PAGE
25
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

25.12.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 342

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט"ז בטבת התשס"ח (25 בדצמבר 2007), שעה 09:00

הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מספר 3) (תחולה לגבי כוחות הביטחון), התשס"ח-2007

הצעתו של חבר הכנסת יואל חסון

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

אריה אלדד

יואל חסון

רס"ן במילואים אלה אלון, קצינת יעוץ מפצ"ר, משרד הביטחון

סרן ענת צוראל, אלר"ם, עוזר רמ"ד קידום בריאות, משרד הביטחון

סנ"צ עליזה מרגוליס, עוזרת ליועץ המשפטי, משטרת ישראל

סנ"צ עפרה פוייר, רמ"ד דין משמעת, המשרד לביטחון פנים

שלומי פרץ, מתמחה, המשרד לביטחון פנים

חיים גבע הספיל, מנהל המחלקה לחינוך ובריאות, משרד הבריאות

עו"ד אילנה מישר, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

רב כלאי עו"ד טל דוד ארגמן, הלשכה המשפטית, שירות בתי הסוהר

נועה מרים גל, מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן

איריס אפשטיין, חברת פיליפ מוריס

נעם פליק, מרכז המידע והמחקר, הכנסת

נועה בן-שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מספר 3) (תחולה לגבי כוחות הביטחון), התשס"ח-2007

הצעתו של חבר הכנסת יואל חסון

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מספר 3) (תחולה לגבי כוחות הביטחון), התשס"ח-2007, הצעתו של חבר הכנסת יואל חסון.

הדיון הוא אחרי קריאה ראשונה. בין הקריאה הראשונה להיום, בינתיים נכנס לתוקף תיקון ספר 2 לחוק שבעצם שינה גם את שם החוק וגם הכניס התייחסות לכוחות הביטחון לעניין תחולת הוראות החוק על כוחות הביטחון. אנחנו יכולים בעצם להיעזר בחלק מההגדרות שכבר מופיעות ולכן חלק מהתיקונים שמופיעים כאן בסעיף 1 הם תיקוני נוסח. התיקונים של 11(א) נובעים מהעובדה שבינתיים החוק תוקן. נושא אחד שנשאר לדיון מהפעם שעברה הוא סעיף 8א לעניין סדרנים בבתי חולים כאשר בעצם הייתה הערה שעלתה שאולי יש מקום שבו הצבא מטפל בחיילים והשאלה אם שם צריך להסדיר הוראות מיוחדות לעניין סדרנים. אני אשמח לשמוע התייחסות כי יכול להיות שאותו חלק, גם אם הוא בשליטת הצבא או בפיקוח הצבא, הוא חלק מבית חולים אזרחי והדבר הזה מיותר.


סעיף 2 - ההערה שמופיעה כאן - מתקן את ההגדרה שמלכתחילה הכוונה הייתה לתקן אותה לגבי מקום עבודה או שירות ולא רק לגבי עובדים במובן הצר אלא כל מקום שבו עושים עבודה, בין אם היא נעשית על ידי עובדים ובין אם היא נעשית על ידי מי שעושה את העבודה במסגרת שירות.


שינינו מהנוסח הקיים של החוק והוספנו את המלים "דרך קבע". מבצעים בו עבודה דרך קבע. העירו לנו שייתכן שלא מתאים לומר דרך קבע. הכוונה שלנו הייתה לדבר על כך שאדם שיוצא ומבצע את עבודתו במקום שהוא מחוץ למקום עבודתו הרגיל, אנחנו תמיד מביאים את הדוגמה של מתקין מזגנים והשאלה האם אותו מתקין מזגנים לוקח אתו לכל מקום שהוא הולך אליו את איסור העישון.

האיסור הוא על המקום או על האדם?

לכאורה האיסור הוא על המקום, אבל אם אנחנו אומרים שכל מקום שבו מבצעים עבודה, אם אנחנו מורידים את המלים דרך קבע, גם אם אני מבצעת כרגע עבודה, אם אני מתקינה מזגנים והגעתי לכאן כדי לבצע עבודה, לאולם ריק או לחדר המתנה, לכאורה אני לא אמורה לגרור אתי את איסור העישון. בגלל זה שאני מבצעת עבודה באופן זמני, אני לא אמורה לגרור אתי את איסור העישון. במחשבה שנייה, יתכן שרוב המקומות בהם מדובר הם במילא מקומות – כמו אולם המתנה – שחל עליהם איסור העישון. מנגד אמרו לנו שיכול להיות שדרך קבע מוציא או עלול להביא פרשנות אחרת, אבל אני מציעה להעמיד את זה לדיון. אני רק מעלה עכשיו את שתי הנקודות שנשארו לדיון כאן פתוחות והן באות לידי ביטוי בנוסח.

נתחיל בנקודה הראשונה שהעלית והיא מתייחסת לסדרנים בבתי חולים, אם אפשר לקרוא להם סדרנים כי יכול להיות שצריכה אולי להיות מילה אחרת. איזשהו גורם פיקוח.

כך זה מופיע בחוק.

המילה סדרנים?

כן.

אין לנו צורך בהוספת סעיף 8א כי החדרים בהם מדובר, החדרים של ר"מ 2 בבתי החולים, אלה חדרים שאין מניעה שסדרנים ייכנסו אליהם.

כוונתך לסדרנים האזרחיים.

כן. אין צורך בתיקון.

מבחינת הפיקוח, זה מקובל עליכם שהסדרנים האזרחיים האלה יוכלו להיכנס.

באזור צריפין שהוא אזור די צבאי יש מרפאת מומחים גדולה צבאית.

זה נכנס לתוך מחנה צבאי.

את מדברת על בתי חולים, על החדרים שלכם בתוך מתחמי בתי החולים.

נכון.

בהזדמנות זו הייתי מבקש לקבל מידע לגבי יכולת הפיקוח של הצבא על מנת שאכן החוק הזה יחול.

אני רוצה לחזק את דבריו של היושב-ראש. אחת הסיבות שחשבתי להיכנס לנושא הזה ולהכניס את צה"ל וגורמי הביטחון פנימה היא בגלל שאני רואה מה קורה גם מתוך שירות המילואים האחרות שעשיתי וגם מהיכרות עם הצבא. בצבא יש אווירה חברית, תומכת, לפעמים לא נעים לומר לחבר הכי טוב שלך שלא יעשן, שלא יעשן בחדר האוכל, שלא יעשן בחדר ההרצאות, שלא יעשן בכיתה, שלא יעשן במקומות האלה. לפעמים גם המפקדים – אני לא מדבר על הטירונות אלא בשלבים שלאחר מכן – מרגישים שזה רגע הפורקן של החייל ולא על זה צריך להיטפל לחייל. הסכמנו כאן בדיון הקודם שלא יהיו סדרנים אזרחיים שיוכלו להיכנס לתוך בסיסי צה"ל או לכוחות הביטחון, ואין כאן ויכוח.

