PAGE
1
ועדה משותפת

ועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות

7.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

בדיון בפרק י"ט לנושא עובדים זרים

יום שני, ד' בתמוז התשס"ח (7 ביולי 2008), שעה 13:00

פרק י"ט (עובדים זרים)

מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

יצחק וקנין

שי חרמש

אמנון כהן

רן כהן

יובל יעקובי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ניקול מור, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שרה פרוזרוביץ, סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעשייה

עו"ד שושנה שטראוס, השלכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יהודית כרמי, ראש תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צבי נקר, יו"ר ועדת כוח אדם, התאחדות בוני ומפתחי ישראל

שניר נקר, התאחדות בוני ומפתחי ישראל

אבי ברק, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

דורי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים

משה שמעוני, מנכ"ל התאחדות האיכרים

צח גרוס, ועד המסעדות האתניות

אברהם הראובני, איגוד לשכות המסחר

אברהם דניאל, איגוד לשכות המסחר

עו"ד אבישג שחם, איגוד לשכות המסחר

נועה בן-שבת

סמדר אלחנני

טמיר כהן

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

פרק י"ט (עובדים זרים)

מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2008

אני פותח ישיבה משותפת לוועדת הכספים ולועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


את הנושא הזה קיבלנו מחוק ההסדרים.

החל משנת 2010 לא יהיו היתרים לעובדים רגילים בתעשייה. יש את העניין של עובדים זרים מומחים. הסעיף הזה בחוק ההסדרים הוא לבקשת או תוך התחשבות או בסיכום או בשיתוף פעולה עם התעשיינים והוא מאפשר עוד סוג של מומחה כאשר למומחה הזה לא חייבים לשלם פעמים השכר הממוצע, אם כי הממשלה שומרת על החובה ועדיין מחייבת שעלות השכר של אותו עובד זר מומחה תהיה פעמיים השכר הממוצע אלא שהשכר של אותו עובד זר ישולם בשיעורים, שאני לא זוכר כרגע מה הם אבל איזשהו שיעור ישולם כשכר לעובד ואיזשהו שיעור ישולם כאגרה למדינה וזאת כדי – לבקשת התעשיינים – לא לעוות את מבנה השכר הפנים מפעלי שבו עובד זר מומחה יעבוד ליד עמית ישראלי וירוויח פי שתיים או פי שתיים וחצי ממנו.

בסעיף הזה אין קיצוץ במכסת העובדים הזרים?

לא.

מה הגדרת מומחה?

בעבר ניסו להגדיר מה זה מומחה אבל הסתבר שזה משהו מאוד בעייתי, נכון להיום מומחה הוא מי שהשכר שלו שווה למינימום פעמיים השכר הממוצע במשק.

אדוני היושב-ראש, אני גם משמש כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, כפי שאתה יודע, וגם בהיותי שר התעשייה והמסחר בעבר טיפלתי בנושא בדיוק כזה. אני חייב לומר שבשני הכובעים האלה אני חושב שבעיקרון ההכבדה על יבוא עובדים זרים מומחים מוצדקת משום שבלעדיה בעצם אין מאמץ אמיתי של המעסיקים למצוא עובדים ישראלים באותם הענפים. אבל מה לעשות שיש בכל זאת מקצועות ויש מיומנויות לעתים מאוד מאוד נדירות גם בעולם, בלעדיהן אנחנו לא יכולים לקיים בענפים מסוימים את התפוקה של כל המפעל.

אתן לך דוגמה קלאסית שטיפלתי בה אישית. מפעל באופקים, בזמנו קראו לו אומן, נקנה על ידי חברה ירדנית. זה המקרה היחיד שבו לא ייצאנו טקסטיל לירדן אלא בעל הון ירדני קנה את המפעל יחד בשותפות סינית בישראל. שם יש מקצוע שבלעדי שלושה-ארבעה, אם אני לא טועה, בעלי מקצוע מיוחדים, כל המפעל יושבת. מאז ועד היום הוא מקבל עדיין אישור להעסיק את האנשים האלה. משתלם לו לשלם את האגרה כי כל המפעל עובד על העניין הזה.


