PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
22
31/12/2007

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שני, כ"ב בטבת התשס"ח (‏31 בדצמבר, 2007), שעה 10:00

1.
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שיעור ארנונה לעסק שלא נעשה בו שימוש), התשס"ו-2006, פ/1541, של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

משה גפני

דב חנין

חה"כ מוחמד ברכה

רן איזנברג

-
כלכלן, משרד הפנים

עו"ד איתיאל מלאכי
-
הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ערן ניצן


-
רכז פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אלעזר במברגר
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

צביה דורי -
מנהלת מינהל סחר פנים ומימון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

פיני קבלו

-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עו"ד ירון מאיר

-
היועץ המשפטי, מרכז השלטון המקומי

אורן ארמבם

-
מנהל המח' לכלכלת תעשייה ועסקים, התאחדות התעשיינים

עבד אגבריה

-
מזכיר סיעת חד"ש

תומר רוזנר


ורד קירו-זילברמן

יפה שפירא

אירית שלהבת
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שיעור ארנונה לעסק שלא נעשה בו שימוש),
התשס"ו-2006 (פ/1541)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יומנו הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שיעור ארנונה לעסק שלא נעשה בו שימוש), התשס"ו-2006. אני מבקש מחבר הכנסת ברכה, אחד מיוזמי הצעת החוק, לנמק את הצעת החוק, בבקשה.

הצעת החוק נולדה לפני כ-4 שנים בעת שעסקים קטנים רבים נסגרו מדי יום והוצגו נתונים מדאיגים מאוד על עסקים שנסגרים בשל קשיים כלכליים. דובר אז על עשרות אלפי עסקים כאלה. העסקים עברו תקופת משבר וייחלו שיוכלו לעמוד בה, אבל בו-בזמן היו חייבים על-פי פקודת העיריות לשלם ארנונה בשיעור שנקבע לעסק גם כאשר המקום לא תפקד כעסק ולא נעשה בו שימוש כעסק.


הצעת החוק הזאת עלתה גם בקדנציה הקודמת. הממשלה הבטיחה שתהיה בה תמיכה, אבל ביקשו בינתיים לבדוק. באותה תקופה חברת הכנסת רוחמה אברהם, שהיתה אז ראש הלובי לעסקים קטנים, ניסתה כנראה לקדם הצעת חוק משלה בעניין הזה.

אבל הצעת החוק עברה קריאה טרומית במליאה.

אני מתאר לכם את ההיסטוריה של העניין. בימים אלה הבעיה קשה הרבה פחות, התדירות של סגירת עסקים קטנה בהרבה, אבל עדיין יש עסקים שנתקלים בקשיים.


הצעת החוק לא נועדה לשחרר את העסקים הללו מתשלום ארנונה לעיריות, אלא לקבוע שכאשר העסק סגור ולא מתפקד ולא מניב רווח ישלם ארנונה כאילו היה מקום מגורים.

זה נראה לי סביר מאוד. מישהו נגד הדבר הסביר הזה?

במשפט אחד אקדים ואומר שלממשלה שני טעמים להתנגדותה להצעת החוק.

איך זה עבר בקריאה הטרומית אם אתם מתנגדים? אני לא זוכר שהיתה לכך התנגדות בקריאה הטרומית.

ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה שהנוסח יתואם איתה.

עכשיו אנחנו מתאמים את הנוסח, כך בדיוק אנחנו עושים.

בהחלטת הממשלה כתוב שיישאו ויתנו עם המציע.

עכשיו אתה מנהל משא ומתן עם המציע בנוכחות עדים.

משרד הפנים יודע את זה טוב ממני. רק אדגיש ואומר, ראשית, יש ועדה ציבורית שעוסקת במכלול סוגיות הארנונה.

הזמנו אותם לכאן.

יש המון בעיות שמתמודדים איתן. אחת מהן היא זו. הוועדה בהמלצותיה תתייחס גם לזה.

אתם חברים בוועדה הזאת?

כן, משרד הפנים ומשרד האוצר.

אני חבר בוועדה.

אז יש לנו כאן נציג מטעם הוועדה.

לגופו של עניין, אם הצעת החוק הזאת תתקבל תגרום לבעיה כפולה: הן בעיה לעירייה, כי ההכנסות שלה יקטנו, בוודאי בתקופה של שפל, והן מכיוון שברחוב שיש בו חנות לא פעילה או עסק לא פעיל אני לא בטוח שאתה מעוניין שכך יימשך. העסק צריך לקחת בחשבון את מכלול הפעילות המקרו כלכלית שלו ולקבל החלטה. במרקם העירוני נדמה לי שלא כדאי להנציח מבנים שאמורים לשמש לעסקים אך לא פעילים.

לכן צריך לא להכביד על בעל העסק עד שלא יוכל יותר לפתוח אותו לעולם.

חבר הכנסת ברכה, זה רק לעסקים? אני יודע שיש הוראה כלשהי שאומרת שגם בניין נטוש, לא רק עסק, כמו כל בניין, אם אין בו פעילות במשך חצי שנה לא משלם ארנונה.

נכון, והוועדה מתלבטת על כך. אנחנו רואים למשל ברוטשילד בתל-אביב מבני חורבות ששומרים אותם כך כדי להיפטר מתשלום הארנונה.

זה דבר אחר לחלוטין.

מה הכלל היום לגבי עסקים שלא נמצאים בשימוש?

במשך חצי שנה הם פטורים.

אם כך, ההצעה של חבר הכנסת ברכה דווקא תרע את המצב.

