PAGE
10
ועדת הפנים והגנת הסביבה

24.12.2007


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

שהתקיימה ביום שני, ט"ו בטבת התשס"ח – 24 בדצמבר 2007 – בשעה 10:00

תקנות חיות הבר (אזורים אסורים)(תיקון), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

דב חנין

אסתרינה טרטמן

שרה מרום שלו

גאלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט

עו"ד טל רותם, המשרד להגנת הסביבה

שלמה קדם, מ"מ יו"ר פדרציית הציידים בישראל

אברהם בן ממן, יו"ר פדרציית הציידים בישראל

אבינועם רביע, ארגוני הציידים

מוניר חטאר, חבר ועד, ארגוני הציידים

האני עמאשה, צייד, דלית אלכרמל

יואב פרלמן, חוקר במרכז הצפרות הישראלית, החברה להגנת הטבע

עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע

עו"ד שרה שלום, יועמ"ש, רשות הטבע והגנים

מודי אורון, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

אוהד הצופה, רשות הטבע והגנים

ד"ר סיימון נמצוב, חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים

רוני מלכה

תומר רוזנר

יפה שפירא

הדס צנוירט

תקנות חיות הבר (אזורים אסורים)(תיקון), התשס"ח-2007

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום תקנות חיות הבר (אזורים אסורים)(תיקון), התשס"ח-2007. אנו דנים בבקשת השר להגנת הסביבה לגבי אזורים שבהם השר מבקש להחריג אותם מאזורי הציד. עו"ד טל רותם, בבקשה.

לפי החוק להגנת חיית הבר, כל חיית בר היא חיית בר מוגנת אלא אם כן הכריזו עליה באופן אקטיבי כצייד או מטופחת. יש כיום בתקנות להגנת חיית הבר חיות שמוגדרות חיות בר שמוגדרות כמותרות לצייד, בין היתר ברווזי בר ממינים שונים. יש סט נוסף של תקנות כבר כיום שסוגר אזורים מסוימים שאסורים לצייד גם של חיות שהן בעיקרון מותרות לצייד.


יש שתי מטרות לתיקון – טכנית ומהותית; התיקון המהותי זה להוסיף אזור נוסף, לסגור אותו לצייד, כדי להגן על עופות מוגנים, והמטרה הטכנית היא לבטל הוראת שעה שכבר אינה בתוקף – אנו חושבים שבעצם זה שההוראה נמצאת שם, היא מטעה.

מי מסביר את העניין המהותי?

אני אציג את העניין על מצגת; הקטליזטור לפעילות שיזמנו היה צחראש לבן, מין בסכנת הכחדה עולמית, ואנו מחויבים מתוקף גם החוק הישראלי אך גם שלוש אמנות בין לאומיות וגם הסכם בינלאומי שהממשלה אשררה לנקוט בצעדים. זה מתחייב מתוך מסמך של אמנת ה-CMS. עד היום לא עשינו מעבר לחוק שקיים. אישור התקנה יהווה את אחד הכלים של ישראל ליישום המחויבות שלה כלפי האמנות הבין לאומיות וההסכמים לשמירת הטבע והסביבה, בהם ישראל חברה. אלה שלוש האמנות, הן לפניכם.


זה השטח המדובר, מכביש 1, כביש 38 במזרח, בדרום זה כביש 353 ובמערב זה כביש 7. אפשר לראות את זה כאן במפה. השטח הזה לא מוגן כשמורת טבע, אך יש בו הריכוז הגדול בעולם של הברווז הזה. האוכלוסייה העולמית של הברווז הזה מונה בכל העולם, מטוניסיה ועד מונגוליה, בין 8,000 ל-13 אלף פרטים, כאשר במאגרים האלה נכון לשבוע שעבר נמצאים 1,500 פרטים. המין הזה נכחד עקב שלושה תהליכים. בעולם קרו שלושה תהליכים; הראשון הוא צייד יתר, ועל זה כל המדינות שבתחומן מופיע נקראות לאסור לחלוטין את הפגיעה בו, הדבר השני זה הרס של בתי גידול, בייחוד זה מתייחס למערב אסיה ששם יובשו והומלחו אגמים וימות או לטורקיה, למשל, והדבר השלישי שאינו רלוונטי לישראל זה תחרות ממין פולש מצפון אמריקה. אלה שלושת הדברים שכל המדינות בתחום נקראות למנוע, מתוקף שתי האמנות שנמצאות פה. למה מתרכזים דווקא שם – החוק חוקק ב-55', אנו מקיימים ספירות מדי שנה, מפקד עופות המים הארצי של רשות הטבע והגנים עושה כבר מעל ארבעים שנה, ורואים תופעה ברוכה – מאגרי המים האלה הם חדשים, הם הוקמו באמצע שנות השמונים, והמין הזה מגיב לשינויים. הבעיה, שזה בקונפליקט עם צייד.


