ועדת העבודה הרווחה והחינוך

1
14.7.2008
PAGE
23
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
14.7.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 489

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א בתמוז תשס"ח (14 ביולי 2008), שעה 11:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת אבטחת מוסדות חינוך), התשס"ח- 2008 של חה"כ ניסן סלומינסקי. (פ/356)

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

ואסל טאהא

ניסן סלומינסקי

אברהם צדקה, מנהל אגף ביטחון ובטיחות, משרד החינוך

יובל יעקובי, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלי ערוסי, רמ"ד מוס"ח ותחבורה ציבורית, המשרד לביטחון פנים

רס"ן שוקי בבלי, אמ"ש – רמ"ד ת"ש ולחימה, משרד הבטחון

שרי בכר, המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת, המוסד לביטוח לאומי

שושי בר, מנהלת תחום אבטלה, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

איתן אזולאי, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה ואבטחה בטיולים

עו"ד יבינה זכאי, לשכה משפטית, משרד החינוך

נועה בן שבת




אייל לב ארי

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת אבטחת מוסדות חינוך),
תשס"ח 2008 של חה"כ ניסן סלומינסקי. (פ/356)

בוקר טוב רבותי, אני פותח בזה את הדיון בהצעת החוק הביטוח לאומי תיקון עבודה מועדפת לאבטחת מוסדות חינוך, התשס"ח-2008, כהכנה לקריאה ראשונה של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה אדוני חבר הכנסת המציע.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת וכל המוזמנים. אני חושב שהמציאות לימדה אותנו שכל המחבלים זיהו את נקודת התורפה שלנו שהיא מוסדות החינוך שבהם מרוכזים ילדים ונערים במרוכז ומי שמצליח לחדור לשם גורם נזק אדיר, זה אסון אדיר שאף אחד מאיתנו אינו מדמיין וראינו את זה בפיגוע שהיה בישיבת מרכז הרב. הם למדו, והם הצליחו ואין שום סיבה שבעולם שאם יש מחבל שינסה להגיע למקום ושיכנס למקום ששם הוא יכול לגרום לנזק אדיר, זה הצד האחד, ומצד שני אנחנו רואים שבהרבה מאוד מוסדות חינוך יושבים שומרים או מאבטחים שחלקם, בוא נאמר הם יוצאי ברית המועצות או אחרים שאם יגיע הרגע הקריטי לא תמיד תהיה להם את הזריזות, את האימון, את הידע ואת היכולת לעשות את מה שנדרש לעשות. לכן הדבר המתבקש הוא שיש הכרח להזרים לשם כמה שיותר מאבטחים חיילים בוגרי צבא, בוגרי יחידות צבאיות שאם חס ושלום יגיע מצב כזה, אפשר יהיה לפעול.

אני רק מדמיין אם בשער בישיבת הרב היה יושב דוד שפירא זה שבסופו של דבר נכנס כאדם פרטי, אם הוא היה יושב שם יתכן שכל האירוע היה מסתיים אחרת, אבל הוא לא יגיע לשם כי בתנאים של היום זה לא מפתה. המדינה הכירה את זה, המדינה הבינה את זה, ולכן המדינה נתנה במקומות מסוימים מה שנקרא עבודה מועדפת, לאפשר מצד אחד לבוגרי צבא למצוא עבודה לתקופה מסוימת, ומצד שני לעודד באותם מקומות שצריך, אז אם בתחנות הדלק אנחנו אישרנו בזמנו שלבוגרי צבא תהיה הגדרה של עבודה מועדפת והם עובדים שם אז הדבר הכי מתבקש זה גם להגדיר את כל מוסדות החינוך ואחר כך נגיע להגדרה של זה, כדי למשוך לשם כמה שיותר בוגרי יחידות קרביות וחיילים שאם חס וחלילה שאם נצטרך הם ידעו לטפל הכי טוב שאפשר כדי למנוע אסון הנורא.

לכן הצעת החוק הזאת שאני שמח שהיא עברה על דעת כולם גם בוועדת שרים, לכן קשה לי לדמיין שיבוא מישהו או איזה משרד ממשלתי ולהציב איזו התנגדות לאחר שוועדת השרים על דעת כולם אישרה את זה וזו עמדת הממשלה ולא רק, אלא הכנסת אישרה את זה כמעט ברוב עצום, אני לא זוכר בדיוק ואני לא זוכר אם בכלל היה מישהו שהתנגד לזה, הכנסת אישרה את זה, לכן אני חושב שאנחנו צריכים להגדיר את עבודת האבטחה במוסדות החינוך למינהם כעבודה מועדפת ולעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שלפחות אנחנו נעשה את המקסימום שאנחנו יכולים לעשות, שאם חס ושלום, חס ושלום אם יקרה משהו שלפחות נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה.

תודה רבה, אבקש את משרד המשפטים. אין כאן נציגות? לא? תודה. אם כך משרד האוצר.

שלום, רק בעניין עמדת הממשלה, בנוגע להחלטת וועדת השרים לחקיקה, הוגש ערער. הערער טרם נדון ולכן עמדת הממשלה הרשמית היא להתנגד.

מי הגיש את הערער?

משרד האוצר.

מתי?

באותו שבוע הערער הוגש וטרם נדון.

אחרי ההצבעה בכנסת.

אני לא זוכר.

זה שערער יכול להיות אחרי החלטת הכנסת, זו תופעה מאוד מעניינת ששר מגיש ערער על החלטה שהתקבלה בדעת שרים, החלטה בפה אחד. קשה לי ששר אחרי שוועדת שרים אישרה פה אחד ואף אחד לא התנגד ונציג השר בוודאי היה שם, אחרי שכנסת ישראל החליטה כי עובדה שהקואליציה וכולם תמכו בזה, כי אם השר היה מערער הקואליציה היתה צריכה להתנגד.

יותר מזה, שר הרווחה אמר במליאה שהם תומכים.

בוודאי, אני אומר שזו היתה עמדת הממשלה.

כנראה שהערער בא אחרי.

לפעמים הצעה עוברת לטרומית יומיים שלושה אחרי וועדת השרים עוד שהערער לא מספיק להיות מוגש והוא לא מספיק להתקבל במזכירות הממשלה, זה היה עניין של ימים ספורים, זה לא שהערער היה לאחרונה.

זה לא משנה אם זה ימים ספורים או לא ימים סופרים, צריך לבדוק אם זה אפשרי בכלל.

