PAGE
19
ועדת החוקה, חוק ומשפט

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 603

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ה' בתמוז התשס"ח (8 ביולי 2008), שעה 14:30

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר


שלי יחימוביץ


משה כחלון


סטס מיסז'ניקוב


דוד רותם


משה שרוני

קרן דהרי בן נון
- משרד המשפטים


ליאור אגאי
- אגף החשב הכללי, משרד האוצר


ברוך לוברט
- לשכה משפטית, משרד האוצר


אבי פרנקל
- עוזר יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים


אבנר הרשקופ
- עוזר יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים


עזריקם שובלי
- רמ"ד ציוד, המשרד לביטחון פנים


קובי לוין
- רמ"ד רכש ואמצעים, המשרד לביטחון פנים


משה שקורי
- קמ"ד ארגון, המשרד לביטחון פנים


אחז בן ארי
- יועמ"ש במעהב"ט, משרד הביטחון


אהרון מרמרוש
- ראש מנה"ר, משרד הביטחון


דבי מילשטיין
- לשכה משפטית, משרד התמ"ת


יורם לוי
- ראש מינהל טקסטיל, משרד התמ"ת


יהודה שגב
- מנכ"ל התאחדות התעשיינים


צביקה ליברמן
- מנהל איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות

התעשיינים


רונית פרל
- איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות

התעשיינים


מאג'ד קבלן
- מנכ"ל מק"ט ספורט, התאחדות התעשיינים


קנג' קבלן
- מנכ"ל מק"ט ספורט, התאחדות התעשיינים


אלי סאן
- מנכ"ל סריגי ירושלים, התאחדות התעשיינים


זיו חגי
- כלכלן איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות

התעשיינים


אברהם חצור
- מנכ"ל אחידטקס בע"מ, התאחדות התעשיינים


אריה בורנשטיין
- מנכ"ל סלטקס, התאחדות התעשיינים


חסן קאמל
- מנכ"ל קראון ג'וליס, התאחדות התעשיינים


יוסף פוסבינדר
- מנכ"ל אקספורט ארז, התאחדות התעשיינים


מיכה עתיר
- מנכ"ל מג"מ בטיחות בע"מ, התאחדות התעשיינים


ג'מיל עייאק
- מנכ"ל מתפרות עייאק בע"מ, התאחדות התעשיינים


יוסף שירן
- יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה ומנכ"ל

תפרון, התאחדות התעשיינים

נירה למאי

דורית ואג

רויטל יפרח

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ), התשס"ז-2007

חברות וחברים, אנחנו חוזרים לחוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ) בענייני טקסטיל. אני אומר לעצמי כלקח, שנגררנו שלא לצורך כי הלא לפי תפיסת הממשלה גם היום לא נכון יהיה לקיים את הדיון. קבעתי פעם ופעמיים ואני אומר לכם, חבריי המציעים, שסביר בעיניי שאנחנו נסיים את החוק לפני המושב, לפחות בקריאה ראשונה. יכול להיות שלא נסיים היום אז נקצה לזה זמן בזמן קרוב מאוד מאוד כדי להתקדם.


אני גם הבעתי את מורת רוחי במהלך הבוקר, כשכל אחד מאתנו היה ביום דיונים ארוך, קיבלתי נייר מקיף שצריך ללמוד אותו בצורה שיטתית, אבל למרות זאת, נוכל לעסוק בבעיות המסוימות שאולי עליהן לא נתווכח, נשמע אותן שהן חמורות מאוד ואותן אין לעקוף ותכף נראה, ואחרות שננסה להסביר למליאה שיש בהן צורך והפגיעה בהן לא תהיה פגיעה גדולה.


אני אחלק את הבעיות לשתיים, ואני מתייחס גם לדברים שנאמרו בזמנו במליאה, בזמן שעסקנו בחוק הזה. מצד אחד, יש לנו בעיות בחוק, שיש בהן לכאורה סתירה לאמנות בין-לאומיות. ננסה להבין שם מה הבעיה ולאחר מכן - -

זה לא נכון מנחם, אין סתירה לאמנות בין-לאומיות.

חברים, אני קראתי ואתם יכולים להגיד לי שלא, אבל אני קראתי בעמוד 4, סעיפים - -

בעמוד 4 למה?

גברתי המציעה, תכף. חשבתי שכדאי לשמוע האם יש בעיות כאלה. יכול להיות שאין בעיה כזאת והכל בסדר. בזמנו לא היתה לי תחושה שיש בעיות כאלה - -

נכון. יש הסכמה בין הצדדים...

בעל אופן, בגלל שיש לי נייר אני רוצה את זה לסלק וחשבתי שזה יהיה ענין פשוט, ואז לגשת ולראות מה הבעיה במפעל שיש לשיטתכם או אין לשיטתכם, והכל כפי סדר סעיפים החוק כי הוא כתוב לפנינו. לפעמים הממשלה אומרת את דברה ולא תמיד אנחנו יכולים לענות לה. אז בבקשה תסבירו לנו למה לפי דעתכם יש בעיות באמנות?

אין בעיות באמנות. במסמך שצירפתי פה אני סוקרת את האמנות, מסבירה את ההתחייבויות שעל ישראל - - ובדקנו דרגים מסוימים שמשרד ההגנה של ארצות הברית לקח על עצמו וגם אנחנו יכולים לקחת אותם חריגים, גם לפי מזכר הבנה שיש למשרד הביטחון בענין הזה. לכן, כל מה שאני אומרת פה הוא שלגבי הגדרת מוצרי הטקסטיל שעליהם תחול הצעת החוק, היא צריכה לעלות בקנה אחד עם אותה רשימת חריגים ואין לנו בעיה עם זה כרגע.

לכן זה טוב מאוד ששמנו את המכשלה הזאת. בואו ניגש אל החוק. היועצת המשפטית, בבקשה.

למעשה הגענו לשלב בהצעת החוק שבו חיכינו להתדיינות בין הצדדים השונים.

נכון, והם אמרו שאין על מה לדבר, אז נתחיל בנוסח ונעבור סעיף סעיף. יגידו לנו מה הקשיים ונראה. יכול להיות שנשתכנע ויכול להיות שלא.

השאלה אם נצטרך לדון במה שלא קיים כאן, השאלה אם הדיון לא צריך להתמקד לא במה שכתוב אלא במה שלא כתוב, והוא מציאת מנגנון שיאפשר לכל הצדדים להגיע לסיפוקם וכן להוציא לפועל את הצעת החוק.

