PAGE
15
הוועדה המשותפת כלכלה-חינוך לעניין חוק הרשות השנייה
14/7/2008
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט
לעניין חוק הרשות השנייה
יום שני, י"א בתמוז התשס"ח (14 ביולי, 2008), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 14/07/2008
כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008
פרוטוקול
1.
כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008
חברי הוועדה: גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה) – היו"ר
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט)
יואל חסון
משה כחלון
אבשלום (אבו) וילן (מ"מ)
חה"כ אסתרינה טרטמן
עו"ד דנה נויפלד
-
משרד המשפטים
אורן משה
-
רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר
יעל בובליק
-
סמנכ"ל כספים וכלכלה, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עידית צ'רנוביץ
-
ראש תחום רדיו וממונה על רגולציה, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד דורון אבני
-
היועץ המשפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
רועי רוזנברג
-
כלכלן, סגן מנהל המח' הכלכלית, הרשות להגבלים עסקיים
יאיר לוי
-
בעלים של חברת שפ"א (שירותי פרסום אזוריים)
ענת ארדיטי
-
מנכ"ל חברת שפ"א (שירותי פרסום אזוריים)
עו"ד אבנר ברק
-
היועץ המשפטי, חברת שפ"א (שירותי פרסום אזוריים)
חיים הכט
-
מנכ"ל ובעלים של רדיו קול רגע, חברת שפ"א (שירותי פרסום אזוריים)
אירית שלהבת
כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה והוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכלכלה. על סדר היום כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008.
בעוד 38 דקות, נשמח אם תשתתף אתנו גם בדיון הבא, אבל נהיה כבר עמוק בדיון הבא.
אתם רוצים קודם כול להציג את הכללים לידיעת הוועדה?
אפשר אולי ברשות היושב-ראש להציע הצעה לייעול הדיון? לדעתי כדאי להתחיל בדיון המהותי של ועדת הכלכלה מכיוון שוועדת הכלכלה היא גורם מאשר.
שתי הוועדות יושבות ביחד, גם ועדת הכלכלה וגם הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט.
כפי שאמרתי, נדון בכללי הרשות השנייה במשולב. תסבירו, תיידעו, נאשר או לא נאשר, או נאשר באופן זמני, ונתפזר.
אני ראש תחום רדיו ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
בהתאם לסעיפים 24 ו-85א(א) אנחנו מבקשים את אישור ועדת הכלכלה לכללים של שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי הרדיו. כללים אלה מאפשרים לתאגיד או לכל גוף אחר שפועל מטעם בעלי הזיכיונות של תחנות הרדיו האזורי לשווק עבור תחנות הרדיו זמן פרסום במשותף. זה מאפשר גם למפרסמים או למשרדי פרסום מטעמם לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם עם גוף אחד מטעם כמה תחנות רדיו, וזאת להבדיל מן הצורך לקיים משא ומתן נפרד עם כל תחנה ותחנה. לשון אחר, במקום שהמפרסם הארצי יעבוד מול 14 תחנות ינהל משא ומתן עם גוף אחד.
כיום חברת שפ"א (שירותי פרסום אזוריים) פועלת מול 13 תחנות מתוך 14 תחנות רדיו אזורי. שפ"א היא גוף משותף ופועלת מכוח סעיף 85 לחוק. הכללים מגדירים את מתכונת פעילותה ומאפשרים לה שיווק משותף של זמן הפרסום. היא למעשה משמשת גורם מתווך בין המפרסם ובין 13 תחנות הרדיו האזוריות. תחנת "קול הים האדום" פועלת באמצעות גוף שנקרא "מדיאנה תקשורת בע"מ", שאף הוא עוסק בשיווק משותף.
מילה אחת על מהותו של הגוף המשותף. הוא מאפשר קודם כול תחרות בתחום הפרסום הארצי. כך למעשה התחנות נהנות גם מפרסומות ארציות וגם מפרסומות אזוריות, שהרי לא יצליחו לשרוד עם פרסומות אזוריות בלבד. מתאפשרת תחרות מול קול ישראל וגלי צה"ל וכמובן מול תחנות הרדיו הפירטיות.
לתחנות הרדיו האזוריות יש מגבלה לפנות למפרסם הארצי ולחתום אתו על הסכם לתשדירי רדיו, גם בגלל גודלן המזערי יחסית של התחנות מול אמצעי המדיה האחרים – העיתונות, הטלוויזיה, שפ"מ – וגם כי היו נדרשות להשקיע במערך שיווקי גדול במקום שישקיעו בתוכן ובכוח אדם. הדברים שלי מתחזקים בוודאי גם כאשר מדובר בתחנות רדיו פריפריאליות.
