PAGE
11
ועדת החינוך, התרבות והספורט

24.12.07

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 328

ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ט"ו טבת תשס"ח (24 בדצמבר 2007), שעה 11:00

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מכות בבית אבות,



של חבר הכנסת אלחנן גלזר.



2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): משחק אינטרנט שבו השתתפו מאות ילדי/ם



המורה כיצד להכות קשישים עד זוב דם, של חבר הכנסת מוחמד ברכה.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

מוחמד ברכה

שמואל הלפרט

עבאס זכור

שרה מרום

אלחנן גלזר

מר רוני דיין - מנהל אגף יישומי מחשב בחינוך, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

אליזבט גלאון - ממונה על נושא אינטרנט בשפ"י, משרד החינוך

דורית בכר - מפמ"ר מידענות אכיפה וערכים ברשת, משרד החינוך

ליאת בדיחי אייל - מדריכה במדעי המידע, משרד החינוך

פנינה בן שלום - דוברות, משרד החינוך

בלה שניידר - מינהל תיקשוב ומערכות מידע

איציק סימון - קצין נוער, המשרד לבטחון פנים

גונן ירום - המרכז לועדת שרים למאבק באלימות

יהודה סקר - ארגון הורים

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

יהודית גידלי

אתי בן שמחון

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מכות בבית אבות, של חבר הכנסת אלחנן גלזר.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): משחק אינטרנט שבו השתתפו מאות ילדים

המורה כיצד להכות קשישים עד זוב דם, של חבר הכנסת מוחמד ברכה.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


אני רוצה לברך את חבר הכנסת מוחמד ברכה על כך שהציע לנו לטפל בנושא כאוב וקשה. לא מדובר על נושא האלימות בכללותו, גם עכשיו טיפלנו באלימות במגרשי הספורט. יש גם גזענות או אלימות, לכן מערכת החינוך צריכה לקחת את חלקה בעניין הזה, ולטפל ספציפית, אחרת נגלוש לנושא הכללי של האלימות ולא נפתור שום דבר.


דובר ספציפית על משחקים באינטרנט, נותנים מכות לקשישים וזוכים במשחק. הנושא חשוף להרבה מאוד גורמים והרבה ילדים משתתפים, ודאי אחר כך אי אפשר להתפלא שהילדים יוצאים החוצה ורוצים ליישם את מה שלמדו באינטרנט.


אין ממשרד המשפטים נציגים פה, הם אישרו ולא הגיעו.


נשמע את משרד ביטחון הפנים, ואת משרד החינוך. אני רוצה לברך אתכם שקיבלתם חוק חשוב היום במשרד החינוך, אני בטוח שכולם צוהלים ושמחים לעניין.


אני רוצה לשמוע קודם כל את היוזם של הדיון המהיר, חבר הכנסת מוחמד ברכה.

תודה אדוני היושב ראש, כמובן שהנושא שעומד על סדר יומה של הועדה הוא קצה של תופעה הרבה יותר רחבה, בכל מה שנוגע להתעללות והתנכלות. כמובן, לא נוכל בישיבה הזאת, אלא אם היושב ראש יחשוב שיש מקום לדיון מרחיב בכל התופעה של אלימות כנגד נשים. אמנם, זה לא רק עניין של ועדת החינוך, יותר של ועדת העבודה והרווחה, אבל אין ספק שהכנסת צריכה להידרש לכל היחס המחפיר לקשישים.

זה לא פחות ועדת חינוך, זאת לא רק בעיה של הקשישים, הבעיה היא של מי שמכה אותם.

ועדת הפנים של אכיפה והגנה, זה ועדת העבודה והרווחה של קשישים ומצבם הרעוע, זה

ועדת חינוך, זה כל הבית, אין מה לעשות.


למשל אתמול ברדיו אחד השדרים אמר בעקבות מה שהוא שידר על תקיפת קשישה, שהוא מייעץ לקשישים לא לפתוח את הדלת, להיזהר, ולא ללכת עם ארנק עם הרבה כסף וכו', כאילו שזה נתון וצריך פשוט לחיות עם זה, זה גורל מהשמיים ואין שום דבר לעשות.


ברמה הערכית, ברמה החברתית, ברמה אנושית זה מחפיר. למרבה הצער, אין נתונים, אני לא יודע אם למשרד ביטחון פנים יש, אבל למשטרה יש נתונים מדויקים על היקף התופעה. מדובר בעולם על כ-4%-8% מכלל האוכלוסייה של הקשישים שעומדת בפני התעללות בצורה זו או אחרת. להתעללות יש רמות שונות, תקיפה פיזית, ניצול מיני, ניצול כספי וכו', נוכל להרחיב בהזדמנות אחרת.