גברתי, אנחנו עבדנו ועברנו חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה. קיבלתי מכתבים שהנה, אולי ושמא, והנה היום קיבלתי מכתב שאומר שאין. אנחנו חזרנו לשולחן הוועדה ובוועדה נדון בזה. יעידו חבריי הקבועים בוועדה שבדרך כלל אנחנו צריכים להגיע לכך. משום מה, כנראה שהפעם אי אפשר להגיע לכך, הממשלה אומרת "לא" בשום פנים ואופן, למרות שהיא אמרה "כן" ובהחלט - -

גם כיום אנחנו מוכנים להגיע לפשרה שתפתור את הקשיים המהותיים...

גברתי, אנחנו נקרא את סעיפי החוק ונראה מה הבעיה בהם. אם נצליח להצביע עליהם – מה טוב, נחסוך את זמן כולנו. חבריי חברי הכנסת, אמרתם בזמנו את הדברים. חבל שנחזור. אם נצליח לגמור את החוק בזמן תגידו את הנאומים בסוף.

נוותר על הנאומים.

מקריאה: "בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, אחרי סעיף 5א יבוא: "רכישת כוחות הביטחון 5ב. (א) על אף האמור בסעיפים 2,3 ו-5א, בהתקיים התנאים הקבועים להלן, יחולו ההוראות הקבועות בסעף זה. (1) המזמין הוא משרד הביטחון, לרבות צבא הגנה לישראל, או המשרד לביטחון פנים; (2) עניינו של המכרז הוא רכישת טובין באחד מן התחומים הבאים – א. טקסטיל, לרבות מוצרי הלבשה וביגוד, אוהלים, טרפולין, שמיכות, מוצרי כותנה, משי טווי מושזר או לתפירה, מוצרי בד סינטטי, מוצרי צמר או אריג גס; ב. כל מוצר לציוד אישי המכיל סיבים, טבעיים או סינטטיים, חוטים או בדים. (ב) המזמין יכלול במסמכי המכרז, במכרז פומבי ובהודעה בעיתונות, תנאי, שלפיו תותר ההשתתפות במכרז רק להצעות הכוללות טובין מתוצרת הארץ. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על רכישות בעת חירום. (ד) על רכישה לפי סעיף זה לא יחולו הוראות תקנות חובת המכרזים", כאן יש טעות, צריך להיות "(העדפת תוצרת הארץ), התשל"ח-1995. בעבר התקנות היו מאוחדות עם שיתוף פעולה עסקי וכיום זה לא נכון. "(ה) היתה רכישה פטורה מחובת מכרז לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; (ו) סעיף זה לא יחול על הצעות שפורסמו טרם כניסת סעיף זה לתוקף; (ז) בסעיף זה – "טובין מתוצרת הארץ" 0 טובין שיוצרו בישראל בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה מעל 50% לפחות ממחיר הצעה; "ייצור הטובין" – הפקה של טובין או שינוי מהותי ( Substantial Transformation) בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים. "מחיר מרכיב ישראלי" – מחיר ההצעה, בשער המפעל של המציע, בניכוי עלויות חומרי הגלם, החלקים, שירותי הייעוץ, התכנון, כוח האדם והמימון, ששימשו בייצור הטובין ושמקורם מחוץ לישראל;"

תודה.

אדוני היושב ראש, הייתי רוצה שנציגי התעשיינים יוסיפו כאן תיקון שנראה גם לי, לסעיף הראשון. אני מדברת על סעיף 5ב(א)(1), אחרי "או המשרד לביטחון פנים, ו/או כל קבלן מבצע במכרז מטעמם...

כדי שלא יבריחו את הנכסים למקום אחר.

כאן אנחנו צריכים לבדוק אם זה עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות הבין-לאומיות.

הרי זה יכול לייתר לחלוטין את כוונת החוק אם לא נכניס את זה.

ברור. אגיד לך מה אני מחפש בחוק, ויכול להיות שיש איזה מנגנון שיכול לעשות אותו. אני נמצא בתוך דיון אחר בימים אלה, בתחום תקנת חובת המכרזים ואני לא יודע אם מדובר במאות או עשרות רבות של סעיפים, ושם בכל אחד ואחד מהסעיפים אנחנו בתהליך של שיפור השקיפות והנראות הציבורית. האם יש לנו כאן איזו טכניקה, לדעת המציעים או חברים אחרים ליד השולחן, שבכל אופן ייוצר מצב שיש בו אלמנט של תחרות. ולמה אני מתכוון? את אומרת: זה נכון, רק תוצרת הארץ ויש לנו 5 מפעלים ויש ממונה על הגבלים עסקיים ואתה לא תיצור קרטל שקולט... בארץ, וכבר יש תחרות. אבל העירה לנו גברת דהרי בנייר, שספורים הם האנשים שמסוגלים לעמוד בחלק מהמכרזים. אני מניח שברגע שישתנה המכרז יהיו עוד כמה מפעלים שיהיו מסוגלים לעמוד בתחרות הזאת, ועדין זה קומץ. השאלה היא אם יש דרך, ועשינו את זה במכרזים אחרים, שיש אפשרות לבירור יזום על ידי המזמין לא לקחת מישהו מן החוץ וליצור דיאלוג במהלך המכרז כדי להגיע למחיר סביר, כי אתה לא יכול להשאיר חיילים עירומים מצד אחד או בלי חגורים מצד שני, ובכל זאת יש מנגנון שדרכו אתה יכול לטייב את המחיר שמקבלת המערכת - -

אתה מדבר על היצרן היחיד, על המתמודד היחיד?

המתמודד היחיד זה פחות בעיה.

יש לך את הפתרון בתקנות שנמצאות על השולחן שגם פותר את זה. אתה עושה מכרז דו-שלבי עם ניהול מו"מ, ואז אפשר יהיה - -

זה קיים גם היום. בוועדת הכספים אנחנו עכשיו מתעסקים במכרז לתעודות הזהות החכמות. בוטל המכרז אגב, ויש התדיינות של משרד הפנים אחרי שקיבל אישור מוועדת הפטור בחשב, התדיינות עם HP לצערי, אני הייתי מעדיפה את בארי בעוטף עזה, אבל יש התדיינות מול מתמודד יחיד, כשיש 45 יום שבהם אמורים להגיע להסכמות ואני חושבת שחוק המכרזים משאיר הרבה - -

זה המנגנון שאליו כיוונתי.

צריך לזכור שמנגנון כזה, גם אם קיים, מסרבל את הליך הרכש במובן הזה שאם זקוקים עכשיו לכמות מסוימת של מוצרי טקסטיל, כל הליך מהסוג הזה מצריך זמן, מצריך פניה.

אפשר לקצוב אותו בזמן, אין בעיה.

אם כך צריך לבטל את המכרזים כי הרבה יותר קל להיכנס לסופר ולקנות.

חברים, יש לכם מנגנונים בכל המכרזים לשעת חירום, ועל זה אין לכם בעיה אתנו ולא עם איש. נניח שצריך אפודים קראמיים בזמן אפס, ונניח שקרה משהו והיה חסר ציוד, לפי דעתי...

5 ב(ג).

