ועדת החינוך, התרבות והספורט

1
9.7.2008
PAGE
4
ועדת החינוך, התרבות והספורט
9.7.2008

הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 471

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ו' בתמוז תשס"ח (9 ביולי 2008), שעה 08:00

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10) (חינוך ממלכתי משלב), התשס"ח-2008 של חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ מיכאל מלכיאור, חה"כ אורית נוקד, חה"כ קולט אביטל, חה"כ אלכס מילר, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ יוסף שגל, חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ עמירה דותן, חה"כ עמיר פרץ, חה"כ דוד רותם, חה"כ משה שרוני, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יצחק גלנטי, חה"כ עתניאל שנלר, חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ יצחק זיו, חה"כ אורי אריאל, חה"כ רונית תירוש, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ עמיחי אילון, חה"כ שלמה ברזניץ, חה"כ מנחם בן-ששון, חה"כ רן כהן, חה"כ רוברט אילטוב (פ/2880).

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר

זבולון אורלב

אסתרינה טרטמן

שכיב שאנן

אדר כהן, עוזר ליו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

ד"ר חגית מאור, מפקחת מתאמת במינהל הפדגוגי, משרד החינוך

תמר ויצמן, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג, יועמ"ש, משרד החינוך

אילנית זווילי, דוברות, משרד החינוך

עו"ד יבינה זכאי בראונר, לשכת היועץ המשפטי, משרד החינוך

ריקי ארמן, רפרנטית חינוך, משרד האוצר

עו"ד הראל גלבוע, לשכת עורכי הדין

איתן שיקלי, קרן תל"י

לאה פס-אבן

לוריין פוריס, מרכז

ניר הירשמן, דובר הוועדה

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10) (חינוך ממלכתי משלב), התשס"ח-2008 של חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ מיכאל מלכיאור, חה"כ אורית נוקד, חה"כ קולט אביטל, חה"כ אלכס מילר, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ יוסף שגל, חה"כ אלחנן גלזר, חה"כ עמירה דותן, חה"כ עמיר פרץ, חה"כ דוד רותם, חה"כ משה שרוני, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יצחק גלנטי, חה"כ עתניאל שנלר, חה"כ מיכאל נודלמן, חה"כ יצחק זיו, חה"כ אורי אריאל, חה"כ רונית תירוש, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ עמיחי אילון, חה"כ שלמה ברזניץ, חה"כ מנחם בן-ששון, חה"כ רן כהן, חה"כ רוברט אילטוב (פ/2880).

אנחנו מכינים היום את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אני בהחלט מתכוון לגמור ולהצביע היום לקריאה שנייה ושלישית על חוק חינוך ממלכתי משלב, בעקבות החלטת הממשלה, החלטה חיובית של הממשלה ואנחנו משבחים את הממשלה על תבונתה העמוקה, בעקבות זאת היה לי קצת דין ודברים עם משרד האוצר ובעקבות זה הסכמתי לשני נוסחים, וגם שיתפתי את עמיתי להצעה שהיתה שותפה נאמנה להצעת החוק הזאת, בשני השינויים האלה.

אחד השינויים היה דווקא לא על דעת הממשלה, דבר שהסכמנו לעשות כדי לצמצם הוצאות כי אם יש רק בית ספר אחד ממלכתי בישוב אז צריכים הסכמה הרבה יותר רחבה כדי שבית הספר הזה יהפוך להיות משלב ואני מציע שעל פי השיחה שהיתה לי אתמול בלילה עם רביב סובול התקבלה הסמכה שבדרך כלל במקום שהיתה הסכמה של שני שליש - במקרה כזה שהוא בודד נכתוב תשעים אחוז. הדבר השני שהסכמתי בעקבות הסכמתה של שרת החינוך בוועדת השרים, שהתכנית השנתית של מספר בתי הספר באותה שנה, המספר שייכנס יאושר לא רק על ידי שרת החינוך אלא גם על ידי שר האוצר, דבר שאני חושב שהוא מיותר לגמרי, אבל זה מה ששרת החינוך הסכימה אז מי אני שאני אפר את הסכמתה.

אני מציע שאנחנו נתחיל לקרוא ואם יש הערות בדרך, יש כמה דברים שהשארנו וחבר הכנסת זבולון אורלב חשב עליהם, השארנו אותם פתוחים ואני חושב שגם אותם נסגור. בבקשה מירב ישראלי.

חוק חינוך ממלכתי – חינוך ממלכתי משלב


1.
תיקון סעיף 1

בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –



(1)

"חינוך ממלכתי משלב" – חינוך ממלכתי המשלב בתכנית הלימודים שלו לימודי יהדות מוגברים, ושם דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לפי תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב.

(2) אחרי ההגדרה "מוסד חינוך ממלכתי" יבוא:
""מוסד חינוך ממלכתי משלב" – מוסד חינוך רשמי שניתן בו חינוך ממלכתי משלב.

(3) אחרי ההגדרה "תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי דתי" יבוא:
"תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב" – תכנית השלמה שתכלול לימוד מקורות יהודיים בהיקף רחב ובאופן מעמיק, תוך שימת דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל ולקיום חיים משותפים וברית ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בישראל ובתפוצות.

2.
הוספת סעיפים 4ב ו־4ג

אני מבקש שתרשמי שחבר הכנסת זבולון אורלב מבקש הסתייגות דיבור.

אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא:



4ב
"מוסד חינוך ממלכתי משלב
(א)
לפי דרישת הוריהם של שני שלישים לפחות מכלל התלמידים במוסד חינוך רשמי, ובהסכמת רוב הצוות הפדגוגי במוסד, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לכך לקבוע, אם ראה שהתקיימו התנאים שקבע בתקנות, כי החל משנת הלימודים הבאה ואילך יהיה מוסד חינוך כאמור מוסד חינוך ממלכתי משלב; מוסד חינוך כאמור לא ייקבע כמוסד היחיד שאליו זכאים להירשם תלמידים הגרים בקרבתו; בסעיף זה, "הצוות הפדגוגי" – המנהל ועובדי ההוראה.
(ב)
דרישה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לשר במועד ובאופן שיקבע בתקנות, והשר יחליט בה לאחר התייעצות עם רשות החינוך המקומית שבתחומה נמצא מוסד החינוך.
כאן צריך פחות או יותר לנסח את הדבר הראשון שאמרת, שאם מדובר בבית ספר יחיד.

