PAGE
43
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
8.7.2008

הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 482

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ה' בתמוז תשס"ח (8 ביולי 2008), שעה 10:30

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז-2007, של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ טלאב אלסאנע, חה"כ עבאס זכור, חה"כ אחמד טיבי (פ/962).

חברי הוועדה: יצחק גלנטי –יו"ר

אריה אלדד

חיים אמסלם

אבשלום וילן

נאדיה חילו

וואסל טאהא

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

לימור לבנת

שלמה (נגוסה) מולה

מרינה סולודקין

דוד רותם

עו"ד אילנה מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

איילה ברג - פיזיותרפיסטית ראשית, משרד הבריאות

אמיר שנון - מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אורנה צרפתי - ס. מנהלת המחלקה לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

מזל אלגבלי - אחות מח' סיעוד, משרד הבריאות

ד"ר לאה שקד - מפקחת ארצית על שירותי חינוך מיוחד, משרד החינוך

עו"ד טלי שטיין - לשכה משפטית, משרד המשפטים

יאיר זילברשטיין - משרד האוצר

פרופ' יוסף צלגור - המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד נדב שמיר - הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

מוטי מקמורי - יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול ע"י הבעה ויצירה (י.ה.ת)

גל בו אור - יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים

עו"ד רביב מייזל - ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

רויטל בן דוד - עוזרת תחום מדיניות ציבורית

דליה בן שושן – מנהלת אוניברסיטת לסלי

סמואל שוורץ - סגן מנהל אוניברסיטת לסלי

ד"ר רונית אנדלוולט - תזונאית ארצית, מכבי שירותי בריאות

גילי ברוש - מנכ"לית, מכון מגיד

משרה פריימן - מזכ"ל, האיגודים הפה רפואיים

נירית רותם לרר - יו"ר העמותה לקידום הפיזיותרפיה

אורלי וקסלר ינאי - מנהלת פיזיותרפיה, ביה"ח איכילוב, העמותה לקידום הפיזיותרפיה

ירון מילול נתנאל - העמותה לקידום הפיזיותרפיה

עו"ד גידי פרישטיק - העמותה לקידום הפיזיותרפיה

אנה בן ארויה – סגן יו"ר האגודה הישראלית של קלינאי תקשורת

דורית אלדר - מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה ביה"ח הדסה עין כרם, עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל

אריאלה צור - מ"מ יו"ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק

עו"ד גדעון כהן - מיצג את מכללת רידמן

עינת רז אל

יוסי שבח - יו"ר האגודה הישראלית לנטרופתיה ותזונה טבעית

חיזקי ישראל - התאחדות התעשיינים

אשר גולדשטטר - הההסתדרות

עו"ד ארבל אסטרחן - יועצת משפטית לוועדת הכנסת

שמרית שקד גיטלין

ליטל שוורץ

וילמה מאור

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז-2007

של חה"כ אברהים צרצור, חה"כ טלאב אלסאנע, חה"כ עבאס זכור, חה"כ אחמד טיבי (פ/962)

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2007, הצעת חוק של חבר הכנסת אברהים צרצור, חבר הכנת טלאב אלסאנע, חבר הכנסת עבאס זכור וחבר הכנסת אחמד טיבי, זו הכנה לקריאה שנייה ושלישית, אבקש את יושב ראש וועדת המשנה חבר הכנסת פרופסור אריה אלדד להציג את ההצעה.

תודה אדוני היושב ראש, שאלתי את דוקטור אחמד טיבי לפני כמה דקות אם הינו צריכים להביא עוגה כי זה יום הולדת שנתיים להצעת החוק, כשלקחתי על עצמי לעשות בוועדת המשנה להצעת החוק הזאת, לא חשבתי שזה יהיה כל כך ארוך, אני מבין למה החוק הזה שכב כמעט עשרים שנה במשרד הבריאות ולא התקדם.

יש לך לאחרונה כל מיני הצעות חוק שממתינות עשרים שלושים שנה.

זה חוק שהטיוטה שלו היתה מלפני שלושים שנה, אתה צודק.

הוא פחות מורכב כי יש פה ניגוד אינטרסים, מצד אחד אנחנו רוצים להגן על החולה מפני אנשים שאינם בעלי מקצוע, אנשים שעלולים להיות שרלטנים שמתחזים כבעלי יכולות ריפוי ויכולות טיפול, מצד שני יש חופש עיסוק לאדם כאדם, בחוקי היסוד של מדינת ישראל יש חופש עיסוק, ואי אפשר להגביל את חופש העיסוק הזה אלא בצורה מידתית מבלי לפגוע בזכויות שלו, תוך כדי ההגנה על החולים וזה הערך הגבוה, יש כמובן התנגשות בין הגילדות השונות ובעלי המקצוע שכל אחד רוצה שלא יכנסו לתחומו גם מטעמים יוקרתיים וגם מטעמים כלכליים, אז בתוך ההתנגשויות האלה לחוק היו מעלות ומורדות והתערבויות ענייניות, ולצערי התערבויות שאינן מין העניין, להבנתי התגברנו על כל חילוקי הדעות.

כפי שהחוק מונח היום, זה אולי לא משאת נפשם של מי שכתב אותו ולא של משרד הבריאות וגם לא מה שהתכוונתי כשיצאתי לדרך בוועדת המשנה, אבל הוא תוצאה של אילוצים שונים כמו שהרבה חוקים שלנו הם תוצאה כזאת, אבל החשיבות העיקרית שלו, החוק הזה עוסק בהסדרה מעמדם של הפיזיותרפיסטים, המרפאים בעיסוק, הדיאטנים הקליניים וקלינאי תקשורת, ובכל מקום שאמרתי זכר התכוונתי בעיקר ללשון נקבה, אבל החוק הוא פלטפורמה חוקית חשובה ועליה נוכל להתקדם בהצעות חוק שכבר עברו קריאה טרומית, גם של דוקטור אחמד טיבי וגם שלי, של מקצועות רבים נוספים וזה מה שצריך להיות כדי שנוכל להסדיר את מעמדם של המקצועות הללו.

אני מודה גם לאיגודים המקצועיים וגם למשרד הבריאות, גם לדוקטור אחמד טיבי ולכל מי שעסק בזה בכך שהבאנו את החוק בצורתו הנוכחית היום, אני בטוח שהוא יעזור מאוד לעשות סדר בעולם מקצועות הבריאות. היועצת המשפטית שמרית שקד גיטלין עשתה פה עבודה יוצאת מהכלל, זה לא מהשפה לחוץ משום שזה חוק מורכב והרבה פעמים עשינו דברים שאנחנו לא לגמרי היינו שלמים איתם תוך כדי ובסוף ראינו שזה מתחבר ומשתלב, זו באמת גם מקצועיות משפטית וגם גמישות והרבה דמיון יצירתי, זה מה שאפשר היה לעשות כאן.

אני מקווה שהיום נאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית ונביא אותו בהקדם האפשרי לאישור במליאה.

תודה רבה אדוני.

זה המקרה היחידי שאני יכול להגיד שאריה אלדד מדבר בשמי. על כל פנים מדובר בחוק שכל מי שהשתתף בישיבות, בעשרות ישיבות שהתקיימו יודע כמה הוא חשוב וכמה קשה היה להגיע לרגע הזה של הסכמות שבסופם לא כל אחד יצא, וכמו שאמר חבר הכנסת אריה אלדד, שנחלתו בידו, אבל מדובר בחוק חשוב ביותר שנותן מזור לאלפי אנשים, בעיקר לאנשים שטרחו, למדו, קיבלו תעודות, כדי שארבעת המקצועות האלה יוסדרו בחוק ושמשרד הבריאות יוכל להנפיק רישיונות עיסוק, זה החלק הראשון של הרפורמה של הסדרת מקצועות הרפואה והמקצועות הפרה רפואיים בארץ.

ממתינים עוד חוקים של חבר הכנסת אריה אלדד ושלי, מן הדין שאגיד שהעבודה שעשה חבר הכנסת אריה אלדד עמיתי כיושב ראש וועדת המשנה היתה עבודת נמלים, מקצועית, בכישרון רב ובידע רב ואני רוצה להודות לו על כך, היועצת המשפטית של הוועדה עשתה עבודת קודש, כי מדובר בחוק קשה, סליחה על הביטוי אבל גם באנשים קשים, במקצועות שיכולים להעביר על דעתו כל חבר כנסת ממוצע והלאה, סבלנו מהתקפי זעם והתקפות, דואר אלקטרוני וכדומה, גם מנהלת הוועדה וגם הצוות הנפלא של הוועדה, ובעיקר שמתם לב שהשינוי היה רק בחודשים האחרונים כאשר יושב ראש הוועדה נכנס לתפקידו, אין ספק וכמובן לוואסל טאהא וכמובן ללא שיתוף הפעולה של האיגודים וארבעת נציגי המקצועות, בסופו של דבר, בכל התהליך אבל בסופו של דבר, בסוף התהליך לא הינו יכולים להגיע לרגע הזה של טרום הצבעה בקריאה שנייה ושלישית ואני רוצה להודות לכולם.

תודה רבה.

הם היו לעזרה בהצעת החוק הזאת. אני חושב שזה חשוב להסדרת המקצועיות הפרה רפואיים למרות השינויים שהוכנסו בהצעת החוק, זה צעד חשוב ואנחנו מקווים שזה יוכן כמה שמהר לאישור המליאה.

תודה הרבה לחברי הכנסת, אחרי הברכות, האיחולים וההצלחות אני מציע שנתחיל להקריא את הצעת החוק, בבקשה הייעוץ המשפטי.

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008

חבר הכנסת אריה אלדד ואני שואלים, האם אפשר לדלג על ההקראה כי זה בדיוק מה שעשינו בוועדת המשנה, הקראנו מההתחלה עד הסוף.

אני בטוח שעשיתם עבודת קודש בוועדת המשנה, אבל אנחנו יושבים פה בכל זאת בוועדה עצמה, במליאת הוועדה, זה מחייב את הקראת הצעת החוק.

פרק א': מטרה והגדרות

1. מטרה

מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות במטרה להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם והגנה על בריאות הציבור.