בתמונה הזו יש חמישה מינים שונים של עופות מים. ארבעה מהם מותרים לצייד, ואחד מהם זה הצחראש. הבעיה היא שכשצדים באגם כל כך צפוף, אז נפגעים צחראשים כמו בתמונה התחתונה, זה נמצא בינואר - הוא ירוי. אף אחד לא התכוון אולי לפגוע בו, אך אנו לא יכולים לתת לו הגנה. ואז ישראל נדרשת להודיע לאמנה, איך הענישה את מי שפגע בו, זה מתוקף האמנה. היינו באזור ההוא בשבוע שעבר, ראינו ארבעה, במאגר חולדה, עומדים על גדות המאגר. הצרה, שהם גם אוכלים את הברווזים הירויים, וחלק מהברווזים הירויים שלא אוספים אותם מכילים עופרת ואז הם מתים מהרעלת עופרת. יש פה גם מין שהוא בסכנת הכחדה מקומית, שביצענו אחריהם מעקב עם משדרי לווין. הפרטים הצעירים שעוזבים את הקנים שלהם במדבר יהודה, את החורף שלהם הם מעבירים באזור הזה בצייד של עופות שונים, בין היתר חגלות ואגמיות, מינים כאלה. הם נמצאים בתחרות עם הצייד או הם עלולים להיפגע מהרעלת עופרת.

אנו סגרנו את האזור שלכאורה משתרע כפי שראינו במפה, אך רק לצייד אגמיות וברווזי מים, כלומר זה לא אזור שנסגר לחלוטין לצייד.

אבל אוהד אומר שלפעמים גם כשלא רוצים יורים באחרים.

אנו מדברים כרגע על סגירה רק של המאגרים. צייד עופות מים מתבצע במאגרים, האזור הזה רווי במאגרי מים. לכן סגירת האזור גאוגרפית היא אינה סגירה של כל האזור לצייד, אלא רק של המאגרים. בפועל רק המאגרים נסגרו לצייד, כי שם מתבצע צייד עופות המים. אוהד הסביר את כל ההשלכות הנוספות שיש על העופות הדורסים שמסתובבים באזור הזה מתוקף הצייד של עופות המים. לכן חשוב להדגיש שזה לא שחצי מדינה נסגרת, אלא רק המאגרים בצורה ממוקדת.

אני באתי הנה להתנגד לא רק למחיקת השורה אלא לכל התעלול הזה של סגירת הצייד במדינת ישראל, שעכשיו אנו שמים את המסמרים האחרונים בארון שלו. הוועדה הזו לדעתי, כלומר ועדות קודמות, עשתה פה טעות גדולה מאוד – את החגלה והארנבת הצליחו להוציא ממסגרת הצייד. למעשה אין עוד מה לצוד למעט ברווזים. צריך לזכור שהציידים משלמים 1,200 שקל אגרה כל שנה כדי שתהיה להם זכות לצוד. את החגלה והארנבת הם כבר לא יכולים לצוד, ברווזים צדים רק במאגרי מים, אין ברווזים לא במאגרי מים, לכן האמירה שסוגרים רק את המאגרים היא מטעה. ברגע שתהיה החלטה לסגור את המאגרים האלה, אי אפשר יהיה לצוד שם גם ברווזים שמותר לצוד, מתוך נימוק שצייד שעבר בחינות ויודע לזהות בין סוגי ברווזים יקרי ערך לבין ברווזים שמותר לצוד, ושעדיין הוועדה לא הוציאה אותם מחוץ למסגרת, יוצאו גם כן וצייד לא יוכל לצוד אותם.