נכון, שאם מדובר בבית ספר יחיד בישוב אז ההסכמה הדרושה של ההורים היא הסכמה של תשעים אחוזים ולא של שני שליש.

שאלה שאני לא זוכר אם נענתה והיא השאלה לגבי אותם מיעוטים שמתנגדים, אותם עשרה אחוזים או שלושים אחוזים שמתנגדים להפיכת המוסד הממלכתי למוסד ממלכתי משלב, אולי משרד החינוך יוכל להשיב אם יש להם זכות או שאין להם זכות שהם יעברו למוסד חינוך אחר על חשבון המדינה, או האם הם חייבים ללמוד באותו מוסד, אני לא זוכר עם הכרענו בסוגיה הזאת.

הארכנו בסוגיה הזאת.

האמירה בסוף א' ש"מוסד חינוך כאמור לא ייקבע כמוסד היחיד אליו זכאים להירשם תלמידים" זאת אומרת שהם עדיין זכאים לבחור בממלכתי או בממלכתי דתי, כלומר שיש להם זכאות להירשם גם אם זה לא באזור הרישום שלהם פרופר. הדבר הנוסף שטיפלנו בו מבחינה יותר פרוצדורלית זה שההכרה תהיה רק בשנה שאחרי, ואז הם גם לא יצטרכו בעצם בשנה הזאת ללמוד בבית הספר הזה.

אני רק רוצה שנחדד למה הכוונה "יחיד ביישוב", אם זה הממלכתי היחידי בישוב או גם אם רוצים להסב ממלכתי דתי.

כשיש בית ספר רשמי כלשהו מסוג כלשהו בישוב, אז תשעים אחוז מההורים צריכים ולא שני שליש. כלומר איזה בית ספר רשמי.

אבל זה לא ברור איך זה משתלב עם סעיף 24א שהוא לא יקבע כמוסד היחיד שאליו זכאים להירשם תלמידים הגרים בקרבתו, זאת אומרת שאם אני מבינה, שיצטרכו שבקרבתו לפחות או באזור הרישום שלו, הרי אנחנו בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מדברים על אזורי רישום ועל רובעי רישום.

אז אולי מה שצריך לעשות זה למחוק את "הגרים בקרבתו", פשוט "מוסד חינוך כאמור לא יקבע כמוסד יחיד שאליו רשאים להירשם תלמידים". אוקיי.

סליחה, אבל עוד הערה אחת בבקשה, רק לגבי המיקום. סעיף 3 אחרי הגדרת "תכנית השלמה למוסד ממלכתי דתי יבוא, למה את לא עושה כמו השניים הקודמים ואת לא שמה את זה אחרי תכנית השלמה, למה את שמה את זה אחרי תכנית השלמה למוסד ממלכתי דתי?

דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

דיברנו על זה בישיבה הקודמת והחלטתם שאת החינוך הממלכתי להזיז קדימה, אתם רוצים נזיז גם את זה.

אני מבקש, זה קונסיסטנטי, לנו זה חשוב.

יש לי עדיין הערה, ברגע שהורדנו אותו האם לא נכון להגיד באזור הרישום?

לא.

אפשר להפנות לסעיף 21 כפי שעשינו בהמשך, זה עניין של ניסוח.

אני ממשיכה להקריא.

(ג)
השר ימסור, באופן שקבע בתקנות, הודעה מוקדמת על קביעתו כאמור בסעיף קטן (א) להורי התלמידים במוסד החינוך שלגביו ניתנה הקביעה; הודעה כאמור תימסר לפני מועד התחלת הרישום לשנת הלימודים הבאה לפי חוק זה, ולפחות 30 ימים לפני אותו מועד; בהודעה כאמור יצוין כי ההורים רשאים לרשום את ילדיהם למוסד חינוך אחר לפי הוראות חוק זה.

סעיף ד.

גרסה א': (ד)
נקבע מוסד חינוך כמוסד חינוך ממלכתי משלב לפי הוראות סעיף זה, יהיה המוסד זכאי, במסגרת השתתפות המדינה בתקציבו, בחמש השנים לאחר שנקבע לגביו כאמור, למימון לפי אמות מידה שיקבע השר, לצורך הכשרה והשתלמויות לצוות הפדגוגי במוסד והטמעת תכנית הלימודים של החינוך הממלכתי המשלב וערכיו.

(ד)
נקבע מוסד חינוך כמוסד חינוך ממלכתי משלב לפי הוראות סעיף זה, יהיה המוסד זכאי, במסגרת השתתפות המדינה בתקציבו, למימון לפי אמות מידה שיקבע השר ולתקופה כפי שיקבע.

אני רוצה לעמוד על נוסח גרסה א', קיבלנו את ההסכמה של כולם לכן לא צריך לצמצם פה.

ממי קיבלתם הסכמה?

מהממשלה, מהאוצר.

ברשותכם, תסבירו לי בבקשה.

אם אני זוכרת נכון, אני לא בטוחה שאני זוכרת נכון, אבל התחילו לדבר על החמש שנים לא חמש שנים, אתה הצעת שבמקום להתחיל להסתבך בתקופות לעשות גרסה שמאפשרת גמישות ואז זה יכול להיות פחות מחמש שנים או יותר אבל סביר להניח שפחות, אז אם מסכימים לחמש שנים אני משערת שזאת המחלוקת.

אז הולכים על גרסה א'?

כן.

האם אנחנו יכולים להגיד משהו כללי אפילו?

לא, אנחנו לא יכולים לקרוא משהו כללי יותר. זה הניסוח שסיכמתי עם שרת החינוך ואני לא משנה את זה.

