PAGE
17
ועדת החינוך, התרבות והספורט

08/07/2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 468

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שלישי, ה' תמוז, תשס"ח (08/07/2008), בשעה 09:30

ונדליזם והצתת מבנה של עמותת בית הגלגלים

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

חיים אמסלם

שמואל הלפרט

ליבנת בכלר – מנהלת אזור חינוך יסודי, משרד החינוך

אמירה פלזנטל – מנהלת המחלקה לתכניות חינוכיות באגף על יסודי, מנח"י, משרד החינוך

שלי נורדהיים – מפקחת ביחידה לאוטיסטים, משרד הרווחה

פנינה שור – יו"ר ועד מנהל, בית הגלגלים

נטע ארן – מנהלת פיתוח משאבים, בית הגלגלים

תומר רבינוביץ – בית הגלגלים

איה בן גיל – תלמידה, בית הגלגלים

אלה שוורץ – תלמידה, בית הגלגלים

מעיין סגל – תלמידה, בית הגלגלים

יהודית גידלי

אתי אפלבוים

ונדליזם והצתת מבנה של עמותת בית הגלגלים

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט. על סדר היום: ונדליזם והצתת מבנה של עמותת בית הגלגלים.

במגבלות הזמן שיש לוועדת החינוך, אין לנו יכולת לתת את המקום ואת המיקום לעמותות שעושות עבודת קודש, ברחבי הארץ, בתחומי החינוך והחברה. מידי פעם העמותות האלה משתתפות בישיבות ותורמות.

היום זה יום מיוחד לכנסת. זהו יום שנקרא "יום החברה האזרחית". לאחר הישיבה הזאת נקיים ישיבה שתעסוק בתרומתן של 6,000 עמותות בישראל שעוסקות בחינוך.

יוצא מן הכלל לכלל הזה, זה העניין של בית הגלגלים. לצערי, הדיון מתקיים קצת על רקע שלילי בעקבות ההצתה והשריפה שהיתה בסניף בית הגלגלים בירושלים, אירוע שהגיע גם לתקשורת ולמודעות של ציבור הרחב.

לפעמים, מתוך הדברים השליליים והקשים יוצאים גם דברים חיוביים. הרבה אנשים שלא ידעו על העמותה הנפלאה הזאת ועל הצעירים הנפלאים שנמצאים בעמותה, נחשפו לפעילות הזאת, וזאת בעקבות מעשה של אלו שרצו להפסיק את הפעילות במקום מסוים. לכן חשבתי שראוי להעלות את הנושא בוועדה שלנו.

אני רוצה להגיד לכם, במיוחד לצעירים שבכם, שכל מה שאתם אומרים פה כתוב בדברי הימים של הכנסת. הכל נכנס לאתר האינטרנט ויישמר לצמיתות.

מעבר לשבח על הפעילות היפה של בית הגלגלים, אני גם רוצה שנכוון את הדברים למה שהועלה בישיבה אצלי. אני מקווה שבתום הדיון היום הוועדה תמליץ ונקבל החלטה, בהסכמת של אנשי מנח"י, שצעירים מבית הגלגלים בירושלים יוכלו להגיע לבתי הספר ולהיות במגע עם כלל התלמידים בירושלים. אני חושב שזה מאוד יעזור לכלל התלמידים להבין יותר על איזו אוכלוסיה חשובה אנחנו מדברים ולהבין גם את הבעיות וגם את הכוחות העצומים שיש לאוכלוסיה שבית הגלגלים עובד איתה.

זאת היתה הקדמה. תבורכו שהגעתם לפה.

אני לא יודע באיזה סדר אתם רוצים להציג את הדברים. אתם תחליטו בעצמכם.

כמו שאמרת, עלינו לכותרות דווקא בנסיבות פחות מרנינות, יחד עם זאת, צריך לומר שאנחנו עמותה שפועלת כבר כמעט 30 שנה. עיקר הפעילות של העמותה מושתת על שילוב בקהילה. לפני קרוב ל-30 שנה, כשהקמנו את בית הגלגלים במקומות כמו מכמורת והרצליה, שזה הסניף הראשון שלנו, המטרה היתה להשתלב בתוך קהילות קיימות. להשתלב בתוך קהילות שאולי לא צפוי להשתלב שם. מאז אנחנו רק הולכים ומתחזקים.

ספרי בקיצור עם כמה צעירים אתם עובדים ומה עיקר העבודה שלכם.

ברשותך, אקדיש כמה מילים לפעילות שלנו. בית הגלגלים נוסד על ידי אימי, מרים שוורץ, לפני קרוב ל-30 שנה. הוא באמת קם על הרעיון שיש לאפשר לילדים בעלי נכויות פיזיות, כמו שיתוק וניוון שרירים, לצאת מחוץ למסגרת בית הספר, שהיא המסגרת הכמעט יחידה שהיתה קיימת. רצינו לאפשר להם לצאת מהבית במסגרת פעילות חברתית קטנה ומשפחתית. הרעיון התחיל דווקא מסופי שבוע, מיום שישי עד יום ראשון, כדי שבאמת הילדים יבלו ביחד. בעת ובעונה אחת רצינו גם לעזור למשפחות, מתוך רצון לעודד את המשפחות לגדל את הילדים בבית, ולאפשר להן איזו נשימה קטנה.

