PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.12.2007

הכנסת השבע-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 331

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), שעה 9:30

הכשרת מורים במגזר הערבי

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור- היו"ר

ג'מאל זחאלקה

עבאס זכור

חה"כ נדיה חילו

חה"כ חנא סוייד

עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך לערבים, משרד החינוך

נוח גרינפלד - סגן מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

כאמל חולד - מפקח מרכז מכללות במגזר הערבי, משרד החינוך

כאמל עטילה - דוברות, משרד החינוך

נעמי אביבי-לייסבלט - מפקחת על הוראה ערבית, מחוז מרכז

דר' ורדה בן שאול - המועצה להשכלה גבוהה

אפרת שגיא - מרכזת תחום מכללות להוראה, המועצה להשכלה גבוהה

בתיה הקלמן - מרכזת בתחום מכללות, המועצה להשכלה גבוהה

מיכאל פרשנר - מנכ"ל מרחבים, מכון לקידום אזרחות משותפת בישראל

אתי עמית - רכז פעילות ציבורית במרחבים, מכון לקידום אזרחות משותפת בישראל

ד"ר מחמוד חליל - ראש מכללת סכנין

דוד מעגן - ראש תחום סטטיסטיקה של חינוך גבוה וכוחות הוראה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

זכריה חרדן - הסתדרות המורים

יהושע מטיאש - מרצה בכיר, הכשרת מורים, האוניברסיטה העברית

דליה פדלי - מכללת אל קאסם, מכללה לחינוך

יובל ורגן - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ)

יהודית גידלי

אורית חלוצי-לבנשוס – חבר המתרגמים בע"מ

הכשרת מורים במגזר הערבי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, ונתחיל בפרשת השבוע.

בפרשת שמות שהייתה בשבת, מסופר על משה שחוזר בעצם ממצרים, הוא פונה לשם ואומר לו שהוא צריך להביא את הגאולה לעם ישראל שנמצא במצוקה במצרים וצריך לעזור לו. וכשאנחנו רואים באיזה שהוא שלב שהוא נמצא שם בדרך עם ציפורה ועם הבן שלו, מגיע מלאך של השם ובעצם בא להרוג אותו.

שואלים מה קורה שם? אז מדובר שם על זה שנולד לו בן, גרשון, והוא לא עשה לו עדיין ברית מילה ובעצם המלאך בא ויש פה איזה שהיא בעיה של משה, כלומר משה אומר מצד אחד, עם הציווי של השם לתת את הגאולה לעם ישראל במצרים ומצד שני יש לו את הציווי של ברית מילה והשאלה היא מה הוא צריך לעשות קודם. בעצם, משה לא עשה את ברית המילה לגרשון, והוא הולך לכיוון מצרים לתת את הגאולה לעם ישראל ומי שבעצם פה מבינה את המשמעות של הברית, של החשיבות של הברית, זאת ציפורה, ציפורה אחרי שהמלאך מתגלה ורוצה להרוג את משה, היא לוקחת את האבן או מה שהיה שם, ובצעם עושה ברית מילה לבן שלה ופותרת.

פה מבינים את המשמעות של ברית המילה לעם היהודי, זאת אומרת גם כשאתה צריך ללכת בציווי של השם לגאול את עם ישראל, קודם תעשה את ברית המילה. ויש איזה שהיא הקבלה של זה בהיסטוריה של עם ישראל.

כשעלו החלוצים לפני בטח שמונים שנה לישב את ארץ ישראל, היה איזה גל עלייה של אנשים שלא שמרו את מצוות השם, הם שכחו מהכול, ולמרות זאת הרבנים של אותה תקופה לא נידו אותם, כי הם באו ואמרו, אנחנו בדומה למשה שצריכים להביא את הגאולה לעם ישראל, פה צריכים לבוא וליישב את ארץ ישראל ועם ישראל. ארץ ישראל הייתה אז בתקופה מאוד קשה, והם אמרו על דבר אחד אנחנו בכל זאת שומרים, אל תנדו אותנו לחלוטין, כי הדבר שאנחנו כן שומרים עליו ומקיימים אותו כמו שצריך, זה הנושא של ברית מילה. לכן בעצם הרבנים, גם אז, בתקופה ההיא לא נידו את המתיישבים שהיו מאוד חילוניים ובעצם כפרו בכול, אבל את ברית המילה הם שמרו.

תודה רבה, אפשר עוד להמשיך ולדבר על זה, אבל לא נעשה את זה כעת.

רצינו, על פי יוזמת חבר הכנסת חנא סוייד, לדון במצב של המורים במגזר הערבי, שיש לזה כמובן גם השלכות על כל הדיונים שהיה לנו בכלל על החינוך במגזר הערבי ודיונים רבים ומעמיקים שאנחנו מנסים לטפל בשאלה הזאת. יש פה מסמך של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב ע"י יובל ורגן, שנוכח כאן, זה מסמך מצוין, ורואים שיש בו הרבה השקעה. אני חושב שהבעיה היא ברורה, אבל היא באה מהרבה מאוד כיוונים שונים והיא קשורה כמובן גם להכשרה של המורים כי אם יש באמת בסביבות 10 אלפים מורים שהם לא מועסקים, אז זה צריך להיות גם לזה השלכה על הכשרת המורים.

אחד מהדברים הדווקא חיוביים שיש בנתונים במסמך, זה המצב הכללי של הגיל והמין, ואפילו הדרגות בתוך המגזר הערבי, ואני מדבר על מי שנמצא בתוך מערכת החינוך הערבית. בסך הכול יש דבר מאוד חיובי, קודם כל שיש אחוז הגברים הרבה יותר גדול ממה שיש במגזר היהודי, זה דבר ידוע וזה דבר שבדרך כלל מסתכלים על זה כחיובי, לא שזה לא חיובי כשיש נשים, אבל בדרך כלל זה טוב שיש גם גברים וגם נשים.

במגזר היהודי האיזון הזה לגמרי הופר, זה הפך להיות בגלל המעמד והמשכורת, הפך להיות מקצוע נשי בלבד ואלו הסיבות הלא נכונות. וגם הגיל, הגיל הממוצע של המורים במגזר הערבי הרבה יותר צעיר ממה שיש במגזר היהודי. גם זה אני רואה כדבר חיובי, כי זה אומר שיש הרבה כוחות רעננים, צעירים, טובים שנכנסים לתוך ההוראה וזה דבר שנותן תקווה. אחת מהבעיות במיוחד בתיכונים במגזר היהודי, זה באמת הגיל המבוגר.

יש פה נקודה, שאני לא יודע אם ציינת אותה בסוף, וזו הבעיה של העסקת מורים שתהיה יותר חריפה בעתיד, כי זה אומר שאנשים שעכשיו נמצאים במערכת, אם המערכת תטפל בהם יפה, ואני מקווה שכך, אז הם ימשיכו להיות הרבה יותר זמן בתוך המערכת. זאת אומרת האפשרות של תחלופה תהיה, התחלופה תהיה הרבה יותר קטנה. לכן אנחנו נראה לדעתי, גם עם המחזורים היום של הכשרת מורים, אנחנו נראה את הבעיה של האבטלה אפשר לקרוא לזה כך, או חוסר שיבוץ לפחות בהוראה, לדעתי אנחנו נראה בשנים הבאות החרפה של הבעיה הזאת ולא הקלה.

חוץ מהקבוצה של המצטיינים שהיא יחסית קטנה, אבל יכול להיות שיש טיעונים נגד זה, אבל אני חושב שזה דבר טוב, הרי בסופו של דבר אנחנו קודם כל צריכים לחשוב על ההוראה ועל הילדים וזה שיש קבוצה כל שנה של ארבעים מצטיינים שמקבלים שיבוצים, אני לא חושב שזה דבר שצריך לגנות אותו או לצאת נגדו.

עדיין קשה לי להבין, איך אחוז כל כך גדול הם בני 29 ומטה. לפי מה שזכור לי, 28% מהמורים שהם כל כך צעירים כשיש בכל זאת בתוך המאגר כל כך הרבה אנשים. קשה לי בדיוק להבין, איך זה מסתדר עם הניקוד. לכאורה מי שיש לו ותק יותר, הוא צריך לקבל גם נקודות זכות בניקוד, כך שקשה לי להבין איך בדיוק זה מסתדר.

מה שיש כל הזמן מאחורי המסמך זו הבעיה, יש תחושה של חוסר שקיפות של המערכת. היא יכולה להיות מוצדקת יותר או מוצדקת פחות, אין ספק שכל זמן שיש תחושה כזאת והלחץ הוא כל כך גדול של קבוצה מאוד גדולה של אנשים, שהיה ראוי שהם יהיו בתוך מערכת החינוך והם אינם. צריך לעשות משהו עם הדבר הזה, ולא תמיד להבטיח שבעתיד, לא חשוב איך אנחנו מטפלים, בדיוק עכשיו יש לנו איזה תוכנית שמשום מה אחר כך לא יוצא מזה שום דבר וכל מיני נושאים זה ככה. גם פה, בדיוק יש איזושהי תוכנית שתפתור את כל הדברים האלה.

הרי בסך הכול, אנחנו מדברים על הביטחון התעסוקתי של אנשים ועל כל מערכת החינוך והשקיפות וההצלחה של מערכת החינוך, כמה שיותר שקיפות, כמה שאדם יודע גם איפה הוא נמצא וגם מה הסיכויים שלו להגיע לאיפה שהוא רוצה להגיע, זה יותר טוב למערכת, זה נותן יציבות של מערכת ומונע את חרושת השמועות של פרוטקציות והעדפות וחוסר שוויון שיש היום הרבה מאוד בתוך המגזר הערבי, אגב, דברים שדומים קצת במגזר הדתי, באוכלוסייה היהודית וזה לא בריא למערכת, זה לא טוב למערכת ואנחנו לדעתי בישיבה הזאת חייבים לקבוע דברים נחרצות, אני מקווה בשותפות כמובן עם משרד החינוך בעניין הזה, כי זה דבר בולט שאפשר לעשות.

