PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

19.12.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 339

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007), שעה 10:00

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק י"ג, סעיפים 78 ו-79 (הקפאת קצבאות הבטחת הכנסה).

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק י"ג, סעיפים 71(1) ו-72(א) (הקפאת קצבאות ביטוח לאומי).

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק י"ד, סעיפים 82 עד 91 (הקפאת עדכון תשלומים).

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

דוד אזולאי

אריה אלדד

חיים אמסלם

אלי אפללו

יצחק זיו

נאדיה חילו

דב חנין

איתן כבל

רן כהן

משה כחלון

אלכס מילר

סטס מיסז'ניקוב

מיכאל נודלמן

אורית נוקד

אפרים סנה

עמיר פרץ

עתניאל שנלר

יגאל בן-שלום, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

יגאל בזני, סמנכ"ל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רועי קרת, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

מרים אנדוולד, מנהלת המחקר, המוסד לביטוח לאומי

אילן לוי, עוזר סמנכ"ל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

איציק סבטו, עוזר למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

משה ברסימנטוב, רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר

יחזקאל שגיא, עמותת כן לזקן

מלכה כהן גלבוע, יו"ר העמותה לקידום ענייני מקורני הגזזת

אלי בן שם, יו"ר ארגון יד לבנים

יעקב גוטליב, יו"ר עמותת צדק למשפחות הנופלים

דורון יהודה, חבר הנהלת ארגון הגג של ארגוני הנכים

פרחיה בן-זקן, ארגון נכי הפוליו בישראל

משה מטלון, יו"ר ארגון נכי צה"ל

תמי גרוס, עמותת סנגור קהילתי

רחל ציפר, העמותה למניעת פגיעה בזכויות אלמנות צה"ל

אבי עמידור, יו"ר ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה

פנחס ברויאר, דובר ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה

שמחה בניטה, מזור – נכים לטובת נכים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

גדעון בן-ישראל

שמרית שקד-גיטלין

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק י"ג, סעיפים 78 ו-79 (הקפאת קצבאות הבטחת הכנסה).

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק י"ג, סעיפים 71(1) ו-72(א) (הקפאת קצבאות ביטוח לאומי).

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק י"ד, סעיפים 82 עד 91 (הקפאת עדכון תשלומים).

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו פותחים היום את הדיון בנושא של הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007. אנחנו דנים בפרק י"ג, סעיפים 78 ו-70 שאמורים לדון בהקפאת קצבאות הבטחת הכנסה.


אני מבקש את נציג האוצר לומר את דברו.

הסעיפים בהם מדובר הם סעיפים 71(1) ו-72(א) שמקפיאים את קצבאות הביטוח הלאומי לצד פסקאות 78 ו-79 על קצבאות הבטחת הכנסה והוראות השעה בסעיפים 82 עד 91. אני אסביר את התיקון.


מוצע לקבוע כי במהלך שנת 2008 לא יעודכנו קצבאות הביטוח הלאומי ובכלל זה קצבאות הבטחת הכנסה וגמלאות נוספות לפי חוקים נוספים שאפרט אותן בהמשך כאשר הן מתעדכנות על פי השינוי במדד המחירים לצרכן בשנת 2008. הסיבה היא עמידה במסגרות ההוצאה והגירעון בתקציבי המדינה לשנת 2008.

אז אנשים יקבלו פחות כסף.

אנשים לא יקבלו פחות כסף אלא הם פשוט לא יקבלו עדכון שנובע משיעור עליית מדד המחירים לצרכן.

הם יקבלו פחות ממה שמגיע להם.

גם בעבר לא קיבלו.

העדכון האחרון היה בשנת 2006. בשנת 2007 לא היה שינוי במדד המחירים לצרכן.

העדכון של 2006 שולם? גם לא שולם.

העדכון של 2006 שולם והקצבאות עודכנו בשנת 2006 בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ושיעור העלייה במדד המחירים לצרכן. מעבר לזה, אנחנו אומרים שבשנת 2009 הגירעונות יעודכנו במלוא השינוי במדד המחירים לצרכן, גם בגין שנת 2007 וגם בגין שנת 2008. כלומר, מה שאנחנו עושים כאן זה דחייה של העדכון בשנה. אנחנו לא מבטלים את העדכון של הקצבאות.

מה יפריע לכם בשנה הבאה לעשות מה שאתם עושים היום?

תיקון חקיקה דורש גם אישור של הממשלה וגם אישור שלכם. אם סדרי העדיפויות של הממשלה יכתיבו, יכול להיות שגם בשנה הבאה תהיה הצעה כזאת.


הסכומים בהם מדובר הם כמיליארד ו-300 מיליון שקלים באופן כולל, מתוכם 300 מיליון באופן ישיר מתקציב המדינה ומיליארד שקלים מתקציב של המוסד לביטוח לאומי שגם בו תקציב המדינה משתתף בלמעלה מ-50 אחוזים באופן שוטף.

מאיפה באים ה-300 מיליון שקלים?

300 מיליון שקלים הם בעיקר לגמלת הבטחת הכנסה. גמלאות שמשולמות באופן ישיר על ידי אוצר המדינה במימון מלא של אוצר המדינה ולא על ידי המוסד לביטוח לאומי. לדוגמה, השלמת הכנסה לגיל העבודה, השלמת הכנסה לקשישים וקצבאות שמשולמות לקשישים באופן ישיר מאוצר המדינה ולא על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ביטוח לאומי

71.
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי)

(1)
בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי", בסיפא –
(א)
פסקה (1) יבוא:

"(1א)
ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ז' בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)".



(ב)
בפסקה (2), במקום "2007 ואילך" יבוא "2010 ואילך".

72.
תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה

(א)
ההגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, בנוסחה בסעיף 71(1) לחוק זה, תחול על גמלאות המשתלמות בךעךד יום תחילתו של חוק זה (בפרק זה – יום התחילה) ואילך.

(ב)
תחילתו של סעיף 28ב לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה ושל ביטול סעיף 33 לחוק הביטוח הלאומי, כאמור בסעיף 71(5) לחוק זה, ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007).

