PAGE
8
ועדת החינוך, התרבות והספורט

19.12.2007


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 326

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007), שעה 09:30

תשלומי הורים

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

שלומית עמיחי – מנכ"לית משרד החינוך

ד"ר חגית מאיר – מפקחת מתאמת במינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עו"ד דורית מורג – יועצת משפטית, משרד החינוך

שולה מור – מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

רוני נעמן – ראש מינהלת טיולים במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

ציפורה ויינברג – יועצת המנכ"ל, משרד החינוך

ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה לשלום הילד

ריקי ארמן – רפרנטית חינוך, משרד האוצר

ד"ר שלמה זוסמן – משרד הבריאות

ישראל נדיבי – סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

יהודית אייזנר – הסתדרות המורים

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

נועם עזרא – ארגון ההורים הארצי

יהודה סקר – ארגון ההורים הארצי

אבי גור – ארגון ההורים הארצי

יהודית גידלי

מירב ישראלי

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

תשלומי הורים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

מאחר ומטפלים כרגע בתקציב אז אנחנו קצת חסרים הבוקר, להגיד בלשון המעטה, אני מניח שכולם יהיו אחר הצהריים בישיבות שיש לנו על חוק ההסדרים. אני בכל זאת ביקשתי לשים על השולחן את הנושא של תשלומי הורים. ואני רוצה קודם כל לברך את שלומית עמיחי, אמנם היא כבר השתתפה בישיבה אבל בצורה מאוד פאסיבית, מאחר וגם שר האוצר היה וגם שרת החינוך, אז זה היה יותר בתור משקיפה.

פה זו פעם ראשונה שיש לנו את הכבוד והעונג והתפקיד לארח אותה בצורה פרטנית בוועדה שלנו, שאני מקווה שהיא לא תהיה, יש עניין גר ותושב, אני מקווה שהיא לא תהיה גר בוועדה אלא באופן קבוע תהיה שותפה בעבודת הוועדה, שזה אותה חזית. אמנם מזוויות שונות אבל אותה חזית של שיפור מערכת החינוך, וכמה שנעבוד יותר ביחד לדעתי אנחנו נגיע ליותר הישגים.

שלומית מכירה היטב גם את עבודת הכנסת ואת עבודת המשרד ואני שמח שיש לה כל כך הרבה ידע וניסיון וכישורים, היא נכנסה בתקופה מאוד מאוד קשה, ואני מקווה לשיתוף פעולה מלא, כבר נפגשנו בכמה וכמה נושאים, ומעכשיו, שזה כבר פוסט-שביתה, אפשר להתחיל לעבוד.

אתה יודע שגם פוסט-טראומה צריך טיפול.

צריך טיפול, אבל עד עכשיו לא היה טיפול בכלל, היינו באמצע הטראומה. אז עכשיו אפשר להתחיל לטפל.


אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא של תשלומי הורים. זה נושא מאוד רחב, שאפשר שוב מהיבטים שונים לדחוף את זה. קודם כל להגיד דבר החלטי מטעם כל חברי הוועדה, אנחנו קיבלנו הבטחה כשאישרנו את תשלומי ההורים, ואישרנו מאוד בקלילות, לפחות לעומת מה שהיה בכנסות קודמות, שזה היה עיקר המאבק, גם בין הממשלה לבין ועדת החינוך, לא רוצה לראות את זה כזירת מאבק, יש לנו יותר מידי נושאים להילחם עליהם, אבל קיבלנו את הגישה הבסיסית של שרת החינוך שהיא גישה בסיסית שלא צריך להיות תשלומי הורים.

יחד עם זה שאי אפשר היום לבוא ולהגיד שאנחנו ניקח את הסכום הזה, לא יודע מה בדיוק הסכום, הסכום הרשמי של תשלומי הורים זה אולי משהו בסביבות מיליארד וחצי שקל עד שניים, וזה החוקי. ואז מעבר לזה יש עוד כמה מיליארדים לא חוקיים, אף אחד לא יודע בדיוק כמה.