אני יכול להגיד לך שזה לא היה באותו שבוע, כלומר ההצבעה במליאה לא היתה באותו שבוע של וועדת השרים, זה היה לפחות שבוע לאחר מכן, זה חוקי אולי אבל זה לא מוסרי, לא מכובד, לא יפה, קשה לדמיין אפילו דבר כזה.

אני יכול לומר בכל אופן שגם בוועדת שרים שר האוצר התנגד, אבל בכל אופן - - -

אתה אומר שהוא התנגד?

אז למה הוא לא הגיש ערער? למה לקח לו זמן להגיש ערער רק אחרי החלטת הכנסת? אני זוכר שהחלטת הכנסת לא היתה באותו שבוע, אני זוכר שזה היה שבוע לאחר מכן.

הוא היה צריך ללמוד את החומר, לא הספיק לו הזמן, אני בכל אופן מבקש להסביר מה מהות הערער, מדוע ולמה? מה לא בסדר?

אני שומע את חבר הכנסת, מגיש הצעת החוק ניסן סלומינסקי, שמתייחס לאסון שקרה במרכז הרב, אנחנו חושבים שלא זה הפתרון, פעם היו חושבים שעבודה מועדפת זה כדי לעזור לחיילים משוחררים למצוא עבודה, עכשיו אני מבין שהכלי של עבודה מועדפת מובא כאן ככלי לסייע לשיפור האבטחה בישראל.

גם וגם.

מה רע, שניהם הולכים יחד וזה גם וגם.

השאלה אם זה הכלי הנכון להשתמש בו, אנחנו סוברים שלא.

מאיזו בחינה? מבחינת הבטחון?

לא, מבחינת כלכלית, הכלי הזה של עבודה. ואני אסביר, הכלי של עבודה מעודפת יש לו השלכות שצריכים לקחת בחשבון בעיקר כשדנים בענף שאין בו מחסור בתוך מערך האבטחה, החיילים המשוחררים לעיתים קרובות, למרות שיש להם אפשרות תעסוקה מגוונות, בגלל העבודה המועדפת יצטרפו לשוק האבטחה ויפלטו משם את העובדים שעובדים באבטחה ושיש להם אפשרות תעסוקה פחות מגוונות, הם אנשים קצת יותר מבוגרים, אלו אנשים מחבר העמים. זו אחת מההשלכות השליליות של עבודה מעודפת. מצד שני יש כאן מצב אבסורדי שבדרך כלל מוסדות לחינוך האלה הם מוסדות שמתוקצבים לרוב במלואם או לפחות בחלקם על ידי המדינה, מה שקורה פה שבעצם המדינה מסבסדת את עצמה, בעצם המוסד לביטוח לאומי מסבסד את עלויות השכר לגופים ממשלתיים או לגופים מתוקצבים מקופת הציבור.

טעם נוסף להתנגדות שלנו שמי שנהנה לעיתים קרובות מהעבודה המועדפת הוא דווקא המעסיק שמוריד את השכר בענף.

במקרה זה המעסיק זה גם המדינה, ברוב המקרים.

לא ברוב המקרים אדוני, תחנות דלק הם לא בבעלות המדינה.

אני מדבר על מוסדות החינוך.

בסדר, זה מה שאמרתי, מצב אבסורדי. המדינה לא צריכה לסבסד לעצמה עליות שכר דרך הביטוח הלאומי.

למה המדינה מעסיקה במקום הזה באותו זמן קשישים וכל מה שאמרת.

לא קשישים, אלא אנשים בגיל עבודה שיש להם אפשרויות תעסוקה פחות מגוונות מאשר לחיילים משוחררים. אנחנו לא חושבים שבענף האבטחה שיש בו מספיק ידיים עובדות יש מקום לעבודה מועדפת שכרגע מניתי את כל החסרונות שלה. אם רוצים לחזק אבטחה במוסדות כדוגמת מרכז הרב ובמקומות שבאמת צריך מבחינה בטחונית, צריך לצאת באיזו תכנית מסודרת שתמשוך כח אדם איכותי עם שכר יותר גבוה, זה בסדר, אבל לבוא עם הכלי של עבודה מועדפת ככלי גורף שיכניס חיילים משוחררים לכל מוסדות החינוך וכמו שאמרתי יוצאים משם עובדים - - -

כיום העבודה מועדפת, על איזה נישות של מקומות העבודה זה מוכר?

הנציגים מהביטוח הלאומי יודעים יותר טוב ממני, אני מכיר את מרבית הענפים, זה בתעשייה, זה בחקלאות, זה בתחנות דלק, אבל הם יוכלו לתת את הרשימה.

תעשייה, חקלאות, תחנות דלק, בניין.

מלונאות.

אם אלו המקומות המועדפים אז בוא אנחנו נבטל את זה, שחיילים לא יגיעו למקומות האלה, ואז תגיע אותה האוכלוסייה שאתה אומר שהיא לא מועסקת, והמדינה תרוויח. אני הולך לפי אותה גישה.

בוא נניח שאם זה דבר בטחוני והוא נצרך - הגופים שיושבים ממול צריכים לקבוע, בוודאי שלא האוצר, ואם הם יקבעו שכן אז נגמר הסיפור מבחינה הזאת. אבל אתה בא כאוצר ואומר, רבותיי זה עולה כסף, אז אם זה עולה כסף בוא נראה אם המדינה מאשרת נניח עבודה מעודפת לבתי מלון ולתחנות דלק, זאת אומרת שהכסף שזה עולה, נניח את האחד עשר מיליון ולא חשוב כמה משקיעים שם, אתה עומד עכשיו על המאזניים ואומר להשקיע את זה שם ושם. אין שום היבט בטחוני או היבט חשוב אחר אלא רק כדי לתת עבודה לחיילים המשוחררים, במקום זה קח את החיילים המשוחררים ותעביר אותם למקום שזה נותן גם תוספת לבטחון, איזה שכל לא לעשות את זה? זאת אומרת שתגיד שאותו חייל נניח לשיטתכם, יעבוד בתחנת דלק וזה חשוב וזה עונה רק על קריטריון אחד שאתה נותן תעסוקה לחייל, אבל ככה מבחינה בטחונית אין לזה משמעות, במקום זה קח את החייל הזה, תכוון אותו, תעודד אותו לבוא למוסדות חינוך כמנהל אבטחה, ראשית אתה נותן את הפתרון כמו בתחנת הדלק לחייל, שנית אתה נותן בטחון שזה הדבר המרכזי שלנו גם למוסד הזה, אתה מרוויח את שני הציפורים במכה אחת. ומה שאתה אומר שאם יפלטו אותם אנשים אז אותם האנשים לא ילכו למקומות שמשם הוצאת את החיילים ולא עודדת אותם. זה נשמע כל כך הזוי, אני אומר לך שזה לא יאומן, כאילו הנושא של חינוך לא חשוב ואין שום צורך שחיילים יכנסו לשם, מספיק איך שאתה אומר את זה, אנשים בגיל העבודה, בוגרים ו זה וזה, אני לא מזלזל בהם אבל מבחינת העבודה הם צריכים להרוויח, אבל מבחינת הבטחון ואתה מדבר על תפקיד של אבטחה, אתה לא מדבר על תפקידים אחרים מזכירותיים וכאלה, אתה מדבר על אבטחה ואתה אומר בשוויון נפש אני אכניס לשם מישהו שבקושי השתמש ברובה אי פעם, שהוא צריך לשמור על חיי כל הילדים שלנו ומצד שני אני אעודד את החיילים ללכת לתחנת דלק או לבתי מלון במקום לעשות את זה הפוך ועל אותו כסף, ולכן גם אין בזה עלות נוספת כי תיקח את אלה משם ותעביר לפה. זה נשמע כמו משהו הזוי לחלוטין.