אנחנו רואים את זה גם בחקיקה האחרת. לכן, דחיפות היא פחות בעיה בעיניי, ומה שנראה לי סביר ותקין ואגב, זה גם לא בשמיים. איך כתבתם לי בנייר שלכם פה? שלא מדובר במיליארדים. פה מדובר בקומץ שיכול להשביע אפילו לא את האריה אלא את חתול הבר בשלב הראשון, והלוואי שתהיו אריות משום שכמו שאמרתי בדיון הקודם, שפעם עם ישראל היה מעצמת טקסטיל בכל מקום שהוא היה ועכשיו זה כמו בפנמה.

סליחה על האיחור, אבל היה תרגיל. רציתי להזכיר שבדיון הקודם שר התמ"ת תמך בהצעה וועדת השרים בממשלה ממשיכה לתמוך בו למרות שאנחנו מודעים לקשיים במיוחד בהמשך לגבי ספק יחיד ומחיר סביר. לגבי התיקון שנכנס בסעיף 1, רצינו להסתייג. אנחנו השווינו את ההערה הזאת לחקיקה בארצות הברית, שהיא המודל שלנו עכשיו. בדקנו שאין אזכור לקבלני משנה והרעיון הוא שהרוכש צריך לדאוג מבחינת היחסים החוזיים שלו לכך שהמנגנון יקוים ואין צורך להכניס בחקיקה. הרעיון הוא שבהסכם בין הרוכש לקבלן המשנה יהיו סעיפים בחוזים שמחייבים אותו לאותו הסדר שנמצא כאן בחקיקה.

רציתי להגיב לדברים של דבי, ודרך אגב, זה המשרד היחיד שעבדנו אתו בשיתוף פעולה מלא והגענו לכל הניסוחים המוסכמים.

ממשלת ישראל מדברת בשפה אחת. לדעתי, אם שר התמ"ת אמר את דברו, הוא מדבר בשם הממשלה.

משרד הפנים הגיש הסתייגות נגד משרד האוצר.

התוספת של קבלני משנה, אנחנו דיברנו בדיון הקודם לגבי ההפרטות הרבות שנעשות בכל המשרדים, וזה נועד לסגור פרצה שאני לא בטוחה שקיימת בארה"ב באותה מידה שהיא קיימת פה, ואנחנו לא רוצים לסמוך על משהו שלא קיים בחוק. אנחנו רוצים לעגן את זה בחוק. נכון שהתוספת הזאת לא קיימת ואנחנו חושבים שזה נחוץ לנו היום במדינה לאור המצב.

עוד הערות.

אני יו"ר איגוד הטקסטיל. 5 נקודות קצרות: מצב הטקסטיל בארץ בכי רע, כידוע לכולם. מעשרות אלפי עובדים, המספרים יורדים בכל חודש וימשיכו לרדת באופן חד. גם השינויים החיצוניים, עליית הדולר, התחזקות השקל ונושאים שונים ומשונים אחרים. אנחנו בחרנו בנושא של הטקסטיל הביטחוני כי חשבנו שזה משהו שדוגמת ארצות כמו ארה"ב, שנחשבת לארץ מאוד קפיטליסטית, אפילו היא על הדבר הזה הגנה בחירוף נפש. אני יכול להגיד לך מניסיון אישי שניגשתי למכרז ענק במפעל שאני מנהל אותו על עשרות מיליון דולרים והיינו הכי טובים במכרז, אבל לא יכולנו לעבור שלב מסוים כי לא הצענו בארה"ב. אני חושב שהדבר הזה רצוי, במיוחד לנוכח מצב ענף הטקסטיל בארץ.

כמובן שיש פוטנציאל לתעסוקה. יש פה מסמך שהוגש ממינהל הרכש היום. אנחנו חולקים על הנתונים של המסמך אבל גם לשיטתו, הוא מדבר על 40 מיליון שקל שקונים היום בחו"ל, אנחנו חושבים שזה 60 מיליון שקל והמשמעות של זה היא הרבה מאוד עובדים ותוספת תעסוקה שכל כך חסרה. בין התעשיינים שהגיעו, אתה צריך לשמוע תעשיין מתפרה בג'וליס שמדברים אתו על אמא שהבן שלה בצבא אומרת: אני רוצה להמשיך לעבוד רק כדי שיהיה לי 100 שקל כשהוא בא הביתה. אז המעט כסף הזה הוא הרבה מאוד ודווקא ענף הטקסטיל, המשמעות שלו לתעסוקה מאוד רחבה. בגלל המשכורות הנמוכות, כל שקל שאנחנו מוסיפים למה שעושים בארץ, המשמעות שלו היא הרבה מאוד תעסוקה. זה אולי הענף הכי יעיל מבחינת כסף מול תעסוקה וצריך לזכור את זה.

עוד דבר, וזה הצד ההפוך של מה שמינהל הרכש כתב, כי הוא טוען ש-83% נקנים ממילא בארץ. אם לא יהיה חוק אז יש חשש כבד שה-83% האלה כהרף עין יהפכו להיות 10% ואולי פחות. אין שום סיבה, אין חסם ואנחנו לא מדברים על תוספת אלא על זה שעובדים נוספים יפלטו למעגל האבטלה.

אנחנו התייחסנו ברצינות ובכובד ראש לתיקונים שנתבקשו פה והכנסנו אותם להצעת החוק. שמעתי פה את המילה "בין-לאומי", אז אנחנו כמובן מחריגים את זה כך שלא יסתור אמנות בין-לאומיות. איפה שיסתרו, אז שתגבור האמנה הבין-לאומית, אם יש דבר כזה. אנחנו חושבים שאין סתירה כמובן, והדבר האחרון, אני לא יודע עד כמה אתם מסתמכים על המסמך של מינהל הרכש, אבל יש בו אי דיוקים קשים.

אגיד לך מה הבעיה במסמכים שקיבלתי הבוקר ואתמול: אני לא מסוגל בחוק שנתתי זמן של 8 חודשים לקבל נתונים ולקרוא אותם מהיום להיום. זה לא שאנחנו לא עובדים אלא בגלל שאנחנו עובדים. הבוקר, מ-7:30 הוועדה עובדת, חוץ מאשר היציאה שלנו עכשיו ל-20 דקות החוצה, יעידו על כך חברי הוועדה שלא הרמנו את העיניים. התחלנו בפגישות מכינות...

הוא לא רוצה להגיד באמת את השעה שהוא היה פה...

אני לא מסוגל להתייחס לזה. היום הדיון בחוק ואנחנו בשלים, לפי הבנתי, לקרוא את הנתונים הללו לא היום. יש לנו אפשרות בקריאה שנייה ושלישית. אדוני רוצה להגיב על המסמך, הוא מוזמן להגיב עליו לא בעל פה. יכתוב מכתב, יגיד לי מה הנתונים הלא תקינים, אני אעביר אותו למשרדי האוצר והמשפטים, הם יחזירו אליך ונגיע ביום מסוים ונדע מה קורה פה. לא הספקתי גם להעביר את ההערכות למרכז המידע של הכנסת, ולמה? משום שקיבלתי את החומר הבוקר.

