PAGE
6
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
26.12.07

הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ז טבת, תשס"ח (26.12.2007), שעה 10:00

פתיחת תערוכת ציורי ירושלים של העולה הוותיק אלכס לוין

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – יו"ר

קולט אביטל

יוסף שגל

זאב אלקין

מוזמנים


אלכסנדר לוין

יאצ'סלב לוין

אספיר לוין

גדעון לוין

אליעזר הוד

מנהל אגף א' לפיתוח שיווקי, משרד התיירות

נעמי יפה

מפמ"ר אומנות ותאטרון, משרד החינוך

עידית עמיחי
מנהל המחלקה לאמנות פלסטית, משרד המדע, התרבות והספורט

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
פתיחת תערוכת ציורי ירושלים של העולה הוותיק אלכסנדר לוין

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

זו הישיבה האחרונה לשנת 2007, זו ישיבה מיוחדת שכמסורת של וועדת העליה, קליטה ותפוצות, אנו מארגנים לפעמים תערוכות של אמנים. בעבר התקיימו פה תערוכות של צלמים וצלמים עולים חדשים, כמו כן התקיימה פה תערוכה שאמנם לא היתה של עולים חדשים אבל הנושא שלה היה האנטישמיות בחוץ לארץ. קריקטורות על ישראלים על המדינה שלנו, כדי שכולם יראו איך אנחנו נראים, היתה תערוכה של ציירים אתיופים באירועי 40 שנה לוועדה, והיום מתקיימת אצלנו תערוכת ציוריו של אלכסנדר לוין.

אלכסנדר לוין הוא לא עולה חדש מהגל האחרון, אלא הוא הגיע לישראל בגיל 16, בשנות ה- 90. אני קראתי שהוא למד בבית ספר בקייב, וכשהגיע לישראל הוא למד אצל צייר ישראלי מפורסם. אנחנו לא ראינו בישראל תמונות כמו שאנחנו רואים בתערוכה פה, והדבר המעניין הוא שאמנם אלכסנדר בא ממשפחה חילונית אולם בכל ציוריו יש התייחסות לדת. אני גם חושב שהתמונות לא משקפות את שנות 2000, אלא מתארות את השנים 1920 – 1925, כאשר האוכלוסיה היתה קטנה ורובה היו דתיים.

יש כאן אדם צעיר שמשתתף בהרבה תערוכות בעולם, במדינות שיש בהן תרבות עכשווית מסוימת, ואנו גאים שאלכסנדר שאמנם הוא לא עולה חדש, אבל הוא הגיע כבחור צעיר ועכשיו הוא עוד אחד מהצעירים המפורסמים שמצייר את ירושלים ומסורת יהודית. לכן אנחנו יושבים כאן היום, כדי לתת לאלכסנדר לוין כבוד ולהגיד שבעליה יש כשרונות ורק צריך שלאדם תהייה מטרה. בלי ספק כדי להיות צייר צריך כשרון, וכולם צריכים לדעת שבעליה יש כשרונות גדולים, וכשהיהודים בחו"ל רואים שמפרסמים פה את הכשרונות, גם הם רוצים לעלות, ואילו אלה שחיים בארץ רוצים לשפר את חייהם ולהגיע להישגים גדולים יותר.

אני מאושר שהתערוכה הזאת מוצגת בוועדה שלנו, אני מבקש לומר תודה לוועדה ולמנהלת הוועדה ולכל מי שתרם להצגת התערוכה אצלנו.

הצטרפת לקבוצה גדולה של אומנים עולים מרוסיה, ואני חושבת שרוב הציירים והפסלים שעולים מברית המועצות, לא רואים את עצמם דווקא כקבוצה נפרדת באוכלוסיה, אלא חלק מכלל ציבור האומנים וציבור התרבות בישראל. יש לנו כאן את הדוגמה של יאן ורנברג, שזכה לתערוכה במוזיאון ישראל, ומיכאל גורדמן שמציג עכשיו בגלריה מאוד טובה בשדרות רוטשילד, ויש לנו את נטשה אורכול שיש לה עכשיו תערוכה גדולה בברית המועצות. אני מאחלת לך שתציג לא רק בכנסת אלא בגלריות בארץ, במוזיאונים בארץ, ותשתלב יחד עם ציבור כל האומנים ושלא יגידו הוא עולה מרוסיה, אלא יגידו הוא באמת צייר טוב, ישראלי יחד עם כל השורה של הציירים הגדולים שיש לנו בארץ, חלק באו מרוסיה וחלק מארצות אחרות, וכולם ישראלים בשפה ובסגנון של האומנות.

זה לא קל להיות אומן בארץ, ובמיוחד לאומנים צעירים, יש כל כך הרבה אומנים בארץ והתחרות קשה ולא פשוטה, קשה מאוד לחשוף את עצמך בעולם ובארץ, אני מקווה שבארץ ימצאו את המשאבים לחזק את הצמיחה בתרבות ובאומנות.

