PAGE
19
ועדת הכלכלה

14.7.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 634

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני י"א בתמוז התשס"ח (14 ביולי 2008) בשעה 10:35

"הזכות לדיור" – פרסום דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל.

חברי הוועדה: משה כחלון – מ"מ היו"ר

שמואל הלפרט

ישראל חסון

יעקב כהן

רן כהן

יורם מרציאנו

מרינה סולודקין

חגי אלעד – מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח

עו"ד דבי גילד-חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

עו"ד גיל גן מור – האגודה לזכויות האזרח

רונן כהן – מנהל תחום פרט וחריגים, אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

משה אהרוני – אגף שיווק וכלכלה, מנהל מקרקעי ישראל

יעל מבורך – רפרנטית שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר

דורון דרוקמן – מנהל אגף בכיר לפיתוח ובקרה, מנהל התכנון, משרד הפנים

אשר שוחט – סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בישראל

דוד אלישיב – ארגון "ששת"

דורון יהודה – יו"ר ארגון נכי הפוליו בישראל

נעמי מורביה – הנהלת מטה מאבק הנכים

אתי ואזנה – מטה מאבק הנכים

נסים מורביה – מטה מאבק הנכים

שלמה ואזנה – מטה מאבק הנכים

יוכין יהל – יו"ר ארגון הגנת הדייר

ויקטור כהנא – יו"ר הארגון לזכויות הפרט בישראל

ברברה אפשטיין – מנכ"ל עמותת סנגור קהילתי

קשאני דוד – עמותת קול בשכונות

דרור פלדמן – איגוד הבנקים

לאה ורון

שרון רפאלי

"הזכות לדיור" – פרסום דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום דיון בנושא הזכות לדיור – פרסום דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל. היום מונח לפנינו דוח של האגודה לזכויות האזרח בישראל. הדוח מדבר על הפרה של הזכויות לדיור על-ידי מדינת ישראל. אני מבקש ממנכ"ל האגודה, חגי אלעד, לפתוח את הדיון. אני מבקש ממך לומר דברי פתיחה כלליים ולאחר-מכן גיל גן-מור, כותב הדוח, יפרט קצת יותר.

בוקר טוב. אני מבקש קודם כול להודות לוועדה ולברך אותה על כינוס הדיון החשוב הזה לרגל פרסום דוח הדיור הראשון מסוגו של האגודה לזכויות האזרח. אנחנו באגודה לזכויות האזרח מאמינים שזכויות אדם הוא מעל לכל מחלוקת פוליטית, וכך ראוי שיהיה. בלא מעט מההקשרים של העשייה של האגודה הרבה פעמים, לצערנו, המציאות טופחת על פנינו, וזה לא המצב. אבל הנושא שנמצא על שולחן הוועדה היום זה – הזכות לדיור – הוא בוודאי נושא מובהק שראוי שיהיה מעל לכל מחלוקת פוליטית, לא של צד ימין או של צד שמאל; לא של קפיטליזם ולא של סוציאליזם. הזכות לדיור וזכות היסוד לקורת גג זה דבר שלא יכול להיות מופקד רק למי שהפרוטה מצויה בכיסו – והרבה מאוד פרוטות חייבות להיות מצויות בכיסו כדי שהזכות הזאת תהיה מוקנית לו. זה דבר יסודי שצריך להיות מובן מאליו, והוא באחריותה של המדינה לדאוג לו ביחס לכל אזרחי המדינה.

כאשר הזכות לדיור מופרת היא אם כל רע. מי שאין לו הזכות לדיור, ודאי שיש לזה השלכות ישירות על יכולתו לזכויות יסוד אחרות, כמו למשל הזכות לבריאות. בוודאי שזה משליך גם על זכויות אחרות – הזכות לכבוד, יכולתו לממש את חופש הביטוי והקשרים נוספים.

האגודה לזכויות האזרח עוסקת בתחום הזה כחלק מהעשייה שלנו בנושא הרחב יותר של זכויות חברתיות, ועבורנו הקשר העיסוק בעניין האמור הוא לא רק עניין מתמשך, אלא גם מאוד אקטואלי בעקבות תהליכי ההפרטה שהמדינה עוברת ובשל התפרקותה של המדינה מאחריותה בהקשר הזה. כך שהדברים לא רק מייצגים בעיות שקיימות לאורך שנים, אלא גם בעיות שהולכות ומחריפות, והן מאוד אקטואליות.

פטור רק בהצגת הבעיה – אי-אפשר, וכפי שתשמעו תכף מפי עורך-דין גן מור אנחנו לא רק מציגים את הבעיה, אלא גם מציגים שורה של פתרונות חקיקתיים שנראים לנו הכרחיים כדי להביא לתיקון המעוות בהקשר הזה ולסייע למדינה במימוש האחריות שלה בכל הקשור לזכות לדיור. כאן הפנייה שלנו אליכם, חברי הכנסת, להקשיב ברוב קשב לא רק לבעיה, אלא גם לכיווני הפתרון שאנחנו מסמנים. אני רוצה לברך את עורך-דין גן מור בהזדמנות זאת על הדוח היסודי, המעמיק והרציני שהוא טרח על הכנתו בחודשים האחרונים יחד עם צוות האגודה. אני אשמח להעביר אליו כעת את רשות הדיבור. גיל, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה לוועדה שהזמינה אותנו להציג את הדוח. זה דבר מאוד חשוב שדווקא בוועדת כלכלה יהיה מקום לנושא של זכויות אדם ולא רק לשיח כלכלי.

ראשית, היעדר הגנה משפטית על הזכות לדיור בישראל היא הבסיס שבגללו יש שורה של פגיעות.

הפגיעה הראשונה היא צמצום ניכר בסיוע לרכישת דירה – כפי שנראה יותר אנשים במדינת ישראל כבר לא יכולים לרכוש דירה. אנשים שכן רוצים לרכוש דירה, לפעמים אף על פי שאין להם אמצעים מספיקים לוקחים משכנתאות, אך בשל היעדר הגנות מספקות ללווים בשוק המשכנתאות יש ריבוי במספר הלווים שמפונים מביתם מדי שנה.