לא, כי אין כאן הגבלה ל-6 חודשים, אלא זה 6 חודשים לפחות. זה יכול להיות גם 5 שנים על-פי הצעת החוק.

אבל במשך התקופה הזאת משלמים ארנונה. הוא מציע סוג של trade-off, במקום 6 חודשים חינם ואחרי כן חזרה לארנונה לעסקים, מההתחלה תיגבה ארנונת מגורים כל עוד העסק לא פעיל.

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק קובעת בבירור כי "עסק, שלא נעשה בו שימוש משך שישה חודשים רצופים לפחות וכל עוד לא נעשה בו שימוש, יראו בו כבנין המשמש למגורים לצורך חישוב סכום הארנונה המשתלם בגינו". גם מגורים שאינם מאוכלסים חל עליהם דין מסוים. אני לא רוצה להרע את המצב שלהם.

אתה עושה עסקת חבילה.

הוא מדבר על 6 חודשים רצופים לפחות, כלומר יכול להיות גם 18, 20, 40, 50 חודשים.

אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.


ההבדל עצום, משום שבהסדר הקיים, כדי לא ליצור תמריץ להזנחה של נכסים תוחמים את זה בחצי שנה. ההסדר שמוצע כאן שונה לחלוטין. זה לא סוג של trade-off בעיניי, אלא הסדר עקרוני אחר. הוא בהחלט מעודד הנצחה של מצב עזוב לאורך זמן.

איך זה מעודד הנצחה?

הוא אומר שבהצעת החוק לא נקבעה מגבלת זמן, אלא נקבע שעד שהעסק לא חוזר להיות פעיל הוא משלם ארנונת מגורים. הם אומרים שזה יעודד לא להפעיל עסקים.

יש לו אינטרס לא להפעיל את העסק שלו?

יהיה לו אינטרס לא למכור. הם רוצים שאם לא יוכל להפעיל את העסק ימכור את המקום וייתן למישהו אחר לפתוח שם עסק.

הוא יחזיק במבנה רק מתוך תקווה שיוכל להתגבר על הקשיים שלו ולחזור לעבוד. לא יחזיק בו מתוך רצון לקנטר את העירייה.

הם טוענים, וזו טענה שיש בה הרבה מן ההיגיון, שאם נקל ולא נקבע מגבלת זמן - - -

נניח שנקבע מגבלת זמן של שנה. מה יהיה אחרי כן?

הם רוצים שאם עסק נסגר יבוא במקומו עסק פעיל. זה האינטרס המוניציפלי.

זה לא האינטרס שלהם, אלא האינטרס של בעל העסק. בעיקר אינטרס של בעל העסק.

זה אינטרס גם של המדינה כי אם עסקים לא ישלמו ארנונה בסוף המדינה תשלם, בצורה כזאת או אחרת בסוף זה יגיע לפתחה של המדינה, קודם כול לפתח הרשות ואחרי כן למדינה. לכן יש להם אינטרס שהיכן שכתוב שיש עסקים יהיו עסקים. את זה אני מבין, זה הגיוני.

וכאשר העסקים לא עוסקים?

הם רוצים לעודד שימכור, שיפעיל מחדש, שיקרה משהו. אם לא קובעים מגבלת זמן נותנים לו כאילו זמן בלתי מוגבל.

כאשר המקום סגור והוא בחזקתי או בחזקתך כבעל עסק, מה האינטרס שלי כבעל עסק לשלם ארנונה, אפילו ארנונה למגורים, על מבנה סגור?

לראש הרשות יש אינטרס שהעסקים יפעלו. אני מכיר עסקים שנשארים 3-5 שנים סגורים.

מה ההבדל בכסף בין ארנונת עסקים לארנונת מגורים?

הפער גדול, תלוי איזה עסק ובאיזה מקום, אם זה בנק או תחנת דלק. בממוצע הפער גדול מאוד. בנק למשל משלם 700-800 שקל למטר מרובע, לעומת 28-29 שקלים למטר מרובע למגורים בבית-שאן.

כלומר הפער יכול להיות אפילו פי עשרים.

אפילו יותר.

לבנק יש אינטרס להחזיק עסק סגור? אנחנו מדברים על בעלי עסקים קטנים שנקלעו לקשיים, שלא צריכים לשלם ארנונה כאילו זה עסק פעיל.

אנחנו מבינים את הטיעון שלך, אבל עליך להבין את הטיעונים ההפוכים.

הכוונה של חבר הכנסת ברכה ושל יתר המציעים אכן לטפל בעסקים בקשיים, אבל נוסח ההצעה רחב הרבה יותר מזה וחל על כל סוג עסק. זה עשוי להיות פתח לניצול לכל מיני בעלי עסקים ויזמים, שבשל שיקולים כאלה או אחרים יעדיפו להשאיר עסק אחד סגור.

צריך להוסיף כאן מגבלה, שזה יחול רק על מי שיש לו עסק אחד.

מעבר לכך, תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), תשנ"ג-1993 מאפשרות לתת הנחה עד 70% לאנשים שעל-פי מבחן הכנסה נמצאים בקשיים, כולל עצמאים.

רק ליחיד.

גם לעסקים.

רק למגורים.

בקיצור, אתה מציע שזה יהיה גם לעסקים. הם טוענים שזה לא חל על עסקים אלא רק על מגורים, ואתה מציע שגם אם הם צודקים בכל מקרה זה יחול גם בעסקים.

אני יכול לצטט את הסעיף. מדובר על בעל הכנסה חודשית ממוצעת כפי שמפורט בתוספת הראשונה, לפי מספר הנפשות המתגוררות אתו בנכס, כאשר הכנסה חודשית ממוצעת יש גם לעצמאי.