אלכסנדר, אתה יכול לספר לנו קצת איך מקבלים את האמנות שלך במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, אנגליה וכו'?

בארצות הברית מאוד אוהבים את התמונות שלי בפרט בניו יורק ובטורנטו, גלריות גדולות מציגות את התמונות שלי, גם בברוקלין, לאס וגאס וסאן פרנסיסקו, וכמו כן התמונות שלי נמכרות גם במכירות פומביות, כאשר הם מאוד אוהבים את נושא ירושלים. אני גר בחולון, והתמונות שלי מוצגות במלון אינטרקונינטל ובככר המדינה בתל-אביב.

אני מצלם, יש לי אלפי תמונות שאני מצלם, אני מסתובב בכותל, אני מצלם ואחר כך מצייר. יש אנשים שמזהים שציירתי אותם.

איך החיים של צייר בארץ?

קשה, זה המקצוע שלי אני מתפרנס ממנו כ- 10 שנים, אוהבים את התמונות שלי וקונים, זה המקצוע שלי.

ממה שראיתי בקטלוגים, ויש שם הרבה תמונות, לא נראה שאתה מסיים תמונה תוך שעה, זה נראה כעבודה קשה שמצריכה הרבה זמן.

זה לוקח הרבה זמן, לפעמים חודשים, התמונות תלויות אצל אנשים מפורסמים כמו סטיבן שפילברג, ועוד, אנשים אוהבים את ירושלים.

אני פונה לאמא ולאבא של אלכסנדר, יש לכם בן מוכשר וטוב.

זו עבודה פשוט נהדרת, כל הכבוד, ממש מעניין, אבל ממה שאני רואה, למה כל כך קרוב אליך הנושא?

אולי שורשים, אני לא יודע, אנחנו משפחה חילונית.

אתה מצייר יותר ויותר, או אולי אתה מוכן להחליף את הנושא?

לא, לא מוכן, ירושלים זה הנושא שאני מתחבר אליו.

ומה עם חולון? שם אתה גר.

חולון לא. התמונה הזאת זה מבט שחולש על כל ירושלים, זו תמונה שציירתי אותה לפני כשבוע.

בשנה הבאה שזו שנה שנת ה- 60 למדינת ישראל, תהיינה הצגות גם בברית המועצות לשעבר, דבר שיכול להיות מעניין, וזה יכול להיות במסגרת שבוע תרבות בברית המועצות, מה שדווקא נצטרך שם זה ישראלים, שורשים בברית המועצות וירושלים. זה טוב, יפה ומעניין.

כאן לא צריך לדבר אלא להסתכל, לי יש שאלה לאלכסנדר, אין תאריכים על התמונות, ממתי אתה נכנסת לנושא הזה של ירושלים?

בשנת 1993 או 1994, התחלתי לצייר את ירושלים. כשסיימתי ללמוד גילתי את הנושא, התחלתי ללמוד ולחפש. ציירתי מאות תמונות שכולן נמכרו, אנשים רוצים ומזמינים יותר ממה שאני מסוגל לצייר.

כפי שאמרתי, ראיתי בקטלוג הרבה תמונות, ואני רוצה לדעת מה היתה הכוונה שם?

יש לי עוד נושא אחד, זה נושא יודאיקה, ונושא של מסכות מוונציה, אני מבקר כמעט כל שנה בקרנבל בוונציה, ציירתי הרבה תמונות מקרנבל בוונציה, זה לא רק ירושלים, אלה הם שני נושאים שאני מפתח זה המסכות מוונציה וירושלים.

אני מבקש מההורים כמה מילים על הבן שלכם.

אמא מבקשת שאני אומר כמה מילים, אנחנו עלינו בשנת 1990, ואלכסנדר שלנו כבר ידע לצייר, הוא התחיל לצייר מגיל שעדיין לא דיבר אפילו, הוא היה בגן ילדים, אז התחילה אצלו המשיכה לציור, הוא לא רצה לטייל אלא רק לשבת ולצייר משהו, הוא עוד לא ידע לדבר.

במשפחה שלכם לא היו ציירים?

לא, ציירים לא היו, ככה הוא המשיך ואחר כך כשהוא למד בחוג של ציור הוא הצטיין וגם אחרי שהוא גדל הוא התחיל ללמוד בבית ספר מיוחד לצייירים, גם שם הוא הצטיין, אני הייתי נשיא בבית הספר בזכות הצטיינותו, אני נתתי משוב על איך אני עזרתי ואיך אני מחנך אותו, אבל אני לא צייר.