התוכנית לשלב מורים מהמגזרים השונים אחד עם השני, ברור כשיש מחסור במגזר היהודי, אז הזרימה תהיה בעיקר במגזר הערבי למגזר היהודי, אני חושב שזה דבר טוב, דבר מבורך, דבר שצריכים לעודד איפה שאפשר לעודד את זה, זה גם עוזר בכלל בשילוב בתוך החברה שחיונית, אני חושב שזה טוב גם אם יהיו מורים יהודים שילמדו במגזר הערבי. ושזה נעשה בצורה ראויה ונכונה ובמחשבה תחילה, אני חושב שזה דבר מבורך שצריכים לעודד אותו.

אני חושב שאולי היה ראוי שמשרד החינוך ייתן את הדעת, יש עודף גדול של מורים בצפון, יש מחסור גדול בדרום, אז אני חושב שאם רוצים לעודד מורים, גם כדי לטפל בנושא התעסוקה וגם כדי לטפל בחוסר המורים שיש בדרום, אז היה ראוי שהיו מוצאים דרך לסבסד ולעזור במגורים ודברים אחרים את המורים בצפון שיעברו לפחות לתקופות לדרום.

אני יודע שיש תופעה כזאת גם בגנים וגם בבתי ספר, אבל אם מוצאים את הדרך לסבסד, לעודד כדי לכסות, כי הבעיה בדרום, גם הרמה בדרום במגזר הבדואי, בוודאי זה מהבעיות היותר חריפות, אנחנו לא נטפל בזה היום, אבל אני חושב שכמו שאנחנו נותנים תמריץ למורים ופסיכולוגים לעבור לשדרות, עוטף עזה כרגע או דברים כאלו, אז צריך גם לדעתי למצוא תמרוץ לאנשים לעבור לדרום.

יחד עם זאת, כל הזמן צריכים לחשוב על מה עושים עם מי שכן נמצא שם, זאת אומרת זה תמיד בעיה. אם נניח אני נמצא בדרום, אני לא מקבל תמריץ, אז צריך למצוא את האיזונים פה, אולי לתמרץ את כולם, לעזור לכולם במגורים או דבר כזה וגם בזה אנחנו נטפל. אבל אלו היו מחשבות בשעות הקטנות של הבוקר. יש גם דברים מעודדים, שוב אני אומר, התופעה הזאת של מורים צעירים, משכילים, יותר גברים, במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי, זה בהחלט נותן עידוד וסימנים טובים לדברים שאולי יתוקנו בעתיד.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות לאנשי מרכז המחקר והמידע על הכנת, המסמך החשוב הזה, קצת לקח להם יותר זמן מהמקובל אבל הם נתנו ממצאים ותוצאות שגם הם לא כל כך מקובל לחשוב עליהם ולדעת את כל האינפורמציה שישנה כאן.

בשביל דברים טובים כדאי לחכות. אגב, זה לא הם אלא יובל ורגן, גם הביקורת על הזמן ועל התוצאות הטובות, הכול זה הוא.

הוא ניצל את הזמן בצורה טובה, ונתן תוצאות טובות, אני חושב שזה בעצם אומר את הכול. זה מצוין.

מייד כשקיבלנו את המסמך, שמנו את זה על סדר היום.

אני חייב להודות ולהתוודות, שלגבי זה מסמך חשוב מאוד עם הרבה גילויים, הרבה אינפורמציה ופרטים שקודם לא ידעתי אותם.

אני חושב שאנחנו מדברים על תופעה שאפשר במובנים כלכליים לקרוא לה כשל שוק, יש כאן כשל שוק טיפוסי ובדרך כלל כשיש כשל שוק יש חובה לממשלה להתערב. כשל שוק במובן של ניתוב משאבים למקום שלא עושים ניצול אפקטיבי ויעיל באותם הרבה משאבים שנערמים במקום אחד ולא מנצלים אותם. אנחנו נאמץ את ההערכה של כעשרת אלפים מורים, כי כאן מדובר על טווח ובואו לצורך העניין שלא נתחיל להתווכח עם זה שבע או 12.

כעשרת אלפים ערבים, מרביתם אקדמאים כפי שאמרתי, בוגרי אוניברסיטאות וסמינרים עם תואר BA ומעלה, שבעצם הם מובטלים. זה לדעתי, זה נתון מדאיג ביותר, כי אנחנו לא מדברים על אבטלה של סתם אנשים בעלי חצי השכלה, אלא בעלי השכלה אוניברסיטאית שלמה שלא מוצאים מקום תעסוקה.

הרי זה קשור גם לעובדה, שהאקדמאים לא מוצאים מקום בתחומים אחרים.

בוודאי, זו אחת הסיבות.

ברור, אבל שני הדברים האלו הם לא באופן אוטומטי שווים. זה שיש עשרת אלפים שלא נכנסים להוראה, עדיין לא אומר שעשרת האלפים האלו מובטלים.

הם מובטלים. כדי לא להיות גורף, אולי מישהו עכשיו מצא בינתיים איזו עבודה זמנית, אבל הוא בעצם מחכה לשיבוץ. המטרה שלו והייעוד שלו להיות מורה במערכת החינוך, לזה הוא מצפה ומחכה ולזה הוא מיועד. לכן אנחנו מדברים בכעשרת אלפים אקדמאיים מובטלים, שזה ממש הרבה.

יכול להיות שאנשים, במיוחד אנשי מערכת החינוך במשרד החינוך, יגידו שזו לא הבעיה שלהם, מכיוון שלא מדובר באנשים שנמצאים בתוך המערכת, ואני חושב שזאת בעצם טענה לא נכונה. זו בעצם תולדה, זו תוצאה וזה ביטוי של המצוקה של מערכת החינוך הערבי במדינה בגלל כמה סיבות שאסביר אותן בהמשך.

משרד החינוך בראש ובראשונה, אבל גם הממשלה, צריך בהחלט להיות מודאג ליטול חלק ולהיות חלק עיקרי במציאת פתרונות לבעיה זו, למרות שאפשר לחשוב שאלו מורים או אנשים שמיועדים להיות מורים אבל הם לא תחת האחריות של משרד החינוך. זו "טעות אופטית" שצריך להיזהר ממנה, ולכן באמת משרד החינוך מחויב לתת את הדעת על העניין הזה.

חלק ממה שאתה קורא "כשל" ובצדק, נובע מכך שיש יותר מורים ממה שהמערכת צריכה. אולי גם כמו שיובל כותב, בגלל שצריכים לבנות יותר כיתות ואז אפשר להעסיק יותר, אבל אני מניח שחלק זה בגלל כשל שלא נמצא בתוך משרד החינוך, אלא כשל מערכתי בגדול שאקדמאיים ערבים לא מוצאים את מקומם בתחומים אחרים, אבל זו לא הנקודה.

תגיד בעיקר נשים, כי זו הבעיה הגדולה, כלומר זה חשוב כי לגבר יותר קל בסופו של דבר למצוא עבודה, אני לא אומר שמצבו טוב, אבל הבעיה העיקרית כשיש לנו אחוזי תעסוקה של עשרים אחוז, אני לא רוצה להיכנס, אבל זה הבעיה העיקרית של נשים.

זה כשל מערכתי, שאי אפשר להפיל רק על משרד החינוך.

זה כשל שמשרד החינוך אחראי על מרביתו, ואני אסביר למה. נכון שהעדר מקומות תעסוקה במיוחד לאקדמאיים ערבים בתחומים אחרים, מביא חלק ניכר מהם, בעיקר בחורות, ללכת לכיוון של הוראה וחינוך, זה נכון, כי קשה למצוא תעסוקה בתחומים אחרים, גם לגברים וגם לנשים. בגלל זה או בגלל פרמטר או סיבה זו, נכון, יש יחסית נהירה או יותר רצון להשתלב במערכת החינוך וזה בעצם הכשל המערכתי.

לגבי המעורבות של משרד החינוך בעניין אני תכף אסביר את זה באיזה מידה ובמיוחד כשמדברים על פתרונות, הרי אנחנו כאן יש לנו כאן בעיה ואם אנחנו לא יודעים את מאה אחוז הפרטים כמו שעכשיו, אחרי המסמך הזה, אנחנו ידענו 70-80% על הבעיה ולחזור כל פעם על אותם טיעונים ועוד קצת לדייק במקום 28%, 30% זה לא העניין. זה בעצם הכדור שאנחנו זורקים כלפי משרד החינוך, מהם הפתרונות? כבר נמאס לנו מלדבר ולתאר ולדייק ולעשות עוד מחקר ועוד סקר, הנתונים בגדול הם דיי ידועים.

שיטת השיבוץ של מורים בחינוך הערבי היא בעייתית, היא לא יוצרת את הבעיה, זאת אומרת זה לא בגלל השיטה הנהוגה, אבל השיטה הנהוגה היא בעייתית והיא מעצימה את הבעייתיות שיוצרת העובדה שיש עודף של אנשים שמבקשים להשתלב ולהשתבץ. קודם כל השיטה הזו היא שונה בתכלית משיטת השיבוץ של מורים בחינוך העברי. נשאלת השאלה, למה יש עוד שיטה אחרת נהוגה במגזר הספציפי הזה? יכול להיות מצב שאז אנחנו נכנסים למעגל קסמים כזה ואומרים בגלל שיש הרבה מורים כאלו, על הרבה מורים כאלו מובטלים מחייבים כאילו שיטה אחרת והשיטה האחרת היא שיטה כושלת שלא מתמודדת עם הבעיות.

עובדה שבדרום יש עודף, ושם אין שיטת שיבוץ, אותו דבר במגזר היהודי שחסר לך מורים, אתה לא צריך למצוא שיטה למי לתת.

אני לא חושב שזה לתפארת מערכת החינוך במדינת ישראל שמדובר על שתי שיבוץ שונות, זה דבר ראשון. דבר שני, השיטה הנהוגה, שיטת הניקוד, זה מזכיר לי פעם את משרד הרישוי, שיטת הניקוד פועלת, זה רק לצד השני, כאילו שיטת ניקוד שם כעונש, פה שיטת ניקוד ככרטיס כניסה. שיטת הניקוד הנהוגה היא שיטה בעייתית, קודם כל היא לא שקופה מספיק והיא יוצרת מתחים בתוך מבקשי העבודה ומבקשי השיבוץ בין המורים הערבים, או בין המבקשים להיות מורים.

