PAGE
ועדת הכלכלה
23
8/7/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 631

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ה' בתמוז התשס"ח (‏8 ביולי, 2008), שעה 14:50

1.
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006 (פ/19), של חה"כ זהבה גלאון

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

חה"כ זהבה גלאון

עו"ד יצחק קמחי
-
הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד טלי שטיין
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד הילה דוידוביץ
-
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד נילי חיון דיקמן
-
הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אלי מרום
-
אגף רוקחות, משרד הבריאות

נורית פייביש-יוסף
-
ממונה על ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

רוני רייבר
-
מנהלת תחום ענפי, לשכת המסחר ת"א, איגוד לשכות המסחר

קבוצה של פרחי טיס

אתי בנדלר


ליענה מאור (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006 (פ/19)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת זהבה גלאון.


הצעת החוק אושרה במליאת הכנסת ביום 28 בנובמבר 2007. קיימנו דיון אחד בוועדה ב-12 בדצמבר 2007, לפני למעלה מ-6 חודשים. בתום הדיון אמרה חברת הכנסת גלאון שבמידה ומשרד הבריאות יסדיר את הנושא בתקנות היא תשקול את המשך הליך החקיקה. מאז עברה למעלה ממחצית השנה, ולא משנה כרגע מי אשם בכך, אם זה מי שקובע את סדר היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות או משרד הבריאות, אך הנושא טרם הוסדר בתקנות.

התקנות לא הועברו עדיין לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מקדים ואומר שאין זה משנה מי אשם, אך עובדה שאין עדיין תאריכי תפוגה על מוצרי קוסמטיקה בישראל. לפיכך ביקשה ממני חברת הכנסת גלאון, שבוודאי תפרט מייד את בקשתה, להמשיך את הליך החקיקה, ונעתרתי לפנייתה.

אדוני, לאור העובדה שהעברת התקנות התמהמהה, ולאור העובדה שנכנסנו לקיץ ואולי קונים מוצרי שיזוף שתאריך תפוגתם חלף, אני בעד להמשיך את הליך החקיקה.

נדמה לי שמשרד הבריאות העיר אז שלגבי קרם שיזוף הוא כבר מחיל את זה.

ידעתי שאתה תזכור.

רכשתי השנה כמה מוצרים כאלה ולא הצלחתי למצוא עליהם תאריך תפוגה, פרט למוצר אחד יקר מאוד.

יש מי שמציינים את תאריך הייצור באיזה קוד פנימי, שרק הם יודעים לקרוא.

כיצד זה עוזר לרוכש התמים?

זה לא עוזר. נכון, זה מוסתר מעיני הצרכן.

זה עוזר לחברות.

זה עוזר לחברות, אך לא לצרכנים.


זה חוק צרכני. אין סיבה להמשיך לעכב אותו.

נהוג לומר: מאין כמותו.

הסופרלטיב הזה שמור רק לדברים מיוחדים מאוד.

מציע החוק בדרך כלל אומר על החוק שלו שהוא חוק חשוב מאין כמותו.

הוא חוק צרכני מינורי, אבל אני בעד לקדם אותו.

שמענו כבר הערות כלליות. אם יש הערות נוספות שבחצי השנה האחרונה גילינו ולא ידענו או לא נאמרו, נשמח לשמוע. נציגי איגוד לשכות המסחר נמצאים כאן? הם שלחו לנו מסמך ורציתי לשמוע אותם. נשמע אותם בהמשך.

אני נציגת משרד הבריאות. אני מבקשת להעמיד כמה דברים על דיוקם. בישיבה הקודמת הצגנו את המצב המשפטי הקיים היום, והבהרנו שכבר היום והחל מ-1 בינואר 2008 מצוינים תאריכי תפוגה או תאריכים לשימוש לאחר פתיחה על כל תמרוק ותמרוק שמוגש לרישום בישראל במסגרת משרד הבריאות. לכן לא נכון להגיד שכניסת התקנות לתוקפן או הנחתן על שולחן הוועדה קשורה ליישום של הנוהל, שכבר קיים היום במשרד הבריאות והדברים כבר פועלים.

מכוח מה?

מכוח נוהל. במסגרת הסמכות שלנו לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), התשל"ג-1973, יש לנו הסמכויות המלאות לרשום תמרוקים בישראל ולחייב אותם בסימון. חלק מחובות הסימון מפורטים בצו, חלק מחובות הסימון אנחנו מוסיפים על-ידי נהלים. בכל מקרה לא יוצא תמרוק מהמשרד שלנו מבלי שאנו דואגים לרישום מתאים של תאריך תפוגה או תאריך לאחר פתיחה, כפי שקבוע בנוהל של משרד הבריאות, שהוא אימוץ של הדירקטיבה האירופאית.

גברתי השתתפה בישיבה הקודמת של הוועדה?

כן, בוודאי.

האם לא סוכם אז שהדברים יובאו בתקנות?

יש על השולחן שני נושאים. הראשון הוא עצם ההסדרה המהותית של הנושא, האם צריך תאריך תפוגה לכל התמרוקים, האם צריך תאריך תפוגה לפי הנוהל שלנו, שזה אומר עד 30 חודש ומעל 30 חודש PAO (Period After Opening). לפי הדירקטיבה האירופאית בתמרוק שהרכיבים שבו עמידים יותר מ-30 חודשים לא צריך לציין תאריך תפוגה כפי שמצוין בתרופות, אלא כמה זמן הוא טוב לאחר פתיחה. כל הדברים האלה מפורטים והצגנו אותם גם בדיון הקודם.

הנוהל מתייחס לאיזו תקופה?

פרסמנו את הנוהל באוגוסט 2007, והודענו שב-1 בינואר 2008 ייכנס לתוקף מלא. כלומר כבר באוגוסט התחלנו לעשות את זה, אבל ב-1 בינואר היה מועד התחילה הסופי שלו.


זה נושא אחד, איזה סוג סימון ראוי שיהיה על תמרוקים. זה נושא חשוב וראוי, שיש לו היבטים של בריאות הציבור וגם היבטים צרכניים, וצריך להבחין בין האינטרסים השונים.


הנושא השני הוא באיזו מסגרת משפטית צריך לחייב את סימון התמרוקים. הודענו שנחייב אותם במסגרת של נוהל. אמרנו שאנחנו עובדים על תקנות שיחליפו את כל צו הפיקוח על מצרכים ושירותים ויעבירו אותו לתקנות במסגרת פקודת הרוקחים. מדובר על יוזמה שמגמתה לפעול פחות ופחות במסגרת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שהוא חוק של שעת חירום, ולעבור לחקיקה אזרחית רגילה, ומכאן היוזמה להעביר את כל הנושא להסדרה בתקנות.


