ועדת החינוך, התרבות והספורט

1
14.7.2008
PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 476

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א בתמוז תשס"ח (14 ביולי 2008), שעה 11:00

הצעת חוק עובדי הוראה, התשס"ח-2008

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר

זאב אלקין

משה גפני

אלכס מילר

עו"ד דורית מורג, יועצת משפטית, משרד החינוך

עו"ד לירן שפיגל, לשכה משפטית

ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה, משרד החינוך

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

עו"ד אבישי פדהצור, משרד המשפטים

אמיל מלול, ממונה פגדוגי, האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

סיגל מרד, לשכה משפטית, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

פרופסור שלמה בק, ראש מכללת קיי

עו"ד נדב שמיר, לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד מיכל שפרן, הסתדרות המורים

שלמה ישי, הסתדרות המורים

דורון משה, חבר מועצת מימ"ד

יהודה סקר, ארגון ההורים הארצי

גדעון בן דרור, יועץ לוועדת החינוך

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק עובדי הוראה, התשס"ח-2008

שלום לכולם. אנחנו נמשיך בדיון על הצעת חוק עובדי הוראה. אין צורך בהקדמות. בבקשה היועצת המשפטית, מירב ישראלי.

לפי הרישום שלי אנחנו נמצאים או באמצע סעיף 6 או בתחילת סעיף 7 אמצע סעיף 6, זה הנוסח כי כמעט לא היו שינויים, אני יכולה לחזור על מה שהיה. היה כאן בנושא של כבודם של עובדי הוראה, היו שאלות שעדיין צריך לפתור בנושא של מעורבות משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, הנושא של המועצה להשכלה גבוהה והמוסדות.

אנחנו בנוסח גם עם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, וגם עם המועצה להשכלה גבוהה.

אני אומרת מה היו ההשלמות, בתוך פרק ג', זה נשאר כשאלה, בסעיף 6(ב)(4) לחברי ועדת הרישוי, הוספנו, היה שני נציגי ארגוני המורים נציג אחד מכל ארגון שהם עובדי הוראה מורשים ונציג ארגון המורים שמייצג את מרבית עובדי ההוראה בגיל הרך, זו היתה תוספת של הועדה, כשאמרנו שהנושא של הארגון החרדי עוד ידון במשרד החינוך, נכון דורית מורג? הנושא של המורים החרדים.

לגבי המורים החרדים, יש לנו סעיף בחוק שאנחנו חשבנו שהוא מספק, זה אמור להיות גם נדון, טרם נקבעה הפגישה עם עורכת הדין ינובסקי, היא תהייה מחר.

הבעיה שאם אתם לא סוגרים אנחנו לא יכולים לגמור, אין לנו הרבה זמן דורית מורג.

אני יודעת וגם אנחנו רוצים.

אני ידוע שאתם רוצים, אבל למה אתם לא יושבים עם האנשים?

לא הכל תלוי בנו. ישבנו גם עם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה הנוסח צריך להיסגר אפילו השבוע, ממש בימים האלה. יש הסכמה והתאמה לגבי העקרונות, גם לגבי המועצה להשכלה גבוהה נאמר שהנוסח צריך להיסגר תוך השבוע, לגבי החרדים יש לנו סעיף, לקחנו מראש בחשבון שצריכה להיות התאמה.

היתה התחייבות וזה עלה בקריאה ראשונה בכנסת, ואני לא מבין למה אתם מחכים כל כך הרבה?

לא אנחנו מחכים, הפגישה לא הצליחה להתקיים.

אנחנו מדברים על ארבעה חודשים, לא על שבוע.

בכל אופן אנחנו נשמע מה יש לומר.

רק שתדעו שזה מעכב, בואו נמשיך.

כן. יש סעיף לגבי החרדים שהוא לא סעיף חרדי אבל הוא סעיף החרגות שהוא אמור להכיל את כל היוצאים מהכלל. אנחנו נמשיך ונדון.

ברוח התרבותית הייחודית.

כן, יכול להיות, בסדר.

הגענו ל- 6(ג), גמרנו את (ב).

פשוט לגבי הרשימה הזאת, אני חושב שגם חבר הכנסת אלכס מילר מצטרף לעמדתי לפי הדברים שכרגע שמעתי, שהוועדה הזאת, אחד מהתפקידים שלה זה להכיר בתעודה ובהסמכה שניתנו בחוץ לישראל, שרוב המקרים המורכבים יותר יהיו שם, המוסדות להשכלה להכשרת עובדי הוראה במדינת ישראל זה עובד דרך המסלולים המקובלים, והמחלוקות בדרך כלל מתחילות כשמדובר ברישיון שהגיע מחוץ לארץ.

וכאן אתה מציע?

שבהרכב של הוועדה אני לא רואה מישהו שהוא בעל ידע בעניין הזה.

אגב היה לנו דיון בישיבה הקודמת, ואני חשבתי שהתכוונתם לא לתת להם את הסמכות להכיר אלא לייעץ גם בעניין הזה, ושהממונה הוא שיכיר, אבל אתם אמרתם בהגדרות.

זה לא משנה לצורך ההערה שלי.

מה אתה רוצה להציע?

יש הצעה, אולי אותו ניסוח שהיה בגיל הרך, שגם נציג בנוסף לשני ארגוני המורים שהוא כולל את המספר הרב ביותר של מורים עולים.

אי אפשר לדעת, זה לא משהו.

ולגבי הגיל הרך כן יכולים?

כן, זה גננות.

אם הוא עולה חדש ממדינה מסוימת זה לא אומר שהוא מומחה ברישוי של מדינות אחרות.

אם יש שם נציג של אגף החינוך במשרד הקליטה.

אם אנחנו אומרים נציג ארגון שרוב המורים העולים נמנים עליו, זה לא אומר, זה או ארגון המורים או הסתדרות המורים, אבל הנציג הוא לא עולה.

אם יהיה נציג נוסף מטעם משרד הקליטה, שהוא בעצם ממחלקת החינוך, האם זה בעצם יכול לפטור את העניין הזה של ההתייחסות לתארים למגיעים מחוץ לארץ?

למרות שהסמכות היא דווקא בהתאם למחלקה של משרד החינוך שעוסקת בעולים.

צריך לזכור שמדובר פה בגוף שהוא גוף מקצועי שעוסק ברישוי, הוא לא אמור לייצג אוכלוסיות כאלה ואחרות.

אבל הוא אמר דבר נכון, שהבעייתיות הרבה פעמים זה הנושא הזה של מי שבא מחוץ לארץ, מאחר ואנחנו בכל זאת מדינה קולטת עליה ורוצה לקלוט, לפחות זה מה שהיה פעם, לכן חשובה הרגישות יחד עם המומחיות שהתחום של הדבר הזה יבוא לידי ביטוי, אולי המומחיות נמצאת, אני לא יודע אם הרגישות, אבל המומחיות במשרד החינוך במקום ששם עוסקים בכלל בתארים מחוץ לארץ. היו לנו לא מעט טיעונים בתחום הזה כאן בוועדה, היו תלונות, אמרתי מומחיות ורגישות.

שני הדברים האלה במרכאות.

אני בעד הנושא של הכנסת עולים בכל מקום אפשרי, אני לא יודע שאם יושב פה עולה זה...

לפחות שמישהו ישמיע קול, אם לא יכירו בתעודה שהיא הגיונית, או משהו חלופי, בכל זאת יש פה, למרות שמדובר- - -

מאיפה אתה יודע שהעולה יעשה, אולי זה עולה שקיבל את הכשרתו בארץ והוא לא רוצה. אני שואל.

עובד משרד החינוך שהוא מומחה, כמו שמנוסח כאן לגבי כל מיני תכונות אחרות, אז יכול להיות.

אני חושב שצריך שיהיה מישהו שמבין בתחום.

לא הייתי מגדיר את זה לעובדי משרד החינוך אלא הייתי כותב עובד משרד החינוך מתחום הוראה. אפשר לפתוח את זה, ואחר כך השר יחליט מי ממנה.

אבל אין כאן אנשים בודדים, זה בדרך כלל נציג של איזה ארגון.

הנה כתוב כאן ככה, "עובד משרד בעל ניסיון בתחום כח אדם הוראה, והוא יהיה ראש הוועדה; עובד משרד החינוך הכשיר להתמנות להיות שופט בית משפט השלום; עובד משרד החינוך בעל ניסיון בתחום הכשרת עובדי הוראה;" יכול להיות עובד משרד חינוך, או עובד הוראה בעל ניסיון ומומחיות.

