PAGE
12
ועדת הכספים

7.7.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' בתמוז התשס"ח (7 ביולי 2007), שעה 12:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת אבשלום וילן:

שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת

שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת אורית נוקד:

שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

חיים אורון

יצחק בן-ישראל

אבישי ברוורמן

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

רן כהן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אייל אפשטיין, אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים אנג'יני, מנהל אגף הדייג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נועם מוזס, ממונה חקלאית ימית ואגף הדייג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רני עמיר, מנהל אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

דוד ויינברג, מהנדס קולחים, משרד הבריאות

אוד יגת, יו"ר מועצה אזורית חבל אילות

דורון טונדובסקי, מנכ"ל חברת ערדג

עו"ד מיכל זילברגר, חברת ערדג

רון צין, חברת דג סוף בע"מ

אייל רותם, חברת דג סוף בע"מ

אבי, משרד ראש-הממשלה

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת אבשלום וילן:

שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת

שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת אורית נוקד:

שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בדיון מהיר של חברי הכנסת אבשלום וילן, אורית נוקד ושי חרמש בנושא שיקום כלובי דגים במפרץ אילת.


הייתי באילת לפני שבוע ודיברתי ארוכות עם ראש העיר שאמר שכבר אין שם כלובי דגים.

זה הסיפור.

אתם רוצים לשקם.

באמצע חודש יוני הסתיימה הוצאת הדגים מאילת בהתאם להחלטת ממשלה. אגב, היו ניסיונות להאריך את השהות במים, אבל הם לא צלחו כי הייתה התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה אבל לעומת זאת היו החלטות שייעשה למציאת פתרונות חלופיים למגדלי הדגים. בדיון הקודם דיברנו על הפריפריה ואילת היא הקצה של הפריפריה.

מדובר בקיבוצי הערבה הדרומית.

יש פתרון חלופי.

מה זה פתרון חלופי?

זה יוצג אבל דובר למשל על העברת הכלובים לאשדוד.

הקיבוצים מהערבה יעבדו באשדוד?

כן. כרגע הנושא תקוע. הוא היה אמור להגיע לדיון בממשלה אבל יש מחלוקות בין משרד האוצר לבין משרד החקלאות ויוצא שהחקלאות הימית, ענף מאוד מאוד חשוב שמשמש לפרנסה של תושבי האזור, נפגע. נפגעים גם העובדים תושבי אזרח והענף מוצא את עצמו בלי פתרון. מטרת הדיון המהיר הזה היא לשמוע את עמדות הצדדים ולראות איך אנחנו יכולים לקדם את העניין.

לדעתי הנושא הוא הרבה יותר פשוט. ב-26 במרץ 2008, שהוא גם יום הולדתי, היה אמור רענן דינור להשלים את 90 הימים שקיבלה הוועדה בראשותו למציאת פתרון חליפי להוצאת הכלובים מהים האדום. זה היה חלק מהסכם והחלטת ממשלה. היושב-ראש לא ראה את הכלובים כי באת אחרי שהוציאו אותם. מרגע שהוציאו אותם, היה ברור לממשלה שצריך לתת מענה כלכלי חלופי.


הייתה כאן החלטה משולבת שאמרה שמצד אחד מוציאים ומצד שני מוצאים מענה. המענה יכול להינתן בשני פתרונות כאשר הפתרון האחד הוא פתרון יבשתי, בו יימצא פתרון לכלובים, הקצאה, שיקום וסיוע לחקלאות הימית בכלובים ביבשה, והפתרון השני היה אמור להימצא בים התיכון, שם אין בעיה מכל היבט שהוא, באזור נמל אשדוד. לדאבוני הרב, מה-26 במרץ כבר עברו שלושה וחצי חודשים וועדת רענן דינור לא הביאה את המלצותיה. החלטת הממשלה מספר 2824 אומרת במפורש שעליהם להשלים את זה תוך שלושה חודשים. נוצרה כאן פגיעה בפרנסה. מעניין אותי לדעת אם נמצא כאן נציג של רענן דינור שייתן תשובה האם הוועדה סיימה את עבודתה, האם היא הגישה את המלצותיה והאם מחר אפשר למקם כלובים ביבשה ובים על מנת שיימצא פתרון חליפי.

אתם רוצים לומר לי שחוסל מקור פרנסה של כל כך הרבה ישובים בלי למצוא משהו חלופי?