(ג)
סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 71(4) לחוק זה, יחול על הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי (בפרק זה – המוסד), החל ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).

מה המדד המצטבר?

2.8.

מה היה הצפי של המדד ל-2007?

הצפי היה סביב – תלוי מתי – מ-2 ל-2.5 אחוזים.

78.
תיקון חוק הבטחת הכנסה

בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי"

(1)
אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)
ביום ה' בטבת התשס"ט (21 בינואר 2009) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ז' בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)".

(2)
בפסקה (2), במקום "2007 ואילך" יבוא "2010 ואילך".

79.
תיקון חוק הבטחת הכנסה – תחולה

ההגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 78 לחוק זה, תחול על גמלאות המשתלמות בעד יום התחילה ואילך.

הוראות שעה לשנת ‏2008

82.
הגדרות

בפרק זה –
"היום הקובע" – ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2007).

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008).

83.
תגמולים המשתלמים לפי חוקים שונים – הוראת שעה

על אף האמור בחוקים המנויים להלן או לפיהם, סכומי התגמולים לפי החוקים האמורים לא יעודכנו בתקופה הקובעת, וסכומי התגמולים ששולמו לפפי חוקים אלה בתקופה הקובעת יהיו סכומי התגמולים שהיו משתלמים לפי חוקים אלה ביום הקובע, ואלה החוקים:

(1)
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959.

(2)
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950.

84.
הטבות נוספות הניתנות לפי חוקים שונים – הוראת שעה

על אף האמור בחוקים המנויים בסעיף 83 או לפיהם, סכומי ההטבות הניתנות לפי החוקים האמורים ולפי כל הסכם לא יעודכנו בתקופה הקובעת, וההטבות הניתנות בתקופה האמורה יהיו בסכומים שבהם ניתנו ביום הקובע, ואם הם ניתנות בשווה כסף – כך ששוויין בכסף לא יעלה על שוויין ביום הקובע. לעניין זה "הטבות" – כל הטבה שאינה תגמול, הניתנת בין בכסף ובין בשווה כסף, למי שמשתלם לו תגמול לפי אחד החוקים המנויים בסעיף 83, עקב היותו זכאי לתגמול כאמור.

85.
חוק סל הקליטה – הוראת שעה

על אף האמור בסעיף 3 לחוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994, לא יעודכן סל הקליטה בתקופה הקובעת.

86.
חוק לפיצוי נפגעי גזזת – הוראת שעה

על אף האמור בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994, סכומי ההטבות הניתנות לפי החוק האמור לא יעודכנו בתקופה הקובעת. בסעיף זה "הטבות" – כל מענק, קצבה, פיצוי או תשלום אחר, בין בכסף ובין בשווה כסף.

87.
חוק לפיצוי נפגעי פוליו – הוראת שעה

על אף האמור בחוק לפיצוי נפגעי פוליו, התשס"ז-2007, סכומי ההטבות הניתנות לפי החוק האמור לא יעודכנו בתקופה הקובעת. בסעיף זה "הטבות" – כל מענק, קצבה, פיצוי או תשלום אחר, בין בכסף ובין בשווה כסף.

88.
חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה

על אף האמור בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי), לא יעודכנו בתקופה הקובעת סכומי ההטבות הניתנות לפי החוק האמור. בסעיף זה "הטבות" – כל מענק, קצבה, פיצוי או תשלום אחר, בין בכסף ובין בשווה כסף.

89.
חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה

על אף האמור בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, לא יעודכנו בתקופה הקובעת סכומי ההטבות הניתנות לפי החוק האמור. בסעיף זה, "הטבות" – כל מענק, קצבה, פיצוי או תשלום אחר, בין בכסף ובין בשווה כסף.

90.
הסכם בדבר גמלת ניידות – הוראת שעה

על אף האמור בהסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, סכומי ההטבות הניתנות לפי ההסכם האמור לא יעודכנו בתקופה הקובעת. בסעיף זה, "הטבות" – כל מענק, קצבה, פיצוי או תשלום אחר, בין בכסף ובין בשווה כסף.

91.
סכומי הגמלאות לאחר תום התקופה הקובעת

(א)
בסעיף זה –

(1)
תגמולים כאמור בסעיף 83.

(2)
סל קליטה כאמור בסעיף 85.

(3)
הטבות כאמור בסעיפים 86 ו-87.

(4)
גמלת ניידות כאמור בסעיף 90.

"סכום העדכון בתקופה הקובעת" – הסכום שהיה מתווסף לסכום הגמלה במהלך התקופה הקובעת אלמלא הוראות פרק זה.

(ב)
במועד העדכון הראשון של גמלה שבסמוך לאחר תום התקופה הקובעת, יתווסף לסכום הגמלה סכום העדכון בתקופה הקובעת.

אני רוצה לעדכן את חברי הכנסת בהשפעה הצפויה המצטברת של אי עדכון הקצבאות. בין 2002 ל-2005 הממשלה החליטה להקפיא את הקצבאות והן לא עודכנו בכלל. בשנת 2006 הן עודכנו לפי מדד המחירים. אנחנו חושבים שלא רק שצריך לעדכן את הקצבאות אלא שצריך לעדכן אותן לפי השכר הממוצע במשק כדי להשוות את העדכון של מקבלי הקצבאות לעלייה ברמת החיים של כל האוכלוסייה.


מה שנוצר בשנים האחרונות הוא שהגמלאים כולם הפסידו 2 מיליארד שקלים מהעובדה שלא עודכנו הקצבאות ומהעובדה שהן עודכנו בשנת 2006 על פי המדד. זה הפסד מצטבר של העבר בסכום של 2 מיליארד שקלים.

זה הפסד או זה גזל? זה גזל ולא הפסד. זה כסף של הגמלאים ששולם בשעתו על ידי הגמלאים למוסד לביטוח לאומי וכעת לא משלמים להם. אני קורא לזה גזל ואתה קורא לזה הפסד.

אני רוצה לתת תמונת מבט מקצועית ואובייקטיבית של המוסד לביטוח לאומי. כלומר, העובדה שלא עודכנו הקצבאות, ירדו מהכנסותיהן של מקבלי הקצבאות בערך 2 מיליארד שקלים.


