הכנסת השבע עשרה

PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
9.7.2008

הכנסת השבע עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 486

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי ו' בתמוז תשס"ח (9 ביולי 2008), שעה 09:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101), (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה). התשס"ז-2007

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

משה כחלון

רן כהן

שכיב שאנן

ליה שמטוב

דוד רותם

ד"ר יחיאל שרשבסקי - בריאות הנפש, משרד הבריאות

טלי ארפי - משרד האוצר

משה בר סימן טוב - רכז עבודה ורווחה, משרד האוצר

נחום איצקוביץ - מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר שלמה אליישר - מנהל אגף שיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טלי יגוב – עוזר מנהל אגף שיקום ונוער מנותק

עופרה חייני - יועצת מקצועית למנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יונה קסטל - נציב שוויון אנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

עו"ד איה דביר - יועמ"ש במח' ייעוץ וחקיקה,משרד הפנים

שי סומך - משרד המשפטים

רוני שכטר - יו"ר מטה מאבק הנכים

יואב קריים - מטה מאבק הנכים

ישראל גברי - מטה מאבק הנכים

אביעזר גרואר - מטה מאבק הנכים

יהודה לשם - מטה מאבק הנכים

אסתר דומינסיני - מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי

אילנה שרייבמן - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

עירית פלדמן - מנהלת אגף השיקום, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אורנה גייל - היועצת המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

שונטל וסרשטיין - חוקרת, המוסד לביטוח לאומי

לודמילה אליאסיאן - מינהל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

אילת כהן קלאוזנר - מינהל גמלאת, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רועי קרת - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

נלי גבע - המוסד לביטוח לאומי

דורית קינן - המוסד לביטוח לאומי

נחמוד ולריה - שתי"ל

עו"ד בלהה ברג - יועצת משפטית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד ערן טמיר - מתאם תקנות נגישות, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

מומו נקווה - ארגון נכי ישראל
חסעד משה - מנכ"ל, ארגון נכי ישראל

ללום תנעמי - ארגון נכי ישראל

אברהם כהן - ארגון נכי ישראל

יעקב כהן - יו"ר ארגון הפעולה של הנכים

אבנר ערקובי - סגן יו"ר העמותה ודובר עמותת ענב"ל, ארגון הפעולה של הנכים
אבנר בטיסט – חבר מטה המאבק של הנכים וארגון הפעולה של הנכים
אלי בוסקילה - דובר ארגון הפעולה של הנכים

אפרת זימן - דוברת ארגון הפעולה של הנכים

ג'ודי וסרמן

שמרית שקד גיטלין

ליטל שוורץ

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101),

(קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה).התשס"ז-2007

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

ברכותיי למנהלת הכללית החדשה של המוסד לביטוח לאומי הגברת אסתר דומינסני, אנחנו שמחים לארח אותך פה בהופעתך הראשונה בוועדה ולאחל לך המשך הצלחה בתפקידך.

על סדר היום, דיון בהצעת חוק המוסד לביטוח לאומי מספר 101, קידום והשתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, התשס"ז-2007.

בלחץ גדול שלך ושל הוועדה, עמלנו וטרחנו בחודשיים האחרונים כדי להגיע להסכמות כוללות, במטרה לממש באמת ובתמים את המהפכה שקבע כב' השופט לרון עליו השלום, בדוח של הוועדה שהוא עמד בראשה. היה לנו רצון והשתוקקנו שהחקיקה תתבצע ביום השנה לפטירתו, שהיה לפני כשבועיים ימים, אבל זה לא עלה בידנו ואני מתנצל על כך.

הציווי של וועדת לרון חשובה לנו, וציבור הנכים ברחבי המדינה ממתין לבשורה שתאפשר לו לחזור לשוק העבודה, להתפרנס בכבוד ולהשתכר, זאת מבלי שהקצבה הבסיסית שלו תפגע אלא סך ההכנסה הכוללת שלו תלך ותגדל אם הגידול שלו מההכנסה מעבודה, וכמובן הזכויות האחרות. יש סדרה ארוכה מאוד, מניעים שהחברה הישראלית צריכה לתמוך בהם כדי להביא את הנכים לשוק העבודה ולהיות חלק מלא בחברה הישראלית. אני שמח להגיד שנמצא איתנו הנציב החדש בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, יונה קסטל, ואני חושב שגם אותו צריך לברך. הנציבות תרמה תרומה חשובה ביותר למהלכים, וכמובן שהוא גם יאמר את דברו.

מכיוון שיש שינויים בין ההצעה הראשונה שהוגשה והוקראה לבין הדיונים השונים על כל מכלול הויכוחים שהיו כאן, אני מציע אדוני היושב ראש לאפשר למוסד לביטוח הלאומי להעלות את הנקודות המרכזיות הנוגעות לעניין הזה וכמובן שבמהלך הדיון, נתייחס במידת הצורך.

אני יכול לציין שמלאכת המחשבת של החוק המוצע כאן והתיקונים שלו, הם פועל יוצא של הרבה שעות עבודה והרבה מאוד הבנות, כדי למצוא את האיזון הנכון בין הצרכים, הזכויות והיכולת שלנו לשלב נכים בתוך הקהילה של מדינת ישראל. כמובן שהמוסד לביטוח לאומי, המופקד על המהלך הזה יותר מכולנו, מופקד גם על המהלך האדיר הזה של המהפכה החברתית, כפי שאנחנו רואים.

אני רק אציין שגם השר יצחק הרצוג מבקש למסור את תמיכתו המלאה, נשמח להביא את זה איתך אדוני היושב ראש, בתחילת שבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

תודה רבה אדוני. אכן מגיעות פה ברכות גם לנציב יונה קסטל לרגל הופעת הבכורה שלו, תודה רבה.

אני חייב לציין שהוועדה קיימה התייעצויות דיונים רבים, בכל המישורים בשיתופם של כל הגורמים, ואני חושב שבוצעה עבודת קודש על ידי כל השותפים, כדי להגיע לכלל הסכמות שאני מקווה שנסיים אותם היום. לכן אני מודיע לכם, שהישיבה תהייה מכוונת לכך שנוכל להגיע לסיכום ולהצבעות.

התוצר הזה שאתם רואים לפניכם, הוא מלאכת מחשבת ועבודה רבה שהושקעה על ידי שותפים רבים שלכולם יש יד בתוצר הזה.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות: לארגוני הנכים, לנציגי האוצר, לעובדי המוסד לביטוח לאומי, לנציבות שוויון הזכויות, לוועדת העבודה והרווחה וכן לנציגי בית המעגלים, שהיו שותפים מלאים, יש כאן עיסקת חבילה שתתקבל, וסוף סוף נוכל לצאת לדרך.

תודה רבה. ברצוני לברך גם חבר נוסף בוועדה, חבר הכנסת שכיב שאנן ממפלגת העבודה, שזו גם הופעתו הראשונה, ואני מאחל לך באמת השתתפות פעילה, אקטיבית ופורה במסגרת הוועדה הזאת.

תודה רבה.

אני מבקש להתחיל בהקראה של הסעיפים.

אני אתייחס לנקודות המרכזיות שהיו בהן שינויים, סעיף סעיף. ערן טמיר, אנא הקשב אם שכחתי משהו, תעיר כי היו הרבה שינויים מאז הנוסח הכחול.

בסעיף הראשון לא חלו שינוים.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס') (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ח-2007
החלפת כותרת

סימן א' בפרק ט'
1.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995‏ (להלן - החוק העיקרי), בפרק ט', במקום כותרת סימן א' יבוא:

הגדרות";

אני מבקש את חברי הכנסת, להצביע על הסעיף הזה, מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל

הסעיף השני הוא סעיף ההגדרות, והפסקאות 1 -2 מתייחסות להבחנה שיש בחוק בין מה שנקרא קבוצה א' לבין מה שנקרא קבוצה ב'. קבוצה א' מורכבת מבעלי הלקוי החמור ואלה שיש להם זכאות ממושכת לקצבת נכות, פה נכנס שינוי לעומת הנוסח הכחול שהונח על שולחן הועדה, הלקוי החמור הוגדר במקור כלקוי שמקנה נכות רפואית שלפחות של שבעים אחוזים או ארבעים אחוזי נכות נפשית, שבעים וחמישה אחוזים מהשינוי שמופיע בפניכם זה שיעור הנכות הרפואית, זה הופחת משבעים וחמישה אחוזים לשבעים אחוזים.

אוקי, אנחנו נצביע על הסעיף הזה, חברי הכנסת מי בעד הסעיף?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

הסעיף עבר, בבקשה.

תיקון סעיף

תיקון סעיף 200
3.

