PAGE
24
ועדת משנה לוועדת העבודה הרווחה והבריאות

למעקב אחר הצעת חוק תרומת ביציות

7/7/2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות

למעקב אחר חוק תרומת ביציות התשס"ו-2007

יום שני ד' בתמוז התשס"ח (7 ביולי 2008), שעה 12:30

הצעת חוק תרומת הביציות התשס"ו-2007

חברי הוועדה: אריה אלדד – היו"ר

זהבה גלאון

עו"ד ליאורה אברמוביץ

- לשכה משפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד טלי שטיין


- משרד המשפטים

עו"ד רינה נשר


- לשכה משפטית, משרד הפנים

הרב ד"ר מרדכי הלפרין

- הוועדה לביו אתיקה, משרד הבריאות

עו"ד מירה היבנר-הראל

- יועצת משפטית, משרד הבריאות

שאנה שכטרמן


- ויצ"ו ישראל

עו"ד שרון בסן


- מחלקת משפטית הסתדרות רפואית

חדווה אייל


- עמותת אישה לאישה

יאלי השש


- עמותת אישה לאישה

פרופסור מיכאל פיינגולד

- שירותי בריאות כללית

פרופסור גד פוטשניק

- הפריה חוץ גופית, שירותי בריאות כללית

גלי עציון


- נעמ"ת

ג'ודי וסרמן





אייל בן ארי





ליטל שורץ - מתמחה

וילמה מאור

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק תרומת ביציות התשס"ו-2007

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות לעניין חוק הביציות. בדיון הקודם הגענו לסעיף 12א. לחברת הכנסת גלאון הייתה בקשה לומר כמה דברים.

כיוון שאני צריכה לצאת, רציתי לבקש שאת ההסתייגויות שאני לא אספיק להציג תציג חדווה אייל מארגון אישה לאישה. בקשה נוספת, ד"ר דליה גבע רצתה להביע את ההסגות שלה בעניין הקצאת ביציות לצורכי מחקר והיא נאלצה לצאת לכנס בברצלונה, חוות הדעת שלה מונחת כאן ואני מבקשת שהיושב ראש יתייחס אליה.

ראיתי את חוות הדעת שלה נגיע לסעיף ונביע את דעתה אם זה יגיע לרמה של הסתייגות את תציגי את חוות הדעת שלה.

אז ברשותך אני מסמיכה את חדווה אייל להציג את ההסתייגויות שלי .

אחד היתרונות של ועדת משנה הוא שהיא לא מחויבת לעבוד לפי כללים פורמאליים נוקשים. נתחיל בהקראה.

12א. אישור רופא אחראי להקצאת ביציות למטרת השתלה ולהשתלתן.

(1) ביציות שנשאבו מגופה של תורמת לא יוקצו למטרת השתלה ולא יושתלו בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים שאושר לפי חוק ההסכמים אלא לפי אישור שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.
(2) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה רק מתורמת שקיבלה את אישורה של ועדת אישורים לפי סעיף 12 ואת אישורה של ועדת חריגים לפי סעיף 21 אם נדרש.
(3) רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת וגופה נתרמת או אם נושאת כאמור בסעיף קטן (T), לאחר שוידא כי התקיימו כל אלה:
(1) הנתרמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 51 שנים.

(2) הרופא המטפל מצא כי הנתרמת אינה מסוגלת, בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד.
(3) הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה:
(1) התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחה שלה, אלא אם כן נשאבו הביציות המיועדות להשתלה בנתרמת, מתורמת שקיבלה לכך אישור ועדת חריגים.

(2) התורמת אינה קרובת משפחה של מי שמיועד להיות האב הגנטי של הילוד.
(3) היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם זרע- תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת.
(4) נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה – הרופא האחראי יידע את הנתרמת כי התורמת נשואה וקיבל את הסכמת הנתרמת, בכתב, לקבלת הביציות מתורמת כאמור.

יש לי כמה הערות, אחת מהן מדברת על נוהל הרופא שיאשר את זה אלא על אותה ועדה שקראנו לה - - -

ועדת אישורים, אבל כאן זו ועדה אחרת. ועדת האישורים היא אותה ועדה שמאשרת תרומה מתורמת מתנדבת. היא מאפשרת לה לתרום את הביציות. כאן אנחנו מדברים על מצב שיש אישור של אותה ועדה של אותה תורמת מתנדבת שהיא תתרום ביציות, וכאן אנחנו מדברים על הפעולה שלפני השאיבה והשתלה.

אחרי שוועדת האישורים אישרה. נקודה נוספת היא סוגיית הגיל.

זה לגבי תורמת, פה זה נתרמת, נתרמת שנשואה בגיל 17 ויש לה בעיות פוריות היא זקוקה לתרומת ביצית. גם אם היא בת 18 זו לא סיבה לא לתת לה תרומה. הגיל הוא בעיה אצל התורמת שאולי היא לא יודעת לאן היא נכנסת, לגבי הנתרמת, שזו הדרך היחידה שלה להורות, שזו החלטה רפואית גרידא, הגיל הנמוך לא מהווה בעיה אתית.

למשל אם אנחנו יודעים שהיא עברה הקרנות בגיל צעיר.

מקובל. אין לי עוד הערות.

עורכת דין רינה נשר מהלשכה המשפטית של משרד הפנים, אולי נצטרך לנהל דיון בשלב מאוחר יותר לגבי היכולת לקבל את קרבת המשפחה ממרשם האוכלוסין, ככל שזה מתייחס לתיק. יש לזה מגבלות, אני מציעה שאת הדיון ננהל כשנדבר על מאגר המידע ומה מקבלים ממרשם האוכלוסין, לא הכול יהיה אפשר לקבל לגבי קרבת משפחה שמצויה בהגדרות שיש בחוק.

זו לא בעיה עקרונית, יכול להיות שיש לנו בעיה טכנית.

בישיבה הקודמת וועדה אישרה שאישור של תורמת מתנדבת ייעשה על ידי גוף שיש בו בעלי מקצוע שונים לא רק רופא, גם פסיכולוג, עובדת סוציאלית ועוד, זה לעניין התרומה של התורמת המתנדבת.


כאן אנחנו נמצאים בשלב אחרי שאושרה התרומה של התורמת המתנדבת, לפני ביצוע הפעולה הפיזית של השאיבה, כשאנחנו יודעים שפעולת השאיבה ופעולת ההשתלה נעשות פחות או יותר במקביל, מאד מאד בסמיכות.


