PAGE
23
ועדת החינוך, התרבות והספורט
1.1.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 335
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ג בטבת תשס"ח (1 בינואר 2008), שעה 11:00

מצב האנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

שמואל הלפרט

מרינה סולודקין

רונית תירוש

חברת הכנסת קולט אביטל

סוניה מיכאלי – מדענית ראשית, המשרד לקליטת עלייה

אביבה רז שכטר – מנהל המח' למעקב באנטישמיות, משרד החוץ

משה זעפרני – מפקח ארצי על מורשת קהילות ישראל, משרד החינוך

אילנה לוי – מחלקת קשרי חוץ, משרד המדע התרבות והספורט

עמוס חרמון – חבר ההנהלה הציונית ויו"ר הוועדה לחינוך, הסוכנות היהודית

גלית אייזמן – ממונה תחום מחקר וקשרי חוץ, מועצה להשכלה גבוהה

אריק קפלן – יועץ השר לנושאי חבר ותפוצות, משרד ראש הממשלה

איילת זליג טישלר – הוועד היהודי האמריקאי

נציגי אגודות הסטודנטים, וסטודנטים מרחבי הארץ והעולם

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

מצב האנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

מיכאל מלכיאור- יו"ר

בוקר טוב, זוהי הזדמנות מיוחדת לנו בכנסת ובועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לארח קבוצה מיוחדת של מנהיגי סטודנטים יהודיים מכל העולם, ביחד עם יושבת הראש הפעילה והמצליחה של ארגון ווג'ס תמר שחורי שאנו גאים בה כיושבת הראש הישראלית של הארגון העולמי של סטודנטים יהודיים. אנחנו החלטנו לנצל ישיבה זו כדי לדון במצב בקמפוסים בכל רחבי העולם.

אנחנו נשמע תיאורים קצרים מחמישה מקומות שונים על מה שמתרחש שם. אני זכיתי להקדמה קצרה לכך הואיל והיה לי הכבוד לבלות את השבת יחד עם קבוצה זאת. דיברנו על דברים רבים שהם על סדר היום היהודי אבל שמעתי גם דברים שגרמו לי להיות יותר מודאג ממה שכבר הייתי מודאג וגם ממה שאנחנו עושים כאן בישראל וצריכים לעשות בתחום זה. לכן, אני סבור שהיה זה אך טבעי להעלות זאת.

אני רוצה עוד לומר כי נמצאות איתנו שתי חברות כנסת חשובות מאד, שתיהן מאד פעילות, בתחום העולם היהודי בסוגיות של אנטישמיות, אנטי ציונות, חברות הכנסת קולט אביטל ומרינה סולודקין. שתיהן היו חולות לאחרונה אך היה להם חשוב להיות כאן אתכם במפגש בכנסת וכמובן מתי שהן תרצנה להשתתף בדיון, זו המסורת כאן, יש לנו זכויות מיוחדות לחברי הכנסת שהם יכולים להשתתף מתי שהם רוצים, לשאול מתי שנראה להם ולדבר מתי שהם רוצים. אולם זה המקום היחידי שיש לנו זכויות מיוחדות אלה, בדרך כלל חברי הכנסת הם מהצד האחר של הזכויות.

יש כאן גם נציגים ממשרדי ממשלה שונים, מצטרפת אלינו גם חברת הכנסת רונית תירוש. אין לנו בדרך כלל רוב נשי לצערנו בכנסת אך שמגיעים לסוגיות האמיתיות של ערכים ומאבק לדברים אמיתיים, פתאום הרוב הופך להיות נשי ואני מקווה שאתם מעריכים זאת.

יש לנו כאן נציגים ממשרד החינוך, משרד החוץ, משרד המדע והתרבות, ומשרד העליה והקליטה וכן חברי הנהלה מהסוכנות היהודית ונציגות מועצת האקדמיה הישראלית בשם כל האוניברסיטאות.

כך שיש לנו נציגות טובה של אלה שיכולים באמת לממש החלטות שאולי יתקבלו במהלך המפגש. אך תחילה יש לי הכבוד להרשות ליושבת הראש תמר לפתוח את המפגש בבקשה.

תמר שחורי

תודה רבה לך על קיום מפגש זה. אדוני יושב הראש מלכיאור כפי שאמרת היית אורח הכבוד באירוח השבת ואנשים מעריצים אותך ולא הפסיקו לדבר עליך. כבוד גדול הוא להיות כאן בכנסת במפגש זה. כפי שאתם יודעים ארגון ווג'ס קיים מזה שמונים ושלוש שנים. הוא הוקם ב-1924 כאשר יושב הראש הראשון שלו היה אלברט איינשטיין. במהלך השנים הוא היה במה אמיתית לצמיחת מנהיגים. היה לנו את חיים הרצוג שהיה נשיא מדינת ישראל, כמו יושב הראש אבא אבן ורבים אחרים.

אנו מורכבים משישה אגודים יבשתיים, ויש לנו את הנציגים שלהם כאן, ויותר מחמישים אגודים לאומיים מסביב לעולם. זהו ארגון המטריה היחיד לליכוד סטודנטים יהודיים בכל רחבי העולם. אנו מטפלים בתוכניות הנהגה, בהסברה, בהגנה על ישראל בקמפוסים שונים בחו"ל, הזהות היהודית וכן הלאה.
כישראלית אני יכולה לומר לכם כי אני מאמינה שהקשר בין ישראל והקהילות היהודית בחוץ לארץ הוא באמת חשוב. אחד הדברים, רק אתמול קבענו את סדר היום שלנו; אמרנו שאנחנו רוצים ליצור אומה יהודית אחת. כפי שתוכלו לשמוע מהסטודנטים פה בתוך מספר דקות היה עליהם להתמודד פעמים רבות עם המציאות פה בישראל ובמה שישראל עושה.

הם צריכים להיות המשקיעים שלנו בקמפוסים בחוץ לארץ. אני יכולה לומר לכם שלדעתי הקמפוסים הם הזירה הראשית לפעולה בימים אלה נגד תופעת האנטישמיות וגם נגד תופעת האנטי ישראל כיוון ששם יש לנו את מנהיגות העתיד, לא רק של העולם היהודי אלא גם של העולם הלא יהודי. אנחנו ניסינו פעמים רבות להביא מנהיגי סטודנטים לא יהודים לישראל כדי שהם ידעו מה מתרחש כאן ויהיו הסנגורים שלנו גם כן.

אנחנו יכולים לראות בזמן הזה, בשנים האחרונות, ואני הייתי בבריטניה ויש לנו נציג שם שידבר על זה, יש קבוצות פלשתינאיות רבות בקמפוסים שונים שהולכות ומתחזקות יותר ויותר. תופעות רבות שאני ראיתי אותן כאנטישמיות הן בצורה של שנאה כלפי ישראל אבל אני סבורה שזה בדיוק אותו דבר.

אני רוצה לדון אתכם ואולי לחשוב כיצד ממשלת ישראל יכולה לעזור. כיצד אנחנו יכולים ליצור אומה יהודית מאוחדת כיוון שישראל היא המדינה ליהודים בכללותם לא רק לישראלים.

אדוני יושב הראש, שוב תודה על קיום המפגש הזה. האם אתה רוצה שנתחיל עם הנציגים שלנו?

מיכאל מלכיאור- יו"ר


כן.

תמר שחורי


הרשו לי להזמין את דויד באלס הוא סגן נשיא הפדרציה הקנדית של הסטודנטים היהודיים.

דויד באלס

תודה לכם על הזמנתכם אותנו לכאן. שמי דויד באלס ואני מהפדרציה הקנדית של הסטודנטים היהודים. קנדה למרבה הצער היתה בעבר ידועה במדינה עם בעיות רבות עם סטודנטים יהודים בקמפוסים מונקובר עד העיר. סוגיות מסויימות רק בחמש השנים האחרונות כוללות את האירוע כאשר בנימין נתניהו היה אמור לנאום באוניברסיטת פורטר והיתה לכך מחאה לוחמנית של קבוצות פלשתינאים שאיימו על הפקולטה, ההנהלה, הסטודנטים ואמצעי התקשורת ולא אפשרו לו לדבר והוא לא יכול היה לשאת נאום.

דוגמאות אחרות יותר מודרניות שארעו לאחרונה, וכמה מהן ארעו בקמפוס שלי, היו נקודת בקורת בולטת כאשר קבוצות פלשתינאים הקימו פשוטו כמשמעו נקודת בקורת מזוייפת באמצע הקמפוס וכל פעם שסטודנטים ניסו לעבור ליד או דרכה הם נעצרו. החלק הגרוע ביותר הוא שרוב התוכניות אלה מתבצעות במהלך חגים יהודיים כך שהיהודים לא יכולים להיות שם ולהאבק בזה, היהודים לא יכולים להיות שם כדי לעצור זאת.

בפעם האחרונה שהם הקימו נקודת בקורת בולטת באוניברסיטה שלי, שזו האוניברסיטה של אונטריו המערבית, זה היה במהלך חג הפסח לא היו שם יהודים ולא יכולנו לעשות דבר. דוגמאות אחרות הן גדר ההפרדה הישראלית שגורמת למחאות עצומות בכל הקמפוסים בכל רחבי קנדה.

אני סבור שמה שתמרה אמרה קודם באמת תואם למה שקורה בקרב הסטודנטים הקנדיים שהצורה החדשה של האנטישמיות איננה אנטישמיות. "אתה יהודי ואני הולך לדבר לא בגלל שאתה יהודי. בגלל שאתה ציוני ומאמין בישראל" וזו הצורה החדשה של אנטישמיות, זו הצורה החדשה לתקוף יהודים על ידי תקיפת ישראל. כל דרך אפשרית בפברוק עובדות ובנסיון לפנות לרגש באמצעות מידע לא נכון. למרבה המזל המצב הולך ומשתפר בקנדה.

באמצעות תוכניות התקרבות עם ארגונים לא יהודיים שבהן התמקדה הפדרציה הקנדית של הסטודנטים היהודים היינו מסוגלים לרסן את קולם של ארגוני הסטודנטים הפלשתינאים בקמפוסים ובקהילות גדולות יותר. היינו מסוגלים לגרום להם להסתכסך עם אמצעי התקשורת הן של הקמפוס והן הלאומיים אבל גם עם ממשל ומינהל הסטודנטים.

דוגמה אחרונה לכך היא הצעה שהגישה הפדרציה הקנדית של הסטודנטים להטיל חרם וסנקציות על ישראל. הפדרציה הקנדית של הסטודנטים מייצגת שישים אחוז ממועצת הסטודנטים בקנדה. באמצעות מסע שתדלנות נמרץ ותודות לרשת התקשורת הצלחנו לבנות עם הארגונים הלא יהודיים היינו מסוגלים לעצור זאת בישיבת המליאה של האסיפה הכללית של המועצה.

מיכאל מלכיאור- יו"ר

לא כולם יודעים מה היא המועצה.

דויד באלס


זוהי הפדרציה הקנדית של הסטודנטים אני מצטער והיא ארגון הגג של מועצות סטודנטים רבות. כך בישיבת המליאה היתה לנו האפשרות ברוב של שני שליש מקולות הסטודנטים שאינם יהודים שהצביעו נגד אפילו העלאת ההצעה לסדר היום ולמנוע אפילו דיון. בדרך של החלפת דעות וחילופים רשמיים בין אוניברסיטאות ישראליות וקנדיות הצלחנו לשוות פנים אנושיות לישראליים ולחברה הישראלית המגוונת.