כבר הצליחו לפצח את הגנום האנושי ואת המפה הגנטית, אבל לפצח את שיטת הניקוד הזו, שלא נותנים לך את הניקוד שלך, אלא אומרים שאמירה היא באה אחרי סועד, זה כבר כשלעצמו יוצר בעיות וזה בעצם אומר למה? הרי ניקח אנלוגיה נגיד לבחינות הפסיכומטרי, אתה הולך עם ממוצא נגיד 700 ואז אתה יודע שיש חתך באוניברסיטה, אתה מעל לחתך אתה בפנים, אתה לא מעל לחתך אתה בחוץ. פה החתך הוא לא אבסולוטי, אלא הוא יחסי.

אני יודע על משפחות שהסתכסכו בהרבה ישובים, כי אומרים שזו לפני זו ופתאום מנחיתים מישהו ואומרים זו באה ממקום אחר ויש לה עוד ניקוד יותר גבוה, אבל מה הניקוד? אף אחד לא יודע, זה בעייתי, זה פתח לפורענות וזה משאיר הרבה מרווח ומרחב למניפולציות.

יש הרבה חוסר נחת מתפקודה של מערכת החינוך, מערכת השיבוץ, מפקחים ערבים, לכן יש גם האשמות כלפי מפקחים שהם בעצם פועלים תוך כדי ניגוד אינטרסים שמציעים שיבוצים לקרובי משפחה שלהם ואני לא מחדש בדברים האלה, אלו דברים מאוד ידועים. אבל, זה אומר שיש בעייתיות בעניין הזה ולדעתי הגיע הזמן שמשרד החינוך ימצא שיטה שהיא יותר שקופה בעיקר ואולי אפשר גם להוסיף יותר אובייקטיבית, אבל אני מדגיש על יותר שקופה בעניין הזה.

שקופה לגמרי.

לא יותר ולא פחות, אנחנו רוצים שיטה מספיק שקופה, אפילו לא שקופה מאוד.

כפי שאמרתי, רוב הדברים ידועים. יש כאלו שיטענו שיש כאן עניין של היצע וביקוש, ויש היצע יותר מידי ולכן נוצרת הבעיה, זה פקק כזה שנוצר. אני לא דוגל בתירוץ הזה, קודם כל זה באחריות משרד החינוך ופה אנחנו מתחילים עכשיו להיכנס לאחריות משרד החינוך ביצירת כל הבעייתיות הזו. סמינרים והכשרת מורים זה משרד החינוך, אז לא יכול משרד החינוך להגיד, אני לא במשחק הזה, זה פר אקסלנס בתחומו ובאחריותו ובספירה שלו. אבל יחד עם זאת אני רוצה להדגיש, זו לא הבעיה, זו לא הבעיה של ההיצע.

אני רואה את הבעיות בשלושה תחומים עיקריים. קודם כל עד עכשיו אנחנו יודעים, כולנו יודעים, שיש כעשרים אחוז פער בין שעות ההוראה הממוצעות לתלמיד ערבי ולתלמיד יהודי, עשרים אחוז, זה לפי הסטטיסטיקות, לפי האינפורמציה של משרד החינוך. יואיל משרד החינוך וישווה את שעות הלימוד, אנחנו מדברים על תוספת של עשרים אחוז, מ-27 אלף מורים ערבים במערכת, אנחנו כבר מגיעים לפתור את הבעיה של עוד 5-6 אלפים מורים. תאמין לי שאילו היינו מדברים על 4-5 אלפים לא הייתה קמה המהומה הזו, היו אומרים, אוקיי, זה בתחום סטיית התקן, אפשר לסבול את זה.

במיוחד אם אני לא אחד מחמשת אלפים.

נכון. הייתי אומר שהשוואת שעות הלימוד הממוצעות, תורם לפתרון של כמעט מחצית הבעיה, וזה במאה אחוז באחריות משרד החינוך. כמובן נוסיף לזה את האוצר ואת הממשלה, אבל זה משרד החינוך אמון על זה. הפער הזה מפלה, ווצר בעיות ותופעות לוואי.

כדי שבאמת נעשה תיקון, מה זה ה- 20% האלו? אני לא מכיר את הנתון, ממה זה נובע?

מדד שעת הוראה.

זה צריך להיות הפוך, הרי יש גם אם כל השיטות האלו.

המציאות היא שיש פער של 1.6 לעומת 1.8.

בדיוק, זה הבדל של בערך עשרים אחוז, וזה בגלל הקצאה מועטה יותר של שעות הוראה.

יש מחסור בשעות הוראה, למרות כל השיטות, מבחינת היישום שלהם. אני יודע שיש דו"חות, אבל עדיין יש פער. הנתונים הם של משרד החינוך, והם ברורים.

זה כולל נתונים כמו תל"ן? שזה מה שהורים משלמים בעצם, כדי לעקוף את החינוך חינם.

אנחנו מדברים על הכול.

זה היה צריך להיות הפוך.

המציאות בעצם היא קשה, ויש את הפער הזה שכפי שאמרתי, הוא לפי הדו"חות והסטטיסטיקה של משרד החינוך, דבר שדורש וזועק לשמיים לפתרון, וכמובן שזה לא רק פותר את הבעיה של המורים.

אני תמיד זוכר שזה 1.4.

זה כפי שחבר הכנסת זחאלקה אמר, זה ההבדל בין 1.6 ל- 1.8.

אתה אומר שאם אנחנו נצליח לפענח את הדבר הזה, פתרנו חצי הבעיה?

בערך. פער נוסף שקיים, זה בעצם הגודל של הכיתה. הפער בגודל הכיתה הממוצעת בין שני המגזרים בעצם פותר, ואני לא רוצה להגיד עוד חצי, אבל זה פותר עוד שלושים אחוז, כשבעצם אתה מגדיל את מספר הכיתות.

אם אתה מתקצב פר תלמיד ולא פר כיתה, זה לא היה צריך להיות כל כך משמעותי.

למה הגודל של הכיתה? אדוני היושב ראש, היום יש לך כיתות יותר גדולות ומספר שעות יותר קטן, זאת אומרת אם אתה משווה את מספר השעות, זה עדיין נותן לך את הפער בגודל הכיתות. אז אם אתה משווה גם את מספר הכיתות, זה בעצם שני דברים שמצטברים אחד לשני, אולי לא באופן ליניארי במאה אחוז.

לא הבנת, אם אתה מקבל תקצוב פר תלמיד אז גודל הכיתות, זה לא ישנה את מספר המורים בכיתה.

אבל תקצוב זה משהו אחד ושכר המורים זה משהו אחר. בתקצוב אתה לא מדבר על תקצוב שכולל גם את שכר המורים, מורים זה לא נכנס בתקצוב לתלמיד ערבי, המורים זה דבר אחר, אתה תמיד מדבר על זה שבעצם אם אנחנו מדברים על הבדלים, אנחנו לא מדברים על הבדלים בשכר שמשרד החינוך משלם למורים, אלא מדברים על תקצוב בתוכניות לימוד, ברווחה חינוכית.

אני חושב שאני צודק, אבל בסדר.

אני חושב גם שאני צודק, שאם מקטינים את גודל הכיתות הממוצע זה בוודאי יוצר עוד הזדמנויות תעסוקה למורים.

אני לא מבין למה מערכת הבריאות בישראל היא מערכת אחת, והרבה מערכות כלכליות הן בעצם גם ערבים עובדים ביחד עם יהודים או אצל יהודים ויהודים אצל ערבים, ביטוח, בריאות דיברנו, הרבה תחומים אחרים. אני לא יודע ולא מבין ולא מצדיק כמובן את המצב שבו יש שתי ספירות נפרדות לחלוטין, החינוך העברי והחינוך הערבי.

אני חושב שבחינוך העברי, בכל זאת יש דרישה, לפחות שם אין את ההיצע הגדול בהרבה מהביקוש ויש הזדמנויות בחינוך העברי, אני חושב שכמובן יש לזה ערך מוסף מאוד חשוב של מורים ערבים שיכולים להשתלב בבתי ספר עבריים, יהודיים, וללמד שם פיזיקה ומתמטיקה שזה בכלל לא קשור לרקע החברתי ולא הדתי ולא שום דבר, אלא שזה בעצם כפי שאמרתי, אלה נושאים ניטרליים במהות שלהם וזה פותר את הבעיה.

כפי שגם אמרתי, יש לו אפקט נוסף, ערך מוסף שזה בעצם יוצר את הקרבה הזו. אני לא יודע למה אפשר להפקיד את חיי חולים יהודים בידי דוקטור ערבי ואי אפשר להפקיד בידי מורה ערבי אפשרות ללמד פיזיקה או ערבית לבתי ספר עבריים. ולכן אני חושב שזה אחד הכיוונים לפתרון שצריך להורות עליהם או להצביע עליהם.

אני חושב שאנחנו בפני בעיה אמיתית, זה פוגע גם בכלכלה וגם בחברה וגם בתדמית משרד החינוך בידי האוכלוסייה הערבית, לדעתי זה בעצם פוגע בכל מערכת החינוך הערבית וזה בעצם מגביר את סימני השאלה שמועלים נגד תפקוד ורצינות משרד החינוך בטיפול בנושאי חינוך במערכת החינוך הערבית. זה מחייב אמירה וזה מחייב יותר חשוב כמובן עשייה מצד משרד החינוך למצוא פתרונות נאותים ולהביא את הבעיה הזו להיקפה הסביר שאפשר לסבול אותו, לא הייתי קופץ אם הייתי שומע שיש אלף מורים ערבים שמחכים לשיבוץ, אבל מצב כזה הוא מצב קיצוני לחלוטין ולא יכול להיות ועם כל הכבוד של נציגות משרד החינוך כאן, הייתי מצפה שהמנכ"לית - - -

כל הכבוד תגיד אחרי שתשמע אותם.

בוודאי, אני מעריך, אני בטוח שיש להם כוונות והם בהחלט מכירים ויודעים כמה שהעניין הזה הוא כואב ובעייתי, ואני מניח שהם עושים מה שביכולתם לפתור את הבעיה הזו. זה בדרג מאוד גבוה במשרד החינוך, והייתי מצפה שהמנכ"לית של משרד החינוך תופיע כאן ותסביר איך שהיא יוצרת כשל שוק בתחום החינוך, היא או משרדה כמובן,כשל שוק ואני לא רואה שהם מתאמצים אפילו.

אני מאוד מקווה שאנחנו לא נשמע תירוצים היום, אלא באמת תוכניות לפתרון ולא כאלו שמצהירים עליהן ב"רייש גליי" ושנה לאחר מכן כשתשאל איפה הם, הם יגידו לך שזה היה לפני שנה.