עד עכשיו זה לא הפריע למשרד שיש את השמונים וחמישה, לפי נתוני המשרד, שמונים וחמישה אחוזים מבתי הספר שלוקחים תשלומים לא חוקיים, שעושה את כל החוק וכל הגישה לחוק חוכא ואיטלולא. חשבתי על זה לפני שבועיים שאמרו, ובצדק, שלא יכול להיות שהמורים לא יעשו כחוק, מערכת שהיא כולה בנוייה על זה שלא עושים כחוק אני קצת מתפלא על כך שאומרים שלמה פתאום המורים לא יעשו כחוק, כי אם המשרד ובתי הספר כולם הולכים בכיוון הזה. אבל נשים את זה בסוגריים וכמובן שאני חושב שהמורים צריכים לנהוג כחוק, אבל אני חושב גם שהמשרד צריך לנהוג כחוק.

קיבלנו אבטחה כבר משרת החינוך ומהמנכ"ל בתחילת הדרך שלא יאפשרו יותר תשלומים בלתי חוקיים. ושתהיה יד קשה מצד המשרד כלפי התופעה הזאת. זאת הבטחה שמלפני שנה וחצי, מאז חוץ מלחזור על אותה הבטחה לא קרה שום דבר. אף מנהל לא נענש, לפחות לפי מה שאני יודע, אף בית ספר לא קיבל סנקציות, שום דבר. זה נושא אחד, וזה נושא במיוחד כאוב בציבור הדתי.

לכן השרה אמרה שבגלל שהיא יודעת שזה בעיקר כאוב שם היא אמרה את זה כאיום, אבל גם חברי הכנסת שהיו נוכחים שבדרך כלל לוקחים על עצמם לייצג דווקא סקטור הזה אמרו בבקשה, אדרבא, צריך לסדר את הדברים, צריך לעשות את הדברים בצורה שקופה, בצורה גלוייה. אם יש תשלומים אף אחד פה לא מעוניין שיפסיקו את כל התיגבור ללימודי תורה בסקטור הדתי, אבל אז צריך לעשות את זה במסגרת מה שמותר בתל"ה, לא מה שאסור, וצריך בצורה שקופה להגיד להורים על מה הם משלמים. וזה נושא אחד. ואני לא חושב שזה כל כך קשה, כל כך בשמיים לסדר את התחום הזה. ההפקרות לא יכולה להמשיך.

בעצם ההפקרות הזאת גורמת שוב כרסום של החינוך הציבורי. קיבלנו עכשיו את התוצאות וגם ניתחנו אותם פה, והכל מצביע על גידול הפערים, על ילדים שיש להם חינוך ושאין להם חינוך. אז עם השיעורים הפרטיים לא נוכל לעשות הרבה. ברור שכשמערכת מקצצת שעות וחסרות שעות אז מי שיכול לתת לילדים חינוך, או בשיעורים פרטיים או בדרך אחרת, בחוגים וכו', ייתן. אז זה נושא כללי שצריכים לחזק את החינוך בישראל כדי להציל את החינוך הציבורי.

יותר ויותר הורים באים לפה ואומרים לנו, זה לא רק עיריית חברה שלמעלה מחמישים אחוז מהילדים הם כבר לומדים בחינוך פרטי, אלא עוד ועוד עיריות. היום הפיתוי להיות בתוך החינוך הרשמי הוא לא כל כך גדול. אז למה לא לעשות פרטי. ובפועל מה שקורה שיותר ויותר בתי ספר נמצאים באיזה שהוא מקום באמצע. הם אמנם חלק מהחינוך הרשמי, ולוקחים את מה שהמערכת נותנת, ואחר כך הם נותנים מעבר לזה בתשלומי הורים בלתי חוקיים. אי אפשר להמשיך את זה כך.