אבל כתוב במפורש "שמתגוררים". לפיכך זה לא עסקים. תכשיטים לא מתגוררים, בני אדם מתגוררים.

ההכנסה מחושבת גם לעצמאי, אבל ההסדר כולו רלוונטי למגורים.

יש הנחות גם בפרק הנחות לבניין ריק ולתעשייה. בתעשייה חדשה יש הנחות בארנונה.

זה לא רלוונטי.

זה רלוונטי כי בדרך כלל עסק נכנס לקשיים בשנים הראשונות להפעלתו, כאשר הוא לא מצליח להתרומם, וכאן נקבעו הנחות ספציפיות. בכל מקרה, ההסדר של התקנות הללו קובע שיש ועדת הנחות, שמסתמכת על חוות דעת מקצועיות.

למה לנו ועדות הנחות כאשר אנחנו יכולים לחוקק? בוועדות הנחות יש הרבה מניפולציות, מקורבים, עניינים. אני מעדיף שיהיו קריטריונים ברורים.

בדיוק להיפך, יש מנגנון שיכול לבדוק באמת האם העסק סגור, האם יש הצדקה לתת לו הנחה. צריך לבדוק אם אכן העסק בקשיים, להקטין את הפתח לניצול לרעה של החוק שאתם רוצים לחוקק. יש כבר מנגנון שעושה את זה, שמסתמך על חוות דעת מקצועיות, ועדה שמורכבת גם מגורמים מקצועיים, כולל יועץ משפטי. אם כבר עושים תיקון כלשהו הוא צריך להיות במסגרת תקנות ההנחה מארנונה.


לדעתי זה פגיעה כלכלית קשה ברשויות המקומיות, ממש בבסיס ההכנסות של הרשויות המקומיות, וללא הצדקה. מה גם שאם הממשלה מתנגדת הרי מדובר בהצעה תקציבית.

הממשלה לא התנגדה לזה. הממשלה קבעה שתבוא בדברים עם מציעי הצעת החוק. כרגע מנהלים התדיינות.

צריך לבצע הערכה של ההשלכות הכלכליות מן החוק הזה לרשויות המקומיות.

תלוי במצב הכלכלי. בתקופה של פריחה ושגשוג אין שום בעיה.

לפי חוק-יסוד: משק המדינה, צריך לבצע הערכה תקציבית של עלות החוק.

תשכנע את היועץ המשפטי של הוועדה. זה עניין משפטי. אם נצטרך להביא הערכה תקציבית נבקש הערכה תקציבית. רשות הדיבור לנציג משרד הפנים.

הצעת החוק מדברת קודם כול על חצי שנה שהנכס לא פעיל, ולאחר מכן הנחה במשך השנים.

אני הצעתי trade-off.

בפני ועדת ברזילי הופיעו חלק גדול מן הארגונים הכלכליים וכן נציגים שונים מן הסוחרים ובעלי המלאכה שביקשו הצעות דומות להצעת החוק שנדונה כאן. זה אחד הדברים שוועדת ברזילי אמורה לדון ולקבל בהם החלטה. בינתיים עדיין אין החלטה.

אנו מרובי ניסיון. ידוע לכם שרוב ועדות הארנונה של הממשלה מסתיימות באי-הסכמה ולכן לא מתקדמות לשום מקום. לכן אין לי שום כוונה לחכות לוועדה הזאת. יחד עם זה, אני בהחלט מקווה שייצא ממנה משהו, אבל היא לא יכולה לגרום לנו לעכב חקיקה. אם יקבעו כללים כלשהם בוועדת ברזילי הרי לכל היותר נשנה חוקים, אם נצטרך. לצערי הוועדה הממשלתית הקודמת שדנה על הארנונה הסתיימה באי-הסכמה ולא קיבלה שום החלטות.

אני סבור שדווקא ההרכב של ועדת ברזילי, שיש בתוכה הסכמה, אמור להביא לשינויים המיוחלים.

כמה זמן אתם עובדים כבר?

7 חודשים.

מתי העבודה אמורה להסתיים?

באמצע חודש פברואר.

הדיון בהצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית עדיין לא יסתיים עד אז.

אני מייצג את התאחדות התעשיינים. אנחנו תומכים ברעיון להרחיב את ההנחות או את הפטורים מארנונה על נכסים ריקים. אנו סבורים שזה הוגן וראוי. עסק שנקלע לקשיים וכתוצאה מכך נוצרו אצלו שטחים ריקים, אין לו מלאים או שהעביר חלק מקווי הייצור שלו שהצטמצמו לשטח מצומצם יותר ונותרו לו שטחים ריקים, אנחנו בעד לתת לו לתקופה מעבר ל-6 החודשים שיש כרגע בחוק, לתקופה ארוכה יותר, בין באופן מדורג ובין קבוע, הנחות ופטורים מארנונה.

יש לכם נתונים מה קורה מבחינת התעשיינים?

הנתונים דינמיים מאוד.

כשהגשתי את הצעת החוק מדי חודש נסגרו 40,000 עסקים קטנים. היום המצב טוב יותר, לכן האיום שטמון בהצעת החוק מינימלי עכשיו.

אנחנו לא כל-כך יודעים את היקפו.

ועדת ברזילי שפועלת כרגע היא בסך הכול ועדה חשובה, אך אנו יודעים שגם בדברים שנאמרו ברקע להקמה שלה, וגם בנאום של שר הפנים הקודם, כרגע שר האוצר, נאמר במפורש שהכוונה לצמצם פטורים והנחות. קשה לי להאמין שאחד התוצרים של הוועדה הזאת יהיה הרחבה של הנחה על שטחים ריקים.