2. הגדרות

בחוק זה –
"בעל תעודה במקצוע הבריאות", "בעל תעודה" –אדם שניתנה לו תעודה במקצוע הבריאות לפי הוראות סעיף 6 בחוק;

"הוועדה המייעצת" – המנהל הכללי של משרד הבריאות לפי הוראות סעיף 15 לעניין מקצוע בריאות מסוים;


"המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;


"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המעוצה להשכלה גבוהה;


"מוסד מוכר להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1994;

"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת הבריאות העם, 1940ף וכן קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;


"מחלה מסכנת" –
(1) מחלה, לרבות מחלת נפש, העלולה לסכן את בריאותו של אדם הנמצא בטיפולו של בעל תעודה במקצוע בריאות;
(2) מחלה, לרבות מחת נפש, או כושר לקוי העלולים לשלול מבעל תעודה במקצוע בריאות את היכולת לעסוק במקצוע הבריאות לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מקצוע בריאות" – מקצוע המנוי בטור א' בתוספת הראשונה;

"מרפא בעיסוק" – מי שניתנה לו תעודת מרפא בעיסוק;

"תזונאי", "דיאטן" – מי ניתנה לו תעודת תזונאי-דיאטן;

"פיזיותרפיסט" – מי שניתנה לו תעודת פיזיותרפיסט;

""קלינאי תקשורת" – מי שניתנה לו תעודת קלינאי תקשורת;

"תואר אקדמי" – כל אחד מאלה:

(1) תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, וכן תואר שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק;
(2) תואר אקדמי שניתן עלי מוסד להשכלה בחוץ לארץ, והמנהל הכיר בו בהתאם להוראות סעיף 9(א); לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ" – לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"תעודה במקצוע בריאות", "תעודה" – תעודה המנויה בטור ג' שבתוספת הראשונה;

"תעודת מומחה" – תעודת מומחה שניתנה לבעל תעודה במקצוע בריאות בתחום מומחיות שקבע השר לפי 14;

"השר" – שר הבריאות.

לגבי הסעיף הזה, בפרק הזה, האם יש למישהו הערה כלשהי? אין הערות אני אבקש להמשיך.

פרק ב': תעודה במקצוע בריאות, ייחוד התואר וייחוד פעולות

2א.
הענקת תעודה במקצוע בריאות ייחוד התואר


המנהל יעניק תעודות במקצועות הבריות לפי הוראות חוק זה.

3.
(א)
לא ישתמש אדם בתואר המנוי בטור ב' בתוספת השלישית, או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא בעל תעודה במקצוע בריאות המנוי בטור א', בתוספת השלישית, באותו פרט.

(2) לא יצגי אדם במישרין או בעקיפין, את עצמו, או כל מי שפועל מטעמו, כעוסק במקצוע בריאות המנוי בטור א' בתוספת השלישית, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

4.
(א)
לא יעשה אדם פעולה שיוחדה בתוספת השניה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים או לבעלי תעודות במקצועת בריאות מסוימים (בחוק זה – פעולות ייחודיות), אלא אם כן הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רופא, על אדם המשלים הכשרה מעשית במקצוע הבריאות בהתאם להוראות לפי חוק זה, וכן על מי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ובלבד שפעולות הנעשות במסגרת הכשרה מעשית במקצוע הבריאות ייעשו בפיקוחו ובהדרכתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות.

(ג)
השר, בהתייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו, לקבוע ולשנות את רשימת הפעולות הייחודיות בתוספת השניה.

(ד)
אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע מאחות מוסמכת לבצע את עבודתה במסגרת העיסוק בסיעוד.

4א
איסור התחזות

לא יתחזה אדם לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, אלא אם כן הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

5. איסור העסקה

השר רשאי לקבוע איסור העסקה של מי שאינו בעל תעודה, במקצוע בריאות, בתפקידים ובמקומות שקבע; לעניין העסקה בתחום ששר אחר ממונה עליו, יותקנו התקנות בהתייעצות עם אותו שר.

5א
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשמ"ד - 1994 -

(1) בסעיף 23(ג), בסופו יבוא: "בסופו יבוא: "או שהוא בעל תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועת הביאות, התשס"ח-2008".

(2) אחרי סעיף 23א יבוא:

"שירותי הבריאות הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, תזונאי-דיאטן או על ידי קלינאי תקשורת, לפי העניין שהם בעלי תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008".

5ב
תיקון חוק חינוך מיוחד


בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, אחרי סעיף​​​​____ יבוא:


"הטיפולים הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, או בתחום הריפוי בדיבור יינתנו על ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת, לפי העניין, שהם בעלי תעודה לפי חוק הסגרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

5ג
תיקון חוק שיקום נכי נפש בקהילה


בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, במקום ההגדרה "מרפא בעיסוק" יבוא:


"מרפא בעיסוק שהוא בעל תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;.

5ד
תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות



בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בסעיף 19מא1(ג)(1)(ב), בסופו יבוא: "בפסקה זו, "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת" – כמשמעותם/כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועת הבריאיות, התשס"ח-2008".

5ה
תיקון חוק המקרקעין – הצעת משרד הבריאות


"בתחום המקרקעין, התשכ"ט-1969, בסעיף 59ג, בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "הרופא" יבוא:


"מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008".

אני מבין שסעיף 5ה תלוי בשר.

נכון, יושב ראש ישיבת המשנה חבר הכנסת אריה אלדד אמר למשרד הבריאות שאם הם רוצים להציע תיקונים נוספים לחוקים נוספים שבהם צריך לעשות תיקונים, אז שיציגו אותם במליאת הוועדה, הם העבירו את זה למליאת הוועדה והכנסתי את זה כאן.

זה כבר בנוסח.

אדוני היושב ראש, היה ברור שנזקקים כמה תיקונים בחוקים אחרים, תיקונים עקיפים, אגב החוק הזה, מנינו את כל החוקים, שמרית שקד גיטלין הביאה את החוקים שהיא מימפתה וחשבה שיש צורך לתקן, ואמרנו שאם בסוף יתגלה בסריקה נוספת שמישהו חושב שצריך לתקן שיבוא הנה, משרד הבריאות הביא את התיקון הזה בחוק המקרקעין, לא ברור לי מה טיבו, אבל אני חושב שאפשר לפתור את זה.

מדובר בסעיף בחוק המקרקעין של התאמות מגורים לשימוש של אנשים עם מוגבלות, ובסעיף מסוים אחד התנאים הוא שרופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך ערוך לפי החלק ד' שבתוספת השנייה שביצוע התאמה, כפי שדרוש לאדם עם מוגבלות ושמוגבלותו וניגשותו הבטוחה והעצמאית בדירה או ברכוש המשותף שמשמש אותו, אז אנחנו מבקשים לגבי החתימה של הפיזיותרפיסט וממרפא בעיסוק שהאנשים שחותמים יהיו אנשים בעלי תעודה לפי החוק הזה.

מקובל עליכם?

מקובל.

בהחלט.

יש הערות כלשהן לגבי סעיפים אחרים באותו פרק? אין. תודה, אבקש להמשיך.

פרק ג': תנאים לקבל תעודה במקצוע בריאות

6.
תנאים לקבלת תעודה במקצוע בריאות

(1) הוא בגיר;

(2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3) הוא עומד בתנאי הכשירות המינויים לגבי מקצוע הבריאות בטור ב' שבתוספת הראשונה לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות;
(4) הוא אינו חולה במחלה מסכנת;
(5) הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודה במקצוע בריאות, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי.
לסעיף זה מוצעות שתי גרסאות

גרסה א' אחרי פסקה 5 יבוא:

(6) הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית

ללא פסקה (6) המוצעת.

בשלב זה, אולי נעצור.

זה יעבור כהסתייגות במליאה.

אני מקבל שזה יהיה כהסתייגות.

התקבל שהיתה הסתייגות של חבר הכנסת, 6 הוא הסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד.

אנחנו מדברים כעת על סעיף 5 לא?

כן, 6 הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית, זה לא עבר, היתה הצבעה.

ב- 5 אין לנו בעיה, להוסיף 6.

צריכה להיות הצבעה בתוך מליאת הוועדה ואם היא לא תתקבל או מה שיתקבל יעבור למליאה.

אז שתי אופציות עומדות פה.

אולי נסביר את הויכוח, מדובר בתנאים שבגינם זכאי אדם לקבל תעודה במקצוע הבריאות, השאלה, האם נדרשת ידיעה בסיסית של השפה העברית כתנאי לקבלת תעודה, חבר הכנסת אריה אלדד הציע שהוא יידרש להיות בעל ידע בסיסי בשפה העברית, וחבר הכנסת אריה אלדד ינמק את ההצעה שלו וחבר הכנסת אחמד טיבי מתנגד והוא מציע לא לכלול את זה בתנאים.

הדיון הממושך התקיים כבר בועדת משנה, אני סבור שאדם שמטפל בחולים במדינת ישראל, ולרוב המכריע של החולים במדינת ישראל השפה הראשונה השוטפת להם היא עברית, צריך להיות בעל ידע בסיסי בעברית, זה קיים בחלק ממקצועות הבריאות, זה לא קיים במקצועות אחרים.

ברשותך אדוני, דנו בזה בוועדת המשנה וגם הצבענו על כך, וההסתייגות הזאת של עימתי חבר הכנסת אריה אלדד נפלה, יש בוגרים, גם בוגרי ברית המועצות לשעבר, גם בוגרים ערביים, אלו מקרים מעטים של המקרים שלא יודע את השפה העברית באופן בסיסי, אני לא מציע שזה יהיה מחסום בפני מתן רישיון עיסוק במקצועות האלה, מה עוד, שמקצועות רבים, חשובים, רפואיים אין בהם את הסייג של ידע השפה, ואין להכניס את זה עכשיו בחוק הזה.

אני עכשיו מעלה שאלה, כי לא ברור מה זה ידע בסיסי, האם הגדרה של ידע בסיסי בשפה?

יש חוקים במערכת הבריאות שבהם מוגדר הצורך בידע בסיסי בשפה, אני מניח שבאותם חוקים, שם מוגדר מה זה ידע בסיסי.

האם הכוונה ליכולת תקשורת בין אנשים?

כן, יש מקצועות שבהם אני לא מבין איך אפשר בלי זה, למשל מרפא בתקשורת, איך הוא יתקשר אם הוא לא ידע עברית, האם נבוא ונאמר, שוב אני משתדל לא להאריך, האם נבוא ונאמר שיהיו מרפאים שמרפאים בתקשורת, קלינאי תקשורת, שיהיו מוגבלים לטיפול רק באוכלוסייה הערבית? כי הם לא יודעים עברית, זה נראה לי לא סביר, אבל היה כאן דיון בוועדת המשנה ובאמת התקיימה הצבעה והצעתי.

אני רוצה לתקן, לא היתה הצבעה בוועדת המשנה. בוועדת המשנה יש הסכמות, הוחלט להעביר להצבעה.