גרסה א' התקבלה.

מה שהיה בנוסח המקורי, מה שסיכמנו עם השרה.

שאלה שתעלה אחר כך אני מניח, לגבי השאלה איך הופכים בחזרה בית ספר שהוכר כמשלב לבית ספר רגיל, והאם - - -

לא צריך אחר כך חמש שנים בשביל זה.

זו בדיוק היתה השאלה.

זה רק המימון.

זה לא משתמע, יש גם את השכל הישר.

(ה)
במוסד חינוך ממלכתי משלב יהיה רכז יהדות שיסייע בהטמעת תכנית הלימודים בתחום לימודי היהדות במוסד, וילווה את העיסוק בזהות יהודית ואת החינוך בהתאם לתכנית ההשלמה במוסד.
(ו)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת."
3.
תיקון סעיף 5

סעיף 5 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ולמוסד חינוך ממלכתי משלב תיקבע תכנית מתכניות ההשלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב".
זה העניין לגבי תכניות ההשלמה של כל בתי הספר לפי סוגו.



4.
הוספת סעיף 13א
אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא:
13א.
"מועצה לחינוך ממלכתי משלב
(א)
(1)
תוקם מועצה לחינוך ממלכתי משלב; חברי המועצה יתמנו על ידי השר, בהתייעצות עם ארגונים שבין מטרותיהם קידום חינוך משלב, כל אחד לתקופה של ארבע שנים.

(2)
מספר חברי המועצה יהיה 15, ובהם שני עובדים בכירים במשרד החינוך, נציג ועד החינוך, נציג המועצה לחינוך ממלכתי-דתי, שלושה מנהלים של מוסדות חינוך ממלכתי משלב, נציג רשויות החינוך המקומיות, שני נציגים של ארגוני המורים, אחד מכל ארגון, וחמישה נציגי ארגונים שבין מטרותיהם קידום חינוך משלב; בסעיף קטן זה, "ארגוני המורים" – שני ארגוני עובדי הוראה שעם חבריהם נמנה המספר הרב ביותר של עובדי ההוראה המאוגדים בישראל.

כאן יש קצת מצב מוזר שמצד אחד חלק מחברי המועצה הם חברי ארגונים.

סליחה, אבל אני לא הבנתי אם אנחנו גורסים גם את גרסה א' וגם את גרסה ב'.

לא, ב' ירד.

ב' לא ירד.

גרסה ב' זה רק לגבי ד'.

שימו לב א' הוא לחמש שנים וב' זה כאילו הרבה יותר כללי מבחינת השנים.

נכון, אנחנו יודעים את זה, כבר דיברנו על זה בפעם הקודמת.

בעקרון יש פה מצב שהוא קצת משונה. כי מצד אחד חברי הארגונים הם חברים במועצה ומצד שני הם היחידים שהשר מתייעץ איתם לצורך המינוי, זה מצב שבדרך שלא עושים אותו, השאלה אם בהתייעצות יש מישהו שאפשר להתייעץ איתו, כלומר שיש פה קצת חוסר איזון, בעצם הוא מתייעץ רק עם חלק מהמועצה.

איפה זה כתוב?

בא' כתוב "בהתייעצות עם ארגונים שבין מטרותיהם חינוך משלב".

זה היה עוד לפני שהכנסנו אותם למועצה.

עכשיו זה מצב מוזר, הוא כאילו מתייעץ עם הארגונים שהם חלק מהמועצה ורק איתם, לגבי כל המועצה.

בואי נשאיר את זה.

יש ארגונים שבין מטרותיהם קידום חינוך משלב, חמישה כאלה לפחות בארץ?

זה לא חמישה ארגונים עם נציגים, זה יכול להיות גם שניים מארגון.

יש הרבה יותר, וחוץ מזה זה יכול להיות חוץ מאותו ארגון, ניקח למשל את תל"י – תגבור לימודי יהדות, לצורך הדיון יכולים להיות חמישה מהארגון הזה.

השאלה שלי היא רק פרשנית, נניח שיגיע ארגון שלא כולנו מסכימים עליו, יבוא ארגון x וטוען שהוא בקטגוריה.

זה כמו בכל חקיקה כשאנחנו אומרים על ארגונים כמו גופים, בכל חקיקה כזאת.

שהשר, זה משהו שהיה בחינוך המיוחד, דווקא היום בחקיקה החדשה אנחנו לא- - -

השר מחליט.

אבל נגד השר יגישו עתירות לבית הדין הגבוה לצדק, למה הוא כן ולא אני? אני גם משלב וגם אני יכול להיות נציג.

אין לו זכות להגיד שהוא צריך נציג פה, אין לו זכות כזאת, את זה יש לנו בהמון חקיקות, כמו למשל האקדמיה הערבית ששם אמרנו ארגונים, זה לא אומר שלכל ארגון יש את הזכות שיהיה לו נציג, את זה השר מחליט לגמרי.

בחוק למוגבלות יש את זה.

ההבדל בחוק למוגבלות שכאן יש הגדרה מהו חינוך משלב שהיא הגדרה חדשה שהגדרנו פה ושהיא מאוד כוללנית.

מאוד משלבת.

מאוד משלבת אבל בהכרח היא משלבת לא משלבת, ההגדרה היא חדשה, בחוק מוגבלות אנחנו יודעים מה זה מוגבלות שנים ארוכות, כאן זו הגדרה חדשה.

אי אפשר להבטיח כל דבר.

כשאומרת השרה בוועידת הרפורמים ואומרת אני מזמינה אתכם להיכנס.

אני מציע שנקבל את הנוסח הזה.

(ב)
השר ייוועץ במועצה בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה הנוגעות לחינוך ממלכתי משלב.
(ג)
השר יקבע תקנון למועצה שבו ייקבעו סדרי כינוסה ועבודתה, וכן הוראות אחרות שהשר יראה בהן צורך לשם ביצוע תפקידה."
5.
הוספת סעיף 16א

אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:
16א
"הסכמה לתוכניות השלמה למוסדות החינוך הממלכתי המשלב תכניות ההשלמה למוסדות החינוך הממלכתי המשלב ייקבעו על ידי השר בהסכמת המועצה לחינוך ממלכתי משלב."