מדובר במומחיות בתחום.

בעל ניסיון בהכרה של תארים מחוץ לארץ או מערכות להכשרת מורים בחוץ לארץ.

אני עדיין הייתי מקבל את ההתייחסות של משרד הקליטה לגבי מחלקת חינוך, האם בעצם החשיבות של הנציגות שלהם יכולה לעזור לנושא הזה ואיך אנחנו יכולים להיעזר בהם.

אין לנו כאן נציגות של משרד הקליטה.

בסדר, אבל עדיין לא סיימנו עם החוק, לא מצביעים היום, מתי שהם יגיעו, אפשר להזמין אותם לישיבה הבאה ודווקא על הסעיף הזה ולקבל את עמדתם לגבי כל הנושא של מתן תארים, אנחנו יודעים שלא חסרות בעיות וגם אנשים שנמצאים כרגע במדינות שונות בעולם ומתכוונים לעלות ארצה.

אבל זה לא נמצא במשרד הקליטה, זה נמצא במשרד החינוך.

אני יודע, אבל אם בסופו של דבר יש מורה שרוצה לעלות לארץ, הרי הוא לא פונה למשרד החינוך, הוא פונה למשרד הקליטה, בסופו של דבר התהליך עובר דרכם.

בסופו של דבר הוא פונה למשרד החינוך.

כשהוא כבר בארץ.

לא, גם כשהוא בחוץ לארץ, משרד הקליטה, בוא נאמר שנציג הסוכנות מקבל את הפניה אז הוא יודע מה הוא עושה - הוא פונה למשרד החינוך כי שם התשובה.

אני חושב שאם משרד הקליטה היה מעורב בנושא הזה, אישית כמו שאומרים, לדעתי זה היה מקדם את עליית המורים.

נתקלתי בחודשים האלה בשני עולים שהיו צריכים הכשרה, דווקא בתחום הרפואי, הם לא פנו למשרד הבריאות ולא למשרד הקליטה, אלא למשרד החינוך כי שם ההכרה בתארים.

אני גם רוצה לשאול, לא לגמרי ברור איך תתפקד וועדת הרישוי הזאת ביחס לממונה. האם זה ייעוץ כללי, האם היא יקבל את חוות דעתה לפני שהוא ייתן רישיון לכל אדם ואדם, כאילו הניסוח פה זה לייעץ לממונה לפי הוראות חוק, זה מתן רישיונות והיתרים שלא ברור אם זה ייעוץ כללי או ייעוץ פרטני, פלוס הכרה שלכאורה היא פרטנית, זאת אומרת שבכל פעם שבן אדם יבוא עם תעודה היא תבדוק אם התעודה הזאת, כמו שהאגף להערכת תארים עושה, אני מניחה. היחס בין הוועדה לממונה הוא לא לגמרי ברור, איך זה יעבוד ביניהם?

הוועדה גם מייעצת וגם למעשה מכירה באופן פרטני בתעודות השונות, היא יכולה לייעץ לגבי הכללים וגם תכיר בתעודות השונות, דרך אגב בחוקי הפרופסיה יש באמת גורם שמכיר בתעודות מחוץ לארץ, זה נמצא בהרבה מאוד חוקים וזה צריך להיות מישהו, איזה גורם שיכיר בתעודות מחוץ לארץ, לכן עשינו כאן, וועדה שתכיר בנושא הזה. ככלל תעודות אקדמיות מוכרות על ידי משרד החינוך, לפי כללים בינלאומיים.

שמשתנים מעת לעת.

הכלליים הבינלאומיים?

אני יכול להביא לך אנשים שעלו בתקופות שונות ארצה, למדו באותה שנה באותו מוסד וקיבלו פסקי דין שונים של אותה מחלקה של משרד החינוך.

הכללים אגב, נעשים.

הכללים נקבעים לפי משרד האוצר, לא לפי משרד החינוך.

בשיתוף עם הממונה על השכר.

במשרד החינוך התארים שלהם מוכרים, ולצורך השכר התארים שלהם לא מוכרים, בואו לא נכנס לכל הסוגיה הזאת, זה הרבה כאב, וזה לא כל כך פשוט שיש כללים ברורים כי אין כללים ברורים, אנחנו בעניין הזה טיפלנו בהרחבה בדיונים פה ואין צורך לחזור על זה, בואו ונקבל הצעה מעשית.

אני מציע אחת מהשתיים, או ללכת בכיוון שהלכו פה עד עכשיו בנושא של ארגוני מורים, ובמסגרת של ההגדרות להגדיר שארגון שהוא ארגון מיצג, ארגון מורים עולים, הארגון שכולל בתוכו את הכי הרבה מורים עולים ושהנציג שלו יהיה שותף בוועדה, זה בעיניי הכיוון המועדף, אם אפשר לעשות את זה, והכיוון השני זה להטיל את זה על השר, ואז זה יהיה עובד משרד החינוך או עובד הוראה שהוא מומחה או בעל מומחיות.

אין לנו מדד כזה לבדוק איזה ארגון מייצג יותר מורים עולים כי מורים עולים זה דבר מאוד דינאמי. ילדים עולים ומורים עולים הם מאוד דינאמיים, זאת אומרת שבשנה אחת עולים הרבה מורים ובשנה אחרת פחות.

צריך לצורך זה להגדיר מיהו עולה. אני הייתי הולך, בגלל פשטות העניין, הייתי הולך לכיוון השני ואומר שעובד משרד החינוך בעל מומחיות בתחום הכרה בתארים.

אני רואה בעיה בזה שהמבנה הוא נציגי מורים או משרד, זה לא מישהו שהוא לא נציג של אף אחד.

מומחיות בתארים הניתנים בחוץ לארץ.

זה עובד נוסף של משרד החינוך, נעשה את זה (4). אבל זה יהיה קשה שזה יהיה גם עובד משרד החינוך שיש לו מומחיות בזה וגם שהוא קיבל את ההכשרה מחוץ לארץ.

על זה בדיוק אנחנו מדברים.

אני לא בטוחה שיש אדם כזה.

זה לא בהכרח נכון, זה שהוא קיבל הכשרה בחוץ לארץ זה אומר רק שהוא קיבל הכשרה.

הוא רוצה את שתי הדרישות ביחד.

הוא רוצה שזה יהיה מישהו שאיכפת לו גם, לא מישהו שרק מבין, איכפת לו שישראל צריכה להיות קולטת ופתוחה ומקבלת עולים, יחד עם זה צריך מקצועיות של המורים.

כמו שנציג של מוסד להכשרת הוראה, אני מניח שהוא ייצג את כל המוסדות ולא רק את המוסד שבו הוא עובד, אני מניח שגם במקרה הזה.

אבל העובדה שהוא למד והוא לא למד בחוץ לארץ, זה לא בטוח.

אני לא בטוח, נשאיר את זה בכך, יש לנו את המומחיות, אנחנו נקווה שתהייה גם נחישות.

זה רק לתעודת הוראה או שזה גם תארים?

רק תעודות הוראה.

בעל מומחיות בהכרה בתעודות, אני עדיין לא מנסחת.

אמרו פה שלא הצליחו במשך ארבעה חודשים לעשות פגישה עם החרדים, חבר הכנסת משה גפני.

לא אמרתי ארבעה חודשים.

זה ארבעה חודשים מאז שיש התחייבות להידברות כדי להגיע לנוסחים משותפים.

אני נתבקשתי לקיים פגישה מסוימת עם אנשים מסוימים וזה לא היה לפני ארבעה חודשים, זה היה לפני זמן קצר.

לא את זה שאל היושב ראש, מה שאמרת עכשיו זה נכון, אני מבין שהם בוחנים את העניין.

מחר אמורה להתקיים פגישה.

עורכת הדין דורית מורג, אני יודע מה שקורה במזרח התיכון, לא שאני מצליח לשנות משהו, אבל אני יודע. מחר אמורה להתקיים פגישה על חוק שאת הכנת אותו שנה וחצי ושאת ביקשת שהם יעברו עליו בשבוע, הם לא יכולים, הם באמת חרדים.

למה לפני שבוע? היתה לפני ארבעה חודשים התחייבות כאשר קיבלנו את החוק בקריאה ראשונה במליאה.

מאז לא נעשה דבר, זה נעשה לפני כמה ימים. אבל אני חושב שלא היא אשמה, אני חושב שהשרה אשמה שהיא לא אמרה לה לעשות את זה, פשוט אני בא מישיבה עם השרה ועם המנהלת הכללית לשעבר עכשיו בוועדה לביקורת המדינה אז אני באמצע הדיון שם, השרה לשעבר לא נמצאת, היא השאירה את המנהלת הכללית לשעבר מול השרה הנוכחית.