בעתיד, מבחינת תחולת העוני, ממשלת דווקא עשתה כמה צעדים על מנת לצמצם את העוני וקיבלה החלטות. הקפאת הקצבאות פועלת בדיוק בכיוון ההפוך. העוני בתקופה של הקפאת הקצבאות עלה מ-18 אחוזים ל-20.6 אחוזים. השנה הודענו על התייצבות בממדי העוני ואפילו ירידה קלה. אם נקפיא את הקצבאות, עשינו חישובים בביטוח הלאומי, זה יוסיף לעוני עוד חצי אחוז. כלומר, זאת תוספת לתחולת העוני בישראל של בערך חצי אחוז.ץ


מבחינת המוסד לביטוח לאומי, הגישה שלנו היא חד משמעית. אין שום זכות ושום סמכות, לדעתנו, לקחת ולהודיע לאלה שמקבלים קצבאות כדין שאומרים להם שבשנת 2002 הייתה מצוקה תקציבית, הייתה בעיה של גירעון תקציב המדינה והייתה בעיה של גלובליזציה לכאורה, אבל היום, בשנת 2007, בעידן של צמיחה, בעידן של צמיחה של 4-5 אחוזים, אני חושב שלא יתכן לומר שכל עם ישראל, השכר הממוצע שלו יעלה השנה בשיעור מסוים. בשנה שעברה, אגב, השכר הממוצע עלה ב-3 אחוזים יותר מאשר המדד וזה שעדכנו רק לפי המדד, זה פגע בגמלאים. בשנה של צמיחה אנחנו חושבים שהמקורות של האוצר לא צריכים להיות המקור הזה של ביטוח לאומי, של מיליארד ו-300 מיליון שקלים. אם יבקשו מאתנו, נצביע להם על מקורות אחרים מבלי לפגוע בתקציב המדינה. לא יתכן לנצל את העובדה שמדובר באוכלוסייה חלשה. אני בעצם מייצג כרגע 700 אלף קשישים וזקנים מהם 50 אלף מקבלי הבטחת הכנסה, נכים ונפגעי עבודה, 2 מיליון אנשים שבהחלטה באים ולוקחים להם זכות בסיסית שמגיעה להם, זכות בסיסית של העדכון. אני חושב שהוועדה לא צריכה לתת לזה יד, מה גם שמצב המשק אומר שלא רק שלא צריך להפסיק את העדכון אלא צריך אפילו להעלות את העדכון ולהצמיד לפי השכר הממוצע במשק ולא לפי מדד המחירים לצרכן.

הביטוח לאומי הוא מחלקה באוצר או שהוא גוף עצמאי?

אני רואה אותו כגוף עצמאי. על פי ההחלטות שהתקבלו בשנים האחרונות, לאוצר הייתה השפעה גדולה מאוד עליהן.

אני משלם לך ביטוח לאומי ואתה חברת ביטוח לכל דבר, מה פתאום האוצר מגביל אותך כאשר לך יש עודפים?

אני גוף עצמאי. על פי החוק את העודפים שלי אני צריך להשקיע בבנק ישראל בריבית מסוימת והכספים האלה בבנק ישראל מהווים חלק מהתקציב השוטף של האוצר בכל מקרה כשהוא בא לתכנן את התקציב שלו.

חלק מיועד למימון הגירעון. למה תמיד על כבשת הרש אתם עושים את התרגיל הפיננסי הזה? זאת הרי שערורייה לאומית. תבין מה אתה עושה כאן.

אין כאן תרגיל פיננסי והרבה לדבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי על קיפוח הקשישים. כפי שבוודאי ידוע לחברי הוועדה, הממשלה קיבלה לאחרונה החלטה להעלות את הקצבאות לקשישים בכמיליארד וחצי שקלים.

אלה מלים, מלים, מלים אבל בפועל לא קורה שום דבר בשטח.

ביום שתעשו מרד, יהיה.

תצטרף אלינו.

בביטוח לאומי עשינו חישוב. על פי חישובי האוצר בתקציב המדינה התקבולים מביטוח לאומי אליהם בגין ההשתתפות שלנו בתקציב האוצר הם בערך 14 מיליארד שקלים. אצלכם רשום 14 מיליארד שקלים. אנחנו עשינו חשבון וראינו שהגבייה שלנו תהיה בערך 15,8 מיליארד שקלים. כלומר, עוד מיליארד וחצי שקלים יהיה לאוצר מהגבייה של ביטוח לאומי.

הם הלאימו את חברת הביטוח ומשחקים אתה לצורכיהם. לממלכה מותר לפשוע. זה קורה כבר כמה שנים ומעניין אם באירופה זה גם עובד כך. מעניין אם בגרמניה זה עובד כך. כאן זה ויכוח עקרוני. אתה היית צריך לייצג את זה, אתה בממשלה, אתה מייצג את הקשישים האלה.

תודה רבה על הערתך. אל תדאג. היכן שצריך לייצג זה, אני מייצג את זה. אתה רוצה להירשם לזכות דיבור, בבקשה, אבל אתה לא יכול לשאול ולשאול.

שאלה למנכ"ל הביטוח הלאומי. מדבריך הבנתי שאתה מציע לעדכן את הקצבאות.

בוודאי.

ב-2002, ב-2003, ב-2004 וב-2005 לא עודכנו הקצבאות. הסוס כמעט התרגל לא לאכול. למה להפסיק את הניסוי עכשיו?

אדוני היושב-ראש, חבריי לביטוח הלאומי ולאוצר. אני לא חושב שצריך להרבות במלים. עלו כאן סוגיות מאוד עקרוניות כמו עצמאות הביטוח הלאומי. אין ספק שזאת סוגיה שעוד נצטרך להידרש אליה ולדון בה וזה תהליך מאוד ארוך של כרסום במעמדו של הביטוח הלאומי. האוצר פיתח שיטה של שיפוי בגין סעיפים מסוימים ובכך הוא יוצר הזרמה תקציבית וגם יוצר לגיטימציה להתערבות שלו.