באמצעות תוכנית בין דתית שיש לנו כמעט בכל קמפוס ואני אתן דוגמה אחת שאנחנו קוראים לה "סוכמאדן" שמשמעותה בבסיס היא שבמהלך רמדאן וסוכות אנחנו מזמינים את התאחדות הסטודנטים המוסלמים והתאחדות הסטודנטים הפלשתינאים לסעודה בתום הצום בסוכה שלנו כדי לחגוג את החג שלנו שם, וכן כדי ליצור דיאלוג והבנה שכל כך דרושים כדי לקדם מודל החלפת דעות בין הקהילות.


המטרה של כל דבר שאנחנו עושים בקמפוסים, המטרה של הפדרציה הקנדית של הסטודנטים היהודים היא להבטיח את הבטחון והבטיחות של כל הסטודנטים היהודים בכל קמפוס בקנדה. אני יכול גם להגיד, אחרי שהייתי באסיפה הכללית של ווג'ס, כי קנדה מחוייבת לסייע לארגוני הסטודנטים מאמריקה הלטינית עד ארצות הברית ובכל העולם כדי להבטיח שאף סטודנט יהודי לא יתעורר בבוקר ויפחד ללכת לאוניברסיטה. תודה לכם.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


יש לנו מסורת בכנסת שאנחנו לא מוחאים כפיים וזה היה חריג. בהמשך המפגש אנחנו רק נניע ראשנו בהסכמה ונגיע להחלטות בהתאם אך לא נמחא כפיים.

שיינה ג'ונסון


אני מבריטניה. תודה רבה על הזמנתנו לישראל. אני הייתי רוצה רק לומר שיש אנטישמיות בקמפוסים של בריטניה אך איגוד הסטודנטים היהודיים פועל היטב בסוגיות אלה וזאת מכמה סיבות. ראשית מכיוון שיש לו מבנה ארגוני טוב מאד, בנוסף אנחנו תמיד נוקטים בפעולות מנע, אנחנו קובעים סדר יום ומשתדלים לא להיות בעמדת תגובה ככל שניתן.

מאד חשוב שיש לנו יחסים טובים מאד עם הקרן להבטחת הקהילה בבריטניה שמאד תומכת בסוגיות הנוגעות לאנטישמיות ואנטי ציונות והחשוב ביותר מכיוון שיש לנו פעילים בהתנדבות של ווג'ס המוקדשים לנו ולאימון שלנו בבריטניה והם מקדישים זמן לתמיכה אחד בשני ופועלים באמצעות פעולות מנע.


אני הייתי רוצה לציין מספר דברים שמתרחשים בקמפוסים שאנחנו עומדים להאבק בהם. ראשית, אנחנו מארגנים אירועי חינוך בקמפוסים. יש לנו את שבוע המודעות לישראל, שבוע מודעות ליהדות כדי להראות חלקים שונים של ישראל, הצד התרבותי ולפתוח בדיאלוג עם אנשים כך שהם יוכלו לבוא לדיון. לכמה מהם זו יכולה להיות הפעם הראשונה שהם נפגשים עם סטודנטים יהודיים וזו יכולה להיות באמת שיחה מושכלת ומעניינת.


יש עוד הרבה עבודות בין דתיות שאנחנו יוזמים במישור המקומי וכרגע יש לנו קבוצה של סטודנטים במסע הנקרא "מנהיגות" מסע פעילות פוליטית והם נמצאים בישראל ולומדים על המצב, מבקרים במקומות שונים והם יבקרו בשדרות וכשיחזרו בחזרה לקמפוס הם יהיה מנהיגי הלוחמים בקמפוס באנטי ציונות.

יש לנו גם חמישה מסעות לסטודנטים לא יהודיים השנה לנושאי משרה מאוגדים בשנת שבתון מהאגוד הלאומי של הסטודנטים כך שהם מתחייבים להבין את הסוגיות או אפילו אם אינם מבינים ומסכימים הם יכולים לראות שיש מצב מסובך בישראל וזה לא מצב של שחור ולבן ולחשוב על הדברים שהם עשויים לשמוע בקמפוס.


אנחנו מנהלים מסע תעמולה מאד חזק בעניין דרפור ומסע תעמולה של נשים שהתחיל בשנים האחרונות "אמור לא עוד רצח עם". זה חשוב באמת שיראו אותנו הסטודנטים היהודים בקמפוס הדואגים לסוגיות אחרות ולא נלחמים תמיד רק עבור ישראל אלא אנחנו דואגים לקשת הרחבה של הדברים שכל הסטודנטים צריכים באמת לדאוג להם.


בקמפוס במנצ'סטר בצפון אנגליה היתה ברית עם Almajaוהסטודנטים היהודים ניסו להעביר עצומה חיובית האומרת שצריך להיות מנדט וכי Almaja צריכה להפחית טירור. העצומה נכשלה והיו סטודנטים יהודים שנקראו גזענים בגלל הנסיון להעביר את העצומה וזה היה מאד קשה עבורם.


באוקספורד היו לנו גם בעיות עם הימין הקיצוני ועם ניק גריפין מהמפלגה הנציונאלית הבריטית שהוזמן לקמפוס וכן דיויד אירוינג מכחיש השואה. הסטודנטים, אנחנו התחברנו כולם ביחד והפגנו ולא היו אלה רק סטודנטים יהודיים שהרגישו מאויימים בקמפוס, היו גם נערות מוסלמיים שסבלו מאיומים אישיים.

אנחנו מתנסים גם בעלייה חזקה בהזדהות עם השמאל הקיצוני כמו הסטודנטים הסוציאליסטיים ואנחנו רואים דיונים על גדר ההפרדה בהם סטודנטים יהודים מגיבים ומנסים לבצע פעולות מנע כדי להראות שאנחנו כסטודנטים יהודיים שוחרים שלום ואנחנו לא מדברים על הדברים הרעים שמתרחשים.

חשוב למדי, היינו צריכים גם להתמודד עם החרם האקדמי בבריטניה. אני עצמי הלכתי עם תמר לקונגרס UCU וניהלנו מסע תעמולה שם, דיברנו עם הצירים וכשחזרנו הסטודנטים באמת תפסו מנהיגות יחד עם אגוד הסטודנטים היהודיים כדי לאסוף עצומה ליושב ראש UCU וניהלנו מסעות תעמולה בקמפוסים תחת הכותרת "בנו גשר לא חרם" והשתמשנו בזה גם בהתמודדות במישור המקומי עם חרם הצרכנים את ישראל.

בסופו של דבר הוכנע החרם כאשר עורכי דין הצהירו כי למעשה חרם אקדמי הוא בלתי חוקי. אבל הסטודנטים היו מעורבים באופן מסויים והיו מאד נמרצים במטרה להכניעו. הדבר החשוב שיש לציין שההצעה הזאת באה מהמיעוט והיא לא מייצגת את מריבת האוניברסיטאות, אגודים אוניברסיטאיים ואת הארגון הלאומי של הסטודנטים והכי חשוב הוא שהמרצים יצאו נגד החרם.

אני הייתי רוצה לסיים באומרי כי כאשר התנסינו באנטישמיות אנחנו הצלחנו להתמודד בזה על ידי גיוס באמצעות פעילי ווג'ס שלנו והם המנצחים הגדולים ביותר במאבק. תודה רבה לכם.

מיכאל מלכיאור- יו"ר

תודה לך. אני הייתי רוצה לשאול אותך השאלה וגם חברת הכנסת קולט תשאל אותך. אני הייתי רוצה לשאול אותך, את דיברת על עבודה מאד חשובה שאת עושה. אני הרגשתי גם בשבת עם הקנדיים והבריטיים שאת גם מרגישה שניתן לעשות יותר מכאן, שיש משהו, אם תוכלי להתייחס לזה במילה. אנחנו נשוחח על כך מאוחר יותר במפגש. קולט בבקשה.

ח"כ קולט אביטל


למעשה אני רוצה לשאול פחות או יותר את אותה שאלה כיוון שאנחנו עומדים לשמוע עליה ממך. האם תוכלי להתייחס לשאלה ולשאלה נוספת שיש לי. כמה בפעילותך אשר דרשה הרבה מאד אמצעים סבלנות וכדומה את הרגשת תמיכה מהקהילה היהודית המקומית? מה היא המעורבות של הקהילה? בכמה הם באים אכן לעזרתך באמצעים מכל סוג, אם את צריכה להביא נושא או אם את זקוקה לתמיכה כספית וכיוצא בזה כמה פעילות נעשתה על ידך וכמה תמיכה יכולה להיות?

מיכאל מלכיאור- יו"ר

השאלה שלך מאד ברורה. האם את יכולה להתייחס לכך?

שיינה ג'ונסון


כפי שהזכרתי בדברי אנחנו עובדים מאד בקירוב עם הקרן לאבטחת הקהילה בבריטניה והם מאד תומכים בסטודנטים. יש להם פעילים סטודנטים בקמפוסים שעובדים מאד בקירוב גם במישור המקומי. אנחנו גם נוכחים שם כאגוד הסטודנטים היהודיים. אני נסעתי כנציגה לקונגרס הממשי כדי לשמוע מה נאמר שם. מובן מאליו שיש לנו תמיכה רבה. רבות מהקהילות חותמות על עצומות ופועלות מאד בקירוב עם חברים בפרלמנט וכיוצא בזה.

מה שאני רציתי לבקש, במונחים של תמיכה מישראל, הוא שהויכוח בקמפוסים הוא מקוטב ולפעמים אנחנו מתמודדים באופוזיציה בקמפוס, אנחנו צריכים לעמוד מול אנשים שאומרים "הויכוח שלכם אינו מבוסס כמו שלי. אני חייתי למעשה בפלשתינה אני פלשתינאי" ומאד קשה כיהודי בגולה להתווכח עם אדם כזה.

ח"כ קולט אביטל

האם יש ישראלים?

שיינה ג'ונסון


יש כמה אבל אני באמת מרגישה שצריכים להיות יותר. אני מרגישה שצריכה להיות תוכנית רשמית. אני יודעת שקיימת תוכנית עץ הזית אבל חילופי סטודנטים מיוחדים, מלגות. כמעט כמו סטודנט בסוג מסויים של שליחות הבא ומייצג את ישראל ומראה שיש יותר דו קיום מיושב, סוג של קול בקמפוס של אנשים הגרים באזור. אני הייתי רוצה לדעת אם בתוך מערכת החינוך שלכם יש אפשרות כזו, מה אתם יכולים לעשות?

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אנחנו נדבר על כך. חשוב לשמוע וגם מה שקולט יודעת, לא בהכרח, כל אחד יודע, לפעמים דווקא הישראליים שנמצאים בקמפוסים מסויימים הקולות שלהם לא בדיוק עוזרים בהקשר זה. אני רק אומר שזה,

שיינה ג'ונסון


זו שאלה של בחירה והשליחים,

מיכאל מלכיאור- יו"ר


זו הצעה בפועל.

ח"כ מרינה סולודקין

אני רוצה לשאול אותך מה הם מקורות המידע שיש לך על ישראל? האם את קוראת את הג'רוזלם פוסט, שלדעתי אפשר ללמוד ממנו היטב מה קורה פה? כי אני שמעתי ממישהו שהפלשתינאים הולכים ומתחזקים בקמפוסים. את רואה, ההגדרה היא מוטעית הם מאד חלשים, הם יכולים להיות תוקפנים אבל הם מאד חלשים. לנו יש מאבק פנימי בעזה בין הפלשתינאים והרבה אחרים. העמדה שלנו צריכה להיות לפחות שהם חלשים ואנחנו צודקים.