אין ספק שהתופעה היא תופעה שמחייבת זעקה, ההתנהלות וההתנהגות של רשויות המדינה כדי להגן על אותם אנשים שנשאו את החברה על כפם במשך שנים רבות לא עונה על הדרישות, ועכשיו הם זקוקים לסעדה של החברה ולא מקבלים, אלא להיפך, עומדים בפני התקפות כאלה.


נושא הדיון הישיר הוא אותו משחק באינטרנט שהופיע באתר "נענע", אבל כנראה שהוא קיים גם במקומות אחרים תחת הכותרת - מכות בבית אבות. במשחק הזה עובד שם שמארח את חברתו במוסד, בבית אבות, והוא רוצה לעשות לה סיור על סיגאווי - קורקינט ממונע שמסתובבים בו בשדה התעופה. הוא רוצה לעשות סיור לחברה שלו, אבל יש כל מיני מנוולים שמפריעים לו בדרך, הכוונה לקשישים, ומבקש מאחד החברים שלו לפנות את הדרך. החבר שלו הוא השחקן באינטרנט, שאמור לפנות לו את הדלת, להעיף אותם עד זוב דם. אחד הילדים מעיד שאחרי כל משחק כזה, הוא מרגיש מאוד רגוע.


זה דבר איום ונורא, בלתי נתפס ולא מתקבל על הדעת, ולכן חשוב שוועדת החינוך תידרש לנושא. יש מקום לבוא בדין ובענישה עם מפיצי משחקים כאלה. יתקן אותי נציג המשטרה אם אני טועה, אבל לפי מיטב ידיעתי יש רק שישה אנשים במשטרה שמטפלים בכל מה שקשור לעבירות באינטרנט ואלימות באינטרנט.


אני חושב שבהתחשב בהיקף "הצריכה" של האינטרנט, אני חושב שזה פשוט מספר זניח של אנשים שלא יכולים לתת הגנה חברתית והממלכתית המתאימה לילדים וגם כן למבוגרים.


אני רוצה להודות ליושב ראש שהעמיד את הנושא לדיון במהירות כל כך גדולה, ואני מקווה שבעקבות הדיון נצא במסקנות שיקדמו את המלחמה באלימות נגד הקשישים.

נשמע את הגורמים השונים, ולאחר מכן נציע הצעות אופרטיביות.


בבקשה, חבר הכנסת גלזר.

אני רוצה להתנצל בפני הוועדה המכובדת הזאת. כיודע לכם, אני חבר בוועדת הכספים, והמלחמות שם נמשכות מאתמול בלילה ועד היום לא נגמרו.

גם שם זה לא מלחמות, זה ויכוחים.

אני כמובן שותף לכל מה שנאמר פה חברי, חבר הכנסת ברכה. אני מתפלא איך משחק מבחיל כל כך מגיע לאתר מרכזי כל כך. זאת הזדמנות לבדוק אם יש רגולציה ופיקוח על המערכת עצמה בנושא התוכן של האתר, ואם אין כדאי שתשימו דבר כזה כי זה סממן של חברה חולנית, וכמובן אהיה שותף לכל הנסיונות שמקרים כאלה לא יחזרו אלינו. תודה.

תודה.


ארצה לשמוע את משרד החינוך.

לצורך העניין ראוי היה להביא איש מחשב.


אני מייצג את מחלקת הנוער, יש שילוב של דברים שגם במשטרה אנחנו עושים את הדברים בצורה משולבת. למה הכוונה, אנחנו רואים מסרים פוגעניים שמועברים באינטרנט, או שילדים כבר צופים בהם, כמובן שהראשונים שנכנסים למערכה הם יחידות הנוער מכל רחבי הארץ. אנחנו מקבלים שרות, כל יחידות הנוער מקבלות שרות מאותם אנשי מחשב שנותנים לנו את השרות המקצועי של חקירת המחשב. לצורך העניין, יש בחוק הגדרה, שמי שמבצע את החקירות האלה זה חוקר מחשב מיומן, ולכן הוא נותן לנו את השירות הטכנולוגי של חקירת פשעי המחשב.


