PAGE
56
ועדת החוקה, חוק ומשפט

17.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 616

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום חמישי, י"ד בתמוז התשס"ח (17 ביולי 2008), שעה 09:00

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה) (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר

דוד רותם

ציון כספי, סמנכ"ל אכיפה וגבייה, הנהלת בתי המשפט

אריה כהן, מנהל אגף ההוצאה לפועל, הנהלת בתי המשפט

עו"ד ענת ליברמן, סגנית היועץ המשפטי, הנהלת בתי המשפט

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים

עו"ד עדי קומרינר-פלד, משרד המשפטים

מאיר בינג, רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד ענת פישר-צין, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אלי אלבס, יו"ר ועד העובדים, הוצאה לפועל

עו"ד נזיה חלבי, לשכת עורכי הדין

עו"ד דנילו דרמן, לשכת עורכי הדין

עו"ד יצחק אילת, לשכת עורכי הדין

עו"ד ויקטור פישר, לשכת עורכי הדין

עו"ד אליהו מלך, לשכת עורכי הדין

עו"ד ליאור שפירא, לשכת עורכי הדין

עו"ד אהוד אמיתי, הלשכה המשפטית, רשם האגודות השיתופיות

רו"ח אליהו עצמון, רשם האגודות השיתופיות

עו"ד דבורה שדה, עמותת ידיד

עו"ד עידו אציל, הלשכה המשפטית, רשות השידור

עו"ד דורון סלובטיצקי, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

עו"ד דניאל וקס, איגוד הבנקים

רפי רוס, בנק לאומי, איגוד הבנקים

עו"ד יחזקאל סיבק

עו"ד שרון מיכאל

אבי דוביצקי

עו"ד זהבית שחף,חברת YES

תמי סלע

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההוצאה לפועל (מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה) (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

מן הדין היה שחבר הכנסת רותם ואני ניסע להלוויות של החטופים, אבל אנחנו כאן. כל אחד, תהיינה עמדותיו אשר תהיינה, זה שמובאים החללים לקבורה, זה דבר שיש לו מסורת שחוזרת מימי מרד בר-כוכבא. לאחר המרד, זמן רב לקח עד שהובאו הרוגי בית"ר לקבורה וזאת הייתה מועקה על הציבור בישראל, המרד נכשל והמכה הייתה קשה והחזון היה חזון משיחי, היו מי שחשבו שלאחר החורבן, שני דורות, תגיע הגאולה ומספר החללים היה גדול. יש לנו על כך עדויות מהיסטוריון רומי בשם דיוקסיוס שמתאר את המרד ומתאר שלגיונות רומא שחזרו ממלחמה, במהלך מסע הניצחון, מצביא מסוים שניצח את הקרבות היה מודיע לסנט שאם לכם שלום, לי וללגיונותיי שלום. בפעם הראשונה שדיוקסיוס מתאר שלא אמר מצביא שחזר מדיכוי מרד שאם לכם שלום, לי וללגיונותיי שלום, היה לאחר מרד בר-כוכבא כי המכה הייתה רבה משני הצדדים. הרוגי בית"ר ניתנו לקבורה בסוף ולכשניתנו לקבורה, תיקנו עוד ברכה בברכת המזון. זאת אומרת, היהודי שאומר בדרך כלל ברכות לפי סדר שהן נחשבות ברכות שהן חיוב מן התורה, אומר לאחר "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, ברוך אתה אדוני בונה ברכה על ירושלים אמן" וכך הסתיימה הברכה בזמנו, מתחיל עכשיו סט של ברכות כאשר הברכה נקראת "הטוב והמיטיב". זאת אומרת, מיום שניתנו הרוגי בית"ר לקבורה תוקנה הברכה של הטוב והמיטיב. זה הצד השני של יום שכזה. אנחנו לא יוצאים ידי חובה אלא באמירה הזאת אבל כל אחד ודאי עם רחשי לבו ומחשבותיו.


הצד האחר, אולי זה הצד השני של מעגל החיים, שחברינו דוד רותם אתמול השיא את בתו. שמחה במעוננו מצד אחד והטוב והמיטיב שיש לו יותר מדמעה.


אנחנו ממשיכים בהצעת חוק ההוצאה לפועל.


ראיתי את כל התיקונים הקטנים שעומדים בפנינו היום. לא נסיים את המנה שהכנת, בזה אני בטוח, ואני בטוח שלא נצביע על החוק לפני הפגרה. הייתה לי שאיפה כזאת, אבל אני מניח שבמהלך הפגרה או לקראת סופה נגיע להצבעה על החוק. עבדנו, אבל לא נוציא מלאכה לא מתוקנת מתחת ידינו.

האם לפני שנסיים את התיקונים האלה, תהיה אפשרות לבקש תיקונים נוספים? לפני שתי ישיבות עוררתי בעיה שנעשות בשטח פעולות כמו ביטול כינוסי נכסים.

הזכרתי את זה בפעם הקודמת. אמרתי שכאשר תגיע עת פקודה, השאלה שלך מצוינת, נגיע לזה.

אם רוצים לתקן, אפשר להוסיף סעיפים.

אני לא יודע אם זה יהיה בחוק או שייתנו לנו תשובות אחרות. בינתיים אנחנו הולכים למהלכו של החוק. אם אתה רוצה שאני אתקן בחוק, שלח לי הצעה. יש הרבה דברים שהם כתובים בכתב ידך ואולי יש סעיף שאני יכול אגב דיון לעשות אותו. אני לא רוצה להוסיף תוספות. רק לפני ימים מישהו במליאה קרא קריאה ראשונה או שראיתי הנחה של עוד תיקונים בענייני הוצאה לפועל. מה שיכולנו להוסיף, נוסיף, מה שלא, נעשה לאחר מכן.

אני רוצה לעשות סדר במסמכים. נשלחו שני מסמכים ששניהם על השולחן לדיון היום כאשר אחד הוא המסמך שכולל את הסעיפים שדנו בהם בשבוע שעבר עם הדברים שנשארו פתוחים ושלא סיימנו אותם, ומסמך שכולל סעיפים חדשים שבכלל לא נגענו בהם והם לדיון הזה. אני מתחילה עם המסמך הראשון, הנוסח אחרי דיון בוועדה ביום 8 ביולי מעודכן לדיון 17 ביולי.


אני מפנה לעמוד הראשון, לסעיף 3 להצעה, סעיף 2 המוצע, סעיף קטן (ב). הסעיף הזה הוא הוראה האומרת שאם וכאשר ירצו לצמצם לשכת הוצאה לפועל, כמובן שקבענו שזה יהיה בצו שיצטרך לבוא לאישור ועדת חוקה, אבל בכל אופן ההוראה אומרת:

"בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל, ניתן יהיה להגיש בקשות או מסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל".

הנהלת בתי המשפט תעמוד בזה? המשמעות היא שכל מזכירות של בית משפט שלום תהפוך להיות לשכת הוצאה לפועל כי היא תצטרך לדעת נתונים.

פקיד אחד שיקבל את המסמכים ויוכל לתת אישורים. זאת לא לשכה אלא פקיד שיקבל את המסמכים ואולי יעביר אותם ללשכה.

כן, אבל הוא גם צריך לתת מידע בעניין תיקים והוצאת הליכים בהוצאה לפועל.

שר המשפטים החליט שכן ואנחנו כמובן מקבלים את החלטת שר המשפטים.

אני מבקש לאפשר לנו הסתייגות מהנושא של סעיף א' לגבי אישור הוועדה.

הוא רוצה הסתייגות על כל הסעיף, להחזיר אותו למצב הקודם.

בדיון הקודם אמרת ששמורה לנו האפשרות להגיש הסתייגות.

שמורה לך האפשרות להגיש הסתייגות. אני רואה את זה בחומרה ואני אומר לך גם למה. לכל אורך הדרך, מול משרדי הממשלה בכלל, אבל יותר מכולם משרד האוצר, אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול כי לתדהמתי ולהפתעתי גיליתי כאשר אמרתי זאת גם לגבי חופש המידע בחברות ממשלתיות, בדיוק אותו נוסח, באה הממשלה ואמרה שהיא לא רוצה לבוא לוועדת החוקה כי מעכבים אותנו או משהו מעין זה. אמרתי שלא קיים דבר כזה בתקנות דחופות, אבל מסתבר שהממשלה היום מבקשת להאריך את החוק והיא לא מצליחה במליאה, אבל היא צריכה להאריך את החוק משום שהיא שכחה או לא שכחה שב-3 באוגוסט נגמרת הוראת השעה. לגבי משרד האוצר המצב הוא עוד יותר קשה. סדרה של חוקים, של חוקי הסדרים שנמצאים במצב שלכל אורך הדרך גמרנו את העובדה, נשארים תקועים באיזשהו מקום בין המליאה לבין הצבעה משום שהממשלה לא מצליחה לגייס רוב קואליציוני.


אני רושם את זה בפרוטוקול לאור מה שאתה אמרת ויבוא יום ואני אומר את זה גם למליאה, ואני מקווה שאני אצליח לשכנע שאי אפשר לקבל את ההסתייגות הזאת.

אם יש הסתייגות כזאת של האוצר, אני רוצה הסתייגות הפוכה. אני רוצה להשאיר את סעיף 2 כמו שהיה. לא יבטלו בכלל לשכות הוצאה לפועל.

ההסתייגות היא שהנוסח הקיים שלפיו ליד כל בית משפט שלום יש לשכת הוצאה לפועל, יישאר.

ודאי. זה ישפר לנו את המצב.

(ג) זה הנוסח שציינו שיובא בעניין הגדרת מחוז, שתהיה בהתאם למחוזות שנקבעו לגבי בתי המשפט המחוזיים. הנוסח שהובא הוא:

"לעניין סעיף זה, מחוז, בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שנקבעו על ידי שר המשפטים בתוקף סמכותו לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט".

יש בסך הכל חמישה מחוזות. אנחנו סבורים שיהיה יותר נכון להכניס עוד תנאי שאותה לשכה שרוצים לסגור היא לא לשכה שמשרתת איקס תושבים. אם ניקח לדוגמה את ראשון לציון שהיא לא מחוז אבל היא משרתת מספר מאוד גדול של אנשים.

יש שישה מחוזות.

יש יותר ערים גדולות מאשר מחוזות. ראשון לציון היא לא מחוז.

ההערה נאמרה בישיבה קודמת. אני בכל זאת אשאר עם הנוסח הזה. אם תרצה הסתייגות, תאמר לי.

ההסתייגויות שלי, גם בסעיף הזה, יהיו מסיבה אחת פשוטה.

זה באישור ועדת חוקה. לי מותר למשוך את החוק אחרי קריאה שנייה.

זה נכון.

הממשלה שמעה את זה ויודעת את זה.

אני מפנה לעמוד 4, סעיף קטן (ג). הממשלה הביאה לנו נוסח חלופי לעניין מידע שנמסר ממשרד הפנים לצורך אימות פרטי החייב מול מרשם האוכלוסין ואני הוספתי כמה הערות.

"שר הפנים ימסור לבקשת לשכת ההוצאה לפועל את פרטי החייב אשר ייקבעו בתקנות, בסעיף זה – פרטי החייב הטעונים אימות, כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין ובלבד ששוכנע שהמסירה עומדת בתנאי אבטחת המידע הקבועים בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 והתקנות מכוחו.

לא תתקבל בקשה שפרטי החייב הטעונים אימות כפי שנמסרו על ידי הזוכה אינם תואמים את הפרטים כאמור המופיעים במרשם האוכלוסין".

תסבירי לי במשפט קצר מה יהיה המנגנון, מי זה שצריך לכתת את רגליו ולעשות סיור כתובות למקום שלא נמצא.

זה לא עניין של כתובות. לגבי כתובת יש סעיף נפרד בסעיף 7(ב). הכוונה כאן לקחת רק את הפרטים ההכרחיים לצורך אימות הזהות. מה שנראה לנו כרגע זה יהיה שם ומספר תעודת זהות.

וזה ממילא נמצא מהתיק המשפטי.

במקרה שיש פסק דין, כן. הכוונה היא לפרטים ההכרחיים האלה. הזוכה ממילא חייב למסור אותם במסגרת הפרטים שהוא חייב למסור לראש לשכת ההוצאה לפועל.

את אומרת תעודת זהות ושם.

הוא חייב למסור פרטים נוספים. הוא חייב גם למסור את הכתובת, אבל מבחינת האימות חשוב רק הפרטים שחשובים לצורך אימות הזהות שלו, לוודא שהתיק נפתח נגד האדם הנכון. לשכת ההוצאה לפועל שולחת את זה למשרד הפנים, משרד הפנים מוסר לה את הפרטים האלה כפי שהם רשומים אצלו, לשכת ההוצאה לפועל עושה את האימות בין הנתונים ואם הנתונים תואמים, אין בעיה והתיק נפתח. אם הם לא תואמים, היא מבקשת מהזוכה ללכת ולהביא לה את הנתונים הנכונים, את השם ואת מספר תעודת הזהות.

כמה מן התביעות הן תביעות שאין בהן תעודת זהות אוטומטית? אין דבר כזה.

יש. תביעות על סכום קצוב שנפתחות לראשונה בלשכת ההוצאה לפועל ואז אין את פסק הדין.

והיום, כאשר מגישים אותן, מגישים אותן עם תעודת זהות או בלי? אני חושב שכך ראיתי. לפי תפיסתכם אין כאן חידוש.

מבחינת הפרטים שהוא מוסר, אין חידוש.

אנחנו מקלים.


האם אתם מחוברים אל המערכת הזאת?

כן. בתחילת שנת 2009.

בזמנו, כאשר חוקקנו את החוק, ביקשתי מכם רשימה מאוד מפורטת לגבי כל אחד ממנגנוני המיכון, מתי הם יהיו מוכנים. אני מבקש את הרשימה הזאת מעודכנת לקראת הדיון הבא כדי שאני אוכל להיות רגוע כי סעיפים מסוימים, אם יהיו ב-2012, זה בסדר, אבל תבואו ב-2012.

לנו אין בעיה עם זה. אנחנו מסכימים אבל אני רוצה לעדכן את הוועדה שאני ישבתי במסגרת ועדת הפנים שדנה עכשיו במאגרי המידע ואני חושב ששם הם הולכים להגביל את לשכות ההוצאה לפועל לא במספר תעודת זהות ושם.

אנחנו נדאג לכך שתקבלו את זה. על זה דיברנו כבר בזמנו.

הכתובת, זה משהו שאנחנו לא מעונינים.

די לי בתשובה שלהם.

שתי הערות לסעיף. האחת, אמנם באמת הכוונה כפי שנאמר כאן שהפרטים הטעונים אימות יהיו הפרטים ההכרחיים כדי לפתוח תיק, אבל כפי שזה מנוסח כרגע יכולים באותה מידה בתקנות לקבוע שפרטי החייב הטעונים אימות הם גם שם, מספר תעודת זהות וכתובת.

אני לא אתן. אני תכף אתקן את זה. יהיה כתוב כאן שם ותעודת זהות.