שוק השכירות אינו מהווה אלטרנטיבה ראויה למגורים כיום במדינת ישראל;

חיסול הדיור הציבורי – זה אחד הדברים המדהימים. אתם תשמעו בהמשך הדיון בהצעת החוק של רן כהן, כיצד למעשה הולך ומתחסל מאגר הדיור הציבורי בניגוד למה שהמחוקק קבע ב-1998, ועוברים למודל חדש – סיוע כספי לאנשים לשכור דירה. זה דבר שיוצר הרבה מאוד בעיות, שאנחנו עומדים עליהם בדוח.

יש פגיעה הולכת וגוברת בדיירים באזורי נדל"ן מבוקשים. אנחנו רואים תקווה ראשונה לשינוי בנוגע למצוקת דיור של ערבים בשל שורה של פסיקות של בתי-המשפט שצמצמו את האפשרות להרוס בתים במקומות שבהם תוכניות המתאר היו מפלות או שלא ניתן היה להוציא היתרי בנייה. אנחנו מקווים שהמחוקק יאמץ את זה.

מדיניות לקויה וחסרה לסיוע לחסרי בית ולדיירי רחוב.

אנחנו, כמובן, מתייחסים לזכות לדיור כאל זכות אדם, כמו בריאות, חינוך ולא רק עניין כלכלי; זה לא רק נכס או נדל"ן שאנשים צריכים לרכוש בשוק הפרטי. זוהי זכות שמעוגנת באמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן, ובראש ובראשונה באמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

ישנם שבעה דברים שהזכות הזאת מכילה ומקובלים במשפט הבינלאומי כחלק מהזכות: דיור צריך להיות בהישג יד, שוויוני, בתנאי פרטיות ומרחב מחיה הולמים; צריכה להיות הגנה משפטית מפני פינוי שרירותי או מפני הפרעה לשימוש, נגישות לשירותים, בחירה חופשית של מקום המגורים; והדיור צריך להיות תואם את תרבותו של האדם.

במשפט הישראלי אנחנו רואים שהזכות אינה מעוגנת כמו שצריך; חוק זכויות חברתיות עדיין לא עבר, גם חוקה אין לנו. לכן מה שנשאר לנו זה חוק יסוד: כבוד האדם. החוק הזה מגן רק בצורה חלקית על הבסיס. בית המשפט העליון קבע שהיעדר קורת גג היא פגיעה בכבודו של אדם, וכמו כן קבע בית המשפט העליון שלאדם הזכות לבחור את מקום מגוריו. פגיעה נוספת היא שאנחנו רואים שאין למדינת ישראל מדיניות דיור שקופה וברורה שנקבעה אחרי דיון ציבורי. מדיניות הדיור של ישראל קבועה ברובה בנהלים פנימיים שמשתנים- -

זאת הטעות היחידה בדוח הזה – יש לה מדיניות אנטי דיור.

אני מוכן להסכים עם זה.

הרבה מאוד נהלים פנימיים משתנים בצורה מלאכותית, לפי קיצוצים מאוד ניכרים בתקציב וללא דיון ציבורי.


נושא ראשון שעליו מדבר הדוח הוא הפרת הזכות של אנשים שרוצים לרכוש דירה. מדינת ישראל, כידוע, מעודדת אנשים לרכוש דירה, אבל בשנים האחרונות יש צמצום דרסטי בסיוע לרכישת דירה לתושבים מעוטי אמצעים; בוטלו המענקים וגם התקציב לסבסוד משכנתאות פחת באחוזים ניכרים. מעבר לכך, אין במדינת ישראל מודל לדיור בהישג יד שבו יוקצו דירות בפרויקטים חדשים למכירה או להשכרה בתמורה לזכויות בנייה, וזה דבר שאנחנו מציעים לאמץ כי הוא מקובל בהרבה מאוד מדינות.זה מנגנון שמבוסס על השוק החופשי, אבל מתחשב גם בזכויות הדיור של תושבים ושל אוכלוסיות מעוטות אמצעים.

לאנשים שלוקחים משכנתאות אין הגנות מספיקות. הייתה התקדמות בערך משנת 2002 כשהכנסת העבירה חוקים והגנות מסוימות, אבל עדיין מדובר בקצה הקרחון. הבאנו בדוח דוגמאות למחקרים שהציעו לעשות רפורמה מקיפה יותר- -

תן לי דוגמה של הגנה ללווה.

למשל, הציעו לחייב אנשים לרכוש ביטוח משכנתא כמו שנעשה במדינות אחרות שבהן המדינה עוזרת לאנשים שאינם יכולים לעמוד בעלויות בסבסוד הביטוח בגלל מצוקה שנובעת ממחלה או מפיטורין.

יש ביטוח כזה?

כן. היום יש ביטוח על נכס, ויש ביטוח חיים, אבל אין חובה- -

מה זה אומר? אם אתה מאבד את יכולת ההשתכרות- -

הביטוח יממן את אותם חודשים שבהם אתה לא יכול לעמוד בתשלומים.

אם אדם נפטר לפתע באמצע תקופת התשלום, הביטוח ממשיך את התשלום.

ואם הוא מאבד את יכולת ההשתכרות?

הביטוח נותן מנגנון הגנה לאותם לווים כדי שלא יתחיל תהליך ההידרדרות הזאת שבסופו של דבר הם גם מאבדים את הדירה וגם מפונים לרחוב.

סטנדרטיזציה של חוזה השכירות. היום אנשים חותמים על חוזה שכירות בלי שהם יודעים על מה הם חותמים. ראינו את זה גם בנושא של הגנת הדיור החלופי, שאף על פי שבמשך שנים הכנסת קבעה עיקרון שנותן לאנשים המפונים דיור חלופי, הבנקים החתימו אנשים על ויתור על ההגנה הזאת. הרבה אנשים חתמו ולא הבינו בכלל על מה הם חותמים.

דבר נוסף שאנחנו מדברים עליו בדוח הוא שוק השכירות. זהו שוק חשוב ביותר, והוא הולך ונהיה יותר חשוב ככל שיותר אנשים לא יכולים לעמוד בעלויות רכישת הדירה ועוברים לגור בשוק השכירות כפתרון קבוע ולא רק פתרון זמני. אנחנו חושבים שפה צריך להיות דגש של הכנסת ושל הממשלה על השוק הזה כדי שהוא יהיה אלטרנטיבה אמיתית. בשנים האחרונות היו עליות מחירים חדות ותדירות באזורים רבים בארץ שגורמות לכך שאנשים רבים עומדים בפני פינוי כלכלי. גם תנאי השכירות הם פוגעניים, ויש לנו עלייה במספר התלונות של אנשים שלא יכולים להמשיך לגור בדירה שלהם בגלל תנאי שכירות מפלים או פוגעניים. במדינות אחרות כמו קנדה, ארצות-הברית, אירלנד ישנם חוקים - -

מדינות קטנות לעומתנו.