כאן נשאלת השאלה אם נכון לתת לרופא אחראי, שהוא מנהל או ראש אותה יחידה של IVF לקבל את ההחלטה שאותן ביציות שאושרו לתרומה יינתנו לאישה כזו או אחרת.


לעניין ההקצאה, האם נכון להשאיר את השיקולים? אנחנו לא יודעים מה השיקולים שמנחים אותו, למה הוא קובע שאישה זו תקבל את הביציות ולא אישה אחרת? מה אמות המידה? האם מישהו יקבע כללים כלשהם. או שבכלל נכון להעלות את זה לרמה שמעל אותה החלטה, אזורי, ארצי, מאגר או משהו דומה להשתלת איברים וקצת להרחיק את זה מאותה מחלקה שמטפלת באותן נשים. כמו שהעלו את רמת אישור התרומה מרופא לוועדת האישורים, גם כאן להעלות את זה לרמה הגבוהה יותר.

אני מבין איפה הייתה הדאגה בנושא התרומה, תחת הכותרת סחר באיברים ודומיו, איפה הדאגה כאן?

כאן הרופא מקבל את ההחלטה, יש לו אישור עקרוני לשאיבת הביציות מאותה תורמת, הוא צריך לאשר את התרומה, את ההשתלה לאישה אחרת נתרמת, שהיא מטופלת שלו, שכל הנשים הן ממאגר המטופלות שלו.


אנחנו לא יודעים לפי מה הוא מחליט, איזה אישה תקבל איזה ביציות, מה הוא בוחן, מה הוא שוקל, אם אנחנו הולכים אחורה לוועדת האישורים בדיון הקודם שעוד לא הוחלט אם זו ועדה אזורית או ועדה של בית חולים, אולי ימצא ברמה אזורית, איזה בית חולים יקבל את הביציות האלה? לפי מה?

חשבתי שהחלטנו בפעם הקודמת שהולכים לוועדה אזורית שהעיקרון היה שזה לא יהיה באותו בית חולים, אפשר להקיש מהדברים של ג'ודי, אם כך, אם אנחנו לא רוצים להשאיר את שיקול הדעת בידיו של הרופא המטפל המידי , אז יכול להיות שגם את הנושא הזה של הנתרמת אנחנו צריכים להעביר לוועדה.

הביציות יתקלקלו עד לשימוש בהן.

השאלה אם זה לא הופך את כל המאמץ החקיקתי שלנו לאות מתה כי לא יהיו לא תורמות ולא נתרמות. אם אני רופא מטפל ויש לי מחויבות מול המטופלת שלי, שהיא הנתרמת בעניין הזה, אני מנסה לגייס ולשכנע תורמת לעניין, נוצר קשר רופא מטפל מטופל וזהות עניינים
שזה משהו אמורפי, מאגר גדול. אני אשמח לשמוע את פרופסור הלפרין וגם את משרד הבריאות על כך.

אנחנו לא יכולים לערב את שני הדברים. בכל מערכת IVF קיימות מטופלות שממתינות לתרומת ביציות. התהליך של הכנה הוא גם תהליך שלוקח זמן כך שבקשר למה שהציעה הגברת, זה בלתי אפשרי לקחת החלטה ביום מסוים לגבי מה יקרה תוך יום יומיים. בדרך כלל אלה צריכות להיות נשים שגם הן מוכנות ותליך ההכנה כשלעצמו לוקח את השבועיים שלושה, חודש, פחות או יותר.


אני מציע, והמערכת לתרומת ביציות רצה גם היום לאישה נשואה. אני לא חושב שמה שאמר פרופסור אלדד זה הדבר הנכון, אני לא חושב שמטרת החוק הזה היא גם לעשות סדר בחלק הזה. אני יכול להודות שיש בעיה.

לא הבנתי. אני מבין שאתה חושש שאם החלטה או סמכות האישור לא תהיה בידי הרופא המטפל, אי אפשר יהיה לתזמן בלוח זמנים ריאלי תרומה והשתלה. מה עניין אישה נשואה לכאן?

האייטם הזה לא צריך להיות שייך לחוק הנוכחי. בזמן שאנחנו יושבים ומדברים, נושא תרומת ביציות מאישה נשואה שעוברת טיפולי פוריות קיים ורץ. אני רק רוצה שלא נבלבל בין שני הדברים, אם מדובר על תורמת נשואה זה משהו אחר.

תורמת מתנדבת נשואה.

שתי הערות כדי להבהיר למה התכוון פרופסור פוטשניק. היום, תרומת ביציות נעשית כאשר האישה בעצמה עוברת טיפולי פוריות ואין נפקא מינה אם היא נשואה או רווקה בלבד שהיא עוברת טיפולי פוריות, שואבים ממנה ביציות לצורך הטיפול בה והיא מוכנה לתת ביציות מביציותיה המיותרות, או שאין בהם חפץ לזולתה. זה מה שתקנות בריאות העם-הפריה חוץ גופית אומרות היום וכך מתנהל היום העניין.


למצער, שאין לנו היום תרומות מסיבות כאלה ואחרות ולכן נולד הצורך בחוק הזה שייתן לנו מעגל יותר רחב של נשים שתהיינה מוכנות לתרום ביציות מביציותיהן, והן יכולות להיות מתנדבות ולאו דווקא כאלה שעוברות בעצמן טיפולי פוריות ושואבים מהן ביציות.


כאיש משרד הבריאות ולא כאיש רפואה חושבת שאנחנו קצת נכנסים לתחום של אמינות ואימון בין מטופלת לרופא. אני יוצאת מתוך הנחה, ואמרתי את זה בישיבות קודמות, היו לנו תפוחים רקובים, אני מקווה שהם יותר ויותר יאזלו מן השוק.


אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שרופא מטפל במטופלת בין אם היא זקוקה לביציות, ובין אם היא תורמת, שתיהן המטופלות של הרופא, ולשתיהן הוא חייב את מירב הידע המקצועיות והאתיקה.

לכן, אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שברגע שהפרדנו, ונכון עשינו, את הנושא של אישורים מהרופא האינטרסנט לגבי התורמת, אני חושבת שבזה מיצינו את נשוא ההפרדה. עשינו דבר יפה וצעד נכון, אבל מכאן ועד שהוא לא ייתן - - -

עדיין, מה שהבנתי משאלתה של היועצת המשפטית, אני רופא מטפל ויש לי תורמת אחת ועשר נשים המחכות לתרומת ביצית. האם אני צריך להגביל באיזושהי צורה או להנחות את שיקול דעתו שזה לא יהיה לכל המרבה במחיר או לכל בלונדינית.