חברת הכנסת גלאון הציגה את השאלה האם לא ראוי שזה יהיה בחקיקה ראשית.

לא הבנתי, אם קבעתם נוהל למה הצעתם גם תקנות?

אנחנו במילא מציעים תקנות, לא בעקבות הצעת החוק הזאת. אנחנו עובדים על התקנות כבר זמן רב והעברנו אותן לגורמים שונים לקבלת הערות.

אתם מייתרים את הצעת החוק של חברת הכנסת גלאון בטענה שהוצאתם נוהל, אז לשם מה הוצאתם גם תקנות?

הסברנו מה אנו עושים.

הם לא מסתפקים בנוהל, אלא אומרים שצריך לשדרג את הנוהל, אבל לא לחוק אלא די בתקנות. לפני חצי שנה הם שלחו תקנות למשרד המשפטים, לעו"ד איילת גדי. ומה קרה מאז?

מדובר במחלקת חקיקת משנה. ההליך הרגיל במשרד שאנו מעבירים את טיוטת התקנות להערות של ארגונים רלוונטיים. קיבלנו הערות וגיבשנו את הנוסח. בשלב שהצעת החוק נדונה בוועדת הכלכלה היינו כבר בשלבים סופיים, ואכן עמדנו בסיכום שנכתב בפרוטוקול, להעביר את הנוסח למשרד המשפטים לאישורו ובמקביל לעיון חברי הכנסת כדי שיוכלו להתרשם מן ההסדר שאנו מציעים.


קיבלנו הרבה הערות ממשרד המשפטים לעניין הנוסח. אף אחת מן ההערות לא נוגעת לנושא סימון תאריך התפוגה, אלא מכיוון שתמרוקים זה נושא רחב יש בו הרבה מאוד היבטים משפטיים נוספים. קיבלנו הערות ואנחנו עושים עבודה נוספת על הטיוטה. לא הורדנו את זה מסדר היום שלנו, אנחנו עובדים, מקיימים דיונים פנימיים. התקנות עדיין לא בשלות לקבלת אישור נוסח היום, אבל אנחנו מקווים שיוגשו בקרוב מאוד. לאחר קבלת אישור הנוסח נעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לאישור התקנות ואחר-כך להחתמת השר.


זה הליך החקיקה שייקח כנראה זמן נוסף. בכל מקרה, הוא לא מחליף את הטענה הראשונית שלנו, שהתמרוקים היום לא מוזנחים, ההסדר כבר נוהג. התמשכות הליכי תיקון התקנות לא נוגעת לשאלה האם היום אנחנו מבצעים את המדיניות או לא. המדיניות שאנחנו מתכוונים להסדיר גם במסגרת התקנות מבוצעת היום במסגרת הנוהל, כמו יתר התחומים שנוגעים לתמרוקים. כל נושא התמרוקים מבוצע היום במסגרת הנוהל, במסגרת צו הפיקוח, ואין שום שאלה משפטית האם להסדר הזה יש תוקף.

אציע לך הצעה, גברתי. מכיוון שהכנסת לא יכולה להמתין עד בוש לקצב עבודת הממשלה, את הרי פנית לעו"ד איילת גדי לפני מחצית השנה, ב-16 בינואר, ולאחר שחלפה חצי שנה את לא יודעת להגיד לנו כמה זמן יידרש עוד. אני מציע שנתקדם בינתיים עם העקרונות שחברת הכנסת גלאון מבקשת לקבוע בחקיקה. מכיוון שבמילא התקנות שלכם מוצעות מכוח פקודת הרוקחים [נוסח חדש], נוסיף תיקון – אינני יודע אם לפקודת הרוקחים או לחוק אחר – שקובע את העקרונות שחברת הכנסת גלאון רוצה לקבוע, או חלק מהם. היא בוודאי תקשיב להערות שלכם בעניין הזה. אני רואה שהתקנות שלכם מפרטות הרבה יותר. תתאימו את התקנות ותציעו נוסח שיישם גם את העקרונות שיאושרו בחקיקה הראשית. מה דעתך?

צריך להפריד כאן בין שני נושאים.

בטיוטת התקנות שאני מחזיק בידי מסדירים המון דברים אחרים, לא רק תאריכי תפוגה: בקשה לרישום תמרוק תואם, תנאים לרישום, בקשה לרישום תמרוק בפנקס, חובת רישום, סימון תמרוקים, תנאים למתן רישיון. זה דבר הרבה יותר מקיף.

אדוני היושב-ראש, אני מקבלת את ההצעה שלך.

אם חברת הכנסת גלאון סומכת ידיה על הדירקטיבה האירופאית ועל הנוהל הקיים ורק מחפשת לו אכסניה חוקית אחרת, זה שאלה אחת. למעשה אנחנו די אדישים לנושא. אנחנו עושים את העבודה שלנו. אם מישהו יעשה עבודה עבורנו, זה היינו הך. אם ההסדר שאנחנו מציעים לא מקובל על חברי הכנסת, זה שאלה אחרת וכאן נרצה להשמיע את דברינו.

הצעת החוק של חברת הכנסת גלאון לא מקיפה, מטרתה שונה לגמרי ממטרתכם. את מדברת כאן על הסדרה כוללת של כל נושא התמרוקים, הרישום וכן הלאה, וחברת הכנסת גלאון מדברת בענייני התמרוקים, רוצה שהציבור יידע את תאריך תפוגתם, נקודה.

זה עניין נקודתי.

יש הבדל בין ההסדר שקיים היום ובין ההסדר שמוצע על-ידי חברת הכנסת גלאון. ההבדל לא גדול מאוד. ההבדל נוגע לתמרוקים שהרכיבים שלהם עמידים יותר מ-30 חודשים. היום אנחנו לא מחייבים אותם לציין תאריך תפוגה, אלא מחייבים אותם לציין תאריך שבהם הם עדיין תקינים לשימוש לאחר הפתיחה שלהם על-ידי הצרכן.

אם חברת הכנסת גלאון תסכים לחלוקה הזאת אפשר יהיה לאשר את זה כסעיף בחקיקה ראשית, היות והעיקרון צרכני, וכולם יילכו שמחים וטובי-לב לבתיהם.

אני מוכנה לשקול את זה.

אנחנו – אני מהתאחדות התעשיינים וגברת רוני רייבר מאיגוד לשכות המסחר – בוודאי נלך מחייכים.