לגבי המנכ"לית, ברור שיש הרבה מאוד הנושאים שראוי ששרת החינוך או המנכ"לית יהיו, אבל הן לא, הרי מובן שמידי פעם הן צריכות לעבוד קצת במשרד שלהן, אנחנו מבינים את זה. יחד עם זאת, כל הנושאים שעולים, עולים קודם אצל המנכ"ל ולכן הנציגים שבאים הם מוסמכים מטעמה ואני מקווה שיש, לפחות היה ככה אצל המנכ"ל הקודם, דיון רחב קודם בנושא כדי להביע את הגישה של המשרד לעניין. מה שיותר חשוב זה שההחלטות שאנחנו מקבלים, אנחנו אחר כך יושבים עם שרת החינוך והמנכ"ל כדי לראות יישום של ההחלטות שאנחנו מקבלים פה. ובאמת אחוז מאוד גדול של הדברים שקיבלנו החלטות עליהם וזה באמת מיושמים, לכן זו השיטה, אין דרך אחרת פרקטית לעבוד.

אני חושב שעלו פה מספר דברים מאוד קונקרטיים, חלק מהדברים כבר אמרנו אותו דבר, גם בנושא של השיבוץ של מורים ערבים בכללי, גם בנושא של השקיפות, ובנושא של הפתרון, גם כן, השאלה אם אתם רוצים קודם לשמוע את משרד החינוך.

אני רוצה קודם להציג ברשותך. קודם כל אני רוצה להתחיל עם הדברים החיוביים, פעם לא היו מורים מוסמכים, היום יש מורים מוסמכים, זה תופעה חיובית שיש התקדמות בנושא הזה ואין מחסור במורים, ואני אומר זאת באירוניה, אבל זה המצב.

זה גם טוב, המצב אצל הבדואים זה ממש קשה.

הרמה של המורים שנכנסים למערכת, החדשים, היא יותר גבוהה ממה שהיה לפני שנים, כל הזמן נכנסים אנשים עם הכשרה גבוהה יותר של המערכת. זו הזדמנות שגם כשאנחנו מדברים על העניין הזה, איך לחשוב על דרכים לשפר את רמת המורים שנקלטים במערכת, יש לך כל כך הרבה מורים אז זה הזדמנות לקחת את הטובים ביותר שיכולים לתרום למערכת. צריך פתרון מערכתי כאן.

אני גם רוצה להגיד משהו על המפקחים הערבים, אנחנו כרגיל נותנים להם ביקורת רבה אבל אני מאוד מרחם עליהם. האיש מכפר קרא לא מכיר את יולי תמיר ולא את הרב מלכיאור, הוא מכיר עורסן ואת זה. אני לא יודע אם אני יכול להעביר לכם את כמות הלחץ, אני לא דיברתי איתם אף פעם אבל אני שומע ברחוב מה מדברים. אנחנו מדברים זה ככה, זה נוכל, זה פרוטקציונר, ככה, כי יש לחץ אדיר, אתה תתאר לעצמך שיש כל כך הרבה אנשים שהכתובת שלהם זה שמדברים איתם באופן ישיר.

כל אחד מהם מדבר עם בני המשפחה שלו, אני לפעמים שאנשים פונים אליי ואני מסרב, אני מעולם לא פניתי בקשר לזה, אתה יודע כמה אנשים פונים, פעם ראשונה אני אומר את זה, מאות אנשים פנו אליי, אבל מעולם לא דיברתי איתו, מעולם לא אמרתי לו שיש פלוני אלמוני שאני רוצה. ואני לעיתים נדירות כשיש, אני רואה שיש עוול שזועק לשמיים אני מוכן לכתוב מכתב כשיש משהו שהוא לגופו של עניין.

יש כאן בעיה קשה מאוד, שאני חושב שהם לא אחראים עליה אבל הם "אוכלים" את התוצאה. עבור מי שממנים את הילד שלו אז עורסן הוא מלך, ולמי שלא אז עורסן הוא אויב מספר אחד. יש כאן גם בעיה של המפקחים, אם כי יש לי הרבה ביקורת על הדרך שבה הם פועלים, אני מבין את מצבם שהוא לא קל בכלל. לא מדובר בהרבה אנשים דרך אגב, אלא בחמישה או שישה אנשים, שאליהם באות כל הפניות וכל החיצים.

חוסר השקיפות, גם בשיטה החדשה יש עדיין חוסר שקיפות, יוצר חרושת של שמועות. אני לא יודע מה אמת ולא אמת בדבר הזה, כי מינו את פלוני כי הדוד שלו הוא ראש מועצה או הוא מנהל בית ספר, ככה, חרושת של שמועות, אתה לא יודע מה אמת ומה לא אמת בסיפור הזה.

זו תוצאה של חוסר שקיפות.

בגלל חוסר השקיפות, הם "אוכלים אותה", כי אומרים להם אתם יכולים לפתור את זה, אבל כשזה שקוף, אני חושב שזה יעזור להם גם בפתרון הבעייה.

בוא נסכים, שמי ש"אוכל אותה" זה בעיקר מורה שלא מצליח להשתבץ, אני מסכים איתך שמפקחים "אוכלים" אותה, אבל זה לא הדיון.

יש "פרסוניפיקציה" של הנושא הזה, כלומר האיש הזה הוא ממנה, זה לא שיש מערכת ברורה ושקופה שדרכה מתמנים אנשים, עד היום זה איך אומרים, כמעט פיאודלי הסיפור הזה, בא מישהו, מחליט, לא מחליט, אתה לא יודע איך הוא מחליט, יש לחצים עליו, הוא נכנע ללחצים לפעמים ולפעמים לא נכנע. איך אומרים, אף אחד לא מצליח ואני אומר לך, הציבור הערבי יש לו חוסר אמור מלא, מקיר לקיר, בשיטת המינויים.

חוסר האמון הזה, החצים מופנים אליהם, אם כי החיצים צריכים להיות מופנים למשרד החינוך בעיקר,שהוא יצר את השיטה הזאת, שאין בה שקיפות, אנשים לא יודעים מה מגיע להם ומה לא מגיע להם. אם הם היו נתונים לעוול או שנהגו בהם בצורה צודקת ולפנים משורת הדין לפי הקריטריונים שישנם. אני חושב שזה דבר חשוב ביותר,כלומר מפה מתחילים שתהיה שקיפות ואנחנו צריכים לחפש דרכים ויש הרבה חורים בנושא הזה, אנשים שמגיע להם לא מצליחים להיות מורים.

בצד העניינים שעלו, דנו כאן בנושא ואני חושב שאנחנו צריכים לדון בזה פעם נוספת, מערכת החינוך הערבית זקוקה "לניעור", במיוחד בעניין של המורים. יש הרבה מורים עייפים בעלי ותק של 25-30 שנה, והם אומרים לך, "אנחנו כבר שחוקים".

הבעיה היא בכל המערכת. היא הרבה פחות חמורה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי, זה לא אומר שזה טוב. מה אתה עושה עם מורה שהיה 25 שנה במערכת?

אנשים מבקשים - - -

אתה צודק לגמרי, אבל זה נושא שטיפלנו בו ומטפלים בהתמדה, חייבים למצוא שיטה, לדעתי זה היה צריך להיות אחד מהמרכיבים בהסכמים עם ארגוני המורים שתהיה אפשרות או של הסבה מקצועית או של פנסיה מוקדמת. אבל זו בעיה מערכתית ולא הנושא של היום, זה פחות חריף פה, המורים הערבים הם הרבה יותר צעירים מהממוצע, והבעיה הזאת של אנשים שנמצאים 25-30 שנה במערכת, שבמגזר היהודי יש בתי ספר שממוצע הגיל של המורים זה שישים, אתה לא תמצא את זה במגזר הערבי.

לא צריך להסתכל על זה במספרים, אתה צודק מבחינת המספרים אבל אני חושב שהבעיה יותר חריפה בציבור הערבי, במשפט אחד אני אגיד למה. כי החינוך הערבי נמצא במצב של הישגים נמוכים יותר ונמצא במצב שהוא זקוק לכוח אדם חדש, מיומן, נמרץ, בכדי לשפר את המערכת, יכול להיות שמבחינת מספרים המצב הוא כזה וכזה, אבל בתנאים שעובד בהם המורה הערבי, הוא נשחק יותר מהר, אני עכשיו לא רוצה להיכנס יותר לעומק לנושא הזה, אבל אנחנו זקוקים, מערכת החינוך הערבית זקוקה יותר של הכנסת דם חדש למערכת כדי לנער אותה, כדי לשפר את רמת החינוך הנמוכה.

אני לא אומר שזאת לא בעיה חריפה, אני רק אומר שזו בעיה שאנחנו לא בישיבה הזאת נפתור, כי זו בעיה מערכתית שחייבים לתת עליה את הדעת, ואנחנו עוסקים בזה הרבה.

אני לא חושב שיש דבר אחד שיפתור את הבעיה, יש את ההצעות שהעלה חבר הכנסת סוייד שאני מסכים איתם, אני עשיתי בזמנו חישוב לפני שנתיים, אני מוכן לעשות חישוב חדש, שהשוויון בשעות לימוד יביא לקליטת 3500 מורים ערבים, אני מוכן לעשות את החישוב החדש אם כי אני לא יודע מה משרד החינוך עשו, זה המספרים שלי.

בשורה התחתונה, שוויון בשעות חינוך ובעניין הזה של פנסיה מוקדמת שהוא טוב למערכת, טוב למורים וטוב לתלמידים.

רק שאין אף אחד שרוצה לשלם את זה.

אם רוצים לעשות רפורמה בחינוך, אחד המרכיבים החשובים ביותר בעיניי, שיש לך כל כך הרבה מורים ומפקחים הם יגידו לך, אנחנו לא נמצאים, אני לא יודע אם הם יהיו מספיק גלויי לב שהם יודעים טוב מאוד שיש מורים שלא מלמדים, שעושים בעיות, מנכ"לית משרד החינוך אמרה שהיא הייתה צריכה "להשחיר פניהם" של מורים כדי שיצאו לפנסיה מוקדמת.