למרות שהיחידה הזאת היא אכן קטנה, אני לא בא לגונן עליהם, אני לא יודע בדיוק את המספרים, היחידה קטנה.

בין ששה לשבעה אנשים.

אני לא יודע בדיוק את המספרים המוחלטים.

יש שבעה אנשים בכל מטה הארצי בכל הארץ.

אין לי מספרים מדויקים.


אין ספק שצריכים להגדיל אותה, לאור ההתפתחות הטכנולוגית שיש בציבור, וחשיפת קטינים לאינטרנט, כמובן שצריך להגדיל את היחידה.


לעניין עבירות שמבוצעות כנגד קשישים, המסר שלנו במחלקת נוער להילחם בתופעה עד חורמה. הלכה למעשה, אני יכול לתת דוגמה מהשבוע שעבר לגבי אירוע שהיה בעיר חדרה, שבו היו מעורבים שלושה קצינים, הם נעצרו בחקירה מאומצת של התחנה, הובאו לדין בתקופת הזמן המיידי.


זאת אומרת, אנחנו כמשטרה נותנים לזה אכן דגש, אנחנו ערים לתופעה, ומשקיעים את כל המשאבים שיש לנו לעניין הזה.


מבחינת עניין ההסברה, אנחנו שותפים כמחלקת נוער ליום האינטרנט הבינלאומי ביחד עם משרד החינוך, שם מעבירים מסרים לכל מוסדות החינוך. שוטר שנכנס לכל כיתת ילדים ומעביר מסר בנושא של סכנות בהיחשפות לרשת האינטרנט על כל המשמעויות שיש בנושא הזה.


לעניין האתר הספציפי הזה, מכות בבית אבות, אני אעביר את תוכן הדברים, ואת תוכן הישיבה הזאת ליחידת אנשי המחשב, ואעקוב אחר הדברים לראות איך מתקדמת החקירה.

לא עברתם על זה כבר?

יכול להיות שזה עבר אליהם, איני לא יודע.

אנשי האתר הודיעו שהם הורידו את המשחק הזה מהאינטרנט.

ירד.

זה עדיין לא מוריד מהאחריות.

אכן כן, נבדוק את האפשרות. הנושא יועבר ליחידת המחשב, ואני כמובן יעקוב אחר העניין.

בעבר טיפלנו בזה בהקשרים שונים, בוועדה לזכויות הילד עם סוזי ברוך, ועם אנשי האינטרנט שלכם, מהם הכלים שיש ברשותכם בכל זאת היום, על דבר ספציפי שתיאר פה חבר הכנסת ברכה, ה אתם יכולים לעשות בנושא של אכיפת החוק בנושא הזה?

כמובן אנחנו יכולים לאכוף את החוק הקיים. אני לא יודע בדיוק את הניסוח הספציפי של החוקים שקיימים בנושא הזה. אני יודע שבנושאים נוספים יש לנו כללים מאוד ברורים,למשל כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, בנושא של מסרים פוגעניים שעוברים לקצינים.


לגבי האינטרנט, אני לא יודע עד כמה עד פקודת החוק נוגעת לנושא של אינטרנט.

משרד החינוך, בבקשה.

אנחנו פה מספר נציגים שיציגו את הפעולות כל אחד ביחידה שלו, כדי לסייע במניעה של תופעות שליליות כפי שנאמר.


אני רוצה לחזק את הנאמר פה בנושא של הרגולציה, מכיוון שמדובר פה בחברה שהיא רשמית, קיבלה רשיון מהמדינה לשווק תכנים, או ליצור ערוץ שיווק של תכנים לציבור. אני חושב שצריך לנקוט דרך משרד התקשורת, או איזשהו גורם אחר שיטפל בנושא הזה, ויכפה כמו שברשות השנייה מוודאים שאין לנו תכנים שליליים בטלוויזיה וכדומה, מישהו צריך גם לפקח על הנושא, וזה באחריות של הגוף שלקח על עצמו וקיבל רשיון מהמדינה. יש צורך לטפל בנושא.

יכול להיות שצריכים לקחת ממנו את הרשיון.

אני לא יודע.


אנחנו כגוף שאחראי על החינוך פועלים במספר מישורים. גם בהיבט ההדרכתי ערכי לתלמידים, וגם בהיבטים שונים של חסימות וכלים שמונעים כניסה של תלמידים לחומרים לא כשרים, על זה החברים יפרטו.


