2. בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988, בסעיף
המועצות
4, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
האזוריות (בחירת
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שכיהן כראש מועצה וכהונתו פקעה לפי
ראש המועצה)
סעיף 6ב(ה), לא יהיה זכאי להיבחר כראש מועצה אם ביום הגשת רשימת
המועמדים שבה הוא כלול טרם חלפו שבע שנים מיום שנגזר דינו, ואם נגזר עליו מאסר בפועל – מיום שסיים לרצות את עונשו, לפי המאוחר".
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
תודה. אני לא ניהלתי את הישיבה הקודמת בהצעת החוק הזאת, משום כך אני גם עברתי על הפרוטוקול. אני הבנתי שהיו כמה הערות גם למשרד הפנים וגם ליועץ המשפטי של הוועדה. אני הבנתי שמשרד הפנים היה אמור להכין הצעת תזכיר חוק בעניין הזה. האם יש כבר?
איילת פישמן
¶
יש חוק שמכיל המון המון סעיפים, שאושר בוועדת שרים. הוא עדיין לא הוגש לכאן לקריאה ראשונה. סעיף אחד ממנו מתעסק גם בנושא של פסלות. אנחנו העדפנו לתקן את הסעיף הבסיסי בחוק הבחירות, שזה סעיף 7, שממילא חל על חוק הבחירה הישירה ולא לתקן את חוק הבחירה הישירה. כלומר, סעיף 7 לחוק הבחירות קובע פסלויות לחברי מועצה, והוא מוחל גם על ראש רשות. אנחנו חושבים שצריך את העניין של הקלון והמאסר להסדיר לגבי כולם, לא רק לגבי מועמד לראש רשות. כיום החוק אומר גם קלון וגם מאסר, ואנחנו רוצים לומר או קלון או מאסר.
מורן הכהן-יבין
¶
אנחנו פיצלנו את הסעיף ויצרנו שתי חלופות. הסעיף הראשון הוא סעיף דומה לסעיף שקיים היום - מי שנידון לעונש מאסר בפועל לתקופה שעולה על שלושה חודשים ביום הגשת רשימת המועמדים, טרם חלפו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין בעבירה שבה הורשע בנסיבות העניין קלון. לצורך העניין, מי שעובר עבירה, מקבל עליה עונש מאסר מעל לשלושה חודשים ויש עם העבירה קלון. זה חל על כלל המועמדים.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
עבודות שירות הן לא תמיד מאסר בפועל. אני רוצה להבין את העניין המשפטי, זה לא קשור לחוק הזה בכלל. אם אדם מקבל מאסר שמומר בעבודות שירות, זה נחשב מאסר, אבל אם אדם לא מקבל מאסר, אלא הוא מקבל עבודות שירות? אין דבר כזה?
מורן הכהן-יבין
¶
החלופה השנייה מאפשרת שתי סיטואציות: מי שלא נידון לעונש, הוא רק הורשע ולא קיבל עונש ולא נכנס לקטגוריה הראשונה או שקיבל עונש פחות ממאסר של שלושה חודשים, הוא יכול להיכנס לקטגוריה השנייה בסיטואציות הבאות: אל"ף – אם הוא נבחר ציבור, לפי רשימה של חמישה חיקוקים שאנחנו הגדרנו אותם, זאת אומרת: שר, סגן שר, חבר כנסת, ראש רשות, חבר מועצה וחבר מועצה אזורית. אם בית המשפט קבע בפסק הדין, שיש עם העבירה שהוא ביצע קלון, אוטומטית יחול עליו צינון של שבע שנים.
החלופה השנייה היא במקרה שלא מדובר בנבחר ציבור, אלא באדם מן השורה שמגיש מועמדות להיות חבר במועצה. יש אפשרות לפנות אל יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שיקבע שיש עם העבירה שבה הוא הורשע קלון, וגם לגבי אותו אדם יחול הצינון. זה השוני, ואנחנו חושבים שזה מהווה פתרון טוב לבעיה שהעלה חבר הכנסת חסון בהצעת החוק שלו.
תומר רוזנר
¶
ההצעה שהיא בגדר טיוטת הצעה – אני מבין שהיא עדיין לא הועברה לדיון בכנסת – היא הצעה שמתייחסת לנושא הרבה הרבה יותר רחב מההצעה שחבר הכנסת חסון מתייחס אליה.