הנושא השני זאת הבטחת השרה, שניסיון של פתרון בין זה שאי אפשר היום, המערכת היום בפועל לא תיקח על עצמה לשלם בשביל תשלומי הורים, אני שוב אומר, עד שני מיליארד שקל אין סיכוי היום שהאוצר ייתן עוד שני מיליארד שקל, מה שהיה ראוי אגב, מההתחלה היתה טעות. עכשיו זה אנחנו מבינים, ואנחנו גם מבינים שאי אפשר להמשיך את התשלומים הבלתי סבירים והבלתי שיוויוניים וכל הפארסה מסביב.

השרה הציעה מתווה, שלא היה על זה חגיגה גדולה בוועדה, היו דעות חלוקות על זה, אבל אני חושב שכולם הסכימו שהמתווה הזה הוא יותר טוב ממה שיש עכשיו. ואני אמרתי אז בצורה חד משמעית, שלא יבואו אלינו בחודש אפריל ובחודש מאי ויגידו לנו אמנם היה מתווה אבל לא הספקנו לנהל משא ומתן וזה עוד לא התקבל, ולכן בינתיים תאריכו לנו עוד שנה. זה לא יקרה. זה פשוט לא יקרה.

אני מבקש מכולם, גם נציגי השלטון המקומי ומשרד החינוך וכו', חבל להביא את זה אלינו בכלל. זה פשוט לא יקרה. כי יש הבטחה מוחלטת, בשנה שעברה השרה אמרה שהיא חדשה, ולכן היא הביאה לנו כמעט אותו דבר, מה שלפני כן לימור לבנת הביאה. אבל באמת היא היתה חדשה. השנה היא אמרה שהיא לא הספיקה, היא מבקשת אותו דבר, אבל יש את המתווה החדש ושנה הבאה זה לא יהיה יותר.

אמרנו אז שאנחנו בחודש נובמבר נקיים דיון רחב על זה ונראה איפה הדברים עומדים, נעשה מעקב שבאמת יהיה ביצוע כפי הבטחת המשרד. לא עשינו את זה בחודש נובמבר כי היתה שביתה. עכשיו אנחנו כבר לקראת סוף חודש דצמבר, הזמן עובר, השעון הולך מהר ואנחנו מאוד רוצים לסייע גם בפתרון הזה, אם מישהו לא יכול להמציא פתרון יותר טוב. ואנחנו יודעים שהיו הוועדות וכל הוועדות שהיו, כל ההיסטוריה מוכרת, לא צריך להגיד את זה לחברי הוועדה.

אלו לדעתי הנושאים המרכזיים, כמובן הכל כרוך בכל, קיצוץ השעות והכנסת כל הגופים הפרטיים והעמותות, והעמותות יש חלק מהעמותות שהן טובות אבל יש חלק שהם מאוד מזיקות. החוסר יכולת של המשרד של פיקוח על הדברים, אפילו חוסר ידע של המשרד על מה שבפועל קורה. אלו הדברים שאנחנו לא יכולים להמשיך לדרדר אותם שבסופו של דבר הם יגיעו לביטול החינוך הציבורי במדינת ישראל.

אלו הדברים שרצינו להעלות איתך ועם אנשי המשרד שלך. אני יודע שאת עדיין בתקופת, לא יודע אם לקרוא לזה מילואים או הרצה. חבר הכנסת גבאי, אנחנו שמחים שנכנסת לחדר. אמנם הוא לא חבר קבוע בוועדה אבל מאחר ונושא של חינוך מאוד קרוב לליבו אז הוא גם ממלא מקום וגם משתתף פה באופן קבוע.