מי יוצא לפנסיה מוקדמת? כשמורה מתחיל לעשות בעיות, לא בא לעבודה, לא מלמד ואז יש לו תיק שחור ואז אומרים לו לך הביתה, אנשים עושים את זה וזה תופעה כבר. ואני חושב שצריך לעשות את זה בצורה מכובדת ולא לתת לאנשים, זה גורם נזק עצום למערכת. השיטה הקיימת, שיטת המינויים, היא שיטה פסולה, לא שקופה, אף אחד לא יודע מה קורה שם. גם שיטת הפנסיה המוקדמת היא גרועה, גם היא גורמת נזק למערכת.

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך, את המל"ג ואת הלמ"ס. נשמע קודם את משרד החינוך, בבקשה.

לגבי סוגיית שיבוץ מורים ערביים במערכת החינוך, אני אציג אותה ואני אתייחס לטענות. לגבי הכשרת מורים, יתייחס לזה בהמשך הרב נוח גרימפלד, ודוקטור כמאל חואלד.

אני מסכים עם האמירה, שיש עודף רב של אקדמאיים במגזר הערבי ואני טוען שחלק רב מהם לא מוצא מקומות תעסוקה במשרדי הממשלה האחרים או במקומות אחרים ולכן משרד החינוך לצערי הרב, הפך להיות המפלט היחידי לאקדמאיים מהמגזר הערבי.

מאז 1985, מופעלת במגזר הערבי שיטת הניקוד לקליטת מורים חדשים למערכת החינוך, שבאה בגלל הטענות הרבות שהיו כנגד משרד החינוך בגין חוסר שקיפות.

זה מזכיר לי, להבדיל, שבקהילה בדנמרק יש "חברה קדישא", ואלו שאחראים על הקבורה החדשה, קוראים להם "החברה קדישא החדשה, כי כשהקימו אותה בשנת 1710, זה היה חדש ומאז זה החברה החדשה, לכן זה מזכיר לי קצת את השיטה החדשה.

בגלל העודף הרב באקדמאים במגזר הערבי, הונהגה שיטת שיבוץ שנקראת "שיטת הניקוד", המתבססת על כך שכל מועמד שרוצה לעבוד במשרד החינוך, חייב להגיש בקשה שלא מתורגמת לנקודות. התרגום הוא: קודם כל התואר האקדמי של המועמד, שנת סיום הלימודים ואם הוא תושב המקום או לא. היו טענות רבות כלפי שיטת הניקוד, ולכן בשנה האחרונה אנחנו עשינו את המהלכים האלה. קודם כל בשנה האחרונה משרד החינוך שלח את הניקוד לכל המורים במגזר הערבי, כלומר כל מורה שמגיש בקשה לעבודה במשרד החינוך, מייד הוא מקבל את הניקוד שלו, לפני התחלת העבודה של ועדות השיבוץ.

אנחנו קיימנו ישיבה אצל שרת החינוך, לגבי הנושא של הניקוד ואנחנו החלטנו שתוך תקופה קצרה לכל מורה שיגיש בקשה למשרד החינוך,תינתן לו סיסמה על מנת שהוא יראה דרך האינטרנט קודם כל את הניקוד שלו ואת המיקום שלו, אלו דברים חשובים.

מה זו תקופה קצרה?

מאז כניסתה של שרת החינוך לתפקיד, יזמנו את המהלך הראשון, שרת החינוך יזמה את המהלך הראשון שהוא שליחת הניקוד לכל מורה ואז כל המורים במגזר הערבי יכולים לקבל את הניקוד שלהם ואת הניקוד הזה אנחנו גם מעבירים במקביל לארגוני המורים, ההסתדרות והארגון וכל מורה יכול גם כן לפנות אליהם במידה ויש טענה.

האם יש מי שמבקר באם משרד החינוך עמד בניקוד?

עד שנת הלימודים תשס"ט, כלומר עד הקיץ, השיטה החדשה תופעל על ידי משרד החינוך.

עד הקיץ זה יהיה ממוחשב, לכל אחד תהיה סיסמה והוא יוכל להיכנס ולראות בדיוק את הדירוג שלו ואיפה הוא נמצא.

איפה הוא נמצא, והיעדים שהוא הגיש להם.

בגלל מספר המועמדים הרב שמגישים בקשות למשרד החינוך,משרד החינוך גם כן עשה שינויים בשנה האחרונה בכל הנושא של קליטת מורים מצוינים על מנת לטפח את מערכת החינוך במגזר הערבי. אנחנו נתנו יותר העדפה למורים שהם במסלול המצוינים, היום משרד החינוך מפעיל תוכנית במסגרת המכללות, שאנשי המכללות ידברו עליה, שהיא מסלול למצוינים.משרד החינוך מחויב למסלול המצוינים כאשר בכל שנה מסיימים במגזר הערבי במסלול המצוינים לא יותר מ-50-52 מועמדים. אלה המורים שאנחנו מחויבים לקלוט אותם.

אני יש לי הערה על זה, אדוני תראה,אני קודם כל אני בעד המצוינים, אני מאוד מעריך את המצוינים, ואני רוצה שכל המצוינים יכנסו למערכת, אבל תסכים איתי שיש פה החלטות לדעתי, אני אגיד קצת בהגזמה, שזו "קפריזה" שבעצם נכון שהיא מטיבה עם המצטיין, אבל בעצם למי שמחכה שבע או שמונה שנים היא בעצם מוחקת אותו. כלומר, צריך איזושהי מדתיות בקטע הזה.

כשאנחנו מדברים על בעיה של עשרת אלפים אנשים, מדובר פה על מספר מצוינים לפי המסמך זה רק ארבעים, ואתה אומר חמישים.

זה לא מספר המצויינים, אלא מספר האנשים שנמצאים במסלול המצויינים. יש מצויינים, לא נמצאים במסלול.

חלק מהם היו נקלטים גם ככה, אז העשרה או עשרים הנוספים שנקלטים בגלל שהם בתוכנית מיוחדת, לא זה מה שמשנה, הרי אתה אמרת שזה הכול עניין של מדתיות ובצדק, בסדר, אנחנו מדברים על בעיה של עשרת אלפים אנשים, העשרים אנשים האלו לא ישנו את המצב.

מה שאני רוצה להגיד, ששיטת הניקוד החדשה מ- 85', צריכה רביזיה.

זאת אומרת, מה שהבטחת לנו, עד הקיץ הכול יהיה שקוף, ידעו בדיוק איך נותנים ניקוד ומה המשקל של כל מרכיב בניקוד, מה המשקל של הוותק, מה המשקל של המקום, מה המשקל של התוצאות.

עד הקיץ, כל מועמד ידע את הניקוד שלו ואת המיקום שלו.

והוא ידע גם ממה מורכב הניקוד הזה?

זה מופיע בדף שנשלח לכל מורה על הקריטריונים למתן ניקוד עבור כל סעיף וסעיף.

במסגרת המאגר הזה של המורים, התחלנו לתת העדפה למורים שיש להם ממוצע מעל ל-85, מורה שיש לו ממוצע בין 85-90 מקבל העדפה בארבע נקודות, מורה שיש לו ממוצע מעל 90 עד 95 מקבל תוספת של שש נקודות ומורה שיש לו ממוצע מעל 95 הוא מקבל תוספת של עוד 8 נקודות.כאשר המטרה היא לקלוט כמה שיותר מורים שהם טובים למערכת החינוך כי אנחנו גם כן טוענים שיש קשר בין רמת ההוראה לאיכות המורים שנקלטים במערכת החינוך.

לגבי הנושא של השקיפות, כמשרד החינוך ביצענו גם כן ביקורת על התלונות שמגיעות למשרד החינוך, אנחנו שכרנו חברה חיצונית והדו"ח של החברה החיצונית נמצא כאן, מתוך 191 תלונות שהגיעו, אנחנו בדקנו מחוז מסוים שהוא מחוז הצפון, מתוך 191 תלונות שהגיעו למשרד החינוך, מצאנו שיש צדק רק בארבע תלונות מתוך 191 תלונות, כאשר חלק מהתלונות האלה שהן צודקות, אלה קשורות יותר לנושא של השלמת משרה ויותר של העברה. והחברה הזאת היא חברה חיצונית, היא לא חברה של משרד החינוך.

אנחנו התחלנו עכשיו במשרד החינוך, פרויקט שנקרא "הכוון מקצועי" על מנת לתת הזדמנות גם כן לתלמידי י"ב ולחשוף אותם לכל מסלולי האקדמיה על מנת באמת לצמצם את מספר המועמדים שמגיעים להוראה. אנחנו רוצים לתת גם כן אפשרות לאקדמאים במגזר הערבי שמסיימים אקדמיה, למצוא להם גם כן מקומות תעסוקה במקומות אחרים.אני אתן לך דוגמה למשל, יש מחסור בכל הנושא מקצועות פרה רפואיים, יש מחסור בכל הנושא של ייעוץ חינוכי, פסיכולוגים וכל הדברים האלה, יש מחסור ולכן אנחנו רוצים לכוון את האקדמאיים במגזר הערבי ואת הבוגרים של מערכת החינוך הערבית לתחומים האלה.

לגבי ניידות מורים ותמריצים, כל מורה שהוא מהצפון או מחיפה, אפילו גם כן מאזור המרכז שרוצה לעבוד בדרום הוא מקבל תמריצים בשני דברים, קודם כל הוא מקבל תמריץ בדיור ודבר שני הוא מקבל גם כן בנושא של ההסעות. כלומר הוא מקבל השתתפות ממשרד החינוך בנושא של שכר דירה ועוד גם כן בנושא של ההסעות.

אולי אם היו מכפילים את זה, זה היה שווה.

לא כל המורים מהמגזר הערבי, אפילו מהצפון ומחיפה, כאשר אנחנו מדברים על קבוצה גדולה של מורות, לא ממהרים ללכת וללמד בדרום, חלק מהן הן נשואות, חלק מהן---

אבל אני בטוח שכמה שהתמרוץ יהיה יותר גדול, ההיסוס יהיה יותר קטן.

לא בכל המשפחות.

לא אמרתי בכל המשפחות, אבל יש כאלו שיכולים. אם תשלם להם את שכר הדירה ולא 500 שקל, תכסה את שכר הדירה שלו, תעשה בצורה רצינית. פה אני רוצה מאוד לבקש ממך, הדברים שאתה אומר הם נחמדים אבל אתה לא התחלת עדיין לטפל בבעיה.