כדי לסבר את האוזן, אם התורמת היא בלונדינית, קרוב לודאי שהבלונדינית מתוך העשר תקבל את הביצית כי הוא עושה מקסימום התאמה. יש גם עניין כזה.

וכבר נאמר על השולחן הזה שיש דברים שאנחנו לא רוצים לדעת.

יש פה רופאים שיגידו את זה חד וחלק, יש גם התאמה. הרופא שעושה את החיבור מנסה להתאים.

פרופסור פיינגולד, בן כיתתי, האר את עיני.

אנחנו מנסים לפתור בעיה שלא קיימת מתוך הקשה על התורמת. התורמות, או נשים שמקבלות טיפולי פריון, אנחנו יודעים שיש מגבלות מסוימות, לדוגמה שתי נשים אמורות לקבל טיפול, אחת בת 25 ואחת בת 40 , באופן טבעי ננסה לקדם את בת ה-40 מתוך מחשבה שפוטנציאל הפוריות שלה קצר יותר.


לגבי הנתרמות אין לנו מגבלה כזו, הזכירו את הנתרמת בת ה-70 שקרנו עליה בעיתון, לגבי נתרמות אין לנו מגבלה ולכן התור שייקבע על ידי הרופא על פי התור המקובל במחלקה, הוא צריך להיות התור ולהשאיר את זה לדיסקרטיות שלה רופא המטפל, כי אין פה מרכיבים נוספים מעבר לזה.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאין מגבלה.

לא יקרה שום דבר אם המטופלת תהיה בת 40 או בת 30, אין שום יתרון או חיסרון לקדם בחורה יותר מבוגרת לקבל את זה לפני הצעירה ולהפך. דבר שקיים אצל התורמות.

זה מה ששאלה היועצת המשפטית, מה הקריטריונים?

אני אוסיף, מעבר לגיל זה מוצא אתני למשל שמשחק חשיבות ברורה, צבע עור, סוג דם, מספר כישלונות בעבר יש רשימה של קריטריונים רפואיים וחזקה עלינו הרופאים שהם נשמרים בהחלט כאשר באים להחליט מי הבאה התור.

דעתי נוחה.

החוק מבין שיש הבדל בין בקרה על התורמת ובקרה על המתקבל אבל הוא עדיין דורש בקרה, והחוק קובע שזה לא הרופא המטפל אלא הרופא האחראי, מנהל המחלקה או סגנו הוא שרואה את כל התמונה וזה בעצם עונה לאותם בעיות ספציפיות שיכולות להיות.

12ב. תנאים לביצוע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת.


רופא מטפל לא יבצע שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת אלא בהתקיים כל אלה:

(1) ניתן אישור להקצאת הביציות ואישור להשתלת הביציות לפי סעיף 12א.

(2) הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע כי לא בוצעו בתורמת המתנדבת, עד למועד ביצוע השאיבה, יותר משתי פעולות של שאיבת ביציות לשם השתלתן, וכי חלפו 180 ימים לפחות מן המועד האחרון שבו בוצעה בתורמת פעולה של שאיבת ביציות כאמור.
(3) הרופא המטפל וידא כי הפעולה של שאיבת ביציות אינה כרוכה בסיכונים לתורמת המתנדבת החורגים מן הסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה מסוג זה.
(4) הרופא המטפל שוכנע כי הביציות שישאבו מגופה של האישה כשירות מבחינה רפואית להשתלה.

איך הוא יכול להיות משוכנע שהביציות יהיו כשרות?

על סמך האולטרה סאונד, אז אנחנו רואים את הזקיקים ויש אינדיקציה, לא מוחלטת על מצב הביציות.

אם זה הסבר, כל זה מיותר.

זה נשמע מקטע מספר שנלקח ושולב בחקיקה ראשית, שאנחנו לא בטוח שאנחנו זקוקים לו.

אני חושב שאפשר למחוק את זה וזה לא יגרום לשום נזק או שינוי מהותי.

ואף רופא נורמאלי לא ישאב ביציות לפני הזמן. בסעיף (3) זה מכוון, שם אנחנו צריכים ודאות מיוחדת.

סעיף (3) זה עניין מוסרי אתי, יש קביעה נורמטיבית. כמו שאנחנו אומרים שאדם לא ישתול כליה אלא אם וידא קודם שהתורם נתן שתן לפני מותו. אני מציע לרדת מ- (4) לא נראה לי עקרוני מהותי. זה נמחק.

12ג. תנאים לייעוד ביציות בידי מטופלת.


על אף הוראות סעיף 12א(ב), מטופלת המבקשת לתרום ביציות לא תידרש להגיש בקשה לועדת אישורים לפי סעיף 12, ואולם בטרם תורה לייעד ביציות עודפות למטרת השתלה או מחקר תחתום על כתב הסבר, ולא תורה כאמור אלא בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 12(ג)(3) וסעיף 21, בשינויים המחויבים.

בנקודה זו רלוונטית חוות הדעת - - -

עוד לא, נייחד פרק למחקר. אם בסוף הדיון על המחקר נחליט שהחוק שלנו לא יעסוק בכלל בהקצאת ביציות למחקר, נחזור לסעיף הזה והמילה מחקר תימחק.

זה בעיה לשונית, תחתום על כתב הסבר, זה כמו לחתום על קיטבק בצבא, היא צריכה לחתום שהיא קראה את כתב ההסבר והבינה את זה, צריך לנסח את זה אחרת.

במילה "מטופלת" מדובר על מטופלת מתנדבת?

היא גם תורמת וגם מטופלת.

תורמת מטופלת לא צריכה לעבור את ועדת האישורים, זה מה שאומר הסעיף.

כדי לא להתבלבל, יש מתנדבת, שזו אחת שבאה במטרה לתרום ביציות, מטופלת זו אותה אחת שיש לה ביציות לעצמה והיא גם תורמת.

צריך להוסיף את המילה תורמת מטופלת. יש לזה הגדרה.

מטופלת שמבקשת לתרום.

השאלה של פרופסור פוטשניק, מה המטופלת עושה בחוק הזה מזכיר לי כשלמדתי חומש עם אבא שלי בגיל 6, היה כתוב שהקדוש ברוך הוא ברא את כל החיות ואת השפיפון. התלמיד בחדר שואל את הרבי, מה זה שפיפון? הוא עונה לו זה דג משוגע. אז מה הוא עושה בין הציפורים? זה השיגעון שלו.