תומר רוזנר
¶
ההצעה מתייחסת להסדר שהוא כולל לכל חברי המועצה, היא לא מתייחסת רק לראש רשות שפקעה כהונתו, כמו שחבר הכנסת חסון התייחס אליה בהצעה שלו. היא מעוררת בעיות רבות שלא קשורות להצעה הזאת, ואני חושב שתקצר היריעה – כי היא אפילו לא על השולחן.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אתה אומר שלו אנחנו היינו מציעים את זה לממשלה בהצעת חוק שלה, היא הייתה טוענת לנושא חדש.
תומר רוזנר
¶
כן, במידה רבה. אני חושב שהיא הצעה שראויה לדיון, אני לא אומר שלא. אני חושב שבשלב הזה שאנחנו נמצאים בו, אם רוצים לקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת חסון ולא לחכות להצעה הממשלתית, צריך לצמצם את ההצעה למצב הנקודתי שאתו ביקש חבר הכנסת
חסון להתמודד, שהוא באמת אבסורדי כשראש רשות מודח עקב הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, והוא מייד מתמודד מחדש באותן בחירות שנערכו בגלל זה שהוא הודח, לבחירה באותה רשות. זה באמת מצב אבסורדי.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
נכון. אבל מה שחסון מציע זה שלא רק שהוא לא יוכל להתמודד בבחירות המיידיות המתקיימות, שזה נכון וזאת לקונה בחוק שזה לא קיים, אלא ששבע שנים הוא לא יוכל, כשהמשמעות היא 10 שנים בשלטון המקומי, כי אלה קדנציות של חמש שנים, שזה מאוד מרחיק לכת.
תומר רוזנר
¶
כיוון שההצעה הזאת היא גם מרחיקת לכת וגם יש בה איזושהי חפיפה מסוימת להצעה הממשלתית והיא מעוררת בעיות, כפי שהצגתי אותן בישיבה הקודמת – ואם תרצו, אני אחזור עליהן – אני חושב שהמצב הנכון הוא כרגע, כיוון שיש הצעת חוק ממשלתית בצנרת שמתמודדת עם כל הבעיות של כל חברי המועצה וראש הרשות, לצמצם כרגע את הצעת החוק של חבר הכנסת חסון למצב האבסורדי שדיברנו עליו של ראש רשות שכהונתו פוקעת, לומר שהוא לא יוכל להתמודד בבחירות המיוחדות שמתקיימות עקב כך, ולא יתייחס למצב הכללי שהוא לא יוכל להתמודד שבע שנים בבחירות שלא קשורות לזה שהוא הודח.
יואל חסון
¶
קודם כל, אני קראתי בעיון את הצעת החוק הממשלתית. אני שמח שלפחות הצעת החוק הפרטית שלי גרמה לזירוז ולרצון בכלל לתקן את מה שדורש תיקון. צריך לזכור שאנחנו עומדים על סף הבחירות המוניציפאליות ואנחנו מאוד רוצים שהתיקון הזה גם ישפיע על הבחירות הקרובות וגם אם יהיו אחר כך בחירות אחרות שיצטרכו להיות מיוחדות באיזשהו שלב.
אדוני היושב ראש, אני קודם כל מציע לקדם את ההצעה שלי. אני מוכן לדון בנושא השבע שנים.
יואל חסון
¶
אני רק אומר שבנושא השבע שנים אני מוכן לשמוע. יכול להיות שבאמת הלכנו קצת רחוק מדי, למרות שאני חושב באופן עקרוני, שעשית משוואה נכונה של 10 שנים, ואני לא מתווכח איתה, אז יכול להיות שצריך לצמצם את זה לשלוש שנים או משהו כזה. אני לא רוצה שזה יהיה רק לבחירות המיוחדות. ומה יקרה אם הוא הלך סמוך לבחירות ואז יהיו הבחירות במועדן - ואז הוא כן יוכל להתמודד בהן? אני רוצה טווח זמן סביר שברגע שהאדם הורשע עם כל המשמעויות שדיברנו עליהן, הוא לא יוכל להתמודד גם בבחירות רגילות, לא רק מיוחדות. אני אשמח למצוא פתרון לזה. שוב, זה לא קריטי השבע שנים האלה, ולכן זאת הנקודה שאני מוכן להתגמש עליה. לגבי הצעת החוק הגדולה הממשלתית, אני מציע להביא אותה כמה שיותר מהר לכנסת, ואז אחר כך כשזה יגיע לדיון בוועדה, יעשו את התיקונים, אחרי שהחוק שלי כבר יהיה קיים בספר החוקים, כי אני לא יודע מתי זה יוגש.
תומר רוזנר
¶
חבר הכנסת חסון צודק במובן זה שלעתים יכול להיות מצב שבו ראש רשות מודח ולא מתקיימות בחירות מיוחדות. אם זה פחות משנה ממועד הבחירות הרגיל, נערכות בחירות רגילות.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אז גם את זה אפשר להוסיף - אם מתקיימות בחירות רגילות במסגרת השנה של אחרי ההדחה. מה אומרים במשרד הפנים?