את צודקת.

היתה הצבעה, אני לא זוכר איזו, וזה נפל.

בהכנה לקריאה ראשונה היתה הצבעה במליאה של הוועדה, לקראת קריאה שנייה ושלישית באמת לא היתה הצבעה.

אלו גם אנשים שרוצים לעסוק במקצועות האלה הם בוודאי שילמדו ובוודאי שהם ירכשו את הידע הבסיסי תוך כדי, אבל להגביל אותם מראש אני חושב שזה לא נכון.

אני הייתי מבקש את עמדת משרד הבריאות בעניין, בוודאי שיש לכם, לאור הניסיון שיש במשרד הבריאות כמובן.

יש באמת בעיה בחלק מהחוקים שעוסקים במקצועות הבריאות שהסעיף הזה לא קיים בהם, אנחנו חושבים שזו טעות מרה, לא יתכן שמישהו יטפל באדם אחר, בעל מקצוע מבלי שהוא ידע את השפה העברית.

מדובר פה על השפה הבסיסית.

גם אני מדבר על שפה בסיסית, כמו שאתה אמרת זה עניין של תקשורת, תקשורת עם חולה בלי שפה משותפת, אני מבין שקיימת בעיה לגבי המגזר הערבי וגם מבחינת ההיבט החוקי הרי במדינת ישראל יש שתי שפות רשמיות, אבל אחת מהן היא עברית והשנייה היא ערבית, אבל לוותר על כל הדבר הזה בגלל העניין הזה אני חושב שזו תהיה טעות מרה.

האם לפי מיטב ידיעתכם, ישנם היום אנשים העוסקים במקצועות הרפואה שאין להם את השפה העברית הבסיסית?

חד משמעית כן, זה מעכב, זה בא על חשבון רמת הטיפול, זה מעכב את ההתקדמות שלהם במערכת הרפואית.

אבל זה לאו דווקא במסגרת של מה שנקרא בעלי מקצוע דוברי ערבית אלא שכולל גם דוברי רוסית, זאת אומרת שהבעיה היא.

במגזר הערבי שם הבעיה פחות בולטת כי במגזר הערבי מדברים עברית, כמו שחבר הכנסת אחמד טיבי אמר בויכוח ההוא, הרופאים שם, יש הרבה רופאים או בעלי מקצועות אחרים במגזר הערבי, שלמדו את המקצועות הרפואיים כאן בארץ, אני רוצה לציין מה שחבר הכנסת אריה אלדד אמר לגבי הקלינאי תקשורת שזה הדבר הבולט ביותר, אולי הוא לא הדגיש, אבל חלק מהעיסוק שלהם הוא בשפת הדיבור, והיום קיימת בעיה כזאת, בוא נדבר בעולים מרוסיה מבלי לפגוע באף אחד, אבל יש עולים ועולות מרוסיה שקיבלו בעבר תעודות של קלינאי תקשורת, עוסקים בטיפול באמצעות שפה והם לא יודעים עברית, אז אלה ילמדו עברית את ילדי ישראל?

הנקודה ברורה, אני הייתי בכל זאת מפנה לחבר הכנסת אחמד טיבי שאלה בסיסית שוב, האם נתקלת או שידוע לך, בבעיה הזאת במגזר הערבי של דוברי ערבית שלא יכלו לתקשר בעברית עם הלקוחות.

אני רוצה להודות שזה נדיר ביותר, נדיר ביותר, נדיר ביותר, כמעט ואין, מדובר בדרך כלל על אנשים שעברו איחוד משפחות שאולי לא למדו את השפה הערבית, בדרך כלל סטודנטים ערביים גם בוגרי הארץ וגם בוגרי חוץ לארץ יודעים את השפה בידע בסיסי, אבל יש מקרים בודדים שאותם אני לא רוצה לתקוע, זה הכל, לא רוסים וגם לא את הערבים, סביר להניח שבמקצוע קלינאי התקשורת אתה לא תקבל לטיפול בחולים דוברי עברית, לא רוסים ולא ערבים, סביר להניח, זו תהיה החלטה סבירה שאם הוא מטפל רק בדוברי עברית באיזה מוסד, שנדרשת השפה העברית.

תודה.

אני לא יודע אם לברך את חבר הכנסת אחמד טיבי או להתבייש בגלל אחרים, חבר הכנסת הוא רופא והוא דוגמה לכך שהעברית טובה מהעברית של הרבה רופאים יהודים שאני מכיר, אבל דווקא מכיוון שמה שהוא אומר הוא מדויק, כלומר שמדובר בתופעה שולית אנחנו לא פוגעים בציבור גדול, ונדמה לי שזה תנאי בסיסי והכרחי לבוא ולומר שמי שיש רישיון או שיש לו תעודה שמאשרת שהוא בעל מקצוע מסוים גם מסוגל לתקשר עם רוב האוכלוסייה.

תודה רבה, רבותיי אני לא פותח את זה לדיון, ואני הייתי מבקש רק למי שיש דבר מה להוסיף.

אני נציגת "מכבי" במקצועות הבריאות, רציתי להעיר שרוב התיקים הממוחשבים היום, ואפשר להגיד כולם הם בעברית, לכן כל התיעוד הרפואי נעשה היום בעברית, גם במגזר הערבי, ולכן זו בעיה נוספת, שאת הדוח הרפואי, אתה לא יכול שמי שלא יודע את השפה העברית, גם לקרוא וגם לכתוב, איזו דרך יש לך לעשות פיקוח על העבודה המקצועית שלו.

תודה, תודה, הנקודה ברורה, רבותיי אני מעמיד להצבעה את שתי ההצעות, אני פותח בגרסה א' שמחייבת שיהיה ידע בסיסי בשפה העברית. מי בעד ההצעה?

הצבעה

2 נגד

1 בעד

ההצעה התקבלה.

אני מבין שההצעה התקבלה לכן זכותו של חבר הכנסת אחמד טיבי להגיש הסתייגות.

אני מבקש רביזיה אבל בסוף היום.

נעשה גיוס ונביא עוד חברים.

בואו נמשיך, בבקשה, אבל הרביזיה רק על הסעיף הזה.

בלבד.

אני מתנגד לרביזיה.

מועלה להצבעה, מי בעד הרביזיה?

הצבעה

2 נגד

1 בעד

הרביזיה נפלה, אחמד טיבי אני מצטער, אבל עדיין יש לכם זכות להגיש הסתייגות. הצבענו על גרסה.

ההצעה היא, שלא לקבל את הסעיף.

בבקשה, נמשיך.

7.
(א)
המנהל רשאי, לבקשת מוסד רפואי, לתת לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, היתר מיוחד לשם העסקתו במקצוע בריאות באותו מוסד בלבד, לתקופה שיורה ושלא תעלה על שנה, ובתנאים שיקבע המנהל בהיתר המיוחד, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שאותו אדם הוא בעל ידע ומומחיות מיוחדים במקצוע הבריאות, והעסקתו נדרשת למטרות הוראה, הדרכה או טיפול, ובלבד שאותו אדם הוא בעל הרישיון או התעודה הנדרשים לצורך עיסוק במקצוע הבריאות במדינה שבה הוא עוסק במקצוע.

(2) לעניין סעיפים 3. 4. 5 4א, ו-14(ב) ו-(ג), יראו במי שניתן לו היתר מיוחד לפי סעיף זה כבעל תעודה במקצוע בריאות או כבעל תעודת מומחה בתחום שקבע המנהל לפי העניין.

אני רק רוצה להוסיף את סעיפים 5א ו- 5ה, זאת אומרת אחרי 5 יבוא: 5א עד 5ה.

זה לא מופיע ואת רוצה להוסיף.

כן בסעיף 7(ג),

לעניין סעיפים 3, 4, 4א 5 ו- 14(ב) ו- ג, אני רוצה להוסיף למניין הסעיפים אלה את 5(א) ו- 5(ה) באותו עקרון.

יש מעבר להסתייגות של חבר אחמד טיבי, האם יש למישהו הערה בנוגע לפרק זה? אוקיי אפשר להמשיך הלאה.

פרק ד': מתן תעודות במקצועות הבריאות ומרשם

8.
הגשת בקשה

(1) אדם המבקש לקבל תעודה במקצוע בריאות יגיש בקשה למנהל (בחוק זה –המבקש).

(2) המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודה במקצוע בריאות כאמור בסעיף 6.
(3) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
(4) המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב בפני ועדה רפואית לצורך בחינת כשירותו הרפואית כאמור בסעף 6(4); הוראות סעיף 33 יחולו לעניין זה ,בשינויים המחויבים.
9.
הכרה בתארים

(א)
תואר שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ יוכר לעניין חוק זה, אם אותו מוסד מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על הדין החל באותה מדינה, והמנהל הכיר באותו מוסד, בתואר שניתן על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתואר.

(ב)
בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המנהל, בין היתר, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את ההיקף הלימודים לתואר ואת משך הלימודים לתואר במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להירף הלימודים לתואר ולמשך הלימודים לתואר אקדמי מוכר הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להיוועץ בוועדה המייעצת.

(ג)
המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות שקבע כתנאי להכרה בלימודיו לפי סעיף קטן (א).

10. החלטה בבקשה למתן תעודה במקצוע בריאות

(1) המנהל רשאי להעניק למבקש תעודה במקצוע בריאות, להתנות את מתן התעודה בתנאים או לדחות בקשה למתן תעודה כאמור, ובלבד שבטרם יחליט המנהל על התניה או על דחייה כאמור ייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, וכן יודיע לו על זכותו להגיש עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 21(24) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.
(2) המנהל רשאי להעניק למבקש שהתקיימו בו כל התנאים האמורים בסעיף 6, אך טרם ניתנה לו תעודה המעידה ע להיותו בעל תואר אקדמי, תעודה שתוקפה יוגבל לשנה, ובלבד שהוא זכאי לתואר האמור: המנהל רשאי להאריך את תוקף התעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה בשנה אחת נוספת.
11. מרשם בעל תעודות במקצועת הבריאות

(1) המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו בעלי תעודות במקצועות הבריאות (בחוק זה – מרשם); היה בעל התעודה בעל תעודת מומחה, יצוין הדבר במרשם; המרשם יכלול את שמו של בעל התעודה ואת מספר התעודה שברשותו, והוא יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה השר.

(2) ביטול תעודה במקצוע בריאות, התליתה או התנייתה בתנאים, יצוינו במרשם.