בסעיף 200(א) לחוק העיקרי, במקום "שנקבעה לו" יבוא "שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו", ובמקום "75% לפחות" יבוא "100%".

אני התייחסתי לפסקאות 1 -2, זה סעיף ארוך, בעמוד השני בפסקה ד' נכנס עוד שינוי, ההכנסה שמחייבת לצורך הגדרת נכה, הוגדרה בסעיף בנוסח הכחול שהונח בפניכם בעבר, כהכנסה של שישים אחוזים לגבי נכים מקבוצה א' או כהכנסה של חמישים אחוזים מההכנסה לגבי קבוצה ב', ההכנסה הזאת הופחתה, ההכנסה לגבי נכים מקבוצה ב' הופחתה מחמישים אחוזים לארבעים וחמישה אחוזים מהשכר הממוצע במשק, זה בא לידי ביטוי בפסקה 3(ב) בעמוד השני.

אם כן אנחנו נצביע רק על סעיף 2, בבקשה מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אני מבקש להמשיך הלאה לסעיף הבא.

סליחה, יש עוד שינוי.

נכון יש עוד שינוי, אני מדבר על השינויים העקרוניים, אם נתחיל להיכנס.

אני באמת מצטער, אי אפשר לעשות מזה.

אני מבקש שהוועדה תנחה אותי, היו הרבה שינויים קטנים, ומעט שינויים גדולים, אני יכול לעבור על כל השינויים אם זה.

אתה חייב לעבור על כל שינוי ולהביא לידיעת הוועדה. נקריא מחדש את הסעיף 3 בבקשה.

תיקון סעיף 200
3.

בסעיף 200(א) לחוק העיקרי, במקום "שנקבעה לו" יבוא "שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו", ובמקום "75% לפחות" יבוא "100%".

לגבי סעיף 3, כמה מילות הסבר.

אבל שלא נחזור על הדברים שקרו קודם, אני לא רוצה שבכל פעם תחזור על הסעיף אחרי שהתקיימה הצבעה.

בסעיף 3 לא נאמר מה הוא אומר, לפני הנאמר מה העקרון של הדיסריגרד יש הכנסה החל מהתיקון החדש, הכנסה של נכה נכנסת לאיזו מטריצה שגורמת לכך שכל שקל נוסף מעבר, מאיזה שיעור שהוא שיעור הדיסריגרד מפחית את הקצבה, שיעור הדיסריגרד המקורי שעליו סוכם בוועדת לרון הוא שבעה עשר אחוזים מהשכר הממוצע במשק, השיעור החדש שעליו, והוא מופיע לפניכם, הוא עשרים ואחד אחוזים מהשכר הממוצע במשק וזה הנוסח שמופיע לפניכם.

בסדר, אני אבקש להצביע על סעיף 3.

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

הסעיף התקבל, אנחנו עוברים לסעיף 4.

תיקון סעיף 200א
4.
בסעיף 200א לחוק העיקרי -



 (1)
בסעיף קטן (ב), המילה "גם" - תימחק ואחרי "לקצבה נוספת" יבוא "על הקצבה שלה הוא זכאי לפי הוראות סעיף 200 או 201, לפי הענין";



 (2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שהיה זכאי לקצבה חודשית נוספת לפי הוראות אותו סעיף קטן, ובשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד חדלה זכאותו לקצבה כאמור, יוסיף המוסד לשלם לו קצבה חודשית נוספת בתקופות ובשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:





(1) ב-12 החודשים הרצופים שלאחר שחדלה זכאותו כאמור - בשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);





(2) החל בחודש ה-13 ועד תום 24 החודשים הרצופים שלאחר שחדלה זכאותו כאמור - בשיעור של 66% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב);





(3) החל בחודש ה-25 ועד תום 36 החודשים הרצופים שלאחר שחדלה זכאותו כאמור - בשיעור של 33% מהשיעור החל לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב)."

תודה רבה.

יש לי עוד הערה ואני מתנצל, הסיכום כפי שמופיע בנוסח מבטא את פריסה של הקצבה החודשית הנוספת לתקופה של שלוש שנים, אני מבין שדובר על פריסה של ארבע שנים שמשמעה, שכל הפחתה מדורגת של שליש שליש תהיה החלטה. צריך לשנות את הנוסח, אני מבקשת להסמיך את היועצת המשפטית לעשות את הנוסח כפי שמתבקש ממה שאמרתי.

פריסה של ארבע שנים, והפחתה של עשרים וחמישה אחוזים בשנה.

תודה רבה, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4 במלאו, מי בעד שירים יד.

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל

עוברים לסעיף 5.

סליחה אדוני, במחילה יש לנו מה להגיד, יש סייגים מסוימים, אם אתם מצביעים אז תצביעו, אין בעיה.

ציינתי בדבריי שאנחנו עוברים סעיף סעיף ומצביעים על כל סעיף, סליחה אדוני. בפניי הובאו כל הסיכומים שנעשו בהסכמה, אני לא מתכוון לעורר עכשיו דיון מחדש.

לפחות לצורך הפרוטוקול.

לצורך הפרוטוקול לא יהיה דיון מחדש.

לצורך הפרוטוקול, לא נעשו הסכמות עם כולם.

בבקשה אחד משניכם, אבל אחד.

אנחנו הבענו בצורה ברורה לוועדה, במסמכים שהעברנו לוועדה, שאנחנו מתנגדים בפגיעה בנכים עובדים שמשתכרים היום עד עשרים וחמישה אחוז מבלי שיפגעו בשכרם, אני רואה שהפגיעה הזאת נשארה, אומנם היא עלתה קצת, אבל עדיין הפגיעה נשארה, אנחנו מתנגדים לעניין. תודה.

תודה רבה אדוני, מאחר ואנחנו כבר הצבענו ההתנגדות הזאת נדחית, אנחנו עוברים לסעיף 5.

תיקון סעיף 201
5.
בסעיף 201 -



(1)
האמור בו יסומן "(א)";



(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:




"(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור בסעיף 200 (ג) ו-(ד)."

לגבי הדיסריגרד, כפי שסוכם בוועדת לרון היה שבעה אחוזים, זה עלה לעשרים ואחד אחוזים וזה בא לידי ביטוי גם בתיקון הזה.

תודה רבה.

אדוני הערה, הסיפור הזה גם פוגע בעשרים וחמישה אחוז?

כן זה פוגע, זה לא חדש, החידוש ב- 202.

זה לא נכון הסעיף הזה לא פוגע.

עד עשרים וחמישה אחוזים וכעת הם יורדים לעשרים ואחד אחוזים, האם זה פוגע בהם כן או לא, זאת השאלה.

המשמעות היא, שהדיסריגרד היא הכנסה שלא נלקחת בחשבון, לפי דוח לרון ההכנסה שלא נלקחה בחשבון היתה של שבעה עשר אחוזים, זו העלאה של ההכנסה הזאת לעשרים ואחד אחוזים, זו הטבה ולא פגיעה, זאת אומרת שעוד ארבעה אחוזים לא יילקחו בחשבון בחישוב הקצבה.

נקודת המוצא שלך זה דוח לרון, נקודת המוצא שלנו זה החוק הקיים, פה זה עשרים ואחד אחוזים.

תודה, רבותיי אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 5, מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים לסעיף 6, בבקשה.

תיקון סעיף 202
6.
בסעיף 202(ב) לחוק העיקרי-



(א) במקום הרישא יבוא- "נכה שהיתה לו הכנסה-"



(ב) פסקה (1) - תימחק.



(ג) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במלים "בסכום העולה" יבוא "ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי סעיף 200(א) הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בחלק א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב'. נקבעה לנכה דרגת אי כושר בשיעור נמוך מ- 100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה-




(א) הסכום המתקבל מניכוי מקצבה חודשית מלאה, של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בחלק א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב', בצרוף תוספת התלויים החלה לגביו;




(ב) הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) ו- (ב), ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע- הסכום המחושב בעדו לפי סעיף 201(א) בלבד."



(ד) בפסקה (3), במקום "מיתרת הקצבה" יבוא "מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה הקובעת".

הסעיף הזה הוא בעצם לב התיקון והוא השתנה בצורה דרמטית מהנוסח הכחול שהונח לפניכם, אז כמה מילים להסבר, העקרון שעליו דיברה וועדת לרון ושהובא בנוסח שהובא במקור, היה עקרון בלתי אמצעי בין דרגת הכושר לבין הקצבה, כל שינוי של שיעור בדרגת אי הכושר הביא לשינוי אוטומטי בשיעור הקצבה, המתכונת החדשה שסוכם עליה היא אחרת. תהיינה ארבע דרגות אי כושר כפי שקיים היום בחוק, אבל הכנסת עבודה תבוא לידי ביטוי בהפחתה מדורגת של הקצבה ובכך נשמר העקרון שהיה חשוב, שלפיו כל תוספת של הכנסת עבודה תביא לסך הכל גבוה יותר.