אני חוששת שאם באמת הכתובת תידרש כפרט שהוא טעון אימות, אחר כך אפשר יהיה לדחות בקשה, דבר שהוא לא הגיוני. יכול להיות אפילו שהכתובת במרשם היא פחות מדויקת מהכתובת בשטח והזוכה יודע מה הכתובת האמיתית למשל. נראה לי חשוב להוסיף הנחיה בפסקה (1).

אני אדאג לכך שזה יהיה שם ותעודת זהות.

לומר ששר הפנים ימסור לבקשת לשכת ההוצאה לפועל את פרטי החייב אשר ייקבעו בתקנות שהנם פרטים הכרחיים כדי לוודא את זהות החייב. נכון שמצהירים כאן שזאת הכוונה אבל אי אפשר לדעת בסופו של דבר מי יהיה זה שיממש את התקנת התקנות והאם זה יהיה לנגד עיניו.


הדבר השני הוא אישור ועדת החוקה לתקנות האלה, שזה בעצם בפסקה (3) בעמוד הבא, אבל אני אומרת את זה כבר עכשיו.

יש לי כמה בעיות. קודם כל, מה זה "ובלבד ששוכנע שהמסירה עומדת בתנאי אבטחת המידע הקבועים בחוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו"? האם הכוונה היא שאתם לא בטוחים שבהוצאה לפועל יש הגנת מידע על פי דין? אם כן, תאמרו לנו את זה מראש כי אחרת אתם אומרים שאתם תמיד תקבעו שזה לא עומד בתקנות ולא תמסרו.


דבר שני, אני לא מבין את סעיף 2. אנחנו הולכים למסלול מהיר, 8 חודשים. אני מגיש בקשה, אני יודע שהכתובת היא זו וזו.

זה לא אמור להיות על הכתובת. נאמר כאן שהפרטים הטעונים אימות הם לא הכתובת.

אני נותן שם, מספר תעודת זהות כמו שאני יודע וכתובת, אבל זה לא מתאים למה שרשום במשרד הפנים. למה אי אפשר לנהל את ההליכים? הרי לפחות חלק מההליכים לא טעונים במספר תעודת זהות. זה בסך הכל עניין של כסף. אני יכול להגיש בקשה לתמצית רישום ממשרד הפנים, זה יעלה לי 15 שקלים, ואני אקבל בדיוק את כל הפרטים שרשומים. לא ישאלו אותי איפה אני מאבטח את המידע ולא ישאלו אותי למה אני צריך את זה, ואני אקבל את תמצית הרישום. זה רק עניין של איך המדינה תרוויח עוד כמה שקלים וכאשר אני אבוא עם תמצית רישום, אין שום בעיה כי זה מה שרשום אצלכם.


היום, כאשר בכל סניף דואר יש גם את פנקס הבוחרים, נורא פשוט, אני פותח ורואה מה כתוב שם. לכן חבל להכביר מלים. זה רק עניין של זמן.

לעניין חוק הגנת הפרטיות. הסיבה שאנחנו כן רוצים שחוק הגנת הפרטיות יופיע בסעיף הוא כי מידע לגופים ציבוריים בעיקרון נמסר בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ולכן היה לנו חשוב כן ליצור איזושהי אחידות ולהתאים את התנאים של מסירת המידע כאן להוצאה לפועל למסירת המידע.

מה הם תנאי אבטחת המידע?

מדברים שם גם על אופן שמירת המידע, גם מורשי הגישה למידע, אלה דברים שנבדקים כאשר מוגשת בקשה, גם האופן בו נשמר המידע.

על כל בקשה אתם תבדקו את זה?

כל בקשה שגוף ציבורי מגיש, יש בדיקה.

יש בדיקה של המערכת.

היום, כל גוף ציבורי שמגיש בקשה, הדברים האלה נבדקים, הם ממלאים טפסים ונבדקות הדרכים לשמירת המידע, איזה מידע עובר, איזה פרטי מידע הוא מבקש, מי מורשי הגישה למידע, האם מדובר במערכת פתוחה או במערכת סגורה, האם מדובר במידע שנשמר, במידע שמושמד אחרי שרואים אותו, שזה משהו שכן היה חשוב לנו לעשות אותו כדי להגן על המידע במרשם האוכלוסין שהוא מאוד רגיש.

שם, כתובת ותעודת זהות זה מידע רגיש?

כן.

זה מופיע בכל ספר בוחרים.

לעניין פרטי הרישום, שוב, יש כמה דרכים של מסירת מידע. יש דרך שנקראת אימות בה בעצם אתה פונה למשרד הפנים ואומר לו תעודת זהות ושם ואנחנו אומרים אם זה מתאים או לא מתאים, אם זה נכון או לא נכון. יש דרכים של מסירת מידע, דרכים של שאילתות שאפשר לעשות.
זאת אומרת, אני נותנת פרטים ומשלימים לי פרטים, שזה משהו שבעצם אני חושבת שאפשר יהיה לסגור בין אנשי המחשוב של ההוצאה לפועל לבין אנשי המחשוב של משרד הפנים.

אני חושבת שהמונח פרטים הכרחיים לשם הגשת הבקשה, זה לא המונח הנכון. אנחנו נדרוש פרטים הכרחיים נוספים כמו כתובת ואלה פרטים שונים מהפרטים שדורשים אימות. לכן, אם רוצים להגדיר את זה, אין לי בעיה להגדיר את זה.

אמרתי לשם זיהוי החייב ולא לשם הגשת הבקשה. אמרתי בעל פה, פרטים הכרחיים לשם זיהוי החייב.

אין לנו בעיה שזה ייכתב בתוך הסעיף. לגבי הסיפא, אני מבינה שהיא יורדת.

כן.

אנחנו מעדיפים לא לכתוב את השם ואת תעודת הזהות.

אני מעדיף אולי כן ואם יהיה צריך לשנות, תבואו לשנות.

אם הרציונל כתוב ונותנים את זה בתקנות, באישור ועדת החוקה.

אני לא יודע מי ישב אז בוועדה.

הרציונל כתוב. אני הבנתי שזה מה שדורשים כרגע. אני מודה שזה פחות התחום שלי לומר מה נדרש לצורך אימות החייב. חשוב שהפרטים יהיו מאומתים.

אני אומר לך מה אני רואה לנגד עיני. אני רואה לנגד עיני עורכי דין שעוסקים בשטרות למשל. הם מביאים לך משהו אלקטרוני או מעבירים את זה במייל ויש שם רשימה של 10,000 אנשים וכל אחד זה שם פרטי ותעודת זהות, בהנחה שאין שיבוש בדברים הללו, ואת שולחת את זה למשרד הפנים, בניתם את מאגרי המידע, חשוב שיהיה לפי הכללים משום שכמו שעשינו בנתוני תקשורת אתה מפליל אדם שנותן מידע שאסור לו לתת.

בלבד ששוכנע.

אני לא יודע אם בלבד ששוכנע, אבל אני יכול לקחת את מה שהיה (ד), על מסירת מידע לפי תקנת משנה (ג).

לא, רק על אבטחת המידע.

אני רואה לנגד עיני את המנגנון הזה והוא צריך להיות פשוט ולא מורכב. הוא יהיה עם שני נתונים, א' ו-ב', כי אלה מה שאתם צריכים כי זה המסלול המהיר.

לגבי חוק הגנת הפרטיות, בזמנו בדקנו את זה – זה עלה בדיונים הקודמים – אמרנו שלא חייבים אפילו לומר את זה כי בעצם חוק הגנת הפרטיות אומר את זה לגבי מסירת מידע בין גופים ציבוריים, אבל ראינו שעשו את התיקון לחוק מרשם אוכלוסין לגבי מסירת מידע לגורמים פרטיים שכן הכניסו שם הוראה בכל-זאת, למען הסר ספק, שהוראות חוק הגנת הפרטיות כן יחולו על מסירת המידע הזה ולכן כתבנו אז את סעיף קטן (ד). אני לא יודעת למה להגביל את זה רק לעניין אבטחת המידע, ואת זה אולי תסבירו. אפשר גם לומר שעל מסירת מידע יחולו הוראות לעניין אבטחת המידע לפי חוק הגנת הפרטיות ולא ובלבד ששוכנע, כי אז כאילו כל פעם הוא בודק את עצמו אם הוא ימסור או לא, ולא לזה אנחנו מתכוונים.

ההצעה של היועצת המשפטית היא אחרי המילה "אוכלוסין" – על מסירת מידע לפי תקנת משנה יחולו הוראות כך וכך.

אני רוצה להבין למה הם מגבילים את זה לאבטחת המידע.

אני רוצה להכניס סעיף כללי. כל המחשבים של ההוצאה לפועל יעמדו בתנאי אבטחת מידע הקבועים בחוק. אם אתם לא עומדים בזה, חבל על כל החוק הזה.

הסיבה שלא רוצים להחיל את כל חוק הגנת הפרטיות, מאחר שפרק (ד) שעוסק בהעברת מידע לגופים ציבוריים מתייחס לכל מיני הליכים של שיקול דעת, שיקול דעת אם למסור את המידע לגוף הזה ויש ועדה שמוקמת בכל אחד מהגופים ובוחנת את העניין. במקרה הזה רצינו לכתוב חובה למסור את המידע. מאחר שאנחנו לא פותחים תיק בלי זה, רצינו לחייב את המשרדים הרלוונטיים. לא יהיה כאן שיקול דעת לעניין מסירת המידע. עם זאת, כמובן שמסירת המידע צריכה להיות כפופה לאבטחת המידע ולכן זה הדבר היחידי שרצינו לכתוב. אני לא רוצה לעשות הפניה שלמה לחוק הגנת הפרטיות למרות שיש סעיפים כלליים בחוק הגנת הפרטיות שבוודאי חלים אבל לא לגבי הוועדות.

לדעתי זה חל גם אם לא נכתוב את זה בגלל שזה מסירת מידע בין שני גופים ציבוריים.

אני רוצה לחזור בגלגל הזמן לשנת 2007. אדוני אפילו העלה את זה ואמר שהציבור שפותח תיקי הוצאה לפועל הוא לא רק עורכי הדין ולכן לאו דווקא נגיש למשרד הפנים ואם הוא נגיש, בדרך כלל הוא יכול להוציא שאילתא אחת ביום. לכן אדוני אמר שלאור כל הרפורמה הזאת של מאגרי מידע יוכלו להגיש ללשכות ההוצאה לפועל, שהן יהיו מחוברות למשרד הפנים, תמורת אגרה, הן יאשרו את תעודת הזהות וכך נפתרה הבעיה. לכן הדרישה הזאת על פי סעיף 2, היא מיותרת. אם יעשו את זה לשכות ההוצאה לפועל, אנחנו ניתן את זה להן, אנחנו מוכנים לשלם, גם אנחנו עורכי-הדין, אגרה נוספת וכאן בא הפתרון.

אנחנו עושים את זה היום באותה מידה. אנחנו פונים למשרד הפנים ודואגים באותה מידה שלשכות ההוצאה לפועל יעשו.


אני רוצה להעיר לעניין הכתובת. היום אנחנו נתקלים בעניין הזיהוי של הכתובת בתיקון 24. אנחנו מחייבים על פי התיקון לשלוח מכתב בדואר רשום ואנחנו עושים זאת בהתאם לכתובת שמופיעה במשרד הפנים, אבל יוצאים מקרים שאחרי אותו מקרים יוצר אתנו קשר החייב ושואל למה שולחים לו לשם כי הוא בכלל גר בכתובת אחרת. אז, כאשר אנחנו מבקשים לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בהתאם למידע שמסר לנו החייב אבל לא מופיע במשרד הפנים, אנחנו נתקלים בהתנגדות מטעם הלשכה. לכן אם הכתובת היום תהיה הגורם לפתיחה או לא, היא תכשיל את הפתיחה.

בל היא לא גורם לפתיחה.

הערה לעניין העברה בין גופים. אני חושב שצריך לתת את הדעת גם להעברת מידע מהמרכז לגביית קנסות לתיק שייפתח. זה דבר שלא נתנו עליו את הדעת.

אנחנו עדיין לא כאן, אבל נגיע לזה.

זה בנושא של חוק הגנת הפרטיות ובכלל, כי שם מצטבר מידע והמידע הזה יידרש כי אחרת בזבזת שמונה חודשים.

אדוני יאמר את דבריו גם לגבי רשות המסים.

אפשר לומר שעל מסירת מידע לפי תקנת משנה יחולו הוראות לעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות.

זה מה שכתוב.

אבל לא אם שוכנע וכולי. לא הבנתי אם רוצים להכניס את התנאי שהפרטים הנם פרטים הכרחיים הנדרשים וכולי.

לא, אני רוצה שזה יהיה תעודת זהות ושם. שיהיה כך כתוב.

כרגע חושבים שהפרטים ההכרחיים הם שם ותעודת זהות, אבל יכול להיות שיגיעו למסקנה שאפשר גם להסתפק בפרטים הכרחיים אחרים כמו למשל שם, כתובת ושם אב או איזושהי הצלבה אחרת, ואז, אם אתה תכתוב כך, זה משהו שהוא הרי לטובת הזוכה.

אני הבנתי והתשובה היא שזה יישאר שם ותעודת זהות. כאשר הממשלה רוצה לשנות חוק, היא יודעת לעשות זאת והכנסת תאשר לה את זה.

יש עוד הצעת פשרה לעניין הזה, שהפרטים – שם ותעודת זהות – יופיעו בתוספת, שניתן יהיה לשנות אותה בצו של השר באישור הוועדה ואז הם יגיעו למסקנה שאפשר לעשות הצלבה אחרת.

זה לא איכפת לי.

מה אנחנו עושים את הנושא הזה ש"אינם תואמים את הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין"? אני יודע איפה הכתובת האמיתית?

זאת לא כתובת אלא שם ותעודת זהות. אדם צריך לבוא עם הפרטים המינימליים שמזהים את האדם.

אם זה רק שם ותעודת זהות, זה בסדר.

תתקני את סעיף 3 בהתאם.

לגבי שם, שיצוין שזה שם משפחה שום פרטי.

ודאי.


פסקה (3) בעמוד הבא אומרת: "שר המשפטים בהסכמת שר הפנים" - וכאן נכנסת ההערה שלי מקודם, באישור ועדת החוקה – "רשאי לקבוע תקנות לעניין ביצוע סעיף זה הטעונים אימות ואופן העברת המידע".

למען הסר ספק, אני מבין שהחובה היום בתקנות לצרף פרטי חייב.

שם ותעודת זהות.

היום יש חובה במספר סעיפים לצרף פרטי חייב. זה בתקנות. שיהיה ברור שזה יתוקן.

אדוני ודאי יקרא את כל החוק וימחק את כל מה שלא רלוונטי ולא רק את הסעיף הזה.