איך שפ"א מחלקת את ההכנסות מן הפרסום בין התחנות? איך מחלקים את הפרסום של "קוקה קולה" בין 13 התחנות?
יש תמהיל פרסום שהמפרסם מעוניין בו. למשל "קוקה קולה" מגיעה לשפ"א ואומרת: אני מעוניינת בתמהיל פרסום מסוים ברמה הארצית, שימו דגש על אזור המרכז, פחות על אזור הצפון ותמהיל מסוים באזור הדרום. שפ"א מחלקת בהתאם, כאשר חשוב לציין שלכל תחנה עדיין נשמר התעריף שלה, כלומר יש תעריף אחר כאשר שפ"א עובדת מל תחנה במרכז ומול תחנה פריפריאלית בצפון.
זה החלטה של המפרסם עצמו. בדרך כלל המפרסם הארצי רוצה איזו מאסה קריטית של פרישה וחשיפה ארצית ולכן הוא קובע את האזורים.
בטרם הכללים הללו יאושרו, חשוב לציין בפני הוועדה, גם כי אנו למודי ניסיון, ערכנו בדיקה כלכלית והצגנו בפניכם בדיקה של רואה החשבון מר חיים זמל, שבדק את השפעת הכללים על אופן ההתנהלות של השוק וההשפעה שלהם על עוגת הפרסום.
חשוב לציין גם שהרשות השנייה, תחום רדיו ערך שימוע לכל 14 התחנות כדי לשמוע את עמדתן. הנתונים שהומצאו, ככל שלא היו סודיים, באו לידי ביטוי בחוות הדעת הזאת.
אם יושב-ראש הוועדה והחברים ירצו שנציג את חוות הדעת הכלכלית, נמצאת אתנו כאן סמנכ"ל כספים של הרשות השנייה, גברת יעל בובליק.
לסיום אגיד, מאחר והוראת השעה, תוקפם של הכללים מסתיים ב-16 ביולי 2008 אנחנו מבקשים עכשיו שזה יהיה הסדר קבוע. אנו מבקשים לבטל את הוראת השעה מבלי שיידרש חידושם של הכללים מפעם לפעם.
אסביר, אך ברשותכם אלך עוד צעד אחד אחורה להסביר איך הגענו עד הלום. למעשה ב-2004 נקבעו הכללים.
זמנה של ועדת הכלכלה יקר להם. הם לא רוצים לבוא לכאן פעמים נוספות רק כי אין עדיין רדיו דיגיטלי וכולי וכולי ואז היושב-ראש הבא של הוועדה יצטרך שוב, למרות שרוצה נורא לסיים כל מיני הצעות חוק, לקבוע דיון בכל מיני תקנות כאלה שלא מעניינות אותו.
אבל תאר לעצמך שהרדיו הדיגיטלי באופן מפתיע יקרום עור וגידים ואז התחנות האזוריות ייהפכו לתחנות ארציות.
אני סומך על משרד התקשורת שביחד עם העלאת הרדיו הדיגיטלי יביא תקנות לביטול ההסדר הזה.
התשובה פשוטה הרבה יותר. למעשה הרדיו הדיגיטלי פועל על-ידי בעלי רישיון לשידורי רדיו דיגיטלי, לא על-ידי בעלי זיכיון.
שכחתי שנכנסו כל-כך הרבה שחקנים חדשים. בניגוד לעמדה שלי בהצעת החוק, אכן אשר צפיתם קרה והרבה מועמדים חדשים נבחרו ויש היום שינוי מוחלט ברדיו האזורי ...
אולי אין מועמדים חדשים, אבל יש תכנים חדשים ודגשים חדשים בעקבות המכרזים. מכרז, כפי שאדוני ציין לא אחת, זה ערך - - -
לפני שיצא מכרז היית יכול בהסכמתם להכתיב להם אילו כללים לקבוע. לא חשוב, לא ניכנס לוויכוח ההיסטורי.