על רקע הזה צמח בית הגלגלים. בסופי שבוע אנחנו יוצאים בקבוצות קטנות של כ-12 עד 15 חניכים נכים ומספר מקביל של מדריכים. פה אני רוצה לומר מילה על המדריכים. המדריכים שלנו הם אנשים איכותיים, לאו דווקא כאלה שבאים ממקצועיות טיפוליים. הדגש הוא על איכות ויש לנו מכל קצוות הקשת. יש לנו מדריכים דתיים, חילוניים וגם מהרקע התעסוקתי. יש לנו רופאים מתנדבים, אמנים. פה ושם אנשים שעוסקים במקצועות טיפוליים, טייסים. יש לנו באמת מכל הקשת.

מדובר בשהייה משותפת של מתנדבים ונכים ביחד, 25-30, בעת ובעונה אחת. לזה הוספנו את הפעילויות באמצע השבוע במסגרת של חוגים. גולת הכותרת היא מחנה בקיץ של 5-6 לכל קבוצה. זה המבנה הבסיסי של פעילות האגודה.

מתי אתם עושים את הקייטנה?

לכל אורך הקיץ.

מכיוון שגדלנו עם הילדים קיבלנו החלטה עקרונית, שבניגוד לתנועת נוער אנחנו לא אומרים שלום לילדים בגיל 18. הם הפכו להיות חלק מהקהילה שלנו. התחלנו להתמודד גם עם סוגיות שנוגעות לנכים בוגרים יותר, כמו, למשל, תעסוקה. הקמנו פרויקט השמה שבאמת פועל על מנת למצוא מקורות תעסוקה לבוגרים הנכים.

אסיים בזה שהחזון שלנו היום הוא סוג מסוים של דיור, שאותו היינו מאוד רוצים לעשות, בדרך האופיינית לנו, קרי, באופן מעורב של נכים עם שאינם נכים. זה עיקרון שמאוד חשוב לנו. זה גם העיקרון שחוזר לאורך כל הדרך. עבור המתנדבים בית הגלגלים הוא לא פחות משמעותי מאשר לנכים עצמם. זה היופי וסוד ההצלחה של המקום הזה.

תספרו מה שקרה בירושלים.

אני מרכזת המשאבים של הארגון. אני שמחה שחבר הכנסת אמסלם הגיע לכאן. חבר הכנסת אמסלם עוזר לנו מאוד בהעברת חוק שיחייב את משרד הרווחה לתמוך בנו כי היום אנחנו ארגון שלא נתמך בכלל על ידי המדינה. אנחנו מקבלים רק 7% מתוך 6.5 מיליון של התקציב. אנחנו מקווים שאנחנו נצליח לשנות גם את הדבר הזה.

הצטרף אלינו גם חבר הכנסת הלפרט. יש פה כבר בית דין ואנחנו יכולים להחליט כמה החלטות משמעותיות. במקרה יצא שרק רבנים הגיעו היום.

אנחנו עברנו מירושלים לאבן ספיר. אנחנו גרים בבתים שכורים.

מתי זה קרה?

לפני שלושה חודשים. התחלנו לשפץ מבנה ששכרנו שם. השקענו בו קרוב למיליון שקל. לקראת הסיום, יד זדונית הציתה אותו. ההנחה היתה שזה מישהו מתושבי הישוב שלא רצה לראות נכים בסביבתו.

המשטרה לא מצאה מי זה?

אני לא יודעת עד כמה היא התאמצה. היא לא מצאה מי עשה את זה אבל קיבלנו החלטה שלמרות הכל אנחנו נעבור לגור שם. אנחנו מאמינים בדיאלוג.

קיבלתם תגובות מהתושבים?

רוב התושבים בישוב באו להביע את ההזדהות שלהם.

האם הנזקים כוסו על ידי הביטוח?

לא היה ביטוח. זה לא מבנה שלנו ולכן לא יכולנו לבטח אותו. אנחנו אספנו תרומות. ביטוח לאומי קצת עזר לנו, בעיקר גייסנו תרומות. שיפצנו את המבנה וביום ראשון נחנוך את הבניין הזה בטקס חגיגי. במהלך כל הזמן הזה בעצם ניהלנו דיאלוג עם הישוב. זה מתקשר לנושא הדיון שלנו עכשיו. הדיאלוג הזה התנהל עם אנשי הישוב, באמצעות המדריכים המתנדבים שלנו שעברו בין הבתים, הסבירו מה אנחנו עושים, למה זה חשוב ואיזו תרומה יש לבית הגלגלים לאקלים החברתי למקום שבו הוא נמצא. הוא מייצר סובלנות ואהבה והמון רגשות חיוביים אצל כל הקהילה מסביב וזה סוחף.

אתם לא חוששים שהיד הזדונית תעשה שוב משהו רע?

אנחנו מקווים שלא. אנחנו אנשים אופטימיים.

אחרי השקעה כזאת?

אנחנו לא יכולים להעמיד שומרים 24 שעות ביממה. אנחנו מאמינים שבאמצעות דיאלוג - - -

זה טוב מאוד שאתם לא חוששים מזה, כל הכבוד.