תודה רבה

זאת הבקשה של סגן מנהל המחלקה לייעוץ, אנחנו מבקשים להשמיט את סעיף 10(א) "שכן יודע לו על זכותו להגיש עתירה" וכדומה, הסיבה לכך היא אחידות בחקיקה, ישנם מאות חוקים שמזכירים את בית משפט לעניינים מינהליים, מאות נושאים שעליהם ניתן להודיע, ואם אנחנו נודיע כאן אז תעלה השאלה למה לא שם, סיבה נוספת היא שאת התוספת של חוק משפט לעניינים מינהלים רשאי שר המשפטים לשנות, אז אנחנו בעצם אם נשאיר, נסדל במרכאות את שר המשפטים וזה סותר את מטרת החוק, אנחנו ממש עומדים על זה, ואם בקשתנו לא תתקבל אנחנו נאלץ להגיש הסתייגות.

איך אותו אדם ידע?

לא על ידי כך שאנחנו נכתוב את זה בחוק, ישנן כל מיני זכויות וחובות ולא תמיד בחקיקה ראשית. צריך לנסח את זה לא על ידי.

מה באמת היית מציע מבחינת ניסוח?

את מתנגדת לכל הסעיף החל מהמילים יודע?

היא אמרה רק את הסיפה.

צריך לחשוב על מנגנון הודעה.

אנחנו לא רואים בעיה עם זה.

גם אנחנו לא רואים בעיה, להבנתי מה שמבקש משרד המשפטים מקובל עלינו.

אנחנו נוריד את הסעיף.

לגבי סעיף 10(ב), הנושא כבר עלה, הוא בעצם עושה הבחנה בין מי שמחזיק תעודה של תואר אקדמי לבין מי שזכאי לתואר אקדמי, אנחנו חושבים שלהבחנה הזאת אין שום בסיס עובדתי ואין שום סיבה, זכאות לתואר זה תואר, קבלת התעודה זה אקט טכסי, ולכן אין שום סיבה שמי שזכאי לתואר יקבל תעודה לשנה זה גם יכול לגרום לתקלה חמורה אם במקרה והטכס יתאחר ועבר מעבר לשנה, אנחנו חושבים שסעיף 10(ב) מיותר.

הביאו לנו דוגמאות של אנשים שסיימו את חוק לימודיהם במקצוע מסוים וקיבלו על כך ולא קיבלו.

האם הם קיבלו אישור על כך שהם זכאים לתעודה?

נכון, הטכס נדחה עד שנה מסוימת ואז היו צריכים לתת לו תעודה ובמהלך השנה הסתבר שהזכאות הזאת ניתנה בטעות והוא לא השלים את כל לימודיו כדין.

עדיין יש הבדל בין דיפלומה לזכאות לתעודה, משרד הבריאות אמר לנו את הדברים האלה, שהוא יודע להבדיל בין זכאות לתעודה.

האם אין מקרים שבהם זכאי לתעודה מקבל את התעודה ולאחר מכן מתברר שהוא היה חייב באילו השלמות?

תמיד יש, הוא העתיק בבחינה, הוא זייף, הוא הגיש עבודה בשמו.

אבל הוא כבר קיבל את התעודה.

משרד הבריאות העלה את הצורך.

זה לא מסמך שאני כתבתי, פשוט ביקשנו התייחסות של המרכז למחקר ומידע של הכנסת לעניין הזה, מה שקיבלנו ואני מקריאה מהמכתב "שכלל המוסדות להשכלה גבוהה מעניקים אישורי זכאות לתואר רק לאחר סיום חובות התלמיד לתואר, לדברי המזכירה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב, טכס הענקת התארים מתקיים אחת לשנה, בין המועד בו השלים התלמיד את מלוא חובותיו לתואר לבין מועד הטכס הענקת התארים, הוא מקבל אישור זכאות לתואר" מבחינה אקדמית זה מה שהם מדגישים פה "דינו של אישור זכאות לתואר כדין התעודה המוענקת בטכס, הטכס בו מוענקת תעודת הקלף הוא פורמלי בלבד, יש חשיבות לזכאות שהמוסד מעניק לתלמיד ולא לדיפלומה המוענקת במעמד הטכסי" ממשיך המרכז מידע ומחקר וקובע "בבדיקה שערכנו לגבי הענקת רישיונות עיסוק במקצועות רפואה, עריכת דין ועבודה סוציאלית, עולה שעולים רישיונות עיסוק קבועים לאחר אישור זכאות לתואר"

זאת אומרת שמספיקה העובדה שאוניברסיטת מסוימת הגישה אישור לכך שהרופא או הרופאה, זכאי לתעודה, וזה בעצם כבר מאפשר לו לעסוק במקצוע.

אני רוצה לציין שלא רק מדובר בבוגרי הארץ, אנחנו מדברים כאן על ארבעה מקצועות ואנשים שבאו מכל קצוות תבל.

גם כאשר הם נמצאים בתקופת הביניים, בין הענקת התעודה.

הם מביאים איזה אישור, ואין לי שליטה על זה, אני לא יודע, המזכירות כאן, אני בדרך כלל מעדיף למשל אישור של הדיקן ממוסדות שבארץ, אבל גם זה לא תמיד קורה, אני מקבל פעם מהמזכירה הזאת ופעם ממזכירה אחרת, אני לא תמיד יודע מי חתם על מה ומה המשמעות הזאת, כל שכן לגבי אישור שבא מחוץ לארץ, לכן אנחנו מבקשים למנוע את מתן הרישיונות האלא, אנחנו רוצים שהרישיון הקבוע, שתמיד יהיה פיקוח, זה הכל.

חבר הכנסת אריה אלדד, אתה שומע שיש כאן בעיה במיוחד עם בוגרי או עם כאלה מחוץ לארץ?

לכן הסעיף הוכנס על פי בקשת משרד הבריאות.

משרד הבריאות ביקש.

המועצה להשכלה גבוהה אני מצטער, ההסתייגות לא מתקבלת והסעיף נשאר. בבקשה נמשיך.

פרק ה': הכשרה מעשית בחינות ומומחיות

12. הכשרה מעשית

השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההכשרה המעשית, תקופתה וסדריה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת הכשרה מעשית, לרבות מתן פטור לבעלי תואר אקדמי שבו כלולה הכשרה מעשית כחלק מתכנית לימודים.

13 בחינות

(א)
השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את נושאי הבחינות הקבועות בטור ב' שבתוספת הראשונה (בסעיף זה – בחינות), והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת בחינות.

(ב)
המנהל יקבע הוראות לענין סדרי הבחינות ולענין הנוהל לעררים על ציוני הבחינות.
14.
מומחיות

(א)
השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע תחומי מומחיות במקצועת הבריאות ואת התנאים הנדרשים מבל תעודה במקצוע בריאות לשם קבלת תעודת מומחה בתחום.

(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע פעולות ייחודיות ותחומים שבהם לא יעסוק אלא אדם שהוא בעל תעודת מומחה באותו תחום.

(ג)
לא ישתמש אדם בתואר מומחה בתחום מומחיות שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (א), ולא יציג את עצמו כבעל מומחיות בתחום כאמור, אלא אם כן הוא בעל תעודת מומחה באותו תחום.

תודה רבה, אם אין הערות לפרק זה אבקש להמשיך.

פרק ו': ועדות מייעצות

15.
ועדה מייעצת

(א)
המנהל ימנה ועדה מייעצת לכל אחד ממקצועת הבריאות.

(ב)

(1)
בעל תעודה במקצוע הבריאות שהוא עובד מדינה;

(2)
שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שמומחיותם במקצוע הבריאות;

(3)
שני בעלי תעודות במקצוע הבריאות שהם נציגי הארגןן המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות במקצוע הבריאות.
(ג)
המנהל רשאי להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.
16.
תפקידי הוועדה המייעצת

(א)
הוועדה המייעצת תייעץ לשר, בין היתר, בנושאים אלה:



(1)
הכשרה מעשית;



(2)
בחינות;



(3)
קביעת פעולות ייחודיות;

(4)
תחומי מומחיות במקצועות הבריאות;

(4א)
הגבלת פרסומת;

(5)
כללי אתיקה לבעלי תעודה במקצועת הבריאות;


(ב)
הוועדה המייעצת תייעץ למנהל, בין היתר, בנושאים אלה:


(1)
הכרה בתארים שניתנו מאת מוסד בחוץ לארץ;



(2)
פיקוח על בעלי תעודה במקצועת הבריאות;

17.
סדרי עבודת הוועדה המייעצת


הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

18.
תקופת כהונה

חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.

תודה רבה, הערות?

אני מההסתדרות הכללית ואני חוזר בפעם המי יודע כמה, אני מקווה שבפעם האחרונה, הערה שכבר הועלתה על ידי חבר הכנסת רן כהן בישיבה של וועדת המשנה שבו הצגנו את סעיף 15(ב)(3) שבו הוצע ששני בעלי תעודות מקצוע, האחד הוא של הארגון המקצועי והאחד נציג האיגוד המקצועי.

חבר הכנסת רן כהן הודיע שהוא יציג את זה כהסתייגות.

לכן אני מבקש אם זה הולך להסתייגות אז יש לנו חבר כנסת, ואם לא אז האם אפשר לתקן את זה בישיבה האחרונה במקום?

אנחנו לא נוכל כעת להצביע על ההסתייגות של רן כהן משום שחבר הכנסת רן כהן לא נמצא כאן ולכן ההסתייגות שלו תעלה במליאה. תודה רבה.

היא לא יכולה לעלות למליאה, אם לא נצביע עליה ואי אפשר להצביע כי הוא צריך לנמק.

אני מציע להצביע עליה מטעמי הגינות.

הוא באמת השתתף בשני דיונים ואולי הוא לא היה מודע לזה, זה לא מישהו שלא השתתף בדיונים ולא יודע על מה מדובר, סוכם לעלות.

אין בעיה, נעלה את זה להצבעה.

אם זה נופל, זה עולה למליאה.

אני אקריא את ההסתייגות, ההצעה של רן כהן, ההצעה שבוועדה המיעצת במקום פסקה 3 שבה נאמר "שני בעלי תעודות במקצועות הבריאות של נציגי הארגון הגדול שמיצג את המספר הגדול ביותר" יהיה "נציג הארגון המקצועי שמיצג את המספר הגדול והנציג השני יהיה נציג איגוד מקצועי בארגון העובדים הגדול ביותר במדינה". זה האיגוד המקצועי של המקצוע.

בוודאי. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן?