שלחתם אלינו מכתב. אני מבין שההתנגדות שלכם רק לסימון מוצר שאורך החיים שלו פחות מ-30 חודש?

התאחדות התעשיינים – ואני יכולה לדבר גם בשם איגוד לשכות המסחר – אימצה את הנהלים שמשרד הבריאות החיל מ-1 בינואר 2008. התעשייה המקומית מברכת אותם. אנחנו רוצים ליישר קו עם המדיניות האירופאית, ובכלל הכלל עולמית. אנחנו גם יצואנים כך שזה נוח לנו.


לבוא היום עם דרישות נוספות מעבר למה שמקובל בעולם יקשה עלינו, גם מבחינת ההתנהלות שלנו כיצואנים, וגם יבואנים – ואני מדברת בשם איגוד לשכות המסחר – שיצטרכו להתמודד עם דרישות שלא קיימות באף מדינה אחרת בעולם. בעצם ה-PAO (Period After Opening) על פחות מ-30 חודש ויותר מ-30 חודש שמאפשר לכל צרכן – וגם אני בין היתר צרכנית – לדעת מה עמידות המוצר. לכתוב את תאריך התפוגה – יש לזה השלכות לא פשוטות.

כמו מה? אילו השלכות?

קודם כול מבחינת היבואנים. אינני יודעת איך ייבוא ייכנס למדינת ישראל. אני לא יודעת איזה יבואן יסכים להכניס מוצרים למדינת ישראל שיהיה רשום עליהם תאריך תפוגה. החברות הבין-לאומיות לא יסכימו.

היבואנים אולי יסכימו, אבל אני לא רואה את חברת "פרוקטר אנד גמבל" העולמית פתאום משנה קו ייצור לטובת המשק בישראל, וסתם זרקתי שֵם. חברה גדולה שמייצרת בכמויות אדירות לכל העולם לא תסכים להתאים עצמה למשק הישראלי.

הרשי לי לשאול אותך מכיוון שגם אני צרכן, אני לא זוכר מוצר קוסמטיקה שמגיע לא עטוף באריזת ניילון. יש את הקרם, את הבושם, את הקרטון שבו הוא נמצא, ואת זה עוטף ניילון. כפי שמודבקת לניילון הזה בעברית מדבקה "או דה טואלט, 125 מיליליטר", יכולה להיות גם מדבקה שהיבואן מוסיף שכתוב עליה: "תפוגה באוגוסט 2010". מה המניעה? זה שאלה אחת.


שאלה שנייה, נניח שחברת הכנסת גלאון תסכים להבחנה, שיהיו חייבים לציין תאריך תפוגה למוצר שמשך חייו פחות מ-30 חודש – ולזה גם אתם מסכימים – ואילו במוצר שמשך חייו יותר מ-30 חודש יצוין רק PAO, ואת אומרת שבמילא היצרנים מסמנים את זה עכשיו על-פי דרישות הדירקטיבה האירופאית. זה כבר חל? לא ראיתי את זה.

כן, זה חל מאז ינואר 2008. למעשה זה חל מיולי 2007, אבל רשמית מינואר 2008.

מכיוון שאין תאריכי תפוגה אתה קונה כנראה מוצרים ישנים יותר.

מי קובע מה אורך חייו של מוצר מסוים, מתי תוקפו פג, מתי זה מוצר שצריך לשים עליו PAO ומתי תאריך תפוגה?

בהתאם להצהרת היצרן. הוא קובע את זה לפי הנתונים שיש לו ושמוגשים גם למשרד הבריאות במסגרת הרישום, כל פעם בהתאם לרכיבים שהתמרוק מכיל. יש רכיבים שידוע שאורך החיים שלהם קצר יותר, יש רכיבים שאורך החיים שלהם ארוך יותר. היצרן בדרך כלל יתבקש להציג נתונים מקצועיים בנושא הזה.

קרם הגנה נכלל בתמרוקים?

כן, בהחלט.

אתם חושבים שהיום יש עליו סימון בהתאם לנוהל שהפצתם? הוא נכלל ב-PAO או בתאריך תפוגה?

למיטב ידיעתי, מבדיקה שערכתי אתמול הבנתי שחלק מן הקרמים אורך החיים שלהם ארוך יותר והם רושמים PAO ולא תאריכי תפוגה, אבל צריך לבדוק את זה.

ראית אי-פעם על אחד המדפים ברשתות השיווק קרם שכתוב עליו כמה זמן אחרי הפתיחה הוא לא תקף? לא רק שאין, אלא חיפשתי, ניסיתי לקרוא את האותיות הקטנות. אלא אם כן העלו על המדפים מוצרים שנותרו להם מן העונה הקודמת.

אני מניחה שכך קורה. יש איזו תקופת מעבר. החובה חלה רק מ-1 בינואר 2008. תמרוקים שנכנסים מאז אותה תקופה לישראל מכילים את הסימון הזה. אנחנו נראה את זה יותר ויותר על המדפים.

הבעיה העיקרית היא האכיפה. אם היתה אכיפה טובה לא היינו מוצאים דברים כאלה על המדפים.

זה נכון בכל התחומים במדינה שלנו.


מה גברתי המציעה מבקשת לעשות?

הכי קל יהיה להסכים לחלוקה בין מוצרים שתקפים יותר מ-30 חודשים ופחות מ-30 חודשים, זה כאילו מתיישר, אבל דעתי לא נחה מזה.

למה? אפשר להוסיף כאן איזו סנקציה אולי. מה הסנקציה היום? התיקון של חברת הכנסת גלאון הוא בחוק הגנת הצרכן.

רבותי, הסכמנו כבר שזה בסמכות משרד הבריאות שהוא שנותן אישורים לקוסמטיקה. לא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה יקבע מה תאריך התפוגה של איזה מוצר קוסמטיקה. זה לא במקום, לא שייך לכאן. יש חקיקה ספציפית לקוסמטיקה.

לאיזה חוק אתה מציע שנעביר את זה?

כל חוק של משרד הבריאות שעוסק בקוסמטיקה. אנחנו לא מטפלים בזה. זה המקום הלא נכון, ובוודאי לא בחקיקה ראשית. כבר אמרנו את הדברים הללו. אין קשר בין התיקון לחוק ובין הסעיף שהוא בא לתקן. הוא חל על כל המוצרים. אני נמצא כאן – ואני מתנצל על הביטוי החריף – כמין בן ערובה. זה לא צריך להיות כאן. אני לא צריך להיות כאן. כולכם מסכימים שמשרד הבריאות צריך לטפל בזה, כולכם מסכימים שזה חקיקה של משרד הבריאות, כולם רוצים תקנות, אך עדיין יש כאן שוט למעלה: חוק הגנת הצרכן, תיקון בחקיקה הראשית במקום לא מתאים. לשם מה?