אני מבין שלא כל הפרטים את יכולת גם עד לרגע זה להיכנס להם, אנחנו כמובן, על אף שיש כמה מהאנשים של משרד החינוך שחושבים שאנחנו מאוד רעים וקשוחים, זה רק אם אנחנו רואים בטלנות מוחלטת ואז אנחנו באמת יכולים להגיב קצת בחומרה לפעמים. אבל זו לא הדרך שלנו.

אני גם רוצה להזכיר שהיום עשרה בטבת, שחוץ מזה שזה אחד מהצומות שמביאות אותנו לחשוב על מר החורבן זה גם יום הקדיש הכללי. אבל אני תמיד גם חושב על זה שאפילו בימים הכי הכי קשים לעם ישראל, גם בתקופת השואה, שכמובן אין שום דבר שיכול להשתוות לו, עדיין היה חינוך. ולא רק יאנוש קורצ'ק, שהלך עם תלמידיו למוות על אף שהיה יכול להציל את עצמו.

אבל החברה הבינה, הציבור הבין, הגטו הבין, זה פשוט סיפורים, אני למדתי אותם בתקופות שונות, שאם אתה מרים ידיים כלפי החינוך אז אין משהו אחר. אין בשביל מה להתקיים. אין בשביל מה לחיות. וזה גם דברים שאני חושב שביום כזה שלא כל האנשים יודעים שזה עשרה בטבת, שמעתי בתכניות הרדיו הבוקר ולא שמעתי, חוץ מזה שהודיעו מוקדם בבוקר על איזה תאריך זה היום, שום התייחסות ליום שהוא משמעותי, לדעתי בשביל כל הציבור במדינת ישראל, לא רק בשביל הציבור שצם היום. אני רק רוצה לציין את זה לפרוטוקול. בבקשה.

קודם כל תודה רבה, ואני חושבת שאולי, אני כבר הולכת לסיכום, אולי הסיכום הנכון ביותר של הישיבה הזאת שבזכותה, לפחות לגביי, הנושא עולה בעדיפות ראשונה לסדר היום. כי כמו שאתה אומר אני כן חדשה. אני רוצה להגיד משהו, למדתי פעם באוניברסיטה שאמרו מישהו עם הרבה ניסיון, אז אמר המרצה, הוא אמר את זה לגבי מורים, אבל אני רוצה להשליך את זה לאחרים, שאם יבוא אליך ויגיד שיש לו עשר שנות ניסיון על תאמין לו, יש לו שנה אחת, והוא חזר עליה עוד תשע פעמים.

נושא תשלומי הורים הוא באמת בגלגוליו השונים, כולל אפילו ועדת לנגרמן עליו השלום, הכל מוכר וזכור לי. מה שלא הכרתי זה את המתווה החדש שהציעה השרה, ולזה נחשפתי באמת רק ביומיים האחרונים. ומה שנאמר לי שבמתווה הזה לא היתה התקדמות, בשל מצוקות העיתים שגזלו את כל זמן האנשים בטיפול בנושאים אחרים. היה כבר סיכום, כלומר התחילו לטפל, היה סיכום, הסכמה, עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, אז כרגע מנכ"ל הביטוח הלאומי עוזב, מנכ"ל הרווחה השתנה, ואמורים להתחיל את הסבב, אנחנו אמורים, אני לא מטילה את זה על אף אחד אחר, אנחנו אמורים להתחיל את הסבב מחדש, להגיע לשיחות ולנסות כן לקדם את המתווה הזה.

אני מודעת ללוח הזמנים שאתה מדבר עליו, גם אני לא הייתי רוצה להגיע לחודש אפריל מאי עם המצוקות של חייבים חייבים חייבים, ההורים מחכים, מנהלי בתי הספר לא יודעים איך לפעול. כלומר אני מודעת לזה שאנחנו צריכים לקחת בספירה לאחור. אני חושבת שאנחנו צריכים, אם אנחנו עכשיו במחצית חודש דצמבר צריכים לקחת עוד חודשיים ולתת את הטיפול האינטנסיבי, שנראה מה הוא יוליד. כי אני מעלה על דעתי, ראיתי את המתווה, רק אני עם עצמי, ואני מעלה על דעתי שיש לא מעט מכשולים בו. וכמובן לא הכל בידינו. וצריך לראות מה האלטרנטיבה, שאם לא מסתייע ולא עולה בידינו מה בכל זאת מוצע פה כאלטרנטיבה שהיא שקולה.