אם היית פה בישיבות בבוקר אז היית רואה את שתיהן גם פה במוקד.

אדוני היושב ראש, לאור העובדה שהוכנסו למועצה הזאת נציגי שני ארגוני המורים שמייצגים את המורים, אני חושב שבהיבט הזה הייתי מוסיף שני נציגי הארגונים הסטודנטיים כפי שמוגדרים בחוק המועצה להשכלה גבוהה, כאשר כל גוף המיצג את המוסדות להשכלה גבוהה, יש להם דבר בנושא הזה כמו לארגון המורים, מדובר על סטודנטים.

וועדת רישוי למקצוע לא כוללת את המועמדים למקצוע, בעקרון זה אנשים שצריכים לבחון.

גם וועדה שמאשרת את התכניות הלימודים והתארים אינה כוללת מועמדים.

היא לא כוללת, זה כמו שתשים מתמחים לעריכת דין בבחינות הרישוי של הלשכה, אתה לא שם את האנשים שהם מועמדים לרישוי עם אלה שמייעצים או קובעים בעניין הרישוי.

לא הבנתי.

אוקיי, בואו ונמשיך.

6
(ג)
השר רשאי למנות כמה הרכבים של ועדת רישוי.

(4) חברי ועדת הרישוי האמורים בסעיף קטן (ב)(4) ו- (5) ימונו לתקופת כהונה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שאחרי שתי תקופות כהונה רצופות לא יתמנה חבר ועדה כאמור לתקופה נוספת, במשך שלוש שנים לפחות.

(ה)
המניין החוקי בישיבות ועדת הרישוי הוא שלושה חברי הוועדה לפחות, ובהם יושב ראש הוועדה וחבר נוסף עובד משרד החינוך; היו דעות חברי ועדת הרישוי חלוקות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

אנחנו מבקשים פה להעיר שאנחנו מבקשים שגם לנציג הארגון יהיה כאן תנאי להשתתף.

למה שהוא לא יבוא?

כי כתוב כאן, שלמעשה יכולה להתקבל החלטה על דעת המשרד בלבד.

העניין הוא האם חבר כזה לא הגיע ובכך לטרפד את ישיבות הועדה?

אנחנו הצענו משהו שימנע את הטרפוד, דורית מורג את זוכרת שדיברנו על זה, אמרנו שאם בישיבה הראשונה הוא לא מגיע, הישיבה השנייה תתקיים בלעדיו, אנחנו לא מתכוונים לטרפד.

למה שהוא לא יגיע?

יש כאן הערה, היתה הערה שאם נציג ההסתדרות המורים או נציג הארגון ירצה לטרפד ואם בלעדיו אי אפשר לקיים ישיבה אז הוא לא יגיע, אני אומר שאנחנו מבקשים שהוא יהיה בצוות הראשוני, אבל אם יש חשש שהוא בכוונה לא יגיע כדי לטרפד אז הישיבה שלאחר מכן היא תתקיים בלעדיו, כדי למנוע את החשש הזה שמא הוא ירצה לטרפד.

מה דעתכם בעניין הזה?

זה מאוד מסרבל.

דורית מורג, הרי סיכמנו על זה. לא יכול להיות מצב שתתקבל החלטה ללא נציג ארגון, לפי ההצעה הזאת יכול המשרד לנהל את העניין לבד.

יש שני נציגי מורים, אי אפשר לנהל.

שלושה כי הוסיפו.

נכון, לגיל הרך הוספנו בפעם הקודמת, יש שלושה. אם כל השלושה מחליטים לא להגיע לישיבות אז הם מועלים בתפקידם, כל השלושה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגן כאן על מועלי תפקיד, אני מאוד מאמין שצריך לשתף ארגוני מורים אבל לא בצורה כזאת. שיגיעו לישיבות. אני בטוח שאין מצב כזה שהמשרד יכול לעשות לבד, המשרד לא יכול לעשות לבד, הם חייבים להזמין, אם הם לא הזמינו את הנציגים כמו שצריך אז ההחלטות לא חוקיות.

כשמדובר פה על המניין החוקי, זאת אומרת שכולם יוזמנו לאותה ישיבה?

כן, כן, הם לא יכולים להכין מכתב ולא להזמין ולקבל החלטה.

בסדר.

אני מבין, אדוני היושב ראש, מהנוסח שמציעה הממשלה, שני דברים. שיש רק שני ארגוני מורים להוציא הארגון הנוסף שהתווסף עכשיו לגיל הרך, אין יותר ארגוני מורים.

זה לא ארגון נוסף.

נציג נוסף של אותו הארגון.

נציג נוסף של אותו ארגון, אבל מנוסח החוק אני מבין שיש רק שני ארגוני מורים במדינת ישראל, כי לא כתוב ארגוני המורים הגדולים.

כתבו בהגדרות.

בסדר, אז השאלה שלי יורדת, רק ארגוני המורים הגדולים כי יש עוד ארגוני מורים, הכוונה.

בוודאי, וכולנו יודעים שיגיע הרגע שאולי הקטנים יהפכו לגדולים.

לא, לא, אני רק שאלתי כי מהנוסח שמופיע כאן היה נראה לי, אבל נכון בהגדרות אני רואה ולכן ההערה שלי יורדת. שאלה נוספת שמטרידה אותי, כל פעם שמשרד החינוך מביא וועדות, מדובר בוועדה שממנה השר, זאת אומרת שהמינוי בידיים שלו להוציא, והחבר האחרון שהוא צריך להתייעץ עם ראשי מוסדות להכשרת עובדי הוראה, אבל הוא בלבד הממנה.

לא, גם את נציגי ארגוני המורים הוא לא ממנה.

עזוב את ארגוני המורים – זה ברור. חוץ מארגוני המורים השר הוא הממנה, אבל את עובד משרד החינוך בעל ניסיון בתחום כוח אדם וכדומה. יש לי שאלה - יש לו בפסקה 2, עובד משרד החינוך, זאת אומרת שהשר ממנה את עובד החינוך, אבל עובד משרד החינוך הזה הוא כשיר להתמנות להיות שופט בית משפט השלום.

הכוונה שהוא עורך דין מספר שנים, עם שנות ניסיון.

הבנתי, וגם ההערה השנייה שלי יורדת.

בסדר, בואו נמשיך.

רציתי לשאול למה אף פעם אין כשיר להתמנות לדיין בבית הדין האזורי? הרי עובד משרד החינוך שהשר ממנה, למה אין את זה אף פעם, אפילו לתפארת המליצה, הרי לא ימנו אותו בסוף, אבל שיהיה כתוב.

פשוט לא רוצים להוריד את הרף של כשירות להתמנות לדיין. אין מישהו במשרד החינוך שהוא כשיר להתמנות לדיין.

למה לא?

עובדי משרד החינוך שעברו והם בעלי כושר לדיינות?

בוודאי, בוודאי.

אני לעולם לא שמעתי על דבר כזה, עבדתי במשרד החינוך מספר חודשים ולא פגשתי אחד כזה. לא הספקתי ללמוד.

אני טועה בחשיבה או מה? מה זאת שצריך עורך דין וזהו ולא אם הוא עורך דין, כתוב כשיר להיות, זה הסיפור, אולי נכתוב עורך דין.

זה מספר שנים של ניסיון, לכן הביטוי להתמנות זה כדי להגיד מספר שנות ניסיון שזה יכול להשתנות.

הבנתי, אבל זה שהוא כשיר להיות דין, זה לא.

הרב משה גפני, בוא נמשיך. הכוונה לעורך דין ולמספר שנות ניסיון.

(ו)
ועדת הרישוי רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שנקבעו בידי השר.

7.
סייג למינוי חבר ועדת רישוי

לא ימונה לחבר ועדת רישוי מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה כאמור וכן מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

אגב, יש הסמכה לשר בתקנות הכלליות או שזה לא כפי שנקבעו לחוק זה, נכון? זאת המשמעות.

כן, אפשר לא לכתוב בחוק זה.

צריכים לראות אם יש הסמכה.

יש לנו שמונים ומשהו סעיפים, אבל צריך.

עברו שישים שנה אז עוד שלושה חודשים.

אני הבטחתי לך, מושב החורף יתקיים, ולא יהיו בחירות, אני מכיר את הנפשות הפועלות פה, אני מעריך, ואני יודע מה הם יצבעו בהצבעה על הפלת הממשלה, אז אפשר להמשיך.