מלבד הסבה לשאר המקצועות, שזה כמובן דבר חשוב, היה גם דבר חשוב אם משרדי הממשלה היו מעסיקים הרבה יותר ערבים, זה לא בעיה רק של משרד החינוך, זה ברור לי, אבל חוץ מהבעיה הזאת שזה בעיה כללית ולא נטפל בה היום, כי חבל אני רוצה להגיע לתוצאות. מה אתם עושים עם בעיה שבחלקה לפחות אתם יצרתם של כשל השוק של 11 אלף איש שאין להם תעסוקה, מה אתם עושים עכשיו? במיוחד בנושא שלדעתי זה הנושא המעשי הכי חשוב, זה הנושא של הגברת שעות התקן שייתן את המקום להרבה יותר אנשים להיכנס למערכת.

אנחנו התחלנו במסגרת ניסוי במחוז המרכז, יושבים לידי גם אנשי מכון מרחבים. במחוז המרכז התחלנו לעודד קליטת מורים מהמגזר הערבי, במערכת החינוך היהודית. ויש לנו היום קבוצה של מורים ממחוז המרכז שהם ערבים שעובדים בבתי ספר יהודיים. ועוד דבר, אנחנו עכשיו עוברים לשאר המחוזות על מנת באמת לעודד העסקת מורים ערביים בכל המחוזות, גם בבתי ספר במגזר היהודי.

זה מצוין מה שאתה אומר, לכן יש יעדים. זאת אומרת אתם אומרים בשנה הבאה אנחנו רוצים למצוא פתרון ל-200 מורים ערבים, יש יעדים כאלו? אני מדבר על לא לדבר על דברים בעלמה, או באופן כוללני, אלא לשים יעדים, להגיד מתוך 11 אלף מורים שלא מצאו שיבוץ, אנחנו בשנה הבאה במחוז הצפון רוצים לפתור את הבעיה של 300 מורים בכך שאנחנו שולחים אותם לבתי ספר עבריים, זאת אומרת יש יעדים כאלה או שבעצם אין?

מספר הבקשות שהגיעו למשרד, בקשות השיבוץ, עומד נכון לשנת הלימודים תשס"ח על 5760 בקשות עבודה, כאשר משרד החינוך מתוך הבקשות האלה שיבץ בשנת הלימודים תשס"ח, נכון לרגע הזה, מעל ל- 2200 מורים חדשים, כלומר אנחנו הגענו בסביבות 34-40% שיבוץ למורים החדשים ואני ממשיך לטעון שקיימת היום מחויבות לשאר המורים ולמצוא גם כן מקומות תעסוקה.

אתה שם לב לכך ש-30% מהמורים במערכת יש להם פחות מעשרים שעות לימוד, זאת אומרת בין 10-11, זאת אומרת אחד הפתרונות הוא שבעצם אתם, ואני יודע את זה מהשטח, תן לי עשר שעות לימוד, זהו, בשביל שאני אתחיל להשתלב, הרי זה עוד משהו שהוא בעצם זה שביתה איטלקית, זה אבטלה סמויה, תן לו עשר שעות וזהו, אז אתה תמחק אותו מהרשימה.

אבל המספר הזה של 11 אלף, זה לא מספר שלנו, זה מספר של שרת החינוך.

זה מספר של כלל האקדמאים שנמצאים במגזר הערבי, לא כולם מגישים בקשות לעבודה במשרד החינוך.

זה יכול להיות, בגלל שהפסיקו כי הם יודעים שאין להם כבר סיכוי, או בגלל שיש להם משרות חלקיות ואז הם לא נחשבים בתוך המספר הזה וכל מיני סיבות אחרות.

כמה מתוך 2200 הם במשרה חלקית של עשר שעות? זה לא משהו חלקי, יש פה 2200 כמה משרות נקלטו, אתה מוצא שאלף משרות, לא 2200 משרות.

שנה שעברה קיבלנו החלטה במשרד החינוך, לתת דווקא משרות שלמות על מנת באמת לתת תחושה של שייכות למורה לבית הספר ושייכות של המורה למערכת החינוך וזה בסדר עדיפות שנמצא במשרד החינוך. אני יכול להגיד לך שזה תורגם ב-60%, כלומר 60% מהמשרות האלה הן מעל ל- 60-80% משרה.

לגבי הטענה לגבי התקן, בתי הספר מקבל תקנים פר תלמיד, כאשר מהשנה הזאת הופעלה שיטה חדשה שנקראת מדד שטראוס, כאשר במדד שטראוס - - -

אנחנו מכירים את זה.

אתם מכירים שזה בהתאם למדד הכלכלי החברתי, ולכן כאשר המשרד עבר מהקריטריונים שהיו למדד שטראוס, אנחנו עברנו לשוויוניות וכל בתי הספר במדינה מקבלים תקן בסיסי, אני מדבר על תקן בסיסי שווה בין כל התלמידים.

זה לא יותר שוויוני, כבר דיברנו על זה בהרחבה ולא ניכנס לזה עכשיו. ההבדלים בין מדד שושני לבין מדד שטראוס, הם הבדלים קטנים מאוד, ודווקא בנושא הזה שהעלה חבר הכנסת סוייד שאם גודל הכיתה יותר גדול במגזר הערבי, דווקא יוצא יותר גרוע במדד שטראוס של מה שהיה במדד שושני שהכול הולך לפי מספר ילדים.

מה שאתה אומר זה פשוט לא נכון, וחוץ מזה, התקצוב למדד שטראוס הוא כל כך זעום ולא משמעותי שבעצם זה כאילו לא קיים, אני אומר לך מראש, זה חישוב כן, אבל זה כאילו לא קיים, כי ההבדל בין מה שאתה נותן לפי כל האחוזים האלו שאתה נותן העדפות, הוא כל כך קטן שהוא כאילו לא קיים. בפועל אין לזה שום משמעות לגבי המספר שנתנו פה חברי הכנסת שזה הדבר העיקרי שהתקן במגזר היהודי הוא 0.2 יותר גדול מהמגזר הערבי, זה הדבר המשמעותי.

יש נתונים היום שממוצע התקן של תלמיד במגזר היהודי הוא 1.6 כאשר ממוצע השעות פר תלמיד במגזר הערבי 1.4, אנחנו מסכימים היום שיש את ה-0.2 פער בין שני המגזרים.

צריכים לחסל את הפער הזה, זה יפתור חלק מהבעיה.

זה שווה 3500 מורים כבוד הרב.

יש איזו תוכנית לסגירת הפערים האלה נגיד בשנת הלימודים הבאה, עכשיו זה כבר אבוד, שנת הלימודים הבאה, יש איזה תוכנית אופרטיבית לכסות את הפער, לפחות את החלק הזה?

אנחנו יודעים שקיים פער, לא בתקן הבסיסי, אני רוצה להגיד, לא בתקן הבסיסי, בסך הכול התקן שניתן לתלמיד, כן, אבל לא בתקן הבסיסי שניתן לתלמיד.

אבל יש תוכנית לכסות את הפער הזה בשנת הלימודים הבאה, כלומר, יש איזה בשורה עם העניין הזה בשנת הלימודים הבאה מבחינת מדיניות המשרד? זה השאלה כי הנתונים ידועים.

הייתה ישיבה של שרת החינוך עם כל מנהלי המחוזות ושם הייתה הנחיה ברורה, הרי כל מחוז מקבל בנוסף לשעות התקן הבסיסיות מקבל סל יוזמות. עכשיו, הפער נובע מסל היוזמות ועל כן ההנחיה של שרת החינוך הייתה ברורה, שהתלמידים במגזר הערבי, הסל שניתן לתלמידים במגזר הערבי יהיה שווה או בדומה לסל שיקבל תלמיד במגזר היהודי. כלומר אין הבדל בהקצאות גם כן שיינתנו גם על ידי המחוזות לבתי הספר השונים במסגרת אותו מחוז, זאת הנחיה שניתנה על ידי שרת החינוך. זה לא רק לגבי השעות ההנחיה הייתה, לגבי כל משאבי המחוז.

לגבי המאגר שנותר, שאנחנו מדברים על 3000 שהגישו בקשות ולא מצאו מקומות עבודה. אנחנו ישבנו המכללות הערביות ואנשי ההכשרה יצינו את זה,אנחנו התחלנו להכשיר, היום במגזר הערבי קיים מחסור של מורים למשל של אנגלית בשלב יסודי, או של מתמטיקה בשלב יסודי, או של ערבית בשלב יסודי. עכשיו, אותם מורים שיש להם הכשרה לחטיבה עליונה, אם זה חטיבת ביניים או חטיבה עליונה, אנחנו רוצים להכשיר אותם, המורים לאנגלית שמוכשרים בחטיבת הביניים, רוצים גם כן להרחיב את ההכשרה שלהם ליסודי ולקלוט אותם ליסודי, כנ"ל במתמטיקה וכנ"ל בשפה הערבית וזה יפתור מקומות עבודה למעל 1000 מורים שנמצאים היום שלא מוצאים היום מקום עבודה.

מה שאתה אומר לנו, שבשנה הבאה אנחנו צפויים שלא תהיה יותר אבטלה.

אני לא רוצה להתחייב, תמשיך להיות אבטלה כי חלק מהאקדמאים הם לא התוצר של המכללות אלא גם כן של אוניברסיטאות.

אגב, אם ילמדו יותר מתמטיקה, אנגלית ועוד מספר מקצועות, אלה גם יוכלו להשתלב הרבה יותר גם במגזר היהודי, כי חסר גם במגזר יהודי בתחומים האלו.

אפשר גם לסגור חלק מהמכללות.

הדיון הזה מאוד חשוב לדעתי, כי זו בעיה שנתמודד איתה, בלי להיכנס לזה. לדעתי גם בשנה שעברה הועלו כמה פתרונות לפתרון כולל ושינוי בכלל במדיניות שאני אומר לך אני גם לא רואה עדיין את הגישה של שינוי כולל במדיניות.

הנושא הזה הוא גם ביד של משרד החינוך, במקום כל שנה 500, בגלל שהשוק לא קולט, לבוא ולהגיד, אנחנו סוגרים חלק, מפנים, לא לעשות הסבה, לא בסוף הדרך, אלא בתחילת הדרך, להפנות חלק מהתלמידים למקצועות אחרים ולא לתת להם, זה נראה לי איזה רמאות מסוימת של לתת להם ללמוד מצד אחד חינוך ובסוף אין להם עבודה, אז פשוט אפשר גם לסנן חלק מהלומדים בכיוון הזה ולהפנות אותם לכיוונים שבעצם השוק באופן כללי דרוש מבחינת כוח אדם.