השאלה היא איך הצבא – והובטחה לנו תשובה בעניין הזה – באמת מתכוון לאכוף את החוק הזה ולוודא שהעישון יהיה במקומות שהוגדרו לו.

העברנו לוועדה טיוטה של פקודה צבאית שאמורה להסדיר את הנושא הזה.

הטיוטה הזאת התקבלה בוועדה?

אני לא קיבלתי אותה.

זאת פקודה חדשה?

כן, פקודה חדשה שמתאימה את עצמה לתיקון הקודם ובעצם מסדירה את כל הסוגיה של האכיפה בצה"ל של איסור עישון. מבחינת הפקודה מי שאחראי על האכיפה הוא מפקד היחידה שזה הגורם הכי בכיר ביחידה והוא בעצם אחראי על המשמעת ועל האכיפה של כל הפקודות בכל הנושאים והוא גם אחראי על הנושא הזה. בנוסף יש בפקודה חובה להעביר את הידיעה על הפקודה ועל איסור העישון לכל המשרתים תחת פיקודו, גם לאנשי מילואים וגם לעובדי צה"ל, לקיים פעילות של הסברה וגם לפרסם את הפקודה וגם דף מידע בנושא של נזקים של עישון.


בעיקרון הדרך של האכיפה היא דרך של מפקד היחידה שהוא אחראי על כל מה שקורה ביחידה. כמובן שיש גם גורמי פיקוח ואכיפה נוספים בצבא כמו המשטרה הצבאית ונגדי המשמעת שהם אחראים על המשמעת בצבא ולגבי כל פקודות הצבא, במקרה שהן לא מקוימות, הם אחראים לקיים אותן.

הם יהיו רשאים לתת דוחות?

בוודאי. זאת עבירה פלילית, זאת הפרה של פקודות הצבא ומי שעובר עליהן יועמד לדין משמעתי.

האם יש הענקת סמכויות מבחינת הדרג הצבאי מלמעלה עד למטה, כך שגם כל מפקד זוטר יכול לשמש כמפקח בנושא הזה.

ברגע שמשהו מוגדר כעבירה על פקודת הצבא, כל מפקד רשאי לשפוט את החייל ולהתלונן על החייל.

מה דינו של חייל שרוצה להתלונן?

כל חייל רשאי להגיש תלונה. כל חייל יכול להגיש תלונה למפקד שרשאי לשפוט בדין משמעתי.

במערכת האזרחית אין קונפליקטים בסיטואציות כאלה. במערכת הצבאית, שהיא מערכת קשוחה מיסודה, יש מצבים, כך אני מניח ואני אומר את זה בלשון המעטה, בהם חייל נמצא באזור מסוים, בחדר מסוים, ומעשנים שם. לפעמים מעשן מי שממונה עליו.

לכן מי שאחראי זה לא מי שממונה.

יש מפעל והממונה עליו במפעל מעשן ולעובד לא נעים להתלונן על הממונה עליו. זה נכון בכל מקום עבודה.

נכון, אבל בכל זאת זה לא בדיוק אותו המצב. אני יכול לומר לך שאני הייתי נוכח במקום עבודה מסוים בו הפריע לעובד מסוים והוא לא התלונן אלא הוא אמר למנהל שלו שעישן בנוכחותו שהוא מצטער, הוא לא יכול לנשום את האוויר וביקש ממנו לצאת החוצה ולעשן בחוץ.

יש גם איגוד עובדים ומישהו שיכול לתמוך בו.

נכון. אני לא יודע אם הסיטואציה הזאת יכולה להתקיים בתוך מתקן צבאי. באיזשהו מקום אני צריך גם מערכת שמגנה על אותו חייל שמתלונן.

בצבא יש מערכות מאוד רציניות שמגינות על חיילים כמו נציב קבילות חיילים. האחריות היא לא על החייל ללכת ולהתלונן אלא היא על מפקד היחידה למנוע מצב כזה. זאת אומרת, האחריות היא שמפקד היחידה ידאג לזה שתהיה אווירה בבסיס לפיה לא מעשנים במקומות בהם אסור לעשן. אנחנו לא מטילים את האחריות כאן על החייל.

חבר הכנסת חסון, אתה יוזם החוק, זה מקובל עליך?

אני רוצה להסביר לכם מאיפה באה לי האנרגיה לחוק הזה. דווקא פחות מהעניין הזה שאני רוצה שיתחילו לרדוף כאן חיילים ולשפוט אותם. אני רואה בצבא מקום שבמובן מסוים בהרבה תחומים, אבל גם בתחום הזה, יכול להיות גורם מחנך. הסיבה שרציתי להכניס את צה"ל לתוך הסיפור הזה – גם את המשטרה אבל בעיקר את צה"ל – כי חייל בתחילת דרכו, יהיה לו חינוך ואווירה של אנטי עישון ונגד עישון, זה באמת יכול לגרום לאנשים לרדת מהעניין הזה של העישון, במיוחד כאשר הם באים בגיל הזה שזה הגיל שמתחילים את העישון או אפילו שנתיים קודם. ברגע שאתה מגיע לצבא וגם בצבא יש לגיטימציה לעישון ונוצר כאן תהליך כללי, כמו גם בחוק הקודם שהייתי מעורב בו, שבכלל במדינה הופך להיות מאוד מאוד לא נוח לעשן ומאוד לא אין לעשן, כך שבסוף נביא לירידה דרסטית של מספר המעשנים. אגב, זה קרה במדינות אחרות ולדעתי זה גם יקרה כאן ובסוף אנשים יפסיקו לעשן.


אני רוצה את החוק כי החוק חשוב והוא ייתן לנו את יכולת האכיפה, אבל אני רוצה להבין כמה הצבא יקיים הסברה בנושא הזה, כמה הצבא עכשיו יסביר את החוק שייכנס לתוקף וגם יסביר את העניין נגד עישון, האם זה ייעשה דרך המרפאות או דרך גורמים אחרים, האם יקיימו סדנאות בנושא, הסברה וכולי. השאלה היא האם זה אחד הדברים שהצבא מתכוון לעשות. בסך הכל לגבי הניסוחים, זה בסדר גמור. אני רוצה להבטיח שאנחנו נוגעים בכל גורמי הביטחון ותכף נדבר על זה.