אני מחזיק ביד פרוטוקול מזמנו של יושב ראש הוועדה יורי שטרן ז"ל. הוא בסוף הישיבה שעסקה בניסיון לסגור את הצייד במדינת ישראל אמר להם דבר פשוט: אני מפסיק את הישיבה כאן, אני מקפיא את החוק הזה כי כל מה שהשתכנעתי – זה פרוטוקול מס' 139 מיום שני, 26.1.04, בשעה 09:00, הוא אמר לאנשי רשות שמורות הטבע: אני מקפיא את החוק הזה, אתם משקרים אותי, אתם רוצים להגיע למצב שכל הנזקים שיהיו מחיות בר – חיות הבר יצודו על ידי זה שניתן היתרים. נניח שיש 2,000 ציידים, משלמים אגרה כדי לצוד באופן וולנטרי. סוגרים להם מקומות כי אין חיות, רוצים שיתרבו. זה היה נעשה תמיד בתיאום אתנו, לאחרונה זה לא נעשה בתיאום אתנו, זה נסגר. יורי שטרן אמר: אתם רוצים לסגור כדי לתת היתרים, והיתרים – אין לכם שיטה לחלק אותם באופן שוויוני על פני 2,000-3,000 הציידים, אתם מחלקים את זה או לחברים שלכם או כמו הטענות שמושמעות על ידי כל מיני אנשים, שהיו נאלצים לשלם עבור ההיתר, כי יש הרבה פקחים וכן הלאה – אתה רוצה לצוד? יש לי היום חגלות שם, אני יכול לתת לך לשבוע ימים, תדאג שיעבירו לי 600 ש"ח. יש לי מקרה כזה.

אני מקווה שהלכת למשטרה עם זה.

אני לא צריך להיות זה שילך למשטרה. אני לא עובד במשרד ההגנה. מי שהיה צריך ללכת למשטרה לא הלך. אך היום לאור מה שקרה עם הצייד ושסגרו את החגלות ואת הארנבות ושעכשיו רוצים להקטין את הברווזים, למעשה מבטלים את הצייד. השאלה היא אם זה רצון הכנסת או היא תומרנה לזה. אם היא תומרנה לזה, אם נכון מה שאמר יורי שטרן פה, וביטל חוק, וחזרו בדלת אחורית והצליחו להוציא – מנסים עד שמצליחים, זה לא מתאים לניהול כנסת או מדינה.

המסקנה מהדברים שלך היא שצריך לבטל את הצייד כליל בישראל.

נכון, או אתה מבטל את הצייד בישראל או אתה מחזיר את החגלה והארנבת שהוצאו לדעתי בלי מחשבה יתרה. גובים אגרה מהאנשים.

למה אתם גובים כל כך הרבה אגרות? ככל שמתמעטים שטחי הציד ומה שמותר לצוד, הייתי מאמין שצריך להקטין את גובה האגרה.

שיא הצייד הוא צייד חזירי בר, וצייד חזירי בר מתבצע על פי היתר כללי שניתן בחלקים גדולים מהארץ.

אבל אם צמצמתם, מדוע האגרה לא מצטמצמת בהתאם?

בקורלציה בין התשלום שמשלם הצייד לבין מה שניתן לצוד, יש איזון. כל פעם שהיינו סוגרים אזור היתה נשמעת טענה כזו.

פעם היו 6,500 ציידים בארץ. היו אזורי צייד פתוחים ברוב הארץ. השטח הזה שנגרע לא נגרע מכלל הארץ. יש בארץ אזורי צייד. צריך להיות חצי משפטן כדי לדעת איפה לצוד ואיפה לא, וכשאני הולך לצוד, אני הולך עם GPS. וגם באותו שטח צייד, אם יש מבנה, צריך להתרחק ממנו 500 מטר, אם יש בית קברות, צריך להתרחק 100 מטר, אז השטח הזה נגרע מהמעט אזור צייד שנשאר.


אני רואה בשינוי התקנה הזו זלזול באינטליגנציה של הציידים. אתם מוציאים לציידים את המיץ עד שעוברים את המבחן, מקבלים את האישור, שיודעים מה מותר ומה אסור לצוד, וכדי לא לסכן את העוף, סוגרים את כל השטח.


הרבה עופות נדירים בסכנת הכחדה פוקדים כל מיני שטחים אחרים. שום דבר לא יבטיח לי למחר שיסגרו את אותם שטחים.


אני רוצה לצטט מפרוטוקול מ-22.8.06: לא הפך סטטוס של הארנבות והחגלות לחיה מוגנת בגלל שהוא בסכנת הכחדה. החגלה היא לא בסכנת הכחדה. היא מאוד יציבה. הדבר הזה בא לתת – לא רוצים צייד בארץ? אז תבטלו את כל הצייד. ואם נסגור את כל הצייד, הם לא יחיו בלי ציידים.