אולי תיכף נמצא מקום מתאים. לא זאת הבעיה. אני רוצה לשאול מה הסנקציה הנהוגה באירופה, מה הוחלט באיחוד האירופאי כאשר אימצו את החתך הזה של יותר ופחות מ-30 חודשים היה וזה לא ייאכף, והרי לא יעלה על הדעת שמשהו לא ייאכף באיחוד האירופאי.

באיחוד האירופאי עובדים על-פי תצהירים של יצרנים. יצרן שנמצא לא עומד בהצהרה שלו שוללים את רישיונו.

איפה זה מעוגן?

אני יכולה לבדוק ולהעביר לך את הנתונים. אני לא זוכרת במדויק.

מדינת ישראל דווקא מגינה יותר על הצרכן מכיוון שקיים מצב ועכשיו יחליפו אותו התקנות. באירופה אין רישוי לתמרוקים, בארצות-הברית אין רישוי לתמרוקים והחבות על המוצר חלה על היצרן בלבד. בכך שאנחנו עושים pre-licensing במדינת ישראל אנחנו מגינים על הצרכן. בתוך התקנות הגדולות שעוסקות בתנאי ייצור נאותים לתמרוקים ותנאי אחסון נאותים ודרכי שיווק נאותות וכל הסימון של המרכיבים וחומרים מוגבלים וכולי, אחד הסעיפים הנוספים הוא אורך החיים. למעשה מדינת ישראל אימצה את הדירקטיבה לפני שחלק ממדינות אירופה התחילו בכלל להכניס את הדברים. צריך להבין, דירקטיבה זה לא חוק אלא הנחיה. מדינת ישראל אימצה לפני חלק ממדינות אירופה את ההנחיות האירופאיות. מבחינת הגנת הצרכן דווקא מדינת ישראל מתקדמת כאן יותר, בריאות הציבור נשמרת כאן יותר מאשר באירופה.

אם זה לא יהיה בחוק הגנת הצרכן, מה את מציעה?

אני מניחה שהאכסניה היחידה הרלוונטית לעניין זה היא פקודת הרוקחים.

בתקנות הם מציעים הגדרה ל"תמרוק".

גם היום בצו לפי חוק הפיקוח יש הגדרה ל"תמרוק".

האם משרד המשפטים הסכים להגדרה שהצעתם ל"תמרוק"?

כן. קיבלנו הערות, אבל לא בעניין ההגדרה.

בזה לא היתה בעיה.

ככל שידוע לי ההגדרה הזאת מקובלת גם על משרד המשפטים כחקיקת משנה. בכל מקרה, זה רק עניין של נוסח. הם פחות מתערבים בנושא המהותי.

חבר הכנסת ארדן, אני מבקש להתייעץ אתך. בהנחה שמקבלים שזה יהיה בפקודת הרוקחים, אני מקבלת את ההערה, והשר הוא שר הבריאות, ונניח שאפשר לשאול את ההגדרה שהם כבר במילא הציעו ל"תמרוק", ולעשות את החלוקה של מוצרים שאורך חייהם יותר ופחות מ-30 חודשים, נראה לך שזה נותן מענה? אני עוד מתחבטת בקול רם.

כן, אם זה יהיה בחקיקה הראשית, ובתנאי שבצדה תהיה גם סנקציה כלשהי.

לכאורה מאמצים את הדירקטיבה האירופאית, אבל אין שם סנקציות. יש דברים שהם built-in במובן הזה.

אני מקווה שלא אעורר זעמם של כמה אנשים, אבל אפשר לשאול את הסנקציות שקיימות היום בחוק הגנת הצרכן לגבי סימון מוצרים וסימון מחירים.

מה הסנקציות הקבועות שם?

אינני יודע מה הן, אבל נקבעו סנקציות גם על מי שמוכר מוצרים ולא מסמן אותם.

אולי אפשר להעיר בנושא הזה לפני שמגיעים לחוק הגנת הצרכן. פקודת הרוקחים מסדירה תחומים רבים, בעיקר תכשירים רפואיים, והיא מכילה בתוכה סעיף עונשין מפורט למדי, ובימים אלה אנחנו עובדים על הצעת חוק לתיקונו ולהחמרת הענישה בו. כלומר בפקודה דווקא לא חסר סעיף עונשין.

מה קובע היום סעיף העונשין בפקודת הרוקחים?

כיום הוא קובע חצי שנת מאסר על מי שמפר את הוראות הפקודה. אנחנו מבקשים להחמיר את זה, אבל בכל זאת תמרוקים הם לא המוקד העיקרי של סעיף העונשין הזה.

אולי זה יזרז אתכם אם ניצור כאן עיוות, שהעונש שיוטל על אי-סימון תמרוקים יהיה חמור יותר מאשר על אי-סימון תרופות. אולי אז תזדרזו לתקן את סעיף העונשין בפקודת הרוקחים. אנחנו בכנסת אשמים שזה קצב העבודה שלהם?

הקצב איננו הבעיה.

אני לא יוצר עיוות. הם אומרים בעצמם שצריך לתקן את הענישה.

לא הייתי קובעת כאן ענישה חמורה יותר מחצי שנת מאסר. הם יכולים להחמיר לעניין תרופות.

אני מבטיח לך שאף שופט לא יכניס מנהל "ניופארם" או "סופרפארם" לכלא, אולם זה יוצר אקוויוולנטיות לגובה הקנס.

יותר מחצי שנת מאסר נראה לי מוגזם.

אני מניחה שבפקודת הרוקחים, שאני לא מכירה אותה, אני חייבת לומר, כי מעולם לא נדונה בוועדת הכלכלה, על כל פנים אני רואה שהיא מונה 67 סעיפים ועוד מספר תוספות, יש מספר הפרות שיכולות לעלות בחומרתן, עם כל הכבוד ועם כל חשיבות העניין, על אי-סימון תאריך תפוגה במוצרי קוסמטיקה.

אני מסכימה אתך.

זה לא רק קוסמטיקה. בן אדם מצפה להיראות צעיר יותר, למצוא כלה או חתן, וכל חלומותיו מתנפצים אל קרקע המציאות. הוא שם כל לילה קרם ולא יודע שהתאריך שלו פג, ולא מבין למה הוא לא נראה צעיר יותר. הבטיחו לו שבתוך 8 שבועות יראה תוצאות, ואין.