גם במדינות יותר קטנות כמו ניו-זילנד ובהולנד עושות איזון בין הזכות של השוכר לבין הזכות הקניינית של המשכיר. ישנם מודלים שאפשר לאמץ מאונטריו מ-2007 ומאירלנד מ-2004.

איך הם מאזנים?

למשל, בנושא של פיקדונות יש תלונות של אנשים שלא יכולים לשכור דירה היום מכיוון שהם צריכים לשלם מראש פיקדונות וערבויות של 4-3 חודשים מראש, והדבר הזה הוא חסם כלכלי להרבה מאוד אנשים. במדינות אחרות הגבילו את זה לתקופה של כחודש- -

אבל צריך להשוות את מוסר התשלומים שם למוסר התשלומים פה.

אני לא בטוח שמוסר התשלומים שם הוא יותר טוב.

אני לא צוחק. אתה יודע כמה מקרים אנחנו מכירים של פולשים פה, ואחרי 30 יום זה כבר חזקה? זה סיפור לא פשוט גם לבעלי הדירות. אני לא יודע מה זה לאזן, אבל אם אתם משווים, תשוו גם את התרבויות.

נכון. אחד הדברים שגורמים לכך שיש כל הערבויות המוגזמות הללו זה החשש הכן והצודק של המשכירים מאותו מקרה שעלול לקרות אם שוכר לא ירצה להתפנות או לא יקיים את החוזה. אחד המנגנונים שאנחנו מציעים הוא להקים גוף מנהלי שיוכל להתעסק בכל הבעיות האלה של שוכרים ומשכירים, אבל שיהיה מאוזן – שיידון גם בבעיות של השוכרים וגם של המשכירים, לעומת הצעות חוק שעלו בכנסת הזאת שהן חד-צדדיות.

אתם רוצים להקים בית-דין נפרד לשכירות?

זה לא חייב להיות בית משפט, זה יכול להיות גוף מנהלי.

מאין הוא ישאב את הסמכות שלו, מכוח מה?

מכוח חוק שיקודם.

זה סוג של בית דין.

בהחלט, הסמכויות שלו יהיו מבוססות בחוק.

הוא - - - מפקח על בתים משותפים, משהו שדן בבעיות של בתים משותפים - - - בעיות בין סוחרים.

לרוב הסוחרים בית-המשפט הוא לא אופציה.

לצערי, בית-המשפט הוא לא אופציה בהרבה מקרים.

במיוחד לסוחרים. שוק השכירות מונה היום 26% מסך שוק הדיור, ויש בו בעיקר אנשים מאוכלוסיות מוחלשות ומעוטות אמצעים.

הם גם לא יקבלו משכנתאות. אתם עושים דבר טוב, אבל משכנתאות הם לא יקבלו כי הם חיים על קצבאות.

נכון.

אין מי שייתן להם.

בגלל זה אנחנו מדברים על כך שיש חשיבות לשוק השכירות שיהווה אלטרנטיבה ראויה ומכובדת כיוון שאנשים לא מקבלים משכנתאות ולא יכולים לרכוש דירה.

נושא נוסף הוא מנגנוני הסיוע של המדינה. כאן אנחנו רואים הליך של חיסול מאגר הדיור הציבורי. בעבר הוא היה למעלה מ-20%, והיום הוא נמוך מ-2%; נשארו בסך-הכול 70 אלף דירות בדיור הציבורי, ומתוכן מספר מאות בודדות של דירות פנויות שרובן גם לא מסוגלות לאכלס אנשים. אנשים מחכים שנים בתור לדיור ציבורי- -

אתה יודע כמה שנים?

במרכז זה יכול להיות אפילו 5 שנים.

כפי הנראה, אתה לא מכיר את הנתונים – גם 15 שנה.

גם יותר.

גם יותר. אני לא רציתי ללכת לקיצוניות, אבל זה שנים רבות.

למה קיצוניות? אני יכול להראות לך רשימת ממתינים באזור המרכז – לפחות 30 משפחות שעברו 10 שנים.

עם שישה ילדים.

עברו 10 שנים לפחות.

אני מסכים. לכן אני אפשר להגיד שדיור ציבורי עבור הרבה מאוד משפחות הפך להיות תיאורטי במידה רבה.

הפתרון שהמדינה מציעה כרגע הוא סיוע כספי לשכירת דירה, אבל לשינוי הזה יש משמעויות רחבות שלא נדונו בכלל בכנסת.

אחד הדברים שאנחנו רואים הוא שהזכאות לסיוע אינה מעוגנת בחוק; תנאי הזכאות צומצמו בצורה מלאכותית. ב-2003 צומצמו בחצי הקצבאות לסיוע לשכירת דירה.

אחד הדברים שאנחנו רואים היום הוא שהזכאות לסיוע בכל הארץ היא אחידה, ולכן יש דחיקה של אוכלוסיות מסוימות מהמרכז לפריפריה מכיוון שהסיוע שלהן אינו עומד, אלא נשחק בעליות המחירים ואינו מתייחס – בניגוד למה שקורה במדינות אחרות – לשינויי המחירים.

הפרה של זכויות אדם בזכויות דיור באזורים נדל"ן מבוקשים זה גם דבר שאנחנו מפנים את תשומת הלב אליו בדוח.

נושא נוסף הוא ההפרה של הזכות לדיור של האוכלוסייה הערבית. נמשכת הריסת הבתים ביישובים הערביים אף על פי שבהרבה מאוד מקומות אין תוכניות מתאר שמאפשרות בנייה- -

גם ביישובים מעורבים שבהם חיים ערבים ויהודים.

גם ביישובים מעורבים. לאחרונה יש מגמה בפסיקה שעוצרת את האפשרות להרוס בתים. אנחנו מקווים שהמחוקק יאמץ את הגישה - -

- - -

- - שבמקום שבן אדם לא עמד בפני ברירה אמיתית מכיוון שלא הייתה תוכנית מתאר או שתוכנית המתאר הייתה מפלה, אין להרוס לו את הבית.