מה הדין לתכניות שכבר קיימות היום כמו תל"י- תיגבור לימודי יהדות?

הם יכולים לאשר את התכניות הקיימות.

השאלה אם אפשר להוסיף עוד חצי משפט לנוסח הזה, אני רוצה לתת דוגמה, אנחנו עבדנו שלוש שנים עם משרד החינוך כדי לאשר את התכנית של תל"י- תיגבור לימודי יהדות.

משרד החינוך לא ירצו לשבת שלוש שנים כדי לאשר את התכניות האלה.

בסדר גמור, השאלה אם אי אפשר להוסיף חצי משפט "תכניות שכבר אושרו בעבר לא יהיו טעונות אישור נוסף"?

תכניות שאושרו בעבר לא יאושרו במתכונת הזאת. אם ירצו לשנות אותם אז מי יתן להן שריון לעשר שנים?

תסלחי לי אבל גם על פי החוק הקיים יש תכניות השלמה, גם בתכניות הקיימות, השאלה היא כזאת - מה קורה עם תכנית שאושרה כחוק שהיא עונה למהות החוק הזה.

אין בעיה זה יהיה- - -

אז למה שלא תכתבי תכניות השלמה חדשות?

לא, כי כל הרעיון הוא שגם תכנית השלמה שאושרה לחינוך ממלכתי הוא עכשיו יאשר אותה לחינוך ממלכתי משלב, הוא עדיין צריך לעשות איזה הליך שיהפוך אותה מחינוך ממלכתי לחינוך ממלכתי משלב, או שהוא לא ישנה הוא יכול לא לשנות.

הסיכוי שהם יפתחו את זה לדיון מחדש הוא הרבה יותר, יש העשרה אז למה לא.

אתה יכול לקחת תכנית שמשתמשים בה בחינוך הממלכתי דתי ויש הרבה תכניות מצוינות ואתה יכול להביא את זה לכאן ויכול להיות שצריכים התאמה בגלל הרכב התלמידים פה לעומת - - -

ההסכמה הזאת היא מעוגנת גם בכל תכניות ההשלמה?

לא, בחל"ד – חינוך לנוער על פי דרכו, עד כמה שאני זוכרת - - -

יש כאן שני דברים ולמעשה הממשלה קבעה שלא יהיה זרם ולכן אנחנו צריכים לפחות להיות קונסיסטנטיים. לוועד החינוך יש היוועצות ולא יתכן, למעשה הסכמת המועצה לחל"ד- חינוך זה בכל הנוגע לענייני דת, כאן קבעו שלמעשה לא תהיה הפרה של האיזון הדתי, כאן אין עניין של דת. לא יכול להיות שתכניות לימודים בחוק יהיו בהסכמת מועצה, אנחנו בעצם נעביר את זה במעבר לסמכויות ועד החינוך.

דורית מורג אני עדיין מזכיר לך שגם אם קבענו שזה לא זרם זה לגבי דברים מסוימים.

לא.

לא, סליחה אבל אני לעולם לא קיבלתי את דעתך, גם עם השרה לא, ואני דיברתי איתה גם על זה וגם אתמול, זה איזו תכנית לימודים פה, זה לא ככה.

אלא מה?

בשום אופן לא ואני לא חוזר לויכוח הזה, דורית מורג, זה הנוסח שאנחנו הסכמנו עליו, אני לא פותח שום דבר.

רק להבהיר את העניין, תכנית השלמה לפי החוק היא תכנית לימודים שבאה בנוסף לתכנית הלימודים לתכנית היסוד, זאת אומרת שיש תכנית יסוד בחוק ויש תכנית השלמה, ולכן יכול להיות שהשר ייוועץ ברוב הדברים. כשמדובר בתכניות לימודים השר נועץ כי יש אולי עניין במוסכמות פדגוגיות או נושאים שהמועצה תעמוד עליהם והשר לא ירצה להכניס אותם, אנחנו קובעים כאן תקדים שהוא לא נכון ובוודאי לא נכון- - -

הויכוח הזה היה על השולחן הזה כשדנו בסעיף 3, יש כאן הגדרה מהי תכנית לימודים הזאת, אנחנו סטינו מזה ואין טעם לחזור אחורנית, זו בדיוק המגמה וזו לא רק עוד תכנית לימודים, יש גם הטוויית דרך התנהלות, דרך הטוויית חיים, חבל להיכנס לדברים האלה שוב.

חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, אם את מוכנה שירשם ייוועץ אז אני לא מתנגד.

אם זה נהוג.

רק לחזור לסעיף קטן ב' הקודם, השר ייוועץ במועצה, ביחס לשאר סעיפי ההיוועצות של ועד החינוך המועצה הממלכתית דתית, יש שם סייגים לגבי סמכויות שלא צריך להיוועץ לשם הפעלתם. אני חוזר על מה שכתבנו בנוגע לסמכויות מסוימות שאין חובה להיוועץ במועצה לפני הפעלה כמו למשל הסמכות להקים את המועצה, ששם זה כפשיטה, אבל עדיין זה מופיע בחוק במפורש והסמכות של קביעת התקנון, היום ביחס לוועד החינוך.

אני חושבת שאפשר להוסיף את זה.

לצורך ההרמוניה, כמו המועצה לחינוך ממלכתי דתי וועד החינוך הממלכתי.

אז איזה סעיפים אלה?

סעיפים 14, היום קבוע.

לפי סעיף 12 שזה הקמה, אני כותבת ואתה אומר סעיף 29 העברת הסמכויות של השר.

סעיף 32 עבר זמנו נדמה לי, ו- 17.

6.
תיקון סעיף 20




בסעיף 20 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א)
במוסד חינוך ממלכתי משלב, ובלבד שהתלמיד זכאי להירשם למוסד כזה בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 21;".