איילת פישמן
¶
אני לא בטוחה שאני לגמרי הבנתי. קודם כל, העניין של השבע שנים מכוסה כבר היום בחוק הקיים. גם היום החוק הבסיסי, סעיף 7, מדבר על שבע שנים, זה הכלל.
מורן הכהן-יבין
¶
אבל תקופה הצינון היא של שבע שנים, ולכן אם אתה רוצה להחיל תקופת צינון גם על סיטואציה שלא מכוסה שהיא בעצם לקונה, אז צריך - -
תומר רוזנר
¶
זה לא קשור אחד לשני. כיוון שאנחנו מדברים פה על שני מצבים שהם שונים לחלוטין, אנחנו מדברים על המצב הכללי – כאשר מדובר בבחירות למועצה או לראש הרשות באופן כללי, יש לנו הוראה שקיימת בחוק שמדברת על כך שמי שהורשע במאסר של שלושה חודשים ומעלה, הוא לא יוכל להתמודד שבע שנים.
תומר רוזנר
¶
שלושה חודשים פלוס קלון. אני רוצה להעיר הערת שוליים בהקשר הזה. ככל שהמחוקק יחמיר במגבלות הבחירה, בתי המשפט לא יפסקו קלון. ידוע המקרה בחודשים האחרונים, שבו ראש רשות הורשע בעבירה.
תומר רוזנר
¶
הוא הורשע בעבירת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים, ובית המשפט לא פסק לו קלון כדי לתת לו אפשרות להיבחר. ככל שהמחוקק יחמיר בהגבלת הזכות להיבחר, כך בתי המשפט יימנעו מפסיקת קלון. גם את זה צריך להביא בחשבון.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני לא ראיתי את זה כך, אבל זה מעניין.
אנחנו לא רוצים לייצר משהו שעומד בסתירה למה שאתם רוצים. מצד שני, אנחנו כן רוצים לחוקק נקודתית את מה שחבר הכנסת חסון הציע לחוקק נקודתית, וזה לא צריך לעמוד בסתירה. צריך לנסח את זה כך שזה לא יעמוד בסתירה, כדי שכשאתם תבואו עם החוק הרחב על ראשי רשויות, על חברי מועצות וכדומה, לא נמצא את עצמנו בסתירה לדבר הזה. השאלה היא האם מה שהציע היועץ המשפטי עושה שכל או לא עושה שכל, ואם הוא יוצר בעיה מבחינתכם לחקיקה הרחבה שאתם מתעתדים להביא.
איילת פישמן
¶
נניח שמחר נעביר את החקיקה הרחבה - החוק הזה מתייתר, כי החוק שלנו מדבר גם על חברי מועצה.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
זה ברור, למרות שאני לא בטוח שהכנסתם לכאן את הבחירות המיוחדת שחבר הכנסת חסון הכניס.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אבל את לא יכולה לצפות שאנחנו נגיד לחבר הכנסת חסון להמתין עם הצעת החוק שלו, שהיא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, כשאתם עדיין לא שלחתם תזכיר חוק – שלחתם תזכיר חוק?
איילת פישמן
¶
בלי נדר. ברשותך, אין לנו שום בעיה עם ההצעה הנקודתית שחבר הכנסת חסון מעלה. אני רק אומרת שברגע שהחוק שלנו יתקבל, בלי נדר, זה מייתר כמובן את הצעת החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני מבין מה שאת אומרת. איך אמר חסון? הוא הציע, ואתם במקביל, או שלקחתם את הרעיון שלו ופיתחתם אותו, או שבמקביל החלטתם מה שהחלטתם.
איתן מימוני
¶
אני לא יודע לתת על זה תשובה. מעבר לכך שזה בהחלט ראוי וכדאי לקדם את זה, במיוחד לאור הערת בית משפט בנושא, אנחנו סבורים שיש צורך ליצור מצב שווה בין אזרח רגיל שמתמודד לבחירות לבין ראש רשות. כלומר, המצב כרגע לפי ההצעה יוצר מצב שמי שלא קיבל מאסר בפועל שלושה חודשים בעבירה שיש עימה קלון כן רשאי להתמודד בבחירות, ראש רשות שהורשע בעבירה שיש עמה קלון אבל לא קיבל מאסר בפועל של שלושה חודשים לא יוכל להתמודד, כלומר: הופלו לרעה ראשי רשויות ביחס לאזרחים רגילים. שוב נוצר מצב שיצריך תיקון.