אם זה היה מחיר מאוד מאוד ירוד, כלומר, פעמיים השכר הממוצע במשק, זה לא מחסום. לכן אני מציע לקבל בעיקרון את השיטה שמציע האוצר – וזה נדיר שאני אומר דבר כזה – כי הדבר הוא נכון. אם אנחנו רוצים שהארץ הזאת לא תוצף בעובדים זרים בכל מיני מצגות ובכל מיני צורות רמאיות ושקרניות, אם האגרה תהיה פעמיים השכר הממוצע במשק, זה יהיה פרוץ לחלוטין. ייבאו לכאן מכל מקום ולכל דבר והתוצאה תהיה שעובדים ישראלים יהיו מובטלים ולא תהיה כאן תעסוקה לישראלים.


לכן אני מציע לקבל את ההצעה. נדמה לי שההסכם שהיה בזמנו בין האוצר לבין התעשיינים היה על 84 אלף שקלים.

הוא לא מומש.

12 כפול 7. נכון. 7,000 שקלים בחודש.

ההסכם בינתיים לא ממומש.

אני תומך בהעלאת העניין הזה על פי מה שסוכם בין האוצר לבין המעסיקים. לדעתי זה דבר נכון.

זאת ישיבה לפחות שנייה שאני נוכח ואני אזכיר כמה דברים מהפרוטוקול של הישיבה הקודמת שהייתה בדיוק באותו נושא. אכן היה לנו הסכם עם האוצר שדיבר על זה שמ-2010 אין יותר הבאת עובדים זרים שאינם מומחים אבל אפשר יהיה להביא עובדים זרים רק אלה שמשלמים להם פעמיים השכר הממוצע במשק וההצעה שלי הייתה למה לשלם להם פעמיים השכר הממוצע במשק, אלא שהמדינה תיקח חלק מזה כהיטל ותממן בצורה כזאת את ההכשרה הנוספת. דהיינו, הסכום יהיה פעמיים השכר הממוצע במשק. בערך חצי ממנו ישולם לעובד הזר והחצי השני ישולם כאגרה. למעסיק זאת תהיה עלות של פעמיים השכר הממוצע במשק. האגרה תהיה 84 אלף שקלים, זה הסכום שאני לא יודע למה חוזרים וטועים כי רביב ישב כאן ואמר במפורש שזה נכון וזה 84 אלף שקלים. אלא מה, היה מותנה שבמקביל לזה שיורדים מהעובדים הזרים, מה שנקרא מתווה ההורדה עד 2010, שהסכמנו לו, תהיה במקביל הכשרה מקצועית באותם מקצועות.

זה לא מתבצע.

הכשרה מקצועית לא מתבצעת. לא רק היא לא מתבצעת אלא שאפילו ההסכם שהוא מנובמבר 2006, הטיוטה שלו, עד היום מוקפאת על ידי או החשב הכללי או על ידי משרד התעשייה ולא על ידי אגף התקציבים. ההסכם אפילו עוד לא נחתם אלא רק בראשי תיבות.

אגף התקציבים לא יכול להקפיא את ההסכם. הוא יכול רק לא לממן אותו. הוא יכול לייבש את מרכזי ההכשרה למשל.

זה בדיוק מה שהוא עשה.

הוא הסכים לממן אותו.

אז ההסכם לא יכול להתבצע כי אין מרכזי הכשרה.

לא, אפשר לבצע את זה עם מרכזים אחרים.

איזה מרכזים? אני הייתי ביפן וראיתי שלוקחים שם ילדים בגיל 12 ושמים אותם במקום ענק ושם באמת מכשירים אותם והם עובדים שם עד גיל 60. אתה כנציג ההתאחדות, אתה ערוך לכך שאיזשהו מפעל יקים בית ספר כזה?

לא. אני אסביר. קודם כל, יש תוכנית מסודרת.

אתה ערוך להחליף את האוצר?

יש הסכם מסודר עם משרד התעשייה ועם האוצר. הוויכוח כרגע הוא על איך יעבירו את הכסף. הכסף מתוקצב. אנחנו יודעים בדיוק למה הוא מיועד ואיך יהיו גם דמי קיום בפנים ודמי לימוד בפנים. הכל סגור למעט זה שהם לא מצאו את הדרך – ואת זה אמר גם רביב בדיון הקודם – עם החשב הכללי להעביר לנו את הכסף.