13. מסירת מידע לתורמת לאחר שאיבת ביציות והסכמה לביצוע פעולות בהן.

מה זה 12(ג)(3)?

זה בעמוד 8, "חתמה בפני ועדת האישורים על הסכמה". זאת אומרת חתמה על הסכמה שלא בפני ועדת אישורים.

(1) תורמת שנשאבו מגופה ביציות ימסור לה הרופא המטפל מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה.

(2) תורמת שקיבלה מידע כאמור בסעיף קטן (א), תחתום בפני הרופא המטפל על טופס שהורה המנהל, הכולל את הסכמתה לבצע את הפעולות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כפי שתורה לגבי הביציות שנשאבו מגופה או לגבי הביציות העודפות, לפי העניין.

מה זה ביציות שנשאבו וביציות עודפות. יש ביציות שנשאבו מגופה מה זה עודפות?

כולן ביציות שנשאבו מגופה, השאלה אם יש התייחסות ספציפית למה שהיא מייעדת מראש בתור עודף? אין ייעוד מראש לעודף, כולם ביציות שנשאבו מגופה.

נכון, העודף נקבע רק אחר כך.

אפשר למחוק, "או לגבי הביציות העודפות".

עודפות הכוונה שהיא לא רוצה להקפיא לעצמה.

עדיין כולן כלולות בהגדרה הזו.

"לגבי הביציות שנשאבו מגופה, לפי העניין וכן את מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחד מהפעולות האמורות:

צריך למחוק את "לפי העניין".

(1) השתלת הביציות.
(2) הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה.
(3) מחקר.
(4) השמדת הביציות.

אמרנו שאנחנו רוצים לעשות דיון על המחקר.

אם נושא המחקר הופך להיות אישיו מרכזי צריך להזמין עוד אנשים.

אני מציע שנודיע כבר שהדיון הבא יהיה בשאלת המחקר.

הערה לסעיף 13א. 13א. דן בתורמת, גם המטופלת וגם המתנדבת, שתי התורמות. השאלה לגבי התורמת המטופלת, כיצד נדע איזה היקף טיפול היא מקבלת, אם מלכתחילה לא קצת יגבירו את הטיפולים כדי לקבל תרומת ביציות לנשים אחרות. האם נכון לחייב מתן טיפול על פי עקרונות רפואיים נאותים, כפי שעשינו בדברי חקיקה אחרים בשנה האחרונה.


האם ואיך נעשית הבקרה על מספר הביציות המתקבלות מרופא מסוים, יחידה מסוימת, האם יש רישומים של הדברים האלה, האם יש בקרה?

ומתי אומרים לה ששואבים ממנה את הביציות, מתי בדיוק ההחלטה על ההקצאה המדויקת של הביציות, מתי אומרים לה את זה, באיזה מצב נפשי היא צריכה להיות. היא צריכה להיות במצב גם נפשי וגם גופני שיאפשר לה לקבל החלטה, שזה לא יהיה מיד אחרי השאיבה, נניח שהיא עוד מטושטשת.

זה הזמן שצריך להתבצע

השאלה אם אפשר לפני השאיבה לשאול אותה, מה המינימום שדרוש לך? אם נשאב מעבר לשמונה ביציות, מה את רוצה שנעשה בהם, נקפיא 20% בשבילך? נייעד למחקר 30%? היא יכולה לקבל החלטות עקרוניות מעבר לסף מסוים שהיא מייעדת לעצמה.

היא במצב נפשי ופיזי של אפשרות לשיקול דעת. אחרי ששואבים ממנה היא יכולה להיות במצב אחר.

כמה זמן יש לנו אחרי השאיבה לצורך קבלת החלטות? זה מיידי?

זה מיידי, זה צריך להיעשות באותו יום 6 עד 8 שעות מקסימום.

שעה אחרי השאיבה היא כבר חזרה לדעה צלולה.

נהוג לבוא לתורמת, גם היום, אם היא נשואה, לפני תחילת הטיפול ואני מאמץ את הדברים האלה, להגיד לה, אם נקבל 12, 15 תואילי לוותר על 3,4 לטובת מישהי אחרת? זו פרקטיקה שניתן לעשות, וצריך לעשות לפני תחילת טיפול מול הרופא. בפועל, ביום השאיבה רואים בדיוק את מספר הביציות, לא כולן טובות, חלקן לא בשלות, המספר האבסולוטי לא משקף בהכרח את הפוטנציאל של הביציות. יש 20% של ביציות שהן לא טובות. זה כן סביר כעבור 3,4 שעות, היום ההרדמות הן שטחיות, כל הפעולה היא בסדר גודל של 15, 20 דקות, מתאוששים ואז יושבים לדבר אתה.

עדיין אחוז אלה שמוכנים להודות ברצח ארלוזורוב שעתיים אחרי הרדמה, הוא יותר גדול מאשר באוכלוסיה הכללית.

הסוגיה שהעליתם מתקשרת מאד לשאלות ולתהיות שהעלתה היועצת המשפטית של הוועדה. בוועדה התחבטנו הרבה מאד לפני שהחלטנו לכתוב את הרעיון. זה אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי, אם נבוא אליה קודם ונגיד לה שעכשיו אנחנו נותנים לך תרופות, יכול מאד להיות שזה
יעשה לך יופי של ביציות, את תהיי מוכנה לתרום? ישאל השואל, אז אולי הרופא מלכתחילה שם לה יותר דוזה כדי שיהיו יותר ביציות? יש את הדילמה של מה בא קודם הביצה או התרנגולת וזו שאלה לא פשוטה.


בסופו של עניין, ודווקא בשל האתיקה והרצון למנוע מהרופא קמצוץ של מחשבה לתת לה טיפה יותר במינון כדי שהיא תבייץ יותר, אמרנו, הוא יטפל בה כמטופלת לצרכיה היא בלבד, כי היא המופלת שלו הרבה שנים, הוא מנסה להביא להולדת ילד, היא כרגע בראש מעייניו.


רצה הקדוש ברוך הוא וכתוצאה מהתרופות שהיא קיבלה היא בייצה יותר ממה שהיא זקוקה, אז ניגש אליה ונאמר לה, יש לך יותר, אנחנו יכולים להקפיא לך ככה, אנחנו יכולים לתרום ועדיין נשארו לך עודפות, האם את מוכנה? חשבנו שדווקא מבחינה אתית יותר נכון לעשות את זה כך.