אני רק רוצה לספר שביום שישי האחרון הגיעה הקבוצה הראשונה של החניכים והמדריכים. הם התקבלו עם עוגות. בבית הכנסת נתנו להם הרבה כבוד, העלו לתורה את המדריכים המתנדבים. קיבלו אותם בהמון כבוד ובזה אנחנו הצלחנו.

לעמותה שלנו יש 4 סניפים. בצפון - בבוסתן הגליל; בדרום – באורים; בהרצליה ובירושלים באבן ספיר. בהרצליה אנחנו יוצאים לבניית בית הקבע הראשון שלנו. בעשרים השנים שהיינו שם היה באמת נפלא. ברגע שהתחלנו עם הסיפור של בית קבע, נתקלנו גם בהתנגדות של שכנים. עברנו כמה שלבים בנושא של ההתנגדויות ואנחנו מאוד מקווים שאנחנו לא ניתקל בהמשך של התנגדויות. מבחינה מסוימת אנחנו רואים את העניין הזה באותה קטגוריה. גם שם אנחנו יוצאים לדרך באמונה.

זה פחד מהלא מוכר ומהשונה.


אני מאוד רוצה לשמוע את הצעירים, הם פשוט מדהימים.

שמי מעיין, אני עולה לכיתה י' בבית ספר תיכון רעות בירושלים. יש לי שיתוק מוחין. בעיקרון אני פעילה 4 שנים באופן מעשי בבית הגלגלים ובשנה האחרונה אני גם פעילה גם מאחורי הקלעים. הגעתי להמון ועדות כי ברוך השם הוא לא חסך מאיתנו שום מכשול.

תספרי מה נתן לך בית הגלגלים?

באתי להרבה ועדות ולפני כל ועדה הייתי צריכה לחשוב מה בית הגלגלים נתן לי. חשבתי על זה כל כך הרבה ואני אנסה לתמצת את זה שוב. זה פשוט היה בית שני. זה נתן לי מקום שבו הרגשתי שלא משאירים אותך מאחור. תומר אומר תמיד שאם יש לנו חניך מעצבן שהוא נכה, אז הוא קודם מעצבן ואחר כך הוא נכה.

אז זה בית שני.

כן. יש גם הרבה מריבות אבל זה חלק מהמשפחתיות. זה עם הרבה רגשות, תומכים בך. יש לי הרבה ידידים מקבוצות גבוהות שהתגייסו לצבא. זה ממש ריגש את כל הבית ואת כל הסניף וכולם תמכו בהם. כמו שפנינה אמרה, מנסים למצוא להם עבודה. אתה מרגיש שהקשר מלווה אותך ולא עוזב אותך והוא תמיד שם.

מה את עושה שם?

בעיקרון, כשאתה הולך לשבת אתה אוכל ישן ומתפלל לקדוש ברוך הוא. מעבר לזה, יש פעילויות, חוגים. הלכתי פעם גם לחוג אמנות. בעיקר יש הרבה דיאלוג. ככל שהחניכים מתבגרים והמדריכים לומדים להכיר אותם, זה ממש נהיה שיח של אחים. הם כל כך מכירים אותך שהם יכולים לשבת איתך לשיחת נפש בערב שבת. זה דבר שלא הרבה אנשים יכולים לתת לך. הם עוזרים לך מבלי לתת לך להרגיש שאתה לא שווה להם. זה שילוב טוב. זה מה שהופך את המקום הזה לטוב.

מיותר לציין שכל האירועים האחרונים דיכאו אותי באופן אישי והעציבו אותי מאוד. אני מקווה מאוד שזה ייפתר בעזרת השם, כי ממש קשה לי עם כל מה שקרה ועם כל הקשיים שהחברה הישראלית מציבה בפנינו. אבל אז אני חוזרת לבית הגלגלים ואז אני רואה שאפשר גם אחרת וזה מעודד אותי.

אני איה, אני חניכה בבית הגלגלים 5 שנים בערך. אני לומדת בבית ספר רעות. אני גם מרגישה שזה בית שני. אני מאוד נהנית שם. יש גם פעילויות בחגים. בית הגלגלים זה בית שני ואני נהנית בו. יש הרבה תמיכה וחברים.

סליחה. קיימנו התדיינות לגבי החקיקה שהרב אמסלם מקדם. מאחר והרב אמסלם צריך ללכת רציתי לברר איך אנחנו יכולים לעודד את החקיקה שהיא חקיקה לא פשוטה כי משרדי הממשלה לא אוהבים שכופים עליהם דברים, במיוחד משרד האוצר.

זאת חקיקה מאוד לא פשוטה אבל זאת חקיקה שלא למשרד החינוך אלא למשרד הרווחה. ננסה לטפל בזה בדרך אחרת.

איה, סליחה שהפסקתי אותך.

זה כנראה יעלה לקריאה ראשונה בשבוע הבא.

למרות החלטת השר.

אבל אז אתה צריך 50 חברי כנסת. הבעיה היא שלממשלה יש כמה כלים להפסיק את החוקים האלה.

זה עובר את ה-5 מיליון?

כמה תקציב אתם מקבלים?

לפני שנה קיבלנו לנופשונים אפס שקלים. השנה כבר קיבלנו 524 שקלים על הנופשונים. אנחנו נקבל עוד קצת. אנחנו מקבלים מעט מאוד כספים. הם התחייבו שיתנו לנו גם את 2007 וגם את 2008. אגב, כשהם משלמים לנו זה 100,000 שקל על תקציב של 6.5 מיליון. זה יכול להגיע ל-400 אלף שקל.