עד 2001 הם ימצאו.

הם לא ימצאו.

מצד אחד , בתעשייה, בניגוד לענפים אחרים, יש 1,100 היתרים לעובדים זרים. כל היתר מקבל אישור פרטני של ועדה של חמישה אנשים מהממשלה שמאשרים כן לתת למפעל היתר או לא. לניו-הורייזן יש היתרים בסך הכל לשלושה אנשים שאלה בעלי מקצוע ייחודיים שבאים מהונג-קונג.


לכן ביקשנו שעד שלא נקבל את ההכשרה ולא נתחיל להוציא בתוך שנה אנשים ראשונים בעלי מקצוע, שיעכבו את ה-1,100, לא שיוסיפו אלא שלא יורידו לנו ל-700.

הם הסכימו<

הם לא הסכימו ועל זה הודענו שאם חלק א' של הסכם לא מבוצע, אנחנו מבקשים לא לאשר גם את זה. אני חושב שאדוני אמר את זה, שאחד מותנה בשני וזה כתוב בפרוטוקול של הדיון הקודם.

אני עומד על דעתי ומציע שהוועדה תודיע לאוצר שעד שהוא לא יקיים את ההכשרה המקצועית, הוועדה לא תאשר את זה.

אני לא מבין למה צריך להטיל קנסות בשעה שהמפתח לכספת נמצא בידי הממשלה. רן כהן שאני משמש יד ימינו בוועדה רבת המשתתפים לעובדים זרים, שהאולם צר מלהכיל את חברי הכנסת שפוקדים את ישיבותיה כל שבוע, אומר לכם שהמפתח לכספת נמצא אצלכם. ברצותכם, נותנים, ברצותכם – לוקחים. אתם רוצים להביא 1,000, תביאו 1,000. אתם רוצים להביא 500, תביאו 500. אתם רוצים לסגור, אתם יודעים לסגור.


אני אתן דוגמה לדבר אחד. במפעל ישכר יושב בחור יותר יפני מיפני 11 שנים בארץ וכשכולם ברחו עת ירדו קסאמים וקטיושות על הצפון, הוא נשאר שם. הוא בא מיפן. אני מניח שהמשכורת שלו איננה משכורת שכר מינימום. הוא נמצא מסיבה פשוטה. כדי למכור ביפן, באותה ארץ בה ביקר היושב-ראש, מי שלא מלוכסן ולא אוכל אורז, לא יכול להגיע לשם. יושב הבחור, אחראי על 60 מיליון דולר יצוא של ישכר. אם הוא חוזר הביתה, ישכר לא משווקת ביפן. הוא עוזר למדינת ישראל או הוא קונס את מדינת ישראל? אני אומר שמזל שהבחור הזה מוכן לגור בכפר ורדים.


אנחנו לא מדברים על עובדי שכר מינימום, אנחנו לא מדברים על טיפולים בסיעוד, לא מדברים על המועסקים בחממות בערבה התיכונה אלא מדברים על עובדים בתעשייה ששכרם לפחות שכר ממוצע במשק כפול שתיים וזה 17 אלף שקלים בחודש. זה לא שכר מינימום, זה לא מוריד את השכר הממוצע במשק. אפרופו, רן כהן, ראה דוח ועדת צביקה אקשטיין. היות רן ואני חיים את בעיית העובדים הזרים כל שבוע בישיבות אני אומר שבשכר המינימום זה לא פוגע, בעובדים מובטלים זה לא פוגע, אחד כזה שמגיע לחברת ישכר יוצר בעקבות זה עוד 200-300 מקומות עבודה. למה אני צריך להטיל על ישכר כל מיני אגרות? מה הוא עשה רע? הסיפור הזה רע ביסודו.

הוא לא יכול לשלם את זה?

למה הוא צריך לשלם את זה? בוא נטיל מס אוויר נקי במבשרת ותשלם מס אוויר נקי במבשרת כי אתה גר שם. למה צריך להטיל עליו מסים כאלה?