היא יכולה להתחרט אחרי?

היא יכולה להתחרט מתי שהיא רוצה. היא יכולה להתחרט עד להפריה.

אנחנו יכולים להחליט על אמירה שאומרת, ובלבד שהסכמתה זו ניתנה מתוך צלילות דעת גמורה ואז לדלג על שלב של הטשטוש שלאחר הניתוח.

אני עדיין הייתי מקפידה ששיקול הדעת יהיה לפני תהליך השאיבה, אני ערה לפתח שנוצר אבל רק לפני דקה קיבלתי את העמדה שאנחנו סומכים על הרופא שמה שהחלטנו לגבי התורמת בוועדות האזוריות לא חל על הרופא המטפל בה במקום.

רציתי רק לומר לך מה היה קו מחשבה.

יש עוד נקודה שצריך להבין, עוד סיבה שההחלטה תהיה אחר כך, מבחינה אתית, הסכמה מודעת הרבה יותר משמעותית לאחר מעשה. לפני השאיבה האישה נמצאת באי ודאות, היא תלויה ברופא ובכל מיני גורמים, לכן ההסכמה שלה היא הסכמה לא מלאה. כשגמרו את השאיבה, היא התעוררה, עכשיו הכול בסדר, יש לה עכשיו 20 ביציות, מה שהיא תחליט לא תלוי באף אחד. זו הרדמה קלה, אחרי שעה, שעתיים, היא צלולה לחלוטין ולא תלויה באף אחד.

אם היא מקבלת קודם את ההחלטה, את גורמת שנשים תקבלנה החלטה בשלב שהן מרגישות תלות בלא נודע, במערכת, ברופא, ההחלטה לא תהיה החלטה אמיתית שלהן. לעומת, זאת, כשגמרו את התהליך, היא התעוררה, יש לה ביציות שלה, לא משהו עתידי שהיא לא יודעת וצריכה להתפלל, כשהיא מקבלת את ההחלטה זוז החלטה אישית שלה בלי שום לחצים.

עדיין היא מטופלת אצל אותו רופא מטפל והיא צריכה להמשיך לקבל טיפול מאותו רופא מטפל.

אצל פציינט לפני תהליך, המחשבות, סדרי העדיפויות ושיקול הדעת שונה לחלוטין מאחרי התהליך.

בואו נעבור את זה בשלום ואחר כך נתעמק בזה.

יש עוד עניין, אני מבינה מה אתה אומר במובן שהוא עלול לתת לה טיפול מסוים.

לא אמרתי את זה, אמרתי שההסכמה שלה תלויה, היא לא יכולה לשקול את השיקולים בניחותה, היא כרגע תלויה בספק. אולי אם אני אגיד שאם אני רוצה לתרום באופן מיסטי יהיו לי יותר ביציות? כל מיני מחשבות כאלה קיימות, שלא קיימות אחרי כן.

גם אז אתה לא פותר את המקום שיש רופא שיש לו אינטרס שיהיו לה הרבה ביציות.

אני לא חושד ברופא, אני מדבר על מצב נפשי של המטופלת. לפני תהליך שכרוך בהרדמה האדם חושב ורוצה שזה יצליח, ויש כל מיני רעיונות במוחו שיכולים להשפיע. לא חסרות אמונות טפלות.

טפו, טפו, טפו...

מבחינתך יש נפקא מינה אם ההסכמה ניתנת בגמר הטיפול ולפני הרדמה?

רק כשהתעוררה וחזרה להכרה צלולה.

אפשר ליצור פרוצדורה פשוטה שפותרת את כל העניין הזה. ברגע שאישה מגיעה לבית חולים, אנחנו כרגע מדברים על מטופלת שצריכה ביציות עבור עצמה, ברגע שהיא מגיעה לבית חולים כדי לעבור פרוצדורה כזו של ייצור ביציות ולשאוב אותן, היא יכולה לעבור תהליך מאד פשוט שלא קשור למחלקה או לרופא המטפל, שבו מסבירים לה מה הפרוצדורה שהיא הולכת לעבור אומרים לה שיש אפשרות שיהיו יותר ביציות ממה שהיא צריכה לשימוש המיידי. הפרוצדורה הזו לא מתבצעת מול הרופא, יש הסבר מלא.

איפה? נשלח אותה לבית חולים אחר? לוועדה.

למשל העובדת הסוציאלית של המחלקה. זה לפני שהיא מתחילה את הטיפול, חודש לפני השאיבה.

אם ההסבר יינתן על ידי עובדת סוציאלית, אולי אני טועה, אבל אני מנסה להיכנס לראשה של מטופלת כזו, היא מגיעה לבית חולים, ויש הרבה צוות, זו אותה מערכת. אם יש בה רצון שעליו דיבר הלפרין, לרצות את המערכת כדי שיעזרו לה, אני לא רואה הרבה הבדל אם את ההסבר היא תקבל מהעובדת הסוציאלית שנשאבת כחלק מהצוות של בית החולים.

אולי רופא המשפחה? החשוב הוא להפריד, שההסבר המפורט יהיה לפני והחתימה על הסכמה יכולה להיות אחרי אבל לא שההכרות הראשונה עם הנושא יהיה כשהיא מתעוררת מההרדמה.

אם הרופא המטפל לא יודע לגבי האישה אם היא מייעדת ביציות לתרומה או לא זה פותר את כל העניין. הוא לא יודע אם זו שבאה לפניו מתכוונת לתרום או לא, רק אחרי שהוא מבצע את השאיבה הוא יודע מה לגביה.

זה טוב.

זה בית קטן. החשש שלנו כרגע שהמטופלת עדיין מטושטשת, אני זוכר שהורדמתי בפרופו פול, סוג של הרדמה כללית שטחית, ותוך שעה לאחר שהתעוררתי מההרדמה כבר התראיינתי בגלי צה"ל ותמכתי באולמרט...

ככה זה נשמע... עכשיו זה מסביר הכול.

השאלה אם אנחנו מגדירים פרק זמן מינימאלי?