הסוגיה הזאת היא סוגיה כבדה ואני מקווה שיושב-ראש הוועדה ימצא לנכון לקיים עליה דיון ספציפי בלי שום קשר לוויכוח שמתקיים היום סביב הסעיפים שעומדים על סדר היום.


צריך לקחת בחשבון כמה דברים. כפי שאמר נציג האוצר ביושר, ואני חושב שהוא ייצג את הדברים, הוא לא קובע ואני מציע שלא נתקוף אותו כי הוא מייצג מדיניות של ממשלה אבל הוא הציג אותה בצורה שקופה לחלוטין וגם אמר שהתכנון התקציבי התבסס על עלייה של 2.4 אחוזים. התחזית שהייתה 2.4 עליית מדד היא לא כזאת אלא אנחנו נמצאים ב-2.8 אחוזים. הוא אמר שהחלוקה היא מיליארד שקלים מהביטוח הלאומי ו-300 מיליון שקלים מהאוצר והמשמעות היא מאוד פשוטה.


מיליארד שקלים, אין להם שום סיבה להיות חלק מהדיונים האלה. הם לא שאלה של מסגרת תקציב אלא הם כסף שנמצא בביטוח הלאומי. יכול להיות שיבוא האוצר ויאמר שהוא בכל זאת רוצה לנצל את ההזדמנות ולקחת עוד מיליארד שקלים כדי להאיץ את תהליך כיסוי הגירעון, אבל יש מספיק עודפי תקציב כדי לכסות את הגירעון. לכן אנחנו דנים היום ב-300 מיליון קלים בלבד שקשורים לחוק התקציב. מעבר לזה, כל השאר הם מניפולציה שאין לה שום מקום. ב-300 מיליון שקלים אלה צריך לדון ואולי חמישית כי אם התחזית הייתה 2.4 אחוזים אינפלציה ויש 2.8 אחוזים, הרי שזה אומר שמישהו תכנן בתוך בסיס התקציב לשלם תוספת של 2.4 אחוזים.

לכן אני חושב שמה שאנחנו רואים היום הוא דבר שאין לו שום מקום. זה כל כך לא הוגן לקחת את שנת 2006 ואחר כך לומר שכאשר יש אינפלציה אפס אני לא מעדכן, ועכשיו, כאשר לפתע יש אינפלציה – ואני מסכים עם מנכ"ל הביטוח הלאומי שצריך להצמיד את זה לשכר הממוצע במשק ולא למדד – אבל אם יש באמת מצב שיש גזלה של כבשת הרש, זה המקרה.

לכן אדוני היושב-ראש, אני חושב שדינן של ההצעות האלה להידחות על הסף. אין להן שום סיבה, לא תקציבית, לא ערכית ולא מוסרית. אני מציע שהוועדה תצביע היום ותכריע ולא תשאיר את האוכלוסיות האלה במתח במשך כל התקופה הזאת.

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מאיפה להתחיל, אם לצחוק או לבכות. עזבתי את ישיבת ועדת הכספים כדי להשתתף בדיון הזה. משום מה חילקנו בין שתי הוועדות את הקיצוצים או את ההקפאות הכי כואבות לאוכלוסיות שאני לא רוצה להשתמש במילה נזקקות כי האוכלוסיות האלה לא נזקקות אלא אלה אוכלוסיות גאות. אני מאוד מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת עמיר פרץ. אנחנו מאבדים כאן ערכיות שעוד נשארה לנו.

ערכיות ומוסריות.

וגם מוסריות. כל מילה שאמרת לגבי הצמדה לשכר הממוצע במשק, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה ערכית ומוסרית, היא נכונה. המדד נמצא עכשיו בעלייה, אבל בטוח הוא לא יהיה באותה עלייה כפי שנמצא בעלייה השכר הממוצע במשק.

לאורך זמן עדיף השכר הממוצע.

בדיוק. עדיף שהקצבאות יהיו צמודות לשכר הממוצע, אבל זה לא הדיון אלא הדיון כאן הוא על ההקפאה. לא משנה אם מדובר בהקפאה מהשכר הממוצע במשק או מהמדד. יכול להיות שבאוכלוסיות מסוימות ההקפאה הזאת תפגע במעט ויהיה מדובר בכמה שקלים. אמנם הכנתי איזשהו נאום חוצה לבבות, אבל כיוון שרשימת הדוברים היא ארוכה ומניסיוני אני יודע שיושבת-ראש הכנסת לא אוהבת שאנחנו גולשים לתוך דיון במליאה, אני אומר רק כמה מלים.


לא נולדתי במדינת ישראל אלא הגעתי אליה בשנת 1982 כאשר ההורים שלי הביאו אותי לכאן. לפני הוריי כל העולם היה פתוח והם יכלו להגיע לארצות-הברית, לאוסטרליה, לקנדה ולעוד מקומות אבל הם בחרו להשתקע במדינת ישראל בגלל הערכיות, בגלל שזאת מדינת העם היהודי, מדינת ישראל. מה שקורה הוא שאני רואה שבהקפאת גמלאות וקצבאות אנחנו פוגעים באותם ערכים עליהם גדלנו ובגללם עלינו ארצה.

יסלחו לי הנכים, האימהות החד-הוריות וכל הקבוצות האחרות שפגיעה בהן היא אנושה ואני אתכם ואני נגד הפגיעה, אבל אני רוצה להתייחס לקבוצה מצומצמת כי אי אפשר לדבר באופן גורף על הכל למרות שזאת מהות העניין. אני מדבר על קבוצה של נכי צה"ל, על קבוצת אלמנות, יתומים, הורים שכולים שזה פן מאוד מצומצם אבל פן מאוד חשוב בכל הנושא הזה של הפגיעה.

אני לא יודע בכמה מסתכמת הפגיעה הזאת לגבי כל אחד ואחד מהם, ויכול להיות שמדובר בשקל אחד או באגורה אחת, אבל זאת בכלל לא המהות. בעצם זה שמדינת ישראל דרך משרד האוצר חושבת לעצמה לפגוע באותן אוכלוסיות ולאבד טיפת מוסריות וערכיות, אני לא אוהב לדבר בפאתוס, אבל זה אפילו יותר מעצוב.