המהלך הוא הרבה יותר גרוע משום שמה שמתחבא מאחורי החוק זה לא מה שכתוב אלא זה הפסים ממול. בדיון הקודם קמנו וזעקנו כי אמרו שהשר רשאי גם לעבור למגזרים אחרים. חבר'ה, הרי אין הרבה מגזרים. ענף טאטוא הרחובות בעיריית תל-אביב אין עובדים זרים. זאת אומרת, או שזה פוגע בסיעוד או שזה פוגע בחקלאות.

מה אתה מציע?

להעביר את זה מן העולם. לבער את זה מהשורש, את כל ההצעה הזאת. לא יקום ולא יהיה כי מי צריך את זה? אם היינו אומרים עובדים ברמת שכר מינימום – ניחא. מדובר בעובדים מיומנים. רבותיי, נציגי האוצר, תחליטו אחד משני הדברים, או שאתם נותנים לשוק את המפתח ואז יהיו עובדים זרים כמה שהם רוצים, או שאתם מטילים קנס ומחזיקים את המפתחות בידיכם. שני הדברים ביחד, תאמין לי שאתם לא צריכים.


אני אצביע נגד אלא אם כן יושב-ראש הקואליציה יחליט להחליף אותי וזאת זכותו. הכוונות הן לא טובות.

בהצעת החוק המקורית בחוק ההסדרים האגרה הייתה פי 15 מהשכר הממוצע במשק וזה 120 אלף שקלים עכשיו, וזה ירד ל-12, לבערך 96 אלף שקלים. זה רק לעובדים זרים מיומנים באופן ייחודי אבל בצורה שאינה מחייבת השכלה אקדמית. אלה לא הטבחים הסיניים. אני שואלת שאלה אחרת ואת זה אני שואלת את אנשי המעשה, האם לא כדאי לבעל מפעל לשלוח מישהו – חוץ מהקטע הזה של העיניים האלכסוניות, שזה אי אפשר לרכוש – לרכוש את המיומנות המיוחדת הזאת לחוץ לארץ? לשלוח מישהו לשנתיים ללמוד שם.

אני מייצג מספר מפעלים אבל ניקח דוגמה שהבאתי גם בפעם הקודמת, מבלטנים בענף המתכת שלא לומדים את זה בארץ ואלה לימודי שנתיים בחוץ לארץ.

למה לא לשפר את מצבה של מדינת ישראל על ידי זה שתהיה אפילו תמיכה ממשלתית בזה או איזו עזרה? קח 120 אלף שקלים – ואני חוזרת למספר המקורי – ובסכום הזה אפשר לשלוח מישהו ללמוד בחוץ לארץ. דרך אגב, את זה לא לומדים בהרווארד אלא במנצ'סטר ובגלזגו.

דווקא המבלטנים שלי למדו בקנדה.

תשלח ישראלי, תן לי את מלגת הקיום, תן לו את שכר הלימוד, יתחייב לחזור ארצה ולעבוד לפחות את השלוש-ארבע שנים הוא חייב להחזיר את דמי הלימוד שלו, וכך תשפר מכל הכיוונים.

קודם כל, את בעצמך אומרת שזה לוקח שנתיים.

לפחות.

אבל מה בינתיים? בינתיים אנחנו צריכים שלא יורידו את מספר העובדים.


הסברתי שיש שני סוגי מקצועות. יש מקצועות שישראלים בכלל לא רוצים לעבוד בעבודות כמו ציפוי מתכות, בורסקאות וכדומה, וכאן אין לי פתרון לחוץ לארץ. יכול להיות שהפתרון הוא לחסל את התעשייה הזאת, אבל אז יתווספו עוד אנשים למעגל האבטלה.

יש בורסקאות בארץ.

יש את בעלי המקצוע הייחודיים. יש דברים שאני לא צריך לשלוח לחוץ לארץ. מפעיל CNC או רתכים, אני לא צריך לשלוח לחוץ לארץ אלא אני צריך להכשיר אותם בארץ, ואנחנו מנסים להכשיר אבל היום לא באים אנשים להכשרה כי הם לא מקבלים דמי קיום. במסגרת התוכנית הם היו אמורים לקבל דמי קיום. למה שאדם שהיום הוא שומר בקניון יעזוב את העבודה עם השכר מינימום וארבעה חודשים ילך ללמוד מקצוע בלי להתקיים?