אני רוצה לראות את החוק, אלו הדברים הרגישים ביותר.

זאת היכולת להירשם.

כן, לחוק העיקרי אחרי פסקה 1 "מוסד ממלכתי או מוסד ממלכתי הקרוב למקום מגוריו, יבוא 1א, במוסד חינוך משלב.

כאן אין לו זכות מוקנת אלא רק אם הוא זכאי להירשם לפי תקנות הרישום.

לא הבנתי את 1א.

העקרון האחד זה שהוא רשאי להירשם לממלכתי או לממלכתי דתי, זו זכות קנויה ואי אפשר לקחת ממנו את זה, לעומת זה לא רצינו להוסיף את המוסד הממלכתי המשלב בא' בדיוק בגלל ההבחנה שלגבי מוסד חינוך משלב אין זכות קנויה להירשם אליו גם אם הוא רוצה, אלא אם כן הוא מצוי בקרבת מגוריו או על אזורי ונקבע שהוא יכול להירשם אליו לפי סעיף 21 לפי תקנות הרישום.

אבל את שמה את זה אחרי פסקה 1. כלומר עכשיו יהיה כתוב כך: "לצורך מילוי החובה ירשם תלמיד, 1 – במוסד ממלכתי או במוסד ממלכתי דתי הקרוב למקום מגוריו. 1א – במוסד ממלכתי משלב ובלבד שהתלמיד זכאי להירשם למוסד זה בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 21.

שזה ההבדל בין 1 ל-א1 , שזה הסיפא של זה.

יש לך כאן שלושה זרמים, כלומר הוא יכול להירשם או לממלכתי או ממלכתי דתי - - -

בניגוד לממלכתי וממלכתי דתי שאתה חייב לתת לו את זה, את זה אתה לא חייב וזה ההבדל, לכן זה לא זרם במובן המקובל.

בזמן שזבולון אורלב נכנס לזה אני רוצה לברך , יש לנו חבר חדש בוועדת חינוך שנכנס הבוקר, חבר הכנסת שכיב שאנן שהוא תוספת חשובה לוועדה.

יש לנו הערה, אנחנו חושבים שצריך לבוא בסיפא "ובלבד שמתקיימים תנאי 4א לחוק" שזה הסעיף החדש שהוספנו, כי אחרת נוצר מצב שהתלמיד זכאי להירשם, יש זכאות, וכמו שאמר חבר הכנסת זבולון אורלב בצדק, יש זכאות עכשיו לממלכתי, ממלכתי דתי ומשלב.

לא.

בכפוף למה? בכפוף לסעיף 21, ומה אומר סעיף 21? הוא מדבר על תקנות הרישום, מה אומרות תקנות הרישום? שאם אני באה לעירייה מציעים לי את האופציות האלה ולכן צריך להוסיף "ובלבד שמתקיימים תנאי 4א לחוק".

לא, כי 4א זה הכרה בבית הספר לפני שהוא קיים, כאן את מדברת על הזכות להירשם לבית ספר קיים, זה דבר והיפוכו.

אם אין לך זכות אין כאן זרם נוסף.

יש לך זכות רק במקרה שיש דבר כזה.

שיש בית ספר כזה.

אם אין לך בית ספר כזה אז אין לך זכות.

זו שאלה פרשנית לדעתי כי אם לא תכתבנו את זה - - -

את 4א את לא יכולה לכתוב פה כי 4א זה תנאים מוקדמים להקמת בית ספר כזה, הרישום הוא בדיעבד הרישום זה אחרי שיש כבר בית ספר.

צריכים להיות בטוחים שתלמיד לא בא להירשם באזור מגוריו ומבקש בית ספר אחר שאיננו באזור מגוריו, מה שבממלכתי דתי הוא יכול לבקש, יש לו את הזכות.

ולכן יש הוראות שזה או על אזורי או שזה באזור רישום, הרי אמרנו שאנחנו משאירים את כל הסיפור הזה לתקנות הרישום.

רוב בתי הספר יהיו על אזוריים וגם זבולון אורלב אמר את זה, זה ככה היום.

אנחנו מסכימים כולנו על הרעיון, רק שנדע שהניסוח אכן מקובל.

אבל 4א הוא נוגע.

בסדר נחשוב על ניסוח אחר.

אין בעיה, תציעו ובשמחה.

7.
תיקון סעיף 24




בסעיף 24 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
בהודעה לפי סעיף 23 או סעיף קטן (א) רשאי ההורה הרושם לציין כי הוא מעוניין שיינתן לתלמיד חינוך ממלכתי משלב, ובלבד שהתלמיד זכאי להירשם למוסד כזה בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 21."
8.
תיקון סעיף 25
בסעיף 25 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "נרשם תלמיד למוסד חינוך ממלכתי משלב, יודיע ההורה הרושם על בחירתו בין מוסד חינוך ממלכתי ובין מוסד חינוך ממלכתי-דתי במקרה שבו מספר התלמידים שנרשמו במוסד שאליו נרשם התלמיד יעלה על המכסה שנקבעה לו".
זאת אומרת מה שאנחנו אומרים אפילו אם זכאי להירשם לפי סעיף 24 והוא נרשם ויש מכסה שהיא יותר גבוהה, כלומר יש יותר מדי תלמידים שנרשמו אז הוא יוכל לממש את הזכות שלו לממלכתי או לממלכתי דתי.

יכול להיות שנצטרך לכתוב שם בכפוף לסעיף 8 או משהו, עוד נחשוב על זה.

אם זה משהו מבהיר אז אין בעיה.

אני מבקש אחר כך לראות את הניסוח הסופי. אין לנו כאן מחלוקת על העקרון אבל הבעיה כאן היא ההבהרה הצורנית שההורים והרושמים לא יתבלבלו ביחס למעמד וזכויות, כאן זה הדבר החשוב ביותר. לצערי הרב הרשמים ברשויות המקומיות עושים שטויות. תתפלאי. בעיקר לרישום בגנים.

