PAGE
13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

15.07.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 492

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ח (15.07.2008), בשעה 09:30

1. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ח-2008, של חה"כ זבולון אורלב (פ/717).

2. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ז-2007, של חה"כ חיים כץ (פ/2059).
3. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ח-2008, של חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ יצחק גלנטי, חה"כ משה גפני, חה"כ יעקב כהן, חה"כ שרה מרום שלו, חה"כ משה שרוני, חה"כ יצחק זיו (פ/1138).

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אריה אלדד

ואסל טאהא

רן כהן

סופה לנדבר

שכיב שנאן

חה"כ זבולון אורלב

חיים אמסלם

דב חנין

שי חרמש

יעקב כהן

שלמה מולה

יעקב מרגי

יובל יעקבי – אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד שושנה שטראוס – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

אפרים כהן – יו"ר המנהלת, משרד התמ"ת

מאיר שפיגלר – יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת

עו"ד שי סומך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד שרה שאול – לשכה משפטית, משרד הפנים

ד"ר איריס רסולי – מנהלת אגף לשיקום קהילתי, משרד הבריאות

זהבה וייזר – אגף לשירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה

רוני די נור – אחות מפקחת ארצית, אגף סיעודי, המוסד לביטוח הלאומי.

מאיר אלבז – רכז חברתי, הסתדרות הגמלאים

עו"ד בטי מצר לוי – סמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

עו"ד שירי לב-רן לביא – יועמ"ש, האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

איריס הרפז – לוביסטית, הסתדרות העובדים הלאומית

משה זוננבליק – מנהל מחלקה גריאטרית, בית חולים שערי צדק

יהודה אלדר – יועץ בתחום הגריאטרי והסיעודי

עו"ד יפעת סולל – "כן לזקן"

דקל דיקשטיין – חבר ארגון עמותת "אנשים"

אבי סלומה – יו"ר עמותת "אנשים"

נעמי מורביה – מטה מאבק הנכים

נסים מורביה – מטה מאבק הנכים

נעה בן שבת

וילמה מאור

מיטל בר שלום

1. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ח-2008, של חה"כ זבולון אורלב (פ/717).

2. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ז-2007, של חה"כ חיים כץ (פ/2059).
3. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ח-2008, של חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ יצחק גלנטי, חה"כ משה גפני, חה"כ יעקב כהן, חה"כ שרה מרום שלו, חה"כ משה שרוני, חה"כ יצחק זיו (פ/1138).

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.

אולי היית מוכן להעביר את הנושא לוועדה שלי?

אבקש את חה"כ אורלב להציג את הדברים.

אני מוותר על רשות הדיבור, ואני מציע לגשת ישר לקריאת החוק. אני מוותר על הצורך בהצגת החוק, כיוון שעשינו את זה בקריאה הטרומית במליאה וגם בהכנה לקריאה הראשונה כאן בוועדה. כיוון שהזמן קצר, המלאכה מרובה והפועלים לא אצילים, אני מציע להתחיל ישר בקריאת החוק.

יש פה שתי הצעות, הצעה של חברי הכנסת זבולון אורלב וחיים כך, והצעה נוספת של חבר הכנסת זיו ועוד קבוצת חברי כנסת. אפשר למזג את שתי ההצעות לפי סעיף 122א לתקנון באישור ועדת הכנסת.

האם ועדת הכנסת צריכה לאשר זאת?

הוועדה הזו מחליטה, אבל זה מותנה באישור ועדת הכנסת.

אני מציע לעבור להצבעה ישר.

זה לא מונע מאיתנו להמשיך ולדון עכשיו.

אלה שתי הצעות חוק שיכולות להתמזג לאחת.

האם הממשלה תומכת בשתי הצעות החוק שרוצים למזג אותן בהצעת החוק של חיים כך ושלי? האם יש לנו רוב להעביר אותן?

רוב להעביר אותן, אני חושב כן.

אני אגיד לך ממה אני חושש. אני חושש מזה ששמים על הצעות החוק שלנו עוד איזו משקולת שתעכב את כל החוק.

אתה יודע שיש גם שיקולים פוליטיים ולא רק מקצועיים.