אני יודע שאתה לא מקבל החלטה היום, אבל אני מציע לבטל את הגזרה הזאת ולו רק בגלל הסיבות שפירטתי עכשיו כי אחרת אנחנו נראה בפני עצמנו ובפני החברה שלנו כאטומים לחלוטין, כמטומטמים לחלוטין. אני לא יודע מה זכות הקיום שלנו כאן אם אנחנו בחוק ההסדרים מכניסים את הפגיעה בכל הקבוצות החלשות, אבל דווקא הזכרתי עכשיו אוכלוסייה שאנחנו חייבים לה כל כך הרבה.

אתה אומר שאין הצבעות היום ואני לא יודע מתי הן תתקיימנה, ואני גם לא יודע אם אוכל להשתתף בהן, אבל בכל מקרה אני מבקש להגיש הסתייגות שלי ושל כל סיעת ישראל ביתנו להפריד את הקבוצה שציינתי מיתר הקבוצות. בשם מפלגת ישראל ביתנו אני נגד ההקפאה לרוחב ולאורך שנמצאת היום בחוק ההסדרים.

הדברים הם לגמרי פשוטים. הכסף הזה איננו של האוצר אבל האוצר לוקח אותו מהשכבות החלשות. אינני מתכוון להאריך בדבריי אבל אני רוצה בשם חברת הכנסת יחימוביץ שביקשה ממני ובשם חברת הכנסת מרינה סולודקין, להכניס הסתייגות בחוק שהסעיפים שהוצעו יימחקו.

אני חושב שההצעה של משרד האוצר כאן היא בגדר שערורייה. כאשר אנחנו מדברים על עדכון, אנחנו מדברים בסך הכל על שמירת ערך. אנחנו לא מדברים על איזושהי זכות או איזשהו משהו יוצא דופן אלא אנחנו מדברים על כספי מבוטחים ואלה לא כספי האוצר. שולחים את היד בצורה צינית לכספים שלא שייכים להם ולוקחים מאנשים את הזכות הבסיסית שלהם. הרשימה היא פשוט רשימת זוועות – קשישים, נכים, נפגעי פוליו, נפגעי גזזת. רק סעיף אחד שכחו להוסיף לרשימה הזאת וזאת רשימת השרים שדווקא השכר שלהם מעודכן. הם מעודכנים ואצלם הכל בסדר.


אדוני היושב-ראש, אני אומר בצער שאני לא חושב שמדובר בטעות אלא אני חושב שמדובר כאן בהשקפת עולם. קרה לזה נשיא המדינה קפיטליזם חזירי, אבל ללא ספק זה גם קפיטליזם אכזרי. אני חושב שלא במקרה לא נמצאים כאן נציגי סיעת הליכוד כי המדיניות הזאת שמתבצעת עכשיו היא בדיוק מדיניותו של נתניהו. אני מתפלא שהמדיניות הזאת מתבצעת על ידי ממשלה שנבחרה על סדר יום אחר. אתם הבטחתם סדר יום חברתי, אתם הבטחתם חמלה, אתם הבטחתם דאגה למוחלשים אבל אתם ממשיכים את אותו קו אכזרי וחסר לב שהתנהל פה בכנסת קודם לכן.


אני חושב שאת כל הקיצוצים האלה צריך לבטל. בשם סיעת חדש, בשם שלושת סיעת חדש, אני מבקש למחוק את כל הסעיפים בהם מדובר ובמקום הסעיפים האלה אני מבקש שייכתב שבתוך חצי שנה ישובצו כל הנפגעים וכל האנשים שקצבאותיהם לאורך שנים נשללו מהם, וכי כל הקצבאות וכל הפגיעות האלה יוחזרו להם באופן רטרואקטיבי בתוך חצי שנה מהיום.

אני מתפלא שמזכירים את המילה הקפאה כי היא לא קיימת. היא קיימת אולי באוצר, אבל אנחנו כאן לא מדברים על הקפאה כי עבורנו המילה הזאת נמחקה. האוצר, ביטוח לאומי וכולם מודים שבעצם גזלו את הכסף כל השנים עד היום והתרגלו לכך. עכשיו אין אינפלציה. כאשר לא היה מדד, היינו זקוקים למדד ושוב הכניסו את הכסף לכיס.


אני מבקש שיהיה ברור לכולנו שזאת חייבת להיות מערכת סגורה. זה חייב להיות כסף צבוע שהאוצר לא יוכל להכניס את היד אליו. זה כסף שלנו אותו שילמנו כל החיים. הוא שלנו ואף אחד לא יכניס יד אליו.

אני חושב שכל ההקפאות האלה צריכות לעבור מהעולם משום שהן נולדו בחטא, הן אנטי-כלכליות, הן מנוגדות לכל תפיסת הביטוח ובסופו של דבר לא יהיה פה ביטוח לאומי ואנשים כאן ייזרקו לרחוב ותהיה כאן תרבות ההומלסים. למה שמישהו ישלם לביטוח הלאומי אם הוא יודע שאחרי כן זה לא ביטוח עצמאי שאתה גם מקבל מה שאתה צריך אלא האוצר קובע והוא המלאים אותו?

הוא חייב לשלם על פי חוק לביטוח הלאומי.

כל זמן שהמוסד עצמאי, זה יעבוד.

העובדה שהאוצר עבריין לא הופכת את העובד לעבריין.

יש פה נבל ברשות התורה. ממשלת ישראל משנת 2001 בעצם מלאימה את הביטוח הלאומי ויוצרת מצב בו הוא איבד את עצמאותו וכספי מבוטחים לא מוחזרים להם על פי דין ועל פי חוק אלא בהחלטות ממשלה עם אישור הרובוט האוטומטי בכנסת בחוק ההסדרים. כל האלטרנטיבות שהצגנו שאתה יכול להביא ממקורות, אני יכול להציג אותן שוב, אבל חבל על הזמן ואמר אותן חבר הכנסת עמיר פרץ. אין שום בעיה אם רק היו משנים את התפיסה. זה הכל אידיאולוגיה.


