PAGE
5
ועדת החוקה, חוק ומשפט

09.07.08

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 604

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום רביעי, ו' בתמוז, התשס"ח (9 ביולי, 2008) בשעה 09:00

הצעת חוק העונשין(תיקון מס' 102)(מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח-2008

הכנה לקריאה שניה ושלישית

חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר

משה שרוני

משרד המשפטים: עמית מררי

הגר בר יוסף

עו"ד הילה אקרמן

עו"ד דנה דאיבוג

שי גוריון

מיור אדמון

ישראל קפלן

עו"ד לילך רביד

אסתר אפרת סמולג

עו"ד איילת לוי

רפ"ק אלעזר כהנא

עו"ד רוית זילברפרב

גליה שגיא

סוזאן תם

אפרת רוזן

דורית ואג

לאה קיקיון

הצעת חוק העונשין(תיקון מס' 102)(מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח-2008

הכנה לקריאה שניה ושלישית

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - הצעת חוק העונשין(תיקון מס' 102)(מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח-2008, הכנה לקריאה שניה ושלישית.


אנחנו עוסקים היום בחוק שהוא חלק ממערך עדכוני החוקים שלנו. מעניין איזה חוקים הולכים לתיקונים וחוקים אחרים שוכחים אותם, עד 120. הסוגיה כאן היא מתן שוחד לעובד ציבור זר. יש כאן היבטים לגופם, יש היבטים של מהות, תקנת הציבור באשר היא, אבל אנחנו גם מתבקשים, בעקבות הניסיון שלנו להפוך לחלק מהקהילה הבינלאומית – עסקנו בחוק הספנות, ועוד לא סיימנו, והיום אנחנו עוסקים במתן שוחד לעובד ציבור זר.

עיקרו של התיקון הוא באמת הוספה של עבירה של שוחד עובד ציבור זר בחוק העונשין. כיום, עובד ציבור מקומי – עבירה של שוחד שלו קבועה בסעיף 291 לחוק העונשין. העונש הקבוע בצידה הוא 3 וחצי שנות מאסר, שזה מחצית העונש הקבוע בגין לקיחת שוחד. הסעיף של מתן שוחד לעובד ציבור מקומי אינו כולל מתן שוחד לעובד ציבור זר ולכן אנחנו מבקשים להוסיף את הסעיף המוצע, שהעונש בגינו יהיה זהה לעונש על מתן שוחד לעובד ציבור.


הרקע להוספת הסעיף הוא מאמץ בינלאומי להילחם בשחיתות בכלל ובשוחד בפרט, כשהתפיסה בבסיס של קביעת עבירה כזו היא שרק מאמץ משותף של כל המדינות למלחמה בשוחד, במיוחד במדינות שבהן שוחד רווח, יביא למיגור התופעה או להפחתתה. הדרישה להוספת העבירה - -

מיגור –לא, אבל להפחית.

התמודדות. אנחנו נדרשים גם באמנת האו"ם נגד שחיתות, שישראל חתמה עליה, המבקשת לאשרר אותה – להוסיף עבירה כזו, והדרישה גם קבועה באמנת ה- OECD בדבר שוחד עובדי ציבור בעסקאות בינלאומיות. למעשה, כדי להצטרף לאמנת ה- OECD ולארגון ה- OECD, אחד התנאים הוא הוספת העבירה.


העבירה שאנחנו מבקשים להוסיף עונה על התנאים המאד מפורטים שקבועים באמנות. היא מתייחסת לשוחד עובד ציבור בעסקאות, בפעילות עסקית, כל עקרון שנוגע לפעילות עסקית לעובד ציבור זר, כש "עובד ציבור זר" זה עובד של מדינה זרה או עובד של ארגון בין לאומי, ציבורי. ההגדרות שקבענו בהצעה כמעט חופפות ליסודות שנדרשים בשתי האמנות כאשר היסודות שנדרשות ב- OECD ובאמנת האו"ם כמעט זהות זו לזו. אנחנו מציעים שהגשת כתב האישום בעבירה תותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה, כשאנחנו מבקשים להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לאצול את סמכותו לאחד מבעלי התפקידים האחרים בהצעה. המטרה היא באמת לאפשר למי שמחליט להגיש את כתב האישום, שמי שמחליט על הגשת כתב האישום יהיה בעל פרספקטיבה רחבה מספיק שיוכל לשקול את מדיניות התביעה באופן הרחב ביותר, משום שמעורבות פה מדינות נוספות, שי פה עניין של ראיות ממדינות אחרות בהרבה מקרים, ובמובנים אלה העבירה הזו דומה במאפייניה לעבירת חוץ, שעליה נדרש, לפי סעיף 9 לחוק העונשין, להגשת כתב אישום - הסכמת היועץ המשפטי, בכתב.