אני רוצה לפרט שני צעדים מרכזיים שאנחנו עושים. הדרכה מאסיבית לכל ילדי ישראל בכל הרמות. נתחיל בחינוך היסודי וממשיכים עם התלמידים בתיכון, ומשלבים בזה את המשטרה, את הצבא, יחידות הקשר שמכשירים שם את קציני הקשר, וחיילי הקשר שנכנסים לבתי הספר ומסייעים לנו בהדרכה את ציבור ההורים באמצעות איגוד האינטרנט הישראלי. ישנם עוד גופים שונים שלמים שאנחנו ביחד בונים חומרי למידה, הדרכה, ומגיעים איתם אל התלמידים בבתי הספר. דוגמה אחת שהציג חבר מהמשטרה, יום האינטרנט הלאומי.


לפני כשנה גילינו שזה לא מספיק. כלומר, גילינו למעשה שאם אנחנו נכנסים ועושים רק הדרכה, ובאיזשהו מקום מביאים גם לתודעה של הורים את קיום הסכנות, זה לא מספיק. השנה אחרי עבודה שהכנו בנושא הזה, הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לעבוד גם עם ההורים, חלקנו ערכה, דורית תפרט את הדברים האלה. שההורה ביום הראשון כשהוא מגיע לבית הספר לישיבת הורים, הוא מקבל ערכת הדרכה שבאמצעותה הוא יכול גם לשאול את עצמו מה הוא יודע, מה הוא לא יודע, ולאחר מכן לעשות איזושהי פעילות חינוכית עם התלמיד, כלומר העברנו את המסרים לא רק מהעבודה עם התלמיד, אלא גם להורים עצמם שצריכים ללוות את התהליך בבית.

אשמח לשמוע על זה. דנו בזה בהרחבה בוועדה.


אני מוכרח להגיד לכם שעוד לא פגשתי מישהו שקיבל את ההדרכה הזאת. אני גם אבא לחמישה ילדים, ויש לי נכדים במערכת החינוך, ואני שואל את כולם, וגם את מי שיושב פה מסביבנו, וגם רבקה שעובדת פה בוועדה, בדיוק שאלתי אותה וקיבלתי אותה תשובה. הייתי פעם רוצה לדעת שהכוונות הטובות, אני בטוח שיש פה כוונות טובות יגיעו להורים הפשוטים שגם יזכו לראות.


הערה כללית, בתחום הזה השמים הגבול. זאת אומרת, הפיתוי לנוער להיכנס לכל הזבל הזה, כל כך גדול, הרי כל הזמן הם עובדים. מי שמפיץ את הרעל הזה, עובד בשעות נוספות, באלימות, פורנוגרפיה, זה כל כך קשה, ההתמודדות כל כך קשה של כולנו. אנחנו בחזית אחת, אין פה חזית של משטרה, וחזית של משרד הפנים. לכן כל מה שאתם עושים, מבורך, וכל מה שאתם עושים מעט ומאוחר מדי. כי אנחנו עומדים מול דבר שהוא פשוט נגע שאוכל כל חלקה טובה, כל מוסריות, כל מה שמשרד החינוך מנסה בכוחותיו הדלים, אנחנו מקווים שיהיו פחות דלים בעתיד.

להכניס ולהנחיל בבתי ספר, במערכת החינוך, זה חלק מהמחיר הגדול של הצד האפל של הכפר הזה.

יש לי שאלה שנדרשת להמשך, אני לא יודע אם יש לכם ידע מקצועי בעניין הזה. תוכנות הסינון הקיימות יכולות לסנן גם משחקים שיש בהם אלימות. יש מסנני פורנוגרפיה וכל מיני דברים שליליים, יש תוכנות סינון, הבעיה שזה בתשלום וזה לא זמין.

במכרז שאנחנו עושים מול הגופים שמספקים לנו שירותי I.S.P אנחנו דורשים מפורשות שיתנו את הכלים של חסימה. זה אומר שהם מפעילים לנו את כל מערכות הסינון ואת כל הכלים שמונעים הגעה של תלמידים למערכות כאלה, אבל זה נעשה בשטח בית הספר.

השאלה היא אם תוכנות הסינון יכולות לסנן משחק כזה.

בעיקרון, מכיוון שמערכות הסינון הן מערכות שסורקות כתובות U.R.L , ומכיוון שדווקא בתוכנה הזאת כן נתנו שם שהוא בעייתי, מערכת סריקה כזאת צריכה לזהות את זה, לו היתה מופעלת בחברה, לדוגמה נט-וויז'ין מייצג את "נענע" עד כמה שאני יודע, מערכת סינון כזאת היתה מגלה מייד.