שיינה ג'ונסון


כן מה שאני מתכוונת יש לנו שליח, יש לנו עובד חינוכי באגוד הסטודנטים היהודיים ואנחנו פועלים מאד בקירוב עם המגבית היהודית המאוחדת במתן ביחד של מקורות חינוכיים להתמודדות בקמפוסים ואנחנו עושים זאת בשבוע המודעות הישראלי ושבוע המודעות היהודי. אנחנו משתדלים לא להפריד בין השתי הסוגיות אנחנו מנסים להגיד "ישראל משולבת בצורה בלתי הפיכה בקיום היהודי, היא מדינה יהודית ולא ניתן להפריד ביניהן". אני מתכוונת שאנחנו עושים את העבודה הזו גם בקמפוסים.

מיכאל מלכיאור- יו"ר

תודה רבה. בואו נמשיך.

תמר שחורי

יש שיתוף פעולה חדש בין ווג'ס והילל בצפון אמריקה ויש לנו קבוצה חדשה הנקראת "ווג'ס אמריקה" אגוד הסטודנטים היהודים האמריקני ואבי כאן שהוא גם מהילל וגם מייצג קבוצה זו עומד לתת לנו דיווח על הקמפוסים בארצות הברית.

אבי מאיר


שמי אבי מאיר אני איש ברונפמן בהילל, הקרן למען חיים יהודיים בקמפוס שבסיסו בוושינגטון. אני היום כאן כדי לדבר על המצב בנוגע לישראל ואנטישמיות בקמפוסים בכל ארצות הברית.


המצב בארצות הברית מסובך אבל בשום פנים ואופן הוא לא נורא. מצד אחד סטודנטים מתנסים בתקריות עם רגשות אנטישמיות ואנטי ישראליות אבל מצד שני הם גם מהללים את יהדותם ועומדים עליה כפי שמעולם לא עשו כך.


בשנים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות הליגה נגד השמצה דיווחה כי היו מאתים ושישים תקריות אנטישמיות בקמפוסים של המכללות בארצות הברית באותו זמן הוציא הילל ב-2006 דיווח הקובע כי חמישים ואחד אחוזים מתלמידי המכללות בארה"ב הרגישו שהם התנסו באנטישמיות בצורות שונות במהלך הזמן בקמפוס או בבית הספר התיכון.


שיא תקריות אלה במובן של חוסר בטחון והתמודדות עם הנעשה בקמפוס היה קרוב לודאי במהלך שיא האינתיפאדה השנייה. מרץ 2002 היה זמן מורכב במיוחד בקמפוסים של המכללות בארה"ב, זמן מאד טעון גם כן. ב-2005 הועדה לזכויות האזרח האמריקאית יצאה בדיווח המתייחס לאנטישמיות בקמפוס כבעיה רצינית ובמיוחד ציינה את האנטישמיות המסוות ברטוריקה אנטי ציונית או אנטי ישראלית.


ברור שזו סוגיה סבוכה הדורשת הרבה מאד מחשבה ושיקול דעת. פרופסור אלן דרשביץ מאוניברסיטת הרווארד מעדיף להעמיד להתמודדות את הבקורת שלו ומציע פרס כספי למי שמסוגל להצביע על חבר, מנהיג קהילה יהודית מאורגנת שיכול להשוות בקו ישר בין רק בקורת על מדינת ישראל ואנטישמיות. אני חושב שחשוב מאד שנשרטט קו מבחין ברור בין השניים כי בעוד שאחד נבלע בשני לעתים קרובות, השניים אינם בהכרח אותו דבר.

דוגמאות למורכבות יש כמובן אבל הסטודנטים בקמפוסים של ארה"ב הגיבו לכך. ישראל והקואליציה של הקמפוסים שהיא שותפות של הילל וקרן צ'רלס ושוסטרמן, קואליציה הכוללת שלושים ואחד ארגונים שונים החוצה קשת רחבה של פוליטיקה ודת של הקהילה היהודית האמריקאית מעורבת מאד בחזית הקדמית של המאבק בתופעות אלה בקמפוסים של ארה"ב.


אני עצמי הייתי מעורב למעשה באירוע שאירע מוקדם או בשנה שעברה בקמפוס אוניברסיטת קולמביה כאשר הנשיא של אירן אחמדינג'אד בא לביקור. אני באופן אישי הייתי המום מגודש הרגשות של הקהילה וההתלהבות של כל המלומדים מביניהם,

מיכאל מלכיאור- יו"ר

איזה קהילה?

אבי מאיר


הקהילה של ניו יורק, הקהילה היהודית בניו יורק והתחכום שהסטודנטים הציגו בהתמודדות עם המצב בקמפוס. הסטודנטים גייסו עשרים וחמש ארגוני סטודנטים מכל מגוון הקמפוסים, מברית הסטודנטים האיראניים בקמפוס עד ארגון ההומוסקסואליים בקמפוס האוניברסיטה. היה להם יום שלם כדי להתבטא ואליו הם הזמינו חברים של הארגונים לקום ולהביע בקול את דאגתם בנוגע לנוכחות של אחמדינג'אד בקמפוס. אני שמעתי ויכוח ודיון שלא יאמנו ויצאתי משם מאד מחוזק ומאד בטוח בתחושה שלי למה שהסטודנטים מסוגלים לעשות.


במקום אחר בארצות הברית ובמקומות אחרים בהם היו עימותים למשל עם פרופסור וולטר מאירשימיר מהרווארד ואוניברסיטת שיקגו. לנו היתה בעיה עם הפרסומים שלהם על השדולה הישראלית אולם הסטודנטים היו שוב בחזית הקדמית של המאבק בהם במסע תעמולה של מידע על זכותה של ישראל להתקיים ועל זכויותיהם של יהודי ארה"ב להביע את עמדתם ברבים ולתמוך בגלוי בישראל וביהודים באופן כללי.


אך זה כפי שאמרתי לא כל כך נורא, הסטודנטים לא תמיד במגננה. הסטודנטים כפי שאמרתי עומדים על שלהם ושומרים על היהדות שלהם יותר מאי פעם. הסטודנטים חילצו את השבת מארוחות שבת של אלף איש לארוחות קטנות ויותר אינטימיות בבתי האוניברסיטה. הסטודנטים משתתפים במסעות אחרים לחלקים של ארצות הברית שנפגעו מהוריקן קתרינה כמו גם במקומות אחרים בעולם והם מעורבים בהרחבה במספר גדול מאד של קבוצות סטודנטים, ארגונים, בתוכניות המוקדשים להלל ולשמר את היהדות שלהם בכל רחבי ארצות הברית.


שוב, כפי שאמרתי המצב מאתגר, לעתים קרובות מורכב אבל לא נורא ואנחנו מצפים לחזק את חיי יהודי ארה"ב עתה ובעתיד.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אני חושב שיותר בריא שאתה כאן כי כשאני בקמפוס בארצות הברית אני שומע כמה נורא שם אך כשאתה כאן ואתה שומע מה מתרחש בקמפוסים באירופה וקנדה ומקומות אחרים אתה מקבל נקודת מבט מסויימת על הדברים שלפעמים נחוצה. חברת הכנסת רונית תירוש מבקשת לשאול אותך או להגיב.

ח"כ רונית תירוש


תודה לך. ראשית אני הייתי רוצה להודות לכם מאד כי אתם בחזית של יחסי הציבור של ישראל ואני יודעת שזה לא קל וזה אתגר גדול להתמודד איתו. אני רק רוצה לספר לך מה שאני הצעתי, אני חושבת לפני יותר משנה, אני הצעתי ששרת החוץ גב' ציפי לבני תקים בכל מדינה מעין שירות הכשרה כדי להעניק לכם כלים, ידע ומידע שאתם בודאי זקוקים להם מאד על מנת לקיים דיאלוג, לנהל ויכוח וכל מה שאתם צריכים לעשות שם.


היא אהבה את הרעיון מאד אך אני יכולה לנחש ששום דבר עוד לא קרה כי אני שאלתי את יושב הראש מר מלכיאור "כיצד אתה מקבל את המידע" הוא אמר "ספונטני מכל מדינה". זה לא צריך להיות כך כי אתם משמשים כשגרירים של ישראל בנקודות ובעמדות מאד דרמטיות וחשובות במיוחד באוניברסיטאות. לכן אני הולכת לחדש, לא את הבקשה, אלא את ההצעה שלי.


אני באמת הייתי רוצה לדעת לידע האישי שלי מה היא הסוגיה או ההאשמה החמורה ביותר שהיה עליך להתמודד איתה ולא היו לך מספיק תשובות ואתה מרגיש חלש במידה במה בויכוח שיש לך? אני פותחת את השאלה, בבקשה.

אבי מאיר

אחת הסוגיות המורכבת ביותר עתה בקמפוס היא הקריאות לבטל את הרעיון של פתרון שתי מדינות ובמקום זה לתמוך ברעיון של פתרון מדינה אחת. זה הפך להיות בעייתי בצורה קיצונית.

רונית תירוש

איזה חוג תומך בכך?

אבי מאיר


בדרך כלל החוג השמאלי, הם אלה שמקדמים רעיון זה בצורה נמרצת ביותר.

רונית תירוש


החוג השמאלי הפוסט ציוניים?

אבי מאיר


כן זה מאד מציק ומאד מדאיג.

רונית תירוש

אני יודעת שבבריטניה היה ועידה גדולה על כך.

תמר שחורי


היתה ועידה על פתרון מדינה אחת שאירח אותה בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה בלונדון. זה התקיים למעשה בסוף השבוע במשך השבת והיה מאד קשה להתגייס כנגד זה.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


דרך אגב אנחנו נעניק לכם עזרה רבנית לכך שתוכלו להשתתף באירועים כאלה בשבתות ובפסח וכדומה, אנחנו נעזור לכם בכך.

אבי מאיר


אני הייתי אומר שזו כנראה הבעיה המדאיגה ביותר שעלתה בקמפוסים כמו גם לדוגמה המאמצים להפחית את החשיבות של האיום האירני על ישראל. היו נסיונות להפחית את האיום למינימום ואני סבור שאף זה מדאיג ומזיק. באופן כללי אני חושב שהמפתח העיקרי לכך הוא החינוך. אני מצאתי שכאשר אנשים משכילים יותר ויותר מודעים למצב בשטח הם נוטים יותר לתמוך במדינת ישראל.


סטודנטים בקמפוסים בכל רחבי ארצות הברית רואים בשגרירות הישראלית והיועצים המקומיים כמקור למידע והם מאד מודעים למה שקורה מתוך הגלישה באינטרנט. אין מחסור במידע אבל סוכנות מרכזית שתהיה מוקדשת לסיוע באספקת מידע לסוגיו השונים תהיה מאד מועילה לדעתי.


אבל המקרה כאן שונה במקצת משום שבקנדה נראה כי כל אחד, שמאלני, ימני, ומרכזי כולל עכשיו את עובדי הדואר הקוראים לחרם, מניעה וסנקציות על ישראל. נראה שאף אחד אינו מבין את המשמעות של זה וכאשר אנחנו מנסים להסביר את הרעיון שתהיה סוכנות או מחלקה בכל מדינה שתהיה מסוגלת לסייע לסטודנטים או אפילו לא רק לסטודנטים כי כל מי שמנסה לעבוד בקהילה ולייצג את ישראל, וכמו שאת אמרת, לפעול כשגריר למען ישראל חשוב כל כך לתת לו את המסר הזה את האמירה האחת הזאת.


כאשר ניסינו לסייע בעניין החרם האקדמי בבריטניה לכל אחד בקהילה היה את אותו מסר שהיה "זה מבטל את החופש האקדמי" מה שנכון כי זה מבטל את החופש האקדמי וזה הפך להיות מה שכל אחד ראה שזו המשמעות. אם היתה לנו סוכנות כזאת אז מסביב לעולם היה אותו מסר ואז זה מסר חזק מאד.