לכן אחת משתיים – או שהתיקון יחול רק במקרה של מאסר בפועל שלושה חודשים, גזר דין של מאסר בפועל.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
החוק אומר היום מאסר שלושה חודשים ומעלה פלוס קלון, שהם שני תנאים, אז הוא לא יכול שבע שנים להתמודד.
איתן מימוני
¶
התיקון מנסה להגיד: אם יש קלון אבל אין מאסר בפועל, מכיוון שהוא היה ראש רשות, הוא לא יוכל להתמודד לא רק בבחירות הרגילות. ניחא שהייתה פה כוונה להגיד: בגללך נכנסנו להוצאה של בחירות רגילות באמצע קדנציה, אבל ההצעה מדברת על שבע שנים קדימה.
יואל חסון
¶
אני חושב שאי-אפשר לבטל לגמרי את השבע שנים, צריך למצוא משהו באמצע. לבטל לגמרי את השבע שנים זאת תהיה בעיה. אני חושב שצריך ללכת על נוסחה של קדנציה.
תומר רוזנר
¶
או בבחירות מיוחדות או בבחירות רגילות שמתקיימות מייד לאחר הבחירות - בבחירות הקרובות לאחר ההדחה; לא משנה, אם הן יתקיימו אחרי חמש שנים, זה יהיה אחרי חמש שנים.
איילת פישמן
¶
שבע שנים זה כבר שתי מערכות בחירות. נניח שהוא הודח היום ויש בחירות מיוחדות תוך 60 יום – יופי, עברו חמש או שש שנים.
מורן הכהן-יבין
¶
אנחנו נתנו בהצעה שלנו מענה לאזרח, כמו שהסברתי קודם, וזה משום שכאשר מדובר על אדם מן השורה, בית משפט לא נדרש לשאלת הקלון, ולכן הוא לא קובע קלון. לכן אפשרנו את האופציה הנוספת, את הפנייה ליושב ראש ועדת הבחירות לקביעת הקלון, במקרה שהוא קיבל - - -
יואל חסון
¶
צריך להזכיר שמדובר בראש רשות שעשה עבירה בתור ראש רשות, ואזרח רגיל יכול להיות שעשה עבירה אחרת שאינה קשורה.
דוד אזולאי
¶
אדוני היושב ראש, השאלה אם ליושב ראש ועדת הבחירות יש כל הנתונים והסמכות לקבוע, אם יש בעבירה הזאת קלון או אין בה קלון. מי שקובע את זה זה רק בית משפט.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
זה אותו שופט, זה שופט בית משפט עליון והוא מוסמך לקבוע קלון בהקשר הזה. אני רוצה בכל זאת להתייחס להערה של לשכת עורכי הדין, אני גם חושב שהיא במקומה, ולכן אני מציע – ואני גם חושב שזאת כוונת המחוקק, של חבר הכנסת יואל חסון ובוודאי גם שלי – מדובר בעבירות שנעשו או במסגרת התפקיד של ראש רשות או גם לחלופין חבר מועצה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
או בדרך להיבחר. אגב, לפי דעתי זאת גם תהיה הפריזמה של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בפוסקו קלון.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
קלון תמיד קשור לתפקיד שאתה אמור לבצע, זה ידוע לך גברתי? זה ידוע לך או לא ידוע לך?
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני לא יודע, אני לא השופט, גם את לא אגב, תזכרי תמיד. אבל זה לא העניין. כשבאים לקבוע קלון לאדם שעבר עבירה והורשע, אתה יכול להיות עם קלון כשאתה בתפקיד מסוים ובלי קלון על אותה עבירה שהורשעת בתפקיד אחר. זה לא באוויר קלון. קלון קשור לנושא, ולכן אם אנחנו נקבע שמדובר בעבירות – אני לא מדבר על הקלון, אני מדבר עכשיו על ההרשעה – שההרשעה נעשתה במסגרת עבירה שנעשתה בתקופת הכהונה או בדרך אליה, או בבחירות לכהונה או בכהונה עצמה, אז האפליה מתייתרת.
מורן הכהן-יבין
¶
סעיף 7 המקורי בחוק הרשויות המקומיות מתייחס לכלל העבירות. הוא מניח שאם אדם עשה איזושהי עבירה, והוא קובע סף של חומרה, זאת אומרת הוא קיבל בגינה מאסר של שלושה חודשים בפועל, היא עבירה שלא מצדיקה שהוא יוכל להיות מועמד בבחירות, וכך זה חל גם לגבי חברי כנסת. ברגע שאנחנו קובעים לגבי ראש רשות, זאת אומרת אנחנו מחילים עליו איזשהו דין אחר, רק עבירות ספציפיות שקשורות - - -
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
עמדת משרד המשפטים היא שיש מקום להחמיר עם ראש רשות שביצע עבירה תוך כדי כהונתו לעומת מועמד לראש רשות שביצע עבירה שלא בתחום כהונתו. זה ההגיון של משרד המשפטים, אמת?