לא יהיה מצב שבתוספת של מאה שקלים בהכנסה, הולכת לאיבוד קצבה של אלף שקלים, כל מאה שקלים נוספים ישאירו בידיו של מי שהרוויח אותם איזה סכום, עם מנגנון מפורט שמופיע בסעיף הזה ובלוח ח', שהמשמעות שלו ואני אסביר אותה בקיצור, היא הפחתה מדורגת, זאת אומרת שאם אתה נכנסת למערכת עם דרגת אי כושר של מאה אחוזים, אתה תישאר במערכת בדרגת אי כושר של מאה אחוז.

גם אם תתחיל לעבוד ולהשתכר, דרגת אי הכושר שלך תישאר מאה מאחוז, אבל הכנסת העבודה שלך באופן חלקי ויחסי תנוכה מהקצבה, כך שעד הכנסה מעבודה בשיעור של עשרים ואחד אחוזים מהשכר הממוצע במשק לא יגעו בכלל בקצבה, על הכנסה שמעל עשרים ואחד אחוזים ועד עשרים וחמישה אחוזים נדמה לי, יהיה ניכוי של עשרה אחוזים, זאת אומרת עשר אגורות לכל שקל הכנסה וכן הלאה, אני לא זוכר את המספרים, הם מפורטים בלוח.

תודה רבה לרועי קרת, חבר הכנסת שכיב שאנן אתה רוצה להעיר כאן משהו? מקובל עליך? תודה רבה אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 6, מי בעד בבקשה.

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

2 בעד

הסעיף התקבל.

אבקש להקריא את סעיף 7.

תיקון סעיף 203
7.
בסעיף 203 לחוק העיקרי, בפסקה (3), במקום "לעבודה" יבוא "להשתלב בעבודה".

רועי קרת יש הערות?

אין שינוי.

עוברים להצבעה על סעיף 7, מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אבקש להקריא את סעיף 8.

תיקון סעיף 209
8.
בסעיף 209 לחוק העיקרי -



(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא -



"(א1) "דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-כושרו להשתכר עלתה על 74% תיקבע לו דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%.";








(5)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ד)
(1)
תובע שחדל להיות נכה בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), ובתוך תקופה שלא עלתה על 36 חודשים רצופים מהיום שבו החלה להשתלם לו ההכנסה השוללת פחתה הכנסתו כאמור מההכנסה הקבועה לגביו בפסקה (3) להגדרה "נכה" שבסעיף 195, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי–כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת.





(2)
קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום."

תודה רבה.

חלק מהסעיף הזה כפי שהיה בנוסח הכחול נשמט כיוון שהסעיף הזה הוא הסעיף שעיגן את הסעיף שדיברתי עליו קודם, של הצמדה בין דרגה אי כושר לקצבה, עקרון שאינו קיים , אפשר לראות את זה ברווח בעמוד 4, היו כתובים שם דברים שנמחקו, הפסקה החשובה בסעיף שנותרה, שבה גם הוכנס שינוי, פסקה ד' שמדברת על מה שנקרא תקופת הביטוח, נכה שהחל לעבוד, דרגת אי כושרו באופן טבעי משתפרת, אי הכושר שלו פוחת, אי הכושר שלו לעבודה עולה, הוא מגיע לנקודה שבה הוא מפסיק להיות מוגדר נכה, הסעיף הזה מבטיח לו תקופה של שלושים ושישה חודשים שבה אם חדל לעבוד הוא יכול לחזור למערכת הנכות. השינוי שהוכנס פה שבנוסח הכחול שהונח לפניכם, תקופת הביטוח היתה של עשרים וארבעה חודשים, בעקבות ההסכמות שהוסכמו היא הוארכה לשישים ושישה חודשים, זאת אומרת ישנן שלוש שנים שהנכה יכול לחזור למערכת, כפי שכתוב פה ללא חוות דעת של רופא ומה שנקרא במסלול המהיר, כתוב, הוא חוזר לאותה דרגה, בעצם קביעה, אני אומר במרכאות, הוא חוזר אוטומטית לאותה דרגה שנקבעה לגביו לאחרונה, הוא לא צריך לעבור את כל מסלול הבדיקות שהנכים פחדו ממנו.

אני רוצה לפנות לחבר הכנסת שכיב שאנן לגבי הסעיף הזה שבלעדיו, מאחר והוא לא היה לאורך כל הדיונים והוא לא בקי ביותר, זה סעיף בעייתי מאוד הסעיף הזה, מכיוון שהוא אומר שנכה שמשתכר שלוש שנים לא נפגעת לו הקצבה, כמובן לפי הדיסריגרד, ברגע שחלפו השלוש שנים והוא מפסיק לעבוד מאיזו סיבה, הוא צריך לעבור ועדה נוספת, אני אומר את הדברים האלה כדי שיהיו בפרוטוקול.

כבר העירו לך קודם, שזה לא הסעיף הרלוונטי. סלח לי אדוני אבל אתה מתעקש לדבר עכשיו ואני לא אתן לך את זכות הדיבור כאשר יגיע הסעיף הרלוונטי, אז תחליט מה אתה רוצה.

אני אגיד את אותם דברים, לא משנה אם אני אגיד אותם עכשיו או אחר כך, אני בטוח שחבר הכנסת שכיב שאנן יזכור את מה שאמרתי. מדובר בסעיף שקובע שאחרי שלוש שנים אדם שהפסיק לעבוד, לכן כשהוא הפסיק לעבוד מאיזו סיבה, פיטרו אותו מסיבות של אי התאמה או שהמפעל נסגר וכדומה, הוא יצטרך לעבור שוב לוועדה של ביטוח הלאומי כדי שהיא תקבע אם מגיעה לו קצבת נכות מחדש, הבעיה היא והיא בעיה קשה, כי מרגע שהוא יצא ממעגל מקבלי קבצת הקבע, אני אומר את זה כבעל ניסיון, קשה מאוד לחזור לתוך מעגל מקבלי הנכות.

שמעתי את הויכוח שהיה בינך לבין סגנית המנהלת הכללית לפני תחילת הדיון.

זה לא היה ויכוח, זו היתה שיחה.

אני הבנתי את זה כבר לפני דבריך, מאחר וזה לא רלוונטי בסעיף נשאיר את זה.

מה שעושה מדינת ישראל בעצם, היא קובעת שנכים יכולים להשתכר עד לגובה של שישים אחוזים מהשכר הממוצע, כאשר מובטחת להם הגנה למשך לתקופה של שלוש שנים ואחרי שלוש שנים המדינה לוקחת ושואבת לעצמה את כל האחריות מאותו אדם.

אנחנו מדברים על רשת בטחון שהיא באמת הישג גדול של התכנית, של הרפורמה כאן, המדובר על מצב או שהנכה הפסיק לגמרי לעבוד או שפחתה השתכרותו, בנוסח כאן נאמר שפחתה הכנסתו, אני מבקש להוסיף את "פסקה או פחתה" בשורה הרביעית בד(1), פסקה או פחתה. להוסיף את המלה פסקה או פחתה הכנסתו.

נכה שאם רק פחתה הכנסתו.

יש שני מצבים, מצב אחד שהוא הפסיק לגמרי לעבוד, התפטר או פוטר.

גם הפסקה זה הפחתה.

יכול להיות שמישהו יטען שפחתה זה בכל זאת מצב שהוא עדיין מרוויח כסף, אני רוצה לראות מצב שהוא לא מרוויח בכלל כי הוא פשוט התפטר או פוטר.

אני רוצה למנוע פרשנות שרק כל עוד הנכה הוא עובד רק אז הוא זוכה לרשת בטחון, גם במצב שהוא התפטר או פוטר גם אז הוא זכאי לרשת הבטחון.

אם יהיה צורך נבהיר את זה, זה עניין של נוסח. לדעתי זה לא נדרש, אבל אני אבדוק את זה.

אני חושב שאת מה שהוא מציע לא פוגע , זה היינו הך.

אני רוצה למנוע מצב שבו תהיה פרשנות.

תודה, הנוסח הזה ייבדק מחדש. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 8, מי בעד בבקשה.

הצבעה

1 נגד

אין נמנעים

2 בעד

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים לסעיף 9.

הוסף סעיף בין 8 ל- 9 והוא סומן ב-X
תיקון סעיף 214
X.
בסעיף 214 לחוק העיקרי-




(א) בסעיף קטן (א), אחרי "מחדש את" יבוא "שיעור נכותו הרפואית של מי שזכאי לקצבה לפי סימן ז' [להלן- זכאי], וכן את", אחרי "רשאי הנכה" יבוא "או הזכאי" .