8.
פקיעת כהונה


(א)
חבר ועדת הרישוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:



(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;




(2)
חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה;



(3)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תקפידו;

(4)
הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר בועדה.

(2) השר רשאי להעביר חבר ועדת הרישוי מבחינתו לפי תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות.

9.
השעיה מכהונתו

הוגשו נגד חבר ועדת הרישוי כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור בסעיף 8(א)(4), רשאי השר להשעות את חבר ועדת הרישוי מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

10.
ניגוד עניינים

(1) לא יתמנה ולא יכהן כחבר ועדת הרישוי מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
(ב)
חבר ועדת הרישוי יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם נושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענייני בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר וועדת הרישוי לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(ג)
נתברר לחבר וועדת הרישוי כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים כאמור בסעיפים קטנים (א( או (ב), יודעי על כך, בכתב, ליושב ראש הוועדה.


(ד)
סעיף זה -

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר ועדת הרישוי או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, או בזכות הצבעה;

"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם ארח הסמוך על שלולחנו של חבר ועדת הרישוי.

רישיון בעיסוק בהוראה

11.
כשירות לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה


(א)
הממונה רשאי לתת רישיון לעיסוק בהוראה למבקש שמתקיימים בו כל אלה:

(1)
הוא בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה, או בעל תואר אקדמי מאת מוסד מחוץ לישראל ובלבד שהמוסד והתואר הוכרו בידי המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

כאן יש הערה של המועצה להשכלה גבוהה, ואני מבינה שזה אחד מהנושאים שצריכים להיסגר, חבל לדון בזה עד שאתם לא תביאו לנו - יש פה לפי ההתייחסות של המועצה להשכלה גבוהה בעצם שני סוגי תארים ויש מוסדות שלא נותנים שיש צורך להתייחס אליהם, מי מכיר בהם ושזה לא המנהל הכללי, כל הסיפור הזה.

בסדר, זה דבר של ההשכלה גבוהה וזה יכנס פה, אין לנו בעיה עם זה.

זה דבר שאתם צריכים להביא אלינו נוסח וחבל להיכנס אליו.

זה לא רק המועצה להשכלה גבוהה.

יש עדיין ואנחנו עדיין מתדיינים בסעיף הזה ועוד סעיפים אחרים, השאלה היא אם מדלגים על כל הסעיפים שבהם.

לא, לא, על הנושא הזה של התואר.

אחרי שסיכמנו אתמול עם המועצה להשכלה גבוהה שיהיה סעיף אחד בסעיף שאנחנו נאזכר את ההשכלה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה במקום שבמקצועות שאין לגביהם השכלה גבוהה בנפרד, משום שאנחנו על מקצועות ועדיין אין לגביהם תואר, שאנחנו ננסח סעיף אחד נפרד שינוסח על דעתם וכבר הוגשו טיוטות ולא יהיה תיקון לכל סעיף 10, זה מה שסיכמנו אתמול, לא נאמר למעט למשל כשמדובר על תואר, ההגדרה של תואר תישאר תואר, ובסעיף של החריגים יהיו אותם יוצאים מהכלל.

זאת אומרת שיש לנו תואר ישראלי, תואר מחוץ לארץ, מוסד להכשרת מורי הוראה שלא נותן תואר ומוסדות אחרים שמכשירים במקצועות שאין להם תואר אקדמי ועדיין הם יכולים להורות.

יש החרגה בסעיף 71, אנחנו ביקשנו התחייבות מאחר ואנחנו צריכים שותפות כאן לגבי המקצועות ולגבי ההכשרה, של שר האוצר ושר התעשייה, מסחר ותעסוקה, הרי התחייבנו להוסיף סעיף החרגה בנוסף לגבי מקצועות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

שלמה ישי: יש גם תואר אקוויוולנטי, שמקביל לתואר BA.

סליחה, לא דיברנו על זה. אתמול דיברנו ואמרנו עם עורכות הדין המכובדות שלכם, שאותו סעיף 71 המוחרג, מאפשר לשר גם להכיר בהכשרות נוספות, לגבי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, מאחר ואנחנו צריכים כאן שיתוף של שר התעשייה, מסחר ותעסוקה לגבי המקצועות משום שחלק גדול של ההכשרה של אותם מקצועות לא אקדמיים נעשית במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ולא במשרד החינוך, אנחנו נוסיף סעיף מיוחד שמוסיף גם את הסכמת שר התעשייה, מסחר ותעסוקה. לגבי המקצועות התורניים אמרנו שסעיף 71 אכן מכסה את האפשרות הזאת של השר להכיר במקצועות האלה.

אני לא בטוח שהסעיף הזה מכסה את זה.

זה מה שסוכם עם עורכי הדין שלכם.

רגע, בסדר, אני יודע שישבתם עם עורכי הדין.

אם אני יושבת איתם ואחר כך עולים דברים אחרים.

את ההסכמה של עורכות הדין שלי?

כן, כן סוכם העניין.

היום תואר שניתן על ידי הרבנות הראשית הוא שווה תואר, נכון?

זה למקצועות מסוימים, זה לא לכל דבר ועניין, זה היום ללימודי הקודש, למקצועות מסוימים.

אבל היום זה מוכר אוטומטית, לא צריך בכל פעם את האישור של המועצה ושל שר החינוך. היום המוסדות האלה מוכרים והם נותנים תואר אקוויוולנטי.

שום דבר לא קורה אוטומטית.

סליחה, תסבירי לי בבקשה, היום יש מוסדות להכשרת רבנים שהתואר שלהם מוכר מיד כתואר אקוויוולנטי, נכון?

לא.

הוא לא צריך אישור מיוחד של השר בעניין הזה.

אין דבר כזה, יש וועדות אקוויוולנטיות שהן מעניקות.

המונח תואר אקוויוולנטי הוא בכלל לא במקום, יש אפשרות לצורך שכר, ככל שמדובר במקצועות מסוימים, יכול להיות שיהיו מקצועות נוספים שאין לגביהם אקדמיזציה, השר יוכל להכיר בהם כפי שזה נעשה היום.

אולי אני אמקד את השאלה- האם יש סוגי מוסדות שאת יכולה לקבוע כבר מראש בחוק שהתעודה שהם נותנים שוות ערך?

לא.

או שאת חייבת לבדוק כל מוסד?

לא, לא, כי זה לא מספיק שהוא עבר הכשרה לרבנות.

לא רק רבנות, למשל מוסדות שנותנים תעודת הוראה בלי תואר.

יש מוסדות, דווקא לגבי החרדים, שלהם ניסינו להתייחס בסעיף 71, לאפשר לשר להכיר במוסדות להכשרת עובדי הוראה, קיימים היום מוסדות להכשרה עובדי הוראה שנותנים הכשרה למוסדות מסוימים, כלומר הם מוכרים על ידי משרד החינוך.

זאת אומרת שהם יצטרכו לקבל הכרה נוספת בנוסף להכרה הרגילה שהם מקבלים גם לפי חוק הזה.

הם יצטרכו לקבל הכשרה.

ישיבות ההסדר לא מכשירות שום דבר, אנחנו סתם גולשים ואין שום סיבה, ישיבות ההסדר אלו לא מוסדות להכשרת מורים, יש ישיבות הסדר שיש להם בנוסף, זה לא מסלול בתוך הישיבה, מכון כמו בכל סמינר להוראה, וזה נכנס תחת התארים, זה באמת לא שייך לנושא, ישיבות הסדר לא מכשירות, התואר כן, אני חושב שיש דבר כזה, לא זוכר שיש בחקיקה, יש בחקיקה שתואר רב אקוויוולנטי ל- BA בדברים מסוימים. לשכר.

הכוונה היתה לא להכניס לתוך החוק הזה אותם בעלי הכשרה רבנית שלעצמם אלא את אותם בוגרי מכללות להכשרת עובדי הוראה שמתנהלות בפיקוח משרד החינוך, באישור משרד החינוך, ולזה נקבע סעיף 71, זה טוב גם לגבי הכרה ספציפית של מקצוע, של הכשרה לגבי מקצוע מסוים. זה מה שבדקנו אתמול עם עורכות הדין המכובדות של הסתדרות המורים.

השאלה אולי אם הנושא של רבנות יכול להכשיר לצורך לימודי קודש?

לא, נושא של רבנות לבד איננו מספיק להיכנס למשרד החינוך.