בנושא הזה, בין היתר תתייחסו לאפשרות של הצבת שלטים באותם מקומות שהעישון אסור.

השלטים כבר קיימים היום.

אבל לא מתייחסים אליהם.

לא נכון. במרפאות צה"ל, עת הייתי קצין רפואה ראשי, הותקנו שלטים, היו סדרנים, היו פקחים, והיה אסור לעשן. בכל מתקן רפואי בצבא זה קיים.

כאן אנחנו מרחיבים את זה.

נכון, אבל בחדרי אוכל יש שלטים שאסור לעשן. הדברים האלה קיימים בבסיסי הצבא כבר היום. מסעות הסברה למניעת עישון בצבא קיימים כבר היום. הצבא לא חיכה לחוק הזה כדי לפעול.

משנת 2001 צה"ל מקיים סדנאות לגמילה מעישון. בשנה האחרונה הוכשרו עוד גומלים שלנו ואנחנו מקיימים עוד ועוד סדנאות. זה נמצא בתוכניות העבודה שלנו גם לשנה הבאה. יש כבר די הרבה שנים פקודה שקובעת שקצין רפואה בצה"ל צריך לקיים פעם בשנה הרצאה בנושא אורח חיים בריא כאשר הקטע של עישון והסברה של עישון נכנס לזה. צה"ל מקיים במסגרת יום הפסקת עישון עולמי הסברה וימי עיון. דבר זה מתבצע כבר במשך שנים וזה לא משהו שנכנס עכשיו בעקבות החוק.


כמו שציין פרופסור אלדד, יש לנו בסיסים ללא עישון. אנחנו ממשיכים להכניס בסיסים לפרוייקט הזה של בסיסים ללא עישון. יש שילוט בכל הבסיסים לגבי פינות עישון. זה משהו שנעשה באורח קבע ולא חיכינו לחוק כדי לעשות זאת.

אם כן, אני מבין שאנחנו מסתפקים לגבי סעיף זה ואומרים שהוא עונה לצרכים, גם מבחינת הניסוח.

אני מציע שנקרא את הניסוח.

אני אקרא ואני אסביר.

הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מספר 3) (תחולה לגבי כוחות הביטחון), התשס"ח-2007.

1.
הוספת סעיף 11א

בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 11, יבוא:

"11א
מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון

לגבי מקום ציבורי שהמחזיק בו הם כוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) בסעיף 11, לא יחולו הוראות סעיפים 7, 8 ו-9, ואולם הוראות בדבר אכיפת האיסור שבסעיף 1 במקום ציבורי כאמור, ייקבעו לעניין כוחות הביטחון כאמור במסגרות המפורטות בהתאמה באותן פסקאות.

למעשה בתיקון מספר 2 הוספה התייחסות. ההתייחסות בתיקון מספר 2 לחוק הייתה החלת החוק על המדינה אבל למעט כוחות הביטחון. כלומר, החוק לא חל על המדינה למעט סעיפים 2(א) ו-2א ו-2ב שהם חלים גם על המדינה אבל לא על כוחות הביטחון. הוטלה חובה על כוחות הביטחון לקבוע הוראות מקבילות לאותם סעיפים של הצבת שלטים בפקודות שלהם. אנחנו בעצם פונים לאותם גורמים והולכים לאותם מקומות בהם הם צריכים לעדכן את ההוראות ומבקשים מהם לקבוע הוראות לעניין אכיפת איסור העישון בכלל באותם מקומות. סעיפים 7, 8 ו-9 עוסקים באכיפה. כלומר, בסמכות של נהג כלי רכב שמעשנים בו לדרוש מהנוסע לזהות את עצמו כאשר הוא יכול לעכב את הנוסע בנסיבות מסוימות. אנחנו מדברים על מקום ציבורי בו סדרן או מפקח רואה אדם מעשן וגם הוא יכול לדרוש זיהוי ועיכוב. הסמכויות האלה, בגלל שהן לא נתונות לצבא, אמרו שייקבעו הוראות מתאימות.


מה שמופיע בפקודה זאת באמת אחריות המפקד. השאלה אם אתם קובעים גם סמכות של סדרנים או מפקחים, איזושהי סמכות מקבילה מעבר לשוטר צבאי, משהו שהוא יותר מוקדש לטיפול בנושא הזה.

נאמני מניעת עישון. מישהו שממונה בבסיס על הנושא הזה.

בפקודה המוצעת לא מוגדר משהו כזה, אבל מה שיש זאת בעצם סמכות המפקד שהוא אחראי והוא יכול גם לקבוע מטעמו אנשים שיאכפו את הנושא. בעיקרון כל מפקד של כל חייל אחראי על המשמעת של החייל, ואם החייל עושה משהו שמנוגד לפקודות הצבא, הוא יכול לפעול.

יש תחום מסוים בצבא שיש בו אדם שהוא אחראי, כמו למשל הטרדות מיניות?

יש בנושאים של בטיחות אחראי בטיחות. יש נגדי משמעת שאחראים על המשמעת בצבא והם בעצם אחראים על כל קיום המשמעת. הם הגורם מטעם המפקד שאחראי על נושא המשמעת.

אני מתלבט אם זה נכון להוסיף בחוק משהו שידרוש אדם ספציפי שיהיה ממונה.

יש אדם ספציפי.

אני חושב שזה יגרום לתופעה הפוכה. כלומר, דווקא ביחידה כמו יחידה צבאית נכון שההיררכיה הטבעית תפעל ולא תשתול פנימה עוד איזה פקח מיוחד לעניין. יש מ"כ, יש מ"מ, יש מ"פ, יש מג"ד ואתה יודע בדיוק מה ההיררכיה. פתאום תכניס לגדוד מישהו שמסתובב שם. נדמה לי שזה עלול לגרום לתופעה הפוכה.

אני גם חושב שברגע שאתה מכניס אדם שהוא מוגדר לתפקיד הזה במיוחד, אתה בעצם מוריד – אני לא יודע אם אתה מוריד, אבל אתה מקטין - מסמכויות הפיקוד את האחריות לנושא הזה. אתה מקטין את האחריות שחלה על כל שרשרת הפיקוד לנושא הזה. לכן אני חושב שזה לא יהיה נכון לעשות את זה. מקובל עליך?