לעניין הוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת, זה גם חלק מהפתרון ששרת החינוך אמרה שנה שעברה שהיא רוצה לבחון את זה, שזה גם לעודד מי שרוצה לצאת, להכניס כוחות חדשים. דובר כאן לגבי השיבוץ בבתי ספר יהודים, אני חושבת שזה גם חשוב ואפשר להפנות, המספרים עדיין מאוד נמוכים.

נדיה, בכל הנושאים האלה טיפלנו בהרחבה.

לדעתי אדוני היושב ראש, נכון שאפשר לגעת ודנתם בהרבה מאוד נושאים, אני חושבת שצריך לשאוף להגיע למדיניות אחרת בנושא הזה, כי הבעיה לא תיפטר רק בפסיק פה, פסיק שם, שעתיים פה, שעתיים שם, קליטה של עוד חמישים, יש בעיה כוללת שמצריכה גם לדעתי התייחסות כוללת ואסטרטגיה אחרת בחינוך.

תודה.

מבחינתנו, אנחנו קיצצנו את מכסות הלומדים מ-26% בתשס"ו, ירדנו השנה ל-22%, עוד פעם קיצוץ יזום על ידינו על מנת להפחית את מספרי הלומדים. אני רוצה להדגיש, אי אפשר לעשות את זה יותר מידי, מכיוון שבסופו של דבר זה פוגע ביציבות האקדמית של המוסדות ואת זה צריך לשמור.

על חשבון התלמידים? אלה אינטרסים מנוגדים.

אני יודע.

לכן הוא אומר שצריך איזון.

לכן את צריכה הכשרת מורים איכותית, לא תוכלי היום להכשיר מורים לא טובים, אי אפשר לפתוח מגמה אחת היום ולסגור אותה לשנתיים ולפתוח מגמה אחרת, לא תחזיקי סגל טוב כדי להכשיר מורים, לא תוכלי להחזיק מכללות טובות, עם כל הכבוד, אנחנו צריכים את זה שכל המורים שייכנסו למגזר הערבי, צריכים להיות המורים הכי טובים. ואם כך איך לנו ברירה, אנחנו צריכים להגיע למציאות של יציבות אקדמית של המוסדות.

אני רוצה לעשות את ההבחנה בין הבעיה של לומדים סדירים מול הכשרת אקדמאיים. הקושי שלנו נוצר לא מהיקף הכשרה בהכשרת מורים אלא לחץ מאלה שלומדים במכללות הכלליות, לא התקבלו למכללות להכשרת מורים בסבב הראשון, יצאו ללמוד במכללות הכלליות ולרוב זה BA כללי ואלה במקום למצוא תעסוקה מחוץ למערכת.

בגלל החופש האקדמי וחופש התעסוקה, איננו יכולים למנוע מהם ללמוד תוכניות של הכשרת מורים, אבל אין ספק, זה לא האוכלוסייה שהיינו רוצים לראות אותה במערכת החינוך, היא בעדיפות שנייה מבחינת דרך הלימוד, מבחינת היכולת שלנו. אילו הקבוצה הזאת הייתה מוצאת תעסוקה מחוץ למערכת החינוך, אין ספק שמערכת החינוך הערבית תרוויח מהדברים האלה יותר.

אני חושב שבעיית המשכילים הערביים היא בעיה אמיתית שמערכת, לא מערכת החינוך יכולה לתת לה. יכול להיות שמדינת ישראל, יכול להיות שתוכניות אב הרבה יותר משמעותיות שצריכים להתעסק בזה. אני חושב שמערכת החינוך הערבית היא יותר מידי יקרה בכדי שאנחנו בה ננסה לפתור את כל בעיית המשכילים הערביים. בואו נחשוב על זה, מה יותר טוב למערכת החינוך הערבית, ואיך אנחנו יכולים לקדם אותה ולהציב אותה במקום הרבה יותר טוב ממה שהיא נמצאת היום.

כמובן, אני מצטרף למה שנאמר קודם על ידי עבדאללה חטיב, אנחנו מדברים על התאמת הכשרה למסלולים ומקצועות נדרשים, ויש היום דרישה יותר גדולה במסלול היסודי ולמקצועות אחרים.

אלו שמסיימים הכשרת מורים, לא במכללות כלליות, אלא כאלה שמסיימים הכשרת מורים השנה, איזה אחוז מהם יקלטו בהוראה בשנה הבאה?

שני שליש מתוכם נקלטים בשנה הראשונה, השאר נקלטים שנה לאחר מכן, המכללות מכשירות 1200 מורים לשנה, בעוד שמספר הבקשות לשיבוץ הוא 5000 בקשות לשנה, קרי חלק ניכר ממגישי הבקשות הם מכללות אזוריות, מה שנקרא מכללות כלליות, בוגרי אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל ומורים בפועל, תשאלו מזה מורים בפועל, זה מורים שעובדים בחינוך המוכר שאינו רשמי שרוצים לעבור למדינה להיות עובדי מדינה. כך שהתמונה שאתם מציגים היא מעוותת קצת במידה מסוימת. מדובר במורים, חלקם מורים בפועל.

מה שאני מבין ממך, שכל ה-1200 או משהו כזה שנמצאים במכללות להוראה, כולם או בשנה ראשונה או בשנה שנייה ייכנסו למערכת.

נתון חשוב נוסף שכדאי שתדעו, ההכשרה להוראה, הכשרת מורים למגזר הערבי מתקיימת כפי שנאמר במכללות לחינוך, שזה באחריות משרד החינוך ובאוניברסיטאות שזה לא בשליטת משרד החינוך. כי פה נאמר שמשרד החינוך יוצר את כל הכשל הזה.

שרת החינוך אחראית על המל"ג כמו שהיא אחראית על מערכת החינוך.

האוניברסיטאות מכשירות מורים לעל יסודי, המכללות לחינוך מכשירות מורים לגיל הרך, ליסודי, לחינוך המיוחד ולעל יסודי, ושני שליש מהמתקשרים להוראה הם לגילאים האלה, לגיל הרך,ליסודי ולחינוך המיוחד ומרביתם נקלטים במערכת החינוך. רוב העודף במורים במגזר הערבי הוא במורים שמוסמכים להוראה בעל יסודי, קרי בוגרים של אוניברסיטאות ושל מכללות כלליות.

מה שאתה בעצם אומר, שמבחינת משרד החינוך אין בכלל בעיה.

אני אומר כפי שאמר הרב נוח גרינפלד, אנחנו נצטרך, אנחנו התחלנו בצמצום,אנחנו נמשיך, נראה איפה אפשר לצמצם, הצמצום יהיה בעיקר במסלול העל יסודי, שם ניתן כן לצמצם, ניתן יהיה גם כן לצמצם במידה מסוימת בהיקף ההסבה להוראה של האקדמאים, בהכשרה הסדירה לא ניתן לצמצם מאותם סיבות שהזכיר מר נוח גרינפלד. מה שכן צריך לעשות, זה לחפש אפיקי תעסוקה חדשים למשכילים הערבים, הרי מה שעלה כאן, נשווה את היקף התקן, ההקצאה לתלמיד הערבי שתהיה שווה להקצאה לתלמיד היהודי.

בשביל להגן על הנישה שלך, אני מסכים איתך שלא צריך לפגוע בסמינרים. בוא נסכים, אני חותם לך, אבל אל תיכנס לכך שאתה לא רוצה לסגור את הפער.

לא שאני לא רוצה שנשלים ונסגור את הפערים, אני בעד שנסגור את הפערים, אבל אני אומר שזה לא יפתור את הבעיה.

זה יפתור את הבעיה.

זה יפתור את הבעיה לשנה אחת בלבד, כי מספר המורים המובטלים ילך ויצטבר.

לפי המספרים שאתה נותן בעצם אין בעיה, כי אם אתה מדבר על 200 שלא משתבצים כל שנה, אז בשביל לייצר 11 אלף אז צריך 55 שנה.

אין 11 אלף.

הוא אומר שאלו הם אקדמאים אבל לא אנשים עם תעודת הוראה, כלומר אלה לא מורים. זה בעיה כללית של האקדמאים במגזר הערבי שהם לא בוגרי סמינר, גם אין להם תעודות הוראה.

חלקם כן. חלקם המשיכו והכשירו את עצמם להוראה, אבל הם עשו זאת כיוון שיש להם בעיה.

אני נציג של מכללה להכשרת מורים, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה,אנחנו קמנו רק לפני שני מחזורים, ולא תרמנו לבעיה הזאת, אבל אני יכול לדבר בשמי, בשם המכללה ובשם שאר המכללות הערביות, שלא יכול להיות שהמכללות להכשרת עובדי הוראה שהן הגוף האקדמי הגבוה ביותר במגזר הערבי, בהעדר אוניברסיטאות ומכללות אזוריות שאני הוא "השעיר לעזאזל" בדיון הזה.

זה לא"שעיר לעזאזל".

אנחנו למשל מעלים את סף הקבלה מידי שנה, הגענו בשלוש שנים לנתונים הגבוהים ביותר ומקבלים מענקים ממשרד החינוך שאומרים לנו כל הכבוד על הקבלה הזאת של תלמידים. אלה שאנחנו לא מקבלים אותם, כאן הבעיה, נכנסים בדרך האחורית למכללות האזוריות, מסיימים שם ובאים אחר כך לעשות הסבה להוראה, גם כאשר למדו כל מיני מקצועות.

זאת הנקודה המרכזית.

יש קבוצה גדולה שמגיעה מירדן, יש כל מיני מכללות כאלה שמתקשרות לבית ספר כזה ולתוכנית כזאת ומכניסים עוד אלף,עוד אלפיים.