רונית תירוש

מה עם הג'רוזלם פוסט מעניין אם אתם קוראים אותו או לא?

מיכאל מלכיאור- יו"ר


דרך אגב היה מאמר הבוקר שקראתי בג'רוזלם פוסט על המפגש היום.

תמר שחורי


ג'פרסון של SAJS אגוד דרום אפריקה לסטודנטים יהודיים.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אנחנו שומעים עכשיו את דרום אפריקה.

ג'סיקה

אנטישמיות אינה חלק מהתרבות של דרום אפריקה והיהודים בדרך כלל היו מאד מקובלים בקהילות של דרום אפריקה ובחיי הקמפוסים והאוניברסיטאות בפעולתן היו יוצאות מגדרן כדי לספק לנו מזון כשר. כאשר יש חגים יהודיים אנחנו תמיד מתארחים. זו האווירה בדרך כלל של סובלנות וכבוד.


יחד עם זאת לצערנו זה לא מגיע למרחב הפוליטי ואנו רואים אווירה מאד קשה עם עליה חדה ברגשות האנטישמיים ואנטי ציוניים. באופן בסיסי יש שלושה קמפוסים בהם מרוכזים מרבית היהודים בדרום אפריקה שהם האוניברסיטה של יוהנסבורג, האוניברסיטה של קיפטאון והאוניברסיטה של ויטווטרסרנד או ויט. ויט היתה כמעט תמיד החממה של הפעילות הפוליטית.


לפני מספר שנים הוקמה ועדת הסולידריות הפלשתינאית באוניברסיטת ויט ומטבע הדברים המטרה היחידה שלה היא להשוות את ישראל לאפרטהייד הדרום אפריקאית. למרות שמספר החברים שלהם קטן הם מקבלים מימון נרחב מהקהילה המוסלמית והמסר שלהם הוא רגשי בצורה קיצונית ומכה גלים בקרב רוב הדרום האפריקאיים שהזכרון שלהם מהאפרטהייד עדיין טרי מאד.


הם משתמשים במומחיות בכל דימויי האפרטהייד והמסר הזה כדי לזכות בתמיכה של דרום אפריקאי ממוצע שאין לו ידע עמוק על המזרח התיכון והמורכבות הרבה שלו. אמצעים אלה כוללים פוסטרים ועלונים, כתבי עת, מרצים אורחים, ובין המרצים האורחים בשנה האחרונה נכללו לילה חאלד, ויליאם מדישו שהוא חבר איגוד מקצועי חשוב בדרום אפריקה, מרצה מהרווארד פרד אסיק ושר המודיעין שלנו רוני קאסרואל שהוא יהודי ואחד היריבים הידועים של מדינת ישראל.


כאשר אנשים כאלה בעלי השפעה נואמים בקמפוס הם משחקים תפקיד חשוב בהטיית התחושות של הסטודנט הממוצע נגד ישראל ובהמשך נגדנו הסטודנטים היהודים שתומכים בישראל.


מה שנמצא בכל המקומות הם הפוסטרים וחבל כי מה מוקרן אינו מראה שלמעשה הם תוכננו בכוונה כדי לזעזע ולמשוך תשומת לב לדיכוי לכאורה של הפלשתינאים בישראל. הם משתמשים בשירים המשווים את מה שקורה בישראל לשואה שכפי שאתם יכולים לדמות מעוררים את זעמם של הסטודנטים היהודיים. אנחנו קיבלנו פוסטרים של תפוזי יפו מכוסים בדם בעת מסע התעמולה להטיל חרם על ישראל. פוסטר אחד מיוחד ורגשי, אני לא בטוחה אם אתם זוכרים אבל במהלך שנות האפרטהייד היתה תמונה של הקטור פטרסון, ילד צעיר שנורה בעת שנשא בזרועותיו את אחיו. זה הפך לסמל המזוהה עם האפרטהייד. היום הם הלכו וציירו במקביל והם קיבלו את התמונה הזאת ותמונה דומה של פלשתינאי הנושא את אחיו לאחר שנורה על ידי ישראלים.


האמת היא שפוסטרים אלה עובדים. הסטודנטים האחרים האדישים, אלה שבמרכז מתחילים לדאוג, הם מתחילים לראות את עצמם כשותפים לאחיהם הפלשתינאים. כך שאנחנו עסוקים בניסיון להאבק בכך.

האירוע המשמעותי ביותר השנה היה קרוב לודאי בניית גדר ההפרדה בקמפוס והם קיבלו בפעם הראשונה היתר על ידי האוניברסיטה הנמצאת תחת לחץ גובר ממוסדות של חופש הביטוי שבדרום אפריקה שעומד בראשם סאלם ואלי שהוא מרצה בויט ותומך בגלוי בפלשתינאים ואוייב גדול של העם היהודי. בשנה החולפת אנחנו נתקלנו בבירוקרטיה אין סופית מהאוניברסיטה כדי לקבל היתר להפיץ את החומר שלנו בעוד שהועדה הפיצה עיתון בשם "טיימס הפלשתינאי" שפורסם למעשה באנגלית והדברים האלה הם אנטישמיים בצורה גלוייה.


כך שמה שקרה הוא שהם בנו גדר אנחנו רצינו למחות ולהתנגד לכך והאוניברסיטה לא העניקה לנו היתר לכך באותו שבוע. היו חוקים שאנחנו שמענו עליהם רק בשבוע שלאחר מכן. אז מה שעשינו היה שאנחנו טענו שאנחנו פועלים במסגרת לא של מחאה אלא אנחנו מצטרפים לפלשתינאים במחאה שלהם נגד הגדר ומה שאנחנו ניסינו לעשות היה להבליט שגם אנחנו לא רוצים את הגדר. כי הדבר האחרון שישראל רוצה הוא לבנות את הגדר אבל הסיבה לגדר היא בגלל הטרוריזם ובגלל המצב הבטחוני. ביסודו של דבר כל מסע התעמולה שלנו היה "רק שלום יביא להפלת הגדר". היו לנו פוסטרים הכנו חולצות טי שרט עם המסר עליהן וחילקנו עלונים המסבירים את העובדות של המצב.


דיברנו על חומות אחרות בעולם כולל זו שבגבול בין דרום אפריקה לזימבבווה שדומה מאד לגדר הבטחון. ואנחנו הצלחנו לאסוף מאתים וחמישים סטודנטים יהודים שהם קרוב לודאי כשבעים וחמישה אחוז מהסטודנטים היהודים בקמפוס של ויט למסע השלום הזה והם באו עם דגלים דרום אפריקאיים ודגלים ישראליים ואנחנו קיבלנו תמונה מוגדלת ענקית של האוטובוסים המתפוצצים וקורבנות הטירור והיינו מוכנים להראות מדוע החומה היא שם כדי להביע את הצד שלנו בויכוח.


אני חושבת שזה למעשה הביא לנו את ההצלחה. המנהיגים הפלשתינאים נעמדו והתחילו בצעקות "מוות למדינת ישראל" שוב זה בוידיאו, "אבל אנחנו לא מאמינים במדינה היהודית של ישראל" ואנחנו נעמדנו ובקול שקט קראנו לשלום, קראנו למשא ומתן כפי שהיה במקרה של דרום אפריקה, קראנו לפתרון של שתי מדינות וזה עבד מאד בסמיכות לפלשתיניים המתלהמים והצעקנים. אני חושבת שזה נתן תדמית טובה לממוצע הסטודנטים הדרום אפריקאיים שצפו בנעשה.

מיכאל מלכיאור -יו"ר


אני בטוח ששליח ישראלי לא היה מסוגל לחשוב על סוג כזה של תשובה שאתם מצאתם שם.

ג'סיקה


כן, היה מצב דומה בקמפוס של קיפטאון. גם שם נבנתה גדר הפרדה ורק לאחרונה היו שם "היכן מוצגת האהבה" היכן שהם הציגו תמונות על זוועות של רצח עם וזוועות דומות אחרות כנראה בישראל כתוצאה מההתעללות בפלשתינאים. אנחנו הגבנו להם, עשינו תצוגה אמיתית ישראלית, בהציגנו את הצד השני של ישראל או הצד האמיתי של ישראל והיה שם פורום על שלום במזרח התיכון.


אנחנו מנסים להאבק, אנחנו מנסים לכרות בריתות ואנחנו מנסים להוסיף חברים בקמפוס ובאמת מנסים לשפר את פעולות הגומלין בין אחד לשני עם סטודנטים אחרים. בתחילת השנה הקמנו את ה"ועדה למודעות על דרפור" והיתה לנו תערוכה כוללת על כך וזה באמת קירב ביחד סטודנטים שונים המתלכדים סביב עניין משותף שלא היה מדינת ישראל. היתה לנו ארוחת סוכות היכן שהזמנו את נציגי מועצת הסטודנטים לסוכה שלנו והם התקבלו על ידי הרב הראשי. אנחנו הזמנו את הקהילה הנוצרית.


התחלנו לכרות בריתות עם קבוצות נוצריות בקמפוס והשנה אנחנו נארח את "מוסלמים ויהודים מבשלים למען השלום" שם סטודנטים יהודים ומוסלמים עומדים להתכנס ביחד ולבשל ארוחה ואנחנו נזמין מספר אנשים ידועים. זה נראה כמו התחלת מסע לשלום זה וידיאו. אתם מעוניינים לראות את הוידיאו?

מיכאל מלכיאור -יו"ר


מה אורכו?

ג'סיקה


זה סרטון קצר.

מיכאל מלכיאור -יו"ר


בסדר, שתי דקות

ג'סיקה


כך שאתם רואים זו לא מצב של יאוש מוחלט. אנחנו בונים בריתות יש לנו חברים ובני ברית (מקרינה את הוידיאו) ביסודו של דבר זה שכל אחד מתכנס ביחד לפני המסע אנחנו מתפללים תהילים למען החיילים.

ואתם יכולים לראות שכל אחד לובש חולצת טי שרט שעליה תמונה של אחד האוטובוסים שהתפוצצו. כן אנחנו מתקדמים אל החומה ולא היה לנו היתר כך שזה היה צריך להיות בשקט מוחלט.

מיכאל מלכיאור -יו"ר


הקול עובד עכשיו.

ג'סיקה


יש לנו מצגת power point אז אני חושבת שהם פתחו את הדבר הלא הנכון אבל הם רק התלכדו ביחד עד הלילה בעת שאנחנו התקדמנו לעבר החומה. אבל בגלל שהיינו מודאגים שנגורש או נושהה היינו בשקט מוחלט כי לא רצינו שזה יקרה. זה היה מדהים כל אחד התקדם בשקט מוחלט.

מיכאל מלכיאור -יו"ר


אני חושב שזו תמונה טובה מאד מה שסיפרת. דרך אגב אני סבור שזה מעניין, משהו שיש לציין אותו בפני אותם אלה שפועלים בנושא אנטישמיות במשך השנים שידעו שהאפרטהייד הוא לא רק בדרום אפריקה ששם ברור שהאוייבים משתמשים במוטיב הזה אלא כל אדם שמדבר כאן היום, מדבר על השימוש באפרטהייד כנושא ראשי. אין ספק שהיום הנסיון של הכוחות האנטי ישראליים הוא במשוואה לאפרטהייד. זה מה שחוזר על עצמו שוב ושוב, אנחנו יודעים על כך גם ממקורות אחרים וזה הולך להתחזק בשנים הבאות.