כן.

אם כן, אנחנו יכולים לנעול את ההגדרה בסעיף הזה.

כן, אבל איפה הגדרנו אותה? מי הם כוחות הביטחון?

אלה בעצם אותם כוחות ביטחון שנמחקו. זאת אומרת, הם מופיעים כאן במחיקה. צה"ל בפקודות הצבא, שם הוא קובע את ההוראות שלו, משטרת ישראל קובעת בפקודות משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר קובע בפקודות השירות, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש-הממשלה ומשרד הביטחון שעיקר פעילותן בתחום המדינה והגורם האחרון אלה מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון לגופים ציבוריים. אלה אמורים להיות מפעלים ביטחוניים נוספים. כל העניין הוא שהמפקח האזרחי, הוא לא זה שיאכוף את האיסור באותם מקומות.

החוק מגדיר קודם כל באופן קבוע ואומר שהוא מחייב את אותם גופים לקיים הוראות למניעת עישון.

נכון.

הוא קובע קודם כל שאי אפשר לעשן.

יש איסור עישון באותם מקומות ציבוריים, גם אם הם בצבא.

ומטיל עליהם לקבוע הוראות ברורות.

זה בהצעת החוק שלך לגבי אכיפת האיסורים ונקבע שהאיסורים כמו שהם לא חלים על מקומות שנמצאים בצבא אבל הצבא חייב לקבוע דרכים לאכיפה באותם מקומות. איסור העישון חל גם במקומות כגון נגיד מרפאה שהיא בצבא ובחדר אוכל שהוא בצבא – ממילא איסור העישון חל שם – אבל אנחנו מבהירים שהאכיפה לא חלה בצבא. אכיפה אזרחית לא חלה בצבא ולכן הצבא צריך לקבוע הוראות חלופיות לאכיפה בתוך השטחים שבצבא בהם העישון אסור.

מה קורה עם בתי כלא? עם שירות בתי הסוהר?

אותו הדבר.

בתא כלא אסור לעשן?

בתא המגורים יש בעיה. מותר לעשן.

אבל יש תאי מגורים בהם מתגוררים יותר מאדם אחד.

זאת בעיה מאוד קשה.

היה בג"ץ בנושא הזה.

אני מניח שמסדרים את האוכלוסייה לפי מעשנים ולא מעשנים.

לא תמיד זה המפתח.

האם כל הגופים האלה יציגו את ההוראות הפנימיות שלהם כדי שתהיה עליהן בקרה שהן באמת עומדות בהגדרה או שנדע שזה קיים מהתיקון הקודם שעלה בהצעת החוק? בתיקון הקודם, בהוראה מספר 2, דיברנו על הנושאים האלה ואמרנו שהם יוכלו לעשות זאת בהוראות פנימיות. השאלה אם לוועדה או לאיזשהו גורם תהיה אפשרות בקרה כדי לראות שזה באמת קיים.

הרצון להביא כל דבר לוועדות הכנסת, עוד תקנה לאישור, גורם להצפת הוועדות.

לי אין סמכות לדרוש ממשרד ראש-הממשלה לתת לי את ההוראות הפנימיות של השב"כ, של המוסד או איזשהו מקום אחר. לי אין סמכות שאני יכול להפעיל מול יחידות משרד הביטחון ומשרד ראש-הממשלה.

אתה רוצה להביא את התקנות הפנימיות לדיון?

לדיון.

אתה רוצה שיובאו לוועדה או אליך למשרד הבריאות?

לא איכפת לי להיכן, אבל שתהיה איזושהי בקרה על ידי מישהו שיוגדר ונדע שזה מיושם.

שר הבריאות חייב על פי חוק לבוא ולדווח לוועדה על יישום כל החוקים בנושא הזה מדי שנה. הוא לא עושה את זה למרות שאנחנו מבקשים ממנו. במסגרת הדיווח ששר הבריאות מחויב לתת לוועדת העבודה והרווחה, שם זה צריך להיות.

שיבוא משרד הבריאות ויראה לי מכתב שהוא פנה לצה"ל וביקש לראות את התקנות וצה"ל אמר לו שלא רוצה לתת לו את התקנות כי הוא לא חייב בחוק להעביר אותן. אם זה יהיה כך, תבוא לוועדה ואנחנו נכתוב בחוק שמוכרחים לשלוח את התקנות האלה.

מי השר הממונה על ביצוע החוק?

שר הבריאות.

אם שר הבריאות ממונה על ביצוע החוק, מתוקף המצב הזה יש לך את האפשרות לפנות, לדרוש ולוודא שהחוק מתקיים.

עד כמה שידוע לי, משרד הבריאות חייב לדווח לפחות פעם בשנה לוועדה הזאת.

כל שנה יוצא דוח וגם השנה יצא דוח והוגש לוועדה. מי שלא קיים דיון תוך 60 יום על פי החוק, זאת הוועדה.

איך אתה יכול לומר דברים כאלה?

מתי הוגש הדוח האחרון?

הדוח האחרון הוגש באוגוסט. אולי במאי. הוא צריך להיות מוגש עד סוף מרץ ואני חושב שהשנה הוא הוגש במאי ואולי קצת יותר מאוחר, אבל כל שנה מוגש דוח. הדוח מוגש לכנסת על ידי שר הבריאות.

אחרי שהתחננתי ואחרי שביקשתי.

מתי הגיע הדוח?

אני כבר לא זוכרת, אבל זה היה באיחור.

בתפקידי הקודם כל שנה וידאתי שהוועדה באמת תקיים דיון בדוח כפי שנדרש. הדוח הזה מופץ לכולם ומונח על שולחן הכנסת לפי החוק בזמן והוא נשלח לכל העולם. הוועדה היא זאת שלא קיימה את הדיונים עד היום. אפשר עוד לקיים דיון על הדוח שהוגש השנה.

אני מבקש ממנהלת הוועדה לבדוק אם הדוח האחרון אכן עונה או לא עונה, ואם לא, להביא אותו לדיון.

אני רוצה לחזור למשרד הבריאות כי חשוב לי שהאחריות כאן תהיה ברורה. ברגע ששר הבריאות ממונה על החוק הזה, מבחינתי, כפי שאני מבין, כפי שהוועדה מבינה, יש לך את מלוא הסמכות והאחריות לבוא ולוודא את קיום הוראות החוק. זה אומר לפנות לצה"ל, לפנות למשטרה, לפנות לגורמים השונים ולבקש מהם לעדכן אותך.