9.
תיקון סעיף 34
בסעיף 34 לחוק העיקרי, בפסקה (7), בסופה יבוא "ובלבד שלעניין מוסד חינוך ממלכתי משלב, הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 4ב; תקנות לפי פסקה זו לעניין מוסד חינוך ממלכתי משלב טעונות אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת".
10.
תחילה




תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשס"ט.
11.
הוראת מעבר
(א)
שנת הלימודים התשס"ט רשאי שר החינוך או מי שהוא הסמיך לכך, לפי דרישת הוריהם של שני שלישים לפחות מכלל התלמידים במוסד חינוך רשמי, בהסכמת רוב הצוות הפדגוגי במוסד ובהתייעצות עם רשות החינוך המקומית שהמוסד מצוי בתחומה, לקבוע כי כבר מאותה שנת לימודים ואילך יהיה מוסד חינוך כאמור מוסד חינוך ממלכתי משלב, אם נוכח שהמוסד מקיים תכנית לימודים ואורח חיים התואמים את ערכי החינוך הממלכתי המשלב; על קביעה כאמור לא יחולו הוראות סעיף 4ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה; לעניין זה, "הצוות הפדגוגי" – כהגדרתו בסעיף 4ב האמור.
(ב)
מספרם של מוסדות החינוך ששר החינוך יקבע לגביהם כי הם מוסדות חינוך ממלכתי משלב לפי הוראות סעיף זה לא יעלה על שמונה.
עכשיו נשארה לנו ההחלה המדורגת הזאת של שר האוצר, זה הדבר היחידי שנשאר. דורית מורג מבחינת הנוסח וריקי ארמן.

אני מבקשת להוסיף בסעיף זה בשנה זאת, למרות שזה ברור שמדובר בשנת תשס"ט. כדי למנוע פרשנויות.

בסדר.

אין אנחנו מאשרים שמונה מוסדות הרי אין לנו עדיין תכנית לימודים.

זה מה שהסכמנו לעשות. מאחר ויש כבר בתי ספר, עד שמונה מוסדות.

לכאורה מאחר ותחילתו של החוק הוא מתחילת שנת הלימודים תשס"ט, את החוק עצמו מחילים כבר משנת הלימודים, בעקרון התחלת החוק היא בתחילת שנת הלימודים התשס"ט, מה זה אומר? זה אומר שצריכים להקים את המועצה, זה אומר שצריך לעשות תקנון וצריך להיערך שיכולו להגיש את הבקשות תוך כדי תחילת השנה כי צריך להודיע על השנה הבאה לפני מועד הרישום שזה באביב.

זה בדיון העניין, את לא יכולה לאשר מוסדות שיהיו מוסדות חינוך ממלכתי משלב שיהיו ב- 1 בספטמבר 2008, הם יהיו אם כבר רק בשנה לאחר מכן.

לכן אלו הן הוראות מעבר.

הכוונה שכבר בשנה הזאת תוכלי להפוך אותם.

רוצים לקבוע עובדות בשטח, זה מה שסיכמנו בישיבה עם השרה.

אם אפשר להיוועץ בה.

אבל אם בית הספר כבר פועל בצורה הזאת, אז אם תכירי בו גם אם זה לא יהיה לפני תחילת שנת הלימודים אלא תעשי את זה בחנוכה, גם אם תעשי את זה בחנוכה תוכלי לתת לו את הרכז וזה לא חייב בהכרח להיות בתחילת השנה.

אבל אני אעשה לפי הפרוצדורה שכתובה פה, שיהיה ברור.

אני לא יודעת, את יכולה לנסות להתאמץ ולמנות מועצה ולעשות תקנון.

אני רוצה פה להעיר ואולי זה משהו שלא - - -

אני יכול לספר לך שהשרה מתכוונת למנות מידית.

מירב ישראלי יש כאן משהו שצריך להבהיר לגבי הסעיפים הקודמים, כשכתוב בסעיף 16א שהכנסנו, "תכניות ההשלמה יקבעו על ידי השר", האם כאן זה בית הספר שרוצה להיות משלב והוא שמגיש את התכנית, השר כמובן צריך לאשר אותה ואז השר קובע שזו התכנית?

אני לא בטוחה שזה בהכרח ילך בכיוון הזה, הכוונה לאו דווקא שיהיו עשרים תכניות השלמה.

אלא?

תהייה תכנית שמוכרת, תכנית השלמה שמוכרת על ידי השר, יהיו לה וריאציות, לא כל בית ספר עושה תכנית.

אבל אם השר הוא זה שצריך לקבוע תכנית, כלומר משרד החינוך צריך לקבוע את התכנית, זה לא ריאלי לחלוטין שבתוך חודש וחצי - - -

ולכן זו הוראת מעבר, זה לא יהיה כך באופן קבוע, מאחר ואנחנו יודעים שבפועל יש בתי ספר רבים שפועלים ברוח החינוך המשלב, לכן לא תהיה בעיה לקבוע גם בלי שהכל יהיה מושלם, לכן זה מעבר.

צריך אולי באמת לעבור סעיף סעיף ולראות האם רק 4ב הוא לא רלוונטי, או שיש עוד דברים שצריך להחריג לשנה הזאת, אז באמת לא יהיה בלגן במערכת ולא יגידו שאי אפשר לקיים את זה.

זאת אומרת שההכרזה תהיה על בית הספר למרות שהתכנית בעצם איננה אלא רק הרוח.

אם כך צריך להגיד משהו פוזיטיבי לפי מה הוא יפעל, אפשר לומר שהוא יפעל לפי התכנית שהוא פועל וקיימת ורק בשנת הלימודים התשס"ט או משהו כזה, וצריך לראות מה רלוונטי.

4ב החרגנו בכל מקרה, מועצה – זה לא קשור בהכרח אם יש מועצה או שאין מועצה.

זה לא ברור, זה בדיוק העניין לכאורה אם את משאירה את החובה למנות מועצה שגם המינוי כרוך בהתיעצות עם ארגונים, עצם המינוי לוקח לא מעט זמן בגלל הליך ההיוועצות, זה לא שהשר ממנה לבדו.