אדוני היושב-ראש, הגשתי לך בשם סיעת מרצ את כל רשימת ההסתייגויות. כל החוקים האלה, אחת דינם – להתבטל. אני באמת מציע לך ידידי יושב-ראש ועדת הכספים, כאן זה לא עניין פוליטי אלא זה עניין של ערכים נורמליים של בני אדם. אם תהיה התלכדות של ש"ס, שלכם, של העבודה יחד עם האופוזיציה, הדברים האלה יוצאו ואין בעיה תקציבית וזה השקר הגדול ביותר. אני מוכן להוכיח את זה מתמטית, אבל נשאיר את זה לישיבה אחרת.

כל לב הדיון הזה הוא ערכי ופיננסי ולא משפטי. יש פה מסר הכי גרוע שממשלה יכולה לשדר לציבור והוא במי היא פוגעת - במי שתרם את היקר ביותר למדינה ומי שהגורל היכה בו בצורה הכי אכזרית ואני מתכוון לנכים. מה עוד נשאר? לא רעדה לכם היד כאשר חתמתם על הדברים האלה?

הלב לא רועד להם.

היד חותמת.


אני רוצה לשאול שאלה מאוד מעשית. מה המשמעות שאין היום הצבעה? אם המשמעות היא שהדבר הזה ב-31 בדצמבר בחצות הלילה עבר מן העולם, בסדר, אבל השאלה אם אין לנו איזשהו מארב במורד הדרך. היות שאתה מייצג סיעה חברתית, אתה יושב-ראש הוועדה, אנא, אמור לנו מה המשמעות שאין היום הצבעה.

אני רק ארמוז לך ואומר שאין פה שום מארב במורד הדרך.

אבל למה לא מצביעים?

את השאלה השנייה, בוא נשאיר אותה פתוחה. קיבלת תשובה?

קיבלתי, כן.

אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר שאני יושב בחדר הזה 23 שנים וזה מסוג ההצעות הכי מתועבות שיכולות לבוא לשולחן הזה ואני אוכיח את זה מיד. אני חייב להעיר הערה אחת מוקדמת. הפיצול הזה בין הדיון לבין ההצבעה, אדוני היושב-ראש, הוא רע מאוד והסיבה היא מאוד פשוטה, כי בדיון כולם יהיו נגד, אבל כאשר יבואו להצבעה, יביאו את המצביעים שירימו את היד באופן אוטומטי בעד הממשלה ובעד האוצר.

אין סכנה כזאת.

נראה. גם זה יש לי ניסיון בחדר הזה וכבר ראיתי דברים.


אני רוצה לומר לכולם - ואולי גדעון בן-ישראל הוא היחיד שזוכר את העניין גם מכאן – שהעניין של ההצמדה הוא לא עניין של תוספת הטבה אלא זה חלק אינטגרלי של שמירת הערך של הקצבה באחזקת האנשים הללו לחיות. זה לא איזה דבר שניתן כמתנה שעכשיו האוצר לוקח אותה בשעה קשה, מה עוד שהשעה היא לא קשה, אלא זה ממש חלק אינטגרלי של שמירת ערך כוח הקנייה של הקצבה. הביטול של זה הוא ממש גזרה והוא גזלה מאנשים במצב הכי קשה.


צריך לזכור שמדינת ישראל בשנים האחרונות נתנה 15 מיליארד שקלים במסגרת הרפורמה במס לעשירון העליון. כאן גוזלים את גזלת הרש מאנשים שהם במצב הכי קשה. אגב, חלק מהאנשים האלה נתנו באמת את חייהם כמו שאפרים סנה אומר בצדק, אם זה נכי צה"ל ואפילו נכי תאונות עבודה שאלה הם אנשים שנפצעו ונפגעו תוך כדי יצירת היש הכלכלי של מדינת ישראל, או אנשים שהם נפגעי גורל. ממי לוקחים ולמי נותנים? אלוהים אדירים, איזה מצפון יש פה להציע את ההצעות האלה?


אני רוצה לומר לכם, והפעם ברשותכם אני גם אומר את זה כמי שהיה פעם שר התעשייה והמסחר, שצריך לזכור דבר אחד, שזאת פגיעה גם בכלכלה של ישראל. זה כוח הקנייה של האנשים הפשוטים. נותנים לעשירון העליון, מגלגלים כסף, עושים בורסה, מעבירים לחוץ לארץ, אבל כאן מדובר באנשים שצריכים לקנות לחם, בשר, ירקות, לחמם את הבית, בגדים, מתנה לילד, להביא מתנה לנכד. לא מתביישים? את זה גוזלים? ולמי נותנים?


באמת, אתם חייבים בעניין הזה לעצור את המגפה הנוראה האנטי-חברתית הזאת ממש בעודה באיבה. חייבים כאן מצפון של חברי כנסת, חייבים להיות אמיצים גם אם הם שייכים לממשלה. לא יכול להיות שתהיו אוטומטים, שתרימו ידיים באופן אוטומטי. תפעילו את המצפון, תפעילו את היושר, תפעילו את ההגינות כדי שהדבר הזה לא יעבור. אני אומר לכם – ואני אף פעם כמעט לא אומר את זה אלא עכשיו – שמי שיצביע בעד זה, הוא חסר מצפון ואין לי מילה אחרת. מי שמצביע בעד תועבה כזאת, הוא חסר מצפון ואי אפשר להתנקות מחוסר המצפון הזה.


אני מבקש פורמלית להצביע על הסתייגויות שהגשתי בשם מרצ, ואם לא, נעלה אותן למליאה ושם נילחם עליהן.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהגזרה או הגזרות – כדאי לכנות אותן גזרות כי הן סעיף אחרי סעיף, גזרה אחרי גזרה – יש להן מטרה אחת והיא לחתוך בבשר החי ואת זה צריך לומר. למי ביטוח לאומי נותן? תשלומי ההעברה שכך אנחנו מכנים אותם, למי הם מיועדים? הם מיועדים לאוכלוסיות יעד שהן חלשות יותר, שהמדינה החליטה להתערב כדי לתת להן את הנשימה ואת המחייה. לולא אותם תשלומי יעד, אוכלוסייה הרבה יותר גדולה הייתה מתחת לקו העוני. לא שאלה שמקבלים תשלומי העברה מביטוח לאומי לא מוגדרים כעניים, הם כן מוגדרים כך, אבל אנחנו כאן באים ומנסים לחתוך בבשר החי. לא ידוע לי על גזרה אחת שהיא אכזרית בחוק ההסדרים יותר מהגזרה הזאת וזאת למרות שיש עוד חוקים. יש כאן פגיעה מאוד אנושה בביטחון הסוציאלי של האנשים. העקרונות האלה שהמדינה לקח לה שנים רבות לגבש, לתת אפשרות לביטחון סוציאלי, לפתח מערכת כוללת אוניברסלית של תשלומים כך שהמדינה מתערבת ונותנת לנשום למספר אוכלוסיות יעד מוכות, וכולן מוכות, אז כאן גם את החלק של הנשימה המועטה מנסים לגזול מהן.