אני הייתי שמח לכך. זה מה שרציתי.

ברור לך שברגע שקבענו את השר ממונה על קיום החוק, זה מספיק לך.

מצדי זה בסדר גמור.

לגבי הסעיף השני נשאלת השאלה לגבי הביטוי מקום עבודה קבוע.

דרך קבע. בחוק היום מדובר על עבודה ולא כתוב דרך קבע.

מאיפה הגיע הביטוי דרך קבע?

הצענו להוסיף את זה כדי להבחין בין מקום עבודה קבוע למקום עבודה שאינו קבוע ואמרו לנו שיתכן שההוספה הזאת הייתה מוטעית.

זה לא היה בהצעה שלי.

בנוסח שאנחנו הצענו.

אני נוהג לעשן בביתי ואני מזמין טכנאי מזגנים לתקן מזגן אצלי בבית. לצורך זה נדרש בדיוק הביטוי דרך קבע. כלומר, תיקון המזגן הוא לא מקום עבודתו דרך קבע ולכן אי אפשר לאסור על העישון בבית כאשר מזמינים לבית טכנאי לתיקון.

בית הוא לא מקום עבודה.

אבל הוא עובד אצלי בבית ומתקן את המזגן.

כן, אבל מקום עבודה הוא מקום שאינו משמש למגורים. הבית, גם אם הוא בית של מישהו אחר והוא מקום עבודה של מישהו אחר, הוא לא ייחשב כמקום עבודה לצורך העניין הזה. אם זאת חנות, ההנחה היא שיש מישהו שעובד בחנות הזאת.

בעל הבית הוא העובד היחיד בחנות. יש לו מכולת והוא יכול לשים שלט בחוץ שאומר שבמכולת הזאת מעשנים.

הוא לא יכול כי מכולת היא מקום ציבורי אליה באים אנשים לקנות.

יש פאבים שאומרים שהם רוצים להיות פאב עם עישון. זה בלתי אפשרי.

אנחנו נתקן את החוק בכיוון הזה.

אני אתנגד לזה, אבל זה לא יכול להיות.

צריך להיות מקום בו כתוב שרק מי שאוהב לעשן, ייכנס לכאן.

אבל החוק הוא לא כזה. החוק הוא מקום ציבורי. חבר הכנסת אלדד, אתה מסתכל על הנושא של מקום עבודה דרך קבע של זה שהזמין את העבודה ואילו אנחנו מדברים על זה שמבצע עבודה.

גם אני מדבר על מבצע עבודה. לאדם יש משרד לתיווך דירות. זה גם מקום ציבורי? כל עסק הוא מקום ציבורי?

משרד לתיווך דירות לא נכנס כאן במיוחד כחנות, אבל רוב הסיכויים שיימצא פה. באופן מובהק לא, אבל הוא מקום עבודה. אם עובדים בו עוד אנשים, הוא מקום עבודה.

רק הוא עובד והוא מזמין לשם טכנאי מזגנים.

הוא מבצע עבודה במקום הזה ולכן זה הופך להיות מקום עבודה. אנחנו בעצם לא מדברים על עובדים ביחסי עובד-מעביד אלא נמצאים בו אנשים שמבצעים עבודה. זה בעצם התיקון שמוצע כאן בהצעת החוק. מקום עבודה זה כל מקום שאנשים מבצעים עבודה ולא משנה אם אלה רבים או יחיד.

אני רוצה להעיר הערת מציאות. זה אומר שלדוגמה משרד התיווך שאתה מדבר עליו, אם המתווך עצמו הוא מעשן, נכנס אליו אדם שחיפש דירה וגם הוא מעשן, והם שניהם היחידים בתוך החדר והם החליטו שניהם להדליק סיגריה, זה בסדר כי אין מי שיתלונן ואין כאן פגיעה מהותית. בפאב או במסעדה תהיה קבוצה, רוב או מיעוט, שלא תרצה לעשן או שתרצה לעשן.

אלא אם זה פאב למעשנים.

שכרגע אי אפשר לעשות דבר כזה. כרגע אין הגדרה כזאת.

זה דבר שהוא תמוה משום שבארצות מתוקנות בעולם, בהן יש איסור עישון, עושים מועדונים למעשני סיגרים.

בארצות-הברית. יש מקומות מאוד מוגבלים ושם מדובר למשל על מקומות למכירת סיגריות שהם מוגדרים באופן טבעי כחדר עישון ואסור להעסיק בהם אף אחד חוץ מהבעלים. למשל, פאב לא יכול להיות כי אתה צריך להעסיק ברמן או מלצר.

יש מועדונים למעשני סיגרים.

אסור שיהיו בהם עובדים. אני לא חושב שזה המצב שהפאבים רוצים שיהיה בארץ, שהם יפעלו ללא עובדים.

זה לא מצב שאני מכיר מביקור בארצות-הברית לפני ארבעה שבועות.

אנחנו דנים כאן האם להוציא את הביטוי דרך קבע או להשאיר אותו.

אני חושב שהביטוי דרך קבע נדרש. לכן אני מעלה את הסוגיה.

לדעתנו המלים בדרך קבע יכולות לגרום לכל מיני סיבוכים ופרשנויות. זה לא היה קודם ויתחילו לשאול מדוע הוסיפו. לדעתנו אין מקום עכשיו להכניס את הדבר הזה שיכול להיות שלא נדע איך להתמודד אתו.

אתם אומרים להוריד את דרך קבע?

כן, להוריד.

זה יכול לפגוע באנשים שהם עובדים זמניים או מועסקים בכל צורה אחרת, כאשר כל מי שצריך להסתובב, אנחנו פוגעים בו והוא לא יכול להיכנס כי בכל מקום יאמרו לו שזה מקום פרטי. אנחנו בעצם פוגעים בזכויות שלו. אנחנו לא יכולים להשאיר את המילה הזאת.

אני מבקש להשאיר את המלים. עכשיו שכנעת אותי שחובה להשאיר את המלים בדרך קבע.

אני חושב שלא.

נצטרך להצביע.

דרך קבע, זה אומר היום למי שעובד במקום בדרך קבע. הוא בא כל בוקר לעבודה וזה מקום עבודתו.

כן.

ברגע שאת מורידה את בדרך קבע, את למעשה אומרת שאם אדם מגיע לשם להתקין מזגנים, במקום עבודה, על פניו הוא יכול לעשן כי הוא לא עובד שם בדרך קבע.