הסיבה שהתנגדנו היתה או של האיגודים עצמם, הפיזיותרפיסטים או המרפאים בעיסוק, הם מרגישים שבמקום שהעניין, אנחנו משתמשים באותה מלה כל הזמן, מקצועי, איגוד מקצועי וארגון מקצועי, אבל במקום שהעניין הרפואי ייצוג פה מכניסים פה שיקולים של פרופניליזם של ויכוח, אני מעלה את הדברים שהיו בוועדת משנה, אלו היו הנימוקים שעלו, ויש מספר ארגונים והשאלה מי ייצג אותם, היה לנו רושם שבוועדה המייעצת שהיא ועדה לעניינים רפואיים ולא לעניין זכויות עובדים, אין צורך בשיקולים של הגנה על זכויות עובדים ותקנים ושעות עבודה וכיוצא בזה.

נהוג שההסתדרות או האיגודים המקצועיים ישתתפו בבחירת העובד, נדמה לי שכאן לאיגוד מקצועי יש לו בסופו של דבר, האיש הזה שיבחר יהיה עובד ויהיו לו זכויות וחייבים להכניס נציג של האיגוד המקצועי בבחירה שלו.

תודה.

אני סגן מנהל כללי של האיגודים המקצועיים ואני מייצג שלושה מקצועות המיוצגים בחוק.

ואתה גם בעל מקצוע?

אני גם בעל מקצוע ומדובר בבעל מקצוע באותו מקצוע, כלומר האיגודים, אין שום ספק בזה.

איגוד של בעלי מקצוע מסוים, נניח טכנאי מכונות הנשמה לב ריאה, כאשר הוא מיצג את המקצוע בוועדה מייעצת שהתפקיד שלה מפורט בחוק, ואין לו ואין כלום עם זכויות עובדים, עם תנאי עבודה, אלא המלצה מקצועית לחלוטין לגבי תחומים מקצועיים שונים, אנחנו סברנו שאין שום צורך לערב מין בשאינו מינו, ולהכניס לכאן את ההסתדרות.

אני רק אומר את זה בצורה עניינית, איש מקצוע אם זה פיזיותרפיסט , אם זה מרפא בעיסוק ואין פה קשר לתקנים ולשום דבר אחר.

אתה לא חושב שהוא צריך להיות, לא בעל אינטרס שהוא לא אינטרס מקצועי.

בכל הוועדות המייעצות האחרות, היותר גדולות, יש נציגים של האיגודים המקצועיים, אני אתן דוגמה, עובדות, הוועדה המייעצת גם בתחום ארגון עובדי המעבדות, יש נציג של האיגוד שהוא בעל פרופסיה ובעל תואר PHD הכתוב בתקנות משרד הבריאות בכל מקום יש, ואין סיבה בגלל שמדובר במקצועות לכאורה.

זו לא ועדה מייעצת.

זו ועדה מייעצת, ואני מאוד מבקש, הוא איש מקצוע והוא לא מתעסק בתקנים. הוא מתעסק בדברים אחרים אבל בצד המקצועי.

תודה, יש עוד מישהו שרוצה להגיב?

לגבי שני חברי סגל אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה שמומחיותם במקצוע הבריאות, אחד מתפקידה של הוועדה המייעצת לגבי ייחוד הפעולות ולכן ישנה חשיבות שהנציגים יהיו רפואיים ולא אנשים.

תודה רבותיי, אנחנו נקיים הצבעה בנושא הזה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן?

הצבעה

בעד 2

נגד 2

ההסתייגות עולה למליאה.

פרק ז': חובות אמון ואתיקה מקצועית

19.
חובות אמון וזהירות

בעל תעודה במקצוע בריאות יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי המטופל וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בו.

20.
שמירה על כבוד המקצוע


בעל תעודה במקצוע בריאות ישמור על כבוד מקצוע הבריאות ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

21.
טיפול הדורש הכשרה מיוחדת


לא יציע בעל תעודה במקצוע בריאות ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת אם הוא אינו בעל הכשרה או מיומנות כאמור.

22.
הגבלת פרסומת


(א)
בעל תעודה במקצוע בריאות לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע הבריאות או שיש בה משום פגיעה בציבור.

(ב)
השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומת -

(1)
שיש בהם כדי להטעות;

(2)
שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;

(3)
שיש בהם משום פגיעה בציבור;

(ג)
לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במקצוע בריאות אשר אילו נעשתה
בידי בעל תעודה, היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ד)
בעל תעודה במקצוע בריאות שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).

(ה)
הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג) לעניין בעל תעודה מסוים, חזקה היא כי אותו בעל תעודה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיח בעל התעודה כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

(ו)
הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

23.
כללי אתיקה


השר, בהתייעצות עם הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות במקצוע הבריאות ועם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי תעודות במקצוע הבריאות; כקביעת כללי אתיקה כאמור רשאי השר להיוועץ גם בארגונים מקצועיים נוספים המייצגים בעלי תעודות במקצוע הבריאות.

תודה רבה. אם אין הערות, אבקש להמשיך.

פרק ח': משמעת

24.
עבירות משמעת


בעל תעודה במקצוע בריאות שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:


(1)
נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

(2)
גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

(3)
הפר הוראה מהוראות סעיפים 19 עד 22 לחוק;

(4)
הפר ללל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 23;

(5)
הפר שנתן המנהל לפי סעיף 31;

(6)
הפר תנאי מהתנאים בתעודה שעליו הורה המנהל פי סעיף 23(ג);

(7)
הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

(8)
הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל תעודה במקצוע הבריאות;

25.
קובלנה

נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות או עורך דין, עובד המדינה, שהוא הסמיך לכך (להלן –התובע) כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודה במקצוע בריאות עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.

26.
מינוי ועדות משמעת

(א)
השר ימנה ועדת משמעת לכל אחד ממקצועות הבריאות.


(ב)
ועדת משמעת תדון ותחליט בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 25.


(ג)

(1)
משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;



(2)
בעל תעודה במקצוע הבריאות, שהוא עובד מדינה;



(3)
בעל תעודה במקצוע הבריאות, שאינו עובד מדינה.

(ד)
המנהל ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת.

26א
כהונת חברי ועדת משמעת

השר רשאי לקבוע תקנות לעניין כהונתם של חברי ועדת המשמעת, לרבות לעניין דרכי המינוי, סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה.

26ב
פסילת חבר ועדת משמעת

(1) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למושא פנים בבירור הקובלנה.
(2) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
(3) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, יחליט בה חבר ועדת המשמעת לאלתר ולפי שועדת המשמעת תיתן כל החלטה אחרת.
(4) על החלטת חבר ועדת המשמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה.
26ג
סדרי עבודת ועדת המשמעת


(א)
המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.


(ב)
החלטת הוועדה יתקבלו ברוב קולות חבריה.


(ג)
הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

26ד
הדיון בועדת המשמעת



(א)
ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות אלא אם קבעה אחרת.

(ב)
דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם עורך דינו התייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו.

(ג)
על דיון בדלתיים סגורות כאמור בסעיף זה יחולו הוראות לעניין איסור פרסום, שבסעף 70 לחוק בתי המפשט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, לפי העניין ובשינויים המחויבים.

26ה
סמכויות עזר


לועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה, לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה (להלן – חוק ועדות חקירה); לעניין סעיף 11(ג) לחוק, ועדות חקירה תימסר ההודעה בכתב לנשיא בית מפשט מחוזי והסמכות בטל את הקנס או להפחיתו תהיה מסור לו או לשופט אחר של בית המשפט המחוזי שהנשיא קבעו.

26ו
סדרי דין


שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

26ז
דיני ראיות

ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר.

26ח
פסק דין פלילי

הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק הדין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעותי נגד אותו נקבל.

27
אמצעי משמעת

מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:


(1)
התראה;


(2)
נזיפה;

(3)
קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין);

(3ב)
התליית התעודה עד להשתתפות בהשתלמות או בהכשרה מקצועית שקבעה ועדת המשמעת;


(4)
התליית התעודה או ביטולה.

27א
אמצעים משמעתיים על תנאי

(א)
החליטה ועדת משמעת על התליית תעודה לפי הוראות סעיף 27(4), רשאית היא להורת בהחלטתה שההתליה, תהא על תנאי.

(ב)
שנקבל שהוחלט לנקוט נגדו התליה על תנאי, לא תינקט נגדו התליה כאמור אלא עם כן עבר, בתוך תקופה שנקבע בהחלטת ועדת המשמעת (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הוועדה בהחלטתה (סעיף זה – עבירת משמעת נוספת) וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או אחריה, שנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.

(ג)
תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על תנאי, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

28
העמדת החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור

(א)
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את דבר החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.

(ב)
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע את נוסח ההחלטה שהותר לפרסום על ידי ועדת המשמעת ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרשים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; אלא לבקשת הנקבל, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.

29.
התליית ביניים

(א)
ועדת משמעת רשאית להתלות תעודה של בעל תעודה במקצוע בריאות, שיש לה יסוד סביר להניח שהוא עבר עבירת משמעת או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בסעיף 24(8), לאחר שניתנה לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם היא סבורה כי בהתחשב במהותה , בחומרתה ובנסיבותיה של העבירה, ההגנה על הציבור מחייבת להתלות את התעודה שברשותו, עד לסיום ההליכים בפניה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה, וזאת אף אם טרם הוגשה כנגדו קובלנה בשל העבירה כאמור.

(ב)
לא הוגשה כנגד בעל תעודה במקצוע בריאות קובלנה בשל אותו מעשה שבשלו הותלתה התעודה שברשותו כאמור בסעיף קטן (א), תוך שלושים ימים מיום שהותלתה התעודה, תבוטל ההתליה.

30 ערעור

(א)
התובע ונקבל רשאים, בתוך ארבעים וחמישה ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 27 עד 29, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב בצו החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי ועדת המשמעת.

(ב)
על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון או אם ניתנה רשות לכך בפסק הדין.

30א
שיפוט פלילי ומשמעתי

(א)
הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.

אין הערות, נמשיך בבקשה.

פרק ט: פיקוח על בעלי תעודות במקצועות הבריאות

31.
פיקוח

בעת תעודה במקצוע בריאות יהיה נתון לפיקוחו של המנהל;

(א)
(1)
המנהל רשאי ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל תעודה במקצוע הבריאות כיד להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידו ואת בריאותם של המטופלים, לרבות נסיבות שבהן תחול חובה על בעל תעודה במקצוע בריאות ולהפנות מטופל לרופא בטרם יתחיל או ימשיך בטיפול; הוראות מקצועיות יינתנו לאחר התייעצות בוועדה המייעצת.