השאלה למה היא רלוונטית המועצה לצורך הכרה בבית ספר ספציפי.

כי לכאורה השר ייוועץ במועצה בטרם ישתמש בכל אחת מהסמכויות שלפי התיקון.

אז אפשר לומר שגם הסעיף הזה לא יחול - 16א.

באופן ספציפי שאם אנחנו מחריגים אותו באופן כזה שהוא ימשיך לפעול כרגיל, אז אין כאן את העניין - - -

עכשיו אנחנו דנים איך להגיד את זה, כי אחרת זה יכול להיות, בעקרון אנחנו אומרים 13(א)(ב) נכון?

כן.

13(א)(ב) לא יחול.

גם כל חובת ההודעה להורים, גם להורים מגיע.

זה 4(ב), את 4(ב) החרגנו טוטאלית, השאלה אם יש דברים נוספים שבשנת התשס"ט אנחנו צריכים להחריג אותם, ל- 16(א) נעשה הוראה.

לזה לא צריך, זה בסדר.

למה? אם אין תכנית השלמה אז לכאורה זה ייפול, זה יעשה שינוי, החוק ומשרד החינוך אמרו את זה, הכוונה לא לאשר לכל בית ספר היום, לאשר את תכנית ההשלמה שקיימת לו, לא זאת הכוונה וצריך להבין את זה, זה לא יהיה, מה שיהיה זה שמשרד החינוך ייקח את התכניות ההשלמה בשטח, יסתכל עליהן, יערוך אותן, יראה אותן, ויקבע ואני לא יודעת כמה תכניות יש אבל זה לא יהיה לכל בית ספר.

חשוב לדייק, אנחנו לא מדברים על תכניות פרטניות שבנו בית הספר, אנחנו מדברים על תכנית לימודים שמשרד החינוך היה שותף - - -

זה עדיין עומד בקריטריונים של החוק.

זה הדבר שהכי פחות צריך להטריד אותך כי זו תכנית שכבר אושרה.

אתה הכי פחות צריך, כי אתה היחידי שיש לו תכניות.

גם אם משרד החינוך יבוא היום ויגיד לך, היום בלי החוק הזה, תשמע עכשיו בתכנית הזאת חסר בה x, הרי אתה תצטרך להכניס את זה, אין לך שריון לתכנית הלימודים, גם היום אין דבר כזה, זה לא שתכנית הלימודים עומדת לנצח, האם בעוד מאה שנה תהייה אותה תוכנית לימודים? זה אותו דבר.

גם לך יש אינטרס להתקדם בתכניות הלימודים שלך, אתה לא תקוע באיזה מקום.

אנחנו לא רוצים להתחיל באיזה מקום את הכל מחדש.

למשרד החינוך יש כל כך הרבה נטל על הכתפיים, הוא צריך לעשות דברים חדשים או ללכת אחורנית על דברים שהוא כבר אישר והיו בהבנה והסכמה?

אז בשנת הלימודים התשס"ט לא יחולו כאמור סעיפים: 13(א)(ב) ולגבי 16א אנחנו נחריג בצורה כזאת שמוסד החינוך ימשיך לפעול לפי התכנית שהוא פועל.

תחרגי גם את 16א, למעט.

זה נכון כי אם אחר כך תכנית ההשלמה שתקבע על ידי המשרד, שתהיה בכל זאת איזו נקודה שבה אותם שמונת בתי הספר אינם פועלים הם יצטרכו לשנות ולכן את 16א אפשר להחריג כולו כי זה -- - -

16א שהשר יכול לאשר תכניות השלמה בלי אישור מועצה.

אני לא יכולה להחריג את זה מבלי לומר משהו פוזיטיבי.

מה שפוזיטיבי זה שלכל אחד מבתי הספר תאושר תכנית ההשלמה שלו.

אז לא צריך להשאיר את זה אלא צריך להגיד שהוא ימשיך והוא יפעל וימשיך לפעול.

להחריג את האישור.

זה לא להחריג את האישור, את צריכה להגיד משהו פוזיטיבי ואת צריכה להגיד לפי מה הוא יפעל, גם אם את מחריגה את צריכה - - -

את התכנית שאושרה לו בעבר.

לא בעבר אלא שיאשר השר בעתיד.

בשנת תשס"ט מה שיקרה, עזבו את הניסוח, מה אתם רוצים שיהיה? בית ספר עכשיו אוטומטית, לא חשוב מתי אולי בחנוכה או בראש השנה עובר להיות בית ספר משלב, את נותנת לו את הרכז ואת נותנת לו את כל מה שצריך, לפי איזו תכנית הוא ממשיך ללמד את מבחינתך צריך לעבוד עכשיו?

תכנית הלימודים של תשס"ט, הוא יגיש איזו תכנית לימודים, אולי הוא יעשה כמה שינויים בתכנית הקיימת כדי להתאים אותה לרוח העניין, היא תיבדק מחדש.

אנחנו לא מדברים על תכנית לימודים, אנחנו מדברים על בית הספר, על הווי בית הספר, על קהילת בית הספר, על כל הערכים של בית הספר לגבי תכנית הלימודים הרי יש תכניות לימודים שכבר היום מאושרות על ידי המשרד.

אז השר יאשר אותן.

בתוך הסעיף יש, התנאי להכיר בבית ספר כזה זה לקבוע "אם נוכח שהמוסד מקיים תכנית לימודים ואורח חיים התואמים את ערכי החינוך הממלכתי המשלב" זה קיים.

זה ב- 11(א), זה קיים.

הרי הוא לא ייקח בית ספר שאין לו שום זיקה ליהדות, אבל מה שכן צריך לומר שהוא ימשיך לפעול בהתאם לתכנית הלימודים הקיימת, צריך למצוא את הניסוח, התכנית שהוא פעל על פיה.

באותה שנה הוא כבר מקיים ולא צריך לסייג, הוא ממילא מקיים ואת מדברת על תכנית לימודים.