לא, הוא לא יכול. בגלל שזה מקום עבודה של אנשים אחרים, אסור לעשן שם. השאלה אם יש מקומות בהם תהיה בעיה וזה יכול להיות למשל מקומות מגורים או מקומות שלא מכוסים כאן בחוק.

מה זה מקום מגורים? אני חושב שיש כאן ויכוח מיותר. אם אדם בא לבית פרטי לתקן מזגן, אני לא מעלה בדעתי מישהו שמרשה לעצמו בבית פרטי להדליק סיגריה בלי שהוא שואל את בעל הבית אם הוא יכול להדליק סיגריה.

אנחנו מדברים על המצב ההפוך, שבעל הבית מעשן, אבל מגיע אליו מישהו לעבודה זמנית ואותו עובד שבא לעבוד במקום שעה אומר לבעל הבית שאסור לו לעשן.

הבית הוא חריג משום שבית הוא לא מקום עבודה. מקום עבודה הוא מקום למעט מקום שאינו משמש למגורים, כך שבית הוא לא הדוגמה.

אז החצר שלו. היום אסור לעשן גם בחצר של מסעדה. אני באתי לתקן את הגדר, אתה לא יכול לעשן.

לגבי מסעדה, אין צל של ספק שזה מקום ציבורי. השאלה עולה לגבי חצר פרטית. אני מעביר את זה מחצר של מסעדה לחצר פרטית. חצר פרטית, לפי הפרשנות שלי, אני לא רואה אותה כמקום ציבורי אלא כמקום של בעל החצר. נשאלת השאלה האם מותר שם לעשן או אסור לעשן. אם בעל החצר מסכים שתעשן, תעשן. אם הוא לא מסכים שתעשן, לא תעשן.

בגן ציבורי מותר לעשן?

כן, מותר.

למה?

כי הוא פתוח.

אבל בחצר של מסעדה אסור.

בהגדרה של מקום עבודה, זה כל מקום בבניין.

בחצר של מסעדה אסור לעשן.

נאמר בכל מקום בבניין שאנשים מבצעים בו עבודה. זה כבר צריך להיות בניין. אם זה לא בניין, אנחנו לא מדברים על מקום עבודה והשאלה בכלל לא עולה.

חצר של מסעדה היא מקום של בניין.

בהגדרה של מסעדה ובתי אוכל לא כתוב בניין, כך שאין הפרדה בין החצר לבין כל מקום שהוא שטח המסעדה.

אנשים עובדים ביחד אבל במקום זמני, כאילו שזה לא מקום העבודה שלהם וזה גורם בעיה כי הכוונה הייתה להגן על העובדים. אם העובדים עובדים במקום עבודה זמני והם חשופים לעישון, אם הם באים לצריף בו הם צריכים לעשות עבודה מסוימת, המעשנים שם יוכלו לעשן והלא מעשנים יהיו חשופים משום שזאת לא עבודה שעובדים בה דרך קבע. יש שתי פנים למטבע כאן. לא נעשה תיקון כזה אגב תיקון לגבי כוחות הביטחון. צריך לתקן את כל הפרק הזה.

מישהו שהתפקיד שלו בבסיס הוא לתקן פנצ'רים. הוא מתקן פנצ'רים דרך קבע אבל הלקוחות שלו הם לקוחות זמניים. מותר לו לעשן או אסור לו לעשן בזמן עבודתו?

יש לי הצעה. יש כל כך הרבה חורים בנושא הזה.

אי אפשר לעשות תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אנחנו נוכחים שהבעיה לא קיימת רק במישור הצבאי אלא היא קיימת גם במישור האזרחי. אם אתה סבור שיש מקום לשנות את החקיקה בנושא זה, אין שום בעיה, אפשר להגיש הצעת חוק בעניין.

אנחנו באים לתקן את החוק לצבא ולהחמיר לגבי הצבא.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, האיסור על העישון הוא על המקום ואין ויכוח בעניין הזה. כל נושא המגורים או הבתים, הוא בכלל לא נושא שאנחנו רוצים להיכנס אליו. לכן ברגע אתה נכנס לתוך בית מגורים, לדעתי לא צריכים לחול האיסורים כי זה כבר בין אדם לאדם. לכן אני לא מבין בכלל למה יש לנו את הביטוי דרך הקבע ומאיפה הוא בא.

אתה בדעה שצריך להסיר את הביטוי דרך קבע.

הביטוי נכנס להצעת החוק הזאת על ידי הלשכה המשפטית.

היועצים המשפטיים שוב סיבכו אותנו.

זה לא מופיע בחוק כפי שהוא היום. אני רציתי להבחין בין אדם שיוצא לבצע את עבודתו. אבל אם אנחנו מדברים על כך שכל המקומות אליהם הוא הולך הם יהיו מקומות שיש לגביהם הסדר או שאלה מקומות פרטיים שלא חל עליהם החוק, יכול להיות שאפשר להוריד את זה.

לכן ההגדרה של מקומות פרטיים בצבא לא תופסת כי אין מקום פרטי בתוך הצבא, בתוך מחנה צבאי.

מה עם חדרו של מפקד הבסיס שגר בבסיס?

עדיין זה לא מקום פרטי שלו.

גם אם הוא גר שם?

בוודאי.

גם בית חולים אצלך הוא לא מקום פרטי אלא מקום ציבורי.

הוא מקום ציבורי לגמרי, אבל כאן אנחנו אומרים שכל המחנה הצבאי הוא מקום ציבורי.

קבענו שמגורים לא. חייל יכול לעשן במגוריו. אגב, חייל יכול לעשן גם במרחב הבסיס. הוא יכול לעשן ברחבת המסדרים ולעשן ברחבת הכיתות. אם הולכים למטווחים – לא באזור המטווחים כמובן מבחינה בטיחותית – בחוץ הוא יוכל לתפוס פינה ולעשן. אני לא קובע שכל אזור הבסיס הוא אסור לעישון.

לגבי המשרדים נדמה לי שיש איסור עישון בצבא כבר הרבה זמן.

יש איסור עישון.

אתה רוצה להוריד את הביטוי דרך קבע?

אמרתי מה אני רוצה.

כדאי להשאיר את הנוסח כפי שהיה ולא להוסיף.