ההחלטה הייתה מותנית. יוצאים מכאן ועוברים לכאן. מה שקרה הוא שיצאו מכאן אבל לא עברו למקום אחר.

לדעתי הם עברו לאשדוד.

הם לא עברו.

הסיפור הזה בגדול הוא סיפור קפקאי כי מי יזם את הקמת כלובי הדגים? מדינת ישראל. אחרי כן קמו ועדות על גבי ועדות. אני אומר לכם שאלמלא הטריינד הירוק שכולנו שותפים לו, עד היום אין שום הוכחה מדעית שהכלובים הם הסיבה למה שקורה במפרץ.


בסופו של דבר אמרו שהכלובים יצאו – אני מקווה מאוד שהמפרץ לא יזוהם למרות שאינני בטוח לחלוטין ולא אומר עכשיו מה לפי דעתי מקורות הזיהום שם כי זה לא רלוונטי – והייתה התחייבות ממשלתית למצוא פתרון חלופי. מדובר במפעל גדול שחיים ממנו ארבעה ישובים ועוד עובדים. אפשר היה למצוא פתרון חלופי או באשדוד או ביבשה. אני חושב שאם מה שאמר חבר הכנסת חרמש נכון, אין ברירה אלא להצביע היום אי-אמון בממשלה.

אם הייתי בטוח שהממשלה הבאה תחזיר את הדגים, הייתי מצביע אי אמון.

אני אומר שממשלה מתחייבת בהחלטה ובגלל ויכוח בין משרד ראש-הממשלה למשרד האוצר הדברים לא מתבצעים ובעלי המפעלים מחכים.

מה זה נקרא ויכוח? זה כנראה עולה כסף.

יש החלטת ממשלה. אי אפשר שממשלה תחליט שהיא מוציאה ומשלמת ולאחר מכן בגלל ויכוחים בין פקידים במשרד ראש-הממשלה ובמשרד האוצר יתקעו את זה. איזו מין תרבות שלטונית זאת? אתה ככה ניהלת פעם אגף?

תסתכל על החבר'ה מגוש קטיף שעדיין מתגלגלים בצדי הדרך. אתה אומר שאי אפשר שהממשלה תחליט ולא תבצע, אבל היא מחליטה ולא מבצעת.

אני מבקש לקבל נתונים שאומרים באיזה היקף כספי מדובר וכולי, כדי שיהיו גם מספרים ולא רק סיסמאות.

בים סוף היו שתי חברות כאשר אחת הן היא חברה שנקראת ערדג שאני המנהל שלה והיא בבעלות חמישה קיבוצים בערבה הדרומית, חברה שהעסיקה קרוב ל-110 אנשים. נכון להיום פוטרו קרוב ל-40 אנשים וכל השאר – או מרבית השאר, ואני מקווה שלא כל השאר – יפוטרו בהמשך וזה כמובן למגינת לבנו. החברה השנייה נקראת דג סוף שנציגיה נמצאים כאן והם יתייחסו לנושא.

מאיפה העובדים?

חלקם מאילת וחלקם חברי קיבוצים, בערך חצי-חצי.


נאמר שלפני שלושה חודשים תמה האורכה שניתנה לוועדת דינור אבל אני מבקש לדייק ולומר שהאורכה שניתנה לוועדת דינור הסתיימה אחרי שלוש שנים. החלטת הממשלה שקיבלה את התוקף של הוצאת כלובי הדגים הייתה החלטה שהתקבלה ביוני 2005. שלוש שנים עברו ביוני האחרון והחלטת הממשלה לא התקבלה. היא לא התקבלה כי ועדת דינור – שהממשלה קצבה לה שלושה חודשים, ביוני 2005 – ישבה על המדוכה, קיבלה איזה שהם ניירות עבודה פנימיים אבל לא הביאה אותם לאישור הממשלה. היא לא הביאה אותם לאישור הממשלה כי יושב-ראש הוועדה, רענן דינור, שהוא האחרון שיש לי טענות אליו, אני חושב שהוא הבין את העניין מהר מאוד, הוא הגיע למסקנה שהחלטת הממשלה התקבלה ללא מצג אמיתי של הנתונים. כלומר, הציגו בפני הוועדה מצד אחד את הנזקים לכאורה – שלושה קווים מתחת ה-לכאורה – של כלובי הדגים ומצד שני את מה שאומרים גם מומחים אחרים, כולל מומחים בינלאומיים שהגיעו לטובת העניין הזה ונשכרו על ידי הממשלה, ואני לא חוזר לאחור ולא זה הדיון בינינו כרגע, אבל הוא הגיע למסקנה שלא ניתן לבצע את החלטת הממשלה ככתבה וכלשונה. לכן הוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש אורכה של שנתיים.