אם תאמר לי שאנחנו מעבירים את כל החבילה, זה בסדר.

אני לא יכול להבטיח לך את זה.

האם אתה תתמוך בהעברת כל החבילה?

אני אישית כן, אבל יש גורמים אחרים שלא יתמכו.

אני למשל מתנגד. אני חושב שזה חוק אסון.

תעלה את עניין המיזוג להצבעה. האם הוועדה מחליטה למזג את שתי הצעות החוק?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 1

נמנעים – אין

מיזוג הצעות החוק עבר

2 בעד, וחה"כ רן כהן נגד.

זה בכפוף לאישור ועדת הכנסת.

על מה הצבעתם?

רק למיזוג שתי ההצעות.

חה"כ ואסל טאהא, אני מקווה שאתה לא מתנגד למיזוג של שתי ההצעות האלה.

אני מתנגד לשתיהן. אני מתנגד גם למיזוג.

אנחנו לא מדברים עכשיו על מיזוג מועצות מקומיות.

לא. לזה גם אתה מתנגד.

לפי זה המיזוג לא עבר.

לא. ההצבעה היתה כבר.

ההצבעה על המיזוג לא עברה. זה שניים נגד שניים.

הוא הגיע אחרי ההצבעה.

קוראת סעיף 1: בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1יד יבוא: 1יד1 (א) על אף האמור בסעיף 1יג ובהוראות שנקבעו לפי סעיף 1יד(1) רישה לעניין תנאים למתן היתר, אדם שמלאו לו 85/90 שנים זכאי לקבל מהממונה היתר להעסקת עובד זר במתן שירותי סיעוד לאותו אדם, לפי בקשה שיגיש, ובלבד שנקבעה זכאותו לפי הסעיפים האמורים או שנקבעה לגביו תלות בעזרת הזולת בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי.

ההצעה עברה בקריאה ראשונה עם שתי חלופות לגבי הגיל: 85 או 90 שנה. השאלה היא, לאיזה גיל מתייחסים עכשיו.

לשאלה הזו נחזור כאשר חיים כץ ייכנס. אני הגשתי הצעה המדברת על גיל 90, והוא הגיש הצעה המדברת על גיל 85.

אני מתנגד לשתי החלופות הללו. אני מלווה את הנושא של העובדים הזרים שנים רבות. הצעת החוק הזו לא באה לסייע למי שזקוק לעובדים זרים. היא באה לסייע למי שלא זקוק לעובדים זרים. אני אסביר את הדברים בצורה הכי לוגית שרד אפשר. ממה נפשך? אם הבעיה קיימת לגבי אדם הזקוק לעובד זר כדי לתפקד, הוא עובר את ההליך בביטוח הלאומי כדי לקבל את האישור לעובד זר ומקבל באופן אוטומטי את העובד. אין מצב כזה בשום תחום אחר: בניין, חקלאות, תעשייה, מסעדות וכו'. בתחומים האחרים צריכים קודם לקבל החלטת ממשלה, הגדלת מכסה, חלוקות על פי אפיונים וכו'. בסיעוד אין שום צורך בקבלת מכסה. מה יעשה ההיתר הניתן בחוק? הוא יגרום למצב שבו אנשים שלא עוברים את המבחן של הביטוח הלאומי, או בגלל שהם אינם זקוקים או בגלל שהם באמת בריאים, יהיו זכאים. לא כל בן אדם מעל גיל 85 או 90 הוא חולה או לא יכול לתפקד.

היום יש במדינת ישראל 24,400 בני 90 ומעלה, שממילא קרוב ל-15,000 מהם לא זקוקים לעובד זר. עכשיו באופן אוטומטי יתווספו למשק עוד 15,000 עובדים זרים. ל-5,000 מתוך ה-24,400 יש עובד זר בגין הזדקקותם הבריאותית והאחרת. עכשיו יתווספו עוד אלפי עובדים זרים לאותם אנשים שלא צריכים אותם. מי צריך אותם? הנכדים שלהם, הנינים שלהם, השכנים שלהם, המכרים שלהם וכו'.


אני רוצה שתדעו, שאין כמעט תחום מעוות במשק הישראלי יותר מאשר תחום העובדים הזרים. כל מיני ספסרים ומתווכים לוקחים אלפי דולרים.