מר רן איזנברג, אני רוצה לנצל את העובדה שאתה כאן – ביקשתי ממר אודי ברזילי להשתתף בדיון אולם הוא לא נמצא כעת בארץ – ולבקש שתעביר בקשתי לוועדה, שהוועדה תבחן את עניין הפטורים וההנחות במגזר הערבי ובמגזר החרדי. בניגוד למס הכנסה, שמתחיל לגבות בסכום מסוים וכך אנשים רבים לא נופלים בגדר חובת התשלום, יש סף הכנסה מסוים שצריך להגיע אליו, בארנונה אפשר לתת הנחות רק ב-100 המטרים הראשונים. במגזר הערבי בעיקר אין קורלציה בין הרמה הסוציו-אקונומית ובין גודל הבית. כלומר, אדם יכול להיות עני מרוד עם בית גדול מאוד. התופעה הזאת לא קיימת במגזר החרדי, כי אצל היהודים בדרך כלל אם אתה עני מרוד אתה לא יכול לממן בית גדול כי זה לא קרקע פרטית. במגזר הערבי זה בעיקר קרקע פרטית, בונים בית גדול אבל אין מה לאכול.

וזה בנייה עצמית.

זה בנייה עצמית שלא עולה הרבה כסף, בקרקע פרטית שלא עולה. אפשר לבנות בית גדול אבל אין מה לאכול.

משפחה עם 8-10 ילדים שחיה בבית גדול – הם נשארים עם הבית.

נכון, בחלק מן המשפחות הילדים עוזבים את הבית ואז אם נשאר בית גדול אפשר למכור אותו. כאן אי אפשר למכור כי הילדים עדיין גרים בבית. אני לא רוצה להרחיב על כך את הדיבור כעת. יש גם בעיות דיור קשות מאוד במגזר הערבי, יש שטחים מוגבלים מאוד לבנייה וקושי במעבר של תושבים ערבים לישובים יהודים.


אני לא מציע לקבוע ארנונה מיוחדת רק למגזר הערבי או רק למגזר החרדי, אבל דווקא משום שאני לא מייצג את המגזר החרדי או את המגזר הערבי ואני לא חלק ממנו, אני סבור שחובתי לומר לאור ניסיוני, יש מדיניות ממשלתית שבעניין הזה לוחצת, לוחצת ולוחצת את הישובים הערבים, ובמקרים רבים בצדק כי שיעורי הגבייה נמוכים מאוד, אך עדיין התופעה לא מכוסה ובעצם הופכת את מס הארנונה, שהוא מס לכל דבר ועניין, למס לא פרוגרסיבי. הוא הופך בעצם למס רגרסיבי בצורה קיצונית.


אני מבקש שוועדת ברזילי תדון בתופעה הזאת. אני לא יכול להגיד לכם מיד מה הפתרון שאני מציע. הקימו ועדת מקצועית ואני מבקש שהנושא הזה יידון בפניה. תקבלו איזו החלטה או המלצה שתקבלו, אבל נדמה לי שלא מתקבל על הדעת שתוקם ועדה מן הסוג הזה ולא תתייחס לתופעה הזאת.

כפי שאמר נציג התאחדות התעשיינים, במצב הכלכלי כרגע אכן יותר עסקים נפתחים מאשר נסגרים. תמיד ייסגרו עסקים. אנחנו מתמודדים עם סגירת עסקים, בעיקר קטנים, שאני מניח שהמציע מתכוון אליהם, בדרכים ישירות, על-ידי סיוע לעסקים קטנים – יש את הרשות לעסקים קטנים ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וקרנות לתמיכה בעסקים קטנים. נדמה לנו שזה הכיוון שהממשלה צריכה לפעול בו לטובת העסקים הקטנים, ולאו דווקא באמצעות הנחות עקיפות בתשלומי מסים מוניציפליים וארציים. נראה לנו שאלה כיוונים שמעוותים את התמונה.


עוד משפט אחד על התמונה המקרו כלכלית. מלבד הקשיים שזה יכול לעורר לכל אחת מן העיריות, זה עשוי לעורר קשיים גם במרקם העירוני. בתקופת שפל, כאשר לעסקים מסוימים קשה יותר ולעסקים אחרים קל יותר, וזה תמיד קורה, נכון יותר, גם לטובת התושבים וגם לטובת התחושה בעיר והמרקם, שתתבצע ההחלפה הזאת ולא יישמרו עסקים כושלים.

בעלי עסקים נקלעו לקשיים והארנונה מכבידה עליהם עוד יותר להתרומם מהקרשים ולהשתקם. זה הקושי העיקרי שאני רואה.

במשק הישראלי, כמו בכל משק בעולם, אבל אצלנו במיוחד יש תקופות שבהן המשק נקלע לקשיים ועסקים נקלעים לקשיים, ויש גם שנסגרים לפרק זמן לא ארוך. זה נתון אחד. אני מניח שכאשר הצעת החוק הזאת הונחה היינו בתקופה כזאת.

היא הונחה בקדנציה הקודמת.

היתה תקופה קשה מאוד בעסקים והגיעו אלינו פניות רבות מבעלי עסקים שהתקשו להתמודד גם עם פרנסתם האישית וממילא גם להחזיק עסק שלא היה בו שימוש.


דבר נוסף, הארנונה איננה כמו מס הכנסה, אלא היא תשלום שאדם משלם לרשות המקומית עבור שירותים שהוא מקבל. אדם מקבל פינוי אשפה, חינוך לילדים וכן הלאה.