לצערי הרב – ואני משתדל לשמור על כבודם של כל הנוכחים – הונו אותנו.

אתה יכול לומר לנו איזה חלופות קיימות?

אני מבקש לאפשר לי לסיים את דבריי ואחר כך אתייחס. כאשר אני אומר שהונו אותנו, הכוונה היא שהיועץ המשפטי לממשלה אמר לרענן דינור שאם הם יצאו מהמים, בצורה שהממשלה החליטה, אנחנו נאריך להם בשנתיים נוספות, אבל לא התחייב. הוא אמר נראה. הוא אמר שבעת הזאת הוא לא יכול לקבל החלטה ובהמשך נראה. לצערי הרב במשך שלוש השנים לא הצקנו לאף אחד, כולל לא לוועדת הכספים, כי האמנו שהיועץ המשפטי ייענה להמלצה של רענן דינור וייתן לנו אורכה. היינו זקוקים לאורכה על מנת להשלים את כל הפתרונות שזקוקים למחקר ופיתוח. לא כל הפתרונות הם פתרונות שאפשר להביא אותם כפתרונות בית ספר.


למיטב הבנתנו אומרת הוועדה של רענן דינור גם היום שיש חלופה אחת שהיא חייבת להיות מיידית ומיידית זה אומר לגדל דגים באשדוד. לצורך זה צריך להתקשר עם חנ"י, חברת נמלי ישראל, ולצורך זה חנ"י צריכה לקבל בקשה של הממשלה לפטור אותנו ממכרז, ובאופן מיידי, כמעט תוך מספר חודשים, אפשר להעסיק חלק מהאנשים שלנו באשדוד וחלק אחר מהאנשים יבוא כמובן מאשדוד ומיישובי הסביבה. בצורה יחסית מיידית ויחסית מהירה אפשר למצוא פתרון כלכלי לבעלים של החברה שנשארו בעצם ללא כל פרנסה ברגע שנסגרה החווה באילת.


לכן אנחנו חושבים שעל הפתרון המיידי צריך להחליט ומיד, ללא כל קשר לכלום.

בנוסף לזה ממשלת ישראל ומשרד החקלאות יחד עם קרן פרטית ואתנו השקענו הרבה מיליוני שקלים בפיילוט יבשתי, איך לשכנע את הדגים שרגילים לשחות בים ואפשר גם לשחות ביבשה. דבר לא פשוט אלא הוא מסובך כי הדגים לא משתכנעים מהר.

ברגע שהם ישתכנעו, הם גם ייחנקו.

נכון. יש כאן בעיה קשה מאוד שהיא בעיה עולמית וזאת לא בעיה שאנחנו לא פתרנו אותה אלא בעולם כולו אין מערכות סגורות שיודעות לטפל במים מבלי לפנות אותם לאן שהוא. כלומר, אחוז מסוים מהמים צריך לחזור למפרץ ואת זה אנחנו מבינים שרוצים למנוע כי אחרת בעצם לא פתרנו שום דבר. כדי לעשות את זה, צריך לקדם פיילוט שנמצא עכשיו במכון לחקר ימים ואגמים. מכון לחקר ימים ואגמים סיים עכשיו מסלול של שנה של מחזור גידול אחרי כשלים גדולים של תמותה בתוך התהליך.

אגב, גם אותם רצו לסגור.

גם להם אין כסף.

כל מה שטוב רוצים לסגור.


הפיילוט הזה הוא הפתרון העתידי לשתי בעיות שקיימות במדינת ישראל.

כמה הוא עולה? אתה בוועדת כספים.

הפיילוט הזה עומד לעלות סדר גודל של 30 מיליון שקלים.

לפיילוט.

הפיילוט.

כמה זמן הוא יארך?

הקמה, סדר גודל של שנה מהיום.

כמה זמן הוא צריך לרוץ?

12 חודשים הם מחזור גידול.

אם כן, אנחנו מדברים על שנתיים.

נכון.

מה יקרה אחרי השנתיים?