סחר עבדים.

זה ממש סחר בעבדים.

כאשר אתה טוען שיתווספו עוד 15,000 עובדים זרים התייחסת לגיל 85 או 90?

התייחסתי לגיל 90. אם היה מדובר על גיל 85 היו מתווספים עוד כמה עשרות אלפים.

עוד 22,000 עובדים.

שלא יהיו פה טעויות, כאשר יתחילו בגיל 85 או 90, ואחר כך זה ירד לגיל 80 או 75. אני בשנה הבאה בן 70. האם מישהו מעלה בדעתו שבגלל גילי אני אבוא לבקש עובד זר?

לפי הטיעונים שלך, קרוב לוודאי שכן.

לא. אני אפילו נפשית לא צריך את זה.

בוא ניפגש בגיל 85.

אני אשמח. לי יש הגדרה לגבי ישראלי מאושר. ישראלי מאושר הוא אדם המגיע לגיל זקנה בבריאות טובה. למה חבריי דואגים לישראלי מאושר המגיע לגיל זקנה בבריאות טובה? אם היו באים חבריי ואומרים לי: הביטוח הלאומי אטום ולא מגלה רגישות לאנשים שכן צריכים, הייתי מבין זאת. אני מוכן ליזום יחד איתך, אדוני היו"ר, דיון עם הביטוח הלאומי בנוגע לבדיקת הקריטריונים לפיהם מעניקים זכות לעובד זר.

לו היחס של הביטוח הלאומי לאותה קבוצת גיל היה יחס לא משפיל, אז כל הנושא הזה לא היה עולה לסדר היום. צר לי, אבל המצב הוא לא כזה.

אני מודה לך על מה שאמרת. עכשיו שמת את האצבע על הנקודה המרכזית. הבעיה היא עם הביטוח הלאומי, וכאן מציעים לטפל בצורה גורפת כך שלפי גיל יקבלו באופן אוטומטי את הזכות לעובד זר. בבעיה שקיימת בביטוח הלאומי לא מטפלים, אבל נותנים באופן אוטומטי לכל אחד מגיל 85 או 90 זכות לעובד זר.

מאחר ואני מכיר את חבריי ממשרד התמ"ת, אני מציע לך לא לסמוך על כל האינפורמציה שמסרתי, למרות שמה שאמרתי אמרתי בדם לבי וביושר גלוי, ולשמוע את דעתם כדי שהוועדה תדע מהי מחליטה.

הזכות תינתן לכל הדוברים.

אני הבנתי שהדיון הזה מוצע כדיון לקראת הקריאה הראשונה. הוועדה קיימה כבר דיון ענייני, שמעה את משרד התמ"ת ויתר הגורמים. אני מצטער שחה"כ רן כהן, שאני מכבד אותו, מתנגד. אצלנו אומרים: "והדרת פני זקן".

הוא לוחם חזק מאוד למען עבודה עברית.

כאשר אני הייתי חייל טוראי, הוא כבר היה מפקד בכיר בצנחנים. לי יש הערכה והערצה לאנשים האלה. יש לי הרגשה, חה"כ כהן, שלא קראת את החוק. החוק לא מקנה זכות אוטומטית לאף זקן מגיל 85-90. הנאום שלך נכון אם בגיל מסוים תהיה זכות אוטומטית לאדם לקבל עובד זר. זה היה פורץ את כל המחסומים. לכל אחד היה יותר נוח שיהיה עובד זר לידו. באנו ואמרנו שבגיל מסוים יש השפלה של זקנים, שצריכים לעבור את המבחן של הביטוח הלאומי.

אז בוא נטפל בהשפלה.

המהות של המבחנים האלה היא שהם משפילים.

למה אתה אומר ככה? זה לא נכון.