אם אין שם אז לא יכולים, זה דבר הכי קל.


נשמע על מה שכן נעשה.

בעקבות חוסר המודעות של ההורים, אנחנו עושים פעילויות כאלה ואחרות בתוך בית הספר. השנה בעקבות סקר שערכנו, בעקבות תחקירים כאלה ואחרים, הבנו שהבעיה העיקרית זה הנושא של מודעות.

ספרי לנו על הסקר.

בסקר אנחנו בודקים את הרגלי הגלישה של התלמידים, בודקים את הנושא של אנונימיות, ביריונות ברשת, הטרדות, התמכרות, הצקות, הבטחת מידע פרטיות, הימורים.

מה גיליתם בסקר?

זה הולך על פי שכבות גיל. בסקר שיכבתי פר שיכבה כיתות ה' ח' וי"א. גילינו שהבעיות הן בעיות טריוויאליות. כלומר, ילדים יודעים איך להתנהג פחות או יותר, ואם לא אנחנו נותנים להם את הכלים. הבעיה העיקרית שלנו, זה חוסר המודעות של ההורים. זאת אומרת, מה הילדים חושבים לעומת מה שההורים חושבים. זאת אומרת, הילדים רחוקים בפער אדיר. אם הילדים חושבים שהילדים גולשים במחשב על מנת ללמוד, אז איפה הילדים מה שעונים, ואיפה מה שההורים.

אם ההורים חושבים שהם גולשים כדי ללמוד, אז אני מבין את הפער.

או שאם ההורים חושבים שהילדים שלהם לא משתמשים בתכנת מסרים, או לא משחקים במשחקים, הם נמצאים בפער אדיר. אנחנו מנסים להעלות את המודעות. ביום הלאומי שאנחנו מקיימים כל שנה, אנחנו עושים פעילות על מנת לגרור את ההורים לבית הספר. בבתי הספר היסודיים הצמדנו את הפעילות ליום המשפחה, כי ביום הזה ההורים באים. אם יש יום שההורים באים לבית הספר, זה ביום המשפחה. איזושהי פעילות שעושים פעם ביום האם, היום זה יום המשפחה, אנחנו עושים פעילות שעוסקת בשימוש נבון ברשת. אמנה בית ספרית שמדברת על הכללים של גישה נבונה ברשת, משחקים שעוסקים בגלישה נבונה. כל הדברים שקשורים על פי שכבות גיל בחטיבות הביניים ובתיכוניים, אנחנו עוסקים גם בנושאים של שימוש נבון.

אם יש יום בשנה שזה יום האם, זה פעם בשנה. אבל יום הבן, יש כל שבוע. אני מבין שזאת פעילות השיא, אבל שוב אני אומר, האם אתם בודקים באמת בבתי הספר, נשמע גם נציגי הורים. אני לא מרגיש שזה מגיע אלינו כהורים, לא מרגיש. זה חודר בכל דרך, יש אנשים שעובדים בקצב אחר לגמרי ממה שאנחנו עובדים, כדי להחדיר את כל הזבל, הפרונוגרפיה, האלימות, והם עובדים הרבה יותר קשה, ואצלם כל שעה זה השיא.

ברשותך, אנחנו עושים פעילויות לאורך כל השנה, גם בשיעורי מחנך, גם בשיעורים של יועצות ופסיכולוגים. יש לנו פה גם את אגף שפ"י. אנחנו עובדים עם כל שכבות הגיל.

עשיתם בדיקה אם התלמידים מושפעים מכל מערך ההסברה שאתם מפעילים?

עשינו בדיקה. בהחלט התלמידים מושפעים, אבל עדיין זה כמו טיפה בים, אתה צודק בהחלט. אנחנו לא יכולים להשיג את כל הטכנולוגיות ואת כל הגופים הפרטיים. אנחנו עושים את זה במסגרת חינוך בבתי הספר, מנסים לעשות כמה שאנחנו יכולים יותר. אין שיעור ספרות, תנ"ך ואתיקה. אלה שיעורים שאתה נכנס לתוך השיעורים, וכל המורים צריכים לעשות את זה במסגרת השיעור, במסגרת לימוד החומר, גם במסגרת שיעורי מחנך, גם בימי עיון, גם בכנסים. אנחנו מנסים לעשות כמה שאפשר, כמו שאתה אומר, זה כמו טיפה בים, ותמיד ישיגו אותנו, ותמיד נרגיש שאנחנו לא עושים מספיק. תמיד יהיו רגשי אשם שלא עשינו מספיק. ואתה אומר כמה שאנחנו עושים, בסוף רואים בטלוויזיה את השידור הזה, ואנחנו אומרים כמה שאנחנו לא עושים זה לא מספיק. אולי אם תהיה התאגדות של כולם ביחד --