בעמוד 5 למטה, סעיף קטן (ה), סעיף שלא הופיע קודם והוא בעקבות הערה שקיבלתי מלשכת עורכי הדין שהצביעו על איזשהו סעיף שנפל לנו בהגדרת המצאה מלאה כפי שהיא הייתה קודם בסעיף 7(ג). בעבר הייתה הגדרה של המצאה מלאה ואז נכרך אליה גם סעיף 7(ד) שאמר: "סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג) – כלומר, בדרך של המצאה מלאה – לקבל את האזהרה או לחתום על אישור המסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין וכולי".


כיוון שהזזנו את ההגדרה של המצאה מלאה שהייתה בסעיף קטן (ג) לסעיף ההגדרות, צריך גם לעשות את ההתאמה לגבי סעיף קטן (ד) כי הדין היום הוא שסירוב מהסוג הזה הוא המצאה מלאה וכך זה צריך להישאר. לכן התיקון המוצע לסעיף הוא קודם כל למחוק את המלים "שהיו בסעיף קטן (ג)" כי ההגדרה היא כבר לא בסעיף קטן (ג) ולומר ש"יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה". אז זה מתקן את העיוות הזה.

בסדר.

עוד הערה שקיבלנו מעמותת ידיד לסעיף 8(ד), ובצדק. הוספנו לסעיף 8(ד), שהוא הסעיף שמאפשר לשר להוציא צו ולמנות בו הליכים מסוימים שהלשכה נוקטת בהם בצורה די אוטומטית והסעיף ממעט הליכים לפי סעיפים מסוימים שהם הליכים בשיקול דעת, לגביהם אי אפשר להוציא צו כזה. הוספנו את 7(ב)(א)(2), שזה הסעיף של מסירת מידע על החייב ללא כתב ויתור על סודיות ושכחנו את 7(ב)(א)(3) שאותו הוספנו בדיונים שמאפשר במקרים עוד יותר מיוחדים למסור גם את פירוט ההוצאות כאשר נגיע אליו עוד מעט שהרשם השתכנע שמסירת סך ההוצאות.


עכשיו אנחנו מגיעים למסלול המקוצר כאשר לא סיימנו לעבור על כל הסעיפים. אני רק אומר שלא נדון היום בעיקול ברישום כי השר ביקש להיות נוכח, כך שנדון בנקודה הזאת במועד שהוא יהיה.

הוא שמע את עמדתי גם בשיחה בעל-פה.

באותו עניין שדיברנו על אימות חייב במשרד הפנים, אני חושב שלא נתנו את הדעת אם זאת חברה או לא.

שר הפנים לא ייתן להם מידע. זה לא הסעיף הזה בכלל.

ההערה היא נכונה. תתקני את זה. אנחנו מוכנים לזה שבסעיף של אימות פרטים לפי הבנתנו אתם צריכים את שם החברה וה-ח"פ ומי שייתן לכם את זה, זה המשרד שלכם. תבדקו איך זה ותאמרו לנו. ההערה היא במקום. נתקן.

אם אתה מוסיף על ההערה הזאת, ברשותך, תוסיף את זה לגבי שאר הגורמים שפותחים כנגדם תיקים. זאת אומרת, זה לא רק זוכה פרטי אלא אנחנו מדברים גם על רשויות מקומיות, שזה 253 רשויות, אנחנו מדברים על אגודות שיתופיות, אנחנו מדברים על עמותות, אנחנו מדברים על חברות, אנחנו מדברים על מספר דרכון ועל גורמים חסרי מספר ישות. לכל אלה, דרך אגב, יש הצעה לפתרון.

מאיפה זה בא הרגע ואיפה זה היה עד הרגע? זה במסגרת ההידברות עם לשכת עורכי הדין, הם מרימים ואתם מנחיתים. אין דיון. אתם תביאו לי נוסח.

אפשר לעמוד בזה ואין לי בעיה, אבל החשיבות של האימות הייתה דווקא לגבי יחידים. זו הייתה מטרת הסעיף. היו לכך שתי סיבות - גם מאחר שלא רצינו לפגוע, להטיל עיקולים ומאסרים על חייב לא נכון, וגם מאחר שהנתונים שלו עוברים לפי חוק נתוני אשראי.

זה נכון גם לגבי חברה.

הכל מובן. אמר מר כהן שיש אנשים ללא כל מספר זיהוי ויהיה מרתק לשמוע איך מזהים אותם. יכול להיות שכתוצאה מכך מספיק לומר משה כהן או רחל לוי.

יש מרשם חסרי ישות.

אתם תביאו לנו את התיקון ונשמע אותו. אם לא צריך את התיקון הזה, נישאר בינתיים בחייבים פרטיים.

אני רוצה להפנות לעמוד 7 כי בדיון הקודם הייתה הערה של חבר הכנסת רותם וכתבנו שם את ברירת המחדל לגבי מצב בו הזוכה לא צריך להודיע אם הוא רוצה לעבור ממסלול רגיל, ואם לא, זה נגנז, אלא ההפך, אם הוא לא מודיע כלום, זה עובר למסלול רגיל אבל כן נשלחת לו הודעה והוא יכול לומר שהוא רוצה לגנוז את התיק. זה בסעיף קטן (ג) למעלה.


אני מפנה לעמוד 8, לסעיף 20ה שעדיין לא קראנו אותו.

20ה
פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול המקוצר


ביצוע חיוב במסלול המקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

(1)
חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ביצוע החיוב במסלול המקוצר יסתיים בתוך זמן סביר אחר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לממש נכסים נוספים של החייב שכבר עוקלו בתוך אותה תקופה.

(2)
רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים.

(3)
הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול הרגיל.

ביצוע החיוב, פירושו של דבר שהחיוב בוצע.

מבצעים אותו במסלול המקוצר.

הפירוש הוא ששילמתי את החוב.

החוב נפרע. זה נקרא פירעון.

אני זוכר שכאשר התחלנו לדבר על המסלול המקוצר, אמר חבר הכנסת גפני מה זה המסלול המקוצר, פתחו את התיק ואחרי שבוע-שבועיים – נדמה לי שהייתה אפילו הערה של שמר כספי שתוך 48 יש מסירה – עשו את העיקול ובזה נגמר המסלול המקוצר. אני לא מבין למה צריך להאריך את זה עוד. אחרי חודש אנחנו כבר יודעים מה קרה.

זה דיון שקיימנו ואמרנו שמונה חודשים.

תעשה את סעיף 3.

חלק מהנושא של המסלול המהיר הוא העיקול ברישום, כן או לא.

אמרו לי בסוף הדיון הקודם שכל זה שעבדנו עליו עכשיו שנה וחצי תלוי בוועד העובדים ואם לא אתן להם כסף על העיקול המהיר, החוק הזה ייפול. אז שייפול. אלוהים ואדם יודעים שעבדנו קשה, עשינו חוק יפה, אם בזה זה תלוי, אני יכול לומר הרבה דברים. הייתה רפורמה במשק החשמל וועד העובדים, או מישהו אחר, הפיל אותה. כל מיני דברים נפלו במדינת ישראל. אני מוכן לקחת את הסיכון. את התנאי הזה, אל תגיד לי בכל סעיף אלא תאמר לי בסוף הדיון שממשלת ישראל לא רוצה להצביע על החוק ואין לי בעיה.

אותו הדבר ברפורמה של בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. עבדת שנה, המליאה הפילה את החוק.

הלשכה נתנה לי רוח גבית ואמרה לי שצריך, אבל עכשיו אני קורא מאמר אחרי מאמר שדרור כותב. הוא אמנם לא מזכיר את עבודת ועדת החוקה, אבל לא משנה, הרפורמה היא בסדר.

מאחר שהזכרת שנדחה את הדיון הזה עד ששר המשפטים יופיע, והוא ביקש להופיע כאן ואתה הסכמת להיענות לבקשה ולדחות.

התשובה היא כן ואומר לך גם למה, משום שכל הרפורמה תלויה בזה ויכול להיות שלא תהיה רפורמה, אבל אני לא יכול לעצור את הדיון עד שיגיע שר המשפטים. אנחנו ממשיכים. אנחנו נעשה את זה. יצליח שר המשפטים לשכנע את הוועדה, הוועדה תקבל. זאת נקודה, אבל זה שטיח שאם אתה מוריד אותו, או שיש פתרון של שטיח מעופף, אנשים יעמדו ויהיו תלויים באוויר, או שאנחנו בכל זאת נחזור לקרקע ונצליח לשכנע את שר המשפטים שדעתנו נכונה.

אם ניתן לכם את העיקול ברישום, אתם צריכים יותר משמונה חודשים?

אנחנו בכל מקרה מדברים על הכל במסגרת שמונת החודשים.

גם תעשו את הרישום בעיקול במשך שמונה חודשים. מצוין.

לכן הכל בסדר.

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.

אם החייב חויב בתשלומים?

הוא ממשיך לשלם במסלול הרגיל.

אז אנחנו שוב נופלים בנושא ההוצאות ושכר טרחה.

נגיע לזה.

(ג)
הסתיים ביצוע החיוב במסלול המקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) – ורציתי כאן להוסיף: ולא נפרע החוב במלואו – תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל. הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה. לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, ייגנז התיק. נגנז התיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו. הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.

(ד)
אין באמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חיוב כספי – חשבתי שכדאי לתקן את זה: לצורך ההתאמה בשל אותו חוב – אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א).

גם בעניין הזה חשבתי שלגבי השנה אולי כדאי להשאיר איזשהו שיקול דעת להורות אחרת. למרות שלא חלפה שנה, כן לאפשר לפתוח כי זה מאוד מנדטורי ויכול להיות קצת קשוח בנסיבות שמצדיקות את זה.

משרד המשפטים, יש לכם הערות על הנוסח?

לא, שאלה לגבי התוספת החדשה. את פותחת את התיק בלשכת ההוצאה לפועל, אז לפני פתיחת התיק הרשם צריך לקבל החלטה אם הוא יכול לפתוח אותו.

הוא מבקש לפתוח תיק, הוא מראה שיש טעמים מיוחדים למרות שחלפה שנה.

לגבי סעיף (ג), אני מבקש להפוך את ברירת המחדל.

צריך לנסח את זה באיזושהי צורה.

כמו שניסחנו ב-(ג) הקודם.

בפעם הקודמת לא הייתה לנו בעיה כי יש בקשת פרעתי והמסלול הרגיל הוא להעביר את זה למסלול הרגיל. אנחנו לא רוצים לסגור את זה. כאן מדובר על מקרה שבמסלול המקוצר הסתיים ההליך בתיק. הכוונה שלנו כמובן שרוב ההליכים יתבצעו בהליך. זאת אומרת, ההליכים היעילים יתבצעו במסלול הזה ולא נצטרך לפתוח את התיק במסלול הרגיל. זאת אומרת, גם יישאר איזשהו חוב, עדיין ברירת המחדל צריכה להיות שנקטנו במסלול הזה וזהו, נגמר. עשינו את המקסימום שיכולנו במסלול הזה ועכשיו אם הזוכה רוצה להמשיך תהליכים, בוודאי שהוא יכול אבל לא כברירת מחדל, להבדיל מהמקרה הקודם.

זה לא נכון.

אתה רוצה ברירת מחדל הפוכה.

נכון. אני רוצה לשכנע אותך.

אני מבין את זה אבל אני גם מבין את הצד שלה. אני חושב שגם עסקנו בזה בזמנו כאשר הצעת את הפיכת ברירת המחדל בסעיפים למעלה.

נכון, ולכן אני תכף אשכנע אותך שגם כאן היא נכונה.


קודם כל, יש לי אפשרות בכל מקרה לבקש העברה. אתם רק מטילים כאן, במצב שאני לא מקבל שכר טרחה ואני מבזבז כסף על עורך דין. מאוד פשוט. אני הגשתי תיק להוצאה לפועל שנפתח במסלול המהיר. יש לי עורך דין. עברו 8 חודשים, הוא יצטרך להגיש בקשה. הבקשה הזאת תעלה לי כסף ואי אפשר לחייב אותה את החייב כי זה תיק במסלול המהיר. בכל התיקים תוגש בקשה והבקשה הרי תהיה אוטומטית ואתם יודעים את זה. אם אתם חושבים שלא, אתם מתעלמים מן המציאות כי אף אחד לא מוותר על כסף. ברגע שיש יתרת חוב, זה יעבור למסלול הרגיל כי בסופו של דבר אנחנו כולנו יודעים את המציאות. עם כל הכבוד למסלול המהיר ולגביית כספים, הם עושים א', ב' ו-ג'. יש עוד 42 הליכים שתאמיני לי שאני יודע. אני פעם למדתי אצל עורך דין איך מוציאים קבר ממצבה בהר הזיתים. יש גם שיטות כאלה.

אני אסביר למה אנחנו אומרים אחרת. מאחר שבהליך המהיר יינקטו הליכים יחסית באמת זולים ומאוד יעילים.

נכון.

התפיסה היא שבאמת מי שרוצה להמשיך אחר כך במסלול הרגיל, אחרי שמוצו ההליכים, אלה הליכים יותר יקרים ויותר בעייתיים. יכול להיות שנשארו לו 100 שקלים חוב, אבל אני לא בטוחה שהוא ירצה לנקוט לגביהם הליכים יותר מסובכים.

אין בעיה. תעבירי את התיק למסלול הרגיל.

לא מייעלים את המערכת בדרך הזאת. התיקים יעברו למסלול הרגיל וישכבו שם.

ייעול המערכת לא יכול לבוא על חשבון האזרח. מה שיקרה זה שהוא לא קיבל את ההודעה, כן קיבל את ההודעה, הוא היה בחופש, או כן שם לב, הוא לא שם לב. תעבירו למסלול הרגיל. מקסימום הוא לא ינקוט הליכים, אז ישכב תיק בהוצאה לפועל בלי שנקטו הליכים והרי ממילא אחרי שנה תסגרו אותו. לא יקרה כלום. אין בזה הגיון כי אתה לא יכול כל הזמן לומר לאדם שאם הוא לא יעשה, סוגרים לו את התיק. אני האזרח שילמתי אגרה ומגיע לי שיפעלו בשבילי. תעבירו את זה למסלול הרגיל ולא קרה כלום.

יש לי אולי הצעת פשרה. אם נקבע שיעור מסוים מהחוב, נניח שני-שליש או שלושת-רבעי, ברירת המחדל תהיה שזה נסגר אלא אם כן הוא מודיע אחרת כי אחרת יהיו לך אנשים שלא יודיעו כלום. לעומת זאת, אם נשאר נניח חצי מהחוב, אני חושבת שצריכה להיות ברירת המחדל.

אנחנו גורמים לנו ולאוצר לפעול כלפי האזרחים שלנו כמטומטמים.

אני הבנתי והדיאלוג ברור. אני חושב שהעמדות נאמרו אלא כן יש מישהו שרוצה לחדש משהו שלא במסגרת של מה שנאמר כאן.


והיה והמעבר למסלול הרגיל יעלה כסף, דלתא, נניח האגרה כאן היא 100 שקלים והאגרה במסלול הרגיל היא 150 שקלים ועכשיו הוא יצטרך לשלם 50 שקלים, אתה תחייב אותו אוטומטית.

אוטומטית.