לי יש זכות דיבור, ולך חובת האזנה. בעינך המבחנים הם לא משפילים, אבל בעיני זקנים הם מבחנים משפילים. זה הידע שלי. אני אומר לך כשר הרווחה לשעבר, אנשי הביטוח הלאומי והאחיות הם אנשים צדיקים, הם אנשים טובים וכוונתם טובה. הם עושים כל דבר כדי שהדבר הזה יתנהל בצורה ראויה. מנקודת מבט של זקן 90, שצריך להראות את יכולותיו בפני אחות צעירה, זו השפלה. זה דבר בלתי קביל לחלוטין על פי השקפתי. זאת השפלה. פתאום בא אדם זר לתוך ביתו, והוא צריך להוכיח את אי יכולותיו. מי שמכיר זקנים בגיל הזה יודע, שהם לא יפגינו את חולשותיהם ואי יכולתם בפני העובד. בנוסף, לא תמיד הוא מבין בדיוק מה העניין. לכן, כדי להגן על זקנים מופלגים, כאשר חה"כ כץ מדבר על גיל 85 ואני על גיל 90, הצענו לעשות בדיקה שונה. תחילה הצענו שתהיה בקרה של רופא משפחה. בקריאה הראשונה עלה העניין שרופא משפחה לא תמיד מומחה ולא תמיד יודע. לכן, דיברנו על רופא מומחה כאשר בתקנות ייקבע איזה רופא מומחה. גם לרופא המומחה לא יהיה חופש להחליט מה שהוא רוצה. לפי ההצעה, שר הבריאות יקבע בתקנות את הקריטריונים, מה הרופא צריך לבחון ולבדוק. ההנחה היא, שלרופא יש יותר את הידע, יותר את הגישה, יותר רגישות, כדי לאבחן ולדעת. כמו שאותו אדם הולך לרופא לבדיקות רפואיות אחרות, כך ילך גם לבדיקה הרפואית הזו כאשר הרופא המומחה יוכל לקבוע אם הוא זכאי או לא זכאי.

השינוי הגדול, חה"כ רן כהן, הוא שבמקום הבדיקה המשפילה בעיני הזקן, תהיה בדיקה אחרת אצל רופא מומחה. זאת כוונת החוק, וזאת כוונת המחוקק.

איזה רופא?

רופא מומחה ברפואה פנימית, בגריאטריה או בנוירולוגיה.

אז למה רק מגיל 90? אפשר לקבוע זאת גם מגיל 70. למה רק לפי גיל ולא לפי מחלות?

יכול להיות ששר הבריאות יקבע שהאישור יינתן לפי מחלות.

יהיה מדובר על מאות אלפי אנשים.

הם מקבלים בן כה וכה.

בגלל השאלה שלך, מציע חה"כ כץ שייקבע גיל 85. אני בגלל החששות שלך, קבעתי גיל 90. אני אציע לחברי חיים כך, ללכת קודם כל על גיל 90. צריך לעשות הכל בצורה מדודה, ובמידה זהירה. בוא נתחיל עם גיל 90. גם פה יש לנו 15,000 או 20,000 איש שצריכים לעבור את המבחן הזה. נראה איך הדבר יעבוד. בנוסף, השר יקבע כללים, באישור הוועדה הזו, מה צריך לבדוק.

אני מבקש מחה"כ מרגי להתייחס לדברים.

אני יכול לומר, שאני מתחבר לדברים של חה"כ רן כהן, למרות הנימוקים של חה"כ אורלב. כמי שמלווה עובדים זרים בתחום הסיעוד וכחבר הוועדה לבחינת זכויות העובדים הזרים בקדנציה שעברה, אני יכול לומר לכם שהליך קבלת האישור לעובד זר הוא הליך קל היום. המוסד לביטוח הלאומי הקל בהליך. פעם הרף היה גבוה מאוד. מי שמכיר את העמלות ואת הליווי, יכול להגיד שכמעט צריך פקידה מיוחדת כדי שתעזור לקשיש להחזיק את העובד הזר. לתת את זה באופן אוטומטי לכל מי שעבר את גיל 85 או 90, זה לא נכון.

זה לא באופן אוטומטי, אלא באישור רופא.

האם אחרי שנאמתי נאום כזה, אתה עוד פעם חוזר ואומר שזה באופן אוטומטי?

אני חושב, שהמנגנון הקיים היום דרך המוסד לביטוח הלאומי הוא מנגנון טוב וזהיר. מי שזקוק מקבל. מאשרים את זה גם למי שלא מרותק למיטה. קשיש שיש לו קשיים בתפקוד היומיומי מקבל גם כן אישור.