ברור שיש פה שילוב שכל אחד צריך פה לעשות את תפקידו, יש חקיקה בנושא הזה. גם באפשרויות סינון, וגם המשטרה, זאת עבודה משולבת. עכשיו שדיברנו על אלימות בספורט, אני רוצה להציע את זה. דיברנו על רשות משותפת, שם יש תחושה שכולם מסכימים, אבל עובדה שהאלימות חוגגת. עכשיו יש שילוב של כוחות, רשות לאלימות בספורט, כי זה גם לעיני הכל. את זה כולם רואים, פה כל אחד סגור בתוך החדר שלו, ואנשים לא יודעים.


אחד מההמלצות שהמחשב יהיה בסלון, אבל זה לא כך, ולא יהיה כך. לכן אני אומר, יכול להיות שצריכים לשבת כל הגורמים ביחד, שבדרך כלל עובדים במנותק אחד מהשני, אולי ביוזמת משרד החינוך, כי זה כל כך עניין חינוכי, ולא אומר שיפתור את זה. אבל יכול להיות שאם יהיה תגבור של כל הכוחות, ענישה מרתיעה, אתם תפנו למשרד התקשורת שיקחו רשיון לחברה, אם יראו שלוקחים להם את הרשיון, בפעם הבאה הם יחשבו עוד הרבה פעמים עד שיאפשרו דבר כזה. יעשו בדיקות עצמאיות, יכול להיות שהם לא יודעים, אני לא מכיר את זה.

זאת פגיעה בדמוקרטיה, אי אפשר לעשות את זה. חס וחלילה.

הציניות ממך והלאה. אני יודע שזאת לא הדרך שלך.

בהחלט ניקח על עצמנו לפנות לגורמים המוסמכים במשרדים השונים שאנחנו עובדים איתם.


יש עוד משהו שאני מצביע דווקא לכיוון ארגון ההורים, מכיוון שאני באופן אישי, והחברים שלי באופן אישי הולכים בערבים לכנסים של הורים, בקושי מופיעים שם שלושה, ארבעה או חמישה הורים, ולפעמים עשרה הורים, נס שיש לנו מניין כזה של הורים. אולי פעולה משותפת עם ארגון ההורים יעזור לנו לחדור יותר ולהגיע ליותר קהל של הורים, זה יעבור לתודעה. כי טפסים שאנחנו מחלקים למנהלי בתי ספר להעביר עם הילדים להורים, כנראה שזה לא מגיע.

ההורים אדישים.

נשמע את נציגי ההורים.

אני ירושלמי, כן יזמתי בנושא הזה, כי זה מעניין אותי. שני הקטנים שלי בחינוך דתי. הבת בבית הספר "פלך" בכיתה ט', והבן ב"הימלפרב" בכיתה ח'. ברוך השם, כל החמישה שלי מחוננים.


הבאתי את אלי הכהן, אני לא יודע אם מישהו מכיר אותו. אלי הכהן הוא כתב קול ישראל לנושא אינטרנט, והוא מרצה באוניברסיטת תל אביב. למשטרה אין כוח אדם לפקח על הדברים האלה.

טיפלנו בעבר, ואני יודע את זה.

אני לא ראיתי כל השנים חוברת אחת שלכם שמדריכה את ההורים, וגם לא קיבלתי שום פנייה, אני חבר הרבה שנים בועד ההורים בשני בתי הספר. בנוסף לכך, אני מוכן לקחת על עצמי שיתוף פעולה שההורים יגיעו. אשמח מאוד להפיץ אותם גם בערבים.


אדוני היושב ראש, אנחנו כן יזמנו, מכיוון שבירושלים יש מלח"י, כן נתנה הדרכה להורים, לכל ההורים, בעיקר אלי הכהן שנתן לנו הסברים, נתן לנו את כל הדברים מה כן ומה לא.


בחינוך הדתי, יש כן אפשרות, ישנה תכנת רימון, שזה מונע את כל הכניסות לדברים הזוועתיים.