אני אבקש ממך להתרכז בין היתר מעבר לשאלות שנשאלו שמחייבות תשובה, אני מבקש לדעת על כמה כסף אתה מדבר, אולי אנחנו מדברים על משהו שולי.

אני אתייחס לכל הדברים שנאמרו ואני אתחיל מהסוף מהעלות התקציבית שכדרכנו העברנו לוועדת העבודה והרווחה את הערכת העלות להצעת החוק.

כדרכם? אני מבקש לרשום את זה היטב בפרוטוקול ותצטרך לעמוד בדברייך גם בדברים אחרים. זה מחייב.

בכל אופן אנחנו מעריכים את העלות של הצעת החוק הזאת בעשרים ושלושה עד ארבעים וארבעה מיליון שקלים, כשהעלות מורכבת משניים.

מעשרים וארבע לארבעים וארבעה?

כן. זה קשה להעריך, אבל כן, בין עשרים ושלושה לארבעים וארבעה מיליון שקלים. העברנו את הערכת העלות לוועדה ואני אסביר בכל זאת, היא מורכבת משני מרכיבים האחד זה העלות הישירה של עבודה מעודפת, מורכב בה תשלומי הביטוח הלאומי של מענק עבודה מועדפת שישולם לחיילים משוחררים, והמרכיב השני הוא באמת המרכיב של יציאה של מאבטחים שנמצאים היום במוסדות חינוך בשוק העבודה.

מי אמר שהם יצאו? למה זה קשור לעלות הצעת החוק הזאת?

זה קשור בגלל שיש - - -

מי אמר שיצאו החיילים ויכנסו מאבטחים, לכאורה אנחנו מוסיפים מוסדות.

אנחנו לא מוסיפים מוסדות.

סליחה, מי משלם היום למאבטחים הקיימים?

מדינת ישראל, יש תקציב של כמאתיים מיליון שקל לשנת תקציב.

המשרד לבטחון פנים מתקצב את אבטחת מוסדות החינוך באמצעות האוצר. אני רוצה להפריך את המספרים כי כנראה יש כאן אי בהירות, אנחנו מדברים כיום על ארבעת אלפים ארבע מאות וחמישים מאבטחים בכל מדינת ישראל במוסדות חינוך בלבד, כאשר בבדיקה שאנחנו ערכנו התברר שיש בגיל החיילים המשוחררים בין ארבע מאות לבין שש מאות חיילים משוחררים שעוסקים באבטחת מוסדות חינוך, השאר זה אנשים שאינם זכאים, שהם בגילאי עשרים וחמש ומעלה, אנשים בוגרים וכדומה. להכפיל ארבע מאות חמש מאות כפול שבעת אלפים או עשרת אלפים, אני לא יודע כמה זה מענק היום, זה לא יותר משלושה ארבעה מיליון שקל, זה לא ארבעה עשר או שלושים.

אדוני, אתה כנראה לא מכיר את המיליונים של האוצר, יש מיליונים קטנים ויש מיליונים גדולים, אז תלוי על איזה מיליון אתה מדבר.

זה תלוי אם זה לקבל או לתת.

לגבי טענה נוספת שהוא טוען, אני לא יודע מאיפה הוא מביא את זה, יש מחסור עצום במאבטחים, אנחנו מדברים שבמדינת ישראל יש מעל מאה אלף מאבטחים מכל הסוגים, ממאבטחים בקניונים ועד מקומות פרטיים, אני קורא לזה שיש תחרות בין החברות מי ייקח יותר את המאבטח. מאבטח זה לא מקצוע, מאבטח זה משהו זמני שמונה חודשים עשרה חודשים והאיש עוזב, ישנם מקומות שזה קבוע שהם אנשים מבוגרים שזה המקצוע שלהם בחצי משרה, אבל בגדול יש נדידה מחברה לחברה.

אני מסתמך על אישור שהיה ב- 2003 או 2004 שזאת היתה שנה שאישרו באופן חד פעמי אבטחה למוסדות חינוך, אנחנו קיבלנו חומר אדם מעולה מגולני ומהצנחנים, חבר'ה ברמה מעולה מארבע מאות וחמישים קפצנו לשבע מאות חמישים והחבר'ה היו ברמה מעולה, נדמה לי שזה היה בשנת 2003.

זה היה ניסוי חד פעמי?

היה אישור חד פעמי, נתנו את זה לשנה ובתום שנה אנחנו ערכנו בדיקה, נתבקשנו מהמפקד הכללי לבחון את ההשלכות וראה איזה פלא האנשים מגולני ומהצנחנים הגיעו.

למה ביטלו את זה?

מטעמים שאינם מובנים לי, אבל זה בוטל ואז זה ירדנו חזרה לארבע מאות-שלוש מאות, והיום צודק מי שאומר שההכשרה היא טובה אבל אני מעדיף שחייל גולני וחייל צנחנים שמשתחרר ועושה את השמונה חודשים ונוסע לו לטיול מאשר - - -

סליחה, כמה היא העלות של ההכשרה של חייל לתפקיד הזה, מול עלות של הכשרה של אדם נניח בן חמישים שישים ויותר?