מה שכן דווחתי כי אף כי לא בזכותי אבל כבר בזמני רק עכשיו אושרה פנייה התקציבית שבה היתה התוספת של העשרים וחמישה מיליון שקל שהשרה התחייבה, למעלה משלושים אחוז מהתקציב הזה כבר הועבר לבתי הספר. היתרה תועבר תוך החודש הקרוב, הכסף משוריין, כלומר אין בעיה בשל אי ניצול התקציב.

אני רוצה לחזור לנושא המקורי שבו פתחנו, הישיבה היא הפכה להיות פחות רשמית אז אפשר להיות יותר נינוח. צודק הרב חבר הכנסת מלכיאור, אני כשעלה הדיון בשנה שעברה לגבי מה שקרוי מתווה השרה, אני הפתעתי את חבר הכנסת מלכיאור מפני שאמרתי שאני תומך במה שהשרה הציעה בכל לב. והותקפתי קשות על כך גם מנציגי ההורים, שאותם הרגעתי, אמרתי להם תרגעו, אין לכם מה לקפוץ, זה בין כה לא יקרה. אני מצטער שחזיתי את מה שקרה.

המתווה של השרה הוא לא אידיאלי, אבל הוא לאין ארוך יותר טוב מהמצב הקיים היום. ואני אומר לך גבירתי המנכ"לית, את זוכרת את זה אולי מהקדנציה הקודמת שלך, העניין הזה רק הלך והחריף. יש בשטח הפקרות מוחלטת. זה רע לתלמידים, זה רע להורים, זה רע למורים ולמנהלים שכל היום מנהלים מריבות על נושא כספים. זה לא תפקידם החינוכי לעשות את זה. והם נאלצים כל היום להתעסק עם העניין הזה. יש לי פה התכתבויות שאת חלקם אני מעסיק את נציגת משרדכם פה בחלק מההתכתבויות בלי סוף. אבל באמת ההפקרות היא הפכה להיות אפילו לא מוחבאת.

יש לי פה מכתבים של מנהלי בתי ספר שהם לא חוששים מאף אחד והם כותבים במפורש, מאחר ומשרד החינוך קבע שהתשלום לטיול יהיה כך וכך, ומאחר ואנחנו לא יכולים לעמוד בתקציב כה לטיול, לכן אנחנו מודיעים לכם ההורים, את החלק הראשון עבור הטיול אתם תשלמו כפי שקבע משרד החינוך, ואת החלק השני אנחנו נעביר ונקרא לו תשלומים מרצון. זה אגב היום המסלקה שדרכה מעבירים את כל מה שבוועדה פה לא אישרו. ואז המחיר של הטיול הוא לא המחיר שנקבע פה בוועדה. וזה כתוב. פעם היו מחביאים את זה, היום זה כתוב במפורש, מקרה אחרי מקרה.


אני אין לי טענות למנהלי בתי ספר, למרות שאני חושב שהעירו פה נכון, שגם מנהלי בתי ספר מחוייבים לכבד את החוק. אבל הם נאלצים לעשות את זה משתי סיבות. אלף בחלק מהמקרים הדוחפים האינטנסיביים ביותר זה קבוצה של הורים שאומרת זה לא מספיק, למה טיול יומיים, רוצים ארבעה ימים. לא רוצים לישון באכסניה, רוצים לישון במלון. אני אומר קבוצה מסויימת של הורים שגוררת איתה את כל המערכת.