אבל ארנונה היא מס.

לא אמרתי שלא, אבל בניגוד למס הכנסה הארנונה היא תשלום עבור שירותים מוניציפליים שונים, שחלקם נוגעים אליך במישרין וחלקם באופן עקיף, כי אתה חלק מן המקום שבו אתה מקבל את השירותים המוניציפליים. אם לאנשים לא היו ניתנים שירותים מוניציפליים לא היית משלם ארנונה, היית מסתפק בתשלום מס הכנסה או מסים ישירים ועקיפים אחרים.


במקרה הזה העסק שנקלע לקשיים לא מקבל שירותים מוניציפליים. גביית הארנונה תמוטט אותו לחלוטין ולא תאפשר לו להשתקם, ואילו אם יקבל סיוע הרי תוך פרק זמן מסוים יוכל אולי להשתקם ולחזור לתפקד, וכך היה בעבר. החוק הזה יאפשר לו לעמוד על הרגליים.

לאו דווקא יאפשר, אבל יעזור לו לעמוד על הרגליים.

עולות כאן שתי בעיות שצריך לדון בהן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. ראשית, מה קורה כאשר בעל עסק הוא אדם עשיר מאוד ומחזיק עסקים רבים מאוד, אולם בשל סיבותיו הוא עסק אחד מתוך עשרה שיש לו החליט להעמיד ריק. במקרה כזה אין הצדקה לפטור אותו מתשלום חלק מן הארנונה. צריך למצוא מנגנון שיוציא אותו מכלל הפטור שניתן בחוק הזה. לא אליו הכוונה, ואפשר למצוא לזה מנגנון.

אנחנו מדברים בעצם על מי שיש לו עסק אחד בעיר.

יש לו עסק אחד בעיר, וידוע לנו שזה מקור פרנסתו, והוא נקלע לקשיים ואם ימשיך לשלם ארנונה לא יוכל להשתקם. לקראת הקריאה השנייה והשלישית צריך למצוא מנגנון שיגדיר את זה בכדי שלא יעשו בחוק הזה שימוש לרעה בדברים שהמחוקק לא התכוון אליהם.


דבר שני, 6 חודשים זה אולי פרק זמן קצר מדי, ואולי צריך לקבוע שנה. גם את זה צריך לבחון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

חבר הכנסת ברכה מציע שזה יהיה ללא מגבלת זמן.

כתוב "עסק שלא נעשה בו שימוש במשך שישה חודשים רצופים".

ולאחר 6 חודשים יהיה לו פטור. כך קובעת הצעת החוק. אני לא אומר שיש על כך הסכמה.

כל עוד לא נעשה בו שימוש.

אחרי 6 חודשים הוא מוגדר כעסק שלא נעשה בו שימוש.

על פרקי הזמן צריך לדון.

נדון עכשיו, ונדון שוב גם בהכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אני תומך בהצעת החוק בכל מקרה מכיוון שאני סבור שהרציונל נכון. נדמה לי שבעבר הנחתי הצעת חוק דומה לזאת, או שהתכוונתי להניח. זה חוק נכון, חוק סוציאלי והוגן, וצריך לחוקק אותו. עלו כאן טיעונים מעניינים מאוד, למשל על עבודת ועדת ברזילי, שגם אני הופעתי בפניה. אלה טיעונים טובים, אבל הטיעון שהכי שכנע אותי לתמוך בחוק, שנאמר שהממשלה מתנגדת. מהשלטון המקומי באו לשכנע אותנו שיש היגיון להתנגדות לחוק כי הממשלה מתנגדת.

כי ההצעה תקציבית ויש כאן השלכות.

זה היה טיעון "ממש" משכנע. מותר לכל אחד לטעון כרצונו, אך זה "ממש" שכנע אותנו, את כולנו. בממשלה הזאת יש היגיון רב והיא אכן "מאוד" סוציאלית וכל ילד שלישי בישראל רעב ועני. זה בסדר – הכול מותאם להיגיון של הממשלה. ההיגיון הזה "ממש" משכנע אותנו.


אדוני היושב-ראש, אני מציע להעביר את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, כאשר נסתמך על העובדה שייתכן ועד אז ועדת ברזילי תסיים את עבודתה. אני מעריך שוועדת ברזילי לא תאמץ את הכיוון הזה. נאמר כאן קודם שוועדת ברזילי אמורה להרחיב את ההכנסות מארנונה, לא לצמצמן. על כל פנים זה הרושם שנוצר, אבל יתכן שכולנו טועים. אולי זה יתוקן בוועדת ברזילי ואז נצטרך להתאים את הצעת החוק להחלטות הוועדה או להחליט מה לעשות. בכל מקרה, הדיון עכשיו יכול להיות רציני, אבל לא יהיה קטליזטור לדחוף גם את הוועדה וגם את הממשלה לשנות את עמדתן.

אין לפנינו נתונים על היקפי התופעה, כמה עסקים מעבירים ידיים או נסגרים. בעיקר בפריפריה מספרם לא קטן וזה עלול להוביל להורדה משמעותית בארנונה שמקבלות עיריות, שאנו יודעים בדיוק את קשייהן.