אין ספק שכל מאבטח חייב בהכשרה של ארבעה ימים. הכשרת מאבטח למוסדות חינוך היא בת ארבעה ימים, יש מבחני כניסה אבל זו אותה עלות, כלומר חייל גולני בן עשרים ואחד ואדם בוגר בן ארבעים שניהם עושים את אותם ארבעה ימי הכשרה. זה עולה בסביבות אלף ומשהו שקל לחברת האבטחה.

זאת העלות.

אני לא אחדש לכם כלום שאני אומר שיש מקומות בארץ כמו למשל בירושלים, שאתה כדי למצוא מאבטח אתה צריך לגרד את התחתית וזה לא סוד שמאבטח מוסדות חינוך מקבל שכר מינימום, 20.70 ואם אתה נותן לו את שמונת אלפי השקל אז היה שווה לו להגיע.

אני מבקש לדעת נתון נוסף, כמה מתוך אותם מאבטחים שהם חיילים שהשתחררו נשארו וממשיכים לעבוד בתור מאבטחים.

מעט מאוד, עשרה אחוזים אולי, הם עושים את זה קדנציה, חוסכים את הכסף ולוקחים את המענק.

המסלול הקבוע, לוקח את הכסף ונוסע לחוץ לארץ.

זה לא מקצוע, זה דבר שמתחלף.

אני ממונה אגף הבטחון במשרד החינוך, ואני מלווה את נושא אבטחת מוסדות חינוך הרבה מאוד שנים. אם אדוני רוצה לדעת משנת 1995, אני פה שומע את נציג משרד האוצר ואני תמה, אני בא בכלל מבית מדרש שאומר שכל אחד יתעסק בנושאים שלו, אם האוצר מומחה בכסף אז שהוא ידבר על כסף, אני מבקש להתייחס בנושאים שלי רק בהיבט המקצועי אופרטיבי באשר להכשרה. ולשאלתך אדוני היושב-ראש, כשמגיע איש נכבד בן חמישים חמישים וחמש, ומגיע בוגר חטיבה 35 או בוגר גולני חטיבה 1, ברור לך שהפתיח, גם אם שניהם מקבלים את ארבעת ימי האימון על פי הנחיית הגוף המנחה, אבל הפתיח של אותו בחור צעיר מול אותו האיש המבוגר הרבה יותר טוב, משמע שהתוצר הסופי שאתה מקבל בתום האימון, ברור לנו שחייל משוחרר עולה בכמה דרגות על האיש המבוגר. על מה שאני תמהה? בדיני נפשות עסקינן ומה אני שומע? שאם נכניס את העבודה מועדפת לחיילים משוחררים אולי לא יהיה מקום עבודה למישהו קשיש כמוני בגיל שישים ושתיים, זה שיקול?

לפי מה שהוא אומר אז יש ביקוש עצום - - -

אני רוצה לחדד את הנושא שאלי ערוסי העלה. ב- 2003 זה שדרג לנו את רמת האבטחה, צריך להבין, במקרה של מקרים ותגובות ושל תגובה מהירה, של מיומנות ברמת הפרט, כל אלה נושאים מקצועיים שחייל שהשתחרר לפני כחודשיים חצי שנה מול האיש בגיל שישים, היום תנאי הסף אומרים שעד גיל שישים אפשר לשרת באבטחת מוסדות חינוך, ומעל גיל שישים ישנה וועדת חריגים שגם אפשר להתקבל, בגלל החוסר ובגלל העניין הזה אנחנו לא מצליחים לאייש תקנים, היום עיריית ירושלים - - -

אני מבקש את נציג האוצר להקשיב, כאן לא מצליחים לאייש תקנים.

אנחנו לא מצליחים, יש פערים בתקנים כי אני לא מצליח לאייש את התקנים, ושולחים מנהלי בתי ספר ועובדי הוראה מכתבים לשרת החינוך ולמנהלת הכללית. באופן טבעי כל אחד כהורה שם את יהבו על משרד החינוך למרות שעל פי החלטת הממשלה הנושא בכללותו הוא באחריות משרד לביטחון פנים באמצעות משטרת ישראל, אז מטבע הדברים נערמים עשרות מכתבים למה אין מאבטח.

כי כולם נמצאים בתחנת דלק.

כאן בדיני נפשות עסקינן ומצד שני תיקח את הבוקר, מה היה קורה אם היה מתדלק את המאזדה, שלי שזה אוטו ממשלתי, יהודי בן חמישים שישים? היה לי את אותו דלק והכל בסדר. ואותו בחור שעומד שם, אותה חיילת, יש לנו גם מספיק היצע בקרב חיילות יוצאות קרבי, שמשוועות להיכנס וזה כח אדם מעולה.

אדוני אני חייב שתיקח בחשבון דבר נוסף, סליחה שאני מפסיק אותך, כאן נאמר שהעלות המינימאלית היא עשרים ושלושה מיליון שקל בשנה, איכפת לך לקבל מהאוצר עשרים ושלושה מיליון שקל בשנה כדי לממש את הדבר הזה? זה המינימום ואני לא מדבר על המקסימום.

נער הייתי וגם זקנתי .

זרקתי קודם כהערת ביניים שהעלות היא כמאתיים מיליון שקל בשנת תקציב, זו העלות, הכסף הזה מוזרם באמצעות האוצר למשרד לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים מימן את האבטחה באמצעות הרשויות המקומיות, זאת אומרת שישנם חוזים בין הרשות המקומית. באה המשטרה ואומרת בעיריית ירושלים אני מתקננת שלוש מאות או מאתיים חמישים תקנים, יודעים מה הערך הכספי של תקן לפי שעה על פי מחירי מכרז? על פי התקנים האלה והאיוש בפועל, אם העירייה לא מצליחה לאייש את השלוש מאות תקנים מהסיבה שציינתי קודם אלא רק מאתיים עשרים או שלוש מאות, המשטרה משלמת לפי הביצוע בפועל ולא על לפי התקן, ובצורה כזאת מוזרמים כמאתיים מיליון שקלים.

סליחה אבל נכון לעכשיו האוצר מקבל חזרה את הכסף, מה העודף? נכון לעכשיו איזה אחוז, משליפה מהמותן, באיזה אחוז בערך העבודה הזאת ממונת על ידי העיריות כלומר לא מתקציב המדינה.

בכעשרים וחמישה אחוז. בערך שני שליש, שישים וארבעה אחוזים ממונים על ידי המדינה, ואת היתרה השליש הנותר באמצעות הרשות המקומית.

שליש מול שני שליש רשות מקומית, עכשיו מעבר לזה מתוך תקציב של מאתיים מיליון שקל, איזה אחוז מנוצל?