כל מה שדובר זה להכיר בזה כתחליף לתואר האקדמי אבל בעל תעודת הוראה.

אין ספק שתעודת הוראה צריכה להיות. אני שואל לגבי רב עם תעודת הוראה.

לא מספיק רב עם תעודת הוראה.

רב עם תעודת הוראה לתורה שבעל פה אפשר להחריג אותו, זה מה שהשר יכול להחריג.

גם לזה יש כלליים מאוד מפורטים בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך, לא כתוב רק רב עם תעודת הוראה, אלא יש כמה הוא למד, ובזה השר יוכל להכיר.

גם תכני הלימוד הם ספציפיים, וגם היתר להוראת המקצוע המסוים הוא ספציפי, זה לא משהו אוטומטי, זה הולך לוועדה וזה לא אוטומטי, אף פעם זה לא אוטומטי.

מי שהוא לא בעל רישוי לא יכול ללמד.

כי יש הוראת מעבר מאוד נרחבת.

נגיד שאני לימדתי בעבר גם בבתי ספר יסודיים, גם תיכוניים במדינת ישראל, לפי הכללים פה אני לא אוכל ללמד?

אתה תהייה אצלנו מומחה, תקבל אצלנו הכרת מומחה.

מומחה יכול להיכנס?

מומחה יכול להיכנס, כך גם בעל מקצוע.

כל בעלי המקצועות, האמנים למשל, אמן אין לזה השכלה מיוחדת כדי ללמד, ציירים, פסלים במאים למיניהם, זה נכנס לחריגים.

סעיף 71 –72 יש גם אמירה מפורשת לגבי מומחים, ישנה אמירה מפורשת.

טוב, אני חושב שגלשנו מספיק, בואו ונמשיך.

אנחנו מסכמים שלגבי הנושא של השכלה גבוהה יהיה סיכום עם המועצה להשכלה גבוהה, לגבי המוסדות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יהיה סעיף נפרד.

אני ממשיכה.

(2)
הוא בעל תעודת הוראה מאת מוסד להכשרת עובדי הוראה, שניתנה בהתאם להוראות פרק ו' להוראת תלמידים בגיל, בתחום, בסוג החינוך שלגביו מבוקש הרישיון, או שהוא בעל תעודה או הסמכה שהוכרו בידי ועדת הרישוי לפי סעיף 22, כשוות ערך לתעודת הורה כאמור;



(3)
נקבע לגביו לפי הוראות פרק ז' כי סיים את התמחותו כנדרש;

4)
הוא אינו סובל ממצב בריאותי לקוי; המבקש יגיש לממונה אישורים רפואיים עדכניים, בהתאם להוראות שיקבע השר, המעידים כי אינו סובל ממצב כאמור.

יש הגדרה למצב בריאותי, שאומרת "מצב בריאותי של אדם, לקות נפשית או מחלה גופנית העלולה לסכן בריאותו של אדם אחר". בעצם העלנו את השאלה האם זה הסיכון היחידי שרלוונטי.

אין מצבים שהוא לא במצב בריאותי מספיק טוב שהוא יכול ללמד, אבל הוא לא מסכן? יש מצב ביניים, נניח שלאדם יש מחלת נפש, הוא לאו דווקא מסכן את התלמידים אבל הוא לא בדיוק כשיר ללמד.

אם אתם זוכרים אני העלתי את זה כשזה עלה בישיבה הקודמת, אמרנו שאנחנו צריכים לבדוק את כל האופציות, לבטל רישיון הוראה בעצם וזה נוגע גם למתן רישיון הוראה מראש ולראות אם זה מכסה את כל המצבים, יכול להיות שיש מצבים שנופלים בין הכיסאות.

יש לנו פרק של פסילה, פרק ח' פסילה מטעמי בריאות מי שנכנס להוראה פוסלים אותו אלא אם כן חושבים שהוא בעל סיכון.

אבל ישנה אפשרות.

הפסילה היא כבר בשלב ההתמחות, זאת אומרת יש עוד.

אבל אדם שעבר את ההתמחות והוא מורה ואחר כך חלה במחלה שלא מסכנת אבל לא מאפשרת.

לכאורה אם קוראים את כל ההוראות על זה גם רציתי להעיר לכם ואולי כשנגיע לשם, בוועדת משמעת יש פתאום חוסר יכולת, שזה לא עבירה משמעתית, ולכן את חוסר היכולת לא צריך להכניס למשמעת אלא צריך להכניס למקום אחר שאנחנו צריכים לראות מה ההסדר הנכון, כי אני לא אשפוט אותו משמעתית כי הוא חסר יכולת, זה נראה לי לא נכון.

הכוונה היתה לחסר יכולת שלאו דווקא מטעמים בריאותיים.

אבל בכלל.

מאילו טעמים זה יכול להיות?

אם הוא עבר את כל הליך ההכשרה, ואת סבורה שהוא חסר יכולת.

אם זה מטעמים פדגוגיים יש הליך פדגוגי.

בדיוק זה לא צריך להיות הליכים משמעתיים.

לא צריך להכניס אותו מיד להליך משפטי.

זה מה שמירב ישראלי אומרת.

נכון נכון, אני תומך בזה.

בסדר, אבל עדיין לא פתרנו את העניין הרפואי. אתם חייבים לעבוד על זה יותר. זה לא מספק הדבר הזה.

אתם באמת חושבים שאדם לא מסוגל ללמד מטעמים בריאותיים גם אם הוא מסכן אנשים אחרים, הוא באמת לא יכול לעבוד.

זה מה שאני אומר.

אפשר להעמיד אותו בפני ועדה בריאותית.

אנחנו מדברים מראש.

יש בסעיף 12 את הסירוב לתת רישיון, ב-2 סעיף מאוד כללי שקיימות נסיבות אחרות שבשבילם אין המבקש רישיון מסוגל לעסוק בהוראה, בעקרון, באם את אומרת שבזה שהוא צריך להגיש אישור בריאותי ורק אישור בריאותי שמסכן אחרים בעצם הוא התנאי, אז אחר כך יהיה קשה לטעון שקיימות נסיבות אחרות שהוא לא מסוגל וזה יכול להיות רפואי.

קודם כל בסעיף 35 יש פסילה מטעמי בריאות.

אבל זה בדיעבד.

לא, גם ממבקש רישיון או היתר, זה לא תמיד בדיעבד, היתה כאן אפשרות להתערב "היה לממונה יסוד סביר לחשש כי מועמד להתמחות או לרישיון, מתמחה או עובד הוראה מורשה, סובל ממצב בריאותי לקוי, רשאי הוא לדרוש ממנו".

השאלה מה זה נקרא מצב בריאותי לקוי? יש אותה הגדרה שיש.

אולי כאן זה מוצדק כי הליך בריאותי הזה הוא הליך מיוחד שאולי באמת יש בו סיכון.

חבל על הזמן, בעשר הדקות על אותה נקודה, דורית מורג תקנו את זה.

האם אתם מבקשים להרחיב את ההגדרה?

כן, להרחיב את זה.

אני לא בטוחה שזה נכון לגבי כל המצבים, יכול להיות שוועדה רפואית, אני שואלת, כל ההליך הזה להעמיד אותו, ואולי כן תבדקו את זה.

תבדקו את זה, נמשיך.

היתה פה שאלה של חבר הכנסת זאב אלקין לגבי תחום ההסמכה, הוא לא נמצא, אז מה זה אומר לגבי סעיף 2, תלמידים בגיל או בתחום וסוג החינוך, בתעודות ההוראה בעצם שהמוסד להכשרת עובדי הוראה כתוב מה תחום המקצוע שהוא מלמד? זאת הכוונה?

נכון, מצוין ששכבת הגיל, כלומר יסודי, על יסודי, גן, תחום זה מקצוע, סוג החינוך אם זה חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

אוקיי, אני גם מזכירה שחברת הכנסת רונית תירוש העלתה פה בישיבה הקודמת את מבחני הרישוי האם יש בהם צורך או לא?

דעת השרה היתה התנגדות נחרצת, גם ארגוני המורים התנגדו למבחני רישוי.

יש כאן הליך נוסף שלא קיים בחלק מהמקצועות האחרים של וועדת הערכה בעקבות התמחות, שזה משהו מאוד יסודי וזה משהו נוסף.

בנקודה זו או אחרת, היא נקודת המוצא שלנו שעל הידע האקדמי בתחום ההוראה הוא נבחן במבחן ועכשיו אני בוחן אותו בצד המעשי שלו שזה יותר חשוב למעשה מבחינה זאת.