מצד שני אומר המנהל, אני מתחרה פה בבתי ספר פרטיים וחצי פרטיים, שכל הזמן הורים אומרים לי תראה מה נותנים בבית הספר ההוא. אם אני רוצה להחזיק תלמידים פה בבית הספר אז אני מוכרח לתת להם לא את כל מה שנותנים במקום אחר אבל לפחות משהו דומה. משרד החינוך איננו מאפשר לי את זה תקציבית כי הוא לא יכול. ולכן נדחפים מנהלי בתי הספר, נמצאים בין הפטיש לסדן, נדחפים לעניין הזה.


יש פה עוד עניין שאני התרעתי עליו, הוא גם נעשה יותר גרוע, יש לי אפילו אישור לכך ממשרד החינוך, שיותר ויותר מערבים תלמידים בעניין הזה. באים לתלמידים, בכיתה, ואומרים להם חבר'ה, מי שלא יביא את הכסף עד מחר, לתלמידים, אז הוא לא יצא לטיול. אמרנו לפחות דבר אחד תעשו, מעטפה סגורה להורים, לא לחץ ישיר על התלמידים וזה לא עוזר, זה קורה שוב ושוב.

יש לי פה מקרה שמשרד החינוך באמת נזף במנהלת בית הספר, אבל לא קרה כלום. יותר מזה, כששם לקחו את התלמיד, ודרכו הפעילו לחץ אדיר על גביית תשלום שלא כחוק, זה מאושר לי על ידי עו"ד ריקי לוין, ושם בית הספר טען מאחר וזה לא תלמיד צעיר, הוא תלמיד כבר בן שש עשרה, אין שום רע בלערב אותו במה אנחנו חושבים על ההורים שלו שלא שילמו. יש לנו את זה כתוב. אז משרד החינוך אמר זה לא משנה אם הוא בן שש עשרה או בן שמונה, לא צריך לערב את התלמיד בעניין הזה. ושם היה עניין שלא נתנו לילד לצאת לפולין כי ההורים לא שילמו עבור דברים אחרים. דבר שאסור על פי ההנחיות של משרד החינוך.


אחד הדברים החדשים שאני מציע, המשרד אמר אומנם שהוא ידון בזה, קיבלתי מכתב, ואני חושב שגם הוועדה צריכה לקיים דיון בנפרד בעניין הזה. זאת אופנה חדשה. קוראים לה מגמות. כבר אין בית ספר רגיל, כל בית ספר מקים מגמות.

אני בעד פלורליזם ומתן אפשרות לתלמידים לבחור, אלא שהמגמות מצריכות גביית תשלום נפרד של אלפי שקלים. ילד רוצה להיות במגמת ספורט, הקריטריונים לא אם הוא מוכשר ספורטיבית או לא, הקריטריונים הם כמה הוא ישלם, וזה אלפי שקלים. כך במגמת אומנות ומגמת בלט ומגמת תקשורת ומגמת מחשבים. הכל הפך להיות מגמות. ואני אומר שוב, אין לי טענות, הלוואי שזה יעשיר את מערכת החינוך. אבל אי אפשר שכל מערכת המגמות ממומנת על ידי ההורים. זה אגב בכלל לא נכנס לכל התשלומים שכבר קיימים.


אני רוצה לחזק את ידייך גבירתי המנכ"לית לפני שאת הולכת. חשוב לדחוף את זה, השרה, הוא יסיר לפחות דבר אחד, את ההתחשבנות האין סופית שמתנהלת בתוך בית הספר, זה יהיה עם הביטוח הלאומי, זה לא יהיה קשור לתלמיד הספציפי, זה לא יהיה קשור למורה הספציפי, זה יוציא את זה מתוך בית הספר, זה יעשה את זה צודק יותר, פרוגרסיבי יותר.