עוד מעט נגיע למשרד הרווחה. הפסקנו את איה ואני רוצה לשמוע אותה.

איה, כמה פעמים את הולכת לבית הגלגלים?

בשבתות ובקייטנות. אני הולכת פעם ב-5 שבתות.

זה 8 שבתות בשנה ועוד פעילויות קיץ וחגים.

מתי את יוצאת למחנה קיץ?

אני יוצאת באוגוסט.

את יכולה להגיד מה זה מוסיף לחיים שלך? אני יודע שיש לך בית ספר נהדר. במקרה אני מכיר את בית הספר והוא דוגמה מובהקת של בית ספר שקולט תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים ואיך זה מעשיר את כל התלמידים בבית הספר.

מה נותן לך שיש לך את בית הגלגלים?

זה נותן לי להכיר עוד אנשים ועוד עזרה. הם כמוני והם באמת מבינים אותי.

מה אתם עושים במחנה הקיץ?

אנחנו מבקרים במקומות, עושים פעילויות.

מדורה, קריוקי. כל הדברים שעושים בקייטנה, גם אנחנו עושים.

צריך לציין שהקבוצה עצמה מארגנת את המחנה. הם גם מגייסים לעצמם תקציב, הם פונים למקומות להשיג תרומות. כמובן שהארגון עוזר הרבה בלוגיסטיקה אבל את המחנה עצמו מארגנת הקבוצה.

אני רואה שיש עוד תלמידה.

אני אלה ואני לומדת בבית ספר רבין במודיעין.

מה את מספרת על בית הגלגלים?

בית הגלגלים זאת עמותה באמת נפלאה. כמו שציינו פה, היא תורמת לשילוב הנכים בסביבה ובחברה הרגילה.

בבית הספר שלך יש בעיה של נגישות?

הוא בסדר ויש לי גישה לאן שאני צריכה.

לטיול השנתי את יוצאת?

אני לא יוצאת, כי זה לא מותאם.

אני רוצה להעיר משהו בעניין הזה. 3 הבנות משולבות בחינוך הרגיל. זה מאוד מבורך וצריך לעודד את זה. נדמה לי שהיום מבינים את החשיבות של העניין הזה.

יחד עם זה אני רוצה להסביר מדוע גם לבנות האלה חשוב בית הגלגלים? ממש לפני חודש נפטר אחד החניכים בסניף ירושלים, גלעד קוגוט, שלמד בתיכון הרטמן. אני מביאה אותו כדוגמה כי בתקופת התיכון היתה אמביוולנטיות מאוד גדולה האם להגיע לבית הגלגלים או לא. מצד אחד, מדובר בחברת נכים ומצד שני, הוא לומד בחינוך הרגיל. הם הציפו את הסוגיה הזאת בצורה מאוד חריפה.

המציאות היא, שבשלב מסוים הילדים הולכים לצבא ולטיולים לחוץ לארץ. אין מה לעשות, החבר'ה עם המגבלות מרגישים את ההבדלים האלה. לכן אני רוצה לומר שלא רק שזה לא מיותר לתלמידים שלומדים בחינוך הרגיל, אלא שבית הגלגלים מוצא עצמו ממלא פונקציה מאוד חשובה גם בגלל היותו מותאם. אצלנו טסים לאילת וכמה קבוצות אף נסעו לחו"ל ועושים את הכל, אבל יש פה בכל זאת את המגע, כל הזמן, עם מדריכים נפלאים וסביבה שמספקת בדיוק את האנטי תזה לסגירות בתוך החברה של בעלי מוגבלויות. נדמה לי שהנושא הזה דורש הרבה מאוד עידוד.

השילוב בבית הגלגלים, מחזק את השילוב בית הספר.

בוודאי הוא חשוב לאלה שהם לא בשילוב והוא מנסה לפעול שם, אבל הוא חשוב לא פחות חשוב לתלמידים שהם בחינוך הרגיל.

שמענו את מעיין, איה ואלה. אם יהיו לכן הערות בהמשך, אתן מוזמנות להגיב.

אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה. יש תחושה שהעמותה הזאת עושה את העבודה שאולי משרד הרווחה היה צריך לעשות, אבל טוב שעושים וטוב שיש אנשים שבאמת מרימים את החברה שלנו. אני רוצה לשמוע איך המשרד יכול לבוא לקראתם ולסייע כך שמגבלות תקציביות ימנעו את האפשרות שלהם להתפתח ולפרוח. זה לא עיקר הנושא של הישיבה הזאת, אבל אנחנו, בכל זאת, רוצים לעודד גם את זה.

אני מייצגת את אגף השיקום במשרד הרווחה. אני מפקחת ארצית באגף השיקום ואחראית על ילדים ונוער.

אני רוצה לומר שבית הגלגלים עושים עבודה נפלאה ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. אנחנו משתדלים כמה שיותר לסייע בידם. בימים אלה אנחנו שוקדים על תוכנית נוספת ביחד עם עמותת אשלים וביטוח לאומי, להקים בית הגלגלים גם במגזר הבדואי. שם זה יהיה במתכונת דומה אך שונה כי אנחנו רואים בזה פלטפורמה להקמת שירותים נוספים שם.