יש לי שאלה לגבי פרוצדורת חקיקה. אם עכשיו זה כתוב בחוק הגנת הצרכן ואנחנו מעבירים את זה לפקודת הרוקחים, מה זה אומר מבחינת הפרוצדורה? צריך להתחיל עכשיו את כל הליך החקיקה מחדש?

חס וחלילה.

ייתכנו שתי פרוצדורות. הנוהל הנכון, שיושב-ראש הוועדה לא יאהב שאזכיר אותו עכשיו, שאם הוועדה מגיעה למסקנה שיש לתקן את פקודת הרוקחים, ומאחר והמומחיות בפקודת הרוקחים היא של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הוועדה מציעה להעביר את המשך הדיון לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

והנוהל הפרקטי?

הנוהל האחר, שמפרסמים הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות כאשר תראה את זה, או מי מחבריה, או הצוות המנהלי שלה כשיראה את התיקון הזה יבקש להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יש להניח שגם אם ועדת הכלכלה תחליט על אישור הצעת החוק בנוסח כזה או אחר כתיקון לפקודת הרוקחים והצעת החוק תפורסם ברשומות מטעם ועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, לאחר הקריאה הראשונה, ככל שתעבור, או בעת הקריאה הראשונה יבקשו להעביר את זה לוועדה אחרת. יש יסוד להניח שבכל מקרה בשלב כזה או אחר המשך הדיונים לא יתקיים בוועדת הכלכלה.

תמיד יש יסוד להניח דברים, השאלה אם אתה פסימיסט או אופטימיסט. כאופטימיסט מושבע יש לי יסוד להניח שזה יישאר בוועדת הכלכלה. נראה לי שסיעת הגמלאים לא תעלה על בריקדות דווקא בעניין תאריכי התפוגה של מוצרי קוסמטיקה. נראה לי שחבר הכנסת גלנטי ישרוד למרות שהתיקון לפקודת הרוקחים יידון בוועדת הכלכלה.

ברור, אחרי שמאז חודש דצמבר זה שוכב שם.

זה לא הגיע אליהם בכלל.

דרך אגב, כדבר שבשגרה הכנסת הזאת לוקחת לצערי חוקים כמו פקודת התעבורה ששייכת לוועדת הכלכלה ודנה בהם במקומות אחרים. כרגע יש תיקונים בפקודת התעבורה שנדונים גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה וגם בוועדת הכספים, ולהיפך.

ואנחנו התחלנו להתמחות בפקודת מס הכנסה ובחוק מס ערך מוסף.

אני רוצה להביע את דעתי. אני מקבלת את הגישה הפרקטית צרכנית של יושב-ראש הוועדה. לפיכך, מכיוון שהחוק המתין מאז דצמבר 2007 ואפשר היה להעביר שלושה חוקים בזמן הזה פחות או יותר, אני מקבלת את ההמלצה שזה יועבר לפקודת הרוקחים, מתוך אימוץ הנחיות הדירקטיבה האירופאית, תוך אימוץ הגדרת "תמרוק" מהתקנות שכבר במילא נוסחו בעניין הזה.

נאשר את העקרונות, שאני אתמצת אותם, והיועצת המשפטית לוועדה תחליט על-פי מיטב שיקול דעתה, נסמיך אותה להחליט איפה בדיוק בפקודת הרוקחים להכניס את התיקון הזה כך שתהיה הרמוניה חקיקתית. בכוונה אני עדיין לא חוזר על העקרונות כי תיכף אמורים להיכנס לכאן 30 פרחי טיס שנמצאים בסיור בכנסת. למענם אני שומר את התמצית החשובה של החוק הצרכני הזה. החלטתי להחליף את הסופרלטיב ובמקום "שאין כמותו" להגיד "מן המדרגה הראשונה", כי נדונו כאן גם חוקים צרכניים אחרים חשובים.

אני מבקשת לציין שפקודת הרוקחים היום לא עוסקת בתמרוקים בכלל.

גברתי לא שמעה שאמרנו שאנחנו מאמצים בחפץ לב את ההגדרה המצוינת שלך, שגם משרד המשפטים אימץ אותה, של "תמרוק".

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים כן מגדיר "תמרוק".

אבל זה לא חוק, אלא צו שהוצא מכוח החוק. אם אנחנו מדברים על חקיקה ראשית לא אפנה לצו ואגיד "כמשמעותו בצו". למדתי כבר מעו"ד בנדלר לא להפנות מחקיקה ראשית לחקיקת משנה.

""תמרוק" – חומר או הכנה המיועדים לבוא במגע עם החלקים החיצוניים של גוף האדם (עור, שערות, ציפורניים ואברי המין החיצוניים), או עם השיניים וממברנות ריריות של חלל הפה או הנרתיק במטרה לנקותם, לבשמם, ליפותם, לשנות את מראם, להגן או לשמור עליהם או לשפר את ריחות הגוף, למעט תכשיר רפואי כהגדרתו בפקודה."

זה לא רמת פירוט שכותבים בחקיקה ראשית.

אני רוצה לציין קושי אחר, לא בהגדרה. אני בטוחה שאפשר לאמץ את ההגדרה באופן כזה או אחר. הקושי שלי, שהפקודה היום לא מסדירה את נושא התמרוקים, וגם לא מסדירה חובת רישום של תמרוקים. הסימון והיכולת של השר לכפות סימון הוא רק במסגרת רישום מקדים ואישור התווית, שכך קורה היום בפועל. הכול מתקיים היום, אנחנו לא מחדשים דבר מבחינה הפרקטיקה המקצועית.

יש סתירה בדברייך עצמם, אם לא שמת לב. אם היום אי אפשר לאכוף מבלי להסדיר את הרישום וכולי, איך הוצאתם נוהל?

בוודאי שאפשר לאכוף היום. אנחנו אוכפים הכול במסגרת חוק הפיקוח וצו הפיקוח שהוצא מכוחו. מבחינת הפרקטיקה לא יהיה שום שינוי בעצם החקיקה, אם בפקודת הרוקחים ואם בכל חוק אחר.


אני מנסה להגיד שאם אתם רוצים להכניס את כל הנושא לתוך פקודת הרוקחים אתם נדרשים להכניס קצת יותר מסעיף הסימון כי עליכם להכניס את חובת הרישום של התמרוק וחובת התווית, ובמסגרת אותה תווית לקבוע חובה לסמן את תאריך התפוגה.