הפרק האחרון מדבר על חסרי בית. המדיניות הישראלית מפגרת בשנים רבות אחר המדיניות במדינות אחרות שבדקנו בעניין של אנשים שמוצאים עצמם במצוקת דיור מידית וללא מקום לינה בלילה מסוים. ישראל נעדרת מדיניות מניעה, ובנושא של חסרי בית זה לא רק שזה חכם, זה אפילו cost effective. באנגליה למשל יש חוק שמחייב כל רשות מקומית ליצור מדיניות מניעה שמזהה את אותם גורמים שגורמים לאנשים להגיע לרחוב, ומנסה למנוע את זה מראש.

אחד הדברים שאנחנו מראים בדוח הוא שישראל עברה מתפיסה של אחריות חברתית ולתפיסה נדל"ניסטית שרואה בדיור נכס שירכוש מי שיש לו כסף – כל אדם לעצמו. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשנות את הגישה הזאת.

עד שבא בועז יונה.

ההמלצות העיקריות שלנו: ראשית, עיגון הדיור בחוק היסוד וקידום מדיניות דיור מסודרת – דבר שלכנסת יש בהחלט מקום בו. בשוק הבעלות אנחנו סבורים שיש לפתח מודלים לדיור בהישג יד ולאמץ הצעות חוק שהיו בנושא; רפורמה בשוק המשכנתאות: יש היום מחקרים עם הצעות לרפורמה שמקובלות במדינות אחרות, ואפשר לבחון אותן ולאמץ אותן.

את הקצבאות של הדיור הציבורי, כמובן, יש להגדיל באופן ניכר ולחפות על הקיצוצים החדים שהיו בשנים האחרונות. כרגע המצב באמת בכי-רע. אנחנו חושבים שיש לעגן את הזכאות לסיוע בחקיקה כדי למנוע את האפשרות שיקצצו בתקציבים הללו שוב ושוב- -

יש לך עוד מסר אחרון? אני רוצה לאפשר גם לחברי הכנסת וגם לאורחים.

אני מסיים.

אזורי נדל"ן מבוקשים – יש עכשיו בכנסת הצעה למשל על כפר שלם; אפשר להחיל את זה על מקומות אחרים- -

קודם שנצליח להעביר את זאת.

- - שמפתחים שכונות בלי לפרק את הקהילות שגרות בהן, בלי לפגוע בתושבים ותיקים ובמעוטי אמצעים שיושבים שם בדרך-כלל, אלא להכליל אותם בשכונה, לצרף אותם לפיתוח ולתת להם אפשרות לחיות בשכונה המתפתחת.

מאבק בבעיית ריבוי חסרי הבית באמצעות מדיניות חדשה שיש בה גם מניעה וגם שיפור ניכר במערך מקלטי הלילה. עד כאן דבריי. הדוח לפניכם.

תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.

אני רוצה לפתוח בברכה גדולה לאגודה לזכויות האזרח על הדוח הזה. יש חשיבות עצומה לכך שגוף כמו האגודה לזכויות האזרח עוסק בנושא חברתי בעל משמעות אדירה לקיום הלאומי שלנו כאן במדינה הזאת. קראתי את הדוח, והוא מקיף, מעמיק ורציני. מאחר שאני מכיר את שוק הדיור בישראל ואת המרכיבים המסובכים מאוד שלו, נדמה לי שהדוח מאוד מעמיק ומאוד יסודי. אני מאוד מברך אתכם על כך.

אין גם ועדה ראויה יותר מאשר הוועדה הזאת שיש לה זכויות היסטוריות רבות בעיסוק בנושא הדיור. מי כמוני, כמו חבר הכנסת מרציאנו וכמוך מכירים את העניין הזה.

הפתיחה הטובה ביותר למעבר לישיבה הבאה על הכנת חוק הדיור הציבורי לקראת קריאה שנייה ושלישית היא הפתיחה הזאת. כמעט יצא בול, אם היינו מכוונים את זה, זה לא היה יוצא כל-כך טוב.

יש אלוהים בשמים, מה חשבת.

משמאלך יושב נציגו.


יש דבר אחד שאני מעיר כיוון שעורך-דין גן-מור לא פירש אותו, אלא רק אמר. המעבר לסיוע בשכר דירה הוא מעבר דרמטי לרעה מבחינה חברתית. לכאורה לבן אדם אין דיור ואין לו קורת גג, והמדינה נותנת לו סיוע בשכר דירה, הוא מקבל את הכסף ועם זה שוכר דירה. אלא שיש פה שתי רעות חולות: האחת היא שהמדינה מזרימה מיליארדים מתקציבה לא למי שחסר דיור, אלא לבעלים של הדיור. הם מקבלים את זה – השכבה היותר עשירה במדינת ישראל. אין בזה שום תיקון חברתי לבד מקורת הגג שניתנת בינתיים. אבל הרי ברגע שאדם לא יקבל את הסיוע בשכר דירה הוא עף מהדירה, הכסף בינתיים נמצא אצל בעל הדירה.

שנית, מכיוון שזה סיוע בשכר דירה ולא דירה ממש, המדינה יכולה להחליט שבשנה אחת זה 1,200 שקל, בשנה השנייה זה 600 שקל ובשנה השלישית זה 300 וכן הלאה. דירה אי-אפשר להקטין, אבל את הסיוע בשכר דירה אפשר להקטין לאט-לאט, והמדינה בורחת אז מאחריותה לקורת הגג. כלומר כשאין אחריות של המדינה לקורת גג ממש, מתחילה להיות הפקרות חברתית במקום שתהיה סולידריות חברתית.


אני רוצה לסיים באמירה יותר עקרונית בעקבות הדוח הזה: הזכות לקורת גג במדינת ישראל היא לא רק זכות חברתית – מלשון סולידריות – היא גם זכות לאומית. זאת מדינה קולטת עלייה, אלוהים אדירים. זה היה מובן מאליו בשנים הכי עניות כשהמדינה הייתה הכי מותקפת והכי מבודדת שהזכות לדיור, כמו לחינוך וכמו לבריאות, היא זכות יסוד לאזרח. הדבר הזה נעלם. היום המדינה לא מעניקה את האחריות שלה לזכות לדיור לא מטעמים ציוניים ולא מטעמים חברתיים. בעניין הזה חייבים לחזור צעדים רבים אחורה כדי שנוכל להתקדם צעדים רבים קדימה מבחינה חברתית ולאומית.