לפני שבועיים התכנסה הקבוצה הבדואית הראשונה.

זה לא היה קל. זה היה גיוס מאסיבי אבל זה יופי של דבר.

לגבי השריפה. כמובן שאנחנו רואים זאת בחומרה רבה.

אבל מה עם התקציבים לבנות?

אני חושב שביטוח לאומי נתן, בהתערבות השר.

אני לא בטוחה אם בסופו של דבר קיבלנו מהם כסף לשריפה. אם הם אישרו, הם דיברו על משהו כמו 70,000 שקל, כאשר הנזקים שם היו מאוד גדולים.

מתוך מיליון השקל שעלה שיפוץ הבית באבן ספיר, הביטוח לאומי נתן 80%, שזה מאוד מאוד יפה. זה לשיפוץ הבית אבל לשוטף אנחנו לא מקבלים.

לגבי השוטף. משרד הרווחה יצא למכרז לפני שנה וחצי בערך. אחת הזכייניות היא בית הגלגלים וזה מאפשר היום עבודה שוטפת איתם. אבל, עדיין, היו לנו התחייבויות קודמות, שלדעתי העברנו אותם. העברנו בפעם אחת 125,000 שקל ל-2006.

יכול להיות שהעברתם.

אברמי, מנכ"ל העמותה אישר לי שהכסף נכנס.

אנחנו נמצאים ביולי 2008. מה זאת אומרת שעכשיו הם קיבלו את 2006?

קיבלנו את חובות העבר.

זה באמת לא היה בסדר וזה לא טופל. כל מה שאוכל להגיד הוא שאני חצי שנה בתפקיד.

האמת היא ששלי באמת חדשה.

אני חדשה יחסית אבל מאז שאני נמצאת הכספים מועברים.

שלי מייצגת כאן את המשרד לדורותיו וזה אף פעם לא אישי כלפי פקידים שיושבים פה.

לפחות אנחנו מתקנים. התיקון הוא שאנחנו כן החזרנו.

מה עם 2007?

אי אפשר לשכוח שכל שנה אנחנו מעבירים כספי תמיכות. עשיתי עכשיו בירור ולשנת 2008 אושרו עוד 187,000 שקל מכספי תמיכות. זה גם כסף של המשרד. מעבר לזה, מאחר ויש מכרז, אנחנו התחייבו להעביר ב-2008 עד 258,000 שקל. זה ללא קשר עם התמיכות. עכשיו אנחנו עושים את זה על פי הורדות וזה זורם.

ראיתי בוודאות שחלק מהכספים כבר הועברו. צריך לזכור גם שיש אצלנו שביתה. העיצומים נותנים את אותותיהם.

אבל השביתה הסתיימה.

נכון, אבל נוצר צוואר בקבוק. אני מקווה שעכשיו זה ירוץ.

למה השביתה מונעת את העברת הכסף?

באופן שוטף אנחנו לא נותנים סכום גלובאלי אלא סכום פר ילד.

אבל הילדים השתמשו בכספים גם במשך השביתה.

נכון, אבל העובדים הסוציאליים לא עבדו. יש לנו פרוצדורה שבה צריך לחתום.

אני מקווה שאתם נותנים להם מקדמה. הם עושים את העבודה שלהם ויש להם הסכם איתכם אז אתם צריכים להעביר להם מקדמה.

כן, אבל זאת פגיעה בשביתה. יש לנו בעיה, אנחנו כולנו עובדים סוציאליים ואנחנו לא יכולים לעקוף את העובד הסוציאלי, כי אחרת מה המשמעות של השביתה שלו? אם אני עושה את התפקיד של העובד הסוציאלי, בעצם עקפתי את השביתה. אני מקווה שעכשיו זה ירוץ.


יש לנו בעיה מכרזית בעניין הזה מכיוון שהמכרז לא אישר לנו סכום כזה. זה אישור שאנחנו התחייבנו אליו ואנחנו מנסים עכשיו להגדיל את המכרז.

מה היקף הפעילות הכספית שלכם?

6.5 מיליון שקלים. הם העבירו לנו בשנת 2008 סכום של 125,000 שקל עבור שנת 2006.

סליחה, העברנו לכם גם חלקים משמעותיים השנה.

את התקציב של 2007 קיבלתם?

קיבלנו 20,000 שקלים.

אני רוצה להסביר שוב. ב-2006 הם קיבלו פטור ממכרז. בפטור נאמר שחייבים להם 125,000 שקל וזה מה שהעברנו להם. ב-2007 היה המכרז השני, שבו התחייבנו ל-50,000 שקלים בלבד. עכשיו אנחנו צריכים לעשות תהליך מכרזי מסובך על מנת להגדיל ולהגיע לסכום של 250,000 שקל.

אם יבוא חוק מיוחד, תצטרכו לשלם סכומים אחרים לגמרי.

ודאי. אנחנו תומכים בחוק אבל הבעיה היא שהחוק כלשונו מצמצם לנו את האוכלוסייה. זה יגרום לנו למצב שבו נוכל לתת יותר לאוכלוסיה ספציפית מאוד אבל הרבה מאוד לאוכלוסייה אחרת, שגם היא זקוקה, תיפול ולזה אנחנו לא מוכנים. אנחנו רוצים לאפשר גמישות.