אם את כבר כתבת בפנים שהשר יבדוק את תכנית הלימודים ויאשר, אז למה את צריכה את 16א שמדבר על אישור ואישור המועצה, את לא צריכה את הסעיף הזה רק לגבי הוראות המעבר.

בסדר, אני מחריגה את סעיף 16א, אני רק אומרת ואת עדיין צריכה להגיד אמירה שלפיה הוא כן יפעל.

ב-16א את אומרת מה לא, אז מה כן?

הוראת המעבר היא הוראה ספציפית מהבחינה הזו, זה בלאו הכי מתגבר על 16א.

אני אחריג את 16א, אין לי בעיה.

את לא צריכה שום דבר מעבר למה שכתוב כאן.

את לא צריכה עוד אמירה פוזיטיבית.

לא צריך כי כל הפוזיטיבי כתוב.

אני חושבת שצריך, אבל אתם תחליטו.

אם עד שנת הלימודים עם ההיוועצות וקביעת תכנית לימודים למעט אותם שמונת בתי ספר, זה יהיה מאוד קשה בשנת תשס"ט

גם לא צריך בשנת תשס"ט עד שמונת בתי ספר.

ובשנה אחרי זה?

ובשנה אחרי זה - - -

מה שמאוד חשוב זה התקנות - הפרוצדורה להגשה, כי אז את צריכה והם יצטרכו להגיש את הבקשות עוד לפני האביב כי השר יצטרך לאשר, השר צריך שלושים יום לפני הרישום לתת את ההודעות והם צריכים להגיש את הבקשה, הוא צריך להכריע בבקשה, הפרוצדורה צריכה להיות עוד לפני אביב של שנת תשס"ט.

הסתכלתי אחורה וראיתי שם שחסר בפרוצדורה הקבועה ולא בעניין של שנת המעבר. בעניין שנת המעבר יש שני דברים והם שהשר צריך לראות שיש תכנית ושיש אורח חיים תואם, אורח החיים התואם הוא אקוטי למיטב הבנתי לכל העניין, כי אם רק מלמדים עוד שלוש שעות בשבוע הרי זו לא כוונת החוק, הכוונה היא שיהיה אורח חיים משלב, ובסעיפים הרגילים זה לא מופיע זה חייב להיות גם באישור הרגיל.

אנחנו החלטנו להשאיר, אנחנו כבר דיברנו על זה באריכות, זה נמצא והכינו במשרד שלך כפי שאתה יודע כבר כמה הצעות לתבחינים.

זה נכון אבל העניין הזה הוא החקיקה, פה גם ככה מפורטים הרבה יותר מסעיפים אחרים בחוק לגבי מוסדות החינוך הרגילים, וכאן אורח החיים הוא משמעותי ביותר.

צריך לראות מה רשום "תוך שימת לב על עיסוק ביהדות".

זה נכון וזה מתחיל מתכנית לימודים.

גם תכנית וגם אורח חיים אלו שני דברים מצטברים אלו לא שני דברים חלופיים.

אדר כהן, אני רוצה להכניס את הנוסח המוסכם, יש כאן הרבה רגישויות ואני לא רוצה להכניס יותר, אני רוצה להשאיר את זה כך, ראיתי את התבחינים ואני חושב שזה עונה על כל הדרישות האלה.

היינו צריכים להכניס את זה כאן כי 4ב' לא חל, האורח חיים אמור להיכנס בתנאים שיקבע השר בתקנות בסעיף 4ב.

אז רק תראי לי איפה העוגן של זה.

מה שדובר שזה אמור להיות ב- 4ב(א) "לפי דרישת הורים של שני שלישים לפחות, ובהסכמת רוב הצוות הפדגוגי רשאי השר או את מי שהסמיך לקבוע, אם ראה שהתקיימו התנאים שקבע בתקנות", מה שנאמר שכל הנושא של מה זה מוסד משולב- זה בעיקר האורח חיים במוסד, בעיקר איך מתנהל ביום יום, זה מה שבדיוק אמור להיכנס פה, וכן הוחלט לא להתייחס לדברים ספציפיים.

אנחנו רוצים אם השינויים, הכנסת את העניין של שר האוצר? יש לך את הנוסח? אני מדבר על שר האוצר.

יש מנגנון הקצאת תקציבים מתרחב, דומה בסעיף 7 לחוק החינוך המיוחד - - -

זה בדיוק מה שאני הולכת להקריא.

הם לא רצו את האישור לתקציב אלא מספר בתי הספר.

זה אותו דבר פה, זה מספר הזכאים מידי שנה.

בסדר, אם זה מה שכתוב שם אז הייתי, על זה היה לי ויכוח של חצי שעה עם רביב סובול.

טכנית איפה זה יהיה.

אני לא יודעת, זה עניין של ניסוח איפה מכניסים החלה בהדרגה, בדרך כלל בסוף.

12. השר בהסכמת שר האוצר יקבע בכל שנת לימודים.

כאן זה לא צריך להיות התקציב אלא מספר בתי ספר או מוסדות החינוך שיקבע לגביהם אם הם מוסדות חינוך ממלכתי משלב לפי הוראות חוק זה. משהו כזה.

ריקי ארמן, מקובל?

מקובל.

את רוצה להכניס את שר האוצר בעוד כמה סעיפים פה?

אנחנו רוצים להצביע על החוק עם השינויים שעשינו אנחנו, רגע היסטורי הגיע, הכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית עם הסכמה של כל כך הרבה משרדי ממשלה, דבר מדהים. נצביע, ואני רוצה לשאול אם יש מישהו פה שיוכל להצביע בעד החוק עם השינויים האלה?

הצבעה

2 בעד

אין נגד

אין נמנעים

הצעת החוק התקבלה.

אני רוצה להגיד שגם כל אלה שהשתתפו בדיונים במשך הזמן כולם היו בעד. אני מקווה שזה יעבור בימים הקרובים למליאה. אני מאוד מודה על שיתוף הפעולה הפורה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 08:55