זהו סעיף חדש. בשיטה החדשה, בתוך פרק הנכות יש שתי קצבאות, אני אבהיר את זה כי ההערה הזאת יכולה להיות נכונה לכמה סעיפים בהמשך, עד עכשיו היתה רק קצבת נכות וכל החוק מתייחס רק לקצבת נכות, מעכשיו תהיה קצבת נכות וקצבת עידוד, בכל מיני מקומות שזה אחד מהם, היה צריך לעשות התאמות.

סעיף 214 במקרה הזה הוא הסעיף של הבדיקה מחדש, היום יש בדיקה מחדש רק לגבי עניין קצבת נכה כי זה מה שיש בחוק, מחר יהיה דבר חדש שנקרא קצבת עידוד, צריך לאפשר בדיקה מחדש של המצב הרפואי בלבד, כי בקצבת עידוד אין אי כושר יש רק בדיקה רפואית, צריך לאפשר את הבדיקה מחדש כי גם לגבי העידוד, זו הערה שהיא נכונה גם לגבי סעיפים שיופיעו בהמשך, אולי כשנגיע לזה נדבר על כך, בכל מקום שבו קצבת העידוד היתה רלוונטית, הכנסנו אותה ושילבנו אותה גם בתוך החוק.

תודה רבה, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף X מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים לסעיף 9, בבקשה.

חבר הכנסת משה כחלון, אתה משתתף בהצבעה?

אני לא משתתף בהצבעה.

הוספת סעיף

220א
9.
אחרי סעיף 220 לחוק העיקרי יבוא:



"שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין

220א.









(א)
נכה שנקבעה לגביו דרגת אי–כושר להשתכר , והיה זכאי בשל דרגת אי–הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה -זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן (א), במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה זכאותו להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה- תקופת הזכאות המיוחדת).







(ב)
זכאי להטבה שמשתלמת לו קצבה לפי הוראות סימן ז', תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור בסעיף קטן (א) גם לאחר תום תקופת הזכאות המיוחדת, בסכום שיחסו להטבה הוא כיחס שבין שיעור הקצבה כאמור החל לגביו לבין מאה, אלא אם כן חדלה זכאותו להטבה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה."

יש כאן הערה על הנוסח, של נציגי נציבות השוויון, שאנחנו מקבלים. היא עולה בקנה אחד עם מה שסוכם, העקרון של הסעיף, זה סעיף של שמירת ההטבות והוא פשוט, אדם שהיה זכאי להטבות לפי כל דין אחר, מכל מקור אחר, ארנונה, מינהל מקרקעי ישראל, מס רכוש ולא חשוב איזה, בגלל שהוא נכה והתחיל לעבוד וחדלה זכותו בגלל שהוא עובד, יהיה זכאי להטבות כפי שהמדרגות שהסעיף קובע באופן הבא, במשך שלוש שנים ההטבות תמשכנה להינתן לו במלואן, ובסוף השלוש שנים אם מדובר למי שעבר מקצבת נכות לקצבת עידוד, ההטבות תינתנה לו באופן יחסי לפי קצבת העידוד שהוא מקבל, היחס בין קצבת העידוד לבין מה שמקבל נכה מלא. ערן טמיר יש כאן דיוק לנוסח.

אנחנו סיכמנו שההטבות תשמרנה לו באותם תנאים שקיימים בחוק שמכיר אותן וכל עוד ההטבה קיימת לגבי זכאים אחרים, אנחנו ניתן ניסוח נוסף לסעיף של סעיף ב', הניסוח כאן הוא לא מדויק, למעשה השמירה על ההטבות ניתנת מכוח החוק הזה ולא מכוח חוקים אחרים, לכן המלה זכאותו בסיפא של סעיף ב אינה נכונה, לכן את העקרון סיכמנו ואנחנו צריכים להסמיך את היועצת המשפטית.

אם הנוסח הזה בסדר אז מצוין, אני חושב שהוא לא בסדר ואני אגיד למה.

סליחה, אתם מוכנים לנסח את הניסוח שיעלה בקנה אחד עם התפיסה שלא פוגעים בזכויות של נכים בגין החוק הזה? נסחו את זה, תקנו את זה, והיושב ראש יאשר את זה, אנחנו לא נמרח את זה.

אולי מבחינת הצעה לסדר, אדוני היושב ראש, מאחר ואני חושב שהנוכחות שלנו בהקראה חשובה ואני פוחד שהפזיזות פה היא מהשטן, אולי יסמיך אדוני היושב ראש מספר אנשים כדי לקבל החלטה בנושא הזה.

אני יכולה להקריא נוסח עכשיו.

בעמוד 5 בשורה שמתחילה במילים "אלא אם כן חדלה זכאותו" במקום השורה הזאת צריך לבוא "בתנאים לפי הדין שמכוחו היא ניתנת וכל עוד היא ניתנת לפי אותו דין".

שוב, "בתנאים שבהם היא ניתנת לפי הזכאות ולא כל עוד היא ניתנת"

לדוגמה, נניח שעירייה פלונית נותנת פטור לארנונה בשיעור של שבעים וחמישה אחוז, אותו אדם שהיה זכאי להיות זכאי כי הוא הפסיק להיות זכאי, כי עכשיו הוא עובד והוא לא נכה, הוא ימשיך להיות זכאי להטבה, זה מה שהדין קובע, השורה הזאת רוצה לומר את הדבר הפשוט הבא, אם אותה עירייה הודיעה שהיא לא נותנת יותר פטור לנכים אז גם הפטור שלו יופסק, הרי לא יעלה על הדעת שנכים לא יקבלו והוא כן יקבל מכח ההוראה, זה מה שהשורה הזאת רוצה לומר.

הזכאות מכח הדין להנחה, היא מכח הדין, אף פעם הזכאות היא לא מכח החוק הזה הזכאות היא מכח הדין.

לשנות את המלה זכאותו במלה הזכאות להטבה.

תודה לנציג האוצר. רבותיי אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 9.

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים לסעיף Y.

תיקון סעיף 310
Y.
בסעיף 310 לחוק העיקרי , בסעיף קטן (א), אחרי "נכות" יבוא "או קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה".

גם זה סעיף חדש, אמרתי קודם שצריך היה לעשות התאמות, זו אחת מההתאמות, סעיף 310 קובע זכאות למענק פטירה למשפחתו של אדם שקיבל קודם מותו קיבל את אחת הקצבאות המנויות באותו סעיף, קצבת עידוד לא מנויה באותה סעיף ואנחנו מכניסים אותה עכשיו וזה אומר שאדם שעבר מנכות לעידוד, אם חס וחלילה ילך לעולמו גם יהיה זכאי לזכות את שאיריו במענק פטירה.

תודה רבה, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף Y , זו הטבה גדולה.

הצבעה

אין נגד

אין מתנגדים

הסעיף התקבל

הסעיף התקבל. עוברים לסעיף 10. בבקשה גברתי.

הוספת סימן ז'
10.

"סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה



קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה


222ג.

(א)
בסימן זה, "מבוטח בעל ותק" - מבוטח, שהיה זכאי לקצבה חודשית כאמור בסעיף 199(1), במשך תקופה של 12 החודשים הרצופים שקדמו בתכוף לפני שזכאותו לקצבה כאמור חדלה בשל הכנסתו מעבודה או ממשלח יד.







(ב)
מבוטח בעל ותק זכאי לקצבה חודשית לפי סימן זה, כל עוד יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד.







(ג)
הקצבה למבוטח בעל ותק תשולם בסכום הנמוך מבין אלה-







(1) הסכום המתקבל מניכוי מקצבה חודשית מלאה, של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו בחלק א' של לוח ח'1, בשיעורים הנקובים לצדם בטור ב'; הכרוך בתוספת התלויים והחלה לגביו.







(2) הסכום שחושב בעדו לאחרונה לפי סעיף 201, בתכוף לפני שהיה למבוטח בעל ותק 201(א) ו- (ב).







ואולם לא תשולם קצבה לפי סימן זה, בשיעור או בסכום הנמוכים מהשיעורים או מהסכום כמפורט להלן, לפי העניין:








(1)
לגבי מבוטח בעל ותק שהוא זכאי במשך תקופה ממושכת או בעל ליקוי חמור ושיש לו בן זוג ושני ילדים אשר משתלמת בעדם תוספת תלויים לפי סעיף 200(ג) ו–(ד) - 800 שקלים חדשים;








(2)
לגבי מבוטח בעל ותק, שאינו זכאי במשך תקופה ממושכת ואינו בעל ליקוי חמור ושיש לו בן זוג ושני ילדים כאמור בפסקה (1) - 900 שקלים חדשים.