אין בעיה.

אני מצטער לקלקל את האווירה אבל מערכת הביטחון מתנגדת להצעת החוק הזאת, בנוסח הזה בוודאי. אנחנו חושבים שזה מיותר לחלוטין משום שמערכת הביטחון ממילא רוכשת את מרבית הטקסטיל שהיא יכולה בארץ, כי יש סיוע אמריקאי. היא גם מקיימת קווי ייצור מטעמים לאומיים ולאו דווקא מטעמים מסחריים. הבנו גם מהתאחדות התעשיינים שאין להם בעיה עם מערכת הביטחון.

יש תמיכת ממשלה.

מערכת הביטחון היא חלק - -

- - החלטת הממשלה תומכת בהצעה הזאת בתנאי שהיא תהיה מתואמת עם הממשלה. היא לא מתואמת עם הממשלה ולכן אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא מסכימים להצעת החוק הזאת.

השר ישי אמר עוד היום שהוא תומך בחוק.

לכן, ממילא מתקיים מצב שמרבית הרכישות נעשות בארץ. מה שכן יכול להיות כתוצאה מהחוק הזה הוא שנשלם יותר על אותו דבר. למה? כי החוק הזה לא נותן העדפה לתוצרת הארץ אלא נותן בלעדיות לתוצרת הארץ. כאשר יש בלעדיות וסר האיום של התחרות אז יש למחירים רק יכולת להתפרץ. אז אם מציעים כאן איזה שהוא מנגנון, והוא לא קיים כרגע, אדוני דיבר עליו והוא לא מעובד לשום שפה משפטית ואנחנו צריכים ללמוד אותו, שיבטיח שהמחירים יהיו כאלה שאם הם יוצאים את תחום הסבירות, ואני לא יודע מה המנגנון לכך כי אתה יודע מה סביר רק כשיש לך הצעות שאתה יכול להשוות, ובמקרה כזה רק במצב כזה אפשר לדבר על התקדמות. היינו מוכנים בדיונים הקודמים לראות אם אפשר להעלות את אחוז ההעדפה מ-15% להעלות קצת יותר על מנת לתת עוד "פור" לתוצרת הארץ, בהתחשב במחירים ובעלויות אבל זה לא השביע את התאחדות התעשיינים וכנראה שההצעה הזאת נדונה לכישלון. אז החלופה של זה היה לתת בכל זאת בלעדיות ללא שום מנגנוני בקרה, ונדמה לי שזה דבר פסול. אני כבר לא מדבר על הענין המשקי העקרוני שבו, עם כל הכבוד לתעשיית הטקסטיל, יש עוד כמה ענפים במשק הזה וגם הם יכולים לבוא לוועדה הזאת ולבקש בלעדיות, הם לא היחידים שנמצאים פה בצרות, ומה תגיד אז הוועדה? אולי אנחנו הולכים על איזה שהוא עיקרון כללי, שאם יש קביעה כזאת על השולחן בוודאי שצריך לתת על זה את הדעת מראש ולקדם את הענין.

יש פניה כזאת על השולחן.

אז בוודאי צריך לתת על זה את הדעת מראש.

בזמנו דיברנו על השוק הבין-לאומי, וזה היה עוד לפני המשברים האחרונים בשוק האמריקאי. אז תארנו את היתרונות של הגלובליזציה וגם מה מחירה. במקום מסוים אתה נותן אגורה, וזאת טבלה שאתה לא יכול להתמודד אתה בהודו או במקום אחר במזרח, אגורה תמורת איזו עבודה וכאן אתה צריך לתת 5 אגורות. באופן אוטומטי האמירה של 35% יכולה להיות נדיבה כי היא למעלה מפי 2 ממה שקיים היום, אבל היא לא עונה על עולם של "מרג'ין מרקט". הבעיה הזאת היום קיבלה העצמה כי הבנו, למשל, מה קרה לנו במערכת הכלכלית בישראל. הרי אידיאולוגית אמרנו שאנחנו לא מתערבים בכל מיני סוגיות של רכישות דולרים.

מי אמר? אני לא מסכימה עם זה.

אני יודע אבל אמרו אנשים. וקרה שעברנו אל אחד ה"לאווים", אם זה עשרת הדברות או הדין ה-11. את זה אני אומר לא באירוניה אלא אני מציין שהתמונה מורכבת יותר מאשר השאלה מה היה המחיר. מר שגב, בבקשה.

אנחנו בהחלט נפגשנו עם מנכ"ל משרד הביטחון וגם עם חלק מהיושבים פה, שמייצגים את שמרד הביטחון. דעתנו לא נחה ואנחנו לא הסמכנו. אנחנו ביקשנו ביטוח למה שהטריד את מנכ"ל משרד הביטחון והוא אותן דוגמאות שעלו פה בדיון הקודם ובדיון כאן לכשל שוק, כשיש רק מוצר אחד ורק ספק אחד והמחיר הוא לא סביר וכיוצא באלה. לצערנו, לא נענינו על ידי משרד הביטחון עם נוסח שמוכסם עליהם. הם מתנגדים להצעת החוק במתכונת הנוכחית. כמו כן, בהצעה שהועברה, שאני מניח שהגענו אליה או לא הגענו אליה, בסעיף (ז) אנחנו נתנו פתרון כולל שאומר ששר הביטחון, באותם מקרים חריגים שדובר עליהם, יקבע בתקנות כללי החרגה. אבל באופן עקרוני, הצעת החוק כפי שהיא, זאת הצעת החוק שצריכה לעבור.

אין נוסח כזה על השולחן.

אין לי נוסח כזה. קיבלתם את דעתה של היועצת המשפטית שלי.

אני מוכן להקריא אותו אם צריך.

אין צורך בינתיים.

כיוון שאתה מתכוון להצביע, אדוני היו"ר, אני לא רוצה לגזול זמן אבל אני מתחבר להערה של חבר הכנסת כחלון שיצא, שאם הממשלה מדברת בפה אחד אז איך יכול להיות שוועדת השרים לחקיקה תמכה בחוק ומשרד הביטחון לא? עדין משרד הביטחון זה חלק מממשלת ישראל ומבחינת הנוהל התקין אתם צריכים להשתמש בזה גם אם בנפשכם אתם מתנגדים. אז תתנגדו בוועדת השרים.