מאחר ועל פי הנוהל יש זכות קדימה לחברי הכנסת, אני מעביר לחה"כ כץ את רשות הדיבור.

אני מוותר על זכות הדיבור.

הדברים שאמרו חברי הכנסת רן כהן ומרגי יש בהם טעם. היום קל להשיג את האישור רפואי. השאלה היא, מי שולח אותו לבדיקה הזו. אם הוא הולך לבדיקה בעצמו, הוא יוכל להשיג את האישור בקלות. לכן, צריך לעשות את זה דרך המוסד לביטוח הלאומי. אם יש בעיות או הקלות שצריך לתת לנבדקים, אפשר להעלות זאת בפני ההנהלה של המוסד לביטוח הלאומי. להציע הצעת חוק גורפת, כך שכל אחד יוכל לפנות לרופא ולקבל אישור לעובד זר, זו בעיה קשה מאוד שתגביר את השחיתות, תוספת עובדים זרים וכל הבעיות הנלוות.

זו הוצאת דיבה לרופאים.

לא. זה קל מאוד.

אני שומע את חה"כ מרגי מש"ס. כמה אנשים אתם מכירים בגיל 90 שלא זקוקים לעובד זר?

אני מכיר הרבה אנשים. אני מכיר אישה מאוד מפורסמת וידועה בת 93, שעדיין נוהגת, מתפקדת, שומרת על כל המשפחה, על הילדים ועל הנכדים.

אבא שלי מעל גיל 80 והוא נוהג, אבל הוא קרוב למצב שבו הוא יצטרך פיליפיני. המזל שהוא יכול לנהוג, כי ללכת הוא לא יכול. רבותיי, כרגע פונים אלי אנשים וטוענים שבמוסד לביטוח הלאומי קיימת התעללות. מדובר באנשים שלא מסוגלים להתרחץ, לא מסוגלים לבשל לעצמם ולהתנקות. שואלים אותם, האם הם יכולים לסגור את הכפתורים. הם אמרו שכן. ואם הם יכולים לסגור את הכפתורים, אז היא לא צריכה פיליפיני?

לפני שהגעת אמרתי, שאולי צריך לשנות את הכללים של הביטוח הלאומי, אבל לא לתת אישור אוטומטי.

אם אתם שואלים אותי, היא יכולה לסגור את הכפתורים אבל הפוך ולא כשורה.

אבל זה קורה גם לי. כאשר שוכחים לסגור את הכפתורים, זה הרבה יותר גרוע.

המצב הוא כזה, שעד אשר אנשים משיגים היתר לוקח זמן רב. איש הביטוח הלאומי הוא אורח לרגע, שאינו יכול להתרשם מספיק. לפי אישור הרופא אתם מאשרים ניתוח ואשפוז. אם אין אמונה ברופא, אז מה אתם רוצים? הרופא מכיר את האדם. בדרך כלל האנשים האלה מבקרים אצלו כל שבוע או שבועיים. אם אתם לא מאמינים לרופא, אז נגמר הסיפור.

בואו לא נשכח שבינתיים עבר תיקון לחוק הביטוח הלאומי של חה"כ מרציאנו, לפיו מגיל 90 אפשר לקבל גמלת סיעוד לפי אישור רופא.

המוסד לביטוח הלאומי נותן קצבה על פי חוות דעת של רופא.

אתה רמזת שרופא שקרן.

לא.

אעביר את רשות הדיבור ליהודה אלדר.

אני מספר שנים מעורב מאוד בנושא של האשפוז הסיעודי-הגריאטרי. אני עובד בצמוד לאגף הגריאטריה במשרד הבריאות.

האם אתה אדם עצמאי?

כן. כאשר שאלו בוועדת הכספים מי מממן אותי, אז אמרתי שהפילנתרופיה מממנת אותי. אני נלחם למען העלאת התעריפים שמשרד הבריאות משלם לרמה השנייה והשלישית.

זה לא קשור לעניין.