(2)
הוראות לפי פסקה (1) יעמדו ולעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיקבע המנהל.

(ב)
המנהל, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מבעלי תעודות במקצועות בריאות להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם.

(ג)
המנהל רשאי לדרוש מבעל תעודה במקצוע בריאות לדווח לו על פרטים שקבע, ולמסור לו כל מידע או מסמכים הדרושים לו לפיקוח לפי חוק זה.

32
דיווח


בעל תעודה במקצוע בריאות ידווח למנהל ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן תעודה במקצוע בריאות, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו המנהל או ועדת המשמעת רשאים לבטל את התעודה שברשותו או להתלותה.

33.
כשירות רפואית

(א)
היה למנהל חשש סביר שבעל תעודה במקצוע בריאות חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מבעל התעודה להתייצב בפני ועדה רפואית שמינה, שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.

(ב)
המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל תעודה במקצוע בריאות לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה.

(ג)
קבעה הוועדה הרפואית כי בעל תעודה במקצוע בריאות אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעסוק במקצועו בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול התעודה, על התלייתה או על התנייתה בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שניתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון טענותיו בתוך זמן סביר.

(ד)
סירב בעל תעדוה במקצוע בריאות לדרישה להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך פרק זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את התעודה שברשות כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל התעודה התראה בכתב על כך.

(ה)
לצורך מילוי תפקידה, יהיו לוועדה הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 26
ה.

תודה. אין הערות, בבקשה להמשיך.

פרק י': עונשין והוראות כלליות

34.
עונשין


העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1)
משתמש בתואר המנוי בטור ב' בתוספת השלישית או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, והו אינו בעל תעודה במקצוע בריאות המנוי בטור א' שבתוספת השלישית, באותו פרט, בניגוד להוראות סעיף 3(א);

(2)
מציג את עצמו כעוסק במקצוע בריאות המנוי בפרטים (1) עד (4) בטור א' שבתוספת השלישית, והוא אינו בעל תעודה במקצוע בריאות המנוי בטור א' שבאותו פרט, בניגוד להוראות סעיף 3(ב);

אני לא מאמין, לימור לבנת הגיע רק להצביע נגד ערבים, הרי לא השתתפת בישיבה, זה מביך, שרת החינוך לשעבר, שיראו חברי הכנסת והאורחים למה מגיעה לימור לבנת לישיבה ה-36 של הוועדה, על מה היא מגיעה? חוק מקצועי, לא פוליטי, אין בו כלום.

כי אני סומכת על ידידי חבר הכנסת אריה אלדד.

אם היית שומעת את הטיעונים לא היית מגיעה, אין בו כלום.

על חברי אריה אלדד, אני סומכת עליו הרבה יותר ממה שאני סומכת.

חבר הכנסת אחמד טיבי, למה אני לא צעקתי כשאתה גייסת את חבר הכנסת אבשלום וילן?

אבשלום וילן היה פה שלוש פעמים, שלי יחימוביץ הייתה פה פעמיים במשך כל הדיונים, ולה זו הפעם הראשונה.

אני מציע כדי לחסוך זמן בסוף, הלא בקשתו של חבר הכנסת דוקטור אחמד טיבי לרביזיה עלתה ונדחתה, רביזיה אפשר לעלות פעם אחת, אז אפשר לבקש כבר מהייעוץ המשפטי, שיינתן כדי לוודא חד משמעית שאי אפשר להצביע שוב על סעיף, על הידע הבסיסי בשפה.

סמוך על הידע שלי בתקנון, אני שומר את הכל לסוף.

אני מציע לקבל כי זה יהיה הדיון בסופו של דבר, בסוף כל הגיוסים המיותרים האלה כי יכולנו להעביר את החוק.

(3) מתחזה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, או משתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראת סעיף 4(א);

(4)
עושה פעולה שיוחדה בתוספת השנייה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראת סעיף 4(א);

(5)
מעסיק אדם שאינו בעל תעודה במקצוע בריאות, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף
5;

(6)
משתמש בתואר מומחה בתחום מתחומי המומחיות שנקבעו לפי סעיף 14, או מציג את עצמו כבעל מומחיות בתחום מתחומים אלה, והוא אינו בעל תעודת מומחה באותו תחום, בניגוד להוראות סעיף 14.

35.
ביטול תעודה במקצוע בריאות

המנהל רשאי לבטל תעודה במקצוע בריאות לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התעודה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.

35א
הוראות מיוחדות לעניין קלינאי תקשורת

המנהל רשאי לתת למי שהוא בעל תואר ראשון או שני בהפרעת שפה ודיבור או בהפרעות שמיעה ממוסד להשכלה גובהה בחוץ לארץ, שהוכר על ידו בהתאם להוראות סעיף 9, תעודת קלינאי תקשורת המוגבלת לתחום הפרעות שפה ודיבור או לתחום הפרעות שמיעה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים בפרט 3 לתוספת הראשונה, ואולם במקום תואר ראשון בהפרעות בתקשורת יבוא תואר ראשון או שני בהפרעות שפה ודיבור או תואר ראשון או שני בהפרעות שמיעה, לפי העניין, בתעודה כאמור, יקבע המנהל, את הפעולות הייחודיות שבהן רשאי בעל התעודה לעסוק.

37.
ביצוע ותקנות

(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבל תעודה במקצוע בריאות, בעד בחינות שקבע המנהל ובעד השתלמויות או הכשרות מקצועיות.

(ב)
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקין תקנות לעניין הצגת תעודה במקצוע בריאות על ידי בעל התעודה במקום עיסוקו, לפי כללים ותנאים שבקבע.

38
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים


בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה בפרט 21 בסופו יבוא;


"(24) החלטה של המנהל לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008".

39.
תיקון חוק זכויות החולה


בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בסעיף 1 -

(1)
בהגדרה "מטפל", אחרי "פסיכולוג", יבוא "מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי דיאטן,";


(2)
אחרי הגדרה "מצב חירום רפואי" יבוא:

40
תחילה

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן –יום התחילה), למעט הוראות סעיפים 3 עד 5ד, 5ה, 14ג ו- 34, שתחילתן שנה מיום התחילה.

אני רוצה להקריא את סעיף 2 שנפל,


(2)
אחרי הגדרה "מצב חירום רפואי" יבוא:

מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי דיאטן כמשמעותם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות התשס"ח 2008.

סליחה, כאן צריך תיקון שצריכים להתאים את התואר של קלינאי תקשורת לתואר כפי שתוקן, זה היה התואר הקודם לפני שהיתה הפרדה בין שפה ודיבור וקלינאי תקשורת שמיעה, כעת יש רק קלינאי תקשורת.

זה נמחק, נשאר רק קלינאי תקשורת.

זה בסדר.

41.
הוראות מעבר


(א)
בסעיף זה -



"מקצוע בריאות" – מקצוע מהמקצועות המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה;

"תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות" – לרבות תעודת הכרה זמנית שהיתה בתוקף ביום ט"ו בתמוז תשס"ה (22 ביולי 2005).

(ב)
מי שהיתה בידו ערב תחילתו של חוק זה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות שנתן לו המנהל, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה אף אם לא מתקיימים בו כל תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה ומתקיימים בו התנאים האמורים בפסקאות (1)(2), (4) ו0 (5) שבסעיף 6.

(ג)
מי שעסק בישראל במקצוע בריאות, בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב תחילתו של חוק זה, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6, למעט התנאים לעניין הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 6(3), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

סימנתי את הנושא של חמש שנים, יש סעיף קטן (ה) שמדבר על מי שעסק במקצוע שאין לו תואר במקצוע הבריאות, כאן הוועדה החליטה להגמיש את התנאים משבע שנים לחמש שנים, הוא עדיין צריך לעבור בחינות וכדומה, מה שיצא, בסעיף קטן (ה), יש אפשרות לתת תעודה למי שעסק במקצוע הבריאות אבל אין לו תואר מקצוע אלא לעבור בחינות מיוחדות ולקבל תעודה. בסעיף קטן 5(ג) אנחנו מדברים על מי שיש לו תואר במקצוע והוא עסק במקצוע חמש שנים וגם ממנו אנחנו דורשים בחינות, השאלה היא אם כבר הגמשנו את הדרישות שם אם אין מקום להגמיש כאן את הדרישות לגבי מי שהוא עוסק במקצוע ויש לו תואר ולפטור אותו מהבחינות?

בשום פנים ואופן לא.

אדם שיש לו תואר ועד היום הוא לא היה צריך בחינות, עד היום לא היה צורך.

מה ההצעה החלופית, ושל מי היתה?

ברגע שקבענו שלאנשים שיש להם חמש שנים ועסקו במקצוע ואין להם תואר, להם אנחנו נותנים גם אם הם עסקו חמש שנים, בתחילה היה שבע, ואנחנו נותנים להם להיכנס למקצוע במה שאנחנו קוראים מסלול ירוק, בסעיף קטן (ג) מדברים על אנשים שיש להם תואר.

ב-(ה) יש להם בחינה.

ברור, השאלה אם פה כתבנו חמש, האם אין מקום להגמיש את התנאים?

אני הייתי מקבל כאן את עמדתו של משרד הבריאות, של דוקטור אמיר שנון.

שיישאר חמש שנים.

מדוע אדם שסיים תואר, נניח בריפוי בעיסוק, עובד במקצוע ארבע שנים, המשמעות היא שמחר הוא יצטרך לעבור בחינות כתנאי לקבל תעודה.

משנת 2004 אנחנו כבר לא מעניקים תעודות, אנחנו עוד מעט ב- 2009, כך שכל מי שבשנת 2004 זה כבר חמש שנים.

בגלל זה הורדנו לחמש שנים.

זה נשאר חמש.

(ד)
מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק במקצוע בריאות בישראל ערב תחילתו של חוק זה, ומתקיימים בו כל תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 6(3), זכאי לקבל תעודה זמנית במקצוע בריאות, וזו תהיה בתוקף במשך שנה וחצי מיום התחילה (בסעיף זה – תעודה זמנית); השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת; לעניין חוק זה, דין תעודה זמנית במקצוע בריאות כדין תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, בכדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין היתר, בהשכלות ובניסיונו המקצועי של המבקש.

(ה)
המנהל רשאי לתת תעודה במקצוע בריאות למי שעבד במקצוע בריאות בישראל בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב תחילתו של חוק זה , ולא היתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, אף אם לא מתקיימים כל תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 6, אם הוכיח השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה בתוך שנתיים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות), ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף 6, למעט התנאי שבפסקה (3) בסעיף האמור, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימוד במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה.