(ב)
על הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה, בהתייעצות עם ועדת הרישוי לתת רישיון לאדם שניתן לו היתר לפי סעיף 16(א)(2) במשך תקופה של שלוש שנים לפחות, גם אם לא מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), אם סבר כי כישוריו ומיומנויותיו של אותו אדם תורמים תרומה משמעותית ויוצאת דופן לתלמידים.

התקופה של שלוש שנים, אני מבינה שזה מתייחס לזה שהיה לו היתר במשך שלוש שנים, כן? היתר זמני שהיה תקף, שלוש שנים רצופות, לזאת היתה הכוונה? שהיה תקף במשך שלוש שנים, עכשיו נקרא את סעיף 16(2), סעיף 16 מאפשר לתת היתר זמני במצבים מסוימים.

16
היתר זמני לעיסוק בהוראה

(א)
הממונה רשאי, בהתייעצות עם ועדת הרישוי, לתת היתר זמני לעיסוק בהוראה באחד מאלה:

הוא לא רלוונטי לנו ונקרא אותו כשנגיע.
סעיף (2)

(2)
מבקש ההיתר הוא בעל מיומנויות או כישורים מיוחדים בתחום מסוים, העשויים לתרום תרומה משמעותית לתלמידים.

אלו המומחים?

כן.

הוא יכול לתת לו אישור, היתר זמני.

זה הסעיף שלי?

זה הסעיף שלך שהוא גם יכול להפוך לקבוע.

העניין שההיתר הוא זמני, ההבדל בין זה לזה שזה גם יוצא דופן, זה ההבדל. בעקרון אז הוא לא צריך למלא אחר אף אחת מהדרישות. נכון, שום דבר לא תואר אקדמי ולא שום דבר גם אם זה הופך להיות קבוע?

חוץ מהמצב של בריאות ומשטרה.

אני ממשיכה להקריא.

12
סירוב לתת רישיון


הממונה רשאי לסרב לתת למבקש רישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 11, אם מצא, לאחר התייעצות עם ועדת הרישוי, כי התקיים לגביו אחד מאלה:

(1)
הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד הוראה מורשה; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המפשט קבע כי ביצע את העבירה:



(2)
קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין המבקש מסוגל או ראוי לעסוק בהוראה.

13
סוגי הרישיונות

השר יקבע, בהתייעצות עם המועצה, את סוגי הרישיונות לעיסוק בהוראה, בשים לב, בין השאר, למאפיינים אלה:


(1)
גיל התלמידים;


(2)
תחומי הוראה;


(3)
סוג החינוך – חינוך רגיל או חינוך מיוחד;

יכול להיות שצריך לעשות השוואה גם בסעיף 11 להבהיר את המושגים, למשל בסעיף 11 בסוג החינוך אני לא הבנתי שזה רק חינוך רגיל או חינוך מיוחד, אז אם זאת הכוונה כדאי להגיד את זה בהגדרה בכלל.

בהגדרה פה, אפשר.

כשנח גרינפלד הסביר כאן את סוג החינוך ובסעיף 2 הוא גם אמר שזה חינוך, אם זה יישאר פתוח זו בעיה, למשל זה יכול להיות סוג של חינוך דתי או לא דתי.

נכון.

יש למשל את חוק החמ"ד שקובע שהם יכולים לאשר או לא לאשר מורה לא על סמך הסמכה, אין הגבלה שמורה לא דתי ילמד בחינוך המיוחד.

אבל אין אפשרות שאדם יקבל רישוי לסוג מסוים של חינוך?

אין כזה דבר.

למשל מי שעבר הכשרה חרדית הוא יכול ללמד בכל בית ספר.

צריך להשלים את ההסמכה שלו, ההסמכה האקדמית, אין לו הסמכה אקדמית, ברגע שתהיה לו הסמכה אקדמית אכן הוא יוכל.

לא, מי שלמד אותו דבר לגבי אותן מוסדות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, מי שלמד כחריג במוסד חרדי למשל שקיבל את ההכרה, הרי השר יהיה רשאי להפנות אותו אך ורק והוא יכול לסייג את הרישוי בהפניה למוסדות מסוימים, זה שוב בסעיף 71.

מספיק שפה כתוב בין היתר.

השאלה אם זה יקרא חינוך מיוחד או חינוך רגיל, זה לפי חוק חינוך מיוחד?

זה לא חינוך רגיל ולא חינוך מיוחד.

אני רשמתי לעצמי שכן, החינוך המיוחד הכוונה היא שנותנים רישיונות לעסוק ולחנך בחינוך המיוחד, אני מסכימה שיש מקום לחדד את הגדרה.

רק ב- 71 גם לגבי החרדים כי הם ברי הסמכה לפי החוק, אז סעיף ההחרגה שלהם ממילא שהשר מיחס את הכשרת המורים שלהם לבתי ספר מיוחדים ולכן השר יפרסם ברשימות, ברגע שהם יעמדו.

מאחר וזה כתוב בין השאר אז זה בסדר.

לפי דעתי אנחנו מערבבים כאן בין זרם חינוכי לסוג החינוך, אלו שני דברים שונים.

לא מדברים על זמין בחינוך בכלל, אין זמין במשרד החינוך, זה בוטל לפני שישים שנה.

לצורך הרישיון סוג החינוך, יכול להיות שצריך למצוא מלה אחרת לתנאי אחר, אבל סוג החינוך אתם מתכוונים לאורך כל הדרך לחינוך רגיל או לחינוך מיוחד. נכון?

נכון.

אז מה שאני אומרת, אני מציעה לעבור לאורך החוק, זה עניין של ניסוח, וסוג חינוך ייוחד לנושא הזה.

אבל זה כתוב בסעיף קטן 3, סוג החינוך כתוב חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

מירב ישראלי, את אמרת את זה כבר ארבע פעמים, מי שלא מקשיב, תלמידים שאנים מקשיבים אי אפשר לחזור על זה כל הזמן, בשביל זה יש את "אופק חדש" וזה פרטני איתך אחר כך.

נתקדם.

בתנאים אחרים נראה איפה יש צורך, לגבי סוג החינוך.

14
בקשה לרישיון

(א)
אדם המבקש לקבל רישיון ויגיש בקשה לממונה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 11.

(ב)
הממונה רשאי לדרוש ממגיש הבקשה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.

15
תנאים ופרטים ברישיון

הממונה רשאי לקבוע ברישיון תנאים והגבלות, בין השאר לעניין העסקתו של בעל הרישיון במוסד החינוך, והוא יציין ברישיון את הפרטים שיקבע השר, ובין השאר את סוג הרישיון כאמור בסעיף 13.

כאן זה מקום לתנאים נוספים.

חסר פה חובה להודיע על שינוי בפרטים. בעקרון בחוקי רישוי אחרים כשחל שינוי באחד הפרטים יש חובה על בעל הרישיון להודיע, וזה חסר פה, למשל אם הוא הואשם בעבירה פלילית, מצב בריאותו השתנה הוא צריך קודם כל כשלב אקטיבי להודיע, וחוץ מזה אם מגלים בדרך אחרת אז כמובן יש להם דרך לפעול, אבל חסר פה דבר שיש בחוקים אחרים שחובה להודיע. בדרך כלל זה תוך שלושים יום, או תוך בפרק זמן.

אוקיי.

אני כותבת כרגע תוך שלושים יום או דרישה במקרה שמגלים משהו ורוצים לברר, או שאתם עושים דרישה תקופתית.

היתר זמני לעיסוק בהוראה

16.
היתר זמני לעיסוק בהוראה

(א)
הממונה רשאי, בהתייעצות עם ועדת הרישוי, לתת היתר זמני לעיסוק בהוראה באחד מאלה:

(1)
במקרה שבו חסר במוסד חינך עובד הוראה מורשה בתחום מסוים, ומוסד החינוך לא הצליח למצוא עובד הוראה בעל רישיון להוראת אותו תחום;

(2)
מבקש ההיתר הוא בעל מיומנויות, או כישורים מיוחדים בתחום מסוים, העשויים לתרום תרומה משמעותית לתלמידים.

הסעיף הזה לא נותן מענה אלא אם כן יהיה מותר לעשות את זה לדרישות ולצרכים של מילוי מקום ספוראדי, זאת אומרת שלפי זה, אם החוק הזה יתקבל, מנהל בית ספר לא יכול להעסיק אדם ללא היתר, אם הוא צריך ממלא מקום לשלושה ארבעה ימים אין פה החרגה שהוא יכול להזמין.

זה לא הסעיף הזה.