אני לא הולכת לשיטה של הסתרת מידע רופא מרופא אחות מרופא או עובדת סוציאלית מרופא. המחלקה היא מחלקה והכול צריך להיות שקוף. אני בהחלט אומרת שאישה עוברת את כל הפרוצדורות, הייתי הולכת לרופא האחראי שיושב ומדבר אתה, אנחנו הולכים לעבור פרוצדורה, הוא הרי לא מעביר את הפרוצדורה, זה אחד הרופאים, אנחנו נקווה לטוב, בואי נצא מתוך הנחה שבשבילך יהיו לנו מספיק ביציות, נוכל להקפיא לך והכול. והיה, וכתוצאה ממה שהקדוש ברוך הוא נתן לך יש לך רצון בכלל לתרום? אם היא תגיד לא מעניין אותה לתרום או שתגיד שיש לה. אז הוא יגיד לה שנחכה אחרי, הכנתי אותה אבל אל החתמתי אותה על שום דבר.

החשש הוא שהרופא יגיד לה שאם ירצה השם אולי יצליח לך יותר ויהיה לך ככה וככה. לו אני במצב הזה, אעשה הכול כדי לרצות את הרופא שזה יצליח לו, זו הפסיכולוגיה הבסיסית.

אבל היא לא חותמת.

אנחנו לא מדברים על המתנדבת שבאה מרצונה הטוב, אנחנו מדברים על גברת שכבר עושה את הטיפול בשביל עצמה. אני לא עושה לה משהו נוסף, היא כבר עוברת את הטיפול. החששות הן לא אותן חששות כמו למתנדבת. אני על המתנדבת הרבה יותר חוששת מאשר על המטופלת כי זו באה אמת מתוך רצון שיישארו ביציות בשבילה, היא המטופלת לא המתנדבת. אנחנו יותר מתעכבים על המטופלת שאצלה זה קרדינאלי שהביציות הטובות ילכו בשבילה. הרופא לא יעז לקחת אם הוא לא מאה אחוז משוכנע שאת הטובות ביותר הוא נתן לה ואת הטובות ביותר הוא הקפיא לה ורק אחרי זה את היתרה המזערית הוא ייתן לתרומה. הרי הרופאים קודם רוצים שהמטופלת שלהם תיכנס להריון ותביא ילד לעולם.

יש נוסחה מתמטית פשוטה, כדי לקבל הריון צריך שלושה מחזורים. אם באה מטופלת צריך להבטיח לה שלושה מחזורים. בחשבון מתמטי פשוט, אם במחזור אחד מחזירים שני עוברים, והיא לא הרה, במחזור שני מוקפאים עוד שלושה ובעוד מחזור עוד שלושה, סך הכול אלה שמונה עוברים שהיא זקוקה כדי לקבל הריון אחד טוב. לקבל שמונה עוברים צריך משהו כמו 10, 12 ביציות. המסקנה מהעניין שתורמת מטופלת חווה שכל אחד עוסק בנושא, יבטיח לה שפחות מ-12 ביציות לא נוגעים באף ביצית. זה בנוי על סמך ניסיון עתיק שנים. מעבר לזה, זה משאיר עוד 6,8 ביציות בהנחה שאנחנו אל משתוללים ולא מייצרים 20, 30 ו- 100 ביציות, כך שרק אז בנתונים האלה אפשר להבטיח תרומה.

לכן צריך לחכות עד שישאבו ואז מדברים אתה. אפשר להכין אותה מראש לשקול את האפשרויות, אחרי שתתעוררי ונדע כמה יש, נודיע לך ותקבלי החלטה מושכלת שאת יודעת על מה מדובר.

לצערי אני צריכה ללכת, אני רוצה לומר שזה מצריך עיון לדיון על המחקר. אני יכולה לקבל את ההבחנות בין התורמת שהיא מטופלת ובין תורמת והחשבון המתמטי, זה בהנחה שאין את כל הנושא של ביציות למחקר, שממילא שואבים. אם הייתי רגועה שפתרנו את כל מה שקשור למחקר אז ההבחנה הזו היא סבירה, מתקבלת. צריך לחזור לסעיף הזה שיש לו נגיעה והשלכה על המחקר. תודה.

למרות שאני יכול לראות מצב בו אישה אומרת שהיא לא רוצה שהביציות שלה יגדלו ויסתובבו ברחוב אבל אם אתם רוצים לבנות מזה טיל...

יצא לא מזמן ספר של הילה עליון שאוספת דמויות של נשים מטופלות. אחד המקרים שמצוטטים שם הוא על אישה, מטופלת בעצמה שרגע לפני שהיא מורדמת, למרות שהרופא עצמו שאל אותה כמה פעמים לפני והיא לא החליטה, רגע לפני ההרדמה הוא בא ושואל אותה שוב, מה את אומרת, שנחתום על תרומה? נזכור גם את זה.

בדיוק על זה דיברתי.

אם בסופו של דבר ההחלטה לגבי מחקר תהיה שונה ממה שכתוב בחוק, נחזור ונעסוק בסעיף הזה שוב.

להפך, אם היא תישאר כמו שהיא עכשיו.

דבר שני אנחנו אומרים שזה בסדר לתת למטופלת הסבר כללי על אפשרויות ייעוד עודף ביציות לאחר שהמינימום הדרוש שוריין לטובתה, זה יהיה במהלך הטיפול, לפני תחילת הטיפול. דבר שלישי, חתימה לגבי הקצאה של הביציות נעשית רק לאחר שהאישה התעוררה מההרדמה והיא צלולה לחלוטין.

יש הערכה.

אפשר להגדיר כמה זמן לפני השאיבה יש את ההסבר הכללי.

לפני התחלת הטיפול.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מספר הביציות שתייעד תורמת מתנדבת להקפאה לשם שימוש עתידי על ידה או למחק, לא יעלה על מספר הביציות שאותן היא מייעדת להשתלה.

לגבי מספר הביציות להקפאה, אני מבינה שהמשרד ניסה להגביל את מספר הביציות ממחקר כך שהרוב המכריע ילכו להולדה ולא למחקר. השאלה למה אותו כלל חל גם על הקפאה.

הקפאה לשימוש עתידי. זה לא היה במקור, במקור זה היה רק למחקר.

מאד מקובל עלי מה שהוספתם.

אם אני מבין נכון, אני מגביל אותם לכמה מותר להם לייעד להקפאה.

הגענו למסקנה שהיום יותר ויותר נשים מעוניינות לדחות את מועד ההולדה. לא נעים לי להגיד אבל זה היה אחד החשיבות ואז היא בעיקר להקפיא לעצמה, ואני רציתי אותה בשביל הולדה.

אבל היא לא רוצה לתרום.

אז בשביל מה היא באה? אנחנו מדברים על תורמת מתנדבת.

אני מסכימה עם מירה, יותר ויותר רואים את הנורמה שנשים לא מחכות לתהליך אלא מיד רצות לטיפולי פריון.