אז למה שלא תרחיבו?

כי זה יוצא מיליונים. הגענו ל-18 מיליון ואין סיכוי שהאוצר יעביר את זה. מצד שני, אם האוצר היה מעביר לנו 3 מיליון שקלים, כתוספת לתקציב, הייתי פותרת את רוב הבעיות. זה אבסורד שהחוק הולך לטרפד לנו אוכלוסיה שלמה. אנחנו חייבים לדאוג לכלל האוכלוסייה.

שלי, אני רוצה להגיד שהיום משרד הרווחה מתקצב את הנופשונים ב-5.5 מיליון שקלים. כשמתוכם, אגף הפיגור מקבל את רוב הכסף. הנכים מקבלים רק חצי מיליון מתוך ה-5.5 מיליון, למרות שהייצוג שלהם באוכלוסייה הוא הרבה יותר גדול.

אין לי ויכוח איתך.

אני לא רוצה להתרכז בזה כי את זה עושה ועדה אחרת. אני יודע שמשרד הרווחה מאוד פתוח לנושא הזה. אני מכיר את השר והמנכ"ל. ודאי שהם מזדהים עם הנושא ואני מקווה שיתנו את הגב כדי שהתמיכה, עם חוק או בלי חוק, תהיה משמעותית ותבטא בצורה רצינית את החוב של החברה כלפי האנשים שנמצאים בעמותה הנפלאה הזאת.

שוב אני אומר, הם עושים את התפקיד של המדינה. המדינה מקבלת את השירות הזה מאוד בזול. על תקציב של 6 מיליון שקל המדינה משקיעה כמה מאות אלפים. לדעתי זה לא פרופורציונאלי ובטח גם מוציאים להם את הנשמה עד שהם מקבלים את הכסף הזה. יותר קל לגייס כסף מתורמים.

מהמדינה אנחנו מקבלים רק 8%-9% וכל השאר אנחנו מגייסים מתורמים.

אני רוצה להוסיף. אני בת 15 והצטרפתי לבית הגלגלים בגיל 10. לא אחת מצאתי את עצמי, עומדת בפני תורמים כדי לגייס כסף. ישבו איתי והסבירו לי שאין את הכסף הזה ממקום אחר. אז בגיל 10 הייתי צריכה לגייס את הכוחות ואת הנפש שלי כדי להגיד לתורמים: "בבקשה תיתנו לנו כסף לאוכל ולעוד דברים כי אין". ככל שהתבגרתי המשכתי לעשות את זה, בגיל 13 ו-14 וגם עכשיו. אני עושה את זה גם מאחורי הקלעים וגם באופן גלוי. אני בקשר עם כל מיני אנשים שקשורים לכספים.

זה משהו שאנחנו מאוד לא אוהבים לעשות. אגב, בגלל זה הפסקנו עם התקשורת כי זה לא מתאים לגישתנו.

אבל אם משרד הרווחה היה מעביר את ה-7 מיליון שקל - - -

אני רוצה רק להזכיר שהם לא העמותה היחידה שמפעילה נופשונים.

אנחנו לא רוצים את כל ה-7 מיליון.

אמרתי את זה רק לצורך הדוגמה וזה גם לא מעשי.

יש עוד עמותות שעושות את עבודת הקודש הזאת. כולן מגישות את השירות ואנחנו צריכים לחלק את זה בין כולם.

שוב, אני אומר שזה שירות שהמדינה היתה צריכה לעשות. אתם יוצאים מאוד זול. אתם משלמים פחות מ-10% מעלות שירות שהוא לא לוקסוס אלא שירות מאוד בסיסי עבור הצעירים האלה. כואב הלב ששמים את הילדים בחזית על מנת להגיע ללב התורמים.


בואו נדבר עכשיו עם משרד החינוך. כשדיברתי עם איה ומעיין עלה רעיון שמנח"י יפתח את כלל בתי הספר בירושלים וייתן הזדמנות לצעירים שרוצים, לבוא לבתי הספר ולספר מי הם ומה הם, מה החלומות שלהם וכדומה. לדעתי זה יתרום הרבה מאוד לבתי הספר בירושלים. אנחנו רוצים לדעת מה אתם חושבים על רעיון כזה?

בתוקף תפקידי אני אחראית על כל נושא המחויבות האישית והנושא של החינוך החברתי בבתי הספר העל יסודיים,אבל אנחנו נדבר גם על בתי הספר היסודיים. הקשר שלנו עם בית הגלגלים כבר קיים כמה זמן בהיבט של ההתנדבות. אנחנו רוצים להעמיק את כל הנושא של מחויבות אישית. בשבוע הבא ישנה השתלמות של כל רכזי ההתנדבות האישית ובית הגלגלים מוזמן להציג את הנושא. תומר נמצא איתנו בקשר ואני מקווה שאנחנו נגביר את מספר המתנדבים בבית הגלגלים עצמו.

לגבי הנושא של המודעות, הוא מאוד חשוב בעינינו. אנחנו נפנה לבתי הספר, אנחנו ניזום שיעורים שבהם הם יוכלו להופיע בפני התלמידים ולהציג את עצמם. אני מודה שעד עכשיו עשינו זאת באירועים מזדמנים. ביום זכויות האזרח הזמנו נכים כדי לדבר. כשאנחנו עוסקים בנושא של הכנה מחויבות אנחנו מזכירים את הנושא. בהחלט יש מקום ואנחנו בהחלט רוצים להרים את הכפפה ולפתוח את בתי הספר להסברה ולהעמיק את הנושא של צרכים מיוחדים ולדעת שיש סביבך אנשים עם צרכים אחרים ושאתה צריך להיות יותר קשוב אליהם.