(3) לגבי כל מבוטח בעל ותק אחר - 200 שקלים חדשים.







(ד)
הסכומים האמורים בסעיף קטן (ג) יעודכנו במועדים ובשיעורי העדכון של הסכום הבסיסי.







(ה) הוראות סעיף 201ב יחלו על גמלה לפי סעיף זה נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע ניכוי כאמור בסעיף קטן (ג)(1) מהקצבה המשתלמת בעד מבוטח לפי סעיף זה-- תנוכה היתרה מתוך תוספת התלויים.

לעניין סעיף זה "הקצבה הקובעת"- הקצבה שהיתה משתלמת למבוטח לפי סעיף קטן (ג), אילו לא שולמה לו תוספת תלויים ".

תודה רבה. רועי קרת, אני חושב שיש לך הרבה מאוד מה להגיד פה.

בעצם בדיונים הראשונים שהיו בוועדה הוצג גרף, אז אם בעבר הגרף היה נחתך ממש באמצע שלו, קצבת העידוד בעצם ממשיכה את שיפוע הגרף עד הנקודה שדוח לרון קרא נקודת הקיטום. אלה הסכומים שמופיעים בחלק השני של הסעיף, זאת אומרת שימשך באופן רציף מנגנון ההפחתה שבו כל הכנסה נוספת גורמת אומנם להפחתה של הקצבה אבל באופן שנותר עדיין בידיו של המבוטח איזה שהוא סכום, לא יהיה מצב שהכנסה נוספת גורמת להפסד. השינוי היחידי שהוכנס פה מעבר למנגנון, הוכנס פה בסכומי הקיטום שקודם בוטאו באחוזים מהשכר המוצהר ועכשיו הם מבוטאים בשקלים וצמודים לסכום הבסיסי.

תודה רבה, אני שמח על הצטרפותם של שני חברי כנסת כעת לישיבה, חבר הכנסת רן כהן וחברת הכנסת ליה שמטוב, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 10, אני מבקש להצביע.

הצבעה

3 בעד

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים כעת להקראה של סעיף 11, בבקשה גברתי.

הוספת לוח ח'1
11.
אחרי לוח ח' לחוק העיקרי יבוא:



"לוח ח'1



(סעיפים 209 ו–222ג)



שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה



טור א'
טור ב'



חלקי ההכנסה
שיעור הניכוי מהקצבה, באחוזים



חלק ההכנסה שעד 21% מהשכר הממוצע
0




חלק ההכנסה שמעל 21% ועד 25% מהשכר הממוצע
10




חלק ההכנסה שמעל 25% ועד 48% מהשכר הממוצע
30




חלק ההכנסה שמעל 48% ועד 60% מהשכר הממוצע
40




חלק ההכנסה שמעל 60%
60

גם פה יש שינוי משמעותי, בנוסח הכחול היו שתי קבוצות, היה גרף אחד לקבוצה א', וגרף שני חמור יותר לקבוצה ב', הגרפים אוחדו בצורה המקלה יותר, הגרפים אוחדו וכולם יקבלו את אותם שיעורי הפחתה כמו הנכים הקשים והוותיקים. שיעורי ההפחתה הם השיעורים הכתובים פה, מכל שקל הכנסה נוסף יופחתו השיעורים כפי שזה מופיע בלוח הזה.

ההפחתות הללו אדוני היושב ראש לא יגרמו מצב של מגרעת של מי שעובד יותר ומשתכר יותר?

זה בדיוק מה שההפחתות הללו מבטיחות.

את זה בודק, כי זו מטרת העניין.

אנחנו דשדשנו פה.

אני מתנצל שלא הגעתי קודם, אני הייתי בוועדה שלי בנושא של עובדים בנושא שיחזור אליך. בנושא של בטיחות וגיהות.

תודה רבה, אנחנו עוברים כעת להצבעה על סעיף 11, מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים להקראה של סעיף 12, בבקשה גברתי.

תיקון חוק

(הביטוח הלאומי

(תיקון מס' 54)
12.
בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), התשס"ב-2002‏, בסעיף 12 -



(1)
במקום כותרת השוליים יבוא "תחילה, תחולה והוראת מעבר";



(2)
בסעיף קטן (ד) -




(א)
האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, אחרי "ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002)" יבוא "(בסעיף קטן זה - המועד הקובע)";




(ב)
אחרי פסקה (1) יבוא:





"(2)
על אף הוראות פסקה (1), מי שמלאו לו 65 שנים בגבר ו–60 שנים באשה (בפסקה זו - גיל קצבת הזקנה), לפני המועד הקובע, והתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, תשולם לו גמלה נוספת לנכה, שתחושב בהתאם להוראות פסקה (3):






(א)
היתה לו, בתכוף לפני שהגיע לגיל קצבת הזקנה, דרגת אי–כושר להשתכר של 75% לפחות;






(ב)
לא משתלמת לו פנסיה.





(3)
לצורך חישוב הגמלה הנוספת לנכה כאמור בפסקה (2) תיווסף לקצבת הנכות המשולמת למבוטח קצבה חודשית נוספת בשיעורים כמפורט להלן, לפי העניין:






(א)
לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001) עד יום ז' בשבט התשס"א (31 בדצמבר 2001) - בשיעור הקבוע לגביו בסעיף 200א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה (בסעיף קטן זה - השיעור המלא);






(ב)
לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) עד יום כ"ד בשבט התש"ס (31 בדצמבר 2000) - בשיעור של 80% מהשיעור המלא;






(ג)
לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום י"ג בטבת התשנ"ט כ"ב בטבת (1 בינואר 1999) עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999) - בשיעור של 60% מהשיעור המלא;






(ד)
לגבי מי שהגיע לגיל קצבת הזקנה בתקופה שמיום י"ב בכסלו התשנ"ט (1 בינואר 1998) עד יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998) - בשיעור של 40% מהשיעור המלא.





(4)
בסעיף קטן זה -





"גמלה נוספת לנכה" - כהגדרתה בסעיף 251(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה;





"פנסיה" - הכנסה חודשית, לרבות ההכנסות כמפורט להלן, ולמעט קצבת זקנה לנכה:






(א)
הכנסה חודשית המתקבלת או המופקת מחוץ לישראל;






(ב)
הכנסה חודשית המשתלמת בידי קופת גמל כהגדרתה בסעיף 180 לחוק העיקרי;






(ג)
הכנסה חודשית המשתלמת בידי מבטח כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981‏"





"קצבה חודשית נוספת" - כמשמעותה בסעיף 200א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה.

לפני זמן, בשנת 2002 עבר תיקון לחוק, תיקון מספר 54ב שקבע שני דברים, הוא קבע את הזכאות לקצבה שנקראת קצבת נכות נוספת.

תודה להצטרפותו של חבר כנסת דוד רותם.

בשנת 2002 עבר תיקון לחוק הביטוח הלאומי שעשה שני דברים, הוא אפשר תשלום של קצבה נוספת לנכים קשים ואפשר לנכה שעבר מנכות לזקנה לקבל קצבת זקנה מוגדלת כפי שהיתה לו קצבת הנכות שהיתה לו קודם.

התיקון הזה חל כמו כל תיקון על כי מי שלא הגיע לגיל זקנה במועד התיקון, יוצא שמי שהגיע לגיל זקנה באותה שנה לפני התיקון בעצם לא נהנה מהוראות התיקון, במסגרת ההסכמות שהושגו בוועדה סוכם שאותו תיקון שאני מדבר עליו יוחל עוד ארבע שנים אחורנית בצורה מדורגת, זאת אומרת שמי שהגיע לגיל זקנה שנה קודם יקבל מאה אחוז מההטבה, מי שהגיע שנתיים קודם לגיל זקנה יקבל שמונים אחוזים מההטבה והכל ומלבד שאין לו הכנסה מפנסיה.

מדוע נגרע חלקו אם יש הכנסה מפנסיה? אם ההכנסה מפנסיה היא מאוד קטנה והיא אפילו קטנה מארבעים אחוזים או שישים אחוזים יגרע חלקו?

אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים על סכומים מאוד נמוכים, זה בין מאתיים לשלוש מאות שקלים, זאת הקצבה החודשית הנוספת.

מה זה מאה האחוז?

נדמה לי שזה באזור השלוש מאות שקל.

כל המאה אחוז, זה שלוש מאות שקל?

שלוש מאות ושמונה שקל, זה המאה אחוז, אני מדברים על שברים מתוך המאה אחוז, על שמונים, שישים ארבעים.

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 12.

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אנחנו עוברים כעת לסעיף 13. אנא להקריא את הסעיף, לאחר מכן תהיה התייחסות שלי לגבי סעיף זה.