כפי שקולט אמרה, היא לא מדברת כל כך בקול כי יש לה בעיה בקול, אבל גם בויכוח על פתרון של מדינה אחת או שתי מדינות נעשה שימוש באפרטהייד כנגד פתרון שתי המדינות. למרבה הצער עלול להיות הסכם בין כוחות כאן בישראל הסבורים שאנחנו איך שהוא יכולים לקבל פתרון של מדינה אחת אבל זהו ויכוח פנימי שאנחנו יודעים שמתקיים עתה. זה מעניין לנהל אותו אבל לא עכשיו. עכשיו אנחנו בדיווח האחרון.

תמר שחורי


כן, יש לנו חברים באוסטרליה, אנחנו נעשה את זה בקצרה. הם מכינים את המצגת שלהם, בינתיים , בנימין.

בנימין


בכל עת שאני מטייל בחו"ל הרבה אנשים מספרים לי כי צרפת היא מדינה אנטישמית. ובכן אני חייב לספר לכם שצרפת איננה מדינה אנטישמית. אני חייתי ברוסיה ואני יכול להגיד לכם שזה כבוד לאומי להיות יהודי שם. למרבה הצער בכל אופן אנחנו קיבלנו אנטישמיות בצרפת ובקמפוסים קיבלנו אנטישמיות מסוג חדש שזו האנטי ציונות. מכיון שאנשים רבים אמרו "אני לא אנטישמי אני אנטי ציוני" אבל אנחנו כולנו יודעים שאנטי ציוניות היא אנטישמיות, זה יותר עיסוק בפוליטיקה כאשר אנחנו אומרים משפט זה, כך שאני סבור שכולנו מסכימים.


אין לנו יותר בעיה עם האגף הימני המאוחד. היינו רגילים לבעיות עם אנטישמיות אך היו לנו כמה פסקי דין וכעת המצב הוא הרבה יותר טוב. הבעיה עתה בקמפוסים היא הפעילות של האגף השמאלי כאיחוד התומך בטריטוריה פלשתינאית.

מה שאנחנו מנסים לעשות הוא שאנחנו פועלים נגד איחוד זה, כתבנו ספר על הציונות והסברנו לחברים שלנו ונתנו אותו לכולם בקמפוסים, לכל הסטודנטים, תוך נסיון להגיד "מה היא ציונות" כיוון שאנשים רבים לא יודעים מתי ישראל הוקמה, מדוע ישראל? כך שאנחנו רק מסבירים חומר פשוט שכולנו מוכרחים לדעת.

כל שנה אנחנו גם נפגשים עם מנהיגי האגוד המקצועי של הסטודנטים בישראל, אנחנו באים לישראל רק כדי להראות את ישראל כי אנשים רבים בצרפת חושבים שבישראל הערבים לא אזרחים כמו שהם היו באותו מצב בגטו של ורשה. קשה להאמין שזה כך אבל זו האמת. כך שאנחנו מראים להם את ישראל ואז אחרי שהם משנים את דעתם הם יכולים להאבק ביחד נגד הסטיגמה האנטי ציונית.

מה שאנחנו עוד עושים, אנחנו ארחנו בשנה שעברה משלחת סטודנטים פלשתינאים וישראלים וטיילנו בכל רחבי צרפת בכל הקמפוסים וקיימנו ועידות מסויימות, ושמענו הרצאות יחד עם כל הסטודנטים בקמפוסים והסטודנטים הופתעו מאד לראות שסטודנטים ישראלים וסטודנטים פלשתינאים היו שם כדי לדבר ביחד על שלום.

אחת מהתוכניות האחרונות והחשובה ביותר היא יצירת תוכנית לדו קיום אשר היא תוכנית בה אנחנו מנסים להלחם נגד האנטישמיות והגזענות בילדים משום שהבעיה עם גזענות ואנטישמיות נעוצה בדימוי שנוצר. אנחנו מבצעים תוכנית לפיה סטודנטים מוסלמים סטודנטים יהודים הולכים ביחד לבתי ספר ומנסים לשוחח עם ילדים על הרגשות שלהם לגבי מי הוא יהודי, מה הוא פלשתינאי? ואז הילדים אמרו "הו, כל היהודים עשירים, היהודים הם נמוכים" ובכן אני בגובה של כמעט שני מטר. אז אני אמרתי להם "באמת? אני יהודי" והוא ענה, "לא את ה יותר מדי גבוה" זו האמת. כך על ידי דו שיח אנחנו נלחמים באנטישמיות.

אני רוצה לסכם כי הואיל וצרפת איננה מדינה אנטישמית, כיוון שאתם מכירים את סרקוזי היום החוק הוא חזרה של ישראל, הוא יכול להיות ישראלי כיוון שיש לו סבא יהודי וכולם ידעו זאת בצרפת והוא בכל זאת נבחר, לכן זו המסקנה שלי.

ח"כ קולט אביטל


זה יודגש כפרוטוקול של זקני ציון.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


תודה לך. אני רוצה רק לבקש מכם, קודם כל זה מעניין שרבים מכם סיפרו שלפעילויות שנערכות, למשל פעילויות מוסלמים/יהודים ביחד, יש השפעה על מדינות שונות רבות. ואני סבור שזה גם משהו שאני, אני לא אומר מטיף, אבל נלחם עבורו הרבה מאד שנים מכיוון שאני חושב שזה גורם מהותי שהעולם היהודי המבוגר או בוא נאמר הממסד המבוגר לא רצה או לא הצליח להביא להתרגשות אמיתית בשום דרך יעילה ואני שמח לשמוע על כך.

אני רוצה לשאול אותך שאלה כישראלי. יש עניין רב במדינה בנושא של השינוי בנשיאות ומבלי להכנס לפוליטיקה הפנימית של צרפת, האם אתה סבור כי לאחרונה בשנה שעברה או משהו כזה והאם השינוי של הנשיאים שהתרחש השפיע במשהו על הפעילות בקמפוסים?

בנימין


ובכן, אנחנו היינו רגילים לז'אק ז'יראק כנשיא, הוא לא היה אנטי יהודי, הוא היה לבטח פרו ערבי אבל הוא לא היה אנטי יהודי כי הוא היה הנשיא הצרפתי הראשון שהכיר באשמת צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה והוא, למרות שזה ישמע מוזר, גם תמך מאד בלובביץ בפריס בעת שהוא היה ראש העיר.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


שזו בעיה בפני עצמה.

בנימין


כך שהיום קיבלנו את סרקוזי וכמובן שהדיפלומטיה הצרפתית כבר השתנתה לחלוטין משום שסרקוזי אמר "אני ידיד של ישראל ולבטח המצב ישתנה".

סרקוזי רוצה גם לחוקק עכשיו חוקים מסויימים. ולשאלה שלך "האם אתה חושב שהעובדה שסרקוזי הוא נשיא זה בא לביטוי בקמפוסים?". אני חושב כך כיוון שכיום בקמפוסים של צרפת כל ההתקוממויות, כל ההפגנות אינן נגד ישראל הם נגד סרקוזי, הוא לא אהוד בקמפוסים.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


יש לזה כמובן גם משהו מהמצב כאן. שוב אני לא רוצה להכנס עמוק יותר אבל כמובן כאשר המצב כאן כשהאינתיפאדה, אני לא רוצה לומר חלפה אבל היא בשלב שונה ויש סימנים למשא ומתן וכיוצא בזה, זה משפיע כמובן מיידית על המצב בחוץ.

ח"כ קולט אביטל


כן הואיל ואני אצטרך לעזוב מוקדם יותר אני רוצה לומר מספר מלים ולהציע מספר דברים. קודם כל אני מאד התרשמתי מהמצגות שלהם; מההתייחסות שלכם והדרך שבה אתם מאורגנים והדרך שבה אתם פועלים בתגובה. כך שמה שנותר לי הוא באמת להוסיף הצעה.


קודם כל אני סבורה שמה שצפוי לנו ואנחנו כנראה נראה בשנים הבאות, אם אתם זוכרים לפני עשר או עשרים שנה היה מוטו גדול "הציונות היא גזענית", זה חוזר עכשיו במידת מה עם תוספת של "הציונות דוגלת באפרטהייד". לכן, אני סבורה שאנחנו נצטרך בדרך כלשהי לנסות להסביר יותר את זכויות האדם ומה הם הזכויות של כל האנשים להגדרה עצמית. אני סבורה שזה צריך לחזור בדרך כלשהי כמסע .


הדבר השני שיש לי לומר הוא שאנחנו צריכים להיות מסוגלים להשתמש בשנת יום הולדת השישים למדינת ישראל הבא השנה ואני לא שמעתי מכם על כך אולי בגלל שזה לא הנושא. צריך לנסות לשוות תדמית שונה לישראל. אני הייתי קצת מוטרדת מנאומים מסויימים ששמעתי, אולי מחוץ להקשר, מהסטודנטית מדרום אפריקה משום שאני לא בטוחה שהדבר הטוב ביותר הוא להציג את ישראל ככוח צבאי.


אני חושבת להיפך, אתם כנראה תסכימו איתי שרבים מהסטודנטים אוהדים את המפסידן ואחת הסיבות שהם אוהדים את הפלשתינאים כל כך כי הם מפסידנים. כך שעלינו להציג את ישראל כקהילה מגוונת, כקהילה או מדינה שמקבלת את כל סוגי המהגרים, שהיא בתהליך של עיצוב הזהות שלה. כל הדברים האלה לדעתי יכולים להיות מוצגים בהקשר של יום ההולדת השישים.


לחבר שלנו בצרפת אני הייתי רוצה להוסיף כי במרץ אנחנו נהייה כמדינה אורחת כבוד בסלון הספרים הבינלאומי כשהמשמעות היא שארבעים סופרים מישראל יגיעו לצרפת. אני חושבת להשתמש קצת יותר בספרות הישראלית, סופרים כולל סופרים מאגף השמאל משום שמרבית הסופרים מאגף השמאל שאני מכירה הם גם ציונים ואתה יכול להיות ציוני ולהיות שייך לשמאל ולנהל ויכוח שהוא יותר בר תוקף מויכוחים אחרים.


אחרון, אחרון חביב אני רוצה לומר שני דברים. לדבר הראשון יש קשר לעובדה שאנחנו עכשיו נכנסים לעידן חדש אני מקווה. אנחנו חידשנו עתה במידת מה את הדיאלוג עם הפלשתינאים ואני מאמינה שהשנה אתם תראו יותר משאים ומתנים בין הפלשתינאיים ובינינו. אני מציבה שאלה בפניכם , אני סבורה שיכול להיות שיהיה כדאי לנסות לפנות לסטודנטים פלשתינאיים בקמפוס ולנסות ולבדוק איתם אם ניתן יהיה להנהיג מסע משותף, שתי מדינות לשני עמים במקום מדינה אחת שהיא למעשה סוף המדינה הפלשתינאית.


אני סבורה שאתם תמצאו ביניהם אנשים המוכנים לכך ואני סבורה שבין האנשים שאני מכירה אנחנו יכולים למצוא הרבה מאד סטודנטים צעירים, סופרים, אנשי רוח שיכולים לעזור במסע כזה. יש אדם בניו יורק ששמו מרטין קייס שהחליט לסמן סוגיה זו של "שתי מדינות לשני עמים" בצורה גרפית מאד פשוטה. הוא הכין דגל משני צבעים ירוק וכחול עם מחיצה ביניהם. הוא פתח אתר באינטרנט וסטודנטים מסויימים מהולנד שגילו את זה הכינו דגל ענקי מזה, אני רק נותנת לכם דוגמה, בגודל החדר הזה. הם עמדו במרכז אמסטרדם והיו להם אלפי אנשים שחתמו על הדגל כדי באמת לתמוך. אלה דברים שאני סבורה שאתם יכולים לעשות כדי לתמוך במסע. אני חושבת ששווה לעשות את זה.