יש מערכת סינון.

מה הילדים אשמים. נותנים להם יד חופשית לאינטרנט, לטלוויזיה, לדברים הגרועים ביותר, פורנוגרפיה, מה מצפים מהם, שיהיו צדיקים ולא ינסו לחקות את כל מה שהם רואים. חכמינו אמרו, מה יעשה הבן שלא יחטא, שמושיבים אותו במקומות כאלה? הדבר טעון טיפול שורש. טיפול יסודי מאוד.


הזכיר כאן קודמי את תכנית רימון, היתה פעם צנזורה בסרטים, בתיאטרון. כל יפי הנפש אבירי הדמוקרטיה לחמו נגד זה שיאפשרו לראות הכל, כל מה שרוצים. היו עוד קצת מחסומים, המצב לא היה כל כך אידיאלי, אבל לפחות היה מזמן. ביטלו צנזורה, מה יעשו הילדים? מה שהגדולים עושים הם מחקים. אם אנחנו רוצים לתקן משהו, חייבים להחזיר את הצנזורה שהילדים לא יוכלו לראות כל מה שעולה בדעתם, את כל הכיעור, את כל הפורנוגרפיה ואת כל האלימות וכדומה.


שמעתי ברדיו את מפקד משטרת חיפה, כל פעם שיש סרט חדש של אלימות, למחרת גוברת האלימות במוסדות החינוך בצורה בלתי רגילה כי הנוער רוצה לחקות את המבוגרים. אם אנחנו רוצים באמת לתקן במקצת את המצב, לא יעזור שום דבר. כל זמן שאנחנו לא נחזיר את הצנזורה שהיתה פעם – לא לפני הרבה זמן, עד לפני 10, 12 שנה, היתה צנזורה מסוימת, לא מחמירה. אבל לפחות שלא יראו את הדברים הנוראים, ולא יאפשרו לנוער לראות בטלוויזיה בסרטים ובתיאטרון את הדברים הנוראים האלה.


כל זמן שלא יחזירו את הצנזורה, אין לנו מה לצפות מילדים שלא יעשו את כל הדברים נוראים ביותר. אם רואים אז הם רוצים לחקות את זה, ומי שמחקה יותר טוב אז הוא חברה'מן גדול יותר. יהודה דיבר על תכנת סינון רימון.

אנחנו יודעים שיש, הבעיה היא שחלק מהתכניות האלה, כמו שאמר חבר הכנסת ברכה, הן תוכנות מאוד יקרות ואין הרבה מודעות לזה בין ההורים, וגם חבל שצריך לשלם הרבה כסף בשביל למנוע מהזבל הזה להיכנס לכל בית.

צריך לפצח ולעקוף את הנושא.

צריך להשתכלל.

בגלל המצב הנורא שלצערנו הרב נקלענו אליו, אנחנו חייבים להתחיל הכל מחדש, ולבקש צנזורה מחמירה על הדברים האלה. אנחנו לא רוצים להרוס לגמרי את הנוער.

זאת לא בעיית ידע, מודעות והסינון, הילדים מבינים במחשבים יותר טוב מההורים שלהם. הם יודעים איך לעקוף את הסינון. הבעיה היא בעיית תרבות, הזבל נמצא בכל מקום, במחשב, בבית, ברחוב, בבית הספר. התרבות היא שאם לילד יש סכין, אז העניין הוא איך להשתמש בסכין, האם לטובה או לרעה.


היום בבתי הספר אין תרבות, היום מדברים בבתי הספר רק על שעות נוספות ללימודים ולא לתרבות, אין תרבות. לא מספיק שעת תרבות פעם בשבוע, אלא תקופה מסוימת. הכי גרוע זה האלימות והפשע. בתחילת כל שיעור למשך חמש או עשר דקות כל מורה ידבר על תרבות איך להתנהג.


לפני יומיים הייתי בהלוויה בעכו, אף פעם לא שמעתי ולא חשבתי לראות או לשמוע ילדים צוחקים וזורקים אבנים. אין תרבות, אני מדבר על זה שיש צורך להוסיף שעות לתרבות לא שעות לימודים. ידע ולימוד לא מספיק לתלמיד. זה התפקיד של ועדת החינוך במשרד החינוך וכל בית ספר.