אדוני היושב ראש, המוצא המידי להפוך את הממצאים של הדוח הזה ללשון חיובית, זה באמת להחזיר את חוק הדיור הציבורי. כי שם נמצא גם את עניין הרכישה והפיכת הדיירים האלה לבעלים, וגם את הבנייה. בפעם הראשונה אחרי 25 שנים אפשר יהיה לחזור ולרכוש דיור עבור חסרי דיור. זה דבר שלא נעשה למרות הכנסה של 2 מיליארד שקל בעקבות מכירת הדיור.

רן, אני מתנצל, נותרו רק עוד 10 דקות לדיון, ואנחנו רק עם שני דוברים.

זה המשפט האחרון.

הדבר השני הוא חוק דיור בר השגה שאמור לתת מענה לשכבה אחרת מבחינה חברתית – דבר שהממשלה בינתיים עוצרת אותו. אני מאוד מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לחזור אליו וגם אותו לחוקק. תודה רבה.

נתתי זמן חופשי לחבר הכנסת רן כהן כי הנושא הזה בוער לו בעצמות עשרות שנים, אז יש לו זכויות יתר בדיון הזה.


חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה. גם לך יש זכויות, אבל- -

אבל אתה פחות שנים, אתה יותר צעיר.

אבל בוער לך בעצמות לא פחות.

כל העתיד לפניו.

אני מברך את האגודה לזכויות האזרח על הדוח הממצה והברור. הלוואי שבמשרד השיכון ובממשלת ישראל היו יושבים הרבה מאוד שעות כדי להכין כזה דוח ולהפיק ממנו לקחים, ליישם ולבצע את מה שכתוב פה. אולי צריכים ללמוד מכם. אני אומר את זה בלי ציניות.

כתוב "סוף מעשה במחשבה תחילה" – פה אין סוף, ואין מחשבה. לצערי הרב, הדיור הציבורי במדינת ישראל פשט את הרגל מזמן. הלוואי שתפיסת עולמו של חברי, חבר הכנסת רן כהן, ושל חברי, חבר הכנסת כחלון, ושל היושבים כאן הייתה תפיסת העולם של ממשלת ישראל. זאת לא התפיסה, לצערי הרב. התפיסה היא נדל"ניסטית. התפיסה היא כסף. אנחנו ראינו מה קרה בכפר שלם, איך התעללו במאות משפחות שם שגרות שם 60 שנה – הכול מסיבות נדל"ניסטיות להרוויח כסף. ביקרנו שם במקום, ראינו את הדברים במו-עינינו, אי-אפשר להסתכל על זה אחרת.

אנחנו רואים את העוולה הנוראית מדי יום בפניות של אנשים אלינו, שאומרים לנו שהם מחכים 15-10 שנים ובסוף אומרים להם להשכיר בדיור הציבורי. יושב פה רונן כהן שיש לי הרבה מילים טובות לומר עליו ועל ישראל שוורץ שלא נמצא פה – אנשים עם הרבה רצון טוב שאני עובד איתם כמעט מדי יום, והם מנסים לתת פתרונות. זה אפילו לא טיפה בים. כשאתה מגיע למקלט בפתח-תקווה ומוצא שם אישה חולת סרטן ששוקלת 40 קילו עם שלושה ילדים שחיה במקלט הזה ומגיעה לכל שירותי הרווחה, והפתרון שמציעים לו הוא שאין דיור בדיור הציבורי, ומבקשים ממנה לשכור דירה – מה היא תשכור? הרי היא לא מספיקה לשלם את המעט. מקסימום שאתה נותן לה זה 1,800 שקלים, תקן אותי אם אני טועה. איזו דירה בפתח-תקווה היא תשיג ב-1,800 שקלים?

פחות מ-1,800.

1,800 שקלים זאת התקרה המקסימלית לאלה שאתה מבקש מהם לשכור לתקופה ארוכה לש למעלה מ-10 שנים. תאמין לי, אני יודע על מה אני מדבר, דורון.

אותה אישה אומרת "לא". אני אספר לך סיפור, אדוני יושב ראש הוועדה. אני בא מלוד, עיר קשה במרכז הארץ, עם 3,500 בתים לא-חוקיים. יכול להיות שזה לא פופולרי מה שאני הולך להגיד: אם הייתי ערבי בלוד הייתי בונה בנייה בלתי חוקית. אני אומר את זה באופן הכי חד משמעי; אם הייתי ערבי בלוד הייתי בונה בנייה בלתי חוקית משום שלא נתנו להם פתרונות דיור ולא הקצו שם קרקעות לבנייה. במשך 25 שנה כל הקרקעות למגזר הערבי בלוד זה 25 יחידות דיור של שכונת רמז שעכשיו התחיל אותה מאיר שטרית כשהיה שר השיכון, ועכשיו ממשיך בזה בוים. זה כל מה שנתנו במשך 25 שנה למגזר הערבי בלוד. אז אנחנו באים ומלינים – בנייה בלתי חוקית. תן להם פתרונות, תקצה קרקעות, תבנה בנייה ציבורית.

במגזר היהודי המצב יותר קשה. אני רואה חברים של הבת שלי, חבר'ה שהתחתנו. הם לא רוצים לעזוב את לוד, הם רוצים לגור בה – אין דירות להשכרה בלוד. אין. היום כבר המחירים בשכירות בלוד הגיעו למצב שדירת שני חדרים עולה 3,000-2,500 שקלים. למה? כי יש מצוקה אמיתית. אז מי שמוצא "על הדרך" – הרימו שם את המחירים לתקרה. אותו אדם שמקבל אחר-כך סיוע של 1,200 שקלים, מאיפה הוא מביא את 2,000 השקלים הנוספים כדי לממן?

הולך לגנוב.

אני יודע שהזמן קצר, אני מכבד מאוד את יושב ראש הוועדה, אני יכול לדבר שעות על העניין הזה.

גברתי מנהל הוועדה, דרכך ליושב ראש הוועדה שיהיה יחד איתנו. הדיון הזה לא יכול להיות דיון של שעה. צריך באמת לקיים פה אפילו יום עיון שלם יחד עם כל הגורמים, יחד עם שר השיכון ועם המנכ"לים והנציגים כדי לתת פתרון אמיתי. אנחנו עוברים מיד אחרי זה להצעת החוק של הדיור הציבורי, ואני שמח שאני שותף להצעה של חבר הכנסת רן כהן לכך, אבל רבותיי, גם זה לא מספיק. אולי נצליח להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית למרות התנגדות הממשלה כדי להביא מזור לעשרות אלפי אזרחים במדינת ישראל. אני אשתמש בביטויים קשים: הסרטן של מדינת ישראל, הפצצה המתקתקת של מדינת ישראל – זה הדיור הציבורי. תזכרו היטב: זאת הפצצה החברתית הבאה של מדינת ישראל. ארבע דירות נר בשנים באזור שלם באזור המרכז – זה מה שמקצים במצב שיש מאות משפחות.