במסגרת החוקים ששר הבריאות אחראי עליהם יש אכסניה אחרת נאותה יותר לדעתך?

לא. היות וגם התקנות שאנחנו רוצים להוציא הן מכוח פקודת הרוקחים. אנחנו מסתמכים על סעיף 55(ב) לפקודה שקובע יכולת לפקח על מצרך שיכול להזיק לבריאות, מכוח זה נוציא את התקנות. אם רוצים לאמץ הסדר לתוך הפקודה יהיה צורך לפרט מעט יותר את ההסדר כולו, להעלות את ההסדר שאנחנו מציעים לתמרוקים בעצם לחקיקה ראשית. הרי אי אפשר לקבוע חובת סימון בלי לקבוע את יתר ההוראות. לכן עליכם לקחת בחשבון הסדרה רחבה יותר.

מכיוון שהכנסת ב-2 באוגוסט יוצאת ל-3 חודשים של פגרת קיץ, עד אז ייתכן שתתקדמו עם התקנות ואולי בשעה טובה תניחו אותן כבר על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יש סיכוי כזה?

בהחלט.

ככל הנראה זה תלוי במשרד המשפטים.

זה לא תלוי במשרד המשפטים בלבד.

אני רוצה להציע שנאשר כרגע את העקרונות, ואחזור עליהם לפרוטוקול. תמרוק שהתפוגה שלו לאחר יותר מ-30 חודשים תסומן עליו רק התקופה שהוא מותר לשימוש לאחר פתיחתו (PAO).

קראנו לזה "תקופת השימוש לאחר פתיחתו".

ואילו מוצר שבטוח לשימוש פחות מ-30 חודשים יהיה חייב בסימון תאריך התפוגה שלו. אני לא מדבר על הנוסח אלא על העיקרון, ועל הסנקציה שזהה לזאת הקבועה בפקודת הרוקחים.

אנחנו רוצים להעביר את הצעת החוק במליאה עוד לפני היציאה לפגרה.

זאת הכוונה שלי.

אני חייבת כבר להצהיר שמאחר והוועדה מאשרת חוקים בסיטונאות ויש לי עוד להתכונן להרבה חוקים, אני לא מתחייבת שאספיק לפרסם ולהכין את הצעת החוק, מה גם שכאן למרות שהצעת החוק קצרה תחייב הרבה עבודה כי פקודת הרוקחים היא מאטריה שאני לא מכירה לחלוטין ועליי לבחון מה צריך לכלול כאן, באיזה מקום וכולי. אדוני מאשר מידי יום חוקים ואני לא מצליחה לעמוד בקצב.

אדוני היושב-ראש, אני מבינה את המצוקה של היועצת המשפטית, אבל מה עם מצוקתם של מי שחיכו למעלה מחצי שנה?

מה עם המצוקות שלי? מתנהל כאן דיון עכשיו על כוח-האדם של המחלקה המשפטית?

לא. אני מבטיחה לעשות כל מאמץ, אך אני לא יכולה להבטיח.

כיצד זה קשור כרגע לדיון?

חברת הכנסת גלאון ביקשה שהצעת החוק תועלה למליאה עוד לפני היציאה לפגרה.

בסדר, אבל זה לא קשור לדיון. היא הציגה את בקשתה כי היא רוצה שאעלה את זה להצבעה. הבהירה היועצת המשפטית שלא בטוח שהיא תספיק להניח את זה במליאת הכנסת.

אומרת חברת הכנסת גלאון ליושב-ראש הוועדה: תעשה סדר אצלך, תקבע איזה חוק יקבל קדימות ואיזה לא, ואני מבקשת שהחוק הזה יעלה במושב הזה.

את הפטנט הזה אשמח שתלמדי אותי אחרי הדיון.

נדמה לי שאתה המצאת אותו ...

עו"ד בנדלר, חברי הכנסת כנראה עדיין לא מכירים את שיטות העבודה שלך. הם חושבים שיושב-ראש הוועדה הוא שקובע כאן. אני יכול לקבוע ליועצת המשפטית בסדר היום באילו דיונים להשתתף. מה היא עושה אחרי שהדיונים מסתיימים – אני לא יושב איתה בחדר.

אבל יש עניין של סדרי עדיפויות.

גברת דיקמן, אלא אם כן את רוצה להוסיף כבר כעת סעיף שהוא קונצנזוס, שאפשר להוסיף יחד עם חובת הסימון כדי שזה ייראה טוב יותר בנוסח הכחול.

אנו סבורים שכל התקנות הן מקשה אחת ואנחנו לא יכולים להפריד. חובת הסימון היא חובה אחת מתוך חובת הרישום כולה.

לפני חצי שנה חברת הכנסת אפילו קיבלה את עמדתכם זו, אולם ההסכמה שלה התרופפה קצת עם הזמן מכיוון שעברה חצי שנה. אם יעברו עוד 3 חודשים ואז כבר יונחו תקנות על סף אימוץ ייתכן שגם היא תחליט מתוך אחריותה כחברת כנסת שעדיף שהכול יוסדר בתקנות, וייתכן שלא. בשלב הזה מכיוון שלא התקדמתם – לא בגללכם אלא בגלל משרד המשפטים - - -

לא זה היה הסיכום.

סליחה, אני מתארת לעצמי שהעיכוב לא בגלל משרד המשפטים. מדובר על חקיקת משנה.

בגלל העבודה המשותפת. לא חשוב.

הגבנו כמה שבועות לאחר שקיבלנו את הנוסח המוצע של התקנות. אין כאן האשמות, אבל צריך להעמיד דברים על דיוקם.

זה לא ממש משנה.

ממש לא מעניין אותי, לא אכפת לי איפה זה נפל בדרך או לא נפל. כולם עבדו כפי שצריך, ואני מתכוונת לזה, אין לי טענה. זה לקח יותר זמן מאשר חשבתם, וזה עוד ייקח זמן, ועד שתסיימו ותשפצו את התקנות אני לא יודעת מה עוד יקרה, שמונים אלף דברים יקרו. מכיוון שהשתהינו יתר על המידה – אני לא מכירה אנשים שממתינים לחוקים או לעמדת ממשלה כל-כך הרבה זמן – אני מבקשת לקדם את הצעת החוק. אם יביאו אחר-כך תקנות רחבות שמסדירות את כל פקודת הרוקחים, אשרינו.

היום כבר קיים נוהל שמחייב את התעשייה המקומית ואת היבואנים לעמוד בדרישות מסוימות של ה-PAO.

הנוהל הזה לא מספק אותנו. אנחנו רוצים שזה יהיה בחקיקה ראשית.