אני בדעה שיש להוריד את הביטוי דרך קבע. אני מביע דעה אישית. זאת כדי לא למצוא את עצמנו בחקיקה צבאית נפרדת ואזרחית נפרדת. יכול להיות שיש מקום לשנות את זה לכולם.

אם אנחנו מורידים את הביטוי דרך קבע, מה התוצאה שאנחנו מקבלים בשטח?

למעשה התוצאה בשטח היא שמדברים על מקום עבודה. אפשר יהיה ללכת לפרשנות אולי קיצונית ולומר שאדם לוקח אתו את מקום עבודתו כי עכשיו הוא מבצע פה עבודה, אבל בעניין הזה, במקום מגורים זה לא חל, במקומות אחרים יתכן שהם כבר ממילא נכנסים לגדר ההגדרה של מקום ציבורי לפי החוק או של מקום עבודה של מישהו אחר. המונח מקום עבודה מבטא משהו שהוא מקום עבודה. לכן מהצד השני גם לא נורא אם משאירים את המלים דרך קבע, כי היום יצאנו לקרוואנים שבדרך כלל הם לא מקום עבודה רגיל שלנו והוא הפך להיות מקום עבודה והוא חלק מהקומפלקס של מקום העבודה. אולי עדיף לא להוסיף את הביטוי הזה.

כאשר אדם מתקין מזגנים נכנס עכשיו לכנסת לתקן פה את המזגן?

הכנסת היא מקום עבודה.

הוא לא יוכל לעשן.

הוא לא יוכל לעשן.

אם הוא נכנס לתקן את המזגן בפינת העישון?

פינת עישון הוא מקום מוצהר מלכתחילה.


חבר הכנסת אלדד, אתה רוצה להשאיר את הביטוי דרך קבע?

כן. זה נראה לי נכון.

אני בעד להוריד.

אני לא בעד חקיקה נפרדת לצבא בנושא, לא בעד חקיקה נפרדת לכוחות הביטחון ולא בעד חקיקה נפרדת באזרחות.

התיקון יהיה תיקון לכולם.

את אומרת שהתיקון יחול גם על האזרחות.

כן.

זה יוצר בעייתיות.

את מעדיפה להוריד את הביטוי דרך קבע?

כן. להוריד אותו. כל השנים הסתדרו ואף אחד לא שאל שאלות.

דווקא למשרד הבריאות יש הסתייגות והוא אומר שאין צורך להכניס את הביטוי הזה.

לא עלתה השאלה כי החוק לא היה דרקוני כפי שהוא היום. אני שומע רדיו בסוף שבוע שעבר ואני שומע חבורות של אנשים ששמו לעצמם למטרה, רואים לעצמם אידיאל בחיים, להסתובב בבתי עסק בתל-אביב ולהתלונן נגד מעשנים ונגד בעלי העסק. אני שומע אנשים שטוענים שהם צריכים עכשיו לסגור את העסק והם מתרוששים בגלל אותה חבורת אנשים שהחליטה לסגור את העסקים שלהם. אנחנו מוצאים אנשים שהחליטו לסגור חשבון עם בעלי עסקים מסוימים ודופקים להם עשר תלונות בערב. אני משוכנע כמעט לחלוטין שאלה שחוקקו אותו לא התכוונו לאפשר מצב כזה ולכן צריך להתחיל להטיל סייגים על האפשרות של אנשים. יבוא מחר מתקין מזגנים לאיזשהו מקום כדי להתלונן על פלוני, כדי לגרום לו הפסדים כספיים. נדמה לי שהבאנו את המצב הקיים למצב אבסורדי לחלוטין וצריך להתחיל לשים סייגים כאן משום שלא זאת הייתה כוונת המחוקק.

אתה מדבר עכשיו על מועדונים, פאבים ודיסקוטקים. כאן מדובר במקום עבודה ולא היה שינוי בתיקון האחרון לחוק. זה סעיף יחסית ליברלי לתפיסת משרד הבריאות שמתיר חדר עישון. זה לא סעיף מחמיר. בעולם יש החמרות מעבר לזה ואין חדרי עישון במקומות העבודה. כאן זה סעיף ליברלי, כך שאין דווקא כאן מקום לבוא ולהוסיף הקלות.

השאלה אם אנחנו נאמר מקום עבודה דרך קבע, איפה תיווצר הבעיה? אם באמת יצאו לקרוואן, את חושבת שיאמרו שזה לא מקום עבודה?

עד כה אף אחד לא טען טיעון כזה.

אני טוען שאלה חבלי לידה של החוק והמערכת עדיין די נרעדת מכל החוק הזה ונוצרות כל התופעות עליהן מדבר חבר הכנסת אריה אלדד, ואגב, נוצרות גם תופעות הפוכות. אני מאמין שבסופו של דבר שעם הביטוי דרך קבע או לא דרך קבע, בסוף תהיה כאן תרבות שאתה לא מעשן מול אדם שלא רוצה שתעשן לידו. בסוף זה יקרה וזה חלק משינוי תרבותי שיתקבל כאן, כמו שקורה לאט לאט בעולם. בסוף יירגעו ההטרדות והמצב יירגע ויהיה פה סוג של תרבות.

אין הטרדות מהצד השני.

מקומות מחפשים כל מיני התחכמויות לחוק ומקימים מועדון חברים פרטי וכל מיני המצאות כאלה. מה שהם עושים, זאת תחרות לא הוגנת בשוק והם פוגעים בבעלי פאבים ומסעדות שכן שומרים על החוק, כי אז כל המעשנים הולכים לאותם מקומות לא חוקיים שאולי נדמה שהם חוקיים או בעלי העסקים מצהירים עליהם כחוקיים ואז נוצרת בעיה בשוק כאשר אנשים אחרים צריכים לסגור את העסק כי כל המעשנים שהיו היום רוב המבלים במקומות האלה, הולכים למקומות אחרים. אלה שלא מעשנים מהווים 75 אחוזים מהאוכלוסייה והם נמנעו מהבילוי הזה.

זה באמת לא נושא הדיון, אבל אינני רואה מדוע לתפיסתך לא יהיה מצב בו יהיה פאב למעשנים ופאב ללא מעשנים.

דרך אגב, הוגש על זה בג"ץ ותהיה גם תשובה מסודרת בבג"ץ.

קח לדוגמה חולה אסטמה. יש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בהגדרה אתה מגדיר, בניגוד לחוק, שאנשים עם מגבלות מסוימות לא יוכלו לבוא אליו.

זה כאילו אמרת שבמסעדה אסור להכין מאכלים שיש בהם סוכר כי אולי יש איש עם סוכרת.