לעניין בעלי הרישיון הדיגיטלי, אם הם ייכנסו לשידור מדובר על תחנות ארציות, להבדיל מן התחנות האזוריות, ומכאן שכל ההסדר הזה לא חל לגביהן. כך על-פי הוראת החוק והוראת הכללים. הוראת הכללים חלה לגבי בעלי זיכיון ולא לגבי בעלי רישיון. הרציונל שביסוד הכללים האלה – לאפשר לתחנות אזוריות לעבוד באופן ארצי כגוף אחד – לא קיים בתחנה ארצית שבמילא פועלת על פני כל שטח מדינת ישראל.
בשעתו, כאשר הכללים הגיעו לכאן לראשונה בשנת 2004 היתה התנגדות מצד רשות השידור דווקא, שלא ידעה כיצד זה ישפיע עליה.
אין ספק שהכוונה של החוק הזה כאשר נחקק היתה בין היתר ליצור תחרות לקול ישראל. רצו לשבור את המונופולין שהיה לקול ישראל על שוק הפרסום. מטבע הדברים נכון שההסדר הזה נטל נתח מסוים מקול ישראל, אבל חשוב לומר כרגע אחרי 4 שנות ניסיון שקול ישראל למזלנו, לטובת כולנו – והשידור הציבורי יקר לכולם – לא נפל, הוא חי וקיים, ולצדו קיימות גם התחנות האזוריות.
מה טוב. אז נסללה הדרך לפחות מצד הגוף שהיה המתנגד הראשי לקביעה של הכללים האלה כהוראה קבועה.
אחר-כך יהיה דיון על כך שהם מבקשים את רשימת כל המנויים של כל הגופים האחרים כדי שיוכלו לגבות יותר כספים כי הם זקוקים להם כחמצן.
חשוב להדגיש, כיום ההסדר ממומש על-ידי חברה שנקרא "שירותי פרסום אזוריים" (שפ"א). לחברה הזאת אין בלעדיות כמובן, כלומר הכללים שמונחים בפני הוועדה לא מיוחסים להענקת זיכיון או רישיון לגוף מסוים, אלא הכללים קובעים מתווה. כל חברה שתחנות הרדיו האזוריות ירצו לעבוד איתה תוכל להיכנס אל תוך המתווה הזה.
אמנם בישיבה הקודמת ההתנגדות להארכה היתה מטעם רשות השידור, אולם אני מבקשת מן הוועדה לקבוע בכל זאת הוראת שעה ולא הסדר של קבע. נכון שחזקה על הרשות השנייה, שממלאת את חובותיה תמיד על-פי חוק, שתשוב ותבחן את הדברים לאחר השינויים המפליגים שיתרחשו בשוק נוכח הכניסה של הרדיו הדיגיטלי, שזה מהפיכה של ממש.
היא מתדפקת ואו-טו-טו מגיעה, אני מאוד במתח. יחד עם זה, למען הזהירות, מכיוון שיהיה ראוי לשוב ולבחון את השוק בעוד שנתיים הייתי מבקשת שבכל זאת הוועדה תשקול הוראה זמנית כדי שנוכל לראות אילו שינויים חלו בשוק. בכל זאת מדובר בפגיעה בתחרות.
לכן, רק למען הזהירות אני מבקשת שהכללים ייקבעו כהוראת שעה, על מנת שגם הרשות השנייה וגם הכנסת יוכלו לשוב ולבחון נוכח שינויים בשוק האם ראוי להותיר את הכללים הללו על כנם, או לתקן אותם, או לבטל אותם.
אני מייצג תחנה פריפריאלית של בית-שאן, עפולה, צפת וטבריה – זה אזור הפעילות שלה. בלי האפשרות למכור פרסומות דרך שפ"א ניאלץ לסגור את העסק. שפ"א מייצרת כ-45%-50% מן ההכנסות שלנו. בלי ההכנסות האלה – והיום זה נעשה דרמטי יותר בשל מיתון שאנו חשים כבר בבית-שאן ובעפולה – לא נוכל לפעול. אנחנו מעסיקים היום 65 אנשים, ולבד מן הכסף ומן האנשים שאנו מעסיקים אני מאמין שאנו גם ערך, איפשהו קרוב לחלום של המחוקק.
רשות השידור היא שחקן שעצם ההתנגדות שלו הופכת קוזק נגזל לרבי עקיבא. הם שחקן חזק מאוד בשוק ומנהלים אתנו תחרות. שפ"א לא יכולה לרדת מתחת למחיר מסוים כי מתחת למחיר כזה אני לא יכול לממן את עובדיי, ואילו רשות השידור יכולה תמיד לרדת לכל מחיר שתרצה כי היא נהנית מתשלום האגרה.