אם נצליח להתגבר על כל הבעיות שבדרך, כלומר, גם הבעיות של בריאות הדגים בתוך המערכת הקיימת – ואני מזכיר שמערכת סגורה היא רק מחליפה את המים בתוך עצמה והיא לא מחזירה את המים למפרץ – אם אכן נפתור את הבעיה הזאת ונפתור את האחוז הקטן של המים שאיכות הסביבה מטבע הדברים מאוד מודאג בגינה ולכן אנחנו רוצים לפתור את זה בדרך שעדיין לא נפתרה בעולם כולו, אז אפשר יהיה לעבור לשלבים התעשייתיים הגדולים. אנחנו מדברים בשלב הזה על סדר גודל של 500 טון והשלבים הבאים יהיו אלפי טונות כי יכולים בעצם להוות פתרון לשתי בעיות.


בכל העולם הדגה החופשית בים הולכת ונעלמת. זה קורה בכל העולם וזאת לא רק בעיה של מדינת ישראל. בים התיכון על אחת כמה וכמה זה קורה. לכן כל העולם מנסה למצוא פתרון איך אפשר לגדל דגים בצורה יחסית תעשייתית ולא בטבע ולא רק בים.


בעיה שנייה היא שמדינת ישראל מתמודדת עם כל שאלת כמות המים שחסרה לכולנו והמדגה הוא ענף שסוחב הרבה מאוד מים שפירים. אנחנו רוצים להגיע למצב בו המערכות הסגורות יאפשרו למדינת ישראל לחסוך הרבה מאוד מים בענף המדגה. לכן אנחנו חושבים שהפיילוט הזה הוא צורך לאומי ראשון במעלה ולא רק לצורך הפרנסה שלנו אלא גם כצורך לאומי, להשלים את כל עשרות המיליונים שכבר הושקעו בה עד היום.

הדבר השלישי הוא הפתרון של אשדוד שהוא ניסיון לגדל את הדגים בים התיכון.

וזה פתרון מיידי.

הפתרון של אשדוד מצריך גם הוא כסף?

כן אבל לשם כך אנחנו לא באים לכאן. אנחנו אומרים שבמקרה הזה נלך למרכז ההשקעות.

למה באתם לכאן?

מאחר שלא מקיימים החלטת ממשלה.

הוא אמר שזה עולה 30 מיליון. הממשלה צריכה להביא 20 מיליון שקלים וזה תקוע.

לפיילוט היבשתי.

נכון.

ולגבי אשדוד זה משהו אחר.

באשדוד, זאת בירוקרטיה. אז יבוא הכסף ממשרד החקלאות.

במסלולים הרגילים. מענקים רגילים.

אני מצטרף לדבריו של דורון. הבעיה כפי שאנחנו רואים אותה היא שקושרים את הפיילוט היבשתי ואת המשך הפיילוט היבשתי באשדוד, אז מרצון טוב של כולם למלא את כל הקופה, אין קופה והכל ריק. אם יפרידו בין הגידול באשדוד – ולצורך זה אנחנו לפחות לא מבקשים כל תקציב מהמדינה ו כל תמיכה מהמדינה – וייתנו להתחיל בזה, אני חושב ששתי החוות, אם הן תדענה שהמסלול של הפיילוט היבשתי מטופל, יתחילו גם בפיילוט היבשתי במקביל באמצעים שלהן, לפחות זה אמור לגבינו, ואז יבוא לציון גואל.

אני ראש המועצה חבל אילות בתשע השנים האחרונות. אני רוצה להדגיש את הפן ההתיישבותי בעקבות החלטת הממשלה.


בקיץ 2005 התקבלה החלטה בממשלת ישראל להוציא את הכלובים מהים. ההחלטה הייתה כפולה כאשר באותה החלטת ממשלה היו שני חלקים: חלק אחד, להוציא את הדגים מהים, והחלק השני, לעזור להתיישבות כי הממשלה הבינה שההתיישבות בערבה עומדת להיפגע מאוד. הכוונה הייתה לעזור להתיישבות למצוא תחליפים, למצוא דרך להתפרנס ובעיקר לא לחסל את ענף המדגה כפי שאמר דורון.