בכל ישוב יש ועדת הנחות. עד היום ועדת ההנחות התייחסה לכל מי שזכאי לקבל הנחה. אם יש לו הוצאות רבות למשל על תרופות וכדומה הוא מציג אישורים וועדת הנחות מכניסה אותו לקטגוריה ומחליטה להגדיל לו את ההנחה ב-5%-10%. לעסקים אין ועדת הנחות ולכן לא היו זכאים עד היום ליהנות מהנחות מעין אלה. ייתכן שאם בעל עסק מסוים צריך סיוע לחצי שנה או אפילו לשנה כדי להביא להבראת העסק, עם התחייבות שבתוך פרק זמן יפתח אותו שוב, אני מניח שאולי ועדת ההנחות הקיימת – שנמצאים בה גם יועץ משפטית, גם מבקר, גם נציג ציבור, ויש בה גם אפשרות של ערער בפני צוות ערער – תוכל לסייע לו. אולי זאת הדרך, לפתוח פתח בוועדת הנחות לסייע במקרים מסוימים לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים זמניים.

על-פי איזה נוהל יכולים ראשי רשויות להציע פטורים מארנונה למפעלים אדירים, לעסקים גדולים כדי שיעברו לאותו ישוב? על-פי איזה חוק זה פועל?

אנחנו נלחמים בתופעה הזאת.

איך אתה נלחם? הגשת אי-פעם כתב אישום נגד ראש עירייה שעושה את זה? איך אתה נלחם, אומר לו נו-נו-נו? זאת מציאות יום-יומית בכל הארץ.

זה משרד המשפטים. לא משרד האוצר מגיש כתבי אישום.

נו, באמת.

ביקשתם אי-פעם דבר כזה? זה נעשה הרי בריש גלי. זה מכרז – כל הזמן בכל הארץ ראשי רשויות אומרים למפעלים גדולים: תבוא אליי, אתן לך פטור מארנונה ל-3 שנים, תשלם חצי. על סמך מה?

הרעיון נכון, אבל אולי לא חוקי.

לאנשים אין מה לאכול, העסקים שלהם נסגרים ולא מוכנים לתת להם שום הנחה, אבל דווקא לעשירים והגדולים והענקיים, כדי שיעברו אל הרשות אומרים: תשלם במשך 3 שנים רק חצי ארנונה, במשך 4 שנים תשלם רבע ארנונה.

זה תיאור לא נכון.

על-פי איזה בסיס חוקי התופעה הזאת מתרחשת?

התחרות הזאת לא הוגנת. אני לא יכול לתת למפעל כזה הנחה גדולה, לעומת עיר גדולה יותר שיכולה להרשות לעצמה לוותר על חלק מן ההכנסות. אני לא יכול לעמוד בתחרות מול ראשון-לציון.

הציע מר פיני קבלו לפתוח פתח לסייע לאותם עניים ומסכנים, שיוכלו בדחילו ורחימו לפנות לוועדת ההנחות, שתבדוק את מצבם ועל בסיס סגירת עסק לתת הנחה מסוימת. כאן באים ראשי רשויות, בלי ועדה ובלי ועדת הנחות ובלי בדיקות ובלי כלום, ואומרים: תקבלו הנחות גדולות. על בסיס איזה סעיף בחוק? למה משרד הפנים ממלא פיו מים?

ראשי רשויות שרוצים להעלות או להוריד ארנונה בשיעור שעובר את שיעור העדכון שמותר על-פי חוק בחצי פסיק, בפרומיל אחוז, צריכים על-פי החוק לפנות ולקבל את אישור השרים. אנחנו זהירים מאוד במתן האישורים הללו. אנחנו בפירוש לא מעוניינים שתיווצר תחרות פרועה.

ואם השרים לא חותמים הם לא מקבלים אישורים?

הם לא מקבלים אישור.

יש הקפדה למנוע תחרות לא הוגנת כזאת. רשויות שפונות אלינו ומבקשות להפחית ארנונה, הדרג המקצועי בדרך כלל ממליץ לא לאשר הפחתות כאלה. יש סמכות לרשויות מקומיות בהתקיים תנאי אבטלה מסוימים לאשר הנחה בארנונה לתעשייה חדשה שהגיעה ממקום אחר.

אבל לכך יש קריטריונים.

מעבר לזה, אם ראש רשות מבטיח הבטחה או נותן הנחה לא חוקית, היא לא חוקית.

ומה אתם עושים?

השאלה אם זה קורה. אם ראש רשות מקומית נותן הנחה שלא אושרה - - -

כאשר מגיע לידיעת משרד הפנים שניתנו הנחות לא חוקיות, במקרים רבים זה עובר לידיעת הוועדה לחיוב אישי.

אבל זה קיים כתופעה.

קורה לא פעם שראשי רשויות מבצעים פעולות לא חוקיות.

קיזזתם מענקים למי שנתן הנחות מעין אלה?

יש חיוב אישי.

עוברים על החוק במדינת ישראל, אין על כך שאלה.

החיוב האישי לא נועד לפטור אנשים מכתב אישום. לפעמים אנחנו בכלל לא מבינים את השימוש במכשיר החיוב האישי. ראשי רשויות מקומיות עוד יתאהבו בחיוב האישי, יבקשו מאתנו לא לבטל את זה.

לא לשלם מס הכנסה זה גם עבירה על החוק, אולם 40 רשויות עשו את זה.

יש עבירות שאם עוברים עליהן זה הולך לחיוב אישי.

מצד אחד, המדינה מבקשת לתת עידוד וסיוע כדי שתעשיינים יילכו לאזורי הפריפריה. מצד שני, באה רשות מסוימת שיש בידיה אפשרויות ונותנת לתעשיין הנחה גדולה הרבה יותר במסים מאשר המדינה נותנת לו ואז נוצרת תחרות לא שווה.

הם אומרים שההנחה הזאת במסים ניתנת באישור המדינה.

בלי שום אישור. אף אחד לא מקבל אישור לדברים מעין אלה.