יש לדעת כי גם גלי צה"ל, על אף ששם מותר למכור רק חסויות, הם שחקן מלא בשוק הפרסום ואנו נתקלים בתחרות איתם. לאחרונה למשל ביקשתי למכור פרסומת של מכללת עמק הירדן שנמצאת באזור שלנו, והם אמרו לי: לא, אנחנו מעבירים את התקציב לגלי צה"ל כי שם זה זול יותר. תבינו, הצבא הוא שחקן שמצליח למכור במחיר זול יותר.
שני הגופים הללו, גם גלי צה"ל וגם רשות השידור, אני מבקש שהוועדה תאמר להם: הרפו ועזבו את כבשת הרש של התחנות המקומיות.
אם הם לא מתנגדים זה בוודאי טוב.
ועוד הערה לגבי הרדיו הדיגיטלי. גם בעולם עד לרגע זה אף אחד לא מבין מה זה. לאף אחד בעולם אין מושג מה זה רדיו דיגיטלי, כולל לנו.
אני נמצא כאן מטעם שפ"א. נאמר כי הבקשה שזה יהיה זמני ולא קבוע נובעת מכך שהנסיבות עשויות להשתנות ואולי ישקלו לא להתיר שיווק משותף כזה בעתיד, אבל אני סבור שזה לא נושא הדיון כי החוק – ואת זה המחוקק הראשי קבע – מתיר שיווק כזה. כלומר השאלה איננה האם לשווק שיווק משותף כזה, כן או לא. סעיף 85א קובע במפורש שזה מותר. זה לא נושא הדיון כאן. יש כללים, ובאשר לתוכן שלהם – הם נכונים ב-4 השנים האחרונות.
כל ההבדל אליבא דעורכת-הדין נויפלד, האם כאשר יהיה רדיו דיגיטלי הממשלה תבוא כדי לשכנע אותנו לבטל את ההיתר שניתן לשפ"א או האם משרד התקשורת או הרשות השנייה, אם תרצה, תצטרך לשכנע מדוע צריך להאריך את זה.
מה שאדוני אמר בהתחלה הוא התשובה הכי נכונה. אי אפשר היום לקבוע כללים, תקנות וחוקים באופן זמני כי אולי בעתיד יתעורר משהו אחר.
אפשר. אל תפגע בעמדה העקבית שלי בנושאים האלה בוועדה. אפשר לעשות דברים כאלה, השאלה באילו נושאים. נושאים שחשובים מאוד ליושב-ראש הוועדה, למשל, זה שיקול אחד.
השאלה אם יש שיקולים ענייניים ורלוונטיים שמצדיקים לא לקבוע היום את הכללים כקבועים. העובדה שבעתיד הנסיבות עשויות להשתנות תצדיק בעתיד לשנות את הדברים.
ובאופן קבוע. יש חשיבות לכך שזה יהיה קבוע כי זה מחזק את התכלית של החוק ואת האינטרס הציבורי, שתהיה תחרות כזאת ושתהיה ודאות גם לתחנות האזוריות, שיוכלו לעבוד מעבר לשנתיים, וגם לשפ"א.
קביעת חקיקה כהוראת שעה, לתת לה תוקף זמני, נעשית בדיוק בנסיבות שבהן הכנסת רוצה להפעיל פיקוח פרלמנטרי יעיל כדי לוודא אם הנסיבות השתנו או לא השתנו, ואם השתנו שהשינוי באותן נסיבות לא יגרום לשינוי בחקיקה הרלוונטית. לכן זה בדיוק סיבה טובה, הנסיבות שאולי עשויות להשתנות בעתיד, לקביעת חקיקה כזאת בתוקף זמני. אני לא מדברת דווקא על שנתיים, אני לא מדברת בכלל על מועד. אם הוועדה תשקול ותחשוב שצריך להאריך את תוקף הכללים האלה באופן זמני תחליט גם על משך התקופה.
מכל מקום, ברור שאם התיקון בחוק הרשות השנייה יקרום עור וגידים והתחנות הדיגיטליות יתחילו להיות שחקן בשוק הפרסום יכול בהחלט להיות שכל עולם הפרסומת בשוק הרדיו יושפע כתוצאה מאותו מהלך. לכן אין לשלול את האפשרות שיהיה בכך גם כדי להשפיע על נושא השיווק המשותף.