מורן הכהן-יבין
¶
לא, אני אסביר בפעם השלישית. בגלל שהצעת החוק שלנו מאפשרת שתי אופציות במקביל לאופציה שקיימת היום - במידה שמדובר על נבחר ציבור שמכהן ובית המשפט כבר קבע לו קלון, אוטומטית תחול עליו תקופת הצינון. לגבי אדם מן השורה, אם נרצה להחיל עליו את אותה הסנקציה והוא יורשע בפחות משלושה חודשי מאסר, יש אפשרות ומנגנון שיושב ראש ועדת הבחירות יקבע קלון, ואז גם עליו יחול הצינון.
תומר רוזנר
¶
התיקונים יהיו שניים בהצעה כפי שהוקראה: התיקון הראשון יהיה שייאמר שהוא לא יוכל להיבחר בבחירות הראשונות שיתקיימו לאחר מועד הדחתו. אני כמובן לא אומר כרגע את הניסוח.
תומר רוזנר
¶
התיקון השני יהיה שמדובר בהרשעה לגבי עבירה שנעברה בתקופת כהונתו כראש רשות או בקשר לבחירתו כראש רשות.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
לא, את זה משרד המשפטים לא קיבל. הם טוענים שאין צורך בזה. הם טוענים שאין אפליה.
תומר רוזנר
¶
המצב המשפטי הקיים הוא, בין אם הוא ראש רשות או לא ראש רשות, שנדרשים שני יסודות: הרשעה של שלושה חודשים פלוס קלון. חבר הכנסת חסון אומר: אני לא רוצה מצב שבו יש הרשעה עם קלון שהיא פחות משלושה חודשים ואותו ראש רשות יוכל להיבחר, כי אם זה יותר משלושה חודשים, המצב המשפטי הקיים מכסה, פחות משלושה חודשים – לא מכסה.
יואל חסון
¶
יש בעיה נוספת. אם יקרה מקרה כמו בגבעתיים שזה המקרה המוכר האחרון, שהיו בחירות מיוחדות ועדיין אחר כך תוך שנה וחצי היו כבר בחירות נוספות. על פניו, אותו מועמד לא יכול היה לרוץ במיוחדות, אבל בבחירות אחר כך אחרי שנה הוא כבר יכול, וזה לא מקובל.
יואל חסון
¶
אני רוצה להציע הצעה. בגלל שאמרתי ששבע שנים זה הצעה מרחיקה מדי, אני מקבל את ההצעה שלו, אבל צריך לקבוע כאן: ובלבד שהיה זמן סביר בין הבחירות הכלליות לבין הבחירות המיוחדות.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
היועץ המשפטי של הוועדה הציע הצעה שגם הסכמת לה – זכותך לחזור בך, לא הצבענו. הוא הציע הבחירות הראשונות, כמו שאתה רצית שבבחירות המיוחדות לא יהיה מצב אבסורדי כשהוא נפסל ובגללו ערכו בחירות ועכשיו הוא ירוץ. אז אמרת: ואם לא יהיו בחירות מיוחדות? אז אמרת שאם לא יהיו בחירות מיוחדות, בקרובות. אבל אי אפשר, אתה אומר גם וגם.
תומר רוזנר
¶
צריך לזכור שמדובר באדם שהורשע אבל לא נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בפועל. אם נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בפועל, אגב כולל שלושה חודשי עבודות שירות, הוא לא יוכל להיבחר, לפי המצב הקיים. אנחנו כנראה מדברים על מצבים שבהם מדובר בעבירות יחסית פעוטות.
דוד אזולאי
¶
מה שחבר הכנסת יואל חסון אומר כרגע זה לאפשר לו להתמודד רק בבחירות שיתקיימו בפעם השלישית. אתה מעניש אותו פעמיים.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אנחנו מצביעים לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27) (הגבלה על בחירה מחדש לאחר הרשעה), התשס"ח-2007, עם שתי התוספות שנזכרו, נתקבלה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
הצבענו על שתי התוספות, גם זה וגם זה שרק עבירות שהוא ביצע כראש רשות מכהן או בדרך. אמרנו שאם משרד המשפטים יציע נוסח אחר בחוק שלו - - -