התוצאות של כל המבחנים, גם בארץ וגם הבינלאומיים, מצביעים על פער אדיר בין המגזר הערבי למגזר היהודי, וזה צריך להיות מפתח לתשובה. מה קורה שם? מסתבר שם שיש קשר ישיר והדוק עם המצב הסוציו אקונומי. עכשיו, הפערים במגזר הערבי, זאת נקודה שעוד לא עלתה ולכן אני מבקש להדגיש, הפערים במגזר הערבי במצב הסוציו אקונומי, הם גבוהים יותר מהמגזר היהודי, זאת אומרת שגם אנחנו לא דורשים רק לתביעה לשוויון בשעות, אלא מספר התלמידים בכיתה צריך להיות נמוך יותר.

זה ברור, אגב, זאת הייתה המגמה של שושני ושטראוס, מה שקורה בפועל זה הפוך, אבל זה לא הישיבה היחידה, הדברים ידועים ואנחנו יודעים גם מה הפתרון והשאלה אם עושים את הפתרון, זה השאלה. בבקשה

אני מייצגת את מכללת אל קאסם, גם מכללה ערבית. והעניין של מספרים והבעיה במספרים והבעיה בתשתית החינוכית של בתי ספר,המערכת הערבית של בתי ספר בישראל היא בעיה היא בעיה קריטית והיא מצב קיים, זה נכון, אבל יש גם בעיה של איכות כמו שציין הרב נוח גרינפלד, יש בעיה של איכות. ואנחנו מודעים לזה שיש חלק גדול למדיניות של משרד החינוך, אבל לא צריך לשכוח שיש לנו כמיעוט ערבי של חברה מתפתחת יש לנו אחריות.

במכללות הערביות לחינוך אנחנו יוצרים את האחריות על הכשרת מורים. מה שמנחה אותנו כמכללת אל קאסם שהיא מכללה להכשרת מורים זה עיקרון לקיחת האחריות, אנחנו מכשירים מורים בהקשר התרבותי הנכון שלהם, מאזנים בין ידע דיסציפלינארי ברמת המקצוע לבין חשיבה ביקורתית לבין מודעות למורכבות של חיים בחברה הישראלית לבין הצרכים של חברה מתפתחת. בגישה הייחודית הזאת אנחנו בונים את הקשרים של בתי ספר אמיתיים בשטח, ובונים את המודלים האלה של שותפות וצריך לעודד את השותפות הזאת.

אף אחד לא רוצה לפגוע בזה, להפך.

אני רוצה רק לציין משהו נוסף, בקשר לתרבות הארגונית של בתי ספר וזה עוד נושא אחד שצריך לתקוף אותו. כל הכבוד לכל המודלים, וכל הכבוד לכל המערכות של הניקוד וקליטת מצוינים, אבל ברגע שהסטודנטים המצוינים האיכותיים נקלטים לתוך בתי הספר, הבעיה של תרבות הארגונית של החמולה בבית הספר קוטלת את האיכות שיש בהם ואת החזון שיש בהם. וכאן הפתרון של משרד החינוך, ציינת ש-99% של המתקשרות להוראה והבוגרות הן נשים, אבל איפה הן בהיררכיה של בית הספר, איפה הן נושמות שם, כמה מתפתחות?

זה נושא שראוי מאוד לטיפול שדנים במכלול של החינוך הערבי, אבל זה לא בדיוק בנקודה הזאת.

רק משפט אחד לגבי המשרות החלקיות שנזכרו כאן, היום מופעלת רפורמה במשרד החינוך ובשעות המורים יש הסכם שבתי ספר שנכנסים לרפורמה, אין חלקיות משרה, מתחילים רק עם חצי משרה, לכן התופעה של משרות חלקיות היא תעלם, ככל שבתי ספר יכנסו.

זה נכון.

אבל אז זה מגיע ל- 15 אלף מובטלים.

בבקשה, מנכ"ל מרחבים.

המציאות של זרמי חינוך נפרדים ויש ארבע במדינת ישראל, אני סבור שזה סוגיה מבחינת המשמעות של בניית אזרחות משותפת וחברה שמרגישה נוח עם כל חלקיה. אנחנו מהמחקר שאנחנו עשינו יחד עם דוקטור חאלד אבו אספה, אנחנו סבורים שיש כאלף מורות ומורים המתאימים לשיבוץ היום על פי רצונם, הנושאים שהם יודעים ללמד וגיאוגרפיה, מקום מגוריהם.

על מנת שהעסק הזה יעבוד, הוא צריך לשפר הישגים של סטודנטים, של תלמידים, כי אף הורה לא רוצה שיבוא מורה אחר וזה לא יהיה לטובת התלמיד, שינוי עמדות חיובי בתוך בתי הספר והנקודה שאנחנו דנו עליה הרבה,שלא תהיה החלשה של בתי ספר ערבים, כמובן אי אפשר לקחת את הטובים ביותר שיהיו חלשים. על מנת שזה יעבוד אני אשמח אם יהיה דקה לעמיתנו ממשרד החינוך, נעמי וייסבלט שהיא מפקחת על התהליך של שילוב מורים.

על מנת שהעסק יעבוד צריך מיון טוב, הכשרה טובה, תמיכה טובה, העסק לא סתם יעבוד.

אנחנו נקבל על זה החלטה. חבר הכנסת עבאס זכור בבקשה.

הבקשה שלי שמשרד החינוך ילמד את הנושא לעומק יותר ויכין תוכניות איך לפתור את הבעיה הזאת, לא מדובר בעשרת אלפים אקדמאים מובטלים, זאת בעיה של עשרת אלפים משפחות, אני ישבתי עם כמה מהם והם בכו, למה שאחרי חמש שש שנים שאין להם מקומות עבודה, הם כולם מובטלים, אפילו אם עבד בתחום אחר, הוא גם מובטל. מי שלמד והוא אקדמאי, הוא מורה או מקצוע אחר, הוא מובטל, זאת העבודה שלו והוא עובד מחוסר ברירה כי זאת לא העבודה שהוא התכוון ולא תכנן לעבוד בה.

אני רוצה להביא דוגמה שיש מחסור בבתי ספר במגזר הערבי, הם בונים את בתי הספר איך שבמגזר היהודי אז חוסכים וגם פותרים חלק מהבעיות, למשל, בעכו עיר מעורבת, יש שלושה בתי ספר יסודיים במגזר הערבי, יש 2200 תלמידים ובמגזר היהודי יש 13 בתי ספר יסודיים בכל בית ספר יש 150 עד 200 תלמידים. בבתי ספר ערבים בעכו יש בכל בית ספר 700 תלמידים, אז שיש לי רק שלושה בתי ספר ובצד השני יש 13 בתי ספר, אז הם בונים עוד בתי ספר ומקטינים את מספר התלמידים בבית ספר, אז מוסיפים עוד משרות למורים.

תודה, אני רוצה לסכם.

קודם כל להגיד שיש פה בעיה יסודית שכל המערכת חייבת לטפל ואי אפשר בלי, זאת אומרת יש נקודות ויש את הפתרון ההוליסטי הגדול, חלק גדול נמצא במשרד החינוך, לא הכול וזה ברור שעד שלא יהיה שוויון בהעסקת אקדמאים ערבים בכלל משרדי הממשלה ובכלל המערכת הישראלית אנחנו לא נגיע לפתרון כולל של כל המספר. יחד עם זה אנחנו חייבים מספר דברים ואני מבקש ממשרד החינוך באמת להתייחס לזה בצורה הוליסטית. דבר אחד, הקליטה בבתי ספר יהודים או תוכנית כמו תוכנית מרחבים חייבים לתכנן ולהגיע לזה, לעשות את זה בצורה עניינית, גם כדי שזה לא יחליש את המערכת הערבית וגם כדי שתהיה הכשרה בנושאים המתאימים כדי שהדבר הזה יפתור חלק מהבעיה.

חייבים להגיע קודם כל לשוויון ואחר כך לתיעדוף של העדפה מתקנת שנמצאים בתוך המדדים השונים, אבל קודם כל שיביאו לנו ממשרד החינוך תוך חודשיים תוכנית איך מגיעים לדברים שהם בוודאי בכוונת שרת החינוך, ודברים שאתה אמרת, איך אני יודע שבשנה הבאה לא יבואו פה ממערכת החינוך הערבית ויגידו שיש את ה- 0.2 עדיין. כי לא עשיתם אז כלום, אם אנחנו לא נצליח בשנה הבאה לחסל את ה- 0.2 אז בעצם לא עשינו שום דבר בתחום הזה, זה הכול הצהרות ריקות. אז לכן אני מבקש מכם, תוך חודשיים, תביאו לנו תוכנית איך אתם מחסלים את הפער הזה, אחר כך נדבר בשנה הבאה איך אנחנו יוצרים את ההעדפה המתקנת. בינתיים איך אנחנו מחסלים את הפער הזה, הפער הזה בא מתוך המערכת, נקבע על ידי המערכת, שעות תקן של המערכת, לא מישהו מבחוץ, לא השלטון המקומי ולא תל"ג ולא שום דבר, מתוך המערכת חייבים קודם כל להגיע לשוויון הזה.

מאוד היינו רוצים לשמוע תוכניות איך אנחנו מעודדים אנשים שהם כבר לא רוצים להיות בתוך המערכת, איך אנחנו מעודדים אותם או לפנסיה מוקדמת או להסבה מקצועית או דבר אחר, איך עושים את הדבר הזה. אני חושש שבתחום הזה זה ייקח זמן כי אני לא רואה שיש את הכוחות במשרד החינוך לפתוח את זה.

אני גם מזכיר שהבעיה שנוצרת בגלל הגילאים, שבכל זאת נכנסים לתוך המערכת, הבעיה הזאת עלולה להיות יותר חריפה בשנים הבאות, כי גם אנחנו עוברים למשרות מלאות שזה אומר שאלו שבמשרות חלקיות, שאגב אני חושב שזה דבר טוב, אבל זה אומר שעוד יותר יפלטו מחוץ למערכת, ובי"ת, אנחנו רואים שבכל זאת הגיל הוא יותר צעיר ואלו שכן גומרים את הסמינרים למורים, כן כולם נקלטים וזה אומר שיש בעיה כללית של אקדמאים במגזר הערבי שאנחנו לא מגיעים לפתרון של הסוגיה וראוי מאוד, ומשרד החינוך בחלק שלו לעניין הזה, גם להביא לנו מחשבות לפחות לכיווני פתרון כדי שלא נראה עוד את המספרים הבאמת קשים האלו והאבטלה העמוקה הזאת שזה לא יבוא לידי ביטוי. ולפחות שנוכל לצמצם עד למינימום את התופעה. אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10