זאת אומרת, אתה מכניס עכשיו תיקים לתוך המסלול הרגיל ואתה באופן אוטומטי מחייב את האנשים.

בוודאי שכן.

גם בשכר טרחה כאשר קודם לא יכולת לגבות אותו ועכשיו כן.

שכר טרחה יחול מהיום והלאה לדעתי.

אני יודע. זאת אומרת הכנסת עכשיו בדרך המלך. אם אמרת שברירת המחדל היא שהדברים יעברו מן המסלול המהיר אל המסלול הרגיל, ואנשים הרי נמצאים בתרדמת, העברתי אותם במסלול המהיר, עורך הדין אמר שכדאי לו, אבל למחרת בבוקר כל התיקים האלה עוברים למסלול הרגיל, בבת אחת אלפי תיקים יעברו למסלול הרגיל, יעלו עליהם שתי תוספות תשלום, תוספת התשלום שקראתי לה הדלתא, שאמרת שלא איכפת לך, ושכר הטרחה, שגם זה לא איכפת לך אבל לי איכפת.

אל תשכח דבר אחד. את הדלתא אני, הזוכה, משלם בשלב זה. זה בדיוק כמו החצי השני של האגרה בבית משפט, שם לפני שמגיע הדיון הבא אומרים לי שאני אשלם את החצי, ואם לא שילמתי, אין לי תיק. מה שיקרה כאן זה שהתיק יעבור למסלול הרגיל, יגיש עורך הדין בקשה לאיזושהי פעולה ויאמרו לו שקודם ישלם חצי אגרה. אחרת יבוא עורך הדין ויגיש בקשה להעביר את זה למסלול המהיר. אתה לא תרוויח את הדלתא ולא תרוויח את שכר הטרחה. לא תרוויח את זה כי עורך הדין יעשה העברת תיק. להפך, אם נגבה כבר שני-שליש מהחוב, כדאי לו כי בשליש הנוסף הוא יגבה בקלות.

לנגד עיניי לא הזוכה הבודד אלא הזוכה הסיטונאי והזוכה הסיטונאי הוא זוכה שיש לו עשרות אלפי תיקים ביד וכאן החשש שלי שמסלול של ברירת מחדל והרגל ההתנהגות שהיה עד היום הזה – קרי, שהדברים נעים במערכת של גבייה שבעצם הזוכה לא יודע והחייב לא יודע עד שהחוב מתחיל להצטבר – לאחר שמונה חודשים תרוץ ישר אל מסלול רגיל, הזוכה בהחלט ישלם את זה מתוך הנחה שהוא יגבה, זה עסק בין חברת כביש 6 והמייצג שלה, ואז באופן אוטומטי, כמו שמצטברים עלינו החובות בגביות אוטומטיות, זה יצטבר ויגיע היום שבו החייב יצטרך לשלם את כל הערימה הזאת ואז לפי הרגשתי לא עשינו שום דבר.

אתה בעצם אומר דבר מאוד פשוט. אם אני חייב למישהו 3,000 שקלים, אני יודע שהוא יפתח במסלול המהיר, אני אשלם 2,200 שקלים או 2,500 שקלים ואז אני לא אשלם יותר, ההוא יעשה חשבון לגבי הדלתא, שכר הטרחה וכל הצרות האלה שיעלו לו הרבה כסף ולכן הוא מבטל. אני לא רוצה לארגן לאנשים חייבים הנחה בחובות.

גם אני לא.

אבל אתה עושה את זה, ברגע שגנזת את התיק.

אולי כהצעת פשרה אפשר להגדיל את התקופה של 30 הימים כדי לאפשר לזוכה יותר זמן התארגנות.

על זה אומר חברי ברמה העקרונית שזה לא נראה לו.

אולי ליישם את ההצעה של חבר הכנסת רותם. מנגנון ההעברה הוא תשלום האגרה כי בין כה וכה אנחנו יודעים שצריך לעשות אגרה נוספת. נותנים הודעה לזוכה שהתיק צריך לעבור, ואם הוא ישלם את האגרה הנוספת, הוא יעבור, ואם הוא לא ישלם, הוא נמחק.

זכיתי לשלם חובות באמצעות מנגנוני גבייה. סיפרתי לכם שאמי עליה השלום חויבה בנסיעה באמבולנס, עד שהסתבר שלקחו מספר דרכון והפכו אותו למספר תעודת זהות ומשרד עורכי דין חרוץ עשה את העבודה וגבה, למרות שעדיין הוא חייב התנצלות וגם לזה נגיע. ראיתי איך זה עובד. היה מרתק לראות איך באופן אוטומטי הזוכה משלם את כל האגרות כי הוא לא יודע או כן יודע, איך באופן אוטומטי החייב מתחייב ובמקרה הזה דווקא עם החייבים. לא שהייתה בעיה לשלם בפעם הראשונה.

אתה לוקח את התיק שהייתה בו טעות.

אני לא מדבר על תיק הטעות אלא על תיק התרדמת. אני מדבר על האזרח שמקבל את החוב ולא ערני. אני כעורך דין יכול לקחת את זה על כתפיי ואני אחייב עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.

שישלם את הכסף ויגמור את הסיפור.

הערה לגבי הזרימה בין המרכז לגביית קנסות במסלול המקוצר לבין לשכת ההוצאה לפועל, בהנחה שהתיק עובר. צריך לתת את הדעת לנושא שמירת תוקף פעולות שבוצעו. נניח האם עיקול ברישום שבוצע במרכז לגביית קנסות, אתה יכול לבצע.

איך הגעת למרכז לגביית קנסות? אנחנו לא שם.

אני אקרא לזה המסלול המקוצר. הערה אחת היא לנושא שמירת תוקף פעולות שבוצעו ושנייה היא לנושא העברת המידע שהצטבר במסלול המקוצר אל תיק ההוצאה לפועל. האם המידע שהצטבר במסלול המקוצר עובר מהזוכה בתיק ההוצאה לפועל או לא עובר, והגיוני כמובן שגם תהיה שמירת תוקף פעולות וגם יועבר המידע כי אחרת במשך שמונה חודשים לא עשית כלום.


ההערה השנייה שלי היא לגבי סעיף קטן 20ה(א)(2) ביחס ל20ה(ד). סעיף (א)(2) הוא למעשה סעיף שמשאיר את הזוכה הלא מיוצג, זה שלא הגיש את הבקשה לפי סעיף קטן (3) במצב שאין לו ידיעה אמיתית לגבי המשמעות של מחיקת התיק. מה שיקרה הוא שבסופו של דבר הרשם ימחק את התיק כי אין תועלת בהמשך ההליכים וסביר שזה מה שיקרה ברוב התיקים אגב כי לרשם אין כלי חקירה משל עצמו, ואז בעצם הזוכה הלא מיוצג לא יכול לפתוח יותר בקשה במשך שנה אחרי סגירת התיק.

בקשה במסלול המהיר.

נכון, במסלול המהיר. אגב, הנחה מושכלת היא שרוב הזוכים הלא מיוצגים לא ישימו לב שהחייבים שלהם קיבלו בעצם הפטר בצורה עקיפה.

אנחנו מפסיקים את הישיבה ל-15 דקות.

הישיבה הופסקה בשעה 10:00 וחודשה בשעה 10:15

אנחנו מחדשים את הישיבה.


היה מישהו שרצה להעיר לגבי הריצה עם התיק או העיכוב של התיק?

הצעתי הצעת פשרה לגבי האגרה.

תכף נשמע הצעה אחרת.

התיק יועבר אוטומטית ולא ייגנז ובלבד שלא נגבו 90 אחוזים מהחוב.

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לעמדה שלנו. אנחנו חושבים שגם מאחר שהמטרה היא שההליכים היעילים יתבצעו בהליך מהיר ולכן השאיפה היא שאדם יבין שברוב המקרים לא יהיה טעם בהליכים נוספים. ההליכים הנוספים שיהיו מעבר לזה, יהיו הליכים הרבה יותר יקרים וספק אם יש טעם להחיל אותם.

יש טעם להחיל אותם מסיבה אחת פשוטה: אני לא רוצה לאפשר לחייב להרוויח כסף כתוצאה מזה שעשיתי שינוי בחוק ההוצאה לפועל.

לכן יש בחירה. אנחנו רוצים לתת לזוכה את מרב האפשרויות. אם צריך להקל על הליך הבחירה, נקל.

מה הבעיה? התיק עובר למסלול הרגיל. אדם פרטי יקבל הודעה שהוא צריך תוך 30 ימים לשלם הפרש אגרה ואז הוא יאמר לעצמו שלא שווה לו לשלם את האגרה בשביל 200 שקלים ויסגור את התיק.

מבחינת המערכת, במצב הזה, אנחנו מעדיפים שברירת המחדל תהיה שהתיק נסגר ואין הליך נוסף במסלול הרגיל.

אז קורה אחת משתיים: אתם מוחקים את החוק כי שנה אני לא יכול לפתוח תיק נוסף.

לא, במסלול המהיר. אתה ממילא התייאשת מהמסלול הרגיל.

אז אני אפתח את התיק ואשלם עוד פעם אגרה מלאה. אני לא רוצה את זה. אני רוצה לחסוך רק את הדלתא.

בוא נחשוב איך אנחנו פותרים את זה.

אתם הרי לא תסכימו לוותר על אגרה.

הוא יצטרך לבקש להעביר את התיק.

לא, התיק ייסגר לו והוא יבוא אחרי שבועיים ויפתח תיק חדש. אתם מסבכים את המערכת. אתם יוצרים יותר תיקים ויותר ניירת.

אני חושב שחבר הכנסת רותם הצליח לשכנע אותי למרות התגובה שלכם. תנסחי את זה להצבעה. אני רוצה שהיועצת המשפטית תסביר מה החלטנו, ואו שיהיה ניסוח או שלא.

ההחלטה היא שאם הזוכה הוא יחיד ולא נגבו עד 90 אחוזים מהחוב, ברירת המחדל תהיה שאם הוא לא מודיע שום דבר, התיק עובר למסלול הרגיל. במקרים אחרים, ברירת המחדל תהיה שהתיק נסגר, אם הוא לא מודיע שהוא רוצה להעביר למסלול הרגיל.

בשביל היעילות, אני מציע שנוריד את ה-90 אחוזים. אם כבר, נעשה את זה שביחיד ברירת המחדל היא שזה עובר בלי 90 אחוזים כי ה-90 אחוזים מסרבלים את המערכת. ברגע ששינו את זה, אני חושב שעדיף להוריד את ה-90 אחוזים.

אז מה שקורה הוא שממילא אתה תשלח לו הודעה על תשלום האגרה. יש הבדל באגרה בין המסלול המהיר למסלול הרגיל?

אולי יש.

לא דנו עדיין באגרות, אבל ברמת העיקרון אין הבדל בתשלום האגרה בין המסלול המהיר לבין המסלול הרגיל.

בטח שיש. אתם אמרתם שבמסלול המהיר האגרה היא הרבה יותר נמוכה.

האגרה במסלול המהיר היא יותר גבוהה כי אתה משלם עבור ההליכים. ברמת העיקרון לא צריך להיות פער באגרות.

במסלול המהיר מקבלים פחות במובן של איזה סוגים של הליכים אפשר לבצע.

בהקשר הזה של זוכה יחיד וחברות, רציתי להעיר שיש תיקים משותפים.

אם בתוך הזוכים יש חברה, התיק ייגנז. תמיד ייגררו אחריהם.

עלתה הערה לגבי 90 אחוזים.

אני מקבל את זה.

אני אביא את הניסוח עצמו.


אנחנו בסעיף קטן (ד), עמוד 10:

(ד)
אין באמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חיוב כספי אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א).

יש למישהו בעיה עם סעיף קטן (ד)?

אני לא מבין למה צריך להגביל אותי בשנה. אם פתאום אני יודע שקרה משהו לאותו אדם שיש לו מקורות כספיים, אני אחכה שנה?

לא. אמרה היועצת המשפטית שתהיה לך אפשרות ללכת לרגיל, ושנית, בשיקול דעתו תימצא דרך להפעיל את זה גם במסלול אחר.

צריך עוד פעם לשלם אגרה?

על זה לא כתבנו כאן.

צריך לדעת.

יכול להיות שכן. אי אפשר הכל. לך למסלול הרגיל, תשלם את הדלתא ותעבוד שם.

אומרים שהדלתא היא בעצם שיחזירו לך כסף.

לא אמרתי שיחזירו אלא אני אומר שבמסלול הרגיל אתה משלם אגרה ראשונה ואחר כך, כאשר אתה מבקש עיקול בחשבון בנק, אתה משלם 7 שקלים. כאשר אתה מבקש עיקול בעוד חשבון, עיקול ברישום של הרכב, זה עוד 7 שקלים. אתה משלם פר כל פעולה. במסלול המקוצר אתה משלם איזשהו סל עבור הפעולות מראש ולכן האגרה של המסלול המהיר באופן כללי – דיברנו על כך שבהתחלה אולי זה יהיה משהו אחר – תהיה יותר גבוהה במעט אבל לאחר מכן לא תידרש לתשלומים נוספים. זה הרעיון של המסלול המהיר, כפי שאני מבין אותו.

אני לא יודע, עוד לא התווכחתי אתכם על האגרות ועל הסכומים אבל צודק חבר הכנסת רותם שתחזירו.

ההליכים בוצעו.

אני רוצה להפנות לכך שיש הבדל, אם אני מבינה נכון, בין מצב של העברה של התיק מהמסלול המהיר לרגיל, שאז אני מניחה שזה יהיה רק הפרשים למיניהם אם צריך או בכלל לא, לבין מצב שהתיק נגנז ונניח הזוכה בוחר לפתוח, בגלל שלא נפרע החוב במלואו, במסלול הרגיל ועכשיו הוא פותח עוד תיק. לכאורה, לא כתבנו שום דבר בעניין הזה, זאת תהיה אגרה חדשה, אם אני מבינה נכון ותקנו אותי אם אני טועה. אם רוצים בעניין הזה להתייחס, אולי כן אפשר לומר שתוך תקופה מסוימת, אם הוא פותח, הוא לא יצטרך לשלם שוב אגרה או רק את ההפרשים.

דעתי נוחה מזה. בואו נסכם שאם אתם זוכרים יש לכם את תרשים הזרימה, איך הולכת המערכת, המסלול הרגיל והמסלול המהיר, כן שילם, לא שילם, ברירת מחדל, נופל שלב א', נופל שלב ב', כל המונופול הזה. תסתכלו עליו, ננתח אותו בסופו של התהליך לסיפורי האגרה. יש לנו למשל את הוויכוח עכשיו לגבי אגרת טיפול. נסתכל על המהלך הזה ויכול להיות שאתם תקזזו לנו אגרות במקום אחר ונסכים לדבר אתכם על מקום אחד. קחו את כל התרשים הזה עכשיו ותוסיפו לו בסימני הדרך כמה עולה כל שלב של מעבר מתחנה לתחנה.

זה ברור עכשיו, לאור ההערה ששמענו, ששמירת ההליכים שהיו במסלול המקוצר צריכים להימשך במסלול הזה, כי אם כבר שילמנו על זה, יכול להיות שלא נקבל את הכסף בחזרה.