אף שר לא מאשר דברים כאלה, אלא בשוליים, וידוע לנו שזה קורה יום-יום, שעה-שעה. רק השבוע נכתב בעיתונים על - - -

במקרה הספציפי הזה היתה בקשה להפחית ארנונה, אולם הבקשה נדחתה.

יש מדינות בעולם שהשלטון אומר משהו והחיים ממשיכים לזרום רגיל, וכולם יודעים את האמת. זה אחד המקרים.

אני מבקש להציע שנקבע כאן 6 חודשים נוספים בלבד. כלומר המכלול כולו יהיה 6 חודשים ויכולת להוסיף עוד 6 חודשים. די בשנה. בעל העסק צריך תוך שנה להחליט היכן הוא נמצא. אנחנו צריכים למצוא איזונים.

שנה זה פרק זמן קצר מדי.

זה הכפלת הזמן. עליי לשמור על האינטרסים גם של השלטון המקומי. צריך למצוא פתרון מאוזן. עלינו להיות זהירים.

אני כמובן לא רוצה לפגוע בשלטון המקומי, וגם לא לעזור להון הגדול. אני מדבר על עסק יחיד שהוא מקור פרנסה עיקרי. לא מדובר בחברות עם מיליון סניפים שסגרו סניף אחד.

נגדיר את זה במדויק.

אני מנסה לשכנע אותך בכל זאת שהמנגנון שהוצע בהצעת החוק, בתיקון שחבר הכנסת ברכה הציע, מאוזן. מדובר על עסק שהוא מקור פרנסה יחיד, שחדל לשמש כעסק. בעל העסק היה רוצה שהעסק יעבוד אך כנראה לא מצליח להתרומם. יש לו אינטרס שהעסק יעבוד, והאינטרס קודם כול שלו, זה מקור הפרנסה שלו, הוא רוצה שיעבוד, אבל כנראה לא מצליח. אנחנו לא מציעים לפטור אותו מארנונה, אלא קובעים בסך הכול שהעסק ייחשב כאילו משמש למגורים.

זה כמעט פטור מארנונה. בדקנו את ההבדל, הפערים בערך אחד לעשרים.

תלוי איפה.

במכולת זה פי 3-4. תלוי באיזו שכונה ומקום.

עלינו להקל על מי שזה מקור פרנסתו העיקרי והעסק היחיד שלו והוא עושה עדיין מאמצים להבריא את העסק, אני מסכים. מצד שני, אי אפשר ללכת עד הקצה. דרך אגב, אני גם לא מתנגד להכניס את המנגנון שהציע מר פיני קבלו, שהקשיים הכלכליים של העסק יוכלו לייצר זכות עמידה בפני ועדת הנחות. אבל כאן עלינו להיות זהירים מאוד כי גם כאן עלולות להיות מניפולציות רבות.

אתם שומעים את נציגי הממשלה אומרים שאילו זה תלוי בהם לא היו נותנים.

זה מתחבר גם למה שהוועדה מבקשת בדיונים אחרים, כאשר הוועדה מדברת בזכות העצמאות של השלטון המקומי. ברור לכם שככל שהוועדה מבקשת להקל על תשלומי הארנונה – עכשיו זה עסקים קטנים, מחרתיים זה יכול להיות אוכלוסיות נוספות חלשות הרבה יותר מבעלי עסקים – אז תהיה פגיעה בעצמאות השלטון המקומי. ככל שהרשימה תלך ותתארך, אם בחקיקה ואם בדרכים אחרות, בסוף ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות ייפגעו. ולאן זה יוביל? לתלות גדולה יותר בשלטון המרכזי. אין לוועדה אינטרס לעודד כיוון כזה.

6 חודשים פטור + 6 חודשים ארנונת מגורים, זה נראה לכם סביר? אפשר לחיות עם זה? אני שואל את משרד האוצר ומשרד הפנים ומרכז השלטון המקומי.

במגורים, כאשר אדם עוזב את ביתו וסוגר אותו, עליו להביא בפני הרשויות אישור לניתוק מים וחשמל כהוכחה שהבית אכן סגור. האם כך יידרש גם במקרה הזה?

כך גם כאן.

אם כך, איך יחדש את פעילות העסק?

מה אתם מציעים? מה תהיה הוכחה ברורה לסגירת עסק?

בבית מגורים ההוכחה היא אכן אישור לניתוק חשמל ומים. כאן צריכה להיות אותה בדיקה.

בעסק זה בעייתי מאוד, כי מעבר לחנות מכולת של 20-30 מטר מרובע, אם מדובר בבית מלאכה קטן של 100-150 מטר לפעמים בעקבות קשיים לא נעשה שום שימוש במחצית השטח. אז לא מנתקים את החשמל או את המים בכל העסק, אבל עדיין מחצית מן העסק לא מופעל.

הוא לא יקבל פטור. יש פטור על שטח יחסי?

בוודאי, אפשר לקבל פטור גם לשטח יחסי.

הוא אומר שלא.

זה לא מופיע בהצעת חוק. החוק מתייחס רק למקרה שהעסק סגור.

אם זה מתחם או חדר שאפשר לבחון שלא נעשה בו שימוש ניתן לקבל פטור לשטח יחסי.

אלה הסדרים פנימיים של עירייה, לא באישור משרד הפנים.

מן ההכרות שלי, במקרים רבים הסדרים כאלה מתקיימים. רשויות מקומיות רבות מאוד נוהגות כך. אם השטח מתוחם ואפשר לציין אותו בוודאות, יקבל פטור על שטח יחסי. לכן ההצעה להתנות את זה בניתוק מים או חשמל פשוט תפגע בעסקים.