בכמה ירד מספר האנשים המיוחדים האלה,ף מה-1,100 שהיו לפני עשר שנים? המספר לא ירד.

בוודאי שירד.

לא הכשירו אף אחד.

לא, אדוני, לפני שלוש שנים היו 1,500 ולפני שמונה שנים היו 3,000 עובדים זרים בתעשייה. היום יש 1,100 עובדים והמספר אמור לרדת.

אני חושב שלא כולם מבינים את הצעת החוק ואני אנסה להבהיר. דבר ראשון, בין הצעת החוק שמונחת עכשיו על שולחן הוועדה לבין הפחתת מספר העובדים הזרים בתעשייה, התוספת, אין דבר ולא חצי דבר. גם אם הוועדה תאשר את הצעת החוק, גם אם היא לא תאשר, זה לא משפיע על מספר העובדים הזרים בתעשייה וזה חשוב לי להבהיר.


דבר שני. רואים כאן שכביכול הצעת החוק מבקשת להטיל אגרה, אבל אני רוצה להסביר לוועדה שזה לא שמשרד האוצר מבקש כאן להטיל אגרה חדשה על עובדים זרים בענף התעשייה.

אם זה לא משפיע על מספר העובדים הזרים, אני מיותר.

זה לא משפיע.

אם תשימו לב, התחולה של החוק היא מ-2010. בשנת 2010 אין עובדים זרים רגילים בענף התעשייה אלא יש רק מומחים. זה יישאר. מומחים זה מי שצריך לשלם להם פעמיים השכר הממוצע במשק. אנחנו באים ואומרים שעכשיו אנחנו רוצים לעשות עוד אלטרנטיבה, אלטרנטיבה נוספת להעסקה של עובדים זרים בענף התעשייה וזה אומר שבמקום שיחויבו המפעלים לשלם להם פעמיים השכר הממוצע, הם עדיין יחויבו לשלם להם את העלות הזאת אבל השכר לא ילך לעובד אלא יתחלק בין המדינה לבין העובד וזאת לבקשת התעשיינים כדי לא לעוות את מבנה השכר בתוך המפעל. זאת אומרת, הכוונה היא לא לאותו עובד יפני שהזכירו אותו בחברת ישכר, אלא לרתך או אדם שעובד ליד תנור מאוד חם או דברים כאלה שאי אפשר לשלם לו פעמיים השכר הממוצע כי זה לא הגיוני בתוך המפעל ולכן מכניסים כאן איזושהי אלטרנטיבה חדשה.


זאת הצעת החוק ואני חושב שכדאי לאשר אותה.

אבל צריכה להיות לו התמחות ייחודית.

נכון.

זה כבר מס על מס על מס. התהליך ברור לגמרי. זה לא ייעצר בתעשייה ואם זה לא יהיה בחוק הזה, זה יהיה בחוק הבא. זה הרי לא נולד בכדי. על החקלאות מוטלת היום אגרה של העסקה ב-10 אחוזים. אתה מכיר את הנושא הזה.

לא רק זה אלא עוד אגרות נוספות ועוד מטלות נוספות.

אבל יותר נמוך מאשר בענפים אחרים.

זה לא יותר נמוך. זה 10 אחוזים.

החקלאות זה הענף הכי נמוך.

מוטל היטל של 10 אחוזים בחקלאות. אם אנחנו דנים על הכל, בוא נפתח את הגזרה לכל. אני מבקש בדיון הבא לדון גם ב-10 האחוזים. אם אתה כבר מייקר, גם פה וגם פה.

אני נשיא התאחדות האיכרים. אני מגיע ממטולה עד לכאן. כולנו יודעים שאת כל העולם פוקד משבר מזון. יש מדינות עם משבר יותר כבד או משבר יותר קצר. אלינו במדינת ישראל המשבר הזה טרם הגיע ואני מקווה שגם לא יגיע.
בעזרת טכנולוגיה ומקצועיות הצלחנו לייצב את המצב, אבל ככל שהזמן עובר יחד עם משבר האנרגיה העולמי, יחד עם עליית מחירי התשומות, היום כאשר אתה מסתובב אצל החקלאים, אתה רואה נטישה בפריפריה. לי באופן אישי חשובה הערבה, חשוב הצפון, ובכלל ההתיישבות החקלאית שהוכיחה את עצמה.