אתה מדבר על המידע ולא רק על הכסף.

כן.

על המידע זה טריוויה שכל מה שמותר לך לקבל, אתה מקבל אותו במסלול הרגיל.

אבל לא צריך לשלם עבור זה כסף.

אתה לא צריך לשלם. זה כבר שם והתיק עובד.

אני לא מניח שזה יהיה אותו תיק.

יש שמירת דינים ויש שמירת תיקים.

אם יבוצע עיקול ברישום במסלול המקוצר, לא תידרש לבצע עיקול ברישום נוסף לגבי מיטלטלין. אותו הדבר לגבי רכב, כאשר בוצע עיקול ברישום ותוכל לתפוס את הרכב. אלה דברים טכניים.

דיברנו על זה כבר לפני שנה וחצי.

20ו
היעדר זכאות לשכר טרחת עורך דין

(א)
על אף האמור בסעיף 10, זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין.

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לעניין זה לפי סעיף 10(א1).

בסעיף קטן (א) צריך להוסיף "בגין ההליכים שבוצעו במסלול המקוצר".

כתוב המסלול המקוצר.

"לא זכאי לשכר טרחת עורך דין", אבל התיק עבר.

הוא כבר לא במסלול המקוצר.


בסעיף קטן (ב) צריך להעיר שסעיף 10(א1) כפוף לתיקון שיוסיף את הסעיף הזה וכרגע הוא לא קיים.


לעניין ההפניה לסעיף 10(א1).

הכוונה בסעיף הזה הייתה שמי שהגיש תביעה על סכום קצוב, יקבל את שכר הטרחה עבור עצם כתיבת כתב התביעה. זה בעצם מה שעולה יותר או דורש שכר טרחה מעבר לרגיל שאנחנו לא ניתנים בגינו שכר טרחה. אם לא יתוקן סעיף 10(א) כך שנוכל לקבוע שכר טרחה מיוחד לעניין הזה, ההפניה היום לכללי לשכת עורכי הדין היא לא נכונה.

צריך לשים כוכבית וכשנראה מה יהיה עם 10(א1), נדון בזה שוב.

אנחנו בסעיף 10ז בעמוד 10.

לפי מה שנראה לי בסעיפים הקודמים, זוכה יחיד, אם אני למשל פותח תיק, אני אהיה די מטורטר כמה פעמים בהוצאה לפועל. למה אין איזושהי פסיקת הוצאות לזוכה יחיד? מדובר בריצות רבות בנוסח של תפעיל את התיק, תשלם אגרה, תביא אגרה וכולי.

שאלה טובה.

10ז
מעקב אחר יישום פרק א'1

במהלך התקופה שתחילתה שנה לאחר מועד תחילתו של פרק זה וסיומה שנה לאחר מועד זה ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשישה חודשים על יישום הוראות פרק זה. הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה:

(1)
מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע אשר ניתן היה לבקש לבצע במסלול המקוצר, בחלוקה לפי גובה החוב.


(2)
ההליכים שננקטו במסלול המקוצר.

(3)
אחוזי הגבייה במסלול המקוצר בהשוואה לאחוזי הגבייה במסלול הרגיל בתיקים שנפתחו בכל אחד מהמסלולים בתקופה שמיום תחילתו של פרק זה ועד מועד הדיווח, בחלוקה לפי סוגי התיקים.


(4)
מספר התיקים שהועברו מן המסלול המקוצר למסלול הרגיל.

כאן אני מציעה להוסיף את "הטעמים להעברה". האם זה בכלל החלטה של ראש ההוצאה לפועל שאין טעם או שהזוכה בחר בכך.



(5)
תקופות סגירת תיקים במסלול המקוצר.

ההוראה לשנתיים בלבד.

זה יוצא שני דיווחים והדיווח השלישי יהיה החלטה אם רוצים להאריך את זה או לא.

אני מבקש ממנו לדווח לי שנה אחרי התקופה הזאת.

אתה רוצה שזה יהיה חצי שנה אחרי?

שנה לאחר מועד זה. הייתי עושה חצי שנה.

אחת לשישה חודשים.

כן. אנחנו ניפגש לשמוע איך המערכת עובדת ואני מניח שהוועדה גם תרצה לראות בשטח איך הדברים עובדים, כמו שרצינו לראות טכנולוגיות אחרות שאישרנו.

אנחנו מאשרים את הסעיף.

אני מבקש להעיר לגבי סעיף 20ו, להערתו של חבר הכנסת רותם. אמרו שהכל בסדר אבל זה לא כל כך בסדר כי אפשר כבר עכשיו לכתוב את הבר"א של החייב שיאמר שמכלל ה-הן של סעיף קטן 20ו(ב), אפשר לשמוע את כלל ה-לאו של 20ו(א). אפשר בוודאות מוחלטת לומר שהטענה הזאת תועלה.

אנחנו עוסקים עכשיו בסגירת ברא"ות בחוק אחר וזה בדיוק הזמן לרשום את זה.

זה נושא מעניין בפני עצמו אבל כאן אני מדבר כרגע הל ההוצאה לפועל. התוצאה היא שיאמרו דבר מאוד פשוט והוא שב-20ו(א) כתוב שזוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין. נקודה. לא כתוב באיזה מסלול הוא לא זכאי.

כתוב זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.

בסעיף קטן (ב) כתוב שעל אף האמור סעיף קטן (א), במקרה מסוים כן מגיע שכר טרחה. כלומר, כל מה שהוא לא המקרה המסוים, לא מגיע שכר טרחה.

בסעיף (א) כתוב שבתיק הוצאה לפועל במסלול המקוצר לא זכאי לשכר טרחה.

אני יכול גם עכשיו לתת את הסעיף שבו הוא ינמק את הרציונל. יגידו שהלכת למסלול המקוצר, קיבלת שירות, אז זהו, איבדת את הזכות לשכר טרחה. לא כתוב שזה רק במסלול המקוצר.

כתוב. בתיק הוצאה לפועל במסלול המקוצר הוא לא יהיה זכאי.

הערה לגבי סעיף קטן (ב). אפשר אולי להסתמך על הכללים אבל צריך אולי להבהיר שזה שכר טרחת עורך דין שייקבע לעניין זה בלבד, או שנבהיר שזה שכר טרחה לעניין הגשת כתב התביעה.

לעניין זה בלבד.

יהיה צריך לקבוע בסעיף 10.

המילה "בלבד" ליד המילה "זה". מה ההבדל אם כתוב לעניין זה? מה עושה ה-בלבד?

כי יש שכר טרחה שנקבע היום לתביעות על סכום קצוב. הכוונה לא להחיל את שכר הטרחה על תביעות על סכום קצוב במקרה הזה כי שכר טרחה על תביעות על סכום קצוב כולל גם את הביצוע.

תכתבי במקום זה שייקבע לעניין המסלול המקוצר.

לא, שייקבע לעניין זה.

לעניין הגשת תביעה במסלול המקוצר.

בסעיף 10(א1) יהיה כתוב.

20ח
תקנות וכללים

(א)
שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל.

(ב)
מנהל בתי המשפט יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול המקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים, והם יחולו אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת. הכללים יפורסמו ברשומות.

אני רוצה להבין מה זה. מה זה המנהל יקבע כללים בדבר הדרכים?

אחר כך יש איזשהו סדר נקיטת הליכים.

אחרי שמונה חודשים התיק נסגר.

נניח שיהיה עיקול ברישום, יכול להיות שיאמרו שבשלב הראשון, בחודשיים הראשונים, הדבר הראשון שמנסים זה עיקול צד ג', ואם אחרי שלושה חודשים זה לא עובד, עושים עיקול ברישום. יקבעו איזשהו סדר אבל זה אמור להיות משהו שהוא שיטתי ולא פר כל תיק.

הבטיח לנו בתוך 48 שעות הכל מעוקל, הכל תפוס.

גם לקחו כסף.

כדי לעמוד בכל ההבטחות שלך, אנחנו צריכים לקבוע איזה שהם כללים ודרכים. מישהו צריך לכתוב את כל הכללים.

אתה בונה כאן מנגנון ואתה בונה אותו בתקנות שאתה מאשר.

אבל האגרה נלקחה מלא. אם הוא יעשה פחות הליכים, יחזירו לו חלק מהאגרה?

יכול להיות שיעשו גם יותר הליכים.

את 20ח(ב) אנחנו לא מאשרים, אלה כללים. אנחנו מאשרים את 20ח(א).

אם אתה מתעקש, אני יכול להביא לכאן גם את הכללים.

לא הצבעתם עדיין על העניין של הוראת השעה, שהיא לשנתיים.

לא הצבענו כי אני רוצה תשובה מהנהלת בתי המשפט. אני רוצה להיות רגוע. נטייתי בזמנו הייתה לא לאשר לכל המערכת. אני רוצה לקבל מהם תשובות.

השאלה גם לגבי כמה לשכות.

אנחנו לא גומרים את החוק היום. אתם נתתם לי תשובה שמשביעה את רצוני?

הם עוד לא נתנו תשובה.

לגבי השאלה אם לעשות על כל המערכת או על חלק מהמערכת.

יש לנו תשובה.

אחרי שנשמע אילו גופים מסוגלים להעביר לכם מערכות אלקטרוניות ובאיזה נפח אתם יכולים לקלוט, אני בוודאי אהיה רגוע יותר.

אנחנו מקבלים את עמדתך כפי שהוצגה.

לא אמרתי לא, אבל אם אני אומר כן, זה תלוי במשהו.

הוא אומר שהם מקבלים את עמדתך שזה יהיה במספר לשכות.

אנחנו מקבלים את עמדתך.

סליחה, לא הבנתי.

אנחנו מקבלים את הצעתך שזה לא יהיה מלא ושזה יהיה על חלק מהלשכות.

יפה.

יש לכם נוסח לזה?

תציעו לי נוסח. מר כספי, זה כשמן לעצמותינו. תרשום לנו בבקשה איך אתה הולך לעשות את זה.

גם שר המשפטים קיבל את זה.

אני רוצה להעלות כאן בעיה שאני לא יודע איך היא תיפתר. בעיה שקשורה להליך המקוצר.

גמרנו את ההליך המקוצר ואישרנו אותו.

למי אני חייב להגיש טענת פרעתי?

אני לא יודע לענות על השאלה. אדוני ישלח אלינו שאלות, יש לנו מדור ועל כל שאלה תקבל תשובה.

סוגיה אחרונה שקשורה לעניין הזה. כאשר דנו במסלול המקוצר בוועדה, הוועדה רצתה שנגיע לנושא ההגבלות הנוספות לבחון האם הגבלות מסוימות אפשר יהיה להכניס למסלול המקוצר.

אני אהיה מאושר אם כן.

בעניין הזה עמדת הממשלה, וגם עמדתי, שזה לא מתאים. כאשר דנו בהגבלות הנוספות דיברנו על כך שאלה הוראות שמדברות על שיקול דעת של הרשם, שהן מחייבות התרעה והיתר.

אם הממשלה הכניסה לנו עיקול, למה שלא נכניס עוד כמה דברים?

היא עוד לא הכניסה עיקול.

אם הממשלה רצתה להכניס עיקול, אז אני בן בנו של קל וחומר אומר למה שלא נכניס החרמת רשיונות.

כי יש הבדל גדול בין הליכים שמופנים כלפי הרכוש ובמסגרתם לבין הליכים שהמטרה שלהם היא אחרת וגם הזמן שבו הם מופעלים נקבע כדי לאפשר קודם לנקוט הליכים כלפי הרכוש, מה גם שאנחנו באמת עושים כאן הוראת שעה לשנתיים ובוחנים איך היא פועלת ורוצים שהיא תהיה יעילה.

זאת תשובה טובה. אם יהיו עזרים, אנחנו נשמע את הלשכה, את האנשים שבשטח ונקבל הצעות.

10.
תיקון סעיף 7א


בסעיף 7א לחוק העיקרי –
(א)
אנחנו עוברים לנוסח לדיון בוועדה ביום 17 ביולי, שזה הקובץ השני ושם למעשה אנחנו מתחילים בסעיף 7א. אנחנו מתחילים את הפרק של מסירת מידע על החייב. סעיף 7א הוא הסעיף שעניינו הגשת בקשה לתשלום בשיעורין ובמסגרתו נאמר מה צריך לצרף לבקשה. כאן מופיעים רק התיקונים אבל אני אומרת באיזה סעיף אנחנו נמצאים בחוק. צריך שם לצרף לבקשה הצהרה מנומקת עם כל המסמכים לגבי הנכסים וכולי, וכתב ויתור על סודיות. סעיף קטן (א) מדבר על כתב ויתור על סודיות לגבי איזה מידע מוותר החייב על הסודיות שלו.

סעיף קטן (א)(2), במקום "נכסיו ומקורות הכנסתו" יבוא "כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה.


כלומר, מרחיבים כאן את סוג המידע שהחייב מוותר על הסודיות לגביו.

אחרי "בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981" יבוא "וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו, וסך הוצאותיו המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בסעיף (א) בתוספת הראשונה, אשר בהתאם למפורט בטור ב' של סעיף (א) בתוספת הראשונה ניתן לקבל מהם מידע ומסמכים כאמור (להלן – כתב ויתור על סודיות). בסעיף זה ובסעיף 7ב – "יציאות מישראל" ו"כניסות לישראל" – למעט יציאות מישראל לאזור יהודה השומרון וחבל עזה וכניסות מהאזור האמור לישראל.

צריך למחוק את עזה וגם את יהודה ושומרון. זה מסוג הסעיפים שאף אחד לא יכול לפקח עליו ואנחנו סתם עושים צחוק מהעבודה.

להפך, כאן לא צריך להעביר מידע.

זה כל כך ברור. אלה לא יציאות לחוץ לארץ.

זאת יציאה מישראל.

זאת גם לא יציאה מישראל היום. אין מעבר גבול ואין ביקורת. זה סתם סעיף מיותר.

השאלה האם נהוג לכתוב את זה בחוקים אחרים.

יש חוקים שמבחינים בין ישראל לאזורים האלה.

יעמוד פקיד הוצאה לפועל במחסום בחווארה.

להפך, שם הוא לא צריך לעמוד.

אם תמחקי, לכאורה כן. אני לא יודע. זה צריך להיות לפי הנוהל בחוק. אם תראי לי עוד חוקים שזה כתוב, אני אשאיר את זה. אם לא, נמחק.

אני לא יודעת אם לגבי יציאה וכניסה לישראל, אבל אין ספק שלגבי ישראל והבחנה בין ישראל לאזורים האלה, זה קיים בחקיקה.

תבדקו את זה. עזה היא בעיה בפני עצמה.

זו בעיה פוליטית. עזה צריך למחוק כי מעזה אי אפשר לצאת ואי אפשר להיכנס אליה.

זה ONE WAY.

אם זה מופיע לעניין יציאה וכניסה מישראל במקום נוסף, נשאיר את זה.