ואיזו שכירות נדרשים לשלם? 2,000 שקל לשכירות.

אל תתלהבו מדירות הנר.

אני לא מתלהב, תאמין לי שלא.

לכן אדוני היושב ראש, זה לא מספיק. צריך לקיים עוד דיון שאתה תיזום אותו. תפנה בבקשה ליושב ראש הוועדה הקבוע, אפילו במהלך הפגרה, כדי שנבוא לכאן וננסה אולי להקים ועדת משנה בתוך הוועדה שתטפל בעניין הזה באופן מסודר. אני בטוח שאם תיקח את זה על עצמך ותביא מסקנות, כולנו – ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה – נעזור לך כדי להוציא את העגלה הזאת מהבוץ. אני כבר השתתפתי בהרבה מאוד דיונים – בלה-בלה, מילים-מילים – בואו נוציא את העגלה הזאת מהבוץ.

תודה רבה. חבר הכנסת כהן, בבקשה.

כבוד היושב ראש, הזמן מאוד קצוב, אבל לדעתי אפשר לתת אורכה. אין דבר שדנים כאן בבית הזה היום שהוא יותר חשוב מהנושא הזה. אני קיימתי כאן דיון לפני חודשיים עם השר. חבל על המילים, חבל על הדברים, חבל על הנייר. חבל על הזמן שלכם. אתם מדברים לקיר. קודם כול, אמרתי לשר השיכון שיתמנה – הוא נהיה כונס נכסים. כל המשרד הזה הוא לא רלוונטי, פירקו אותו. נתניהו פירק אותו ב-2003.

בדיוק. בחוק ההסדרים.

הסיוע בדיור ירד מ-5.5 מיליארד ללמטה מ-2 מיליארד. הכול כאן בפירוק. אמרתי לו, לקחו מנכ"ל חדש, מה אתה רוצה כאן? חבל על הזמן. אנחנו קיבלנו החלטה אחרי ישיבה של כמה שעות עם השר, לקרוא לאוצר. זה לא בידי משרד השיכון. הכול זה מדיניות של האוצר. קיצצו את קצבאות הילדים ואמרו, לכו לעבוד. מה אתם אומרים לאנשים האלה שעובדים? רבותיי, קורת גג במדינת ישראל הפכה לזכות רק לעשירים.

נכון.

אין זכות לאזרח לגור כאן תחת קורת גג. זאת המציאות. רבותיי, אנחנו חייבים לקחת יוזמה לחקוק חוק. קורת גג נהיה מצב נורא; הדירות התייקרו. אדם מהשורה שלא מקבל לא מעטפות, אלא משכורת – לא שייך- -

מה זה מעטפות?

זה עכשיו "טורס".

אתמול אישרו הצעת חוק שלי בוועדת שרים להקלות מפליגות לבנייה להשכרה.

לחלוקת מעטפות?

אני מדבר ברצינות.

- - -

זה נותנים לא בדואר.

עכשיו כל המעטפות שקופות, אתה יודע.

לצערנו, לא רק שאי-אפשר לקנות דירה, גם השכירות יקרה - - - והורידו את השכירות מ-1,050 ל-530, ואחרי הפצרות העלו את הסיוע ל-650. 650 זה כמעט 50% ממה שהיה לפני 5 שנים בזמן שהשכירות הוכפלה. הגיע מצב שאי-אפשר לשכור דירה; הגיע מצב שמשפחות גרות ב-20 מטר, וזה גם עולה 500 דולר. לאן הגענו? לכן רבותיי, חייבים להחזיר את הסיוע מינימום למה שהיה ב-2003. אני קורא לכולם בבית הזה- -

יוחזר נתניהו מיד.

חס וחלילה.

בוא נאמר ככה, בואו נהיה מליצי יושר, זה טוב לסנגר על יהודים: נגיד שב-2003 היה משבר כלכלי, אבל כרגע זה זמן של שפע כלכלי- -

אתה מלמד עליו כף זכות, אני מבין.

יהודי צריך ללמד על השני.


אבל כרגע אין תירוץ ואין מענה למצב שבו רבבות של אנשים לא יכולים לקבל- -

אני חייב לעצור אותך פה מטעמים פוליטיים. אתה אמרת דברים כל-כך טובים על הבוס שלי- -

אני קורא לקרוא לישיבה כאן עם האוצר.

זאת הפעם הראשונה שאני רואה את זה, ואני ממליץ לחברים וגם לכם, למי שערך את החוק – יש פה דברים מאוד מעשיים שאפשר לתרגם אותם לחקיקה- -

יש לנו.

אז אם יש דברים מוכנים, תעבירו לנו.

כדאי שתשמע אותה.

אני אשמע את מי שאני יכול.

אני ממליץ לכם לשמור את זכות הדיבור לחוקים. זה דבר מעשי.

הגברת נעמי מורביה, בבקשה.

אני מברכת אתכם, אבל בלי פינץ' קטן אי-אפשר. אני מוחה שבכל הדוח שלכם לא מצאתם לנכון להתייחס למצוקה של הנכים בישראל.

ואם היו עושים את זה? אם היו מתייחסים מה היה לך מזה? לא הפסדת שום דבר, תנוח דעתך.

חבר הכנסת כהן, בבקשה.

סליחה, אני אגיד לך למה. כי אז אולי בהצעות החקיקה שלהם היו מגיעות גם הצעות שנוגעות לנו ומתאימות לנו. יש כאן מסמך שמסתובב בכנסת כבר שנה וחצי, ואף אחד לא מתייחס אליו. יש בעיה קשה מאוד עם הנכים בדירות הנר, עם החלת המדרוג שבו הנכים נדרשים לשלם שכר דירה לדירת נר על סך 2,000 שקל מתוך קצבה של 2,000 שקל. הדבר הזה קופץ מול העיניים. אני ממש לא מבינה איך אפילו לא עלה בדעתכם לבדוק את הפלח הזה. הרי אנחנו הציבור העיקרי בדיור הציבורי.

ומשפחות חד-הוריות- -

גברת מורביה, המסר ברור, ואני מניח שהם ייקחו את זה לתשומת לבם.