מדינת ישראל שינתה פניה בחמישים השנה האחרונות. פיקוח הצייד הוא משימה חשובה. היום אנו נלחמים על קיום מערכת טבעית איכשהו תוך כדי תהליכי פיתוח, סלילת כבישים, בניית ערים. קיום רשות הטבע והגנים לא תלוי בציידים. המלחמה היא למען שמירת טבע במדינת ישראל, ואתם חובבי טבע לא פחות מאחרים.

אם היה תלוי בך, אתה היית אוסר צייד בישראל כליל?

לא.

מה שעומד להכרעה זה האם לצמצם או לא לצמצם את אזורי הצייד במאגרי המים באזור שהציגו לפנינו, אל תשכחו את זה.

אותו ברווז כבר אסור לצייד. אני יודע להבחין, ונבחנתי על זה, מה אסור ומה מותר. צריך להעניש אם מוצאים דברים אסורים.

כמה מצאתם ירוי?

אנחנו לא יושבים כל היום על המאגרים. יש פקח אזורי על שטח של עשרות אלפי דונמים.

יש עוד אלפיים פקחים שהם לא רוצים להשתמש בהם.

אנו כפופים לרשות שמורות הטבע מבחינת אכיפת החוק, כפופים למשרד המשפטים מבחינת החוקים, כפופים למשרד האוצר מבחינת האגרה, כפופים למשרד החקלאות מבחינת היתרי צייד. זה גוף שמטרטרים אותו ללא הרף. אני משלם את האגרה לרשות, אני כפוף מבחינת החוקים לרשות. אנו אומרים כל הזמן: בואו נשתף פעולה, בואו נעשה דיונים. אתה רוצה – אנחנו נהיה הפקחים שלכם בשטח. לנו לא פחות חשוב הטבע.

מה אתם רוצים לצוד במאגרים האלה אם כל מה שיש שם זה מוגן?

מה פתאום? יש מינים שמותר לצוד.


בעניין החגלות, כולם רצו, גם הציידים, לעשות משהו יצירתי: במקום שעונת הצייד תהיה מ-1.9 עד 31.1, רצו לעשות כמות מסוימות של חגלות לצוד בתקופה מסוימת ובשטח מסוים. אמרו: נסגור את החגלות, נעשה אותם בסטטוס של חגלה מוגנת, ואז נחלק היתרים. נתנו הסכמה בפרוטוקול פה, הבטחה של אלי אמיתי, שבשלוש השנים הבאות, התחייבות של האנשים פה לתת היתר חגלות במשך שלוש שנים. אנו לקראת סוף עונת הצייד. אני מקווה שיפתיעו אותי בדבר הזה.

חגלה זה עוף. אין סיכוי להכחדה. זה לא פריט מיוחד במינו. יש הרבה או יש מעט, בהתאם לתנאי השטח. כלומר יש סיבות, ולא רק הצייד, והם החליטו שהחגלה עוף מוגן. למה? כובע, והתלו היתרים, כי החגלה לפעמים עושה נזקים באבטיחים, במלונים, באפרסקים. עניין ההיתרים זו שחיתות – שמור לי ואשמור לך. לכן יורי שטרן ז"ל תפס את הנושא ואמר להם: תלכו ובואו פעם הבאה עם ידיים נקיות.


אנו מדברים על עופות מים. יש מינים רבים. הרבה מהם אסור לצייד, כל מיני סיבות מוצדקות. אבל יש סוגים שאפשר לצוד. אם בספירה לא סופרים, או הספירה לא היתה נכונה או מזג האוויר לא התאים, אבל בדרך כלל בעולם אני מקבל מספרד, צרפת, בלגיה, הולנד – כל שנה יש יותר ברכיות. הציידים יכולים לצוד ברכיות. הולכים וסוגרים אגמים או ברכות. סגרו כבר, ואז אמרו: אסור לצוד 500 מטר מרחק מהמים, בכפר ברוך. סגרו אצבע הגליל וטירת צבי מאותה סיבה, ואני יכול עוד ועוד, אין צורך בזה.


אך אם באים עם טענה מוצדקת, שיסגרו את הברכות, יגידו: באגמים אסור לצוד. אך לא ייתכן שיסגרו את כל האזור.

היא אמרה שלא סגרו את כל האזור.

הכניסו את סעיף 4. אם החגלה היתה מותרת, היו סוגרים את כל האזור.