אני מבין את מה שאני אומרת כי לא שמתי לב שמדובר בתורמת מתנדבת. חשבתי שאת רוצה להגביל את המטופלת.

את המטופלת אני משאירה בצד, בשבילנו היא בראש מעיינינו.

יש כאן את אותה הערה על כל הסעיפים בהם מוזכר המחקר.

ההערה נרשמה.

יש פה שאלה לדיון, האם לחייב תרומה כתנאי להקפאה במקרים בהם נדרשת הקפאת ביציות מטעמים רפואיים? אז זה הופך את התורמת המתנדבת לתורמת מטופלת.

תורמת מנודבת.

תורמת מטופלת. היא זקוקה מטעמים רפואיים להקפאת ביציות, לכן צריך לשנות את ההגדרה שלנו שאם היא זקוקה מטעמים רפואיים להקפאת ביציות אז היא תורמת מטופלת, גם אם היא לא נשואה וגם אם היא רווקה בת 16, למשל אם היא צריכה לעבור הקרנות.

אני לא רוצה לקחת מנשים כאלה כלום. מנשים שיש להן בעיה רפואית אני לא לוקחת אפילו לא חצי ביצית.

איפה זה כתוב?

אני לא יודעת איפה זה כתוב, זה מה שאני אומרת.

אני חושב שהיא צודקת אבל לא צריך לכתוב את זה כי זה ברור.

אבל מישהו העלה את זה.

אם מישהו העלה, אני אומרת את דעתי הנחרצת

אם היא נאלצת להקפיא בגלל בעיה רפואית, לא ניגע בה בכלל.

אלה הנחיות רפואיות טריוויאליות, השאלה אם יש לזה מקום כאן.

אין לזה מקום, זה לא קיים ולא יהיה.

מסכים.

אני שומעת את מה שאת אומרת אני רק לא רואה שיש לזה אסמכתה.

לא אמרתי שיש לזה אסמכתה, אמרתי שהיות וזה לא כתוב, אז אין.

גם בחוק השתלות האיברים לא כתבנו שלא תינטל תרומה מאדם שיש לו רק כליה אחת או שכליתו חולה, זה שיקול רפואי טריוויאלי.

היא צריכה לעבור הקרנות, את כל הביציות שנוכל להוציא ממנה נשמור לה, ומי שייקח מהם לתרומה אפשר לתבוע אותו גם פלילית וגם אזרחית.

15. תיעוד.


הרופא האחראי והרופא המטפל יתעדו את פעולותיהם לפי סעיפים 12א–12ג ברשומה הרפואית של התורמת, לרבות את מספר הביציות שנשאבו מהתורמת ומספר הביציות שהוקצו לכל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 13(ב), ולרשומה הרפואית יצורף טופס הסכמה חתום על ידי התורמת; ניתן אישור ועדת חריגים לשאיבת הביציות או להקצאתן למטרת השתלה, בהתאם להוראות סעיף 21, יצורף האישור לרשומה הרפואית.

זה לא קשור למה שקורה בוועדה עצמה, שם יש את התיעוד הסוציאלי.

זה המידע שבין הרופא למטופלת.

המידע הרפואי שאנחנו מוודאים שהוא מתועד, נחתם ומתויק ברשומה הרפואית.

לסעיף הזה יש חשיבות מהמעלה הראשונה, חלק גדול מהאירועים שקרו במדינה לפני כמה שנים נבע מזה שכשאתה מגיע לדוח במעבדה כתוב "נשאבו ביציות", שתי מילים ובזה זה סגור.

אז נחה דעתנו.

18. אישור במקרים חריגים.

לא התקיים תנאי מהתנאים למתן אישור לשאיבת ביציות, להקצאת ביציות או להשתלת ביציות לפי סימן זה, לפי העניין, אך סבר הרופא האחראי כי קיימים טעמים חריגים ומיוחדים
המצדיקים את מתן האישור אף בלי שהתקיים אותו תנאי, רשאי הוא לפנות לוועדת חריגים בבקשה לאשר לו מתן אישור כאמור.

זה גורף מידי.

זה סעיף עוקף חוק. הוא אומר שמתקיים איזשהו תנאי, שלא ברור מהו ובאיזה עניין, אפשר בעצם לוותר על כל הוראות החוק. השאלה למה מתכוונים, באיזה נסיבות. יש לנו ועדת חריגים בדיוק לעניין הזה, ועדת החריגים שמורכבת מאנשים מאסכולות שונות יכולה, בהתקיים אותן נסיבות המנויות בסעיף, לתת פטור לעניין אישה נשואה, לעניין אישה שלא מאותו דת מטעמים חברתיים ועוד רשימה ארוכה של חריגים. כאן אנחנו מדברים על חריג שהוא חריג לחריג.

הסעיפים כמו שהיו קודם, שמחקנו אותם, הם בעצם קובעים את אותם מקרים שבהם יש טעם לפנות לועדת חריגים ומה השיקולים של ועדת החריגים שהיא רשאית לשקול בשביל להתיר, אלה הסעיפים שנמחקו כרגע. הפכו את כל הסעיפים שנמחקו למן סעיף גורף שממילא כולל פי כמה וכמה ממה שהיה כתוב בהם. נדמה לי שצריך לחזור חזרה לסעיפים.

מה היה בסעיפים שנמחקו?

אלה כל הכללים הרגילים, זו דרך המלך.

היינו רוצים להגדיר בסעיף הזה קווים מנחים לאותה וועדת החריגים?

הרעיון הוא שועדת חריגים זה לא בסעיף עוקף.

בסימן הבא יש ועדת חריגים, הרכב הוועדה, סמכויות הוועדה ושם רואים איזה אישורים חריגים היא רשאית לתת.

אז למה אנחנו צריכים את הסעיף הזה? אנחנו יכולים להגדיר אותו, לא יתקיימו תנאי מהתנאים החריגים למתן אישורים והם עונים על מה שכתבנו בתחומי פעולתה של ועדת חריגים בסעיף הבא, אפשר לדון. צריך לתת לוועדת החריגים סעיף מסמיך.

יש את זה בהמשך.

זה יתפרש "הרשאי הזה" מעבר לכוונה.

אני אומרת שזה זה מיותר, אפשר לפתור בוועדה החריגים.

אפשר להוסיף לסעיף הזה כתפיות לביטחון שאומרת - --

אם מתקיימים התנאים הכתובים בסעיפי ועדת החריגים, הוא רשאי לפנות ולבקש היתר.