לבטל את חוק המדרוג מ-2003. לבטל אותו.

דוד אלישיב, בבקשה.

צהריים טובים. יש לי התייחסות לשני דברים בדוח. זה שיש הבדל בין הנכים גם בתשלומים וגם בדברים אחרים, כנראה, זה לא המצב לדבר על זה. ההבדלים הם די עצומים. נכה בדירה מקבל 90% הנחה, ושני עיוורים מקבלים 50%, ולשלישי עושים טובה ונותנים עוד 10%, אבל בסדר.

אבל זה מתוקן בחוק שלכם.

אני לא יודע.

כן, בסעיף מספר 3.

אבל אם כבר מדברים על סעיפים, נודע לנו שיש סעיף שמדבר- -

זה בסעיף מספר 3.

- - על נושא ההנחות המקסימליות של אוכלוסיית העיוורים. בבקשה תורידו את הנושא של 100% עיוור כי זה ממש מיותר.

יש מענה בחוק.

אדוני, אני מציעה שאת ההערות לחוק תעיר כשהוועדה תכין את החוק לקריאה השנייה והשלישית.

עוד 5 דקות.

כתוב אצלנו בהצעת החוק ב-3(א) ברישא: במקום "מרותק לכיסא גלגלים" יבוא: "או שנקבעה לו נכות רפואית לצמיתות של 100% של עיוורון מלא בשתי העיניים".

למחוק 100%, זה מה שהוא רוצה.

תמחקו "עיוורון בשתי העיניים".

אתה תצטרף לדיון הבא. יש עוד משהו שאתה רוצה לומר על הדוח?

לא.

תודה רבה. גברת ברברה אפשטיין, מנכ"ל עמותת סנגור קהילתי, בבקשה.

גם אני רוצה להצטרף למברכים את האגודה. אבל אני מרגישה תחושה של דה-ז'וו מאוד ארוך. ב-1993 בדיון הראשון שהשתתפתי בו בוועדה הזאת דנו באותו נושא עם אותן המילים ואותו כעס. אמנם עם דוח של גוף אחר – מכון אדווה – שקבע שיש קשר ישיר בין עוני לבין בעלות על דיור. דיור זה הנכס העיקרי שיש למשפחה במדינת ישראל, והוא מבדיל בין מי שעני לבין מי שלא עני.

אני מסכימה עם כל ההצעות של האגודה. אני קוראת לחברי הכנסת להעז לחשוב בטווח הארוך. הכנסת שלנו בדרך כלל חושבת מהיום למחר; איזה תיקון קטן אנחנו יכולים לעשות, על מה אפשר לעשות "איקס" ולהגיד "פתרנו את הבעיה הקטנה הזאת". אני לא מבטלת את התיקונים הקטנים האלה, הם מאוד חשובים, אבל הדרך לפתור את בעיית הדיור היא לא בתיקון המחלות שנגרמו מלא להסתכל על הטווח הארוך.

הטווח הארוך זה חוק לדיור בר-קיימא שמבטיח לאנשים שהם יכולים לרכוש דירה – כי זאת השיטה במדינה שלנו – ולהחליט שאוכלוסיות במצוקה יישארו בדירה בשכירות הן בדיור הציבורי והן בסיוע בשכר הדירה. זה משאיר אותם כך שהיורשים שלהם מקבלים שכירות, כלומר מקבלים אפס. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי ניכר אנחנו חייבים להבטיח שיהיה פה שוויון, ומשפחות שידן אינה משגת היום – יהיה להן דיור.

אני מודה לך. דורון יהודה ולאחריו דוד קשאני.

אני מברך על הדיון, אבל אני רוצה להדגיש שלנכים יש בעיה כפולה מאשר לכל אדם רגיל אחר. להגיד לנכה, לך, תשכור דירה, זה כאילו לצחוק לו בעיניים. כי נכה עם כיסא גלגלים שצריך לשכור דירה – מי ייתן לו להרחיב את הפתחים, מי ייתן לו לעשות שינויים נדרשים. אני עכשיו מטפל בנכה שנפגעה בתאונה. היא לא מוצאת דירה שמישהו ישכיר לה שיש בה פתחים רחבים. זאת אומרת, המצוקה של הנכים היא מידית, והיא גם צריכה פתרון מידי. היא לא יכולה להידחות לטווח של שנים. אי-אפשר לעשות את זה.

אני מטפל בנושא הדיור כבר 40 שנה עם ישראל שוורץ ופותר הרבה בעיות. כשישבתי בוועדת הפנים בקשר לרעידות אדמה, אמרתי שאם רוצים לחזק את המבנים ניצור מצב שמחזקים את המבנים מפני רעידות אדמה ויוצרים מצב שמשרד השיכון רוכש את אותם בניינים מתחת לעמודים ב-50% עלות. למה? כי הוא מחזק את הבניין לדיירים, אבל מצד שני הוא מרוויח דירות בקומת הקרקע. אמרו לי, רעיון גדול, אבל הרעיון הזה לא מיושם. בנתניה אני בונה דירות כאלה לנכים, ובתקנה שעשינו בעיריית נתניה אנחנו סוגרים דירות כאלה מתחת לעמודים. מדוע אי-אפשר לעשות את זה בכל הארץ?

תודה. קשאני, אחריו שוחט ואחרונת הדוברים תהיה חברת הכנסת מרינה סולודקין ונסגור את הדיון.

ראשית, אני מברך את האגודה לזכויות האזרח שכתבו את הדוח. יש פה שתי בעיות שאנחנו לא מבינים: קודם כול אנחנו צריכים להתאחד; כל הגופים שעוסקים בדיור צריכים להתאחד. אם אנחנו נהיה מאוחדים נוכל לקדם הרבה דברים. הבעיה הראשונה שלנו זה אותו נושא שנקרא סיוע בשכר דירה. המשרד משלם 2 מיליארד שקל לסיוע בשכר דירה. חבר הכנסת יעקב כהן אמר שפעם זה היה מיליארד. אני מציע לחוקק חוק כך שלא יהיה בכלל סיוע בשכר דירה – לבטל את זה. באותם 2 מיליארד או 3 מיליארד שקלים משרד השיכון לא בונה, אלא רוכש דירות. את הדירות האלה הוא נותן בשכירות לאותם אנשים שמקבלים את הסיוע בשכר דירה.

דבר שני זה לחוקק חוק שכל מי שבונה דירה ייתן 10% מהדירות שלו למעוטי יכולת.

זה היה חוק שלי.