היו בזמנו 6,500 ציידים. היום יש אלפיים. את החגלה לא נתנו לצוד שבע שנים. בינתיים הם חילקו היתרים למקורבים.

אם הברווז הזה באמת זן שהולך ונכחד, הוא בין כה אסור לצייד. אני יודע מה מותר ומה אסור לצייד. אז חצי מדינה בשביל ברווז אחד, שאני כן יודע להבחין.

אם צדים משהו אסור, אפשר לקחת את הרשיון?

כן. הם מעמידים עצמם במקום שופט- -

למה ציידי ברווזים מורידים את הראש של הברווז כדי שאי אפשר יהיה לזהות?

עם צייד כזה – קח את הצייד גם לכלא. אני צייד חוקי.


הם פיתחו שנאה. אתה צריך לראות איך פקח מתייחס לצייד בשטח – רק על פי חשד שוללים את הרובה ואת הביטוח, נותנים לו דוח, ואחרי שנה מעמידים אותו לדין ויש סיכוי סביר שייצא זכאי. אז בינתיים הוא הוענש פעמיים.

משרד החקלאות היה אחראי על רשות שמורות הטבע, אז הוא התנהג אחרת.

לגבי האגרה, מדי פעם הם מוציאים זן אחד מתוך רשימת המותרים לצייד, ואז הם אמרו לי במפורש: יגיע יום ולא יהיה לכם מה לצוד, ובינתיים אנו גובים את האגרה במלואה כולל ריבית והצמדה.

מה לגבי הטענה לגבי המסחרה לכאורה, שכתוצאה מההסדרים החדשים שפיתחתם - בדקתם את עצמכם, האם זה מוכיח את עצמו?

בעקבות הדיון שהיה בכנסת, הדיון שהזכירו האורחים, היה דיון בנושא תיקון לחוק הצייד, של צייד למטרות ספורטיביות, זה תיקון ישן שהולך אתנו משנות החמישים, ועלתה סוגיית ההיתרים. יורי שטרן ז"ל ביקש לבדוק את הסוגייה הזו. בדקנו. בהמשך הדיון בראשות גאלב מג'אדלה הצגנו לו את ניתוח ההיתרים כפי שהצגנו גם למבקר המדינה, עם הנהלים, והכל מבוקר. היתר, כשחיית בר שאינה חיית צייד אלא חיית בר מוגנת, מותר לצוד אותה בהיתרים פרטניים.

נאמר שאתם מחליטים על תקופה אחרת?

עונת הצייד היא קבועה בחקיקה.

מאיפה מתחיל הבלגאן – שאתם מחליטים שבעונה אחרת לתקופת זמן מוגבלת ובמקום מסוים אפשר לצוד חיה ספציפית, ואז אתם נותנים רק לחלק קטן מהציידים לבוא. הבעיה היא שמתחיל העניין הפרטני ואז יש מי שמקבל ויש מי שאינו מקבל. איך קובעים מי מקבל ומי לא מקבל?

יש נוהל של חלוקת היתרים. יש מנגנון מבוקר, יש רישום של קבוצות ציידים וחלוקה לפי תור.

כל כלכלן מתחיל שבודק מדינה, ההמלצה הראשונה של מדינה שרוצה להילחם בשחיתות – אל תעשו תורים, כי איפה שיש תור, יש שחיתות.

אתה לא יכול להכניס באותו אזור שתי קבוצות כדי שלא יקרה שם אסון. עלו טענות שנבדקו, גם על ידי מבקר המדינה, בדקו אותנו וראו את כל המנגנונים.

חשבתם על שיטות אחרות?

לא, כי המנגנון עובד כרגע בסדר מבחינתנו.

לא מצאתי צייד אחד שחושב שזה בסדר.

יש מצב ליצור עד כמה שניתן שוויוניות בחלוקת ההיתרים. הרבה פעמים נזקק פקח לפתרון של נזקי חקלאות אד הוק, והוא צריך מייד לפתור את הבעיה של החקלאי. לא יפתור את הבעיה של החקלאי – תתחלנה הרעלות, ואז נימצא בבעיה הרבה יותר קשה. לכן אנו מנסים לווסת את זה כל השנים. קיבלנו הערות והתיישרנו אתן.

חקלאי שמרעיל - מה העונש נגדו?

יש ענישה חריפה, אך מעט מאוד תופסים את ההרעלות, לכן המטרה החשובה ביותר, מבחינתנו, לתת את הפתרונות לחקלאים כמה שיותר מהר.