לפי דעתי מאה אחוזים מנוצלים, אני אומר שוב כנציג משרד החינוך, הכסף לא מגיע ממשרד החינוך. שישים שניות של היסטוריה - עד שנת 1995 הנושא הזה היה באחריות משרד החינוך, ומשנת 1995 ואילך, לפי החלטת המשרד לביטחון פנים, העברנו את השרביט למשטרה ופעם זה היה מתוקצב והיום המשרד לביטחון פנים מתוקצב, זאת אומרת שווה לשאול בעניין התקציבים של המשרד לביטחון פנים כמה תקציב מנוצל, אני לא בקיא בנושא התקציבים.

האם המשרד לביטחון פנים יכול להגיד לי בכמה זה מתוקצב?

לא, אבל לפי מה שאנחנו יודעים ומהניסיון שלי בעבר אולי מיליונים בודדים, כך אני קורא לזה.

אפשר לקרוא לזה שהרוב הוא מנוצל.

הרוב מנוצל, לעיתים יש יום שביתה שזה לא מנוצל.

הרוב מנוצל?

הרוב מנוצל, תשעים ושבעה אחוזים מנוצלים.

לדוגמה אדוני היושב ראש, השנה כולנו יודעים הרי היתה השבתה בבתי הספר התיכוניים, ואנחנו עכשיו מגשרים על ימי השביתה כדי שהתלמידים יגיעו להישגים שהם מחויבים, ואז נוספו ימי לימוד מעבר לימי הלימוד הפורמליים, אז היום אנחנו מממנים ומוסיפים תקציב למשרד לביטחון פנים, משמע שהם גמרו את הכסף כדי לממן את - - -

אבל זה לא בכל כל המוסדות.

בחטיבת הביניים מי ששבת זה רן ארז, לא וסרמן, אז בחטיבת ביניים זה גם וגם.

מספיק שכיתה אחת למדה, אז בית הספר פתוח.

אם כך, ויורשה לי לסיכום, ברור שבהיבט המקצועי אופרטיבי אני מבין את הקשיים הכספיים, אני לא נכנס לזה וזה אילוץ שאני לא מזלזל בו, אבל בהיבט האופרטיבי אני ממש ממליץ לאמץ את ההצעה.

תודה רבה אדוני, חבר הכנסת אתה רוצה להוסיף.

אני רוצה רק להוסיף לאוצר, שמענו שבמקום לדבר על תיאוריות נדבר על המציאות, היתה שנה שבה זה כן הוגדר כעבודה מועדפת, ולכאורה לפי האוצר היה צריך להתברר כאילו האוצר נאלץ לתת, כמה אמרתם בין עשרים לארבעים מיליון שקל נוספים לנושא הספציפי הזה, אומר לך מי שהוא אחראי במשטרה, שהיו ארבעה מאות וחמישים תקנים וכתוצאה מכך הצלחנו להעביר שבעה מאות תקנים, זאת אומרת שכתוצאה מזה הוספנו שלושה מאות תקנים, לפי כמה הוא מחשב? זה בסדר גודל של שני מיליון שקל אולי תוספת.

אז אנחנו יכולים עד חמישה ולא לעבור את החמישה.

זה אפילו לא הצעה תקציבית. במקום לדבר על תיאוריות ועל מיליונים, יש כאן מציאות. זה היה מציאות.

אתה חולק על זה?

אני חולק על זה ואני עומד על כך שהערכת העלות, למרות שכל המשתתפים למען הגילוי הנאות, הוכיחו ידיעות מרשימות בתחומי המתמטיקה והכלכלה, אני חושב שהם הפעילו את העבודה רק לשנה ויכול להיות שהם לא הצליחו למצות את המקסימום שאפשר, אנחנו מעריכים שבממוצע רבע עד חצי במרוצת הזמן הארוך, רבע עד חצי מהמאבטחים יהיו חיילים משוחררים.

הלוואי, אבל על סמך מה הנתונים?

על סמך מה? בעצם זו ספקולציה ברמה מסוימת.

יכול להיות אבל זאת ההערכה הכי טובה שלנו בהתבסס על כך שנכון להיום יש משהו כמו עשרה אחוזים של המאבטחים שהם חיילים ואנחנו מעריכים שזה יגדל פי שניים או שלושה.

למרות שהיתה לכם שנה של ניסיון בפועל.

זו שנה שהתחילה ונגמרה, זה משהו שלא - - -

אני לא מכיר שנה שמתחילה ולא נגמרת.

מה זה קשור לחיילים משוחררים? חיילים משוחררים הולכים בכל מקרה לתקופה של שבעה חודשים, מה זה קשור? לא רואים את זה כעתיד שחייל ממשיך הלאה וגם הוא לא מקבל הלאה, הלוואי שהוא היה נשאר הלאה אבל אז הוא גם לא יקבל את העדיפויות.

המיצוי של ההטבה הוא משהו שלוקח זמן וכנראה יותר משנה, אם היה מדובר על שנתיים או שלוש שנים היינו יכולים להסתמך על הנתונים האלה.

אז נעשה ניסיון של כמה שנים בהסכמה שלכם ואחר כך נעשה חושבים עוד פעם? אתה מציע את זה שנקבל את החוק ונחשוב על זה בעוד שלוש שנים ונעשה בדיקה נוספת.

הצעתי לאדוני משהו יותר טוב, במקום ללכת על הכלי הלא מוצלח הזה של עבודה מועדפת ללכת לאיזו תכנית שמושכת חיילים משוחררים לעבודה.

את נושא העבודה מועדפת הכניסו ממשלת ישראל וכנסת ישראל, לכן אתה כמייצג משרד ממשלתי לא יכול להגיד את הדבר הזה, מי החליט על עבודה מועדפת? ממשלה? הכנסת? איך אתה יכול להגיד? אם אתם חושבים שזה כך תפעלו בממשלה ואחר כך תפעלו בכנסת לשנות את זה, כל עוד זה קיים זאת אומרת שזה דבר טוב, אתה לא יכול להגיד שזה דבר לא טוב, דבר שני אתה יכול להגיד לי עם יד הלב, וישמע אדוני היושב ראש, עם יד על הלב, אתה חושב שאנחנו יכולים להמשיך לאשר עבודה מועדפת לחייל בתחנת הדלק ובבתי מלון ולא לא לאשר את זה? עם יד על הלב אתה יכול להגיד דבר כזה?

אני מיד אגיד לך - - -

אתה בטוח שלאוצר יש לב? על מה אתה מדבר?