אבל הוא לא עובר. הפילו אותו כבר.

מר שוחט, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, בבקשה.

אני מצטרף לברכות לאגודה לזכויות האזרח. קראתי את החומר הזה היום, אבל התרשמתי ואני מכיר אותו. לדעתי, חסר לכם הפן הכלכלי להצביע על קטגוריות ולפלח את זה יותר נכון. זה מאוד כללי.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת ובמיוחד חבר הכנסת רן כהן. ב-2006 חוקק חוק הדיור להשכרה של שר השיכון דאז מאיר שטרית. בתום החקיקה וההצבעה על האישור התחייב השר על 10,000 יחידות דיור שייצאו במכרז תוך 3 חודשים. נדמה לי שמנכ"ל משרדו ישב לידו ואמר לו, נכון שיש לנו קרקעות? אני שאלתי שאלת ביניים, האם הקרקעות האלה- -

זה לא הדיון הזה. אנחנו מכירים את הנושא. זה לא הנושא שלנו.

עד היום אין דירה אחת להשכרה.

אני אסיים בזה: עד היום לא יצאה במכרז.

ידענו שזה לא יהיה.

שר השיכון היום אמר לי בשבוע שעבר שזה כן יוצא.

המנהל בכלל לא הקצה קרקעות. אני ניהלתי את אותו דיון. הוא שאל אותו אם המנהל הקצה קרקעות, והוא אמר לו שהוא הקצה, אבל מסתבר בסוף שלא- -

דעו לכם שהזיקה והקשר שאני רואה גם בפינוי-בינוי וגם בתמ"א 38 לעניין הדיור הוא לא דבר מנותק. פה חסר החלק הכלכלי, ואתם צריכים לשבת איתנו על העניין הזה. אנחנו נעזור לכם בעניין הזה.

תודה רבה. חברת הכנסת סולודקין.

בדיור יש לנו גם בעיה אסטרטגית וגם טקטית מכיוון שיש עכשיו העלאת מחירי השכירות, וכמדינה אנחנו לא חושבים שבכל המדינה, ובמיוחד כאשר יש בה גם נכים וגם משפחות חד-הוריות, גם עולים וקטגוריות אחרות, אנחנו זקוקים לדיור ציבורי. יש ועדת כלכלה בכנסת, אבל אין משרד כלכלה. - - - סגר, אין לנו תוכניות ארוכות טווח- -

יש ראש ממשלה, ואין ממשלה, אז מה?

שנינו בונים, אנחנו לא רק מבקרים.

שניכם בונים את ההליכה של אולמרט, אני מבין.

גם את זה.


לכן בעיות אסטרטגיות כאלה במדיניות הדיור – יש לי סדרה של חוקים בנושא דיור אפילו עם שר תומך, כמו שהיה עם שטרית בנושא של בניית 10% מכל הדיור לדיור הציבורי. משרד האוצר לא תומך. אז בגלל זה קשה עם חוקים, הם נתקעים. אז אסטרטגית זאת בעיה שאין תכנון לקטגוריות מסוימות. טקטית הבעיה שלנו היא שעכשיו יש העלאת מחירי מוצרי מזון ושכר דירה, וכל האינדקסים שלנו לא עובדים מכיוון שאנחנו לא עושים שיפורים ולינקג' בין מה שקורה בשוק לבין מה שקורה בכיס של האנשים. תודה.

תודה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת הלפרט, בבקשה.

אני מודה לך, אדוני היושב ראש שאפשרת לי לדבר. מדינת ישראל היא המדינה היחידה שאין בה דירות להשכרה, ומכריחים בן אדם שיהיה בעל דירה. פעם לפחות היו נותנים לו אפשרויות: נותנים לו מענקים בגובה של 60%-50%-40% ללא הצמדה. כך נבנתה המדינה – נבנו מאות אלפי יחידות דיור.

כיום מענקי הדיור ירדו כמעט לאפס. שר הבינוי והשיכון הודה שתקציב מענקי הדיור ירד ב-93%. שכר דירה נותנים רק לסוג מיוחד של אנשים שמרוויחים בין 3,650 ל-4,650 – מי שמרוויח שקל פחות או שקל יותר כבר לא זכאי לקבל את שכר הדירה, בדיוק כמו אותו מכרז שמחפשים בן אדם בגובה 1.79 מטר עם עיניים כחולות לתפקיד כלשהו. היום אין דירה אחת להשכרה בכל רחבי המדינה. להגיע לדירה בבעלות זה גם בלתי אפשרי, כי זוג צעיר לא יכול לקבל שום מענק ושום עזרה ממשלתית.

אדוני היושב ראש, בתוך עמי אני יושב. יש עשרות אלפי זוגות צעירים שאין להם קורת גג, והם חושבים ברצינות לרדת מן הארץ. מצד אחד המדינה עושה מאמצים גדולים מאוד להביא לכאן עולים, ומצד שני גורמים לכך שזוגות צעירים לא יוכלו להשתקע כאן בארץ, ולא חושבים ברצינות מה עושים כדי למנוע את התופעה הזאת.

תודה רבה. אני לסיום מבקש לברך את האגודה לזכויות האזרח בישראל. אני מניח שהדוח הוא טוב, עוד לא קראתי אותו. שמעתם גם את התייחסות החברים ושל אוכלוסיות נוספות, וודאי תיקחו את זה בחשבון. בניגוד לדברים של ברברה, לדעתי, זאת קצת אשליה לחשוב שמדינת ישראל תשב בתוכנית אסטרטגית- -

עצוב.

קודם כול, לחלום זה תמיד טוב.

אני מבקש לחזור על הבקשה שלי: גם חוקים נקודתיים פותרים משהו. גם אם פתרנו בעיה של מאה משפחות, עשינו משהו. כל אדם זה עולם ומלואו; משפחה – בטח, ומאה משפחות – בטח ובטח. לכן ניתן באמצעות הדוח הזה להגיע לחוקים שייתנו מענה חלקי – אני מסכים איתך שזה לא יהיה מענה כולל – למצוקות ולבעיות. כמובן, לגבי אוכלוסיות נוספות, מן הראוי שגם אוכלוסיית עיוורים, גם אוכלוסיית נכים ואוכלוסיות נוספות – אוטיסטים או כל מיני אוכלוסיות עם בעיות מסוימות – ייכללו גם במענה לבעיות האלה. תודה רבה, הדיון נעול.

הישיבה ננעלה ב-11:35