אני מבקש שכדי שהיה ברור מה מטרת הפיצול אני מבקש בכל זאת להקריא את סעיף 13.

תיקון פקודת מס

הכנסה
13.
בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(5) -



(1)
בפסקת משנה (א) -





(א)
בפסקת משנה (1), במקום הסיפה החל במילים "הכנסה עד" עד המילים "שקלים חדשים" יבוא "הכנסה עד לסכום של 279,108 שקלים חדשים";




(ב)
בפסקת משנה (2), במקום הקטע החל במילים "הכנסה עד" עד המילים "שקלים חדשים" יבוא "הכנסה עד לסכום של 32,836 שקלים חדשים";



(2)
בפסקת משנה (ב), במקום הרישה החל במילים "היתה ההכנסה" עד המילה "ואולם" יבוא "היתה ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה מ–32,836 שקלים חדשים או שלא היתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 32,836 שקלים חדשים; ואולם".

רבותיי אני לא הייתי רוצה לפתוח את הדיון בנושא הזה, מאחר ויש כאן הצעה, והיא מקובלת עלי, שאנחנו נפצל את סעיף הזה מהצעת החוק הזו וזה בהתאם לסעיף 121 לתקנון הכנסת, אני מבקש להצביע על הפיצול. מי בעד הפיצול?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

ההצעה התקבלה.

הפיצול אכן יתבצע על ההחלטה הזאת.

סעיף 121 לפי תקנון הכנסת, החלטת הוועדה לפי 121 על פיצול לפי החלטת הועדה תובא להחלטת הכנסת.

תודה, ההחלטה הזאת אכן תבוא למליאה. אני מבקש להקריא את סעיף 14.

תחילה, תחולה

והוראות מעבר
14.
(א)
תחילתו של פרק ט' לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה בתום 12 חודשים מה-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (בסעיף זה - יום התחילה).



(ב)
(1)
תחילתו של סעיף 12 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), התשס"ב-2002 (בסעיף קטן זה - תיקון מס' 54), כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה ב–1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה; ואולם לא תשולם גמלה לפי הוראות החוק האמור כנוסחו בחוק זה לפני תום שישה חודשים מהמועד האמור.




(2)
לא תשולם גמלה נוספת לנכה לפי הוראות סעיף 12 לתיקון מס' 54, כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה, בעד תקופה שקדמה למועד הקובע.



(ג)
נכה שהיתה לו ערב יום התחילה הכנסה מעבודה או ממשלח יד ונקבעה לגביו דרגת אי–כושר להשתכר לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב יום התחילה, יחולו לגביו הוראות סעיפים 195, 200(א), 200א רבה, 201, 202, 203 ו–209 כנוסחם ערב יום התחילה אלא אם כן בחר שיחולו לגביו הוראות הסעיפים האמורים כנוסחם לפי חוק זה.



(ד)
סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יחול לגבי הכנסה כאמור בו שהופקה בשנת המס 2008 ואילך.



"(ה) על אף הוראות סעיף 214 לחוק העיקרי, בתקופה שמיום התחילה ועד תום 24 חודשים מיום התחילה [להלן- תקופת הבחינה] לא יקבע המוסד מחדש דרגת אי כושר להשתכר לפי הוראות הסעיף האמור, אלא על פי בקשת התובע.



(ו) במהלך תקופת הבחינה יקבע שר הרווחה, בהיוועצות עם שר האוצר, כללים ותנאים לביצוע בדיקה מחדש של דרגת אי כושר לפי הוראות סעיף 214 לחוק העיקרי.".

סעיף ז' חולק לכם לפי הנוסח החדש, ולא הנוסח המעודכן.

(ז) תקנות כאמור טעונות כאמור התייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא קיימה הוועדה את ההתייעצות בתוך 90 ימים מהיום שהתקנות נמסרו לה, יראו כאילו קוימה חובת ההתייעצות בוועדה, וימי הפגרה לא יבוא במניין הימים האמורים בסעיף זה.

תודה רבה לגברתי.

צריך להוסיף ברשימת הסעיפים את 214, בסעיף קטן (ג) ברשימת הסעיפים להוסיף את 214 ואת 310 שלא היו בנוסח הכחול הקודם.

סעיף קטן (ג) מתייחס להוראה שמאפשרת לנכה לבחור, אם הוא רוצה, ללכת לפי המסלול הישן או לפי המסלול החדש, כדי להבטיח שאף אחד לא יפגע, זה עניין טכני כי בסעיף הזה נקוב, בכל הסעיפים שתקנו בין הנוסח הכחול לנוסח שמונח לפניכם הוספו עוד כמה סעיפים שתוקנו, למשל סעיף 310, אדוני זה לא היה שהקראתי אותו, שמאפשר תשלום מענק פטירה למי שמקבל עידוד, צריך להכניס אותו לרשימת הסעיפים כי פשוט הוא לא היה בפעם הקודמת. גם את 214.

לי יש רק הערה אחת לגבי הנוסח החדש של סעיף 14 (ז) אני מבקש להשמיט את הסיומת ולהשאיר את חובת התייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות והסיומת של זה, אבל לא תוך 90 ימים, כאילו זה עובר אוטומטית, אין מצב כזה מבחינתי. אני מבקש את זה, אם יש התנגדות תכניס את זה כהסתייגות, אתם תפילו אותי במליאה. אני לא יכול לעמוד נגד מצפוני.

אתה מוכן לצאת להתייעצות? אני מבקשה הפסקה של שתיים – שלוש דקות.

הישיבה נפסקה ב- 10:02ו נתחדשה ב- 10:05

סעיף 14, בנוסח המתוקן שהונח על שולחן הועדה, מכיוון שיש חשש שהנוסח כפי שהוא מונח לא משקף את ההסכמה שהושגה ולפיה הליך ההתייעצות הסתיים תוך 90 יום, זה מובהר לפרוטוקול, וככל שנדרשות הבהרות בנוסח אנחנו מבקשים את אישור היושב ראש להבהיר את זה יותר בנוסח, אבל זאת ההחלטה.

אלו הבהרות נוספות יכול להיות?

אתם טוענים שזה לא ברור מהנוסח שכתוב, לא קיימה הועדה את ההתייעצות אז יכולים לטעון שהועדה התחילה את ההתייעצות אבל לא סיימה.

זה הכי ברור בעולם, אם הועדה לא דנה 90 יום בעניין, אוטומטית זה נכלל.

סעיף קטן ד' קשור לסעיף 13 ולכן צריך למחוק אותו מהסעיף הזה, לא להצביע על סעיף קטן ד'.

אם כן אנחנו עוברים להצבעה על סעיף זה.

שירשם בפרוטוקול, הסכמה שיש בביטוח הלאומי שברגע שהתקנות יוגשו לוועדה, עותק מהם יועבר לנציבות ששויון לאנשים עם מוגבלות, פשוט שיש הסכמה ואני מבקשת שזה ירשם לפרוטוקול, שברגע שהתקנות יוגשו לועדה עותק מהתקנות ימסר לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.

בבקשה לקרוא את סעיף ח'.

(ח) מי שהיה נכה בתכוף לפני תחילת תקופת ההיערכות, והיתה לו בתקופת ההערכות הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע [להלן- השיעור שאינו מובא בחשבון], ינוכו מקצבת היחיד המשתלמת בעדו 20% מהכנסתו העודפת ולא קבעה מחדש דרגת אי-כושר להשתכר רק מחמת הכנסתו האומרה.

מי שחדל להיות נכה בתקופת ההערכות רק מחמת הכנסתו מעבודה או ממשלח יד, יראו אותו כאילו היה נכה בתכוף לפני יום התחילה בהתאם לדרגת אי הכושר האחרונה שנקבעה לגביו בתכוף לפני שחדל להיות נכה, יחולו לגביו הוראות סעיפים 195, 200(א), 200א רבה, 201, 202, 203 ו–209 בחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, וסעיף קטן (ג) לא יחול לגביו .

בסעיף זה-

"הכנסה עודפת"- חלק ההכנסה העולה על השיעור שאינו מובא בחשבון "תקופת ההערכות"- תקופה שתחילתה ב- 1 בחודש שלאחר יום הפרסום וסופה ביום התחילה .

רק להוסיף גם פה בהתאמה, את סעיפים 214 ו- 310.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, דווקא לברך על היום הזה, ולהעלות את זכרו של חברנו אריה צוקשביץ שמיננו אותו להיות בוועדה, הוא לא זכה להישג הזה, ליום הזה, ואני מאחל לנו, לציבור הנכים בישראל, שנמשיך להיות מאוחדים ושותפים לעשייה המבורכת במטרה של שילוב האדם המוגבל בחברה בישראל.