למה לא לבטל אותו ולהתייחס איפה שמתייחסים לוועדת החריגים?

אפשר להוסיף באותו סעיף שאני לא זוכר מה כתוב בו, רשאי רופא לפנות לוועדת חריגים והיא תפעל לפי 1,2,3.

הסעיף הזה נולד מאחת ההערות שקיבלתי בטרם הפצנו את הצעת החוק. קבענו בזמנו בחקיקה שכשבאה מתנדבת לתרום ביציות מביציותיה, 51% ילכו להולדה והשאר למחקר ולכל מה שהיא מייעדת. העלה רופא את אחת הבעיות, יכולים להיות מקרים שאני אצטרך לסטות מהחלוקה הזו כי יש מקרה מאד מיוחד, אין לי תשובה לזה בוועדת חריגים.

אז נוסיף לזה תשובה בוועדת החריגים.

מאיפה נולד החריג שבחריג שבחריג.

עדיין אפשר יהיה באותו סימן שיעסוק בוועדת החריגים, לפתוח גם את הפתח הזה אם נרצה . אחרי שכל הסייגים יהיו מפורטים, ויהיה ברור מה מותר לה לשקול ומה אסור לה לשקול, אפשר להוסיף עוד פתח שאם יש משהו שלא צפינו ולא ראינו והוא שונה מכל אלה ולא סותר את הכללים שנקבעו שם, אז יכולים לשקול שיקול נוסף.

נשלב את זה בסימן של ועדת החריגים, עניין הפנייה ונראה אם יש צורך.

אני מבקשת שתרשמו את זה כהערה שבבוא העת, כשנדון בוועדת החריגים, יתנו את הדעת על סיטואציה שרופא אחד יגיד בפני, לא רק על האחוזים, אלא על חלוקות, ואם אני חייב, אין לי פה פתח לעשות את זה.

יש לך דוגמה ספציפית?

אני אבקש מהרופא שנתן לי את הבקשה שייתן לי דוגמה ספציפית.

כדי שוועדה תוכל להגיב בשלוש שעות לגבי מה לעשות, נראה לי שכל הסיפור של ועדת חריגים הולך ועוקף את החוק בשלמותו. אני לא בטוח אם הוא חייב להתקיים. הסיטואציה שאת מעלה היא סיטואציה שיכולה לקרות אבל גם ההחלטה לה תצטרך להיעשות בפרק זמן של מעכשיו לעכשיו. אז מה יעשו? עכשיו יש גם הרכב של ועדת חריגים ויזמנו ועדת חריגים.

אנחנו צריכים את ועדת החריגים כי יש כמה סעיפים קרדינאליים שאנחנו חייבים לתת להם אישור.

אי אפשר להפוך אותם לחלק מהחוק עצמו?

הם חלק מהחוק.

ועדת חריגים הכוונה למשהו שלא הלך עד עכשיו בדרך המלך. אני מסכים שזה עלול לשנות את כוונת החוק אבל נגיע לסעיף הזה ונבחן אותו לעומק.

הרעיון היחיד של ועדת חריגים זה מקרה ספציפי של אישה בעניין מסוים.,לא לבוא לנסח כי יש כוונה מאחורי זה.

אז מי מוסמך לאשר לה? היא קרובת משפחה לא מאותה דת והיא כושית.

אז בשביל זה צריך ועדת חריגים אבל לא בשביל האחוזים, המחוקק אומר את דברו באופן חד משמעי, הוא לא רוצה לשנות, הוא לא רוצה שיהיה כביש רב מסלולי.

אין ויכוח שצריך אבל זה צריך להיות מוגבל. אפשר להגדיר שהחריגות נובעת מצורך של האישה ולא צורך של הרופאים או המדענים.

לטובתה של המטופלת.

השאלה אם האמירה הו צריכה להיות כסעיף תלוי ועומד בפני עצמו או שיהיה משולב באותם סעיפים שעוסקים בזה, נוריד את סעיף 18.

להוסיף אותו לוועדת החריגים, הרופא הזה יצא מתוך הנחה שאם זה לטובת המטופלת ולא לטובת המחקר או משהו אחר.

יכול להיות שאת הנושא של הגבלת מספר הביציות נעשה חריג בסעיף של הגבלת ההקצאה, בלי ועדת חריגים. את זה ניתן להכניס כחריג לא לוועדת חריגים, שזה לא רלוונטי, אלא כחריג להגבלה של מספר הביציות להקצאה.

זה רק ועדת חריגים תאשר וגם במקרים מאד מיוחדים, כי אחרת אתה פותח פתח ש- 51% או לא 51% וכו'.

אנחנו מדברים גם על הפניה לוועדת האישורים, סעיף 12 זו ועדת האישורים של התורמת המתנדבת.

נוריד את סעיף 18 ונעסוק בזה באופן פרטני כשנגיע לסימן שעוסק בוועדת חריגים.

19. תוקפו של אישור לשאיבת ביציות להקצאתן או להשתלתן.

(1) אישור לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של שאיבת ביציות.
(2) אישור להקצאת ביציות למטרת השתלה, שניתן לפי סימן זה, תקף להקצאת ביציות כאמור משאיבת ביציות אחת בלבד.
(3) אישור להשתלת ביציות, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של השתלת ביציות.

לעניין (א) קבענו בישיבה קודמת שאישור לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת יהיה תקף לשנה ולכן ההוראה הזו מתייתרת.

אני יכול תוך שנה לבצע שתי שאיבות.

אבל אומרים שזו פעולה אחת.

פעולה אחת לתוקף של שנה. אז היא תלך שלוש פעמים לוועדה.

אבל לכן זה נדרש, האישור לשאיבת ביציות תקף לפעולה אחת, בשנה אחת אני יכול לבצע שלוש פעולות. לכן אני צריך את הסעיף הזה.

נכון. הוא לא מיותר, מקובל עלינו. מכיוון שבזאת נסתיימה הכנתנו מבחינה משפטית לסעיפים שהונחו על שולחננו היום, הדיון הבא יוקדש לנושא המחקר ונתקדם לדיון על וועדת חריגים בסימן ג'.

אני מבקשת לישיבה על המחקר להזמין את פרופסור מישל רוול ראש המועצה לביו אתיקה. פרופסור איצ'קוביץ מרמב"ם ופרופסור רובינוב מהדסה. עין כרם

נשמח להציע גם אנשי מחקר מטעמנו.

תודה רבה הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 13:50