מה הסנקציה על הפרת הנוהל?

אין להם סנקציה.

יש סעיף עונשין במסגרת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שמסדיר פיקוח על מצרכים רבים, ויש בו סעיפי עונשין מתאימים.


אני מבקשת לציין שהסוגייה איננה התקנות.

התועלת בחקיקה ראשית, קודם כול שהציבור ישמע על זה ויידע שהוא צריך עכשיו לדרוש ולחפש תאריכי תפוגה, מה שרוב הציבור לא יודע בכלל.

אפשר לפרסם את זה גם בעיתון ככתבה.

אנחנו לא מסתפקים בזה.

זה אומר שתהיה גם דרישה חוקית, מקבילה למה שהדירקטיבה האירופאית מבקשת, ובמקביל גם משרד הבריאות ידרוש? אנחנו כתעשיינים צריכים לדעת שיש גם חוק ממשלתי שדורש מאתנו לעמוד ב-PAO ויש גם את משרד הבריאות שדורש מאתנו לעמוד ב-PAO.

משרד הבריאות דורש דרישות הרבה יותר רחבות, שמסדירות בכלל, ובין היתר יהיה שם סעיף שיתייחס להיבטים האלה והאלה.

הצעת החוק שמונחת כרגע היא לא הצעת החוק שתהיה בפועל? את מסכימה להתאים את הצעת החוק שלך להנחיות הדירקטיבה האירופאית?

הצעת החוק שלי משתנה ובמקום לעמוד על עניין תאריכי תפוגה תאמץ את הנחיות הדירקטיבה האירופאית.

אם זה יהיה אחד לאחד, אני מברכת על כך. אני רק לא רוצה שייווצר מצב שאנו כתעשייה נצטרך להתמודד מול הצעת חוק ומול דרישות משרד הבריאות.

אמרנו שאנחנו מתאימים את הצעת החוק למה שהצעתם, שאנחנו מקבלים את החלוקה: יותר מ-30 חודשים ופחות מ-30 חודשים. זאת הפשרה בחקיקה.

כל עוד זה תואם לדירקטיבה האירופאית, אנחנו מברכים.

שאלתי רק האם את רוצה בשלב הזה להוסיף עוד איזה סעיף. זה לקריאה ראשונה ותמיד אפשר להכניס תיקונים גם אחר-כך.

נצטרך לראות את הנוסח המוצע.

אשמח, כדי לקצר את ההליכים, ומכיוון שבאמת אתם בקיאים ומכירים את הפקודה, אם תשלחו לי הצעת נוסח. ודאי זה יוכל לשמור על ההרמוניה החקיקתית.

אנחנו רוצים להתקדם בתקנות ולא לעבוד דווקא על חקיקה נוספת.

אמרנו שהנוסח יקבע את ההבחנה בין מוצרים שאורך החיים שלהם יותר מ-30 חודשים או פחות מ-30 חודשים, מה חייב כל אחד מסוגי המוצרים הללו, ושזה תיקון בפקודת הרוקחים שעל הפרתו תוטל הסנקציה כפי שנקבעה בפקודת הרוקחים, של מאסר חצי שנה, שמאפשר קנס. כך נקבע כרגע.

היועצת המשפטית של הוועדה מציעה שאת תציעי נוסח לסעיף בפקודת הרוקחים ואנחנו נקדם את הצעת החוק.

אם אצטרך לעבוד על עוד חוק בנוסף לחוקים שאני עובדת עליהם זה בוודאי יבוא על חשבון דברים שנמצאים בתהליך.

אמרת שכדי שזה יהיה אפקטיבי צריך שתהיה גם חובה להדביק.

כדי להסדיר במסגרת חקיקה ראשית חובת סימון צריך שיהיה ברור מה מסמנים, מהיכן שאובה החובה. צריך יהיה להוסיף סעיפים מקדימים שמגדירים "תמרוק" ומגדירים את חובת הרישוי של תמרוק.

לא חייבים להגדיר את חובת הרישוי.

ברגע שהגדרנו מה הוא "תמרוק" בפקודת הרוקחים וקבענו שחובה לסמן את תאריך התפוגה שלו, זהו. מי שמוכר תמרוק בלי שיש עליו תאריך תפוגה בעצם מפר את האיסור הזה וחשוף לסנקציה.

צריך רק להפנות לדירקטיבה האירופאית.

אני חושבת שלא צריך להפנות לדירקטיבה האירופאית.

הנוהל מפורט מאוד וקובע חובת ציון תקופה לשימוש לאחר פתיחה, ויש לו חריגים.

הוועדה צריכה לדעת מה הם החריגים ולהחליט אם היא מאשרת אותם.

יש לי רעיון מצוין, שיזרז גם את העבודה שלכם. כל מה שהשר ירצה לשם ביצוע חוק זה אנחנו נסמיך אותו. הוא יכול להתקין תקנות שבהן יוכל להחריג או להוציא או כל מה שירצה. נוסיף כאן סעיף הסמכה רחב ככל שתרצו בעניין הזה לשם ביצוע הסעיף.


אני מקדם בברכה את חניכי קורס טיס שהצטרפו אלינו לוועדת הכלכלה. הצטרפתם בסוף הדיון. אסביר בקצרה על מה הדיון. הדיון הזה הוא הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק של חברת הכנסת גלאון, שמטרתה לחייב את כל מי שמוכר תמרוקים במדינת ישראל – שזה כל מוצרי הקוסמטיקה שאתם מכירים, ובכללם גם תכשירי הגנה מפני השמש – לשים עליהם תאריכי תפוגה כי הסתבר שלא כל הציבור יודע, וגם אנחנו לא ידענו, שרבים מן המוצרים לאחר פרק זמן מסוים לא יעילים יותר, לא נותנים את מה שהבטיחו כאשר מכרו לנו אותם, ולפעמים זה גולש אפילו לתחומים שהם לא רק יופי אלא גם בריאות, כמו הגנה מפני השמש. כרגע אנחנו בשלב ממש לפני ההצבעה על אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה, לקבוע כי כל מי שמוכר מוצר שמוגדר כתמרוק יהיה חייב לשים עליו את תאריך התפוגה שאחריו אסור למכור את המוצר.


בעצם לא קבענו שאסור למכור אותו. קבענו רק שצריך לרשום עליו תאריך תפוגה.