אבל איך תוכל לדעת? אולי הוא ממשיך להפעיל את העסק ורק סגר תריסים? האם העירייה תבוא לבדוק מדי יום מה הוא עושה בתוך המבנה? אין לנו כוח-אדם לבדוק כל מבנה מדי יום.

בדיוק כפי שהיום נהוג לבדוק.

אולי נגיד שכאשר בעל העסק ירצה להיכנס לעסק יצטרך לבקש את המפתח מראש העירייה. המפתחות יהיו בעירייה ...

בתקנות יש כבר היום פטור לנכס ריק. כתוב: "ימציא המחזיק בבניין ראיות על-פי הוראות המועצה". כלומר המועצה מחליטה אילו ראיות צריך לספק שהנכס אמנם ריק.

אילו סוגי ארנונה יש שאינם למגורים?

יש ארנונה לתעשייה, למלאכה, לבנקים, למשרדים, לתחנות דלק.

אני רוצה להבהיר שבקריטריון שקבענו – הקריטריון שזה עסק או נכס יחיד – מדובר על כולם.

גם תע"ש היא עסק יחיד, אבל אולי צריך להגדיר.

אנחנו מדברים על הרציונל, על העיקרון, ואחר-כך ניכנס לניסוח.

צריך לחשוב על כל הבעיות.

צריך לחשוב על תנאי נוסף, שלא יהיה כפל הנחות. גם בתקנות נקבע שאם אדם מקבל הנחה לפי ההנחה הגבוהה - - -

נדון על זה פעם נוספת לפני הקריאה השנייה והשלישית.

אני מציע לבדוק מה המשמעות של זה בהיקפים כספיים.

אנחנו מצביעים היום בקריאה ראשונה. הממשלה יכולה לגבש עוד את עמדתה. יש לכם הערכה תקציבית לעלות הצעת החוק?

אין לנו.

אבל בלי ספק הצעת החוק תהיה תקציבית.

אי אפשר לקבוע עלות תקציבית קשיחה, הרי זה תלוי במצב הכלכלי.

אם לא יעבירו לכם הערכה תקציבית, חברי הכנסת יכולים להציע.

נעביר לכם את ההערכה התקציבית לפני הקריאה הראשונה.

העלות התקציבית בשנת 2008 בהחלט לא משמעותית.

מדי שנה נסגרים, על-פי הנתונים שאני מכיר, כ-40,000 עסקים. דרך אגב, השנה נפתחו 60,000 עסקים.

זה מתקזז.

זה מתקזז, אבל לא מקזז את המנגנון שאתם מציעים.

הם מוכרים לפני תום השנה.

אבל לך תדע אם ימכרו עכשיו. אולי יישארו פשוט בקשיים ולא ימכרו.

מה העלות התקציבית, לפי הערכתכם?

קשה להעריך את זה.

נבקש מכם בתוך שבוע ימים להביא לנו הערכה תקציבית. נביא אותה בדברי ההסבר להצעת החוק.

אלא אם כן חברי הכנסת יחלקו על ההערכה הזאת.

נפיץ את ההערכה הזאת לחברי הכנסת בדואר האלקטרוני.


אני מבקש להצביע על הצעת החוק במנגנון שהצעתי, בתוספת של 6 חודשים בארנונת מגורים במקום ארנונות אחרות, ובלבד שמדובר בעסק בודד של אדם שזה מקור פרנסתו העיקרי.

וגם שלא יהיה כפל הנחות.

הנחה רלוונטית בתחום העסקים, לא בתחום אחר. לא למשל הנחה שהוא מקבל כקשיש.

ככל שניתנת לו הנחה לעסק.

יש הנחות לעסקים?

יש הנחות לעסקים, אך הן מוגבלות מאוד וקטנות.

ובלבד שאין כפל הנחות הנוגעות לעסק עצמו.

אין דבר כזה. לא צריך להכניס דבר כזה לחוק.

בנוסח שהעברנו הצענו מספר הגבלות כדי למנוע ניצול לרעה של המנגנון הזה.


ראשית, הצענו שהפטור יחול כל עוד הנכס נמצא בבעלות. אם מכר אותו, לא יוכל להשאירו ריק.


דבר שני, כפי שאמר עו"ד מאיר, יצטרך להציג ראיות שהעסק סגור, כפי שתקבע המועצה.


דבר שלישי, חובה על בעל העסק להודיע בתוך 7 ימים אם הוא פותח אותו מחדש, ואם לא מודיע כאמור תוטל עליו סנקציה, שהעירייה תוכל לחייב אותו עבור כל התקופה הזאת בארנונת עסקים.

בסדר גמור.

במגורים יש הנחה שניתן לקבל פעם אחת בלבד, כלומר אי אפשר למכור את הנכס ולקבל עליו הנחה כזאת פעם נוספת, כלומר ליצור מראית-עין של הבראה פיקטיבית של הנכס.

נאמר שאם העסק נמכר לא יהיה זכאי להנחה.

שלא ימכור את העסק למישהו, יעשה העברת בעלות ואז יבקש את הפטור.

הצעתם שזה יהיה 6 חודשים נוספים בארנונת מגורים. נביא לכם נתונים.

אתם לא צריכים להתנגד לכך.

ההצעה מוצעת בפקודת העיריות. אנחנו מציעים שהיא תוחל גם במועצות המקומיות.

מי בעד הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (שיעור ארנונה לעסק שלא נעשה בו שימוש), התשס"ו-2006? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (שיעור ארנונה לעסק שלא נעשה בו שימוש), התשס"ו-2006 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה פה אחד. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50