כמו כן, ביום ראשון עשיתי סיור במפעלים בירושלים, לאו דווקא מפעלי טקסטיל. כולנו יודעים מה קורה עם שער הדולר וכולנו יודעים שהמפעלים מוטי ייצוא בקריסה טוטאלית. מה האינסנטיב של אותם בעלים להחזיק אותם פה? אפשר להעביר אותם לקפריסין, לאירלנד, שזה מודל מצוין. החשמל יותר יקר שם משלנו, וזאת מגרעת אחת בהשוואה אלינו, אבל אני מדבר ברצינות. עכשיו אתה אומר שאתם מתנגדים להעדפת תוצרת הארץ. אז בסדר, תקנה באותו מפעל עד שהוא יהיה באירלנד ואז תעדיף מפעל שיכול להיות "כחול לבן", אבל הוא כבר לא יהיה פה. אני איש כלכלה אבל צריך להיות הגיון שבזמן ההאטה במשק, כשהוא מתקרב למיתון כבד, צריך לעודד את המפעלים שלנו שיישארו פה. לדעתי, מזמין מאוד גדול כמו משרד הביטחון צריך לעשות מאמץ לאומי. לפעמים גם לא רק מקסימים את הרווחים אלא מקטינים את ההפסדים. במקרה הזה צריך להקטין את ההפסדים. המפעלים בקריסה ואתה, כמזמין ענק וגדול, צריך לתת את היד לכך ולעזור במאמץ המלחמתי הזה.

אני רוצה שתתייחסו לשני מכרזים שהתחדשו עכשיו, בתקנות חובת המכרזים החדשה: האחד, מכרז פומבי מוגבל והשני, מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף. אתם ודאי מכירים את זה למרות שזה עדין לא חל על מערכת הביטחון אבל כוונתנו להתאים את הדברים גם למערכת הביטחון. כאן יש לנו מכרזים ממוכנים, מהירים, הגברת דהרי היתה נחוצה בענין הזה שמנוהל בו מו"מ אם יוצאים למכרז, ובמקרה הזה אפשר להגדיר שהנציגים הם אנשים ממקום מסוים ואז, את נמצאת בדיוק במקום שאמרת אותו בתחילת הדיון, חברת הכנסת יחימוביץ, לגבי הפרשה של משרד הפנים. אנחנו נחיל על המכרז הזה את המסלול המסוים.

אני ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, אני המזמין ואני מכיר פה את כולם. אני רוצה להתייחס לענין של משרד הביטחון עם עדיפות לאומית. 30% מהרכש של משרד הביטחון נעשה באזורי עדיפות לאומית. למעלה מ-2 מיליארד שקל ומתוך זה 370 מיליון שקל בקו עימות. כך שהנושא של עדיפות לאומית וקו עימות עומד לנגד עינינו כל הזמן ואנחנו המשרד היחיד, נדמה לי, שמבצע את זה בפועל.

חשוב לציין שיש להם העדפה במחיר.

נושא שני: אני רוצה להסביר למה הגענו למצב הזה של לכאורה קונים בחו"ל. אין לנו מדיניות לקנות בחו"ל. יש לנו מדיניות להוריד את העלויות של הקיום השוטף של הצבא.

את כל זה שמענו בישיבות הקודמות. אדוני היושב ראש, אני מאוד מעריכה את הסבלנות שלך אבל את הדיון התיאורטי והפילוסופי אנחנו קיימנו כבר.

אני חושב שזה לא מנומס להפריע לי.

אל תעיר לי על נימוס.

לכן, אני רוצה להגיד שבהרבה נושאים, ולאו דווקא בטקסטיל, הורדנו את הדרישה של רמת האיכות שאנחנו דורשים מהמוצר. זה יכול להיות סכו"ם חד פעמי, זה יכול להיות כסא ועשרות מוצרים שהורדנו רמת איכות. מה המשמעות של רמת איכות? שאני לא בא לבדוק את קו הייצור, אני לא מבקש תו תקן ואני לא מבקש שום רמת איכות למצור. כמו שזה, זה מה שאני רוצה.

כמו המזגנים החדשים שהתקנתם במקלטים בצפון...

עכשיו אני רוצה לעבור לטקסטיל. בטקסטיל הגדרנו פריטים שהאיכות שלהם לא חשובה לנו כי הם לשימוש חד פעמי. אם מדובר בהלבשה תחתונה, זאת דוגמה. החייל מקבל את אותה הלבשה תחתונה וכן הלאה. מה הבעיה? ברגע שאין את רמת האיכות הזאת אז גם משווק יכול להשתתף. הפערים במחיר זה כפול. אם אתה לוקח את ה-20 מיליון שקל של הפריטים האלה, ללא איכות בטקסטיל, והוועדה תחייב אותנו לרכוש אותם בארץ, המשמעות היא מחיר כפול לפחות. זאת אומרת, במקום 20 מיליון נגיע לעלות של בין 40 ל-50 מליון על אותם פריטים. המשמעות היא שלתעשייה המקומית פחות מ-30 מליון ילכו לדברים אחרים. זה לא ילך לעיבוד שבבי, לא ילך למפעל ייצור במכאניקה או לכל דבר אחר כי אין עוד כסף. התקציב נתון. נאמר פה שמשרד הביטחון ישקיע באזורי עדיפות לאומית והוא משקיע. אנחנו היום מתמודדים עם בעיות בתקציב בנושאים הרבה יותר אקוטיים ולכן, אם רוצים להתייעל ולחסוך, ה-20 מיליון שקל האלה לא יביאו עשרות של עובדים לתעשיית הטקסטיל. אני מסתייג ממה שנאמר, אני יכול לעשות את החשבון המדויק, זה לא 120 שהיה כתוב בעיתון שמישהו הוציא, וזה הרבה פחות מעשרות. לכן, צריך לשים את זה בפרופורציה הנכונה. בסך הכל, אולי לתעשייה אחת או שתיים זה משמעותי אבל התוצאה תהיה שבסוף נזמין פריטים אחרים בפחות כסף.

שלום, אני חתום על הנייר שהוגש לוועדה היום, לאחר בקשה שקיבלנו ממשרד המשפטים. כדי לשפוך קצת אור על הנתונים - -

בגלל שמדובר בהצעת חוק תקציבית.

הבקשה הגיעה לפני מספר שבועות - -

חודשים התכוונת... אדוני, שמעת שחיכיתי למעלה מחצי שנה לחוק הזה למרות שהסכמנו על תאריכים אחרים? אני לא יכול להתייחס למספרים עכשיו, אמרתי את זה כבר קודם לנציג התעשיינים.

בסדר. אז לענין המספרים, אפתח ואגיד שמינהל הרכש הממשלתי לא רוכש טקסטיל. את המספרים אספנו במשך כמה שבועות ממערכת הביטחון, ממשרד הביטחון, השב"ס והמשטרה. זה כמה עשרות מכרזים כך שנראה לי מוזר שמישהו מבחוץ יכול לספור את הנתונים אבל אני אל יכול להגן עליהם כי קיבלתי אותם ממשרד הביטחון ואני משער שהם נכונים, אבל זה לא שליפה מהמערכות של הממשלה אלא זה מערכות חיצוניות ולכן, אולי אי אפשר לפתור אותם אבל זה לא נראה לי מידע נגיש בשביל להגיד שהנייר לא מדויק. אני לא מוצא דרך לסתור את הנתונים - -

אי אפשר לסתור את הנתונים? הבנתי. מדובר בלוחות הברית שירדו מהר סיני.