המדינה צריכה להתנגד להבאת עובדים זרים, וזה מובן מאליו. הבעיה היא שהקשישים שזקוקים לזה לא יכולים להחזיק עובד ישראלי בשלוש משמרות ביום. הבעיה היותר גדולה היא, שהעובדים הישראלים בכלל לא רוצים לעבוד בתחום הזה. זו עבודה פיזית ונפשית קשה מאוד. אנחנו יכולים לראות גם בתוך המוסדות הגריאטריים, שהיום אי אפשר למצוא שם עובדים ישראלים, גם אם מציעים להם מעבר לשכר המינימום המקובל.

בבתי הדיור המוגן במדינת ישראל ישנם הרבה מאוד אנשים שהרופא ייתן להם אישור, אבל אין להם צורך בשהייה של עובד זר במשך 24 שעות. התוצאה תהיה, שכל העובדים הזרים האלה יסתובבו בחוץ ויחפשו עבודה. זה מה שקורה במציאות. אם המטרה היא לתת, אז אפשר לפתור את הבעיה של הביטוח הלאומי כך שבאותם המקרים יבוא רופא עם אחות של הביטוח הלאומי. הבעיה היא עם הביטוח הלאומי ולא עם המספרים.

אדוני, כולנו חיים במציאות מאוד קשה. אני מסכימה עם הדובר הקודם, שהיום קשה למצוא עזרה סיעודית לאנשים. היום גם קשה למצוא מטפלת לילדים קטנים, ובוודאי מטפל לאנשים מבוגרים. זו עבודה קשה. במציאות הנוכחית כאשר השוק מלא בהצעות, אנשים לא רוצים ללכת ולטפל בקשישים. לכן, זה חוק טוב שצריכים להעביר אותו בכנסת.

חה"כ דיבר על כך שמבחן העצמאות היום הוא משפיל מאוד. מזמן היינו צריכים לשנות את הקריטריונים למבחן הזה. אנחנו מקבלים המון מכתבים של קשישים, שאומרים שמבחן העצמאות משפיל אותם. מה זה לפתוח ולסגור? יש אנשים שעברו שואה והם אנשים גאים. אלה אנשים שעברו קשיים בחיים, וקשה להם להתמודד עם מציאות בה הם לא עצמאיים. לכן, כאשר מגיע העובד לערוך את מבחן העצמאות והוא עושה את זה בהשפלה, זה קשה להם. לכן, צריכה להיות רפורמה במבחנים האלה, צריכה להיות רפורמה ביחס לקשישים.

אולי הרפורמה תתקן את המצב ולא יהיה צורך בחוק הזה.

בסדר. בינתיים אין רפורמה, והמציאות דורשת את החקיקה הזו. לבן אדם קשה להתמודד עם זה שיש לו תלות. אנחנו לא צריכים לבנות את הבירוקרטיה של הביטוח הלאומי. אנחנו יודעים שהמבחנים הללו קשים ומשפילים. אני מאמינה, שאדם בגיל 90 לא יבקש מהרופא אישור לעזרה כזו אם הוא לא זקוק לה. אנחנו צריכים להאמין לאזרחים במדינת ישראל, ובוודאי ברופאים. אף רופא לא ייתן אישור בזמן שהוא יודע שאדם לא זקוק לעזרה. אני בטוחה שאדם שלא זקוק לעזרה לא יבקש אותה. אנחנו צריכים להקל על מי שזקוק לכך. לכן, החוק הוא טוב וצריך להעביר אותו.

אני חייב לעזוב, אבל מאחר ואני חבר די פעיל בוועדה הזו אני רוצה לומר שלושה משפטים. אני רוצה להדגיש שלושה דברים. היום יש בארץ למעלה מ-43,000 עובדות זרות בסיעוד. זה יותר מ-50% מכלל העובדים הזרים החוקיים. זו תהיה מכת מדינה של שוק התעסוקה הישראלי. צריך למצוא פתרונות אחרים. אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד, ואפרים כהן הוא עדי בעניין הזה, שבמקום עובדות זרות יהיו מת"ביות ישראליות. יכול להיות שאדם בן 90 זקוק למת"בית. למה שלא תהיה עובדת ישראלית, שגם תעבוד, גם תעזור, גם תתפרנס וגם יהיה פתרון. למה לקבוע באופן אוטומטי זכות לעובד זר במשך 24 שעות ביממה? הוועדה חייבת לשקול את העניין הזה מחדש.