(ו)
המנהל רשאי לתת תעודה במקצוע בריאות למי שערב תחילתו של חוק זה החל לימודיו במסלול לימודים מוכר, אם לא מתקיימים בו כל תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6, אם סיים את הלימודים במסלול המוכר עד תום ארבע שנים מיום פרסומו של החוק, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות), ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 6, למעט התנאי הקבוע בתוספת הראשונה, לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מים סיום הלימודים; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה.

בסעיף קטן זה – "מסלול לימודים מוכר" – לימודים במוסד לימודים ולפי תכנית לימודים, שלבוגריו הוקנתה תעודת הכרה במעמד מטעם המנהל, לפי הכללים שקבע המנהל ושהיו נהוגים עד ליום ט"ו בתמוז התשס"ה ( 22 ביולי2005).

"תואר אקדמי ראשון במקצוע בריאות" – התואר האמור בפסקה (1), בפרטים 1, 2, 3
(א) עד (ג), ו-4, לפי העניין.

42
חובת התקנת תקנות ראשונות


תקנות ראשונות לפי סעיף 5, 12, ו-13 יתקנו עד ליום התחילה.

אין הערות, אבקש להמשיך.

תוספת ראשונה

(סעיפים 2 ו-6)


טור א'

מקצוע הבריאות
טור ב'

תנאי כשירות
טור ג'

תעודות מרפא בעיסוק

1
ריפוי בעיסוק
(1) תואר אקדמי ראשון בריפוי בעיסוק או תואר אקדמי שני בריפוי בעיסוק שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוכר על ידי המנהל, בהתאם להוראות סעף 9, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי רשאון בריפוי בעיסוק;

(2) הכשה מעשית במשך תקופה שנקבע בתקנות;

(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל
תעודת מרפא בעיסוק

2
פיזיותרפיה
(1) תואר ראשון אקדמי בפיזיותרפיה או תואר שני אקדמי שני בפיזיותרפיה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוכר על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף 9, כתואר שווה ערך לתואר אקדמי ראשון בפיזיותרפיה;

(2) הכשה מעשית במשך תקופה שנקבע בתקנות;

(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל
תעודת פיזיותרפיסט

3
טיפול בהפרעות בתקשורת
(1) תואר ראשון אקדמי בהפרעות תקשורת;

(2) הכשה מעשית במשך תקופה שנקבע בתקנות;

(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל
תעודת קלינאי תקשורת

4
תזונה - דיאטנות
(1) תואר ראשון אקדמי ראשון בתזונה;

(2) הכשה מעשית במשך תקופה שנקבע בתקנות;

(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל
תעודת תזונאי-דיאטן


תוספת שניה

(סעיף 4)

ייחוד פעולות

תוספת שלישית

(סעיף 3)

ייחוד התואר

טור א'

מקצוע הבריאות
טור ב'

תואר ייחודי

ריפוי בעיסוק
מרפא בעיסוק

פיזיותרפיה
פיזיותרפיסט

טיפול בהפרעות בתקשורת
קלינאי תקשורת

תזונה - דיאטנות
1. תזונאי

2. דיאטן

אני משמש כיושב ראש הלשכה למקצועת בריאות משלימים ומייצג מספר עמותות בתחום הרפואה המשלימה, בינהם הומופאתיה, רפלקסולוגיה, פלדנקרייז, אלכסנדר, מקצועות העיסוי, אני מבקש לומר את הדברים הבאים, אנחנו מבינים את החשיבות של הסדרת המקצועות הפרה רפואיים ומברכים על כך, יחד עם זאת אני מבקש בשם אלפי המטפלים בתחום הרפואה המשלימה, לקחת בחשבון שתהליך החקיקה הזה לא יפגע בעתיד בחופש העיסוק של המטפלים בתחום של הרפואה המשלימה וזכות הציבור לבריאות חופשית.

תודה רבה.

נתבקשנו להתייחס לעניין של רביזיה לאחר רביזיה, ביקשתי מעורך הדין ארבל אסטרחן שהיא יועצת משפטית של ועדת הכנסת לבדוק את התקנות.

אני מבינה שהיתה רביזיה על סעיף מסוים וכעת הולכים לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית, אם יאושר החוק כפי שהוא ולאחר מכן תתבקש רביזיה, על החוק כולו, והרביזיה תתקבל אני חושבת שזה הופך את החוק כולו לפתוח.

טכנית, הוא יודע שזה מה שהתכוונתי לעשות.

ואז אפשר לעשות רביזיה על רביזיה.

לא רביזיה על רביזיה, החוק כולו יהיה פתוח ואז יהיה אפשר לעשות הכל, אפשר לבטל סעיפים שקודם אישורו אותם ואז אפשר לעשות הכל.

אפשר לבטל את החוק גם. תראו על מה פרופסור אריה אלדד רוצה לבטל את החוק, על השפה הערבית שהיא שפה רשמית במדינת ישראל.

תראו על מה דוקטור אחמד טיבי רוצה לבטל ולפתוח את החוק.

אני רוצה שזה יהיה חשוב.

החוק הזה הוא חוק שבא להסדיר.

באילו מקצועות ברפואה אין סעיף כזה? מה יותר מסוכן, שרופא שלא יודע עברית מטפל בחולים או פיזיותרפיסט אתיופי, ערבי או רוסי שמטפל בקהילה שלו?

אין ספק שרופא צריך לדעת עברית, אין שום ספק.

חבר הכנסת אחמד טיבי, שאלה לי אליך בניחותא, אני מבקש לדעת אם מטפל שאיננו יודע את השפה, צריך לקרוא כפי שנאמר פה קודם, מסמכים המתייחסים למחלה והם כתובים בעברית, איך פותרים את הבעיה הזאת לדעתך?

אני מדבר גם על הגינות, סוכם בהכנה לקריאה ראשונה, אחרי שהצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד עלתה, היתה הצבעה והיא נפלה, שההצעה שלו תידון כהסתייגות במליאה, עכשיו אני מדבר על משהו שהוא פרלמנטרי, זה היה הסיכום, לא מפרים סיכומים, אגב יש אנשים שמפרים סיכומים, אני לא מפיר סיכומים, עכשיו ראה חבר הכנסת אריה אלדד שבאופן רגעי יש שניים, שכחתי שאני לא יכול להצביע, שכחתי מרוב שאני נמצא פה כל הזמן, ולכן זה עבר ברוב של שניים נגד אחד.

אני חושב שמן הדין לאפשר לחבר הכנסת אריה אלדד לעלות את הצעתו, ואתה אדוני היושב ראש אני מבקש ממך לכבד סיכומים שהיו בוועדה, אפשר לבדוק את הפרוטוקול, ואת זה לא מכחיש אריה אלדד, ולאפשר שדווקא הסתייגותו של אריה אלדד תעלה במליאה, שהתהייה הסתייגות של אריה אלדד במליאה בעניין הכרת השפה העברית כשפה בסיסית, אני חושב שפיזיותרפיסט ממוצא רוסי, עולים מברית המועצות, אתיופים וערבים יכולים להיפגש, זה מקרים בודדים בלבד, אגב, בודדים בלבד לא יותר, ולכן אין להקשות על אנשים או שבאים מחוץ לארץ או לערבים מכאן, בסעיף הזה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, ביקשתי ממך לענות על השאלה שלי וענית על דברים אחרים, אני חוזר, אם מטפל שאינו מסוגל לקרוא את השפה העברית צריך לטפל לפי מסמכים שכתובים בעברית, איך אתה פותר את הבעיה הזאת?

אדוני כמעט ואין מצב כזה.

לגבי סיכומים, דוקטור אחמד טיבי מציג שלא כהלכה את הסיכום שהיה בינינו, אמרתי שאם, בהצבעה שהיתה במליאת הוועדה בנושא שלי ההערה על העברית לקראת ההכנה לקריאה ראשונה, אני אקבל את מה שהוועדה אומרת באותו שלב ואני אשוב ואעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית ולכן זה מופיע בטקסט הראשי של החוק כפי שבקשתי שיהיה, וכך נהגתי, לא שיניתי דבר ממה שסיכמתי.

שואל דוקטור אחמד טיבי איך יכול להיות שלגבי רופאים אין הערה כזאת ולגבי מקצועות אחרים יש ואנחנו רוצים שזה יהיה פה, אני גם אכניס תיקון בפקודת הרופאים, אבל זה לא הנושא עכשיו, נכון שכל מקצוע בריאות בארץ ישראל יידרש לידע בסיסי בשפה ששמונים אחוז מהאוכלוסייה היא השפה היחידה שלהם, לא יכול להיות שנתיר למישהו לטפל בחולים כשהוא לא מסוגל לתקשר באופן בסיסי עם שמונים אחוז מהאוכלוסייה, ולכן זה החוק כפי שצריך להיות, אם דוקטור אחמד טיבי סבור אחרת צריכה להיות הסתייגות לעניין הזה שאומרת שגם אם אדם שלא יודע עברית הוא יכול לקבל תעודה, מבחינתי זה לא יעלה על הדעת.

אני חושב שזה סתם ויכוח, כדי לפגוע באוכלוסייה מסוימת, אני מתנגד לכל מה שאמרת, אני חושב שהידע הבסיסי נמצא עם רובו המכריע של האנשים המקצועיים האלה, אבל התעקשותו של חבר הכנסת אריה אלדד על הנושא בניגוד לסיכום שהיה עם דוקטור אחמד טיבי, נדמה לי שהוא רוצה לפגוע באוכלוסייה מסוימת ולכן אנחנו מתנגדים להערות שלו, אנחנו חושבים שזו פגיעה גם בקבוצות אחרות ולא רק בערבים גם ברוסים וגם באתיופים, יתכן ויהיו עשרה אנשים כאלה, אבל הוא פוגע בהם.

רבותיי, אני מבקש.

כשרת חינוך, לא רצית שיהודים ילמדו ערבית, פשוט מאוד.

זה פשוט לא נכון, זה שקר גס, ממש לא נכון, זה קשקוש.

חבר הכנסת וואסל טאהא, בבקשה, אני מבקש גם את חברת הכנסת לסדר.

אדוני היושב ראש, בסך הכל זה נכון שישראל היא ארץ קולטת עליה, אי אפשר להתעלם מזה שיש כאן בארץ קצת יותר משניים עשר אלף עולים מחבר העמים שהגיעו, מה לעשות העברית היא לא שפת האם שלהם.