במצב הנוכחי, תשלומי הורים הם גורם מספר אחד להגדלת פערים במערכת החינוך. מפני שיש בתי ספר שיש בהם כל, כולל אגב שהורים מממנים, וילונות, כסאות, מזגנים, במודיעין כל ההורים מוטל עליהם מס מזגנים. אז השרה ענתה בכנסת לשאילתא שזה לא חוקי. אז מה, החזירו למישהו את הכסף? לא. אבל הדבר הזה גורם לזה שיש לנו בתי ספר ממלכתיים שיש בהם כמעט הכל, מעבדות, ובתי ספר שאין בהם כלום, שמנהל בית הספר אפילו לא מעז לגבות מההורים כי הוא יודע שאין עם מי לדבר ואין למי לפנות.


לכן חשוב לעשות מעשה, ולא לבוא הנה בקיץ ולהגיד אוי, דחוף דחוף דחוף, בואו נאשר עוד שנה אחת. הנאום הזה אני אגב נושא אותו בחמש עשרה שנה האחרונות פחות או יותר.

יש סעיף מיוחד לגבייה נוספת של כסף. הסעיף הזה שבעצם המשרד מאפשר לממ"דים לגבות כסף אף אחד לא יודע על מה הוא מבוסס. הוא לא תשלומים מרצון, הוא משהו מאוד מיוחד. מי שהתעסקה עם זה זו גב' מירב ישראלי עורכת הדין והיא יודעת, אנחנו ניסינו לקבל תשובות על מה מבוסס סעיף הגבייה הזה. אנחנו לא מצאנו.


הדבר השני זה שקיפות, השקיפות של הכסף. זאת אומרת היה איזה שהוא כסף שהמשרד העביר עבור שעות תורניות. יש איזה כסף שפעם היה ועדת וינר, הם נותנים כסף לבית הספר עבור תוספת השעות התורניות, שעות לימוד תורה. עכשיו אני לא יודע כמה בית הספר שלי קיבל, ובית הספר אומר אתה מקבל עוד עשר שעות, תשלם עוד עשר שעות.

לא משנה שזה לא מפוקח ואני משלם סתם איזה סכום אחר שבית הספר קובע. אבל אני בעצם משלם בלי לדעת אם את שילמת עליו גם כן. לפני שנתיים היה פה ויכוח גדול של ששים מיליון שקל שהועבר לטובת העניין הזה. הכסף הועבר ואני לא קיבלתי אגורה אחת חזרה, כי באו אלינו תוסיף עוד אלפיים שקל לשנה בגלל שהמשרד קיצץ. עכשיו אני ידעתי שהמשרד העביר את הכסף חזרה. הכסף נעלם איפה שהוא.

אני מתנצלת, אני חייבת לעזוב.

היה לי חשוב שהמנכ"לית תשמע את הדברים, בצורה רשמית, לפרוטוקול, שלא יהיו הפתעות. אני לא יודע איזה דברים היא אמרה חוץ מאשר שהיא צריכה ללמוד את הנושא והנושא חשוב, אבל זה היה לי פשוט חשוב כרגע. את מבקשת להגיב על משהו שאמרתי?

בפתיחת הדיון אמרת שנחקק חוק בנושא תשלומי הורים, והמנהלים לא עומדים בזה וברובם עבריינים. עברו על החוק בעצם. ואם מחוקקים חוק אז ברור שהחוק צריך גם לתת את האפשרות שיעמדו בחוק, שאפשר יהיה לקיים אותו.

אין אפשרות לקיים אותו?

לא במצב של היום, מפני שהמשרד עליו לקחת את האחריות בנושא תשלומי הורים, אבל השאירו פה חלל גדול.

אני לא מבין מה שאת אומרת, למה אי אפשר לקיים את החוק?

צריכים לגבות תשלומי הורים, בית הספר צריך להמשיך להתנהל, כחוק, אבל ברור שנוצר חלל גדול כיוון שהם לא עומדים בזה. יש לחץ של הורים.