אלכסנדר קיבל תעודת הצטיינות בסיום בית הספר בקייב שבאוקריאינה, שהוא בית ספר מיוחד לכשרוניים. כשעלינו ארצה בשנת 1990, הוא המשיך, אבל היה קשה בלי קשרים בלי שפה, לא היה למי לפנות כי לא ידענו שום דבר. מאוחר יותר גרנו בהרצליה, ושם שמו לב עליו ועזרו לנו להציג תערוכה קטנה בבנק דיסקונט בהרצליה פיתוח. עזרו לו ללכת ללמוד, כי לא היה לנו כסף לשלם ללימודים, גם ראש העיר עזר וגם המורה שלו ברוך לירון זכרונו לברכה.

כל השנים הוא המשיך ללמוד, הוא גם חיפש את הדרכים כדי להתקדם ולצייר, ואני פשוט אמרתי לו: 'עלינו ארצה ואתה צריך לצייר משהו על מדינת ישראל ולפרסם את המדינה שלנו'. זה נכנס לו לראש, אבל לאחר שנים הוא תחיל לצייר, זה עזר והשפיע כנראה, בדרך כלל ילדים לא מקשיבים למה שמספרים המבוגרים, אבל הוא התחיל בזה ומשהו התהפך בגוף שלו, בנשמה והוא התחיל לצייר, שמתי לב, זה גם מילדות שבכל פעם שהוא מצייר, ראיתי שכל העבודה שלו משתפרת ומשתפרת ומשתפרת והוא גודל מול העיניים שלנו, עכשיו הוא ילד צעיר, מפורסם, השם שלו מוכר כבר בכל העולם, אלכסנדר לוין ידוע, יש לו אתר ואנשים רואים ומזמינים תמונות, הוא כבר סיפר שהוא לא מספיק לעמוד בדרישות, אנשים מזמינים ושנים ממתינים לעבודה שלו.

אני יכול רק לאחל לו בהצלחה, ושיהיה בריא.

אני ממשרד התיירות, ואני אומר שהוא בעצם עובד בשבילנו, כי בכל מקום שיש תמונה כזאת בעולם אנשים מתפעלים ורוצים לבוא לבקר, אני שמח שהוא לא יעבור את השלבים שעברו הציירים הגדולים שמתו עניים לגמרי, הוא ברוך ה' התגלה בגיל צעיר והוא במצב טוב, הוא מצייר בצורה שאני ממש מתפעל, כל תמונה שלו יכולה להיות פוסטר של מדינת ישראל, הלואי ושהוא ימשיך לפרסם כך.

משרד התיירות משתמש בתמונות?

לא.

טוב שהגעתם, כך שאולי אתם עוד תשתמשו. אני אשמח לשמוע במה אנחנו יכולים להשתמש, והעובדה שזה מוצג במקומות גדולים, בבתים של סילברטאים ובמקומות שאליהם מגיעים אנשים בעלי השפעה, עצם העובדה שהם רואים את התמונות של ירושלים, זה נכנס לזיכרון האישי שלהם, והם רואים שבירושלים יש יופי מיוחד.

כל הכבוד, טוב שהתחברת לנושא ירושלים, ולא לטכנולוגיה כל שהיא.

אני משרד החינוך, אני חושבת שאין ספק שבשנת ה- 60 למדינה, נושא של ירושלים הוא מאוד משמעותי, ישנן מסגרות שונות להציג, איני יודעת אם זו תערוכה נודדת או שבמיוחד, את העבודות האלה להציג כאן, אבל יש לנו מסגרות גם במתנ"סים וגם במרכזים של הפיס לאומנות ומדעים, ששם יש מרחבים יפים להציג עבודות, יכול להיות ששווה לחשוב על איזו תערוכה נודדת שבמסגרת אירועי 60 שנה למדינה תעבור ממקום למקום, ואז תהייה הזדמנות גם לתלמידים שמגיעים למקומות האלה באופן קבוע, כי הם לומדים שם גם מדע וגם טכנולוגיה וגם אומנות.

יש לנו בסביבות ה- 50 – 60 מרכזים כאלה, ואם התערוכה תנדוד ממקום למקום, תהייה אפשרות לחשיפת התלמידים לנושא הספציפי, וכן לדרך העבודה המאוד ריאליסטית נטוראליסטית. עם הדמיון שיש בציורים שלך, וגם העובדה שאתה מצלם זה מעניין לראות את הצילום מול הציור מבחינת המדיום, כך שמן הראוי לחשוב להציג תערוכה נודדת ולהיות בקשר עם המרכזים הללו, כולל מתנ"סים, ולנייד תערוכה, יכול להיות מפגשים עם האומן, בעיקר אחרי שהאבא סיפר, זה ממש מרגש.

אני שמח שהתערוכה מוצגת בוועדת העליה, הקליטה ותפוצות, שמעתי אנשים שמבינים באומנות, זה יפה, אני אוהב את זה, אני יודע שיש בין העולים אומנים כאלה, וכדי שלא ייווצר מצב שהגעת לכאן בחינם, אני רוצה להעניק לך מתנה, כמזכרת לכך שהיית בכנסת ושהתערוכה שלך הוצגה בכנסת כאן.

אני מאחל לך הצלחה בעבודות שלך.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30