איזה סעיף כן?

סעיף 17, היתר זמני במקרים דחופים.

שוב אני אומר היתר זמני, אבל יש לפעמים אנשים שאין להם היתר זמני, אני צריך ממלא מקום לשלושה ימים.

השאלה ברורה, השאלה אם יש מקום אחר בכל החוק הזה.

אבל סעיף 17 לא פותר את השאלה.

השאלה, האם הוא מכניס מישהו ללמד שאין לו.

חסרים לו ארבעה מורים, הוא צריך מישהו ללמד. אין לו מורים ללמד, מה הוא ישלח את הילדים הביתה, תתנו לו אישור לשלוח ילדים הביתה.

כשאני הגעתי לארץ במלחמת יום הכיפורים, ישר שלחו אותי לאיזה בית ספר ללמד כי לא היו מורים שם.

היום לפי הסעיף הזה לא היו נותנים לך.

למישהו שאין לו שום קשר למשרד החינוך שלחו אותו למוסד לימודים ללמד?

האם מותר למנהל בית ספר להעסיק מספר ימים אדם שאין לו היתר?

מי זה האדם הזה? סתם אדם?

הורה, סטודנט. מה המצב היום? חסרים חמישה מורים בבית הספר, בעיקר בחורף, מנהל בית הספר מרים טלפון לסטודנט להוראה, למישהו שיחזיק לו את הכיתה. לפי החוק הזה אסור לו להעסיק מישהו שאין לו היתר.

השאלה ברורה, היא לא מסכימה.

אני לא לא מבינה, אני רק שואלת אם אפשר להכניס כל אחד לכיתה ללמד כמה ימים.

סליחה אולי נשמע את משרד החינוך, השאלה ברורה. נשמע תשובה.

ציון שבת בדיוק עזב אותי בנקודה הקריטית הזאת, אבל גם היום יש כללים לגבי הכנסת מילוי מקום, סעיף 17 מדבר על מילוי מקום, על איתור של מנהל המחוז, יכול להיות שלמנהל המחוז תהיה רשימה של זכאים להיות ממלאי מקום, גם היום ההנחיות הם לא להכניס כל אדם למילוי מקום.

השאלה פשוטה, אם את אומרת שזה אסור אז זה אסור, אני יודע שזה מעשים של כל יום, אם זה אסור אז לא הבהרתם טוב את האיסור הזה.

בוודאי הוא לא יהיה עובד הוראה, נכון? השכן ממול איננו עובד הוראה.

השאלה אם מותר לו לעמוד בפני הכיתה וללמד.

זה מנהל מחוז והשאלה אם זה הגיוני שהאינסטנציה של מנהל מחוז, אם זה נגיש מספיק שהוא ירים לו טלפון, האם זה מספיק נגיש שהמנהל ירים לו טלפון ויגיד לו שמחר, היום, אני מכניס את זה והוא ייתן לו אישור?

מאחר וזה הועלה גם בשיחה בינינו, הפתרון שנמצא, שתהיה רשימה.

זה לא מעשי, מי שלא ניהל בית ספר לא מבין את זה. זה לא מעשי שתהיה רשימה, אנשים לא עומדים בתור כדי להיכנס לרשימה הזאת. מה שאני מציע שיינתן למנהל בית הספר עד שבוע ימים, עד שישה ימים היתר להעסיק מישהו שאין לו היתר, עד שישה ימים, אחרת זה בלתי אפשרי, לפי שיקול דעתו בוודאי, אחרת זה בלתי אפשרי לנהל בית ספר בתנאים כאלה. מי שלא ניהל בית ספר לא מבין את זה.

דורית מורג, אמרת שיש כללים היום, מהם? אני לא רוצה להרע את המצב היום בחקיקה, אז מה הכללים היום.

אין היום כללים, אני מודיע לכם כמנהל בית ספר.

אולי אין, אם יש כללים ואנשים לא יודעים עליהם.

אני שואלת אם יש כללים ומהם.

תנו לי לבדוק את הנקודה הזאת עם כח אדם בהוראה, אין לי כאן, זה מה שדובר שזה לא יכנס, הכוונה היתה שלא יכנס עובד אלא עובד מורשה ובמקרים דחופים מנהל המחוז יאשר אותו.

המנהל לא ירים טלפון למנהל המחוז בשמונה בבוקר כדי להגיד לו תאשר לי את הסטודנט הזה למשפטים.

אבל אפשר להגיד באותו יום, נגיד יום יומיים, אם זה מעבר לכך.

אני הצעתי שבוע, שישה ימים.

שישה ימים זה הרבה, להרים טלפון תוך יומיים.

ירים טלפון תוך יומיים הוא יגיד אני מציע את משה זוכמיר לזה, מנהל המחוז תוך יומיים יוכל לתת אישור? הוא לא ייתן, באמת? הוא צריך להכיר את האיש, צריך להביא לו ניירות.

המנהל יסביר לו שאין לו מישהו אחר.

לכן אני מציע שבוע ימים, אני מציע שעד שבוע ימים מנהל בית הספר יוכל להעסיק מישהו ללא היתר, לא יקרה שום דבר לתלמידים, תאמין לי, מנהל בית הספר יודע את מי להכניס, אלו התלמידים שלו, הוא לא יפקיר אותם בידי מישהו שהוא לא אחראי.

אם הוא מספיק במצוקה אולי הוא---

אבל טובת הילדים בסופו של דבר גוברת על המצוקה שלו.

אני אבדוק את זה עם כח אדם בהוראה.

תביאו תשובה לעניין, יש כאן עניין שאסור לאדם, על פי חוק היום, אסור לו אפילו שעה אחת לטפל בילדים מבלי שהביא אישור מהמשטרה.

תתנו למנהל היתר לשלוח את הילדים הביתה כשחסרים לו חמישה מורים.

בקייטנות בקיץ, זה פלילי, אסור להעסיק אדם, אסור להעסיק נהג, אסור בוודאי שאדם שיעבוד עם ילדים, אתה לא יכול בצורה כל כך גורפת להגיד כדי שיהיה מורה מול כיתה שבוע שלם, זה היתר מאוד מאוד גורף. צריך למצוא דרך למשהו שהוא מעשי, אני מבקש מכם משרד החינוך להביא פתרון לעניין.

כי להעשרה פנאי יש בהגדרה פטור, אם זה העשרה ופנאי אבל לגבי מישהו שעומד בכיתה וממש מעביר את תכנית הלימודים זו ממש בעיה.

מי שלא רופא לא ימלא מקום של רופא.

אז הוא לא ילך לרופא, אז התלמידים שנשארים בלי מורה שישלחו אותם הביתה, אין לי בעיה, אבל אתם לא יכולים לדרוש ממנהל בית ספר שיעסיק חמש כיתות, כשבחורף חסרים לו חמישה שישה מורים, ואתם אומרים לו אתה לא יכול להעסיק אף אחד אחר, ואתה גם לא יכול לשלוח את הילדים הביתה.

הוא לא יכול להעסיק משיהו שילמד אותם. יש לך פטור בהעשרה ופנאי.

אז פדופיל יכול לשחק כדורגל עם ילדים והוא לא יכול ללמד אותם? אז הוא יביא תעודת יושר, כל אחד?

אני לא יודעת, אבל המנהל לא יעבור על החוק.

אז בואי תסבירי לי בבקשה מה ההבדל בין אדם כזה שהולך לשחק עם הילדים כדורגל בהעשרה ובפנאי לבין זה שהוא נכנס איתם לכיתה. הוא מסוכן, אז הוא מסוכן בשני המצבים.

ההבדל הוא שהוא לא צריך אישור של מנהל מחוז, אבל יכול להיות שהוא כן צריך לעבור את הפרוצדורה.

אם הוא מסכן את הילדים הוא מסכן אותם בהעשרה באותה מידה שהוא מסכן אותם בשיעור.

מה אתה רוצה שאנחנו, לא, הוא לא מסכן, חוק עבריני מין חל, אני לא אתן לו פטור מחוק עברייני מין.

החוק הזה משובש, אם הוא חל רק על הוראה ולא חל על העשרה אז הוא משובש.

לא, החוק חל על כל מצב שמישהו שמטפל בילדים. מה שמירב ישראלי אומרת, היא אומרת את ההפך, גם במקרה של שעה אחת, לא פוטרים מהחוק של עברייני מין, אם היית כאן בישיבה הקודמת.

אני לא מדבר על מישהו שהוא בפוטנציאל, כל אחד הוא בפוטנציאל.

נכון ולכן כל אחד צריך אישור.