אנחנו כבר יכולים לקבל החלטה משותפת שאתם תיבנו תכנית יחד עם בית הגלגלים ועם עמותות אחרות.

בהחלט כן.

אתם תבנו תוכנית ותעבירו אותה לוועדת החינוך על מנת שנוכל לעקוב אחר ביצוע ההחלטות שלנו.

אנחנו בהחלט מתכוונים לעשות את זה. אישית, אני חושבת שצריך להתחיל כבר מבית הספר היסודי. להתחיל אפילו עם הדבר הקטן הזה של הורים שנוהגים וחונים במקומות של נכים. להתחיל עם ההסברה הזאת בבית הספר היסודי, דהיינו, ילד שמחנך את הוריו שלא לחנות במקום כזה. אני חושבת שמהדברים האלה תיבנה יותר מודעות. אני חושבת שבהחלט יש לקחת את זה השנה כנושא מרכזי של הבנה של צרכים.

אני לא מדבר דווקא על השנה.

כל השנים, אבל נתחיל השנה. זה קיים אצלנו במסגרות שונות, אבל צריך לתת לזה מקום.

אני מדבר על תכנית מובנית ביחד איתם לכלל בתי הספר.


האם אפשר לסכם שתוך חודש ימים תיתנו לנו את התכנית שלכם?

היות וכרגע אנחנו בחופשת הקיץ - - -

אתמול סיפרו לנו שכולם עובדים.


מתי אתם רוצים להגיש?

עד ה-1 בספטמבר תהיה לנו תכנית.

עד 1 בספטמבר תהיה לנו תכנית ואנחנו נהלל ונשבח את כל מי שמשתתף מכל הצדדים.


את רוצה להוסיף משהו?

לא. אמירה אמרה את הדברים. אני מייצגת את בתי הספר היסודיים. אנחנו ניפגש עם נציגי העמותה ונגבש משהו.

אגב, מה מצב הנגישות בבתי ספר בירושלים?

רע מאוד. המצב בכלל לא משביע רצון.

אתם מקיימים את החוק?

אין תקנות.

ב-14 לחודש ועדת הכנסת תדון מדוע יש עיכוב בתקנות של חוק זכויות אנשים עם מוגבלות.

המצב לא משביע רצון. רוב המבנים בירושלים הם ישנים.

צריך להשקיע.

ברשותך אני רוצה להוסיף כמה דברים. אני רוצה להודות על שהזמנת אותנו ללשכתך בחודש שעבר וגם על ההזמנה לכאן. שמחנו לראות שהלשכה שלך פתוחה לאזרחים שפונים ואנחנו אסירי תודה על כך. חבל שהכיסאות פה ריקים אבל אני בטוח שהדברים יעברו הלאה.

אני רוצה להודות לנציגים של מנח"י, שאתמול התקשרו אלי וכבר תיאמנו מועדים לפגישות. לגבי עניין המחויבות האישית, אני מקווה שזה באמת ייצא לפועל.

לגבי ההסברה בבתי ספר. אם אמרנו שאנחנו לא אוהבים לשים את החבר'ה שלנו בחזית כאשר מדובר בגיוס תרומות, הרי שכשזה נוגע להסברה אנחנו שמחים ומעודדים שהם יעמדו בפרונט. הם יודעים לעשות את זה ונשמח מאוד אם הם יקבלו את הבמה הזאת. אני חושב שבסוף יצאו מזה דברים טובים.

בבית הגלגלים יש כ-800 מתנדבים. יש לנו פחות קושי להשיג מתנדבים לסופי השבוע כי ברובם סטודנטים ובסופי השבוע הם בדרך כלל פנויים. יש לנו קושי בגיוס מתנדבים לאמצע השבוע, שאז אנשים עסוקים יותר. אני מאוד מקווה שהעניין של מחויבות אישית באמת יעזור לנו בעניין הזה.

דבר נוסף שקשור לוועדת החינוך זה פרויקט פר"ח. פנינו אליהם ולא קיבלנו עד עכשיו תשובות. אני חושב שמתנדבים של פר"ח, שנותנים שעתיים עד 4 שעות בשבוע, יכולים מאוד לעזור לנו בהפעלת תכניות אמצע השבוע שלנו. אם אפשר יהיה לעזור בעניין הזה אנחנו מאוד נשמח.

הבעיה הנוספת היא אוטובוסים לאבן ספיר. נכון להיום, יש 5 אוטובוסים ביום לאבן ספיר. אני לא בטוח מה מצב הנגישות שלהם. בהחלט נשמח אם אפשר יהיה לפנות אליהם כי פניה מכאן תהיה יותר משמעותית.

גם אנחנו נתקלנו בבעיה שלמתנדבים שיגיעו לבית הגלגלים תהיה בעיה לחזור חזרה כי האוטובוסים מעטים מאוד ומבחינתנו נושא הטרמפים לא אפשרי. בהחלט גם לזה נצטרך למצוא פיתרון כי זה יקשה מאוד. נמצא את הפיתרון לזה.