על המרפאים ולא על המרופאים.

אני מדבר גם על המרפאים, מה לעשות ארץ שיש בה אנשים ששפת האם שלהם, אני גם לא מתבטא תאמין לי כמו אריה אלדד מבחינת השפה, מה לעשות העברית היא לא שפת האם שלי, לכן אני חושב שלקבוע בחוק שהשפה העברית צריכה להיות בסיסית, היא אומנם חשובה, אבל אני חושב שלקבוע את זה בחוק זה לא נכון, אולי בתקנות, אולי בהסתייגויות, אבל לא בחוק.

אני חוזר ואומר יש כאן שניים עשר אלף עולים, אני אומר לך שהם עוסקים בתחומי הפרה רפואיים, ואנחנו יכולים לומר , אם גם מחר יקבעו לנו רק מי ששפת אמם עברית וכן הלאה, בעיניי זה דבר מסוכן, זה דבר פסול, וזה לא נכון, זה לא נכון גם אם עמדת משרד הבריאות היא תהיה כזאת שיש בה נימוקים מקצועיים, אבל צריך לפתור את הבעיה. אני אומר משהו אחר, תפתחו אולפן לרופאים בבית החולים, מה רע. אתם לא יכולים לבוא ולחסום את האנשים שעסקו, זה המקצוע שלהם בזה הם עסקו בחוץ לארץ, במקום שאנחנו כארץ קולטת עליה אנחנו נעודד את האנשים שיעבדו אנחנו רוצים להפוך אותם למובטלים.

איך יכול מרפא בדיבור לטפל בחולה?

אל תקבע בחוק שהוא לא יכול לעמוד בזה.

הוא יקבל תעודה שמאפשרת לו לעסוק במקצוע.

אבל הוא לא יעסוק במקצוע.

למה שהוא לא יעסוק מקצוע?

חברות הכנסת לימור לבנת, שלי יחימוביץ, אתן רוצות לומר משהו.

אני אומר משהו בקצרה, אני דוחה לחלוטין את דבריו של חברת הכנסת אריה אלדד ושל השותפים אליו, להכניס תנאי כזה, זה לא קיים בשום מקצוע אחר, על אותו משקל אפשר לשאול איך מטפל דובר עברית יטפל בעולה חולה מרוסיה, יטפל בדובר אמהרית, יטפל בערבי ישראלי, עשרים אחוז מתושבי מדינת ישראל, איך זה מסתדר? אני לא מבינה? אני לא מצליחה עם כל מאמציי להבין.

דוקטור אחמד טיבי, כמה היום במציאות בשטח, אני רוצה שכל החברים כאן בוועדה, תמונת מצב היום, כמה היום ישנם מטפלים בפועל, שבעצם מטפלים ונמצאים שפת האם שלהם הראשונה היא לא עברית, והם יהיו בעצם הקורבנות אם הסעיף הזה יתקבל, מישהו יכול לתת לנו מדד על הנושא הזה?

בדיוק הנקודה שהעלתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ היא נקודה חשובה ביותר והיא תוקפת את הסעיף הזה, אני לא מבקש מחבר הכנסת אריה אלדד את הזכות שלו לעלות את זה כהסתייגות במליאה כפי שהיה סיכום והוא מופר כאן ברגל גסה, הוא מופר כאן ואני מבקש לחזור לפרוטוקול אדוני, ומי כיושב ראש הוועדה צריך לקיים הבנות והסכמים, אבל מה? מותר להפר הסכם, מותר להפר הסכם, אני לא נוהג להפר הסכמים, היה ניצול רגע שיש שניים נגד אחד, והיושב ראש יצטרך לקבל את ההסתייגות וזה לגיטימי, לגבי ההסתייגות של אריה אלדד, אני אומר שנניח.

לא הסתייגות, זו היתה לשון החוק.

לא, היו כאלה שלא היו קודם, עלתה הסתייגות בקריאה ראשונה והיא נפלה ברוב של חמש נגד שלוש.

סוכם שיעלו שתי גרסאות.

זה נאמר אז, אני אעלה את זה.

לא, אתה אמרת שאני הפרתי הסכם וזה לא, אמרתי שיעלו שתי גרסאות, זה לא בסדר.

תגיד את זה כשאני אסיים. זה נפל ונאמר אז, ואני הסכמתי שזה יעלה כהסתייגות וזה מופיע בפרוטוקול בהכנה לקריאה ראשונה, אני מבקש לחזור לזה, אבל אין כאן שום סעיף פוליטי, זה חוק מקצועי, רפואי שבא לשרת את אלפי האנשים לא רק היהודים ולא רק את הערבים, אגב לליכוד יש רק נציג אחד? חבל שהוא לא ראובן ריבלין, אולי אני אצליח לשכנע אותך, אני מבקש לשכנע אותה אני לא מרים ידיים, לכן אדוני היושב ראש אני מבקש שההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד תעלה כהסתייגות במליאה, ושם המליאה תכריע, מדובר בפגיעה בעשרות מקרים של אתיופים, רוסים וערבים, זה לא יהודים וערבים כאן, אני מבקש שאף אחד לא יעביר את זה למהלך הזה או לכיוון הזה.

בכמה מדובר?

אני לא יודע בכמה מדובר, אפילו אם מדובר בשניים שלושה מקרים, אגב ברפואה אין סעיף כזה.

תודה.

אנשי משרד הבריאות אומרים את ההפך.

היה להם את מלוא הזמן להעיר את הערותיהם על כל פרק, בכל פרק אני עשיתי הפסקה כדי להעיר הערות, אני מבקש אנחנו כעת נעבור.

אבל אדוני אני רוצה להשיב על מה שנאמר כאן, נאמר שאני הפרתי הסכם.

אתה יודע שיגיבו על מה שתגיב.

עדיין נאמר שאני הפרתי הסכם אבל ההגינות מחייבת לבוא ולהציג את תמונת הראי של הדבר הזה, זו לא היתה שום הפרת הסכם, אני אמרתי שמה שעובר בקריאה ראשונה עובר למליאה כך ויוצגו שתי גרסאות להצבעה במליאת הוועדה, וכך עשינו, לא כהסתייגות שלי אלא כשתי גרסאות, זה מה שעלה היום, היתה הצבעה ובהצבעה התקבלה הצעתי, היתה רביזיה של חבר הכנסת אחמד טיבי, הרביזיה נפלה ועכשיו הוא מבקש לערוך רביזיה נוספת על כל החוק כולו כדי לפתוח את כל הסעיפים. אבל בוודאי לא היתה שום הפרת הסכם מצידי כיושב ראש וועדת המשנה במשך שנתיים, איש לא האשים אותי בהפרת הסכם.

סליחה, כיושב ראש הוועדה, לא וועדת המשנה, לא הובא לידיעתי עד כה שום סיכום שהיה בין חברי הכנסת.

לא צריך סיכום בכתב אדוני היושב ראש.

בסדר, אבל לא הובא לידיעתי שום סיכום שנעשה, וזכותה של הוועדה לדון בכל ההצעה או בכל חלק מההצעה, ועלו פה ההסתייגויות ולמרות שהוגשה רביזיה והרביזיה נפלה, כעת אני מבין שאתה רוצה להביא לכך ,הצעת רביזיה על כל החוק, בסדר.

אולי אני לא רוצה?

לכן אני מבקש, בואו נפסיק את הויכוח על הנושא הזה ונתקדם, אני מבקש להצביע.

הערה על מה שנאמר פה קודם, אני מבקשת לפרוטוקול, נאמר שביטלתי שיעורים בערבית ושאני התנגדתי להוראת הערבית. הואשמתי כאן בדבר שהוא חסר כל שחר, זה שקר גמור ואני מבקשת לפרוטוקול לומר, זה חשוב אין לזה שום בסיס וזה שקר גמור, לא ביטלתי שיעורים בערבית, לא ניסיתי לבטל שיעורים בערבית, לא ביטלתי שיעורים בערבית, לא התנגדתי לכך שהיהודים ילמדו ערבית ההפך הוא נכון, אני חושבת שצריך ללמוד ערבית, כך חשבתי גם בהיותי שרת חינוך, ואני רוצה לומר את הדברים כי הואשמתי בדבר שהוא שקר גמור.

תודה רבה, אבקש את הייעוץ המשפטי בבקשה.

אנחנו סיימנו בעצם את הקראת החוק, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות שאינן קשורות לויכוח שמונח כרגע על השולחן, השאלה אם מישהו מחברי הכנסת שהגיש את ההסתייגויות רוצה לעמוד עליהם, חבר הכנסת אחמד טיבי אתה גם הגשת הסתייגויות לוועדה.

במליאה.

אתה מוותר עליהן? חלקן כבר לא רלוונטיות, הסתייגות דיבור.

גם אני ביקשתי הסתייגות דיבור.

אני מבקש, לגבי ההסתייגויות של חבר הכנסת רן כהן למליאה.

אני מבקשת הסתייגות דיבור.

גם שלמה (נגוסה) מולה מבקש הסתייגות דיובר.

אני מבין שנצטרך כמה ישיבות.

כל סיעת בל"ד מבקשת הסתייגות דיבור.

גם אני מבקשת הסתייגות דיבור.

כל חברי הכנסת שמבקשים הסתייגות, רק הצעות שנומקו בוועדה עולות למליאה.

רבותי אנחנו מעלים להצבעה את כל החוק לקריאת הצבעה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש לפני שאנחנו מצביעים לעבור על הרשימה ולקבל את בקשת השמות מי מחליף את מי.

אני את יורם מרציאנו.

אני את רן כהן.

את משה כחלון.

אתה את מרינה סולודקין?

כן, ויש לך את חבר הכנסת משה כחלון.

תרשמי את כולם.

אני את דוד אזולאי.

אני חברה.

תודה, אנחנו עוברים להצבעה על כל הצעת החוק, מי בעד?

הצבעה

אין נמנעים

אני קודם כל מבקש בנוגע לרביזיה.

אוקיי, מי בעד הרביזיה של חבר הכנסת אחמד טיבי?

הצבעה

6 בעד

3 נגד

הרביזיה התקבלה.

הרביזיה היא רק על סעיף אחד.

ההצבעה היתה על רביזיה, על החוק.

זאת אומרת שאנחנו במצב שהחוק טרם אושר לקריאה שנייה ושלישית.

החוק פתוח לדיון אפשר להתחיל עם הקראת החוק.

אני מבין שכל הבקשה בחוק שהרביזיה התקבלה.

על זה דנו והרביזיה לא עברה.

רבותיי, המשך הדיון יהיה ביום אחר, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15