אני לא מבין מה שאת אומרת, את אומרת שאת רוצה להגיד פה בפני הוועדה לפרוטוקול שאי אפשר לקיים את חוק חינוך חינם במדינת ישראל?

כמו שזה, בלי גביית הורים? כלומר חייבים לבנות את המתווה, מה שאני באה לומר שחייבים לבנות את המתווה כמה שיותר מהר ולא להשאיר חלל גדול, זה הכל.

אני לא מבין, מה זה חלל גדול?

צריך לפתור את המנהלים מתשלומי הורים, זה מה שאני באה לומר.

אני מסכים איתך. אבל זה לא קשור, לפי ההצעה שיש על השולחן, של משרד החינוך, זה באמת יפתור את המנהלים מגביית התשלומים. אבל לא זו הנקודה. יכול להיות שלא הבנת מה הנקודה. הנקודה שמנהלים ובתי ספר גובים תשלומים לא חוקיים. הם גובים תשלומים שאסור להם לגבות. לא שהם גובים את התשלומים שהם חייבים לגבות. הבעיה שהם גובים תשלומים שאסור להם לגבות.

תפתרו אותם מהלחץ שמפעילים עליהם ההורים. ברגע שיהיה מתווה, וברגע שהמנהלים לא יגבו, אז לא יהיו פרצות בזה.

סליחה, לא ארחיב, אמרת את מה שרצית להגיד. אני רק אומר, לא מקבל את זה. כמו ששרים וחברי כנסת חייבים לעשות כמו שהחוק מחייב אותם גם מנהלי בתי ספר, כל אדם שלקח על עצמו תפקיד, אם הוא לא מסוגל לקיים את החוק שילך וימצא משהו אחר לעשות. אני אומר את זה ברצינות. כמו שציפו ממורים שאם הם מקבלים צווים הם צריכים ללכת ללמד המנהלים קיבלו צווים, הצווים זה לעשות כחוק גם בנושא של תשלומי הורים.

איך זה קורה שרובם עבריינים?

אני לא ארחיב את זה, אני אמרתי את מה שאמרתי, אני נתתי זכות תגובה.

אני רוצה להגיד לך יישר כוח, ואני מקווה שתצליח בנושא הזה, ואני רוצה לחזק אותך. ואני רוצה להגיד שהנתונים שמר קדמן מביא זה נתונים שחייבים, הוועדה צריכה לשלוח אותם למשרד החינוך. הוועדה צריכה לקבל עליהם תגובות. וחייבים לעשות את זה.


יתרה מזאת, בשנה שעברה ישבנו פה וקיבלנו החלטה, זאת אומרת הוועדה קיבלה החלטה, שיטה של מעקב מסויים, שמשרד החינוך חייב לדווח לוועדה לא רק בסוף השנה, לא רק לקראת אפריל, אלא גם בתחילת השנה, אחרי שחוזר נשלח להורים בדבר התשלומים, המשרד הבטיח כאן שהוא ידווח לוועדה על הפעילות שהוא נקט מול מנהלי בתי הספר. אז כל הדברים שמבטיחים כאן יש מקום לעשות להם איזה שהוא מעקב.

לכן מתקיימת הישיבה הזאת.

אבל בישיבה הזאת חלק מהאנשים שהתחייבו לדווח לא דיווחו, ניצלו מצב מסויים ויצאו, ואני לא נותר לי אלא למחות או להעלות את הנושא, וכואב לי הלב. כי המצב בשטח הוא שהמורים סובלים מזה, כי מאלצים אותם לגבות כספים, הם לא צריכים לעשות את זה, מנהל בית הספר סובל מזה, והכי סובלים מזה זה ההורים, שמבקר המדינה כבר אמר את זה.

תודה, אני בזה אסיים.

תניח דעתך שאת המעקב והלחץ וההחלטות של ועדת החינוך יהיו ברוח של הדברים שאמרת עכשיו.

אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00