לגבי גובה האגרה, יש קורלציה בין כמות הצייד שניתן לאוכלוסיית הציידים, שאגב, היום פחתה, היא עומדת על 3,000, יש עדיין קורלציה בין כמות הצייד שניתן לצוד לגובה האגרה. עוד לא מצאנו שיש חריגה. אנו כל הזמן בודקים את עצמנו.

האם אין היגיון שכשמורידים שטחים וחיות ומטבע הדברים הצייד מצטמצם, מדוע האגרה אינה מצטמצמת?

האגרה לא השתנתה הרבה מאוד שנים.

האגרה עולה כל הזמן.

במדד. אנחנו מקפידים לשמור על גובה האגרה.

חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה. שאלת הצייד מורכבת מאוד- -

שלום, השר מג'אדלה. ברוך הבא.

בישראל הטבע נמצא בסכנת הכחדה לא בגלל הציידים אלא בגלל מיליון סיבות. לכן אנו צריכים לראות את הנושא הזה בראייה רחבה ולהגן על מה שאנו יכולים.


ההצעה כאן היא מאוד סבירה ומידתית. האזור שמבקשים החרגה שלו מהתחום המותר לצייד הוא אכן אזור שלא צריך לצוד בו, יש טעמים מאחורי הבקשה הזו, ולכן, מבלי להיכנס לשאלות רחבות יותר שצריך כמובן לדון בהן, כמו תהליך ההידברות בין הציידים לבין רשות הטבע והגנים, שאני בהחלט לקדם אותו ולעשות אותו יותר מסודר, לגופו של עניין אני מציע שנאשר את שתי הבקשות של המשרד להגנת הסביבה.

תודה. חברים, אנו מודים לכם שהכנסתם אותנו לעובי הקורה. זו ישיבה ראשונה שלי בנושאים האלה. אני מודה לכם על הצגת התמונה הרחבה.


אני בהחלט חושב שיש מקום להמשך דיון. אני חושב שטוב תעשו אם תשתפו פעולה עם הציידים עצמם. האנשים פה אחראיים, מקצועיים, מבינים במה מדובר, ובמסגרת שיתוף פעולה, מדינת ישראל תרוויח. גם דברים שנעשים בהסכמה נעשים בצורה טובה יותר מאשר דברים שנעשים בכפייה. הטענות הן טענות חזקות שמלוות אותם, של שמור לי ואשמור לך, של העדפות ומועדפים. יש לטפל בזה, ואני חושב שאתם צריכים להתמודד עם הטענות האלה, ולבוא אל השר ולאחר מכן אלינו עם הצעה. השיטה הזו יוצרת תחושה של למה התקשר אליו ולא אליי, כי בגלל שאי אפשר לצוד כלום כמעט, אנשים שמשלמים אגרת צייד גבוהה, זה המעט שיש להם. הצדק צריך להיעשות אך גם חייב להיראות.


אני מבקש לקבל אחת לשנה החל בשנה הזו דין וחשבון מסודר לשנת 2007 בכתב לגבי שיטת ההיתרים, את כל מה שאמרתם שאתם כותבים. אני רוצה לעשות בעניין זה פיקוח פרלמנטרי. השקיפות חשובה.

זה הגנת הפרטיות.

משנת 2000 אנו מבקשים מהם לקבל את רשימת מקבלי ההיתרים.

אני לא מבין בזה כלום, ובלי שקיפות אי אפשר לעשות צדק. לכן אני מבקש שתגישו לנו כוועדה האחראית על הפיקוח על הפעולה הכוללת של המשרד ושלכם בהקשרים האלה דין וחשבון מסודר על 2007. אני מניח שייקח לכם כמה זמן לערוך אותו, אנו נמתין בסבלנות.

היתה פה הבטחה של מנכ"ל רשות שמורת הטבע ויועצת משפטית וראש אגף אכיפה, כולם ישבו פה, וזה רשום, הבטחה לתת היתר חגלות בעוד שנתיים.

נתנו. אתם יודעים את הסיפור.

בג"ץ לא פסל את ההיתר.

הלכנו נגד המדינה להגן על הדבר הזה בבג"ץ.

נעשה בחינה מדויקת, אעמיד על זה אנשים ממכון המחקר שלנו, ונבדוק את זה אחת ולתמיד, שהדברים נעשים בצורה שוויונית.


לגבי התקנות של השר עצמו, אני מעמיד אותן להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד התקנות אושרו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.