(ב)
אחרי סעיף. קטן (ה) יבוא:

"(ה1)
חייב שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי במצבו הכלכלי שיש בו כדי להשפיע על יכולתו לשלם את החוב הפסוק בתשלומים שנקבעו, חייב להודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה למתן צו תשלומים, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך".

אנחנו מאשרים את הסעיף.

סעיף 7ב הוא הסעיף בו אנחנו מדברים על מסירת מידע על החייב ללא כתב ויתור על סודיות.

11.
תיקון סעיף 7ב


בסעיף 7ב לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "כל גורם" יבוא "כאמור בסעיף 7א(א)(2)", במקום "מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו" יבוא "מידע על החייב כאמור באותו סעיף".

(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל איננה כתובתו הנכונה של החייב, רשאי הו א, מיוזמתו או על פי בקשה, וללא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השנייה למסור לידיו מידע בדבר כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת השלישית. מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שמסרה לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור. שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גורמים נוספים שייכללו בתוספת השנייה וכתובות נוספות שייכללו בתוספת השלישית.

אני מציעה לעבור על התוספת השנייה והשלישית עכשיו גם בגלל שהגיעו אנשים ממש רק לעניין התוספת השנייה.

תוספת שנייה היא כתובות, נציג HOT ביקש לדבר, אני יודע שיש גורמי סעד ורווחה שרוצים להתייחס. נקרא את שלושת הסעיפים ואז בחבילה הזאת נוכל להסתכל על התוספות בקונטקסט.

(א2)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בסעיף (א) בתוספת הראשונה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו מהסוג המפורט בטור ב' לצדו (בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים אחרים "מידע על החייב").

כאן קיבלתי הערה לציין מידע על החייב מהגורמים המפורטים כדי להבדיל את זה ממקומות אחרים שכתוב מידע על החייב וזה לא אותו מונח.

אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), 69יג(ב)(6) או 69יג(ד) ושחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.

שר המשפטים רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת הראשונה.

(א3)
ציווה רשם ההוצאה לפועל על גו רמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, יהיה רשאי רשם ההוצאה לפועל מטעמים שיירשמו, ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בסעיף (ב) בתוספת הראשונה למסור לידיו מידע כמפורט בטור ב' שלצדו אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.


כאן מדובר על פירוט הוצאות. כלומר, פירוט מעבר לסך הוצאות החייב.

(א4)
צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום משלוח ההתראה. בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

בזמנו דובר על כך שההתראות, לא רק בסעיף הזה אלא גם בסעיפים אחרים, יישלחו בדואר רגיל. אחרי בדיקה התקנות היום למעשה אומרות שברירת המחדל, אם לא נאמר אחרת בחוק, היא דואר רגיל, אלא אם כן נאמר דואר רשום או דואר רשום עם אישור מסירה. הדרך הרגילה היא דואר רגיל ולכן אין צורך לציין את זה.


עוד דבר שרציתי להפנות את תשומת הלב אליו. בהתראה כאן בעניין המידע, הזמן נמדד מיום משלוח ההתראה וזאת בניגוד להתראות אחרות בהן הזמן נמדד מיום המצאת ההתראה. מה זה המצאת ההתראה לעניין הזה של דואר רגיל? למעשה יש חזקת המצאה שהיא לא מחייבת לוודא שזוהי המצאה אלא היא אומרת מיום המשלוח שישה ימים, זה נחשב שזה הומצא כדין לגבי דואר רגיל וגם לגבי דואר רשום. זאת אומרת שיכול להיות שיש כאן הצדקה קצת להאריך את התקופה אם אנחנו מונים אותה מיום משלוח ההתראה ולא מיום ההמצאה כי רק חזקת ההמצאה היא שישה ימים. אלא אם כן אומרים שזה מיום ההמצאה, שאז זה אומר 13. יכול להיות שאם נלך על מיום ההמצאה, זה לא מחייב שיוודאו את ההמצאה.

אבל אם תכניסי את המילה המצאה, יחשבו שצריך לוודא המצאה ואת זה אני לא רוצה.

לא, לא יחשבו בגלל שיש חזקת המצאה ומדובר על דואר רגיל.

(א5)
קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים".


כאן אנחנו מדברים על כך שהחייב יקבל הודעה, אבל השאלה ממתי.

זה היה הדיון ואני לא רוצה לפתוח אותו עכשיו בוועדה. עוד לא סיימנו את הסגה של הסעיף הזה שהוא מורכב מאוד.


התוספת הראשונה, השנייה והשלישית.

אני מפנה לעמוד 24, לתוספת הראשונה. אני מציינת שהסעיפים שמופיעים תחת הכותרת "תוספת ראשונה" הם יותר סעיפים ממה שכרגע מצוין. גם סעיף 7א ו-(א)(2) וגם 7ב(א)(2) שהתוספת רלוונטית, יוספו.


אני אקריא את הגורם ואת המידע.

התוספת הראשונה

(א)

הגורם




סוג המידע
1.
המוסד לביטוח לאומי

- מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר

חשבון בנק ומצב תעסוקתי.

2.
כונס הנכסים הרשמי

- מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו






פירוק זמני וצו הקפאת הליכים.

3.
מרשם האוכלוסין

- מידע על יציאות לחוץ לארץ ועל כניסות לישראל.

4.
רשם האגודות השיתופיות
- מידע על הכנסות ושעבודים של חייב שהוא אגודה






שיתופית.

5.
רשם העמותות


- מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא






עמותה.

6.
רשם המפלגות


- מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא






מפלגה.

7.
רשם החברות והשותפויות
- מידע על מניות בבעלות החייב, מידע על זכויות החייב

בשותפות, מידע על היות החייב דירקטור או נושא

משרה אחר בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, מידע על

שעבודים על נכסי החייב.

8.
רשם כלי שיט


- מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם חייב.

9.
רשם כלי טיס


- מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם חייב.

10.
רשות הרישוי


- מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.

11.
הממונה על רישום ציוד מכני
- מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב


הנדסי במשרד התחבורה

12.
מינהל מקרקעי ישראל

- מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין שבניהול






מינהל מקרקעי ישראל.

13.
מרשם המקרקעין

- מידע על זכויות של החייב הרשומות במרשם

המקרקעין

14.
תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או

בא כוחו, אשר מנהל אצלו רישום של

זכויות המיועדות להירשם בפנקסי

המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה

או שחתם חוזה עם משרד הבינוי

והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל

למכירתם, השכרתם או ניהולם

של מקרקעין והתחייב בו לטפל

ברישום הזכויות כאמור בפנקסי

המקרקעין


- מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין הרשומות






אצל התאגיד.

15.
רשם המשכונות


- מידע על משכונות על נכסי החייב.

16.
בזק, חברת החשמל, בעלי
- מידע על סך הוצאות החייב


רשיון רדיו טלפון נייד

17.
חברות אשראי


- מידע על סך הוצאות החייב, על הלוואות שהחייב






קיבל מחברת האשראי ועל נכסי החייב.

18.
תאגידים בנקאיים

- זכויות החייב הנמצאות בבנק והלוואות שהחייב






קיבל מהבנק.

19.
חברות ביטוח


- זכויות החייב כלפי חברת הביטוח והלוואות שהחייב






קיבל מחברת הביטוח.

20.
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק



הפיקוח על שירותים פיננסיים


(קופות גמל), התשס"ה-1995
- זכויות החייב בקופת הגמל המנוהלת בידי החברה






המנהלת, והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת






או מכספי קופת הגמל שבניהולה.

סעיף קטן (ב) מדבר על הגורמים מהם אפשר לקבל פירוט הוצאות.

(ב)

הגורם





סוג המידע
1.
תאגיד בנקאי


- פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב.

2.
חברת אשראי


- פירוט הוצאות של החייב.

התוספת השנייה

1.
מרשם האוכלוסין.

2.
משרד הרישוי.

3.
רשויות מקומיות.

4.
המוסד לביטוח לאומי.

5.
חברת החשמל.

6.
בזק

7.
בעלי רשיון כללי לשידורי כבלים ובעל רשיון לשידורי לווין לפי חוק התקשורת.

8.
בעלי רשיון כללי למתן שירותי טלפונים פנים ארציים נייחים.

התוספת השלישית

כתובת שאין למסור מטעמי הגנת החייב.

1.
כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.

2.
כתובת במקלט לנשים העוסקות בזנות.

3.
כתובת של אדם שנמצא בתוכנית להגנת עדים.

חשבתי שכדאי להוסיף כתובת במקלט לקורבנות סחר בנשים. לגבי אדם שנמצא בתוכנית להגנת עדים, הצעת החוק רק הונחה על שולחן הוועדה.

לא, אני ויתרתי על החוק הזה והעברתי אותו לוועדת הפנים.

גם מסדירים שם את עניין זיהוי הכתובת בדרכים אחרות ואם יצטרכו, יגיעו.

משרד התחבורה מסר שמשרד הרישוי ממילא מקבל את הנתונים שלו ממרשם האוכלוסין לגבי הכתובת ולכן ההחלה שלו היא מיותרת בתוספת של הכתובת.

אני חושבת שזה עלה.

דיברנו על רמת העדכון. דנו בזה ואמרנו שאנחנו רוצים.

בזק נכללת בהגדרה של בעל רשיון כללי למתן שירות טלפון נייח.

גם השם הוא לא נכון. זה הבזק, חברה ישראלית לתקשורת.

זה משהו שלבקשת משרד התקשורת, אני רוצה להבהיר לפרוטוקול, שבעלי רשיון כללי למתן שירותי טלפון נייח כוללים בהגדרה גם בעלי רשיון כללי ייחודי לפי חוק התקשורת.

לכן מחקנו את זה.

אני רואה חשבון ברשם האגודות השיתופיות. אני רוצה להביע את ההסתייגות שלנו לגבי גילוי מידע לגבי הכנסות של אגודות שיתופיות וזה מהטעמים הבאים.


הדוחות הכספיים של אגודות שיתופיות נמסרות לנו והם נבחנים.

אדוני קרא בפרוטוקול את דבריה של הגברת ילין בזמנו?

כן.

ורוצה להוסיף עליהם.

כן.

דברים שלא שמענו אותם אז.

כן.


הדוחות הכספיים של אגודות שיתופיות נמסרים לנו לפיקוח אצל הרשם. בסך הכל מדובר בבדיקה מאוד שטחית, בדיקת גירעונות ודברים מהסוג הזה, אבל הם משמשים אותנו כבסיס לבדיקת עומק שבסופו של דבר אנחנו עושים חקירה ובדיקה ולפעמים מגיעים לאגודות ומקבלים מידע כזה או אחר, כולל ירידה לפנקסים באגודה, לספרים, לרישומים בספרים וכולי.


המידע הזה משמש אותנו בין היתר לשמור על מערכת האיזון הפנימית שקיימת בין החברים לבין עצמם כאשר מגיעות תלונות, לראות שחברים לא מופלים וכולי.


לכן אם אנחנו אמורים להעביר דוח כספי, בדוח עצמו אנחנו לא רואים שיינתן בו מידע מיוחד לגבי ההכנסות מאחר שההצגה בו היא הצגה הרבה פעמים מצרפית, היא הצגה שכוללת גם קיזוזים ואני אתן דוגמה. רשויות המס בשלוש השנים האחרונות לא מסתפקות בדוח הכספי שמוגש להן ועסקים בהיקף כספי של מעל 300 אלף שקלים נדרשים היום להמציא דיווח מאוד מפורט, מה שיקרא טופס 6.1.1.1 שכל אחד מכיר אותו, ומי שנמצא במגע, מדווח על זה. לכן אני אומר שהמידע שבסופו של דבר אנחנו נצטרך לתת, רק ייצור לנו נזק תדמיתי ולא יאפשר למחלקת הפיקוח למלא את התפקיד שלה, הוא ייצור מעין ראות שיש זליגת מידע ומידע יוצא ולא משרת את התפקיד שלנו במחלקת הפיקוח שהוא לדאוג ולראות שההתנהלות של האגודות השיתופיות היא התנהלות תקינה, התנהלות שהיא מאוזנת ברמת החברים. אנחנו בוחנים את מערכת היחסים בין החברים לבין האגודה והיחסים בין החברים לבין עצמם.


אני רוצה להפנות את אדוני לעוד סעיף. סעיף 44 לפקודת האגודות השיתופיות מאפשר לנושה את האמור להלן: "רשאי הרשם על פי בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצמו את פנקסי האגודה או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה". הסעיף הזה מופעל בשנים האחרונות כאשר נושים שפונים אלינו, אנחנו עושים את הבדיקה והבדיקה שלנו היא בדיקה מאוד מידתית והיא נותנת את המענה לאותם נושים. אני חושב שבסופו של דבר להשאיר היום את הגילוי ברמה של ההכנסות, זה רק יפגע באיזון וייצור פגיעה תדמיתית. זה יפר את אותו איזון ויפר את שיתוף הפעולה שהיום אנחנו מקבלים באגודות השיתופיות שכאשר אנחנו מגיעים, אנחנו בודקים באותן בדיקות עומק עליהן דיברתי. זה ייצור חשדנות, זה ייצור מכשולים, זה יכביד עלינו לבוא ולמלא את התפקיד שלנו מבחינת הפיקוח, מה עוד שסעיף 44 לדעתנו נעשה בו שימוש בשנים האחרונות ונושים שפונים, מקבלים את המענה שלהם במובן הזה.

עניין הבדיקה שמבקש נושה לעשות בנכסי האגודה בסעיף 44 לפקודה, זה מהווה שוט מאוד גדול כי על סמך אותה בדיקה שעושה הרשם יכול שיינתן צו פירוק לאגודה על ידי רשם האגודות השיתופיות. מבחינה זו, בדיקה כזו יכולה לשמש את הנושה ואת האגודה החייבת גם להגיע להסדר ביניהם וגם זאת צורה ספציפית בה רשם האגודות מסייע לנושים באגודות.

הדיון מאפיין חברות נוספות. השתכנעתי שהחומר שבידכם הוא מידע שיכול מאוד לעזור לזוכה כאשר לפעמים אחד החייבים נמצא שם ולפעמים אגב זה יגיע מידע אחר. לכן אנחנו שמים את זה בידי הרשם. כתוצאה ממה שעכשיו אמרו לי החברים, אם קודם שאלתי את עצמי מה זה נותן לי, היום אני משוכנע שזה נותן הרבה.

אני רוצה לציין שלא היינו שותפים לדיונים הקודמים ורק לאחרונה הוסיפו אותנו, כך שאני לא יודעת על מה דיברו ועל מה לא דיברו.

יש פרוטוקולים. אתם אנשים חרוצים ויכולים לקרוא אותם.

הוסיפו אותם בסוף.

יש לנו איזושהי התנגדות בנוגע לזה שנצטרך להעביר את המידע.

את לא מ-HOT?

לא, אני מ-YES.