אחרון, אחרון חביב, וזה מדאיג אתכם אולי פחות אבל זה מדאיג יותר את האנשים במשרד החוץ. אני הייתי מי שהזדמן לו לעבוד לפני שנים רבות במשרד החוץ ובמשרד החוץ בתחילת שנות השבעים כאשר השמאל החדש תקף אותנו אני פתחתי מחלקה שלמה לענייני סטודנטים במשרד החוץ והיו לנו שליחים והיינו מאד פעילים בכל מדינה בעולם. אני חושבת שאנחנו צריכים כועדה להמליץ למשרד החוץ לעשות זאת.


מי שהכיר את השמאל החדש באירופה בשנות השבעים בתחילת שנות השבעים סטודנטים ישראליים לא היו יכולים אפילו להכנס לקמפוס כי הם היו מוכים למוות. דרך אגב אני הוכיתי בהכנסתי למספר קמפוסים אלה. כך שאני יכולה להגיד לכם שהאווירה אז היתה נוראה. לכן אני סבורה שאם הצלחנו לעשות זאת אז נוכל לעשות זאת גם עתה.


כך שההמלצה שלי למשרד החוץ, אני חושבת שההמלצה שלנו כועדה צריכה להיות לנסות לנהל מסע כזה המסתייע במשרד החוץ לא רק בהכשרה שלכם אלא כדי להעניק לסטודנטים כלים. תודה.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


תודה לך קולט, האחרון בבקשה.

תמר שחורי


אנחנו לבסוף מתנצלים על הבעיות הטכנולוגיות

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אנחנו צריכים לנסוע לאוסטרליה כדי לגרום לזה לעבוד.

תמר שחורי


בדיוק. לכן אני אדבר בקיצור על אוסטרליה ואני מתנצלת מראש שבהשוואה לדוברים האחרים שאני לא התמקדתי בהיבטים השליליים יותר מאשר כל ההיבטים החיוביים. באופן כללי המצב בדרום אסיה, אוסטרליה וניו זילנד והיבשת תלוי מאד בקמפוס. יש בעיות מיוחדות בקמפוסים מסויימים בהם השמאל הקיצוני, הברית הסוציאליסטית קיימים ויש להם נוכחות חזקה. כך שאתם יכולים לראות כאן שני פוסטרים מעבודת אגף השמאל בקמפוס.


כך שבאוסטרליה הבעיה היא לא עם הסטודנטים המוסלמים בכלל אלא באמת עם עבודת האגף השמאלי בקמפוס. לדוגמה, האוניברסיטה הטכנולוגית בסידני, קבוצה של פלשתינאים ביצעה מערכון המוצג בשבילים המרכזיים של האוניברסיטה הנה מספר תמונות מהצגה זו. מספר סטודנטים לבושים כחיילי צה"ל ואחרים כפלשתינאים. חיילי צה"ל הציקו ותקפו את הסטודנטים הלבושים כפלשתינאים.


באוניברסיטת מונאש במלבורן איש צוות ליברלי צעיר המגייס תמיכת יחידים בישראל נתפס בחוזקה בגרונו וקיבל איומים בעוד שהשולחן נבעט. באוניברסיטת מלבורן צוות אבטחה היה צריך להפריד בין סטודנטים שהפגינו נגד המלחמה וגזענות ובין קבוצה של חברי מועדון ליברלי שנופפו בדגלי ישראל. באוניברסיטה של סידני סטודנטים הקימו נקודת בקורת מדומה בכניסה לאוניברסיטה וניסו לבדוק אנשים כשהם נכנסו לקמפוס. נוסף על כך סטודנטים ואקדמאיים משתמשים לעתים קרובות באוניברסיטה כבמה לשימוש ברטוריקה השנואה שלהם.


אלה רק מספר דוגמאות אבל באופן כללי ניתן לומר כי האנטישמיות עולה בקמפוסים של האוניברסיטאות של אוסטרליה במיוחד מאז מלחמת לבנון. למעשה ביולי 2006 היה המספר הגבוה ביותר של אירועים אנטישמיים בקמפוסים ומחוצה להם מאז החלו הרשומות ב-1945. היו שם מאה ארבעים ואחד אירועים אנטישמיים בחודש אחד שהם שישים אחוזים יותר מהרשומה הקודמת.


בהמשך זו משלחת מהמועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה ביחד עם ווג'ס אשר נפגשו עם שלושים ושמונה סגני נשיאים של אוניברסיטאות בסידני כדי לדון בבעיות.

בהמשך לאותה פגישה, זו באמת היתה פגישה שהיוותה נקודת מפנה, כיוון שועדת סגני הנשיאים האוסטרלית שבה כל סגני הנשיאים מכל האוניברסיטאות פרסמה הודעה שבה הם אישרו מחדש את התנגדותם לכל צורה של השמצה גזענית או הפליה בקמפוסים באוניברסיטאות, כך שזה היה ההישג הגדול ביותר בשבילנו בשנים האחרונות.


לבד מההתקפות האנטישמיות, כתובות קיר הם בעיה אחרת. אתם יכולים לראות כאן כמה, אחת משמאל יהודים בתלבושת אחידה הועברו לאורך כל השביל עד מחוץ לאוניברסיטת סידני. בימין מעמד ישראל של טרור היה במלבורן. פרסומי סטודנטים הם בעיה אזורית אחרת. לדוגמה עיתון הסטודנטים של אוניברסיטת מערב סידני פירסם מאמר בעמוד השער בפברואר המתאר את היהודים כעלוקות, סחטני כספים וגנבים. לזה התלוותה קריקטורה המתארת את העם היהודי כדג ענק המקיז דם בעודו מפתח את האדמה. אתם יכולים לראות זאת בצד ימין.


כתוצאה משתדלנות נמרצת של ווג'ס ו- UCAJסגן הנשיא כתב לכל ארבעים אלף התלמידים והצוותים בקמפוס שלו מכתב המגנה את המאמר ומתנער לחלוטין מהפרסום של הסטודנטים.


הדעה הקדומה האקדמית כמובן היא בעייתית בצורה קיצונית ושיעור הדעות הקדומות נגד סטודנטים יהודים אינו ידוע כי מאד קשה למדוד בפועל. מכל מקום היו מספר ביטויים בוטים של דעות קדומות כמו אלה שכאשר הסטודנט נכשל בקורס על ידי מרצה אנטישמי ואז כשהם מבקשים התייחסות הם מקבלים ייחוד גבוה.


ווג'ס היתה תמיד פעילה בהגנה והסברה אנחנו מעבירים סמינר להסברה בקמפוסים ובועידה הלאומית שלנו ואנחנו מביאים גם מרצים אורחים לאוסטרליה. אלה מספר פוסטרים שהוכנו בעבר. אנחנו מובילים מסע התנגדות עם ארה"ב ואלה הודפסו על מדבקות ועלונים והודבקו לכל אורך הקמפוסים, בעיתונים ונוצרים גזעניים בשיעור הרבה יותר נמוך.


עם התפרצות מלחמת לבנון אנחנו התחלנו במאמץ הגנה גדול בהדפסת חוברות, עלונים, פוסטרים פרסומיים והם הופצו לכל אורך המדינה. יש רק שתי דוגמות לפוסטרים שייצרנו. ווג'ס ניו זילנד היתה במיוחד יצירתית הם השליכו עלונים מהבניינים בגבוהים ביותר באוניברסיטה של אוקלנד ואני לא זוכרת את הניסוח של העלונים אבל נאמר שם משהו כמו "אם זה היה עלון ישראלי ממטוס ישראלי זו היתה אזהרה לעזוב אבל אם זה היה מטוס פלשתינאי זה היה טיל". כך שאנחנו מנסים להבחין בין השניים.


אנחנו נרתמנו למשימה של תהליך התקשרות עם מנהיגי סטודנטים וקובעי מדיניות ואנחנו מביאים קבוצה נבחרת של מנהיגי סטודנטים לא יהודים לישראל כדי לראות את המצב בשטח. לדעתנו זה יהיה מאד מועיל ואנחנו באמת נעריך כל תמיכה שכל אחד יכול לתת לנו בהבאת כמה שיותר מנהיגי סטודנטים לא יהודים וקובעי מדיניות ואנשים שסביר להניח שיהיו בעתיד מנהיגים של המדינות שלנו. כי ראש הממשלה או הנשיא הבא של כל אחת מהמדינות שלנו הוא כיום בקמפוס האוניברסיטה וחשוב מאד שאנחנו נוכל לעצב אותם ואת נקדות המבט שלהם על ישראל עוד כשהם מנהיגי סטודנטים בניגוד לזה שהם כבר נבחרו לפרלמנט. זו השנה השלישית לפרוייקט שאני מביאה, השנה הבאנו תשעה סטודנטים אבל אם אתם תוכלו לתמוך בנו יותר אנחנו נשמח להביא יותר.


בשנה שעברה הושק גם פרוייקט וואי לקהילה בניו סאוט ווילס כשבראשו מועצת הנבחרים של יהודי ניו סאוט ווילס הנקרא "פרוייקט הגנה". הוא פועל בשלושה נדבכים, תיכונים, אוניברסיטאות ונוער עובד. ווג'ס פעיל מאד בנדבך האוניברסיטה והפרוייקט הוא להכשיר קבוצה קטנה של פעילים, כעשרים וחמישה אנשים שיהיו מסוגלים להגן ביעילות על ישראל בטווח הארוך, להעניק לאנשים אלה מיומנות כך שהם יוכלו להיות פעילים אחר כך בכל הקמפוסים האחרים.


כמובן שווג'ס מנסה להציג את ההיבטים של ישראל מעבר לקונפליקט כפי שהחברים האחרים הציעו. יש לנו שבוע ישראל בשנה עם ביתנים בקמפוסים שונים וכאן יש תמונות של הביתנים של ווג'ס בקמפוסים. אני מנסה להציג את ההיבטים התרבותיים של ישראל ולא להתייחס למצב הקריטי, כך מזון ישראלי, מוסיקה ישראלית וכל הסוגים האלה.


מה שהצגתי לכם היום זה רק תצלום בזק של המצב בקמפוסים ואנחנו אכן נאבקים בו. אני תמיד יכולה לספק מידע נוסף, יש דיווח ארוך המפורסם בישראל אנטישמיות באוסטרליה גם.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


תודה לך על המצגת שכל אחד ממה שהוצג היה מרשים בצורה קיצונית ואנחנו ננהל דיון מסויים. לפני שאנחנו מתחילים אני לא יודע אם אתם רוצים להגיד משהו מי ממשרדי הממשלה או הסוכנות? בבקשה, עמוס חרמון הוא מראשי הסוכנות היהודית והוא אחראי בהנהלה לחינוך נכון?

עמוס חרמון


אדוני יושב הראש מלכיאור, רק מספר הערות. כולם מודעים לכך שמשה נסים וארגונים יהודיים אחרים דומים לאנטישמיות ואנטי ישראליות בקמפוסים בכל העולם. כארגון גג מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לתאם פעולות. עם כל הכבוד לווג'ס כפי שאתם יודעים יש הרבה ארגוני סטודנטים יהודים בכל העולם ואני הזכרתי את הילל, יבנה וכולי. כך שאנחנו לא רק מנסים להסדיר בין הארגונים היהודים בינם לבין עצמם אלא גם בין הסטודנטים עצמם והארגונים הקהילתיים שמאד מעורבים ככל שמדובר באנטישמיות בקהילות שלהם ובין הקהילות ומדינת ישראל.