אנחנו לא מדברים על הנתונים מסיבה פשוטה, כי הם לא קיימים לפנינו. אם אתה רוצה לשלוח נתונים, תביא אותם בזמן. אני אומר את זה 3 פעמים, אני לא מסוגל לקרוא אותם ואקרא אותם לקראת שנייה ושלישית. אני לא יכול להתווכח על דבר שאין לי נתונים לגביו. יש לי מרכז מחקר בתוך הכנסת, בדרך כלל אתם נותנים נתונים והם קוראים אותם אחרת. זה לא פעם ראשונה שאתם תתנו ואנחנו נקרא אותם כמו שנקרא אותם ונביא אותם לקריאה שנייה ושלישית. למה להתווכח על דבר שהתעצלתם או לא יכולתם או לא ידעתם, שהוא לא קיים. אין לי נייר.

בסדר, אני מקבל. לענין זה שמשרד הביטחון והאוצר בניגוד להחלטת ממשלה שתמכה, אני הייתי אז בדיון וסוכם שזה בתיאום.

זה נאמר.

עוד הערה אחת: גם אם המספר הוא קרוב או מספר כל שהוא, בערך 81% מהטקסטיל שרוכשים שלושת הגופים הביטחוניים הגדולים אכן נרכש מתוצרת הארץ ותהיה הצעת חוק לענין החלק הנוסף שביבוא, אני חושב שהליכים תחרותיים כמו שהוזכרו פה, כמו ניהול מו"מ או כל הליך אחר, לא יכול לעגן ולהחזיר את ההתייקרות שתהיה בתוך ה-80% כי אנחנו למעשה מנהלים מאות משאים ומתנים בשנה. במו"מ שמנהלים מראש עם גוף שאין לנו את הבסיס למחירים של ההשוואה כי אנחנו למעשה עוצרים את היבוא והמכרזים פתוחים כלפי חוץ, המו"מ ומתן מראש יוצא ממספרים שיהיה לנו קשה להגיע לתוצאות מיטביות וגם אם הצליח להוריד יחסית לנוכח ההעדפה שנותן החוק לתוצרת הארץ, עדין לא בטוח שנצליח להביא לאיזה שהוא מספר שיגן על התייקרויות של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מהצעת החוק.

מעבר לדברים שנאמרו על ידי משרד הביטחון ומשרד האוצר, שמקובלים גם על המשרד שלנו, אני אוסיף שהשילוב של מתן העדפה מוחלטת יחד עם אי קביעת גג לשיעור העדפה, מבחינתנו תוביל בהכרח להשתוללות מחירים כי אף אחד לא מונע את הצעת החוק היום, שמישהו יציע מחיר שיקר פי 20 מהמחיר המוצע בשוק - -

זה כבר נאמר על ידי החברים האחרים.

לא שמעתי... הערה אחרונה לגבי המחיר לפיה נייר שהועבר על ידי הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים: אכן מדובר על תוספת תקציבית או על משמעות תקציבית של כ-9 מיליוני שקלים. צריך לקחת בחשבון שהנתונים האלה, על פי המצב כיום, קרוב לוודאי שהתוספת התקציבית הזאת בטח תעלה.

נכון, אבל כדאי שהנתונים יגיעו היום.

זה היה מאוד מדעי: קרוב לודאי שהתוספת התקציבית הזאת תעלה. זה יפה...

אתם תמיד מנפחים את כל הדברים.

ראשית, אני רוצה למחות על הסיטואציה הבלתי נסבלת בעיניי, שוועדת שרים לחקיקה מקבלת החלטה בשם הממשלה ומתייצבים אחר כך פקידי המשרדים האלה ומתכחשים לחלוטין להסכמת הממשלה. מה שאמר כאן אחז זו התכחשות מוחלטת. כשאומרים "בתיאום" לא מתכוונים שמשרד הביטחון יאמר: אני מסכים רק ל-15%. הרי דובר כאן שוב ושוב על כך שה-15% הם בדיחה. אי אפשר להתמודד אתם כשפועלת בסין מקבלת דולר ביום ואצלנו יש שכר מינימום. יכול להיות שזה לא מוצא חן בעיניכם שאנחנו מדינה מתוקנת עם שכר מינימום ופועלת לא מרוויחה דולר ליום, אבל ה-15% האלה הם חסרי משמעות. לא על ה-15% אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על משהו אחר. כשמדברים על הצעת חוק מסוימת בתיאום, מתכוונים שיהיה תיאום על הצעת החוק הזאת ולא שתדברו על דברים אחרים שאינם קשורים להצעת החוק, וזה מה שעשיתם כאן.

דבר נוסף, שרי מפלגת העבודה הצביעו בוועדת שרים לחקיקה בעד החוק הזה, לא לפני שקיבלו את אישורו של שר הביטחון.

בוודאי.

אז אני לא מבינה למה מציגים כאן עמדה הפוכה לעמדה של שר הביטחון.

עכשיו אני רוצה לדבר אל על אידיאולוגיה אלא על עלות כלכלית, על זה שהצעת החוק היא תקציבית. אני רוצה לדבר על המשמעויות התקציביות של אי קבלת החוק הזה. אי קבלת החוק הזה זה אומר סגירת מפעל טקסטיל ש-150 עובדיו יכולים עכשיו להמשיך ולהתפרנס בכבוד בעבודה קשה. במקום זה, בואו נאמר שכשהחוק הזה לא יעבור ייסגר אותו מפעל טקסטיל ו-150 איש יקבלו דמי אבטלה, ו-150 איש ילכו לתכנית ויסקונסין שעולה הון תועפות, כדי שאפשר יהיה לשבץ אותם כעובדי ניקיון של קבלנים. 150 איש לא יוכלו לתת חינוך נורמאלי לילדים שלהם, שיגדלו להיות ילדים עם סיכויים יותר גדולים להתדרדר לפשע וליפול למעמסה על כתפי המדינה. העלות התקציבית הרבה יותר גבוהה מהעלות התקציבית הזאת. אז אם אתם חנות מכולת, אתם יכולים לעשות את החשבון הזה, אבל אתם לא חנות מכולת. אתם משרד הביטחון, אתם חלק מהמדינה. וכחלק מהאחריות, אם אתם לא מבינים אותה ומתנהגים כמו סוחר קטן, אנחנו צריכים להסביר לכם שיש אחריות לאומית, דבר שאתם לא מפגינים בעמדה שלכם עכשיו. לכן, אני מבקשת אדוני היושב שראש, שמענו את הדברים האלה שוב ושוב בכל הישיבות שהיו כאן, ואני מפצירה בך להתקדם בחוק.