דיברת על סכין, השאלה היא מה עושים עם הסכין. בבית שלי ההורים שלי אסרו עלי, היה אסור לי ללכת עם סכין לבית הספר, גם סכין שהיה לצורך השיעור לנגרות. אמרו, אם המורה לנגרות רוצה שאתה תשתמש בסכין, שהוא יקנה סכינים ויתן. הייתי התלמיד היחיד, היתה מחלוקת גדולה בין הבית שלי לבין בית הספר, אבל הייתי התלמיד היחיד שלא הגיע עם סכין בשביל השיעור. נכון שתלוי מה עושים עם הסכין, אבל גם זה בעצם שאתה נותן את הסכין בכלל, זה דבר בעייתי ועניין של האווירה שאתה משרה.


שלא נשלה את עצמנו, גם אם היה שיעור יומי בבית הספר על הנושא הזה. יש גורמים בחברה, מחוץ לבית הספר, ויש גורמים אחרים. לכן מה שאנחנו מדברים פה, זה ודאי לשנות את התרבות, לשנות את האווירה, לשנות את הערכים. הרי זה תת תרבות, הרס התרבות, כמו שאתה גם חושב. וזה שילוב של גורמים שונים אז חלק מזה זה אכיפה, חלק מזה זה חוקים, גם אם ילדים יודעים לעקוף את הסינון, עדיין יותר טוב שיש סינון, זה גם חלק מהבעיה. זה לא עניין של אם לא ישדרו את זה פה מהארץ, ישדרו את זה במדינה אחרת. חוקית, היום אתה לא יכול להפעיל צנזורה. גם הצנזורה שיש היום בתחומים מסוימים, מוצאים את הדרך לעקוף את זה כי זה הכי קל. יש כל כך הרבה אתרים שהם לא כפופים לצנזורה הזאת, וזאת הבעיה היום. אבל זה נותן לנו אתגר, רק אם אנחנו נדע לשלב כוחות, ואני שמח שלקח מנהל אגף על עצמו ליזום עבודה בינמשרדית נחושה ביותר, אנחנו נצטרך גם להגיד את שלנו. אם למשטרה אין מספיק כוח אדם לעניין הזה, אנחנו צריכים לעבוד על זה. היום הפשעים עוברים לפסים טכנולוגיים. טיפלנו בזה גם בנושא ההימורים, ובנושאים אחרים. המשטרה מגיעה לזה, אבל באיחור רב מאוד, אין לו את כח האדם. אנחנו גם אחראים, כי אנחנו מקצים את הכסף שהמשטרה צריכה בשביל לאכוף את הנושא.


אני לא חושב שאנחנו נחדש פה הרבה מעבר לכך, זה רעל בתוך החברה שלנו, משחקי אינטרנט צריך לעקור אותם מכל וכל, בכל דרך חוקית שאפשרית ובכל דרך חינוכית שאפשרית, ובכל דרך ציבורית שאפשרית להוקיע את הדבר הזה מקרבנו. אנחנו מברכים על זה שמשרד החינוך לוקח על עצמו לעשות עבודה ולדווח לנו חזרה, ניתן לכם קצת זמן כדי להתארגן, להביא לנו תכנית מה אתם מתכוונים לעשות בשותפות, חוץ ממה שאתם כמשרד עושים כל הזמן, אבל בשותפות עם גורמים אחרים כדי לעקור את הנגע מבחינה הסברתית ומבחינת מודעות, וגם מבחינת אכיפת החוק והטיפול המשטרתי, ואם צריך להכניס גם את משרד התקשורת. אם אנחנו צריכים להגביר בחקיקה דברים, אז תביאו לנו, נשמח ליזום כוועדה חינוך, אני חושב שזה באחריות שלנו, כמובן בשותפות עם כל הגורמים הרלבנטיים. זאת צריכה להיות המסקנה של הישיבה הזאת, ובהסכמתם של חברי הכנסת.


הרב הלפרט יכול לספר לכם איך מטפלים בקהילה החרדית, אני לא יודע איך בתנועה האיסלאמית הנושא הזה, אם אתם מצליחים כמו בקהילה חרדית, זה גם הצלחה יחסית, אבל יש הצלחות, פשוט, זה מבוסס על ערכים מאוד בסיסיים בתוך החברה שלא רוצים להכניס דבר כזה לתוך הבית, אז הוא לא נכנס לתוך הבית.

גם בכיוון החרדי, אין הוקוס פוקוס, לא מכניסים אינטרנט, ולא טלוויזיה.

תודה רבה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)