רבותיי, לפי ההצעה הזו גם בתי אבות יעסיקו עובדים זרים. אמרו לי מההתחלה שהתחלתי לעבוד כיו"ר הוועדה לעובדים זרים, שאין ברירה כי מדובר באנשים שצריכים להיות מלווים 24 שעות. היום בבתי האבות עובדים ישראלים. זה יגרום למצב שבו מאות אם לא אלפי עובדות ועובדים ישראלים יפוטרו מבתי האבות. במקומם יביאו עובדים זרים. למה? כי יש פה כוונה טובה, שבאה להתחשב בהבאת עובדים הרבה יותר משוחררת.

אנחנו באנו לכאן וחשבנו אנחנו הולכים לקדם חוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. הגיע רן כהן, מגן העמלים, כאילו אני רוצה שיפטרו את כולם והוא בא לשמור על העובדים, על היושר והצדק. כאילו כולם גנבים.

אל תכניס דברים לפי.

רציתי שאפרים כהן יקריא בקשות של אנשים רבים בגילאים מבוגרים שלא קיבלו אישור. אדם בן 96 ערירי פנה לקבל עובד זר, ולא קיבל.

אבל אתה מציע לתת אישור מגיל 85 ולא מגיל 96.

אני אומר, שלא כל הרופאים גנבים, ולא כל האזרחים רמאים. לא כולם לוקחים ונותנים לילדים שלהם.

אין הצעה לתת לרמאים. אתה מציע לתת לכולם.

אני לא רוצה שאנשים ילכו לביטוח הלאומי. אני הצעתי, שהאדם שחסכך כל ימי חייו יממן את זה מכספו ולא ייקח את זה מאף אחד. הוא לא רוצה למות ערירי. הוא לא רוצה ליפול מבלי שאף אחד יידע שהוא שוכב. לא כל הצדק וטוב הלב אצלך. אנחנו לא רוצים לפטר ולקחת. יש הרבה מאוד אנשים שהולכים לביטוח הלאומי, ולא רוצים להגיד שהם עושים את צרכיהם בחיתול. הם מתביישים, ואומרים שהכל בסדר אצלם. אני לא חושב שהביטוח הלאומי צריך להתעסק בזה. אני מקווה, שבדיון הבא אנחנו נקרא את החוק ונקדם אותו. אנשים במדינת ישראל צריכים את החוק הזה.

אני מציע למציעים להוציא את בתי אבות והמוסדות הסיעודיים מתחולת החוק.

אם זה יהיה התנאי של הממשלה לתמיכה בחוק, אנחנו נוריד זאת.

אני אחות ארצית בשירות לזקן במשרד הרווחה, ואני חברה בוועדת החריגים בתמ"ת לאישור להעסקת עובד זר. אני רוצה לציין, שאין אדם מעל גיל 85 שהגיע אלינו אחרי שהוא לא קיבל את מלוא הניקוד בביטוח הלאומי, ודחינו אותו. יש אישורים רפואיים המצרפים ומתקפים את מצבו. אנחנו יושבים בוועדה, ועל פי זה אנחנו מאשרים זאת. לא היה אדם שנדחה, ולא קיבל אישור לעובד זר.

הנה הפתרון.

אנחנו דוחים רק את האנשים שנמצאים במוסדות סיעודיים, בבתי אבות. בדיור מוגן, שזה ביתו של הזקן, הוא כן מקבל אישור.

אני אחות בביטוח הלאומי. אני רוצה לעשות סדר בדברים. אנחנו עושים את הבדיקות לצורך גמלת סיעוד. יחידת הסמך של התמ"ת היא זו שקובעת למי לתת אישור לקבלת עובד זר. זה באמת מסתמך על הבדיקה שלנו. אנחנו הכנו, לפי הצעת החוק של מרציאנו, טופס הערכה של רופא גריאטר, ואנו מבקשים להחיל את זה גם על החוק הזה. רק רופאים גריאטריים יודעים לעשות הערכה תפקודית, ויש כבר טופס מוכן.

אנחנו נקיים דיון נוסף. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30