אתה אומר שזה לא בהתאם להסמכה של החוק. החוק עצמו קובע שהשיווק המשותף יהיה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – והחוק קובע גם את מטרת הכללים – שיבטיחו את קיום התחרות. ככל שכללים שמאפשרים שיווק משותף עלולים לפגוע בתחרות, ובעניין הזה גם בין התחנות האזוריות ובין הפרסומות שיש להן מטרה ארצית, המסקנה העולה מכך, שללא ספק יש לוועדה סמכות לאפשר את הארכת תוקף הכללים לתקופה מוגבלת. הוועדה צריכה להחליט במה היא מעוניינת.
אני מסכים לכל מילה שלך, פרט לדבר אחד. העובדה שבעתיד עשויים לשנות את החוק ואת ההסדרים הנהוגים נכונה, אולם היום החוק נותן את ההיתר הזה באופן קבוע, לא זמני. עכשיו השאלה מה תוכן הכללים. התוכן שלהם יכול להשתנות מעת לעת, נכון, אבל השאלה איננה האם להתיר או לא להתיר. ההיתר קבוע, כך נקבע בחוק, ולא בהוראת שעה.
אני מבקשת להוסיף ולומר, התחרות איננה רק עם קול ישראל ועם גלי צה"ל. התחרות שמדובר בה כאן היא גם בין התחנות עצמן, זו עם זו. הכוונה שבתחנות הרדיו האזורי יוכלו לשווק עצמם לא רק מפרסמים כמו "קוקה קולה" ומפרסמים ארציים, אלא גם מפרסמים מקומיים. כאשר קובעים שיווק במשותף, מי שנהנה מזה הוא קודם כול החברות הגדולות. תקנו אותי אם אני טועה.
מי שמעוניין בפריסה ארצית הן בדרך כלל החברות הגדולות והחזקות ולא עסקים שמפוזרים באזורים השונים.
צריך לזכור שהפרסום בתחנות האזוריות הוא תמהיל של פרסום מקומי לצד פרסום ארצי. אם תפילי את אחד ממרכיבי התמהיל, הפלת את התחנה. כך בדיוק אמר מר חיים הכט.
ברור ששפ"א צריכה להמשיך לפעול ואין על כך מחלוקת. השאלה אם המתכונת הזאת היא המתכונת שראוי לקבוע כעת שתהיה לנצח נצחים. קשה יותר לתקן את הכללים מאשר לא להאריך אותם.
אם הרשות השנייה תבוא בעוד שנה, שנתיים או שלוש – הממשלה יכולה להציע לשנות, לקחת חלק מהסמכויות של הרשות השנייה.
לא רק שאני מציע את זה, ייתכן אפילו שאהיה מוכן להיות שותף אתכם בעניין הזה. אם אתם סבורים שהם ממלאים תפקידם נאמנה - - -
אז תקבלו עכשיו את עמדתם. ואם לא, אם אתם חוששים שהתחנות האזוריות במקום לשרת את המטרות שלשמן הוקמו יקרה ההיפך ורק פרסום ארצי יהיה בהן אז תעלו הצעה ותדונו בה בכובד-ראש, כפי שאתם עושים תמיד בממשלה, לצמצם את הסמכויות של הרשות השנייה, או לנסות להביא תקנות שמבטלות את שיקול דעתם בעניין הזה ומבטלות את הפעילות דרך שפ"א. אבל מה אתם רוצים? אתם רוצים שמי שיצטרך להציג נתונים כל הזמן כדי להצדיק את המשך הפעילות זה רק הצד שלהם. אתם חוששים. בסדר. עד כה פעמיים חששתם והם הביאו נתונים. בפעם הבאה אם תרצו לשנות את זה תביאו אתם את הנתונים על מה שקורה שם.
אני מניח שעו"ד נגה רובינשטיין תשתף אתך פעולה ותעביר לך את הנתונים. יש חוק חופש המידע. אעזור לכם להשיג את הנתונים.
התכוונתי להגיד אינטליגנטי ושובה-לב, אבל בכל זאת הידע והנתונים נמצאים בידי הרשות השנייה ולכן נוח יותר להטיל את הנטל על מי שיש בידו המידע, ולא על הגורמים החיצוניים.
נוכח החשיבות של ההסדר, ואני כרגע לא מטילה בכך ספק, בכל זאת צריך לזכור שההסדר הזה פוגע בתחרות. לכן אפשר לשקול גם דרך אחרת.
עליך להבין שההסדר הזה לא מפריע לאף שחקן בשוק לנהוג כאוות נפשו. כתחנה אזורית אני יכול להחליט שאינני רוצה להיות שותף כאן.