אני דן אותם לכף זכות.

לדעתי אין מקום להכיר בעבודה בתחנת דלק כעבודה מעודפת.

אם צריך עכשיו להחליט, אז איפה עדיף להחליט? במוסדות חינוך?

לא, בענפים שבהם יש מחסור בידיים עובדות.

סליחה אבל בנקודה זאת, יש כאן נציג של המוסד לביטוח לאומי, נכון? אני מבקש מהמוסד לביטוח לאומי נתונים לגבי עבודה מעודפת בענפים אחרים, לא פה, כמה חיילים משוחררים נכנסים לתוך - - -

כחמישה עשר אלף.

יש היום כחמישה עשר אלף חיילים, בכל שנה ובכל הענפים.

ניסיון העבר הוכיח שהוספה של ענף או גריעה של ענף לא משנה בצורה משמעותית את הסך הכל החייליים.

זאת אומרת שאין יותר.

המשקל, את החלוקה בתוך הכוללת.

זאת אומרת שזה לא משאיר תקציב עודף.

כל החמישה עשר אלף חיילים משוחררים הולכים לאותו ענף מסוים.

במקום שהם הולכים לפה הם הולכים לפה.

זאת אומרת שנשארים כספים.

בשוליים ולא בסכומים שדובר פה.

לי זה נראה מוזר.

רגע, אני מבקש לדעת האם אתם יכולים לספק לנו נתונים בדוקים? לא משליפה מהמותן.

כן.

תודה רבה, מעבר לזאת אני מבין שהאוצר - אתם נשארים בדעתכם לגבי הסכום של עשרים ושלושה עד ארבעים ומשהו מיליון שקל. אם כן אנחנו נצטרך לפנות למרכז מידע ומחקר של הכנסת כדי לקבל הערכה משלהם, ויחד עם זאת מה שביקשתי מכם המוסד לביטוח לאומי לקבל נתונים של ההתפלגות, ממתי שנחקק החוק שחיילים משוחררים מקבלים, אז אפשר לקבל איזה ממוצע רב שנתי?

אין לנו את כל הנתונים, יש לנו נתונים מחמש שש השנים האחרונות.

אוקיי, נתונים של חמשת השנים אחורה. לבנות איזו טבלה שעל פיה ניתן לדעת כמה נוספו כל שנה, מה היתה העלות, נקבל ממוצע, נקבל חציון, נקבל איזה נתון סטטיסטי כדי לראות איפה אנחנו עומדים מבחינת העלות התקציבית של הצעת החוק הזאת. מקובל? בבקשה גברתי היועצת המשפטית.

יש רק הערה לנוסח - -

לפני כן רציתי אולי שאלה, נתון שאפשר למסור לנו כאן בישיבה. דובר על כך שרוב העובדים כאן הם עובדים זמניים, זאת אומרת שכעבור זמן הם ממילא עוברים לקבל דמי אבטלה או שאתה יכול לומר - - -

הם רואים את עצמם עוסקים בעבודה זמנית.

הם עוזבים מיוזמתם.

הם עוזבים מיוזמתם, אבל בערך - - -

לא לגבי החיילים המשוחררים אלה העובדים הרגילים באבטחה.

אני יכול למסור לך משהו יותר בדוק, מתוך ארבעת אלפים חמש מאות לצורך העיגול, זה היקף מוסדות והיקף האבטחה במוסדות במדינת ישראל, כאלפיים נשארים כל שנה, בעיקר בפריפריות ששם יש אבטלה כי שם רואים את העבודה כ- - - -

דווקא בפריפריות?

בפריפריות נשארים כי אפשרויות התעסוקה מוגבלות.

האם גם מכם אנחנו יכולים לקבל נתונים?

אני יכול להעביר לך נתונים, זה כבר נמשך מספר שנים, אתה יכול לקחת את המספר אלפיים כאבסולוטי, כאלפיים נשארים קבוע מספר שנים של ארבע שנים או חמש שנים.

אבל הטענה של דחיקת רגלי העובדים הקבועים על ידי חיילים משוחררים.

להיפך, אני אשמח לקבל, יש לי היום במצב נתון יש לי בערך כמאה וחמישים מקומות פנויים בערים. רק בירושלים יש מאה תקנים והכסף קיים ואין מאבטחים, ילדינו אינם מאובטחים.

אני לא יודע כי זה היבט אחר של הבעיה. אבל העובדה שכאשר אתה יוצא בהצהרה שילדנו לא מאובטחים, זה כאילו שאתה אומר שהמאבטחים הקיימים לא עושים את עבודתם נאמנה.

הוא אומר שאין עובדים. יש תקנים.

חסרים עובדים, זאת הכוונה שלי.

האיום הזה שכאילו עכשיו האנשים יצאו לאבטלה זה ההיפך, יכניסו עוד חיילים ויהיה לכולם מקום כי מחפשים עובדים, משוועים אליהם.

אני מבקש עוד בקשה מאנשי הביטוח הלאומי, כמה זמן יהיה נחוץ לכם כדי להעביר אלינו את הנתונים?

לא יותר משבוע.

תודה רבה, אנחנו לפחות מבחינת קנה המידה של הזמן אנחנו יכולים לקבוע המשך של הדיון.

יש לנו הערות למהות של הנוסח, אולי זה יוכל לקדם אותנו לדיון הבא. מבחינת הנוסח דובר כבר עכשיו על מוסד ציבור אחר שיקבע השר.

את רוצה להיכנס לניסוח, בבקשה.

אנחנו סברנו שהנוסח המוצע הוא קצת רחב כשבעצם הכוונה מצד אחד לאחזר בחזרה את מוסדות החינוך לגיל הרך ועד כיתה יב' שהיו בלוח ח' המדובר, וגם רצון להוסיף מוסדות חינוך נוספים שהם נכללים במסגרת רחבה יותר של חינוך מוסד על תיכוני כפי שאפשר למשל לראות בסעיף 19(כז) הגדרה בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, שמגדיר מוסד על תיכוני כמוסדות שונים שהוכרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה וזה בנוסף למוסדות להשכלה על תיכונית להשכלה מקצועית, טכנית או תורנית דתית. יש לנו בעצם דין ודברים לעניין הגדרת מוסד על תיכוני עם משרד החינוך שעד כמה רחבה ההגדרה מנקודת ההשקפה שלהם, אני מניח שנציג משרד החינוך יוכל להגיב.