כיוון ש-HOT לא נמצאת, אני אומר מה הם אומרים ותראי, אולי הם עשו לך את העבודה. אם אני זוכר נכון מהנייר בן 8 סעיפים של HOT הם אמרו שראשית, יש קשרי נאמנות, סודיות וחברות, וכל הדברים שיש לכל חברת טלפוניה וטלפונים ניידים - חס וחלילה, אני לא מזלזל בזה – בינם לבין הלקוחות ואי אפשר לשחרר כתובות ככה סתם כאילו כלום. הדבר השני הם אמרו שהם אנחנו משחררים – נדמה לי שזה היה סעיף 5 במכתב שלהם – שלמו. על ה-תשלמו אני מוכן לשמוע כשזה נעשה במסה ועל זה לדבר. בכלל, זה היה סעיף שאני קורא לו סעיף וקס שאמר שאתה לוקח מידע, שלם בשבילו. תאר לעצמך שיבוא מישהו עם חבילה של 6,000 כתובות והוא צריך עכשיו לספק לו. על זה אני מסכים לחשוב איך עושים את זה בין יחיד לבין חברות ולמדנו את זה כבר הבוקר בסעיף 1. לגבי העניין של חדירה לצנעת הפרט, אני לא מקבל. האם אלה שתי הנקודות, או שיש לך נקודה שלישית?

עוד דברים קטנים.

גבי העניין הראשון של צנעת הפרט נכנסו לחשבונות עוד יותר רגישים. את יכולה אחרי כן לשאול את גברת שדה והיא תספר לך על דברים נוראיים יותר שעשינו. אנחנו נותנים את זה בידיים זהירות ולכן אמרנו שהמהלך הוא מהלך זהיר. לגבי השאלה של תשלום, האוזן שלנו כרויה וברור לנו שכאשר לוקחים מידע במסה, צריך לשלם עבורו.

בנוגע להוצאות, אני מניחה שנגיע לזה יותר מאוחר. נקבע שם סעיף שאומר שהתקנות בנושא הזה ייקבעו בהדרגה. לנו חשוב שאם באמת עוד חודש, עוד חודשיים, עוד חצי שנה, תהיה פנייה, שנדע מראש מה ההוצאות כדי שגם אנחנו נוכל להיערך.

את צריכה להישאר כאן לסעיף ההוצאות.

אני אשאר.

רציתי לשחרר אותך, אבל את צריכה להישאר.

אני אשאר.


דבר נוסף, ברשותך. סעיף 20ח(ב) שעוסק בכללים שראש ההוצאה לפועל צריך לקבוע בנוגע למסגרת הליכים וכולי, אולי כדאי שם לקבוע איזשהו מנגנון או איזשהו מדרג בנוגע למי פונים קודם כדי לקבל פרטים מסוימים.

כיוונת לדעתה של הוועדה בזמן הדיון. דיברנו על כך וקראנו לזה אז מעגלי פנייה ולו משום הסיבות האפקטיביות ולא חלילה משום שאנחנו חוששים לזמן שלכם אלא אנחנו חוששים לאפקטיביות של התהליך. אמרנו שנבנה מעגלים כאשר יהיה המעגל המיידי ממנו אולי נצליח לקבל את מרב הנתונים, וזאת הסיבה שרשות המסים רשומה אבל מחקנו אותה, ומזה הלכנו לכל מיני מעגלים אחרים שאנחנו נוכל מהם לבנות את התיק האפקטיבי בזמן סביר.


תכתבו גם אתם מכתב.

בתוספת הראשונה, סעיף 18, לגבי תאגידים בנקאיים, אנחנו מדברים על הוצאות ורוצים לדעת כמה הוצאות היו. נאמר כאן הלוואות. הלוואות שהחייב קיבל מהבנק. אני מבין שמדובר על הלוואות שטרם נפרעו ולא מדובר כאן על היסטוריה של הלוואות שאני לא חייב גם לשמור אותן. הבנק צריך לתת מידע על הלוואות.

אני לא בטוח. זה היה רעיון של מר גנות, אם אני זוכר. לפי דעתי הוא אמר שאתה מקבל מזה גם פרופיל של פוטנציאל, של יכולות החזרים. אתה רוצה שזה יהיה מידתי ואני מסכים, אלא שהשאלה היא עד איזה גבול.

אני חשבתי שהכוונה היא להלוואות שקיימות עכשיו.

לגבי הלוואה קיימת ולא לגבי העבר, אם לפני 10 שנים הוא קיבל הלוואה כאשר אז הוא לא היה דיפולט וכיום הוא דיפלוט. איך אפשר לדבר כאן לגבי העבר? סתם להעמיס מידע שאין צורך בו. אם היום יש לו הלוואות, רוצים לדעת מה ההחזר החודשי שלו.

ההערה שלך היא ברורה. אני רק משחזר עכשיו את ההיסטוריה.

יש טעם בקביעת מידתיות מסוימת. ההערה של עורך-דין גנות נכונה, אבל מצד שני לא צריך ללכת עשר שנים אחורה ולכן אפשר לקבוע לגבי הלוואות שהסתיימו בשנתיים האחרונות. זה יהיה בתמורה לתשלום.

נראה לי לא סביר לתת היסטוריה של הלוואות.

אמרנו שאולי לשנתיים, אבל גם זה לא בטוח.

גם לא שנתיים. אני חושבת שמה שרלוונטי, זה מה שקורה עכשיו.

הערה קצרה לגבי מגבלה של כהונה כבעל עניין בחברה. המגבלה הזאת יכולה לייצר מצב מאוד מוזר בחברות.

אתה מדבר על סעיף ההגבלות, סעיף 66(א)?

כן.

אנחנו ממש לא שם.

חוק שירות נתוני אשראי מחייב את הבנקים להעביר מידע חיובי. מידע חיובי כולל בתוכו הלוואות חמש שנים אחרונות מעל חצי שנה. אבל המידע הזה לא שווה כלום כי הוא לא פרע בכך את ההלוואות האלה. זאת אומרת, יכולות להיות הלוואות שמתגלגלות ובעצם זה לא נותן לך תמונה. אתה יודע שהוא מגלגל ומגלגל, לקח שבע הלוואות על אותו סכום ובגין זה הוא בכלל נכנס לחוק כי הבנק דרש ממנו את הכסף והוא לא משלם.

זה לפי דעתי נאמר ואמרנו שבכל זאת אתה מקבל פרופיל.

לפי מיטב זיכרוני סעיף קטן (ב) בתוספת (א), נמחק מכיוון שהייתה שאלה אז לגבי פירוט חשבון עובר ושב ונתנו הערות וכתבנו מדוע בחשבון עובר ושב אי אפשר למצוא את ההוצאות כי חשבון עובר ושב יש שם עירוב בין עסקי ובין פרטי. אם מדובר כאן על הוראות קבע, הרי הפתרון הוא שמחברת חשמל ומחברת הכבלים יקבלו את המידע מהן. ללכת ולמצוץ מתוך פירוט של חשבון עובר ושב את אותן הוצאות, זה סתם ייצור עול נוסף על הבנק. כתבנו את זה.

כן, בזמנו הייתה הערה כזו כי אנחנו כתבנו פירוט ההוצאות ולכן שינינו לפירוט תנועות בחשבון עובר ושב.

לאיזה תקופה?

אז אמרתם שאתם גם יודעים לזהות אותן.

השאלה של תקופה היא שאלה. אם אתה אומר לי שברגע שאתה מבקש לגבי הסעיף הקודם, שאתה מקבל חמש שנים, די לי.

זה מעל חצי שנה. ההגבלה שם שהמידע שהבנקים מחזיקים מאוגוסט 2004, אלה הלוואות מעל חצי שנה.

כאן הייתי רוצה גם את ההלוואות הנוכחיות עם הנפח שלהן. יש כאן פרטים שאולי צריך לתקן אותם, ואולי לא צריך לתקן אותם. אומרת היועצת המשפטית שתנועות זה נכון, של החייב, ובסיפא צריך להכניס זמן. איזה זמן הכנסת?

הייתי אומרת לשנה האחרונה. אותו הדבר לגבי פירוט ההוצאות של חברת האשראי.

לגבי הבנקים?

הייתי אומרת שטרם נפרעו.

כל ההלוואות, הוא כבר סגר אותן, כל ההלוואות שהועמדו לו בחמש השנים האחרונות מעל חצי שנה.

אבל הוא אומר שאתה לא מקבל על החצי שנה האחרונה ולכן חלק ממה שאתה מקבל הוא לא אפקטיבי. יש טכניקה כן לקבל את החצי שנה אחרונה?

אם תדרשו, נתחיל לצבור, אבל נתחיל לצבור את זה מהרגע שהחוק נכנס לתוקף. כלומר, בתקופה הראשונה לא יהיה לנו את זה.

יש הבדל בין חוק נתוני אשראי לבין התכלית של המידע כאן. בחוק נתוני אשראי רוצים לראות באמת היסטוריה של עמידה בהתחייבויות, איזשהו פרופיל של אדם. כאן אנחנו רוצים לדעת מה מצבו היום והאם הוא יכול להחזיר את החוב או לא ולעמוד על כל מיני נתונים. אני אומרת שהחמש שנים אחורה, זה רלוונטי לשם אבל זה לא רלוונטי כאן. כל דבר אפשר לומר שהוא נותן לי פרופיל ואני אדע אם האדם הזה אמין או לא, אבל אני בעצם רוצה את המידע כדי לדעת.

תכתבי לשנה האחרונה ותקבלי גם את החצי שנה. קודם כל דברי על השנה האחרונה וזה יחייב אותם להכניס תוכנת הבנקים וניתן לכם את הזמן הזה שאתם צריכים להתארגן.

מדוע לא חצי שנה? אתה מגביר את העלות, גם מי שמבקש וגם מי שנותן. זאת סתם עלות ואין צורך באינפורמציה הזאת.

חצי שנה מספיק לכם?

אני חושב שכן.

אז יהיה חצי שנה. אפשר עדיין לערער על זה.

אני אעשה אותו הדבר לגבי חברות הביטוח.

הערה לתוספת הראשונה, לנושא רשות המסים. צריך לזכור שהדיווח מהביטוח הלאומי יהיה דיווח מעוות גם לגבי עצמאים ובטח לגבי שכירים.

מה אתה רוצה להשיג בזה?

שכיר שמנהל בצד פעילות ענפה בניירות ערך למשל, הביטוח הלאומי לא יהיה לו מושג על זה. מה אתה עושה אתו? יכול להיות שרוב ההכנסה שלו היא מניירות ערך. לכן אני רוצה מרשות המסים את ההכנסות, אני צריך את הדוח השנתי, אני צריך את הצהרת ההון שלו והצהרת ההון היא קריטית, אני צריך מאזנים מהחברות ואני צריך גם לצורך המטרה הכוללת של ההוצאה לפועל ממיסוי מקרקעין גם העברות שבוצעו בשנים האחרונות, כי למשל העברות שבוצעו בשנים האחרונות יכולות להיות כלי לבקשה לפשיטת רגל שהיא אחת מהתכליות של ההוצאה לפועל, ראה בר אופיר שאומר שהליך ההוצאה לפועל תכליתו גם קבלת מידע שמטרתו הגעה להליכי פשיטת רגל.

כל זה נכון אבל את רשות המסים לא נפתח. אני לא רוצה שיזלוג משם מידע. זה דיון רגיש בכל מיני סוגיות אחרות. לאחרונה – אמנם לא אצלם אלא אצל הרשות להלבנת הון – זלג מידע למקומות שלא צריך לזלוג ואת זה אני לא נותן בינתיים. יכול להיות שנעמוד בלי כלים, יבואו אלינו אחרי חודשיים-שלושה ויאמרו שצריכים חקיקה ראשית כדי להכניס את רשות המסים לתוספת, ואז אני אחשוב על זה. היה דיון ארוך בנושא.

אם הוא עוסק בניירות ערך, הוא יקבל את זה מהבנק.

אני לא חוזר לזה. אני יודע את האפקטיביות.

אני מבקש בסעיף 18 ו-19, בנקים וחברות ביטוח, לא רק הלוואות שהחייב קיבל אלא גם ערבויות בנקאיות שהוצאו לטובתו או לבקשתו.

אין סיבה שלא.

מדובר על מלאי קיים.

מלאי קיים.

קיבלת חצי שנה.

האם החיבור שלהם להוצאה לפועל יהיה עם כניסת החוק לתוקף?

אתה בסוף הדיונים. הדברים האלו נדונו לפני שנה וחצי אבל אפשר היה להקשיב לדברים שלי בתחילת הדיון. אני רוצה לחזור, כדי לא לשאול אותך. אמרתי היום שאת כל הפרטים הללו נקבל מידע מדויק מתי הם יהיו מחוברים אלקטרונית להוצאה לפועל.

בהצעת החוק הממשלתית כפי שהוגשה היה סעיף תחילה מיוחד שמתייחס לסעיף 7ב. רצו שהוא ייכנס לתוקף בצו של שר המשפטים ולא במועד תחילה שייקבע. שאר הסעיפים שרלוונטיים להיום, התקופה היא חצי שנה.

התשובה היא שזה לא יהיה ואני אסביר למה. זה לב החוק, זה האלקטרוניקה שלו, זה המידע. אם אני לא מקבל את המידע, החוק לא יכול להיכנס לתוקף. זה א'-ב' של החיים אלא אם כן לא הבנתי כלום.

צריכים לומר תוך כמה זמן יהיו ערוכים לכך.

הוא אמר שבסעיף 7ב אין סעיף תחילה עצמאי.

הוא יכול להיות עצמאי לתקופה שונה.

לא. הקטע של המידע הוא במאה ה-21, הוא הלב של העניין.

אבל אם הם לא יהיו ערוכים?

אז לא.

עדיין יכול להיות שאלה שמונה חודשים ולא חצי שנה.

החוק ייכנס לתוקף יחד עם סעיף 7ב. יש סעיפים שאתם רוצים עליהם שנה, אז אני אכתוב עליהם שהם מגיעים אחר כך. יש מעגל שהוא ליבה. יש מעגל שהוא שוליים. מר כהן הביא לי בזמנו נייר עם 15 דפים ואני זוכר אותו. אי אפשר להוליך את המהלך של מידע בלי כלום. תן לי את זה, אני אלמד את זה לישיבה הבאה ואני אאשר את הזמנים אבל היום אני מאשר את כל הסעיפים האחרים. נשאר לי רק עניין הזמנים.

סעיף תחילה.

כן, סעיף תחילה.


את הדיון הזה כבר ניהלנו.

למשל בנושא המידע, יש למשל גופים שאנחנו היינו רוצים מהם מידע אבל הם לא יכולים לתת. אני זוכר שבוועדה הופיע מינהל מקרקעי ישראל.

אנחנו חוזרים על הדיון שהיה.

מינהל מקרקעי ישראל אמר שהם נכנסו עכשיו והם צריכים שלוש שנים או משהו דומה. אנחנו כן נערכים למאגרי מידע משמעותיים.