שתי ההחלטות האלה התקבלו. אנחנו אמרנו כל הזמן לכל אורך הדרך – למרות שחשבנו שהמאבק הוא לא נכון ולמרות שחשבנו שאנחנו לא הורסים את המפרץ וכולי – שהיה ותתקבל החלטת ממשלה, נעמוד בה ואכן על פי החלטת הממשלה, אחרי שלוש שנים, על פי החלטת הממשלה של יציאה מדורגת, עמדנו בהחלטה לצורך העניין כקיבוצניקים תמימים ולצורך העניין כאנשים שמאמינים בחוק.


החלק השני של החלטת הממשלה לא בוצע ואני חושב שהוא חשוב. להתיישבות בערבה, לחמשת הקיבוצים שהם בעלי ערדג, כולל כל שאר הקיבוצים ששולחים אנשים לעבוד בערדג, זאת פגיעה קריטית. חלק מהקיבוצים האלה, הם קיבוצים שיעברו מפלוס למינוס במאזן שלהם בעקבות ההחלטה הזאת. רוצים להחזיר את זה. מותר גם בערבה להתפרנס.

אני מכיר את העניין בכובע אחר. רוב ההתיישבות בערבה היא התיישבות חקלאית למרות שיש דימויים אחרים. נכון שיש ביוטבתה מחלבה וזה עסק מפואר, אבל רוב הפרנסה של המושבים, בעיקר בערבה המרכזית, ושל הקיבוצים בערבה הדרומית היא מחקלאות והכלובים הם מרכיב מאוד מאוד מרכזי שלמיטב ידיעתי אין לו תחליף. זה בנוסף לכל הנימוקים הנוספים שהעלה דורון כאן, של אינטרס לאומי שלכאורה תמיד אמרו שהוא קיים, בכל זאת לנסות לייצר דגים בשיטה אחת או בשיטה שנייה כחלק מהמכלול כולו. זה גם לאור הצורך שלאור המשבר העולמי במזון, זה לא יקטן אלא יגדל וגם הרווחיות תגדל בהתאמה. באמת הוקם שם מפעל לתפארת והיה הרבה מימוש של מחקר ופיתוח. עד היום אני לא יודע עד הסוף מה היה טיב ההחלטה. הכל היה ירוק והידיים ידי נדל"ן ואני לא רוצה לחזור לעניין. אני עוד לא מצליח להבין עד הסוף למה זה היה.

השאלה מה עושים.

עושים דבר מאוד פשוט. יש ויכוח שקיים באלף מקומות בין משרד האוצר למשרד החקלאות לגבי מי מביא 20 מיליון שקלים. משרד האוצר אומר שאם הממשלה רוצה, שמשרד החקלאות יביא את הסכום הזה, אבל משרד החקלאות אומר אין לו 20 מיליון שקלים. כך זה מתגלגל ומתגלגל והעניין הזה תקוע.


יש את הנושא השני והוא אשדוד. כמו שנאמר כאן חברת דג סוף הם רוצים לקבל את האישור ולהתחיל לעבוד שם. אפשר לחשוב שהם הולכים לעבוד כעורכי-דין, הם הולכים לעבוד בים בעבודות די קשות ולהוציא לחם מן הים. כאן יש אופציה, לפי מה שאני זוכר, של מחקר בים התיכון שהוא חצי סגור. החלק המזרחי הוא בעייתי כי יש בו גלים וכולי אבל הם מוכנים לקחת את זה עליהם. אני שומע את הסיפור הזה, רואה את לוח הזמנים ולכן אני אומר שצריך להביא לכאן את רענן דינור עצמו ולא מישהו אחר.

רענן דינור הוא מהטובים.

בטח. אם הוא היה כאן הוא היה אומר לכם שקיבלתם הכל וכי זה עניין של שעה-שעתיים אבל הייתם באים בעוד שנה ושום דבר לא היה.

אני לא רוצה להיכנס לפינה הזאת. אני אומר שצריך להביא לכאן את רענן דינור כנציג ראש-הממשלה. זה במפורש נושא שהוא גדול על משרד החקלאות. שר החקלאות לא יכול לתת סכומים כאלה מתקציב המשרד. הוא אומר שאם ייתנו לו כסף, הוא ייתן להם אבל מאיפה נביא כסף? מהאוצר. מישהו צריך לבוא לכאן ולומר שמעבירים כסף. זה כל הסיפור.