שאלה לי אליך: בדרך יש לנו הצעת חוק על נעליים ועל חוטים. דווקא מתוך הראיה הממלכתית שדיברת עליה עכשיו, אני שואל את עצמי מה תהיה ההגדרה. זאת אומרת, האם ברגע שגוף לא יכול להתחרות בזירה הבין-לאומית, באופן אוטומטי אני מגן עליו או שיש איזה קריטריון שיאמר שאת אלה אני מזמין מלכתחילה ואני גם אוסיף אותם לחוק, ומותר לנו לעשות זאת לפחות בעובדה שאפשר להגדיר את זה לא כדבר חדש או שאת אומרת טקסטיל - הא ותו לא, ואין אחרים, ואין לנו בעיה עם זה.

מה העלות התקציבית של החוק?

הם אומרים 9 מיליון והם מנחשים, אין לזה משמעות.

שאלה שנייה שאני שואל אתכם היא האם תיאותו להכניס כבר בשלב הזה להצעה שלכם איזה מנגנון מכרזי, שעכשיו שמענו כמה הצעות ואני אציע אותן או מתוך תקנות חובת המכרזים החדשה או מתוך מה שהיועצת המשפטית הכינה באמתחתה וזה עולה בקנה אחד עם ההצעות. אני רוצה לדעת איך אני מתקדם.

לשאלתך הראשונה: כמובן שלו זה היה תלוי בי, הייתי נאבקת נגד המכרזיזציה של המדינה הזאת ושמה משקל ייתר לעדיפות לאומית, ציונית, ממלכתית מאשר לשיקולים שמאפיינים חנות מכולת ולא מדינה. אבל כיוון שאני מסתפקת במועט לפעמים, החוק הזה מאוד מוגבל. אנחנו לא יכולים להחיל אותו על בתי חולים ממשלתיים למשל, כי אז אנחנו מפרים אמנות בין-לאומיות. מראש, גם האמנות הבין-לאומיות מאוד מתחמות כאן את החקיקה וגם ענין ענף הטקסטיל, שכרגע הוא אקוטי, הוא בקריסה. 17 אלף איש עדין מועסקים בענף הזה ומדינת ישראל לא ייעדה להם שום תעסוקה חלופית. זה לא שיש הכשרה מקצועית לקראת חיסול ענף הטקסטיל, ואנחנו מחויבים עכשיו, באופן ספציפי, לטיפול הנקודתי והמהיר בדבר הזה בכלים מאוד מצומצמים.

אני רוצה לומר הערת שוליים: אני רוצה לומר שכשסגרו את "פולגת" כוונת המכוון היתה הרבה זמן קודם לכן. ביום שסגרו חשבתי: איזו עוולה במובן מסוים עשינו שלא עמדנו בלוח הזמנים שקבענו לעצמנו. נקודה שנייה: אני מחרה מחזיק אחריך - -

מנחם, יש כאן חוסר תום לב. קודם כל, ברור שכן. הרי אנחנו, מלכתחילה, כשדיברנו על תיאום, דיברנו בדיוק על המנגנונים האלה, שנשב ונדבר עליהם ברצינות ובכובד ראש ונגיע להסכמה. אבל עד הרגע הזה אף אחד לא מדבר איתנו באמת על המנגנונים, לגופה של הצעה.

מיד אציע לך הצעה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אני רוצה לעבור לעבודה.

לגבי השאלה השנייה, אין לי שום בעיה עם המנגנון. לשאלה הראשונה, לא סתם שאלתי אם הצעת החוק הזאת תקציבית. המפעלים האלה, גם בירושלים ובמקומות האחרים, על פי הצעה של שר האוצר סיוע לאותם מפעלים שקורסים עכשיו בגלל שער הדולר, סיוע ממשלתי התחלתי יסתכם ב-500 מיליון שקל. בואו נראה - -

זה אתה אומר גם כיו"ר ועדת הכספים.

אבל כדי להעניק להם 500 מיליון שקל נצטרך לעשות "פלט" על כל מיני דברים וזה יגיע אלינו ולא בטוח שנאשר... עזבו את זה עכשיו. אם אפשר על ידי העדפת תוצרת הארץ להציל מפעלים אחרים ובכך לחסוך דלתא מאותו סיוע ממשלתי שיוענק לאותם מפעלים, לדעתי עשינו גם חישובים כלכליים ולא רק לאומיים.

זה מה שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ. חברי הכנסת, אני מבקש לשמוע את היועצת המשפטית. חברת כנסת יחימוביץ, חבר כנסת מיסז'ניקוב, אתם הסכמתם לסעיף מסוים, אני מבקש שתציגי לנו את זה.

רק לפני כן, לא נחה דעתי בענין ההגדרה של מערכת הביטחון ואולי נשמע בענין הזה את עורך הדין מילשטיין ממשרד התמ"ת, לגבי הרחבה לקבלנים מבצעים...

אנחנו עוד לא שם. אני יכול להגיע להצבעה גם בלי הסעיף הזה. בינתיים אני רוצה לברר את המנגנון של הורדת הכספים. יש עיקר ויש עיקר יותר חשוב.

ממה שאני ראיתי בחומר כשעברתי עליו, הדיון התחיל בלעדי, עם יועץ משפטי אחר, החששות שאנחנו רוצים ליישב כאן בין שני הצדדים נחלקים לגבי העלויות, שזה מחירים בלתי סבירים וספק יחיד, והחששות לגבי מהות הרכישה, שזה איכות וכמות. אני רואה 3 אופציות למנגנוני הסדרה שיהיו לא בלעדיים. הראשונה היתה של קביעת רף מקסימאלי מסיבה פשוטה, וכאן הנתונים לא מדויקים. בנתונים שאני כן הספקתי לקרוא ראיתי שלמעלה מ-95% מהייצור הוא כרגע ישראלי עם הרף של ה-15% וזה מספיק. אוטומטית קפץ לי לראש שאם ה-15% מספיק כדי להכניס אותם היום ...

לא, ואגיד לך למה ביקשתי שתדלגי: משום שזה ענין שהזמן גרמו. היום זה 85%, 90% ומחר... אני בהחלט מבין את האילוצים של המערכות הללו והם יגידו: אנחנו לא יכולים.

סליחה, מראש אנחנו מתחייבים וגם אמרנו שכל הנושא של תפירת מדים הוא נושא אסטרטגי אצלנו, ואין לנו שום כוונה בכל מצב תקציבי להוציא את זה החוצה. אני מדבר על משרד הביטחון. אי אפשר לחשוד בנו שמי שרוכש ב-170 יוציא את ה-20.