האוטובוס האחרון מגיעה בשעה 16:30 והפעילות שלנו רק מתחילה בשעה הזאת.

אז איך אתם חוזרים משם?

עד עכשיו היינו ברמות ולא היתה בעיה. לפני פחות משבוע עברנו לאבן ספיר. אני עם רכב אבל אחרים הם בהחלט בבעיה. אנחנו מקפיצים רכבים פרטיים או שההורים לוקחים אבל זה לא משהו שאפשר לחיות איתו באופן קבוע.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ועדת החינוך מברכת את עמותת בית הגלגלים, את כל המתנדבים ואת הצעירים שעושים עבודת הקודש בעמותה הנפלאה של בית הגלגלים. אנחנו רוצים לחזק את ידם בכל דרך אפשרית. הם מהווים דוגמה לעמותות נוספות שגם עוסקות בשילוב של אוכלוסיות מיוחדות בתוך החברה שלנו.

ישנם שני דברים שהוסכמו עם מנח"י, אבל בשיתוף עם משרד החינוך הם יכולים להיות מיושמים גם בסניפים אחרים. הוסכם שתהיה תכנית הסברה בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים ברחבי ירושלים. שוב, אנחנו לוקחים את ירושלים בראש שמחתנו אבל זה לא נגמר בירושלים. בתכנית ההסברה יחשפו כלל התלמידים לצעירים עם המוגבליות. אנחנו מאמינים מאוד שזה יעזור להבין אחד את השני ולהגביר את המודעות החברתית והסובלנות בתוך החברה שלנו.

דבר שני. התכנית של מחויבות אישית תהיה משותפת עם בית הגלגלים כדי להגביר את רמת המדריכים ותביא מתנדבים נוספים בכל ימות השנה.

אני מעודד גם את משרד הרווחה לפנות לפר"ח על מנת שיכללו מתנדבים של פר"ח בתוך התכנית הזאת.

אנחנו נפנה למשרד התחבורה בקשר לאוטובוסים לאבן ספיר. שוב, אני מעודד את מנח"י ואת משרד הרווחה גם לפנות לשר התחבורה. יכול להיות שפניה משותפת של כל הגורמים, תגרום להם להבין שמדובר בדבר רציני ושיש צורך להסדיר את עניין התחבורה למקום.

לא כהחלטה, אני אומר שאני מקווה שהעניין של התקצוב יוסדר, כך שיהיה אפשר לפתח יותר ולסייע למספר גדול יותר של ילדים. לא יתכן שהתקצוב יהיה ברמה של אחוז כל כך קטן מהיקף הפעילות שיש לעמותה כמו בית הגלגלים. שוב, אנחנו משתמשים בבית הגלגלים כמשל, אבל לא יתכן שרמת התקצוב תהיה פחות מ-10%.

זה מעליב.

את זה את אמרת.

אנחנו חושבים שזה לא הולם את גודל המאמץ ואת גודל העבודה לעומת ההשקעה היחסית קטנה. שמחנו לשמוע שמשרד הרווחה שיבח ללא סייג את העבודה של בית הגלגלים.

אנחנו מברכים את שלי בתפקידה, שהיא תצליח להגדיל תקציבים ולהזיז גלגלים ולתת סכומים שראויים למפעל הנפלא הזה.

אני מבקשת לתקן לפרוטוקול. בינתיים ביררתי והמספר 540 אכן לא נכון. לפני שבועיים קיבלנו 125,000 שקל. זה לא משנה את ההערה שלך לגבי התקצוב הכולל, אבל אני רוצה לדייק.

אני רוצה לומר שמאז ששלי נכנסה לתפקיד הדברים החלו לזוז.

אין לנו ספק בכך.

יש לי הערה ששייכת יותר לבית הזה. 3 הבנות החמודות האלה הגיעו יחד איתנו מהשער הראשי והיו צריכות ללכת את כל המרחק עד הנה. חבל שבבית הזה לא חשבו על סדרי נגישות.

אני מוכרח להגיד לך שדווקא הבית הזה הוא מהנגישים ומהקולטים. יש הרבה מאוד צעירים עם צרכים מיוחדים שעובדים בבית הזה. דווקא בנושא הזה אנחנו דיי בסדר.

המרחק הוא רב ואסור להם להיכנס עם רכב. אתה יכול להיכנס עם רכב רק אם אתה הנהג.

זה לא מדויק. לא ביקשו כניסה עם רכב. לו היו מבקשים, היינו מסדרים את זה. זאת לא פעם ראשונה שפונים אלינו אנשים עם צרכים מיוחדים. היתה פניה למנכ"ל לקנות קלנועיות. זה טרם בוצע אבל הצעה כזאת כבר עלתה.

לפני כחודש הלכנו לוועדת העבודה והרווחה והם אמרו לנו שהם לא יכולים לתת אישור אלא אם הנהג הוא נכה.

כשישבתי אצל הרב מלכיאור בלשכה, כן נכנסתי עם הרכב.

בפעם הבאה רק להגיד. אולי היינו צריכים לחשוב על זה מראש. אפשר לבקר בהרבה דברים את הכנסת, אבל דווקא במקרה הזה יש רגישות לעניין.


אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45