אני חייבת לך תשובה, שאלת אותי מה הסנקציות על הפרת הוראות פקודת הרוקחים. סעיף 60 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] קובע כדלקמן: "המפר הוראה מהוראות פקודה זו או תקנה שהותקנה על פיה או מהוראות צו שניתן לפי סעיף 55, יועמד לדין בבית-משפט שלום" – זה ניסוח ארכאי מאוד – "ודינו אחד או אחדים מעונשים אלה: (1) קנס; (2) מאסר 6 חודשים; (3) חילוט החפצים שבהם או לגביהם נעברה העבירה; (4) שלילת הרישיון וסגירת העסק לצמיתות או לתקופה; (5) שלילת היתר הרעלים הרפואיים לצמיתות או לתקופה."


באשר לקנס, אני פונה לחוק העונשין, שסעיף 61 שבו קובע כדלקמן: "(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית-משפט בחוק להטיל קנס רשאי הוא להטיל: (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד 6 חודשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 12,900 שקלים חדשים".

זה בגין כל מוצר. כל פריט הוא הפרה נפרדת.

זו שאלה שלא כדאי שאתן לך עליה תשובה ברגע זה כי אני לא בטוחה באשר לתשובה.

אני חושב על זה תמיד במונחי כותרות ב-YNET: "מכרת קרם הגנה בלי תאריך – תשלם 13,000 שקל".

ואתה צפוי למאסר עד 6 חודשים.

תאריך התפוגה רלוונטי לא רק לעניין המכירה, אלא גם לגבי המוצרים, בדומה לתרופות, שאנו מחזיקים בבית. אתה כנראה לא מכיר את מדף הקוסמטיקה שלי ולא יודע כמה מוצרים יש עליו.

נושא נוסף, אדוני היושב-ראש, הצעת שהשר – והכוונה לשר הבריאות כמובן – יוסמך לקבוע הוראות לביצוע הסעיף. ובכלל זה הוראות בעניין פטור מחובת סימון? זה הרעיון?

כן.

זאת אומרת ששוב הפטור ייקבע בתקנות, וכל עוד לא ייקבעו תקנות תהיה חובת סימון לגבי כל התמרוקים? זאת המשמעות?

כן.

יש לי שתי הערות. חברת הכנסת גלאון, לעניין הסנקציות אני מבקשת להעיר שמוצרים מיובאים במילא אם אין עליהם סימון לא יכולים להימכר בארץ כי לא מקבלים רישיון. זה הסנקציה הכי קשה שאפשר להטיל.

אבל איזה סוג של סימון? סימון של תפוגה?

סימון של תפוגה לפי הכללים של הדירקטיבה האירופאית. כל המוצרים המיובאים, שמהווים היום חלק נכבד מאוד ממוצרי הקוסמטיקה שנמצאים על המדפים, לא יכולים להימכר. אין סנקציה גדולה יותר מזה.

ומה עם מוצרים מקומיים?

היינו הך.

במוצרים מקומיים, כפי שאמרה הקולגה שלי שמייצגת את התעשייה. השאיפה שלנו, גם של איגוד לשכות המסחר בשם היבואנים וגם של התאחדות התעשיינים בשם התעשייה, אנחנו רוצים שתהיה חקיקה. אנו סבורים שזה חשוב מפני שבזכות החקיקה הזאת אפשר לגרום לכך שייעלמו מן השוק כל אותם חאפרים שאנו לא רוצים בהם, שהיבואנים הרציניים והתעשיינים הרציניים לא רוצים בהם. אנחנו בעד.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להציע לך הצעה. אתה רוצה אולי לשתף את פרחי הטיס בדיון, לשאול אם יש להם שאלות או הצעות בעניין הזה?

מישהו מכם רוצה לשאול משהו או להגיד משהו?

נראה לי פשוט מאוד – רק לשים תאריך, וזהו. מה הבעיה? למה לא?

צריך לחשוב על כל האספקטים. בסך הכול הרבה ממוצרי הקוסמטיקה שנמצאים בישראל למכירה לא מיוצרים בישראל, ויש כאן יצרנים וחברות בין הגדולות בעולם, ודברים שאנו מחילים כאן צריך לראות איך הם חיים ביחד עם חוקים ודברים אחרים שחלים במקומות אחרים בעולם. יש כאן גם יבואנים שמביאים את המוצרים. כאשר רוצים להטיל סנקציה על מי שלא מבצע את החוק צריך לבחון מה הסנקציה הראויה ואיך היא מתיישבת עם חוקים אחרים שמטילים סנקציות אחרות.


דרך אגב, הדיון שנכנסתם אליו על הצעת החוק הזאת הוא באופן יחסי פשוט למדי, זה לא חוק מורכב ביחס לרוב החוקים שהוועדה מקדמת או שחברת הכנסת גלאון מקדמת. נכנסתם לדיון על חוק פשוט יחסית. אם תתאמו אתנו עד סוף הקורס נוכל להזמין אתכם לדיונים על חוקים מורכבים קצת יותר, מי מכם שישרוד עד אז את המשך הקורס.


אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006, לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006 – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק אושרה לקריאה הראשונה. תודה רבה.

הצעת החוק המעודכנת.

ברור, עם כל התיקונים שאישרנו.

מר אייל אפשטיין, רכז תעשייה באגף התקציבים במשרד האוצר מוסר כי אין עלות תקציבית להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006.


אסביר רק לפרחי הטיס, שאם משרד האוצר טוען, ואם הוועדה שדנה בחוק מקבלת את טענתו, שהחוק עולה יותר מ-5 מיליון שקלים מתקציב המדינה – זה לא כך במקרה שלפנינו, אבל נניח שחברת הכנסת גלאון היתה מבקשת שהמדינה תקצה גוף ייחודי לפקח על החוק הזה, וזה עולה יותר מ-5 מיליון שקלים, והממשלה מתנגדת לחוק – הרי שעל-פי תקנון הכנסת, וזה כדי להקשות על חוקים שעולים כסף למדינה, נקבע שחוק כזה, שמוגדר כתקציבי, צריך בכל קריאה לאחר הקריאה הטרומית, דהיינו בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית לקבל 50 קולות ומעלה, שזה קשה מאוד ללא תמיכת הממשלה.

בכל מקרה אם יש עלות אז האוצר צריך לתת את הערכתו התקציבית לגבי העלות וחברי הכנסת המציעים צריכים לציין מאין לדעתם יש להשיג את העלות להצעת החוק הזאת. בדרך כלל מתגברים על הקושי על-ידי שכותבים: "העלות להערכת משרד האוצר היא כך וכך, והיא תמומן מן הרזרבה בתקציב".

אם כך, אישרנו את הצעת החוק לקריאה הראשונה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50