על מנת לעשות זאת אנחנו שלחנו עשרים וחמישה שליחים לקמפוסים בארצות הברית וקנדה ואני מאמין שהרוב הגדול של תנועת הנוער שליחים, שליחי הקהילה, שליחים של הסוכנות היהודית פועלים רבות בקמפוסים בשאר העולם, דום אמריקה, ברית המועצות לשעבר, אירופה, דרום אפריקה, אוסטרליה וכדומה. יש להם שתי משימות עיקריות, קודם כל הגנה על ישראל, יש להם הרבה מאד חומר ואני מאמין כפי ששמעתי פה ושם שאין חוסר בחומרים אדוני יושב הראש. אם הם באמת מתעניינים לקבל חומרים לא רק דרך האתר של הסוכנות היהודית, המשרד לענייני חוץ וארגונים ישראליים אחרים, אם אתם מעוניינים אתם יכולים לקבל חומרים שמעניינים אתכם כדי לעצב את הכישורים שלכם לצורך הגנה.


הדבר השני הוא שהשליחים שלנו עושים הוא לנסות לגייס יותר סטודנטים יהודים כדי שיבואו לישראל וילמדו יותר על ישראל לא רק דרך תגלית, מסע וכדומה. אני מאמין כי בית הספר הטוב ביותר כדי להבין איך להגן על ישראל היא לשהות מספר שבועות או מספר חודשים במדינת ישראל, לבקר בכל האתרים, במשרדים הממשלתיים, בממשלה, בסוכנות היהודית ואחרים וללמוד כמה שיותר מה אתם יכולים לעשות בקמפוס שלכם על מנת להחזיר מאבק טוב או מלחמה טובה לאותם אירועי אנטישמיות בקמפוסים.


מה שאנחנו מנסים לכן בסוכנות היהודית הוא לנסות לשלוח יותר ויותר שליחים לעבוד עם סטודנטים יהודים על מנת לשפר את ההגנה על ישראל בקמפוסים וכולכם מוזמנים להשתמש במקורות שלנו וברצון שלנו על מנת לעזור לכם לנצח או להלחם או להאבק על הדעות שלכם.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אני הייתי רוצה להציע שנשב ביחד כל המשרדים שיושבים כאן בצד הזה של השולחן , משרד האוצר במיוחד, חלקים שונים של משרד החוץ, המחלקה לענייני חברה ותפוצות, החלק האנטישמי של מחלקת התפוצות, משרד החינוך, המשרד לענייני גולה ביחד עם הסוכנות היהודית שישבו ביחד על יותר אסטרטגיות. זו גם שאלה של מי מממן את המימון שדרוש.


אני לא יודע אם ממשלת ישראל כיום נותנת מספיק מימון לנושא כולל הסוכנות היהודית דרך אגב. אני חושב שצריך לשבת ביחד ולהכין תוכנית ביחד שתתואם על ידי המנהיגים של ווג'ס. אני חושב שזה חסר גם מתוך הנסיון שלי בעבודה זו, אתם יודעים שהיו לי תפקידים בשלוש ממשלות בעבר, ולכולם היו היבטים על העולם היהודי.

בכל פעם שאתה בא לקמפוסים בכל מקום יש חוסר בדוברים טובים שהם מכאן, האנשים שהם אמני דיבור שיודעים את השפה, שיודעים מה המחשבות של הסטודנטים, לא לשלוח נואמים מסויימים או כמה שליחים אלא יש אנשים מועטים, אנחנו לא מבורכים בהם ולא קל גם לשכנע אותם לנסוע כי כולנו מכירים את הקשיים.

אבל אתם שמעתם על הברית המאורגנת היטב והמובעת היטב, אני חושב שאנחנו יכולים לפעמים לקנא בשומענו את מנהיגי הסטודנטים היהודיים המדברים מהעולם. אבל אתם גם שומעים בבירור את הלחץ והחזית בה הם עומדים. יש לתת להם לא רק חומרים, אני מסכים איתך, יש מספיק חומרים ויש הרבה מאד יוזמות שגם הממשלה והסוכנות היהודית מעורבים בהם בהבאת אנשים לפה כדי לתכנון ולתמיכה, זכות אבות לשעבר וכל הסוגים של התוכניות האחרות שהן תוכניות טובות מאד.

אבל אני סבור שיוזמה כאן של אולי שיחות על החלפת תוכניות או דעות אחרות שעלו כאן של הטובים ביותר שיש לנו היום בחברה הישראלית. אתה יכול ללכת ולתת את התמיכה לסטודנטים שעומדים בקו החזית, כפי שכל אחד כאן סיפר היום, סטודנטים אלה בקמפוסים הולכים להיות ראשי ממשלה ומנהיגי דעות וחברי פרלמנט ופעילי זכויות האדם לא בעוד עשרים שנה. יכול להיות שיחלפו עשרים שנה עד שהם יהפכו ראשי ממשלה אבל בעוד חמש שנים, עשר שנים זה כבר יקרה. אלה אנשים שמיד עם צאתם מהקמפוסים הם האנשים בקונגרס האמריקאי, אם לא חברי קונגרס או סנטורים, הם היועצים שלהם האומרים להם מה לומר וזו החזית.

אני גם סבור שאנחנו שמענו מספר דברים מעניינים, כמה חשוב לעבוד עם לא יהודים, זה לא עסק יהודי כאן, זה משהו שאתה צריך שיתוף פעולה, אתה צריך לפתח מנהיגות שתהיה מוכנה לחשוב על התנאים האלה, גם מנהיגות לא יהודית תבין את הבעיות כאן. כך שאני הייתי רוצה להמליץ לכם שתשבו ביחד, תביאו המלצות, תביאו אותן בחזרה לועדה. אנחנו ניתן לכם מספיק זמן, עומדת על הפרק ועידה גדולה על אנטישמיות וזה יכול להיות חלק מכך. אנחנו ניתן לכם חודשיים, אנחנו מאד נדיבים, בדרך כלל אנחנו לא מעניקים חודשיים בכנסת. תשבו ביחד עם ווג'ס ומה ששמענו היום ותחזרו עם תוכנית עבודה מסויימת.

אם לא יהיה מימון מספיק לכך אנחנו נאבק ביחד כדי למצוא את המימון לזה כך שזה יוכל להעשות באופן יעיל. אביבה בבקשה, אביבה היא מהמשרד לענייני חוץ.

אביבה רז שכטר


ראשית אני רוצה לציין לשבח, היה לי העונג לפגוש כמה מהסטודנטים אתמול ואנחנו דנו על סוגיות מיוחדות אלה. לכן אני לא אכנס שוב לסוגיות של "היכן אנחנו חוצים את הקווים שבין בקורת פוליטית לגיטימית שאיננה אנטישמיות לאנטישמיות בצורות החדשות שתוארו כאן". למעשה כולנו מסכימים כי המשימה העיקרית היא לפעול בחוגים פחות ליברלים ולפעול באותה הצטלבות של קווים על מנת להראות שכאשר אתה מבטל את תוקפה של ישראל וגם קורא להשקעה יש אפשרויות כמובן שמראות שאין זו בקורת פוליטית לגיטימית אל זה סוג של אנטישמיות.


בניית קואליציה, הבאת משלחות כל הדברים שהוזכרו כאן ויוזמות אחרות הם החשובים ביותר. ואני רוצה כבר לומר שאני קוראת לכל עמיתי כאן לשבת איתנו ולתאם סוגיות אלה וגם למצוא מימון מתאים כי יש לנו כבר תשתית חזקה של משלחות ויוזמות ועבודות שנעשו בחוץ לארץ עם סטודנטים וקמפוסים וכיוצא בזה.


אבי מאיר יושב כאן, אנחנו מכירים אחד את השני מהתפקיד הקודם שלי בוושינגטון כאשר החניכה של הקואליציה של ישראל בקמפוסים היתה חלק מהעבודה שנעשתה ביחד עם השגרירות וכמובן שהמשימה בימים אלה היא פה ואנחנו יושבים איתם על סוגיות אלה. אנחנו היינו מאד רוצים לראות את אותם ארגוני גג מוקמים באירופה כי שם האתגר הוא אפילו גדול יותר כפי שכולכם יודעים. אני סבורה, כפי שכולנו יודעים, שדו שיח עם החוג השמאליים הליברליים, עם מוסלמים מתונים ואיתנו גם עם חלק מהאגף הימני שלנו הוא אפשרי.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


איך זכויות אדם נכנסות לכאן?

אביבה רז שכטר


בדיוק, אנחנו עכשיו מדברים על החוג השמאלני, הסוגיה של זכויות האדם מביאה אותנו לסוגיית האפרטהייד וביטול התקפות וראית ישראל כאיום. אני סבורה יש לנו הרבה מאד מה להציע ביחס לזכויות האדם. אנחנו צריכים למתג את ישראל מחדש, אנחנו עושים זאת. כמובן שאנחנו מציאותיים, ככל שיש כאן קונפליקט אתה לא יכול רק למתג מחדש ולחשוב שזה יפתור את הבעיה אבל אני סבורה שאנחנו כולנו צריכים לחשוב על מיתוג מחדש של הציונות. זה לא פחות חשוב להציג שהציונות כמובן היא אחד הביטויים החיוביים של הגדרה עצמית של העם היהודי.


אני לא רוצה לגזול מזמנכם ואני רוצה רק לומר כי מהצד שלנו יש הרבה מאד נכונות להמשיך בשיתוף פעולה ולהגדיל אותו. אני קוראת לסטודנטים פה ותמר כאן, היא יודעת כי אנחנו כבר דיברנו על הפורום העולמי העומד להפתח על המאבק באנטישמיות שהורחב כפי שאתה יודע אדוני יושב הראש לזירה העולמית ואנחנו מקווים להביא הרבה מאד לא יהודים שישתתפו בזה. סטודנטים צריכים להיות חלק מזה וכמובן אלה המזוהים כפעילי סטודנטים ומנהיגים לא יהודים יהיה גם הם חלק מפורום עולמי זה.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


תודה לך אביבה.

סדמן


אני מישראל, אני לומד באוניברסיטת בר אילן בישראל. אני רק רציתי לומר שאני באמת מאמין בשליחות. אני עשיתי זאת במשך שלוש שנים במחנות קיץ. אולי זה סוג שונה של התנדבות אבל אני באמת מאמין בחלק של ההסברה ובהבאת שליחים מישראל לחוץ לארץ האומרים דברים שיכולים באמת לעזור ואפילו בעצם ההבנה שלהם.


אני חשבתי על פרוייקט שבו סטודנטים מישראל יוכלו להשלח לחוץ לארץ לא רק לסמסטר או שנה אלא לתקופה קצרה יותר לצורך הבאת סטודנטים וסטודנטים שהם בקשר לנושא הזה של הסברה ואלה הלומדים מדע מדינה ויכולים באמת לעזור נגד האנטישמיות בחוץ לארץ. אני חושב שזה באמת יכול להשפיע.


אני הייתי רוצה לומר ש- AJCעושה גם בסוכנות היהודית מספר פעילויות בקמפוסים. אנחנו משתפים פעולה עם ווג'ס ועם ארגון הסטודנטים האירופאי. אנחנו גם הכנו חומר גלם וערכות מסויימים.


אני רוצה עוד לספר על התוכנית של AJC בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ברנדייס. תוכנית זאת פועלת זו השנה הרביעית. סוכנויות ביחד עם אוניברסיטת ברנדייס מביאות כעשרים פרופסורים כל שנה לישראל. הם משתתפים בסמינר בן שלושה שבועות שבו השבועיים הראשונים הם באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון והשבוע השלישי הוא בישראל. המטרה של התוכנית היא ליצור גוף של אקדמאים בתוככי האוניברסיטאות שיעמוד לרשת הסטודנטים בכל שאלה על ישראל.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אני חייב לעצור אותך כי אנחנו חייבים לסיים בתוך שמונה או תשע דקות. כך שרק תגובות קצרות עד שאנחנו נגיע להחלטה.