אנחנו מדברים על דבר ששווה החלטה, על צורך קיים, על פוטנציאל שאני מאמין שלמרות שאף אחד לא יודע איך זה יסתיים, עוסקים בו שנים. היו באים לכאן אנשי חקר ימים ואגמים והיו אומרים שיש כאן סיכויים. הם כבר הצליחו בחלק לא קטן מהשלבים האלה. נכון שהעניין הזה לא הבשיל עדיין למה שנאמר כאן, מה גם שגם התביעות עלו עם הזמן.


אני חושב שצריך להזמין לכאן את רענן דינור ולומר לו שיעבירו את ה-20 מיליון שקלים. אני לא יכול להציע לעצור תקציבים, כי כבר עצרנו את כל התקציבים ולכן אין לנו כלים.

האוצר מאוד נהנה מזה.

אני מודע לסיפור הזה כבר הרבה שנים. הסיכום שהיה במאבק הגדול, כמו שנאמר כאן, להוציא את הכלובים אבל לעזור במינימום לתעשייה ולמחקר. מה שאתם שומעים כאן זאת הפתטיות של כל הדיונים שמתקיימים כאן. אתם באים לכאן, יש לכם ציפיות, בצד השני אין תגובות ולכן הדרך היחידה היא לבקש משר האוצר שיבוא להגיב על זה. כל פעם באים לשולחן הזה ויש תקוות כאילו ועדת הכספים תפתור את כל הבעיות שלא נפתרות. אנשים באים, חושבים שיפתרו להם את הבעיה אבל לא פותרים להם את הבעיה ולכן חלק מהישיבות האלה הן לא אפקטיביות.

אני יודע שיש החלטת ממשלה והחלטת הממשלה באה על מנת לשכנע את המפונים מהים האדום לקחת את הכלובים.

נעשה חוק מפוני הים האדום.

למה צריך חוק? יש החלטת ממשלה. יש החלטת ממשלה. צריך לכתוב מכתב למנכ"ל משרד ראש-הממשלה שהוא יאמר האם הממשלה מתכוונת לבצע את החלטתה מיום זה וזה, ואם היא מתכוונת – מתי היא מעבירה את הכסף. אפשר להביא לכאן את מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, נופת צופים, אנחנו נשמע שזאת פשוט הייתה איזושהי תקלה ותוך שעות זה מסודר.

אני הייתי כאן – גם חברי הכנסת אורון וכהן היו - במאבקים הגדולים על הים האדום כאשר באו ואמרו איזה אסון מתרחש ומתרגש. הייתי היחידי מהאנשים שלא השתכנעו כל כך מהר. אני חשבתי שצריך לבדוק את העניין הזה ולא להוריד את הכרת ולגזור כרת על מפעל כל כך יפה, אבל זה מה שהיה. משרד ראש-הממשלה והממשלה, כדי להקל על העניין וכדי לשכנע את האנשים הטובים האלה שאכן הם יתפנו בשקט, הם הבטיחו את ההבטחה שבאה לידי ביטוי בהחלטת ממשלה. צריך לכתוב לו מכתב ולקבוע לו שעד תאריך זה וזה יתייצב בפני הוועדה ויודיע האם הממשלה עומדת מאחורי החלטתה, ואם היא עומדת מאחורי החלטתה, תוך כמה זמן הם מקבלים את ה-20 מיליון.

אני ממשרד ראש-הממשלה.


ראשית, הוועדה בראשותו של רענן דינור סיימה את עבודתה בגלגול השני לפני כחודשיים והכנו הצעת החלטה לממשלה שאמורה לתת מענה לשני החלקים שהוצגו. כרגע המחלוקת היא לא מחלוקת עניינית אלא מחלוקת כספית שמדברת על מקור המימון ונראה לי שהדברים האלה הועלו בהרחבה ולכן אין צורך לחזור עליהם שוב.


אני רוצה לציין שהנושא הזה התחיל עוד בתקופתו של רענן דינור כמנכ"ל משרד התעשייה ולאו דווקא במשרד ראש-הממשלה ולכן הוא מנסה לעשות ככל כוחו לפתור את הנושא הזה. כרגע קיימת מחלוקת שהיא יותר גדולה, בין משרד החקלאות למשרד האוצר.

הוא לא עושה ככל כוחו. אין שום בעיה להביא להחלטת ממשלה הצעת מחליטים שמעבירים את ה-20 מיליון שקלים אלה ואם הממשלה מחליטה, אוי לאוצר אם הוא לא יעביר.