על זה נציגות הלשכה המשפטית של המשרד החינוך.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך, יש לנו באמת הערה לנוסח, אגב זה לא הנוסח שמופיע כאן בנייר הזה ואני מקווה שכולם יודעים על מה אנחנו מדברים, אבל באמת בהגדרה של מוסד על תיכוני נכנסים מוסדות שהם בפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה, שבעניין הזה זה מאובטח מצוין עם כל הסעיפים בחוק המועצה להשכלה גבוהה שמפנים למכללות, לשלוחות, לאוניברסיטאות וכדומה.

וישנו סעיף קטן נוסף של היועצת המשפטית כאן, שמדבר על מוסד על תיכוני שמקנה השכלה, טכנית, תורנית דתית, בעניין הזה אנחנו חושבים שההגדרה היא מאוד מאוד רחבה, השאלה היא שאלה ערכית ואני לא קובעת, אני שואלת מה הוועדה רוצה? זאת אומרת שאם הוועדה רוצה שכל מקום שמקנה איזו השכלה יכנס,לרבות בתי ספר פרטיים לספרות או כל מוסד באשר הוא, אז ההגדרה הזאת מכסה את כולם, אבל אם הוועדה התכוונה באמת שבהצעת החוק שהציעה לעשות במרכז הרב, אני מנסה ללכת בכיוון המחשבה הזה ואני מקווה שאני לא טועה, אז באמת אנחנו מדברים על מוסדות על תיכוניים שהם עם איזו הלימה למדינה, בפיקוח, הכרה של המדינה, תקצוב של המדינה, ואז אנחנו צרכים לצמצם את ההגדרה ולהוסיף שלושה סייגים שהוועדה תחליט מה נכון בעיניה.

האחד מהם זה שהמדינה משתתפת בתקציבו, השני – ישנו בחוק אחר בחוק שהזכיר אייל בן ארי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, שמדובר במוסד שמעניק איזה שהוא הסמכה ממשלתית למשל הסמכה לרבנות בישיבות גבוהות וכדומה, בנוסף השלישי- אנחנו חושבים שכדי שלא יכנסו פה כל מיני מוסדות קיקיוניים למשל כל מיני כוללים של עשרה אנשים, לא נראה לי שזו הכוונה, לישיבות כמו מרכז הרב שהיא ישיבה מאוד רצינית וכדומה, אז באמת צריך אולי להוסיף את מספר האנשים באותו מקום, אלו הם הסייגים שאנחנו חושבים.

האם זה מקובל עליך חבר הכנסת.

מקובלים עלי שניים מתוך השלושה.

מהו השלישי?

אני אגיד, הנושא של תעודה, יש הרבה מאוד מוסדות, הנושא של תקצוב המדינה מקובל עלי, אבל בתקצוב הרחב לא הספציפי. גם הנושא של הגבלת המספר מקובל עלי כי באמת אין הכוונה שכל מי שפותח כולל פרטי או משהו קטן ששם יצטרכו, אלא מדובר על מוסדות. הנושא של תעודה זה לא. כי קחי למשל את ישיבת מרכז הרב, ישיבת מרכז הרב לא נותנת תעודות, אם מישהו שרוצה ללמוד הסמכה אז הולך ולומד והוא נבחן אצל רבנים לא אצל רבני הישיבה אפילו ואז הוא מקבל, יש כאלה שהולכים ללמוד, אבל המוסד כמוסד לא נותן, הם יושבים ולומדים. ולכן הנושא של תעודה בגופים האלה הוא לא רלוונטי, בכל ישיבות ההסדר, במכינות הקדם צבאיות נניח גם מכינה קדם צבאית, לא נותנים תעודה.

מכינות קדם צבאיות זה סיפור אחר, אני אתן לך דוגמה, תעודת בוגר שסיימת מכינה קדם צבאית.

כאן את נותנת תעודה שסיימת במוסד הזה, זאת לא נקראת תעודה כמו שמקביל למועצה להשכלה גבוהה שיש שם למשל תעודת BA או MA או משהו אחר של הנדסאי, כאן אין תעודות מהסוג הזה ולכן אני אומר שלהערכתי הסעיף הזה של תעודות צריך לרדת, ואני חושב שזה יהיה מקובל גם על היועצת המשפטית של הועדה.

אני חבר איגוד חברות אבטחת הטיולים בארץ. דובר רבות על מה ומי.

דובר כאן על מוסדות חינוך.

אני מחזיק בידי פסק דין של בית הדין לעבודה נגד המוסד לביטוח לאומי, פסק הדין אומר שמאבטחי מוסדות חינוך הם לאו דווקא מאבטחים בשער אלא מאבטחים שיוצאים עם בתי הספר לטיולים, אין הבדל בינהם לבין מאבטחים שנמצאים בשער. זה אומר שיש פה בערך בין אלף לאלף חמש מאות חיילים משוחררים, אנחנו מעסיקים תשעים ושמונה אחוזים חיילים משוחררים עד חצי שנה מיום השחרור שלהם, תשעים ושמונה אחוזים אנחנו מעסיקים אותם במשך חצי שנה אצלנו והם באמת באים לעשות את השלושה, ארבעה, חמישה חודשים ולנסוע לחוץ לארץ ופסק הדין הזה אומר שאין שום הבדל בין - - -

בין לימוד בכיתה לבין לימוד מחוץ לכיתה.

בין מאבטח בשער לבין מאבטח שיוצא איתו לטיול בין אם זה בהרי ירושלים, הרי אילת ובכל היוצא בזה.

אבל לא בטוח שהם יכנסו לעבודה מעודפת, הם לא צברו שישה חודשים הם לא צוברים את הכל.

זה בדיוק העניין, הם מאוד רוצים ומדובר במי שצבר. אבל אחת השאלות הכי פופולריות של מעומד זו השאלה האם יש עבודה מועדפת והתשובה כרגע היא לא.

האם אותו מאבטח שמאבטח בשער של המוסד, הוא גם זה שיוצא לטיול?

ממש לא, ממש לא. החברות הן אחרות לחלוטין.

אני אבקש אם כן את חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, לאן אתה רוצה להגיע עם זה?

אני הייתי מאוד שמח, ואני חושב שזה הגיוני ואני גם חושב שבפועל ללווי כזה לא יוצאים אנשים בני שישים וחבר'ה כאלה, אבל אני לא הייתי מציע להוסיף את זה לחוק כי המשמעות של זה שזה יכול להפיל את כל החוק כולו, לכן אני הייתי הולך בשיטה, לא הייתי רוצה להתבטא בלהרוג טורקי ולנצח, אבל קודם כל לאשר את זה על המוסדות ונצליח, תאמין לי שאני - - - -

זה יעבור בחוק.