יש הבדל. הוא יכול להיכנס, לשבת ולאכול משהו אחר.

הוא יכול ללכת למקום שלא מעשנים בו. אם הוא הולך לתקן את המכונית שלו במוסך? מקום רע מאוד לחולי אסטמה.

אנחנו חורגים ממסגרת הדיון. אם מגדירים פאב כמועדון חברים סגור, אני לא רואה בזה איזושהי תחרות. אם יש קבוצה של אנשים שהיא מעשנת והיא רוצה לעשן בפאב תחת הכותרת מועדון חברים סגור, לבריאות שלהם. הבעיה היא אחרת. אנחנו באים כאן להגן על אלה שלא מעשנים והם הרוב. אנחנו לא מדברים על מועדון חברים סגור. השאלה היא לגבי מקום שאיננו מוגדר כמועדון חברים סגור, האם שם, אלה שלא מעשנים, צריכים לנשום את העשן במקום.

איך אתה מגדיר קבוע? שבוע, חודש?

זאת סבירות משפטית.

זה אומר שאם נכנסתי עם מחשב נישא לבצע עבודה במסעדה בחלק של המעשנים, זה לא שאני אומר שעכשיו זה מקום העבודה שלי כי אני מבצעת שם עבודה, או אם אני מתקנת מזגנים במקום הזה, אני לא יכולה לומר שעכשיו זה מקום בו העישון מותר.

אם אני מסופחת לקורס לשבוע או לחודש, ההגדרה של הקורס מבחינתי היא מקום עבודה קבוע או לא קבוע?

הקורס הוא בוודאי מקום עבודה קבוע.

הוא מקום עבודה קבוע של המדריכים ושל המפקד שעקרונית מוגדר בחוק שאם במקום עבודה קבוע כולם מעשנים, הם יכולים להגדיר את זה כחדר עישון. אם המדריכים והמפקד, כולם מעשנים, הם מגדירים את זה כחדר עישון, אני שמגיעה לקורס לא במקום עבודה קבוע. מותר להם לעשן לידי?

תיכנסי לאולם שמשמש להרצאות או שתיכנסי למוסד להשכלה על-תיכונית, או שתיכנסי לאיזושהי מסגרת אחרת.

היות שבחוק המקורי לא הייתה ההגדרה דרך קבע, אני מציע שנשאיר את זה כפי שזה.

גם כך הוא מתכנן שינוי בחוק.

אני לא מתכנן שינוי בחוק. שמעתי לאיזה אבסורדים הביאו את מדינת ישראל. לא תכננתי שום שינויים בחוק. הביטויים דרך קבע או ביטוי סביר, מה הוא סביר? כשאומרים על משהו שהוא סביר, לא כותבים בחוק מה מידתו אלא משאירים אותו לפרשנות בית המשפט שיאמר מה זה סביר ומה זאת דרך קבע.

אכן זה מעמיד את השופט בנושא זה בפני שאלה והוא יצטרך לתת את הפרשנות האישית שלו.

זה נכון לגבי אלף דברים.

אבל זה נכון גם אם מבצעים עבודה בלי הביטוי דרך קבע או עם הביטוי דרך קבע. בשני המקרים האלה צריכה להינתן איזושהי פרשנות של אותו שופט. אם כן, הביטוי דרך קבע כאן לא מעלה ולא מוריד. אני לא רואה כאן איזשהו שינוי. אם אתה משאיר את הפרשנות לשופט כמקום עבודה, כאן נשאלת שאלה נוספת לגבי מה הוא מקום עבודה והאם למשל מקום עבודה הוא להתקנת שקע בקיר.

הוא גורר את מקום העבודה אתו לכל מקום שהוא מבצע את העבודה אלא אם היה כתוב בחוק דרך קבע. כאן הגעת לאבסורדים מוחלטים. כל מי שמוזמן לבצע איזושהי עבודה באיזשהו מקום, אפילו באופן חד-פעמי, גורר אחריו את כל שרשרת האיסורים שבחוק.

אני הייתי רוצה לבקש את חוות הדעת של מי שגרם למוקש הזה בניסוח.

יש רגעים של הכרעה ואני מציע שנקבל הכרעה. אם יהיה רצון להגיש הסתייגות, תוגש הסתייגות.

צר לי, אנחנו נאלצים להגיע לכלל הצבעה ולא לכלל הסכמה. אנחנו נצביע על כל סעיף בנפרד.

את סעיף 1 קראתי.

2.
תיקון התוספת

במקום פרט 15 בתוספת לחוק העיקרי יבוא:

"15.
מקום עבודה או שירות, למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו במפורש בידי האחראי במקום לאחר התייעצות עם האנשים העובדים או המשרתים בו (להלן – חדר עישון), ובלבד שבחדר העישון לא נמצאים אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים. בחדר העישון יותר העישון אם יש בו סידורי אוורור תקינים ואם העישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין. חדר או אולם שעובדים או משרתים בו רק אנשים שהם מעשנים, יראו כחדר עישון מבלי שיהיה צורך בהיתר מפורש של האחראי במקום. לעניין זה –
"מקום עבודה או שירות" – כל מקום בבניין שאנשים מבצעים בו עבודה לרבות בהיותם במסגרת שירות ושאינו משמש למגורים.

"שירות" – שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11א לחוק".

עומדת עכשיו להצבעה השאלה האם למחוק את הביטוי דרך קבע או לא למחוק אותו. אנחנו מעמידים להצבעה האם הביטוי דרך קבע יהיה או לא יהיה. מי בעד הכנסת הביטוי דרך קבע?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד - 2

אתה חבר הוועדה?

לא, אבל מחליף חבר אחר.

לא, זה לא עובד כך.

אני לא חושב שהצביעו על המונח דרך קבע בקריאה הראשונה.

הוא מופיע בקריאה הראשונה.

אני מייצג את קדימה ואם אין פה נציג קדימה, אני יכול להחליף כל אחד.

זה לא נכון. אני לא מכיר את הדבר הזה. תהיה רביזיה.

לא מחייב אותו להודיע מראש.

אני מבקש רביזיה.

אנחנו מעמידים להצבעה את הרביזיה. מי בעד הרביזיה?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – 2

הרביזיה לא התקבלה

אני אגיש הסתייגות.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 1

הצעת החוק אושרה

החוק אושר והוא מועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית, כפי שהוצע כאן בוועדה.


תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00