אמן ותודה רבה.

עוד הערה, נודע לי עכשיו לגבי אותו סעיף ח' שהוקרא, בפסקה ח' בשורה התשיעית, כתוב כאן בנוסח חוק זה וסעיף (ג) לא יחול לגביו, אני מבקש למחוק את המילים "וסעיף קטן (ג) לא יחול לגביו", משמעות מחיקת המילים שלאותו נכה שמדובר עליו תהיה סוג בחירה, סעיף קטן (ג).

זה מאוד חשוב.

מוחקים את סעיף קטן (ג), משאירים לו את האופציה.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול, שבמידה מסוימת אנחנו נמצאים בעיכוב של שלוש שנים מאז המועד שהיה צריך לקבל את החוק, בתקופה הזאת היו מעט מאוד נכים, ממש קומץ של נכים שלקחו על עצמם את הסיכון, ולמרות המצב של העיוות בחוק הם יצאו לעבודה והפסידו כמובן את הקצבה ואת ההטבות הנילוות.

אנחנו לא יכולים להחזיר להם את מה שהיה, הדבר שניסיתי לעשות ולא מעט על ידי חבריי, היה ליצור מצב שאותם אלה שיצאו מהקצבה ועכשיו רוצים לחזור ולהיכנס חזרה למערכת של הרפורמה, הם נאלצים לעבור תוקפה מסוימת של שנה או תקופה מסוימת של אכשרה כדי להיכנס לרפורמה, ביקשתי מחבריי מהביטוח הלאומי לגבי קומץ אנשים כאלה.

מה שאמרת איפה מופיע בנוסח.

זה לא מופיע.

אנשים עובדים יותר משנה, עובדים שנתיים שלוש שנים.

אני רוצה ברשותכם חברים, יש כאן מכלול של רעיונות ושל נושאים, אני מציע שהדברים לפרוטוקול יאמרו אחרי שהיושב ראש יסיים את מלאכת המחשבת של החקיקה, גם לי יש מה לומר לפרוטוקול וגם לך, בואו ונתאזר בסבלנות ברשותכם.

תודה. אנחנו עוברים להצבעה.

עוד מלה אדוני היושב ראש, העירו לי שיש חששות לגבי בהירות הנוסח, אני רוצה להבהיר מה הפסקה הזאת עושה, הפסקה השניה שעליה דיברנו, הפסקה שממנה מחקנו עכשיו , מה שהיא עושה זה שאם אדם בתוך שנת ההערכות, השנה שהמוסד מקבל לצורך הערכות לביצוע החוק הזה, שהוא חוק מאוד כבד, אדם יצא ממערכת הנכות, בסוף אותה שנה אפשר לבחון אותו כאילו כשהוא יצא ממערכת הנכות כשהחוק היה בתוקף, אנחנו לא מחילים את החוק רטרואקטיבית, בסוף אותה שנה יהיה אפשר להמשיך איתו בתוך מערכת הנכות כאילו הוא היה תכוף בתוך שהחוק נכנס לפעולה.

בקיצור הוא יכול להיכנס למערכת על כל ההטבות שיש בה היום, בעקבות החוק הזה.

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 14, להוציא כמובן את סעיף קטן ד' שהוא יצא, ובמקום סעיף ז' בנוסח יבוא בהתאם למה שסוכם לגביו. מי בעד?

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הסעיף התקבל.

אתם עומדים על כך שנצביע על הכל, יש לי פה ייעוץ משפטי ועל פיו יישק הדבר.

בסדר רבותיי, אנחנו נעבור כעת להצבעה על כל הצעת החוק כפי שהוקראה.

הצבעה

אין נגד

אין נמנעים

הצעת החוק התקבלה.

הצעת החוק עוברת לקריאה שנייה ושלישית.

אני מברך על ההשתתפות המרבית כאן של כל הגורמים ועל כך שהגענו בשעה טובה ומוצלחת לכלל הבנות והסכמות ולאחר עבודה סיזיפית אנחנו בכל זאת מעברים את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית, אני מבקשת את כבוד המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים חברתיים.

שמגיעות לו מילים חמות וגם לך אדוני היושב ראש.

אני חושב שזה רגע חגיגי בחברה הישראלית, ברשותכם אני מתרגש מהרגע הזה, לא כל יום קורה שהכנסת מחוקקת חוק או שהוועדה מעבירה חוק חברתי כל כך חשוב, בעיניי זה דבר מרגש ואני שמחר שנטלתי חלק בכך, אני רוצה להודות לכל השותפים שהיו בעניין, אני רוצה להודיע כאן לפרוטוקול שמכיוון שהממשלה החליטה שאני עומד בראש יישום דוח לרון, תוקם וועדת מעקב צמודה ליישום החוק בשיתוף של הגורמים, של ארגוני הנכים, של הביטוח הלאומי, של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, של משרד הרווחה, אנחנו נביא בפני הוועדה באופן שוטף דיווחים וגם בתקופת הדיונים הללו, עד אשר כל תהליכי החוק ייושמו, נוכל להכניס גם רעיונות וגם שינויים כפועל יוצא של המימוש עצמו.

אני רוצה להודות לך באופן אישי על ההבנה הרבה שלך בנושא הזה, תודה רבה לך.

תודה. אני חייב לציין שעיקר עבודת החקיקה נעשתה על ידי הצוות הזה, צוות הייעוץ המשפטי הנכבד.

אני רוצה להיות קצר ולברך באמת על ההגעה לקו הסיום בחוק הזה, ואני מקווה שבשבוע הבא זה יעבור במליאה ויהפוך להיות בשורה גדולה לציבור הנכים במדינת ישראל. אני מבקש אדוני המנהל הכללי לפנות אליך באופן אישי, בפניה שעשיתי אתמול לשר במליאת הכנסת, אני עובר בדרכי לכנסת ליד האוהל, נמאס לי לראות אותו, זה לא יאה לנו כחברה, האוהל הזה ימשיך להיות עוד הרבה זמן? אני מבקש לעשות הכל כדי שהאוהל הזה יעזוב והנכים שנמצאים שם יהיו יחד עם הנכים השמחים שנמצאים איתנו. הנכים הם חלק חשוב מאוד באוכלוסייה שצריך לכבד אותם ולתת להם את כל מה שאפשר. אני שמח שכתוצאה מהחוק הזה יהיו הרבה נכים שיהיו שמחים לזרוק את השמיכה בבוקר מוקדם ולצאת לעבודה ולתרום לחברה בישראל.

תודה רבה. בבקשה אדוני נציג הנכים.

כנציג הנכים אני עומד לבכות מרוב התרגשות, החוק הזה בעיניי הוא הדבר הכי חשוב שקרה לציבור הנכים, יחד עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שהכנסת מחוקקת מאז הכנסת הארבע עשרה. אנחנו באמת משתלבים פה במערכת, במשך שנים אמרו לנו "שבו בבית אל תצאו לעבוד כי תפסידו, תתנוונו בבית, אתם לא מסוגלים". החוק הזה פותח ונותן לאנשים תקווה ואמונה ביכולות שלהם ואני באמת חושב שהעניין הזה הוא שפעם הראשונה הצלחנו לנהל משא ומתן אמיתי עם נציגים מהאוצר, ומגיע להם בנושא הרבה כבוד בזה, הם, אני בפעם הראשונה אני נתקל בבנאדם שמסוגל לראות גם מעבר לחור שבגרוש.

באמת אני מתרגש שהצלחנו להגיע למצב שבלי כיפוף ידיים אלא בעבודה אמיתית הגענו לדבר הזה, אני באמת רוצה להודות למי שבלעדיו שום דבר לא היה קורה כי הוא באמת, כמעט שנה היה רכז הוועדה והיום עובד מטעם הנציבות, שום דבר בתהליך הארוך הזה לא היה קורה בלעדייך תודה רבה, ואני רוצה להזכיר שני חברים, אחד מהם הוזכר והוא חשוב מאוד, לצערי הוא לא פה נמצא איתי, אריה צוקשביץ מורי ורבי, מיסד מטה מאבק הנכים, איש מאוד חשוב שהיה חבר בוועדה הזאת, רוני שכטר ואני הינו רק משקיפים. וכמובן לשופט לרון זכרונו לברכה עצמו שעשה עבודה נפלאה בתוך הועדה עצמה. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אדוני המנהל הכללי, גברתי המנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי, אני רוצה לומר לכם באמת בהתרגשות גדולה, סך הכל הימים שלנו בכנסת הם לעיתים מעצבנים, מעייפים, מתישים, יש ימים שאני מאושר שאני חבר כנסת וזה אחד מהם, העובדה שאני יכול להיות אפילו חלק קטן מהמכונה הזאת, הפרלמנטרית, שיכולה לעשות מהפכה כזאת בחיי הנכים במדינת ישראל גורם אושר גדול.