אני לא חושד באף אחד. אתם מנהלים מערכות גדולות ולכן אנחנו עוסקים היום בדבר קטן, ב-9 מיליון שקל - -

54 מיליון רק למערכת הביטחון.

האופציה השנייה היא לקבוע החרגה במנגנון של תקנות. תקנות שיתקינו שר הביטחון והשר לביטחון פנים באישור ועדת החוקה של הכנסת. התקנות האלה יתייחסו להתקשרויות עם ספק יחיד - -

בנוסף לחוק?

בשולי החוק, כחלק מהחוק.

תסבירי בשני משפטים מה יהיה בתקנות האלה.

הם יודעים בדיוק איך מתמחרים מוצר...

אגיד לך מה הבעיה, מחר בבוקר יבוא שר ויגיד: אני לא יודע מה לכתוב בתקנות וכל החוק יהיה תקוע.

ודאי שלא, לכן אני חלילה לא קובעת סעיף גורף, שתקנות יכולות להתנות איך שהוא על הוראת החוק. ברגע שמדובר במחיר בלתי סביר, כמובן שנצטרך לקבוע כאן אומדן. ראיתי הצעה בנייר של עורכת דין דהרי ולמעשה יש כמה הצעות שיכולתי לדלות מתוך הנייר של עורכת דין דהרי.

אין לך הצעה עכשיו לגבי המנגנון שמנחם דיבר.

כשאנחנו נותנים כאן הפנייה לתקנות, כמובן שאנחנו משאירים את שיקול הדעת לשרים. אפשרות שלישית היא קביעה שהסעיף לא יחול על מכרז, השרים יכולים לקבוע את זה כמובן, אם במועד האספקה לא ניתן לייצר באיכות ראויה או בכמות מספקת.

מר שגב, אתם רוצים להקריא הצעה שלכם לסעיפים מכרז, איך אתם רוצים לראות אותו?

היינו די מתואמים וחשבנו על נוסח להחריג את כל החוק הזה מספק יחיד ומחיר בלתי סביר בתקנות. להפריד את זה מהחוק לגבי ספק יחיד ומחיר.

אני דואג מתקיעתו של חוק שלם בגין אי כתיבת תקנות.

לא, זה לא אומר שהחוק לא יחול.

זה רק על שני סעיפים קטנים.

אני רוצה לשאול אתכם, יועציי המשפטיים וגם שאר החברים, למה שלא ננסה לחשוב על מסלול אחר והוא להגדיר בחוק שבדברים הללו יחולו המכרזים הללו והללו או אפילו לומר את הסעיף הזה בחוק.

להכניס את שני הפרמטרים לחוק? אין בעיה.

אתה יכול להכניס פריטים מסוימים.

אז אתם כבולים. תקריאי את נוסח החוק ונשפר אותו בקריאה שנייה ושלישית.

"שר הביטחון או השר לביטחון פנים, לפי הענין, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת רשאים לקבוע בתקנות הוראות לענין התקשרויות עם ספק יחיד או התקשרויות בהן הוצע מחיר בלתי סביר" - -

זאת אומרת, אם הם לא קבעו, החוק רץ בלי הקביעה הזאת.

בוודאי.

עוד לא קרו דברים כאלה, אבל בסדר.

יש כאן עוד 3 הצעות, אולי את רוצה להציג אותן קרן?

אני חושב שבזה נוח לי. נעשה את זה בקריאה שנייה ושלישית.

איך נדע מהו מחיר בלתי סביר? מה יהיה נקודת הייחוס של המחיר החלופי הסיני או התאילנדי או האמריקאי או האירופי וכולי?

משרד הביטחון לא יודע לעשות אומדנים?

מר בן ארי, אנחנו יושבים פה כבר אחרי עשרות שעות. אני רוצה לומר לך שבתקנות חובת המכרזים אנחנו עוסקים בכל מיני נושאים של דקויות, ולמשל, אתה יכול לומר פי 10 ממחיר מסוים ממוצע, והם יגיעו הנה עם תקנות.

נשאר לי לברר סעיף אחד קטן לפני ההצבעה: גברתי, תסבירי לי בדיוק על איזה אמנות אני עובר אם אנחנו מנסחים את הדברים? לא על איזה נוסח, נוסח בארצות הברית זה נחמד, אנחנו ניסחנו והם יעתיקו מאתנו כי הם רוצים להחמיר עלינו מחר בבוקר. על איזו אמנה בין-לאומית עברתי עם כתבתי: משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים וחברות העובדות עבורם?

לא התכוונתי להפרה של ההסכמים אלא לזה שאם אנחנו עובדים על מודל חקיקתי מסוים - -

נתגבר על זה. עכשיו נקבל את הנוסח של המציעים וזה יהיה עם "או חברה קבלנית או העובדת מטעמם."

גברתי את רוצה לקרוא לנו את התוספת, את התיקון של הסעיף ונוכל להצביע?

צריך להוריד את 5א ולהוסיף בסופו: ככל שאינן סותרות התחייבויות של המדינה באמנה בין-לאומית. צריך להוסיף את זה באופן מפורש.

"רכישת כוחות הביטחון 5ב. (א) על אף האמור בסעיפים 2,3, בהתקיים התנאים הקבועים להלן, יחולו ההוראות הקבועות בסעיף זה. (1) המזמין הוא משרד הביטחון, לרבות צבא הגנה לישראל או המשרד לביטחון פנים או כל קבלן מבצע במכרז מטעמם." כאן אני משאירה פתוח לניסוח נוסח החוק של הכנסת.

תכניסי בדברי ההסבר משהו בכיוון הזה. זאת אומרת שיש על זה תהיות. קראת את מה שנתנו לשרים, שזה יהיה בחוק וקראת את זה.

נוסיף את זה אחרי סעיף קטן (ו), לפני ההגדרות אנחנו נכניס סעיף (ז) אחר. "שר הביטחון או השר לביטחון פנים, לפי הענין, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של כנסת רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין התקשרויות עם ספק יחיד או התקשרויות בהן מצא מחיר בלתי סביר שסעיף זה לא יחול עליהן".

תודה.

אני מהלשכה המשפטית של משרד האוצר. הייתי מבקש להוסיף את שר האוצר לענין הקביעה של התקנות או כל תקנות אחרות.

בהתייעצות עם שר האוצר.

אז אני מבקש שהמנגנון יהיה אחר, שתהיה חובה להביא את התקנות תוך מספר ... ועד אז לא תהיה חובה כזאת.

גברתי, אני מבקש לעבור להצבעה. הנוסח יישאר כמו שהקריאה אותו היועצת המשפטית עם שר האוצר. אנחנו נגיע לדיונים אחרים בשלבים מאוחרים יותר.

מי בעד החוק ירים את ידו?

בעד - 3

נגד - אין

נמנע - 1

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:55)