גורן


אני הייתי רוצה לציין כי מרבית הדברים השונים שהוצגו כאן ידועים לי במידת מה מאוניברסיטת תל אביב ואולי אנחנו צריכים להתחיל כאן.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אני לא רוצה להכנס לזה. אני סבור שזה ויכוח אחר לאוניברסיטה ברמות שונות ולנו יש את הויכוח הפנימי שלנו בישראל שהוא ויכוח לגיטימי וזה בסדר אבל הוא שונה. אני מבין את ההערה .

גלית


קרן הילל היא מי שמעניקה חינוך בישראל. אני רוצה להודות לכם על הפעילות שלכם ואני רוצה לתמוך שוב בתוכנית וברעיון של החלפת סטודנטים, החלפת כל הצוותים אבל מנקודת המבט שלך זה החלפת סטודנטים. אנחנו תומכים בדברים האלה, אנחנו סבורים שזה יכול להביא לשיפור המצב ואני רוצה לספר לכם כי לפני שנה בדיוק ישראל הגישה את הבקשה שלה לתהליך בולוניה.


אתם בודאי יודעים זאת, זה מיוחד כרגע לאירופה אבל יכול להיות שזה יהיה למדינות אחרות כי אנחנו סבורים שחלק מזה הוא חילופי סטודנטים, החלפת דעות, לימודים בחוץ לארץ וסטודנטים שיבואו לכאן. זה הולך להוביל מצב טוב יותר לכל אחד. אנחנו מעודדים גם את האוניברסיטאות להשתתף בתוכניות כמו טמפוס, אראצוס, אם אתם יודעים על כך. שוב, זה באירופה במיוחד עתה אבל אנחנו מעודדים סוג זה של פעילות.


אני רוצה לומר לכם כי אם יש לכם איזה שהוא רעיון או מחשבה על תוכנית שיכולה לשפר חילופי סטודנטים וצוותים אנחנו רוצים לתמוך בזה. אנחנו רוצים לשפר זאת ואפילו להשפיע על דירוג האוניברסיטאות. זה מדהים כי בהתאם לרמת ההישגיות לישראל יש רמה מאד גבוהה אבל לפי חילופי סטודנטים וצוותים יש לנו בעיה. כך שאנחנו רוצים שהתוכניות האלה ואם יש לכם רעיונות או דרכים לשיפור, אנחנו רוצים לתמוך בכך.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


תודה לכם אני רוצה לומר רק שאני לא יודע אם כל אחד הבין הכל. גלית מייצגת כאן את מה שאנחנו מכנים המועצה להשכלה גבוהה שמאחדת את כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. אני סבור שחשוב שאתם תניחו את זה על השולחן גם בישיבה הבאה של המועצה להשכלה גבוהה כך שלא תדונו רק במה שקורה היום בועדת שוחט. שימו את זה על השולחן כאתגר ואני מקווה שאתם תשתתפו יחד עם משרדים אחרים, משרדי הממשלה במחשבה כיצד האוניברסיטאות כאן יכולות לתרום. שוב, אני אקבל רק הערות קצרות ביותר בבקשה.

אלכס גולדברגר


אני מקנדה. אני רוצה שוב לאשר מחדש את החשיבות של חילופי סמסטרים ושנים. אני סבור כי הנוכחות של סטודנטים ישראליים בקמפוסים היא חשובה ביותר בהקרנת אור מציאותי על המצב בישראל. אני יודע שיש סטודנטים ויש אנשי אקדמיה בקנדה מסביב לעולם שרוצים לפעול למען ביסוס יחסים כאלה.


לאור ההצעה הבריטית לחרם יש לכם מספר מנהלים שלנו שהצהירו על התמיכה שלהם בחופש האקדמאי ובתמיכה בישראל. זה הזמן שאנחנו צריכים שהם ישימו את הכסף שלהם לפי מה שהם הצהירו.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


הסוגיה הכספית היא סוגיה בפני עצמה.

אלן ברנהולד


אני לומד במרכז הבינתחומי בהרצליה. אני סבור שלעניין חילופי תוכניות עם סטודנטים ישראליים, הרעיון של אולי חילופי פרופסורים ומבוגרים צריך להלקח בחשבון כערך מוסף לתוכנית כזאת אולי כאלה שהם פרו ישראלים או פרו ציוניים או פרופסורים היודעים או קיבלו הכשרה לקידום התמיכה בישראל אולי ילוו את אותה תוכנית שליחים לישראל. אני סבור שלא רק סטודנטים צריכים להלקח בחשבון כדי לשלוח אותם לשם אלא גם פרופסורים.


האגוד הלאומי של סטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה התקבל לפני חודש לאגוד הסטודנטים האירופאי אנחנו למעשה בפגיעות והתוועדויות על תהליך בולוניה וכיצד זה משפיע על ישראל וכיצד ישראל יכולה להשפיע בו.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


היתה פה לראשונה משלחת גדולה כאן בכנסת כדי לחקור את התהליך.

סטודנט

בקונגרס הזה אחת הסוגיות העיקריות היתה החשיבות בל חינוך לעתיד היהודי. אני כסטודנט בישראל לא יכול לראות זאת היום ואתם בודאי מבינים על מה אני מדבר כי בגלל ההתקפות, בגלל מלחמת לבנון השנייה. אני שירתי יותר משש שנים בצבא ואני לא חושב שהמנהיגים ואני מתכוון אליכם רואים את אותה חשיבות שאנשים שיושבים כאן בחינוך בישראל. מדוע זה כל כך חסר חשיבות?

מיכאל מלכיאור- יו"ר


אני לא אפתח כאן את הויכוח. אני הזמתי אתכם להשתתף בכל עת שתרצו, תאמינו לי יש כאן לפחות שניים שרואים את החשיבות של החינוך בישראל. זו לא הסוגיה עכשיו. אני יותר ממוכן לשבת אתכם כפי שאתם יודעים אני לא יודע אם היית שם בשבת.

סטודנט

אני דיברתי איתך.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


בסדר. אנחנו נמצא את הפורום לעשות זאת. אני חייב לסכם אני מצטער. ההערה האחרונה. אנחנו שמענו אותך אנחנו נרצה לשמוע ממך הרבה יותר.

דניאל

אני סטודנט במרכז הבינתחומי הרצליה. את כל זה אני לקחתי בחשבון שוב פתרון מעשי הוא משהו ששמעתי שעולה בכל השיחות עם אנשים רבים הוא אחד הדברים ש גם העובדות, התמיכה כמו ההדרכה של סטודנטים יהודים בקמפוסים המטרה אליה אנחנו מתכוונים אינה ברורה.


כוונתי, המטרה הציונית בעבר עד שהוקמה המדינה היתה להקים מדינה. עכשיו מה היא? האם היא שימור המדינה מה הכיוון שלנו? אני סבור שאם היינו קצת יותר ברורים ואני סבור שאתם צריכים להבהיר לנו היינו יכולים להגן יותר נכון ולכוון את עצמנו לשיפור דברים שונים בחיי הקמפוסים ובאופן כללי.

מיכאל מלכיאור- יו"ר


תודה רבה לך. אני שסבור שמה שאנחנו מדברים עליו כאן ואתה צודק יש משהו מבלבל במטרות. מה שאנחנו מדברים עליו כאן ושם יכול להיות מנקודות מבט שונות הוא כיצד אנחנו נאבקים בתופעה של אנטי ציונות ואנטישמיות בקמפוסים באופן ישיר. יכולות להיות לנו גישות שונות כיצד לעשות זאת וזה לגיטימי. אני סבור שזה חלק מהפלורליזם של החברה הישראלית וחלק מהדמוקרטיה של החברה הישראלית שאנחנו משלמים מחיר עבורו אבל מחיר שאנחנו לא נרצה בשום מקרה לא לשלם. אני חושב שיש דברים שצרים להעשות עם מנהיגי הסטודנטים המקומיים.


הרשו לי לסכם מפגש זה. קודם כל ההחלטה הרשמית של הדיון שתוצא לתקשורת ולדיווח הכנסת.

ראשית אנחנו מריעים ומצדיעים לכבודו של האגוד העולמי של הסטודנטים היהודיים. אנחנו סבורים שאתם מביאים מנהיגות כאן בישראל ובכל רחבי העולם וכי אתם בחזית של ההווה היהודי והעתיד היהודי גם יחד מה וזה מה שיותר חשוב. לא רק עתיד יהודי אלא גם בניית תוכן חיובי, קשור לעניין, תוכן מאתגר הנאבק על הזכות להיות יהודי בעולם כיום. זה שאתם עומדים בחזית בויכוח, בדו שיח הו משהו שאנחנו ככנסת רוצים לשבח אתכם על כך. אני ושב ששמעתם מכל חברי הכנסת שהיו כאן שהם מאד התרשמו מהמצגות ומהפעולה של ווג'ס ואני סבור שזה מאד חשוב.


יחד עם זה אתם גם בחזית של הקרב נגד אותם כוחות שרוצים לבודד את ישראל, לבטל את התקפות שלה ואפילו לייחס תכונות שטניות לישראל ולעם היהודי. לכן אנחנו חייבם כישראל והכנסת לתת לכם את כל התמיכה שאנחנו יכולים לתת תוך שיתוף פעולה עמכם כי זהו קרב משותף אין פה שני צדדים, אנחנו באותו צד של הקרב הזה זה גם קרב על האנושיות בכללותה. זו קרב על הגינות ועל תרבות. זה לא רק קרב יהודי זה קרב אנושי ואנחנו חייבם למצוא את השותפים הנכונים לפעולה איתם.


היה מאד מרשים לשמוע מכם על שותפויות שאתם יוצרים שהן אני מאמין בלבי ובנפשי הן הדרך הנכונה למאבק. לכן אנחנו מעודדים אותן סוכניות שמוכנות היום לפעול בסוגיות אלה כדי לחזק את המאמצים ולהציג בפנינו תוכניות על בסיס כל מה שנאמר כאן היום, חילופי תוכניות, מומחים, סטודנטים, מרצים, נציגים מכל הסוגים.


להעלות תוכנית במיוחד הייתי אומר לתגבור במקומות שצריכים תגבור כי לא בכל מקום יש גופי סטודנטים יהודים חזקים. לחזק גם מקומות שבהם יש בוגרים יהודים רבים כי אני סבור שחיזוק כזה הבא גם מישראל הוא משהו שאתם יכולים להשתמש בו בחזית בה אתם נאבקים.


אני סבור שקיבלנו החלטה לה כל נציגי משרדי הממשלה מסכימים. לכן אנחנו נבקש את משרד החוץ, המשרד לענייניי תפוצות שהוא כיום ביחד עם המשרד לעניינים חברתיים; שר החינוך, המועצה להשכלה גבוהה בישראל והסוכנות היהודית, שכל הגופים האלה יתכנסו ביחד וידונו עם הנציגים שלכם ביחד עם קבוצות אחרות כמו הילל שמיוצגים בצורה כלשהי כאן ותראו כיצד כדי שנוכל לראות כיצד אנחנו יכולים לארגן אסטרטגית את העבודה שלנו ביחד אתכם ותביאו כל ההצעות שיש לכם, אלה שעלו במסגרת המפגש הזה ואלה שלא עלו עדיין.


אנא שילחו לנו אותם, רעיונות, הצעות, כיצד אנחנו יכולים לעודד כל אחד מהם. אתם נתתם לנו השראה במהלך מפגש זה אנחנו נכין המלצות אותן נשלח במהלך החודשיים הבאים.

אני מודה לכם מאד על השתתפותכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00

PAGE
23