אני רוצה לומר בשני משפטים קצרים אדוני היושב ראש, זה לא סתם חוק דרמטי, זה חוק שהופך ליצור מיצג חדש לגבי מעמדם של הנכים, כיושב ראש השדולה של הנכים בכנסת אני אומר לך זו תהיה מהפכה חברתית, זה תהייה מהפכת רווחה, זו תהיה מהפכה כלכלית, זה הולך לשנות את כל מעמדם של הנכים בשוק העבודה הישראלי, הינו עד עכשיו עיוורים ואידיוטים שזה לא היה עד עכשיו. לכן, לכל העושים במלאכה בעניין הזה, אני יכול לומר באמת תודה רבה גדולה ואני מאוד שמח שפה ושם היה לי חלק בעניין.

אני רוצה משפט אחד להוסיף בשיא הזהירות, ואני אומר את זה מדם ליבי, אני יודע שהיתה פה מחלוקת מאוד קשה בין ארגוני הנכים לגבי הסוגיה הזאת, אני ממש מבקש, מתחנן, דבר אחד כן מכל ארגוני הנכים, לתת הזדמנות למהלך הזה, תנו לו הזדמנות מכל הלב, כי הסיכוי של הנכים עצמם להרגיש את עצמם לא נכים, להרגיש את עצמם ככל האדם ואין דבר יותר חשוב מאשר זה שאדם שגורלו הביא אותו להיות אדם עם מוגבלות, וכולנו אנשים עם מוגבלות, להרגיש שהוא אדם ככל האדם, בשביל זה החוק, כדי שכל אדם ירגיש שהוא ככל האדם, ואני מאוד שמח לתת לזה יד גם במליאת הכנסת בשבוע הבא, אני מקווה, אני אעזור ליושב ראש בכל כוחי ובכל יכולתי. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן, רשות הדיבור למנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

אני בהחלט חושבת שכמו שחבר הכנסת רן כהן הגדיר, זו מהפכה חברתית ממעלה ראשונה, אני חושבת שזה יום חג, אבל כדי שיום החג הזה יהיה שלם, אין ספק שנצטרך לעשות פעולות משלימות כדי להסיר חסמי תעסוקה לנכים, כדי לסייע לנכים להיות מוכנים ולהשתלב בעולם העבודה.

באותה מידה נצטרך לעשות מהלכים אצל מעסיקים שיסכימו לקלוט נכים בעבודה, אין ספק ששני המהלכים האלה כולל הליווי המחקרי שהזכיר קודם נחום איצקוביץ הם כלים משלימים, שהחקיקה המתקדמת הזאת תצא מהחוק לפעול ואכן נמצא מהליווי המחקרי שאכן נכים השתלבו בעבודה. לך אדוני היושב ראש אני רוצה להודות מאוד ואני רוצה לומר שזו לי הפעם ראשונה בוועדה שלך ועשית את זה בכשרון רב, תודה רבה.

זו השעה שעל הביטוח הלאומי לפתוח את הכספים ולשלם למעסיקים, המהפכה שאנחנו יצאנו אליה אתם שותפים מלאים לה, וביחד נעשה, רק ביחד נעשה את הדברים, כי תמיד טענו אנחנו שאנחנו אנשים רגילים עם צרכים מיוחדים, תנו לנו את הכלים ואנחנו נסייע, אנחנו אוהבים את המדינה, והמדינה היא שלנו כמו של כולם.

אני שמח שבהופעתי הראשונה בוועדה זכיתי שחוק שאני חושב, ואני מצטרף לכל אלה שאמרו שהוא מהפכה בתפיסת האדם הנכה עצמו ובתפיסת החברה כפי שהיא רואה את האדם הנכה, יחד עם זאת אני סבור שאחת המלאכות החשובות שמחכות לנו זה לרכוש את האמון של הנכים בתיקון הזה בחקיקה, החשדנות עדיין קיימת ואני חושב שכל הגופים, אגף השיקום של משרד הרווחה, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה והמוסד לביטוח לאומי וגם הנציבות לשוויון אנשים עם מוגבלות תעשה את חלקה.

יש לנו חובה גדולה והיא לא תהיה פשוטה, לרכוש את האמון של הנכים שיכנסו לתוך המסלול הזה שנפתח בפניהם, אין לי ספק שגם תהיה מלאכה קשה לרכוש את האמון של מעסיקים, הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי ועוד יותר במגזר הממשלתי, לאפשר לאנשים עם נכות להיקלט על פי השינוי בחקיקה במקום העבודה. תודה רבה.

תודה רבה אדוני. אני מבקש, מאוד נעים לשמוע עכשיו את הסיכום עם ברכות למניהן, אנא מכם לקצר בדברים.

ברצוני לצטט משהו קצר שקיבלתי בדואר אלקטרוני

"..מר גרואר שלום,

עמי עבר היקר המליץ לי להתייעץ איתך ונתן לי את הכתובת, שמי שירה חורש, אני חרשת, אחת עשרה שנים אני מרותקת לכיסא גלגלים זמנית, אני עובדת בגלובס מזה שבע שנים ככתבת ועורכת באתר האינטרנט, הבעיה שלי שאני מתקדמת בעבודה ומעניקים לי יותר ויותר אחריות אבל אי אפשר לתת לי את ההעלאה שמגיעה לי. על הקצבה אני לא יכולה להרשות עצמי לוותר, אני עובדת מהבית ונעזרת בעובדת זרה, וגם נמצאת בשיקום, חשבתי להגיש עתירה לבית הדין הגובה לצדק בנדון, האם זה חלום באספמיה? תודה ושבוע נהדר שירה..".

את זה היא כתבה לאחר שנאלצתי להגיש עתירה לבית הדין הגובה לצדק, שקצת עזר וקצת סייע בעניין הזה, אני חושב ששירה וצ'קו בוגליל שהיו חברים בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק שהגשתי ואחרים, מקבלים עכשיו אופק חדש והזדמנות בלתי רגילה לעניין. אבל כמו שאמרה כאן המנהלת הכללית של המוסד לביטוח לאומי, ישנם שני חלקים למשוואה, יש מה שנקרא – "סור מרע ועשה טוב".

עשינו את הסור מרע, את החסם המרכזי, תודה לאל, אם אפשר לומר בלשון עשינו, אני בוודאי שמח ומודה על השותפות בעניין הזה, אבל עכשיו יש מאמץ גדול מאוד ש – ועשה טוב, ובאמת אני יודע שהמנהל הכללי של משרד הרווחה בראשות השר יצחק הרצוג, המוסד לביטוח לאומי ואחרים ראו את זה כמשימה ראשונה, ואני מקווה שהוועדה גם כן תסייע בדבר המרכזי לסייע מצד אחד בעניין הזה, וגם כמובן התפקיד הגדול של הנכים באמת להוכיח שהמאמץ הזה הוא באמת משתלם ואפשרי, כי יש כאלה שאינם מאמינים בזה ואנחנו כולנו כן מאמינים בהצלחה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה.

נדמה לי שיהיה טעם שאתה תקבע שבעוד שנה, ממש בתום מושב הקיץ נקבל דוח ביצוע, דוח על מה קרה.

אני באמת רוצה להודות באופן אישי, אני עשר שנים בתוך הנושא הזה ומאז 2002 בתוך המאבק, הוזכר כאן השופט לרון זכרונו לברכה, ולאלמנתו, רצינו כולנו שהדבר הזה יסייע, אני גם רואה אותו כרבי ומורי בעניין, הזכרנו כמובן את אריה צוקשביץ זכרונו לברכה, אני מבקש להודות באמת לכל הגורמים כולל המוסדיים שנמצאים כאן איתנו, עירית פלדמן שאני רוצה להודות לה על המאמץ הגדול, לא מעט מחלוקות היו אבל רובן ברוח חיובית ועניינית, אני באמת רוצה להודות לך אדוני היושב ראש, זו ההזדמנות הראשונה שלי להיכנס לתחום מהסוג הזה, והרבה תודה.

תודה אדוני.

יש לנו מחויבות לכנסת להתייצב בפני המליאה, מחר העיתונות תקטול אותנו שאנחנו לא נמצאים במליאה אלא נמצאים במקום אחר.

אני רוצה לסכם את הדברים, אכן הצעת החוק הזו תביא למהפכה חיובית ביותר בחיי הנכים בישראל, אני גם בטוח שהיא תאפשר להם להשתלב בשוק העבודה באופן שוויוני מבלי לאבד את זכאותם לקצבת נכות, והם אכן יהיו חלק אורגני, טבעי בחיי החברה הישראלית.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50