על מה אתה דואג, רד מזה, בשלב הזה אל תעלה את זה כי אם נצטרך להכניס את זה לחוק היום זה יכול להפיל את החוק, אנחנו לא רוצים להפיל את החוק, מה אתה דואג? אם זה יהיה ככה אז יהיה.

אתה יודע מה? אם תקבל מתחת לחמישה מיליון שקל לשנה עכשיו ועוד מתחת לחמישה מיליון שקל בשנה הבאה אז יהיה אפשר לעשות, אבל אם אתה רוצה עשרה מיליון שקל השנה אתה סגרת, אין מה לעשות.

אני מבקש את נציג המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

לעניין הנוסח אני רוצה לציין שהסעיף המדובר בהצעה שמונחת על השולחן מדבר להוסיף סעיף לפרט ה' בלוח ח' מדבר בעצם על עבודה מועדפת. פרט ה' נכון להיום הוא כבר לא בתוקף, הוא היה כהוראת שעה עד לשנת 2004 והוא כרגע לא בתוקף. רצוי ראשית לבדוק אם צריך להחיות אותו בצורה כל שהיא להוסיף אליו את המוסדות החינוך הרלוונטיים.

בבקשה אדוני.

למיטב זכרוני סעיף 2 להצעת החוק שמדבר על תחולה, הדבר הזה גם מופיע גם בהצעת החוק של חבר הכנסת דוד אזולאי, שבא ומחייה את אותם פרטים.

החוק מת בשנת 2004 ואתה לא יכול להחיות אותו. צריך לכתוב אותו מחדש בסיפה.

מבחינת ההיסטוריה אנחנו צריכים לבדוק את הנוסח באמת, אבל מבחינת ההיסטוריה לפי מה שבדקנו ומצאנו שבאיזשהו שלב פירקו את תיקון 55 ואת הוראת השעה לשני חלקים. תיקון 55 לכאורה הכניס את אותם חמישה פרטים, הוא כאילו קיבל חיים עצמאיים.

זה עניין נוסחי, אולי הוועדה והיועצת המשפטית, ככה לא כתבתם כלום, כי בפרט אחד אתם כותבים.

מה שתסכמו בינכם מקובל עלי, מבחינתנו. אנחנו לא מבינים.

הדבר הכי קל זה להפגיש את עורכי הדין, לא צריך להתערב.

זו הערה טכנית ואנחנו נסגור. אבל יש כאן שאלה כי בפרט ה' יש עוד שתי פסקאות שהן לא מוסדות חינוך, וצריך להתייחס אליהן אם מכניסים אותן או לא מכניסים אותן, בפסקאות מדובר על תחבורה ציבורית, רכבות, אוטובוסים.

לזה התכוון המשורר?

לא, אנחנו מתכוונים למוסדות חינוך, כרגע נהרוג טורקי. לא רציתי להגיד משהו אחר להרוג.

צריך להתחשב ביכולת הביצוע שלנו, ביטוח הלאומי הוא זה שמבצע. אנחנו המוסד לביטוח לאומי ואנחנו לא משרד החינוך, אנחנו לא נדע לבדוק כמה אנשים לומדים במוסדות החינוך, אני מדבר על ההצעה שתהייה מגבלה של מספרים. אנחנו רוצים וכך היה בפרט ה' בנוסחו הקודם, שאלה יהיו מוסדות, לא חשוב לנו איזה אבל שהם יהיו מוסדות שהמדינה מכירה בהם.

אני חושב שהנושא הזה סגור.

דובר כאן על איזו הגבלה מספרית, אנחנו המוסד לביטוח לאומי לא יודע לבדוק כמה אנשים לומדים באיזה מוסד. המגבלה צריכה להיות באישור המדינה.

אישור של השר לקיומם של שני הקרטיריונים האחרים, האחד להשתתפות בתקציב ומספר התלמידים.

שלא נתבלבל. היום המדינה ממנת באחוזים שדיברתי קודם על השני שליש למוסדות חינוך שנושאים סמל מוסד, שזה כולל גני ילדים גיל חובה, גיל ילדים חובה ולא מעונות יום עד י"ב כולל, לפי חוק לימוד חובה במדינת ישראל, זאת אומרת שהמדינה היום לא מממנת לא אוניברסיטאות, לא כוללים, לא את סמינר לווינסקי למורים וכן הלאה הלאה. מה שהזכיר חבר הכנסת ניסן סלומינסקי בצדק, במרכז הרב המאבטח לא היה שלנו, אבל בפנימייה ליד שזו פנימייה שלנו שם כן היה מאבטח. מדובר על מוסד עם סמל מוסד, אם פותחים זווית כזאת, אבל לפי דעתי אם האוצר הגיע לעשרים ארבעים מיליון שקל, אולי הוא כבר שקלל את כל המוסדות האלה.

לא, הוא דיבר רק על זה.

אם הוא דיבר רק על זה, אז ניסן סלומינסקי זה - - -

מה שאני מציע זה שנישאר עם שני הקריטריונים, ולגבי ההצעה של הביטוח הלאומי צריכים למצוא פתרון או להעביר אישור.

אולי אישור של משרד החינוך לקיומם של שני הקריטריונים האלה.

או רשימה אפילו.

או להיוועץ עם שר החינוך.

כאן צריך להיות ברור, זה נשמע לי עמום, אנחנו רוצים לדעת שכל מוסד חינוך אומר זה המאבטח שלי. אני רוצה לדעת שמוסד הזה הוא מוסד שהוכר על ידי משרד החינוך או גוף אחר מגופי המדינה, הביטוח הלאומי לא מכיר מוסדות חינוך.

לכן אני אומר שאולי צריך ליצור רשימה של כל אותם המוסדות שזכאים לזה.

ככה המועצה להשכלה גבוהה מטפלת.

אני לא מדבר על אוניברסיטאות. הם לא בעניין שלנו בכלל, בהם המועצה להשכלה גובהה מטפלת.

רבותיי, אני מבקש שכל הנושאים שעדיין לא מספיק מלובנים, אנא לשבת יחד - הייעוץ המשפטי יחד עורכי הדין ועם הביטוח הלאומי ולקראת הישיבה הבאה, ואני אחטא ולא אומר מתי היא תהייה כי הכל תלוי במנהלת שלי, אז לקראת הישיבה הבאה אני מבקש שהחומר יהיה מוכן ושהיה אפשר לדון בזה באופן ענייני.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00