מר כספי, חבל על הדיון. אני אצטרך לקרוא מה יש לך מיד ולפי זה אני אדע אם אני יכול לאשר את החוק או לא. למשל, אתה יכול לומר לי שמשרד הפנים לא חשוב לעניין. אתה יכול לומר לי שזה לא קיים אבל אני משהו למדתי מכם בשנתיים האחרונות ואני אדע שכאן אפשר להתחיל ובדברים אחרים אני מוכן לחכות שנה. נקרא לזה מעגל שלישי ונחכה אתם.

הם יאמרו לך שהם רוצים מידע מרשם כלי הטיס ואין חיבור אליהם.

בדיוק זאת הדוגמה. אני זוכר שרשם כלי השיט לא מאורגן וגם רשם מכונות חקלאיות לא מאורגן, אמרתי שזה לא אסון. אני יכול להחיל את החוק בלי כלי שיט, אבל בלי משרד הפנים אני לא יכול. זה משפט שאני זוכר שנאמר כאן. אומר חבר הכנסת רותם שחלק מהדברים נעשים כאן בפה אחד, אני זוכר גם את המעמד.

לגבי ערבויות בנקאיות שהוצאו לבקשת החייב, זה הדבר היחידי שיש לגביו ודאות.

ערבויות בנקאיות שהוצאו לטובתו, את זה אני אדע מבנק אחר.

לא, אתה לא תדע את זה כי הוא מקבל מידע על חשבון שאתה לא יודע למי הוא נתן.

לא רציתי להפריע ומאחר שהעברנו את הערותינו בכתב, השתדלנו לא לומר דברים שכבר נאמרו.

נכון, העברתם הכל בכתב. תודה על הנייר.

לגבי סעיף (א)(4), שני דברים. אדוני אמר שאנחנו הולכים למהלך זהיר. מסביב לשולחן הועלה חשש לגבי זליגת המידע ואדוני אמר לפני כמה דקות שאנחנו הולכים למהלך הזה בצורה זהירה. לגבי ההתראה שנשלחת לחייב, מזהירים אותו ואומרים לו שאם עומד להיגרם לו נזק איום ונורא, משהו בל ישוער, ישלם או את החוב או יסביר לראש ההוצאה לפועל מה הנזק. אם נשלחת ההתראה וקיימת חזקה של שישה ימים, אין לו את הזמן לעשות את זה.

לכן את רוצה שבעה ימים.

או מהיום שהגיע אליו או פרק זמן נוסף.

אני יודע. העירו לי שלושה אנשים לגבי הזמן ואני רוצה לבדוק. הבנתי ואני רוצה לחשוב על הזמן הזה. עוד לא אישרתי את הסעיף. חשבתי לאשר את כל הסעיף, אבל יש לנו עוד שני סעיפים קטנים.

(ג)
בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3)" ובמקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שתיקבע בתקנות".


זה סעיף שאומר שהגורם שמבקשים ממנו למסור את המידע חייב למסור אותו. לכן אמרנו בתוך תקופה.

(ד)
בסעיף קטן (ד), אחרי "לחייב נכס" יבוא "או מקור הכנסה" ואחרי "קיומו של הנכס" יבוא "או מקור ההכנסה".


זה סעיף שאומר שאפשר להעביר לזוכה מידע לגבי נכס ממנו ניתן לגבות את החוב או לגבי מקור הכנסה שניתן גם לבצע לגביו הליכים בשיקול דעת. לכן הוספנו כאן גם מקורות הכנסה ולא רק נכסים, כדי שזה יהיה ברור.


(ה)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות מן הגורמים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) לידי הזוכה לפי בקשתו וזאת בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב".


כאן יש הערה של איגוד הבנקים, אבל כאשר קראתי את כל הסעיפים ראיתי שבסעיף קטן (ד) הקיים מדברים על כך שכאשר ראש ההוצאה לפועל בעניינים אחרים קובע דברים מהסוג הזה, זה גם תוך שמירה על סודיות המידע וגם בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב. אני מפנה לסעיף קטן (ד) הקיים. לא הכנסנו כאן "תוך שמירה על סודיות המידע" וחבל לעשות נוסח שונה. בסעיף קטן (ד) הקיים נאמר "בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לראש ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע". נראה לי שצריך להיות אותו נוסח גם כאן.

הוא לא צריך לתרץ. שיקול הדעת שלו הוא הקובע.

כן, אבל בשים לב. הנחיית שיקול הדעת היא לשני הדברים.

הבניה והנחיה לשיקול דעת.

כן. הייתה כאן גם הערה של איגוד הבנקים.

נאמר בסעיף (ד1) שהמידע יועבר ישירות מן הגורמים כאמור בסעיפים אלה ואלה. אני רוצה להזכיר שלעניין כתובת, המידע נמסר על ידי לשכת ההוצאה לפועל ולא על ידי הגורם שממנו מפיקים את המידע. יש כאן בעיה טכנית, מכיוון שאם עובדים ממוכן, הרי כמו שאני מקבל דרישה ממוכנת, אני תוך 24 שעות יכול להיענות בדרישה ממוכנת. אם יפנו אלי ידני, אני לא יכול להתחבר.

כלומר, הזוכים לא מחוברים אל הגורמים הנוספים.

ולעומת זאת, עורכי הדין שמייצגים את הזוכים?

הם כן מחוברים ללשכת ההוצאה לפועל. משמע שצריך לסייג בסוף עם משפט אותו אני מציע: אם המידע יועבר באופן ממוכן, המידע יועבר לזוכה לבקשתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

זה כתוב בצורה אחרת. כתוב ששר המשפטים יקבע מה יועבר ישירות.

אני חושבת שהנקודה של התקנות האלה היא לאפשר העברה ישירות של מידע מסוים. יכול להיות שעדיין אם זה יועבר דרך הלשכה, הרי המידע נמצא בלשכת ההוצאה לפועל, זה גם בסדר וזה לא חייב לעבור דרך הגורם שמסר את המידע שהוא כבר מסר אותו. לכן יכול להיות שהתקלה הזאת תיפתר אם נכתוב במקום ישירות מן הגורמים, יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו. הבנקים לא מחוברים לכל הזוכים.

אם זה יועבר ישירות, לראש ההוצאה לפועל לא יהיה את המידע הזה.

ראש ההוצאה לפועל מקבל את זה. יש לו את כל המאגרים. כאן אפשר לקבוע בתקנות סוגים של מידע שיועברו ישירות בלי הליך של אולי שיקול דעת ובקשות לזוכים, אבל זה יעבור דרך הלשכה כי היא הגורם שגם הזוכים יכולים להתחבר אליו וגם כל הגורמים.

איך יהיה הניסוח של הסעיף הקטן הזה?

יועבר ישירות, בלי מן הגורמים, לידי הזוכה לפי בקשתו.

הוא רוצה לומר לך שהצינור בחלק מהמקרים הוא לשכת ההוצאה לפועל.

זה יהיה הצינור.

למרות שאת לא כותבת את זה במפורש.

כן. יועבר ישירות, לא מן הגורמים, כי כך אני מחייבת שזה יהיה מן הגורמים.

את מורידה את המילה "מן הגורמים". יועבר ישירות לידי הזוכים ואז לא איכפת לך אם זה ידני. זה נותן לך מעטפת ובתקנות אתה מצפה שהשר ייתן את ההבחנה בין הממוכן לבין הלא ממוכן. זאת מטרייה הרבה יותר רחבה.

לא כל עורכי הדין מקושרים למערכת ההוצאה לפועל.

לכן הורדנו אותם.

יש גם זוכים שהם לא מיוצגים.

לכן כתבנו שזה יועבר לידי הזוכה. אתם תכתבו את התקנות, תציעו לשר תקנות ותאמרו לו שלא כל עורכי הדין הם כאלה וכאלה ולכן חלק יקבלו כך, לחלק מהזוכים אין מחשבים ולכן הם יקבלו כך, חלק מתורמי המידע עדיין לא ממוכנים ולכן זה יעבור כך. את כל זה אתם תעשו בתקנות אבל הוא נתן לכם מטרייה רחבה מאוד עכשיו, רק לומר באופן עקרוני שהמידע זורם בדרך כזאת.

(ו)
בסעיף קטן (ה), במקום "מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב" יבוא "מידע על החייב".

בגלל שמידע על החייב הוא מונח שיש אליו התייחסות והגדרות, עדיף לומר "מידע או מסמך לגבי חייב" כי אז זה לא מפנה אותנו לאיזשהו מונח שהגדרנו אותו.

אבל זה מספיק רחב.

זה סעיף שאומר שאסור לגלות או להשתמש בכל מידע או מסמך שנמסר על החייב לפי הוראות החוק ואסור לעשות בו שימוש לצרכים אחרים או לגלות אותו.


במקום "מידע על החייב" נכתוב "מידע או מסמך לגבי חייב".

העירה לי היועצת המשפטית שכאשר אתה שולח דואר רגיל, יש חזקת מסירה של שישה ימים. אנחנו לא מבקשים כאן שום דבר, לא מבקשים כאן המצאה ולא מבקשים חתימות אלא זה משלוח בדואר רגיל. אם אתה נותן שבעה ימים, זה בעצם אפס שוליים. אומרת עמותת ידיד שנניח אפילו הוא קיבל את זה בחזקת שישה ימים, יש לו יום אחד לרוץ ובדיוק באותו יום הלשכה סגורה. כנגד זה אומר חברי דרמן שזה נחמד ויפה, אבל אם הוא קיבל את זה אחרי יומיים כי הדואר הפך להיות יעיל, ביום השלישי באים והנכסים נעלמו. מה אתה מציע?

להשאיר את זה כמות שהוא.

שבעה ימים.

שבעה ימים. אם ביום השביעי הלשכה סגורה, אז ממילא אין מה לעשות, ואם הוא יקבל את זה והוא יבוא ביום השמיני, מקסימום המידע הגיע לראש ההוצאה לפועל ולא קרה כלום. המידע הזה לא יזלוג מראש ההוצאה לפועל.

אני אומר לך מה הייתה התשובה שלי. התחושה שלי הייתה, ואמרתי את זה גם לפרוטוקול, שעסקנו בסדרי הזמנים האלה בדיון הקודם. אני אשאיר את זה כך, את שבעת הימים, אבל בכל זאת אני רוצה לברר בדואר כמה שאלות של זמן ממוצע ואצל האנשים ששולחים מסמכים בדואר רגיל.

הסעיף הזה נדון ונבדק עם הדואר שקבעו את השלושה ימים ואת השבעה ימים.

מתוך ניסיון אני אומר לך שהדואר לא מגיע בשלושה ימים ולפעמים גם לא בשישה ימים כי זה תלוי באזורים, אם זאת חלוקה לבתים או אם זאת חלוקה לתיבות דואר. הבעיה היא שאני לא מבין במה נפגע החייב מהמידע הזה.

בדרך כלל ברוב הסעיפים שקובעים מועדים מונים אותם ממועד ההמצאה. זה חריג כאשר מונים משהו ממועד המשלוח, וגם כך זאת תקופה קצרה. אני כן הייתי ממליצה להאריך אותה ואפילו לעשרה ימים, כי זה נותן שוליים. זה באמת חריג שגם מונים את זה ממועד המשלוח ובכלל לא מתייחסים להמצאה וגם קובעים שבעה ימים שזאת תקופה קצרה ממילא.

רוצים לפתוח פתח לחייב לבוא ולטעון טענה מהותית לגבי חשיפת מידע אודותיו. הכוונה היא לא לאפשר לו להבריח רכוש אלא לטעון טענות ענייניות. אני אומר שאם הטענה היא עניינית, זה שהוגשה ביום העשירי או ביום ה-15, זה לא הופך אותה ללא עניינית ואפשר אולי לתת שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל.

זאת התשובה שאמר קודם חבר הכנסת רותם כבדרך אגב. הוא אמר שיגיע המידע ובינתיים הוא אצל הרשם. הפגיעה היא פגיעה מידתית. הלוואי שהוא באמת יגיע תוך שבעה ימים.

אני רוצה להבין מה הנזק שנגרם. פתחו נגדי תיק הוצאה לפועל, אני לא חייב כלום, יש לי קבלות, שילמתי את הכל, הכל שטויות. ביקשו מידע על הרכוש שלי, קיבל את זה ראש ההוצאה לפועל. מה הנזק?

אנחנו פשוט רואים בקבלת מידע נרחב מרשימת גופים כל כך מפורטת נזק שבמקרים ספציפיים יכול להיות שייגרם גם איזשהו נזק מהותי ספציפי לאותו אדם ולא רק בגלל הגישה הכללית שלנו של קריאת מידע באופן נרחב.

את הכללי תעזבי.

אני לא מדברת על החשש מזליגת המידע. אני אומרת שעשויים להיות מקרים שאני לא יכולה להעלות עכשיו בראשי את כל המקרים ואני גם לא חושבת שצריך להיכנס אליהם ספציפית.

תני לי דוגמה אחת.

יכול להיגרם נזק כתוצאה מזה שעובר מידע. בעבר נתנו את הדוגמאות לגבי הכתובת שעלולה לגרום נזק וזה באמת נכנס. צריך לתת לאדם את ההזדמנות. במקרה שלו אם ייגרם נזק או אם במקרה שלו זה כתוצאה מטעות והוא כבר שילם או אם הוא רוצה מחר בבוקר לבוא ולשלם, רק תנו לו את ההזדמנות הזאת.

הצד השני הוא שברגע שביקשו עליו מידע, הוא מרוקן את כל הרכוש.

לגבי הטענה הזאת, אני בטוחה שחבריי מלשכת עורכי הדין יאמרו שכבר איך שנפתח תיק ההוצאה לפועל הוא רוקן את כל הרכוש והחייבים הסדרתיים זה דבר שאי אפשר להתחמק מהם ואיך שניתן פסק הדין, הם כבר מרוקנים את הרכוש והם לא צריכים לחכות שבוע.

לא, חברייך בלשכת עורכי הדין מטילים את העיקול ברגע שהם מגישים את כתב התביעה.

הסכמנו לזה שצריך לתת התראה. חשבנו שיש מקום לאפשר לחייב לטעון טענות כשהוא מקבל את ההתראה כנגד חשיפת המידע. הטענות שמו עלות כאן הן בעצם שאולי לא צריך התראה.

כך אני אמרתי. אמרתי שלא צריך את ההתראה.

אני חושבת שזה נכון שתהיה התראה והסכמנו שאם יש התראה, צריך לתת את פרק הזמן המתאים כדי שניתן יהיה להתייחס אליה.

אני מקבל את העמדה המקצועית של אנשי ההוצאה לפועל ששבעה ימים די בהם. כך שמעתי מפיך מר כהן ואני שומע את הנהונו של מר כספי וזה יישאר שבעה ימים.


אני יכול להצביע על כל מה שהגענו אליו עד היום עם התיקונים?

רק אומר עד איפה אתם מצביעים. עד עמוד 5, סעיף קטן (ו) ועל התוספות, עד התוספת השלישית.

נשארנו עם הכסף ואתו נתחיל בפעם הבאה.


תודה, הישיבה נעולה. התנצלתי בתחילת הישיבה על קיום הישיבה. מעט יכולנו להיות עם המוני בית ישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00