אני רוצה להגיש הסתייגות לבטל את כל הגזרות של הביטוח הלאומי והייתי רוצה לבקש מאדוני היושב-ראש – ואני גם מנסה לחשוב על דחיית ההצבעה – כחבר מפלגה שבהחלט יש לה את הרגישות החברתית, לעשות הכל. אם חוסר ההצבעה היום בא כדי לנסות ולהוריד את הסעיפים האלה, אני אשים את ידי. אם לא, אני בהחלט חושבת שכאן זה לא עניין מפלגתי ולא עניין ממשלתי אלא זה עניין אנטי-חברתי טהור שכולנו נתלכד כדי להפיל את החוקים האלה ואני מקווה שאדוני ממקומו כן יעשה את הכל כדי לבטל אותם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקבל הסבר ברור מדוע אנחנו לא מצביעים היום. אני מציע שאכן נצביע היום ולא נדחה את ההצבעה למועד אחר. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו כאן מזמינים עלינו לחצים מיותרים ושלא לצורך. הנושא הוא בנפשנו ולכן אני מבקש לקבוע שעה להצבעה עוד היום. זאת הצעה שאני מציע לוועדה להעמיד אותה להצבעה, אם תהיה הצבעה היום או במועד אחר. אני מציע שההצבעה תהיה היום ונקבע כרגע באיזה שעה היא תהיה, אבל שהיא תהיה עוד היום.


אני חושב שבמה שאנחנו עוסקים כאן היום זוהי גזלה של כבשת הרש. לא יעלה על הדעת שאנחנו ניתן את ידינו לגזלת כבשת הרש. אם אנחנו רוצים למנוע שהאוצר או כל אלה שקובעים את המדיניות לא יביאו לנו בהמשך הצעות מגונות כאלה, הצעתי היא שנצא היום כאן עם שתי החלטות כאשר האחת אומרת שאנחנו מבקשים להחזיר רטרואקטיבית את כל ההקפאה שהייתה החל משנת 2000 ועד היום, להחזיר לאותם אנשים. מדברים כאן אתי במיליארדים אבל אני לא מבין מיליארדים אלא אני יודע שאותו זקן ואותו נכה מקבל 400-500 שקלים כך שמדובר בשקלים בודדים ולא במיליארדים. מדובר כאן ב-50 שקלים לאותו נכה וב-50 שקלים לאותה אישה שהיא חיה מהסכום הזה.


אני מבקש לקבל היום החלטה להחזיר לאותם אנשים רטרואקטיבית את כל מה שנשחק בגמלה שלהם.


אני מבקש לקבל החלטה נוספת, שאנחנו נבקש להצמיד לשכר הממוצע את כל הקצבאות.


אלו שני הדברים שאם נקבל עליהם היום החלטה, האמן לי אדוני היושב-ראש, יותר האוצר לא יעיז להביא הצעות כאלה כפי שהביא.

אני מסכים עם הדברים שנאמרו כאן על-ידי חברי הכנסת. יש עוד קבוצה שלא הוזכרה כאן ואלה הם העולים החדשים שבאים למדינה כאשר במשך שישה חודשים הם מקבלים סל קליטה אבל משנת 2000 סל הקליטה לא עודכן. סל הקליטה אומר קצת כסף שנותן לעולים אפשרות לנשום. גם בשנה זאת הוקפא עדכון סל הקליטה ואני מבקש מחברי הוועדה להיות זהירים גם בנושא הזה של עולים חדשים שמגיעים ארצה ובמשך שישה חודשים מקבלים 10 אחוזים פחות ממה שקיבלו עד שנת 2000.

אני מבינה את כל הדוברים כי גם אותי הנושא מרגיז. אנחנו עולים אחד אחרי השני על במת הכנסת והיום דורשים מאתנו להצביע על דבר שלא מקובל עלינו, לא בקואליציה ולא באופוזיציה.


חבר הכנסת רן כהן, אני רוצה לומר לך שאתה לא צריך לעשות לנו מבחן. המבחן הזה, אנחנו נעבור מול הבוחרים שלנו.


אין כאן קואליציה ואופוזיציה. לא יכול להיות שמדינת ישראל שבשנה הבאה חוגגת 60 שנים תטיל את הגזרה הזאת על האנשים הכי מסכנים במדינה. אני לא חושבת שיהיה חבר כנסת – ולא משנה איפה הוא נמצא – שלא חושב כך.


כמו חברי כנסת רבים, גם אני הגשתי הסתייגות. בזמן שמנכ"ל ביטוח לאומי נמצא כאן, אני רוצה לפנות אליך. כבר פניתי לשר והיום אני מנצלת את ההזדמנות ופונה גם אל חברי הכנסת. יש גזרה על אנשים תושבי ישראל שחוזרים למדינה. מנכ"ל משרד הקליטה הציג תוכנית של מדינת ישראל לתושבים החוזרים ואתם יודעים מה החור הכי גדול שקיים בתוכנית? שבעצם תושב חוזר שחוזר למדינה, לא משנה שהוא משלם קנס לביטוח לאומי על זה שהוא חזר ארצה אלא שאין לו סל ביטוח בריאות. אני חושבת שזאת בושה למדינת ישראל וזה ישראבלופ כלפי אזרחים שאנחנו רוצים שהם יחזרו לכאן. כאשר אנחנו מצביעים על התוכנית הזאת של גזירות, אני אומרת שאנחנו משתתפים בפשע כלפי האנשים האלה. לא יכול להיות שבחגיגות שנות ה-60 למדינת ישראל הגזרות האלו יעברו בכנסת.