גם במרכז. אני משלים אותך.

ודאי, גם במרכז. החקלאות הזאת חשובה וראינו אותה במלחמה האחרונה איך היא נאחזת בקרקע. פניתי אל חברי הכנסת ואליך אני פונה באופן אישי, אדוני היושב-ראש, ואומר שאנחנו בפתח של בעיה מאוד קשה. היום החקלאים משלמים 10 אחוזים מס מעסיקים על העובדים הזרים. אנחנו כבר הבנו כולנו, כך נדמה לי, גם בבית הזה, שבחקלאות עובדים אך ורק עובדים זרים. עובד זר, יש מסביבו מעגל של עוד 10 עובדים ישראלים בכל המעגלים, הקרובים והרחוקים.


אני חושב שהגיעה העת, לאור המצב הכלל עולמי, לאור משבר האנרגיה, לאור משבר המזון, להעלות לסדר היום את ביטול 10 אחוזים מס מעסיקים. אני לא בא ורוצה לבטל אותו ולהגדיל את הנטו לחקלאי אלא ההצעה שלנו היא מאוד מפורטת והעברנו אותה. אני חושב שאת ה-10 אחוזים מס מעסיקים צריך להמיר היום ל-8.33 על פי חוקי העבודה במדינת ישראל לפיצויים ואת היתרה לאיגודים המקצועיים כדי שימשיכו לטפל וימשיכו ליישב במדינת ישראל את החקלאים ולדחוף ולעודד אותם.


לכן היה חשוב שנדבר על זה כאן בפניכם ואני אשמח מאוד אם נוכל באמצעותכם, חברי הכנסת היקרים, להמשיך את המהלך הזה ולדון בו בכובד ראש ולעשות את זה.

נתתי לך לדבר רק בגלל שבאת מרחוק, אבל זה לא הנושא. אנחנו מנצלים כאן את הבמה כאשר מדברים על העובדים הזרים וראית שחבר הכנסת רן כהן יצא ברגע שהוא שמע שלא מדובר על המכסות. אנחנו מדברים כאן על נושא אחר לגמרי. זה מה שעלה לסדר היום ועל זה אנחנו דנים. לכן אני גם לא רוצה היום לתת ביטוי למסעדות אתניות שנמצאות כאן וכך הלאה. זה לא הנושא.


אנחנו היום מחליטים או שאנחנו מצביעים בעד מה שהביאה הממשלה או שאנחנו מקבלים את ההצעה של אבי ברק ומתנים את אישור חוק ההסדרים שהביא האוצר בזה שייפתחו מרכזי הכשרה וגם ימומנו ויתוקצבו על מנת שתהיה עתודה ישראלית לאותם עובדים זרים שהמדינה לא רוצה אותם או שהיא רוצה להיפטר מהם.


כיוון ששי חרמש חברי הוא יותר לוחמני והוא רוצה בכלל להצביע נגד כל הצעת החוק של הממשלה, אני חושב שאנחנו כרגע לא נצביע.


אנחנו קוראים לממשלה לתקצב מרכזי הכשרה ולפתח עתודה של עובדים ישראלים לאותם עובדים זרים שאנחנו רוצים לקצץ במכסות שלהם.


אם אתה רוצה, אנחנו נייחד דיון מיוחד לנושא הזה של 10 אחוזים מס מעסיקים.

אני מאוד אשמח.

צריך ללמוד את הנושא כי אני לא מכיר אותו אבל שי חרמש בטח יסבר לי את האוזן. כאמור, כרגע ההחלטה היא שאנחנו לא מקדמים את הצעת החוק שהבאתם ומבקשים מכם גם להתייחס לצד השני.

אדוני, אם אפשר, תיקון אחד. זה לא לתקצב את מרכזי ההכשרה אלא לתקצב את הפרוייקט. הפרוייקט כבר מתוקצב, אבל להוציא לפועל את הפרוייקט להכשרה מקצועית בתעשייה.

בסדר גמור.


רבותיי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30