כדאי להזכיר, לא הרחבתי בפתיח לגופם של הכללים. הרי יש כאן כללים שאנו מבקשים רק להאריך אותם. בכללים יש הסדר מפורט מאוד – ואם הוועדה תבקש אסביר אותם – שמבטיח את שמירת התחרות, בין היתר כדי למנוע ניגוד עניינים.
השאלה העיקרית שעוררה עו"ד נויפלד, ואיתה אני אכן מסכים, האם עצם השימוש בשפ"א לא יהפוך לאט-לאט את התחנות האזוריות לתחנות שמשרתות בעיקר פרסום ארצי. השאלה האם אתם עוקבים אחר העניין הזה.
כפי שאדוני ציין, אנחנו כבר אחרי שתי הארכות. לפני ההארכה הנוכחית עשינו בדיקה כלכלית, למדנו לקח מן הישיבה הקודמת של הוועדה.
אולי תסדירו בכללים את אחוז הפרסום המקומי המינימלי שצריך להיות בתחנה. הרי כולם יודעים שאתם לא אוכפים באמת את אזורי הזיכיון.
צריך לזכור שלצד הזיכיון שהרשות מעניקה יש רישיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי שמעניק משרד התקשורת. משרד התקשורת הוא שקובע את מיקום המשדר, את הספק המשדר ואת התדר של המשדר.
משרד התקשורת לא נמצא כאן כרגע, אבל אם אדוני ירצה אפשר להפנות אליו את הקושיה הזאת.
לגופם של דברים, אנו סבורים שצריך לתת לתחרות לעשות את המהלך העיקרי כאן. יש כאן תמהיל נכון. לא בכל תחנה זה אותו תמהיל.
אם אני מכריח תחנת רדיו מקומית ששיעור מסוים מן הפרסום בה יהיה פרסום של מוצרים או עסקים מקומיים אז אין לה ברירה, היא תוכל למכור לכל היותר 70% למשל מן הפרסום בה למפרסמים ארציים.
תוריד מחירים עד שתמצא. לשם כך הקימו את הרדיו האזורי, בין היתר. הרי הרדיו האזורי נועד לתת מענה גם לבעיות מקומיות.
דווקא כאשר נותנים להם אפשרות לעשות פרסום ארצי זה מגביר את התחרות, אחרת אין תחרות לקול ישראל.
יותר מזה, אם לא יהיו להם ההכנסות הארציות הם לא יוכלו להתקיים ואז במילא לא תהיה כאן תחרות.
אף אחד לא מתנגד לפרסומות הארציות ולפעילות של שפ"א, אבל ללא הביקורת התקופתית לא יוודאו שאכן הדברים מתקיימים כפי שנקבעו.
אני במיעוט, אני רק אחד משלושה כאן. אם האחרים רוצים לקבוע הוראת שעה ל-X שנים, בבקשה. אני בעד לאשר את זה לצמיתות. אם הרשות השנייה תרצה ומשרד התקשורת יחשוב שהרשות השנייה לא ממלאת את תפקידה בעניין הזה, בבקשה שיביאו הצעה לתיקון.
אני לא נציגת משרד התקשורת, ואני סבורה ובטוחה שהרשות השנייה ממלאת את תפקידה באופן מעולה. זה לא קשור.
כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008
"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 24, 82, 85א(א) ו-88 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובידיעת הוועדה כמשמעותה בסעיף 1 לחוק, קובעת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו כללים אלה:
סעיף 1 – תיקון השם
בשם כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (להלן – הכללים העיקריים), במקום "(הוראת שעה)" יבוא "(תיקון מס' 2)".
סעיף 2 – ביטול סעיף 2 בכללים העיקריים
סעיף 2 לכללים העיקריים – יימחק.
סעיף 3 – תחילה
תחילתם של כללים אלה ביום י"ד בתמוז התשס"ח (17 ביולי 2008)."
על הצעת הכללים חתומה גברת נורית דאבוש, יושבת-ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008, הובאו לידיעת הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת החינוך, התרבות והספורט.
מישהו רוצה להציע נוסח חלופי שלא מאשר את זה לצמיתות אלא לפרק זמן קצוב? לא.
אם כך, אני מעמיד להצבעה את כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (הוראת שעה), התשס"ד-2004 (תיקון), התשס"ח-2008 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
הכללים נתקבלו.