הוא יאמר לך שמשרד החקלאות יעביר ולמשרד החקלאות אין כל אמצעים. חברים, מתעתעים בכם.

אני מכיר תא זה משנת 1999.

אני אומר לך שמתעתעים בכם. הוא אומר שיש מחלוקת בין משרד האוצר למשרד החקלאות.

אני אשיב על מה שאני יודע ולא על מה שאני לא יודע. המצב כרגע הוא שרענן דינור הגדיל לעשות והסכים לסייע גם במימון חלקי ממשרד ראש-הממשלה. הבעיה היא שהפער בין משרד החקלאות למשרד האוצר הוא בין אפס לכל הסכום וזה מצב אתו אנחנו לא יודעים להתמודד.


אנחנו מכירים את מצוקת החברות ומצוקת העובדים אתם אנחנו בקשר יום יומי – אני אישית בקשר יום יומי עם הרבה מהם – ואנחנו מנסים להביא לפתרון של הדבר הזה, אבל כרגע לצערי הרב המחלוקת היא גדולה מדיי. המחלוקת היא לא על חלק מהסכום אלא על כל הסכום.

יש החלטת ממשלה.

אבל אין החלטה לקיים אותה.

במסגרת הדיונים כולם דיברו על כך שלפחות חלק מהמימון יבוא ממשרד החקלאות.

משרד האוצר, יש 20 מיליון שקלים או אין?

אני אגיב לנושא הזה בקצרה. קודם כל, החלטת הממשלה היא החלטה הצהרתית. החלטת הממשלה קובעת, לגבי הדברים שצוינו כאן, לגבי התמיכה במגדלי הדגים. אם אנחנו רוצים שההחלטה הזאת תהיה אופרטיבית, וגם תקנון הממשלה קובע כך, צריך להגיע לדיון בהחלטת הממשלה ושהממשלה תצביע על מקורות תקציבים מהם יופנה הכסף לכלובי הדגים.


דבר שני שאני רוצה לציין הוא שבסופו של דבר גם למשרד החקלאות בדרך זו או אחרת יש את היכולת לקבוע סדרי עדיפויות ואם הוא רוצה להקצות כספים לנושא הזה. חשוב לי מאוד להדגיש שהאוצר לא מהווה מקור תקציבי ולכן הממשלה צריכה להחליט על סדרי העדיפויות בתקציב לשנת 2008.

2008 או 2009?

החל מעכשיו.

נוצר כאן משהו שלטעמי הוא בלתי מוסרי. באו ואומרים להם לצאת, וזה אופרטיבי, אבל התשלום הוא דקלרטיבי.

אמר לך חבר הכנסת וילן שמה שאתה יכול לעשות יחד עם אורית נוקד הוא להצביע היום אי-אמון בממשלה.

הממשלה הבאה תהיה אופרטיבית ולא דקלרטיבית.

בוודאי.

אני מציע לומר בסיכום הישיבה כי בעקבות החלטת הממשלה הקיימת לפנינו, אנחנו פונים למנכ"ל משרד ראש-הממשלה, אשר מתחת ידו יצאה החלטת הממשלה וביוזמת משרדו, לבוא ולהודיע לנו האם הממשלה עומדת מאחורי ההחלטה. אם כן, מתי יועברו 20 מיליון השקלים לביצוע. אתה אומר לנו שזו החלטה הצהרתית, אבל זה דבר שלא נשמע כי זה דבר שמטעה את הציבור והאנשים האלה, ברוב תמימותם, ואני לא רוצה לומר מעבר לזה, יצאו משם מבלי שהם קיבלו את אותו כסף לפיילוט.

אנחנו פונים לרענן דינור ומבקשים הבהרות ומבקשים להסדיר את הסוגיה הזאת כמה שיותר מהר.

לבצע את החלטת הממשלה.

לבצע את החלטת הממשלה.

אני חושבת שהניסוח צריך להיות כיצד מתכוונת הממשלה ליישם את ההחלטה.

למה בסימן שאלה?

למה כיצד? לא כיצד ולמה אלא מתי מתכוונת הממשלה ליישם את החלטתה.

אנחנו פונים לרענן דינור ולא בסימן שאלה אלא בסימן קריאה לבצע את החלטת הממשלה ולמצוא מקור תקציבי יחד עם האוצר על מנת לפתור את הסוגיה הזאת תוך שבועיים מהיום.


תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35