זה קיים בלאו הכי, עכשיו השאלה היא אם הוא יכול ללמד, זאת השאלה.

מצידי שהוא לא ילמד, שיחזיק את הילדים.

על זה יש לך פתרון, בהגדרה של הוראה, בהגדרת עיסוק בהוראה, סעיף 4, יש לך עיסוק בפעילות חינוכית במוסד חינוכי בהגדרות שבסעיף 2, עמוד 438 פסקה 4. הוא יכול לעשות, כמובן שהוא צריך לקיים חוקים אחרים, אבל הוא לא צריך אישור מנהל מחוז כדי להיכנס לכיתה.

אני שואל שאלה פשוטה, מנהל יכול להזמין כל מישהו שנראה לו?

הם יביאו תשובות בפעם הבאה.

אלו חוקים אחרים וצריך לבדוק את ההנחיות של משרד החינוך.

השאלה אם המנהל יכול להכניס מישהו לשבוע שישחק עם התלמידים שבוע כדורגל, זה כבר סיפור אחר. החוק הזה לא נועד לזה.

הוא לא יכול להכניס מישהו מהרחוב שילמד תלמידים.

מנהל מתקשר ואומר אין לי מורה האם אתה פנוי היום ואתה יכול לבוא ללמד את התלמידים היום, זאת השאלה אם אפשר לעשות דבר כזה או לא, זו שאלה רלוונטית, תנו תשובה.

אני ממשיכה.

17 (ב) תוקפו של היתר שניתן לפי סעיף קטן (4) לא יעלה על שלושה חודשים",

אפשר לחדש אותו דרך אגב?

כן.

לאותו אדם, כל פעם.

את היתר הזמני אפשר גם ביחס למוסד.

זה לתת לאדם היתר זמני.

אם את מדברת על היתר זמני את לא מדברת על אדם עם מומחיות מיוחדת.

לגבי מומחיות מיוחדת יש סעיף.

זאת אומרת שלאותו אדם תוכל להאריך לו שלושה ועוד שלושה, את זה אני שואלת, בעקרון זה אפשרי.

כן.

הגשת בקשה להיתר יחולו הוראות סעיף 14 בשינוי המחויבים.

19.
הממונה או מנהל המחוז, לפי העניין, רשאים לקבוע בהיתר תנאים והגבלות, בין השאר לעניין העסקתו של בעל ההיתר במוסד החינוך, והם יציינו בהיתר את הפרטים שיקבע השר, ובכלל זה את גיל התלמידים ותחום ההוראה שאותם רשאי בעל ההיתר ללמד, את סוג החינוך שלגביו חל ההיתר – חינוך רגיל או חינוך מיוחד, ולעניין היתר לפי סעיף 16(א)(1) – גם את מוסד החינוך שבו מורשה בעל ההיתר ללמד.

בסעיף 16 דילגת על כל הסעיפים הקטנים, לא דנו בהם.

דילגתי? נכון, בסדר אני מקריאה.

16
(ב)
הממונה לא ייתן היתר לפי סעיף קטן (א)(1) אלא למבקש שמתקיימים בו כל אלה:

(1)
השכלתו של מבקש ההיתר קרובה ככל האפשר להשכלה הנדרשת לצורך מתן רישיון לעיסוק בהוראת תחום לגביו מבוקש ההיתר;

(2)
מבקש ההיתר קיבל אישור מאת המפקח האחראי על תחום ההוראה שלגביו מבוקש ההיתר, ובאין מפקח כאמור – מאת המפקח הכולל, בדבר התאמתו לעיסוק בהוראה באותו תחום;

(3)
הוא אינו סובל ממצב בריאותי לקוי; המבקש יגיש לממונה אישורים רפואיים עדכניים, בהתאם להוראות שיקבע השר, המעידים כי אינו סובל ממצב כאמור.

(ג)
הממונה לא ייתן היתר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא למבקש שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(ג).

(ד)
הממונה רשאי לסרב לתת למבקש היתר, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין, אם מצא לאחר התייעצות עם ועדת הרישוי, כי התקיים לגביו האמור בסעיף 12(1) או (2).

(ה)
היתר לפי סעיף קטן (א)(1) יוגבל לעיסוק בהוראה בתחום שלגביו חל ההיתר במוסד החינוך שבו חסר עובד הוראה בעל רישיון, כאמור באותו סעיף קטן.


(ו)
החלטת הממונה לפי סעיף זה, תינתן בכתב ותהיה מנומקת.


(ז)
היתר יינתן לתקופה שלא תעלה על שנת לימודים אחת; הממונה רשאי, בהתייעצות עם ועדת הרישוי, להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר, כמפורט להלן, לפי העניין.

(1)
לעניין היתר לפי סעיף קטן (א)(1) – לשתי תקופות נוספות של עד שנת לימודים, כל אחת, ובלבד שבעל ההיתר קיבל חוות דעת חיובית על עבודתו במוסד החינוך ממפקח כאמור בסעיף קטן (ב)(2);



(2)
לעניין היתר לפי סעיף קטן (א)(2) – לתקופה של עד שנת לימודים אחת.

17
היתר זמני במקרים דחופים


(א)
מנהל המחוז, רשאי, במקרים דחופים שבהם חסר במוסד החינוך עבד הוראה מורשה בתחום מסוים, כאמור בסעיף 16(א)(1), ויש צורך במילוי מקום באופן מיידי, לתת לאדם היתר זמני לעיסוק בהוראה באותו תחום ובאותו מוסד חינוך, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעף 16(ב) ולא מתקיים לגביו האמור בסעיף 12(1) ו-(2); החלטת מנהל המחוז תינתן בכתב ותהיה מנומקת, והיא תימסר לממונה.




(ב)
תוקפו של היתר שניתן לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שלושה חודשים.

שאלתי פה אם אפשר לחדש, שכאן יש את היתר הפחות בעייתי.

זו באמת השאלה, דורית מורג את יכולה לחדד את זה, אנחנו אמורים לעשות פה איזה חדר מיון בהיתר הזמני, ברגע שאנחנו רואים שזה מצב מתמשך אז עוברים מחדר מיון לטיפול יותר ארוך, וזה אולי מחזיר אותנו לשלב הקודם של ההיתר הזמני, אולי לא צריך לחדש וצריך להעביר אותו לדרך המלך.

סעיף 17 מדבר בדרך כלל על חופשת לידה, זה המקרה הקלאסי שסעיף 17 (א) ו-(ב) למעשה מדבר בו, אין פתרון שמה שדורית אמרה.

הדגש הוא לא על הצורך אלא על משך הזמן, הם משתדלים אבל מרגע שהזמן מתמשך מעבר לשלושה חודשים, זה צריך ללכת במסלול של היתר זמני לעיסוק ולא בהיתר זמני במקרים דחופים, כי הדחיפות נגמרת אחרי שלושה חודשים, אם זה מתמשך? צריך לחשוב ולחזור למסלול העיקרי.

זה לא שונה ממילוי מקום, מילוי מקום זה כל פעם בכיתה אחרת לשעה שעתיים.

זו שאלה מקצועית, אולי צריך להיות ממלאי מקום מקצועיים כי ברגע שממלא מקום הוא עובד הוראה מורשה אז אין לי בעיה שהוא יעשה מה שהוא רוצה.

הבעיה כאן שהוא לא ממלא אחר התנאים. אז בסדר תחשבו גם על השלושה חודשים, אולי אפשר להאריך בעוד חודש חודשיים, אבל לא מעבר לזה.

זה יוצר כאן בריחה.

חופשת הלידה גם כן הולכת ומתארכת. קודם כל זה כבר ארבעה עשר שבועות היום וגם כל אחד יכול להאריך.

חופשת לידה זה לא מקרה דחוף, סליחה. זה צריך להיות לפי ההיתר הקודם, לא מעבר לזה.

את אותם שלושה חודשים אפשר להאריך בכל אופן.

אז תבדקו, אם בכלל ולכמה זמן זה חירום.

אנחנו גמרנו את פרק ה'.

18.
על הגשת בקשה להיתר יחולו הוראות סעיף 14, בשינויים המחויבים.

את סעיף 19 קראנו.

תודה רבה אנחנו נמשיך בישיבה הבאה, אנחנו נקיים ישיבה בשבוע הבא כי אני יודע שאתם לחוצים.

אפשר לבקש ישיבות ארוכות יותר, כבקשה מיוחדת.

מותר לבקש ואנחנו נעשה את מיטב יכולתנו להיענות לבקשה שלך.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40