אני לא חברה בוועדת העבודה והרווחה, אבל באתי לישיבה. אני חייבת לומר לכם שאני חושבת שיש גזרות שהציבור יכול לעמוד בהן אבל יש גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. אני חושבת שזאת שיא החוצפה שבשעה ששיעורי הצמיחה כל כך גבוהים, באים ופשוט גוזלים מהאוכלוסיות החלשות ביותר את הקצבאות שמגיעות להן. הייתה תוכנית כלכלית בשנת 2002-2003 ובה הוחלט על הקפאה. עכשיו המצב השתנה ולכן אין שום סיבה למנוע את העדכון שבאמת המדד השנה הזאת ילך ויגדל ולכן זה יהיה משמעותי. זה לא כמו בשנה שעברה, אז האוצר הסכים להוריד את הסעיף כי הוא ידע ששיעור המדד מגיע לאפס. אני חושבת שאם רוצים להקטין פערים בחברה, חייבים לעדכן את הקצבאות האלה.


במי פוגעים? אני רואה כאן את גדעון בן-ישראל, שיהיה בריא, עד 120. פוגעים בציבור הגמלאים? אני רואה את שמחה בניטה – פוגעים בציבור הנכים? בציבור האלמנות? בהורים השכולים? בעולים החדשים? בנכי צה"ל? במי פוגעים? אני לא רוצה להתחיל ולמנות את כל הקבוצות. אני חושבת שזאת שיא החוצפה.


אם הבעיה היא חוסר בתקציב, יזם חבר הכנסת אבישי ברוורמן הצעת חוק שחלק גדול מאוד מחברי הכנסת הצטרפו וחתמו עליה. שיגדילו את הוצאות הממשלה.


כאשר אנחנו כאן בוועדה הזאת עוסקים בנושא הזה של הקפאת הקצבאות, לפני כ-10 ימים חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת הכספים סטס מיסז'ניקוב, היה ניסיון להעביר גם קיצוץ של 4 אחוזים בחלק מהגמלאות של הביטוח הלאומי, ביניהן פגיעה בדמי מחלה מעבודה וכמובן מענקי לידה. אני חושבת שאסור לנו להסכים לדברים האלה.

אני מצטער על האיחור. אדוני היושב-ראש, אני כמובן מתנגד, גם כאופוזיציה, אבל התנגדתי גם כאשר הייתי בקואליציה, אבל זה לא עזר יותר מדי.


אני רוצה להציע לחברים שלי מהקואליציה. אני הייתי במצב שלכם לפני שלוש שנים. נתניהו הטיל גזרות שלא אהבתי, אני אישית התנגדתי להן, דוד לוי ואני היחידים שהתנגדנו להן, אבל זה כמובן עבר. אני מציע שבמקום הצהרות ומלים יפות, לעשות מעשה. זה משהו סדרתי. אתה רואה שזה משהו מכוון. לפני שלושה שבועות ישבנו כאן על ביטול חוק שרוני שהלך להיטיב עם אוכלוסיות חלשות.

אין חוק שרוני.

אני מתנצל על הטרמינולוגיה. אין לי כוונה להתנצח ואין לי כוונה להעליב אף אחד אלא יש לי כוונה לדבר לעניין. בחוק – אם אתה רוצה תקרא לו בשם אחר, הצמדת קצבאות זקנה לשכר הממוצע והגדלתן - מדובר על אנשים מאוד מאוד מסוימים ומאוד מוגדרים. זה החוק הראשון וכאן נתנו יד החברים להפיל אותו. כאן נאבקתי אבל לא עזר. החוק השני, לפני שבועיים, פגיעה בשכר מינימום, לא לעשירים. החוק עליו מדברים היום הוא עוד חוק בסדרה של חוקים. אלה שקמים, יש להם יכולות אדירות היום ואני מבקש מכל מי שיושב כאן בחדר לעשות מעשה. אחרי שביטלתם את חוק הצמדת קצבאות ואחרי שביטלתם את חוק שכר מינימום ופגעתם באנשים, אתם חשודים בעיניי ובצדק.

אתם אשמים במה שקורה היום במדינה.

נתניהו אשם גם בבצורת בדארפור. יש לכם הזדמנות לתקן. בחרו בכם ואתם יכולים לתקן.


תראו את הקבוצה הזאת שיושבת כאן ומציגה ומזילה דמעות של תנין, אבל אני מבטיח לכם שכולם יצביעו נגדכם. כל מי שישב כאן יצביע נגדכם. אני מודיע לכם וממליץ לכם מבחינת ההלכה, כל מה שאתם אומרים כאן, תאמרו בלי נדר כי אתם הולכים להפר את הנדר שאתם נודרים כאן היום. הפרתם את זה לפני שבועיים, הפרתם את זה לפני שלושה שבועות ותעשו זאת שוב.


יושבת כאן אוכלוסייה שצריכה את העזרה שלנו עכשיו ולכם יש את היכולת לעזור לה. אני מתחייב כאן שאנחנו נתנגד להצעה ועכשיו הכדור אצלכם.

רבותיי, הייתה כאן התבטאות משותפת של קואליציה ואופוזיציה אשר תיארה מצב נוכחי בלתי נסבל של פגיעה בשכבות חלשות. אני סבור שכל ההתבטאויות שהיו של חברי הכנסת כיסו את הנושא עבור כל הנוכחים בצורה יוצאת מן הכלל.


אני מבקש לסכם את הישיבה ולומר שזוהי חקיקה דרקונית חסרת מצפון והרסנית הפוגעת במכוון בשכבות החלשות כמטרה. אני מציע כאן לאוצר למשוך את הצעותיו לגבי ההקפאות לפני שהאוצר יעמוד בפני ביזיון כאשר קואליציה ואופוזיציה יצביעו במליאה ברוב מכריע נגד. הכנסת כמוסד מחוקק לא יכולה להיות שותפה לעושק מייסדיה.


תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05