להשלמת ההסדר אנחנו מבקשים לתקן גם את סעיף 295ב' לחוק העונשין שקובע עבירה של

כדי להניע עובד ציבור למשוא פנים או אפליה כך שיחול גם על מעשה כזה, שנועד להניע עובד ציבור זר. בנוסף אנחנו מבקשים להכניס תיקון טכני בשולי הדברים, דבר שאינו נוגע ישירות לעובד ציבור זר, אנחנו פשוט מנצלים את ההזדמנות – להבהיר בסעיף 290 שהוא סעיף של לקיחת שוחד שבעצם קובע את היסודות של יתר העבירות בסימן השוחד. כיום הסעיף קובע שהעונש הוא מאסר של 7 שנים, או מאסר של 7 שנים ו – 10,000 לירות. כלומר, זה לא מעודכן ולא משקף את המצב המשפטי הנוכחי. לכן אנחנו מציעים להשמיט את הסיפה, והמנגנון לקביעת הקנס קבוע בסעיף 61 לחוק העונשין. כיום הוא עומד על 202 אלף שקלים.

האם אתם רואים איזו דיסהרמוניה בין החקיקה הזו לבין החקיקה הרגילה שלנו, בעבירות הנאמרות?

המטרה היא לשלב את העבירה - -

כן, את זה אמרת, אבל האם העובדה שהיית צריכה להיצמד לאמנות לא גרמה לך במהלך העבודה לשאול שאלה שאני שאלתי עכשיו: שיש איזו דיסהרמוניה בענישה, בפרוצדורות, ברמת הפירוט? אני יכול לפרק את הדברים שאת יכולה לפרק אותם טוב יותר.

הענישה היא ענישה זהה. כלומר, ענישה - -

השתמשת באותו הדבר. מבחינתם זה גם בסדר.

זו הדרישה שלהם. המטרה, באמנות – והם חוזרים על זה בכמה הקשרים – שלא יהיה הבדל לא באכיפה ולא בהוראות החוק בין העבירה המקומית לבין העבירה של שוחד עובד ציבור זר. והענישה היא זהה. יכול להיות שיהיו השגות לגבי רמת הענישה אצלנו, אבל לא על זה היתה השאלה, ולא נגענו באמת, לפחות בשלב הזה, בעונש על מתן שוחד. סעיפים 293, 294 שלמעשה קובעים את הגדרות של עבירות השוחד המקומית יחולו גם על עבירת השוחד הזו.במובן הזה, הפרשנות של מה הוא שוחד, אני מתארת לעצמי, וזו היתה הכוונה, תהיה פרשנות זהה בין שתי העבירות. האבחנה היא – למעשה יש שתי אבחנות: מי הוא עובד ציבור זר לעומת עובד ציבור מקומי - -

כשקראתי את ההגדרה חשבתי שהיא יכולה להועיל לנו בחוק העונשין, בהכבדת הענישה על מכים או על פוגעים בעובדי ציבור שלנו, שהייתי יכול לקחת את הסעיף כאן ואולי לנסות לאמץ אותו במהלך הדיונים בהזדמנות אחרת, אולי בעוד שבועיים, כשנגיע לחבילת החוקים האחרת.

העבירה המקומית, הגדרה של "עובד ציבור"בחוק העונשין שקבועה בסעיף הכללי 34כד', והתוספת של ההרחבה לעניין העבירה המקומית – בטח הגדרה כזו יש בסעיף 34 כד'. הן נכונות למדינת ישראל. לכן – רק מתבקשת הגדרה אחרת. כלומר, לא ניתן היה לעשות כל שימוש בהגדרה המקומית לצורך עובד ציבור זר.

עכשיו אני מבין. זה הדבר שבלט לי בהגדרת העובד.

יש, אולי, הרחבה מסוימת בחוק העונשין לגבי העבירה המקומית של גוף שמספק שירות לציבור, שבמקרים מסוימים אולי לא ייכנס להגדרה של ה – OECD. בעיקר לגבי גופים פרטיים שנקבעו בפסיקה, בהרחבה -עובדי בנקים, למשל, שלא בהכרח ייכנסו לשם.

יש שאלות? אין. אנחנו קוראים את נוסח החוק.

(קוראת מתוך הצעת החוק- סעיף 1) – זה התיקון הטכני שהוסבר לגביו, בגלל השימוש בנוסח מיושן והצורך להסתמך על סעיף 61א'.


(ממשיכה בקריאה – סעיף 2(א)) – פה רק צריך לשים לב שלעומת העבירה המקומית נוסף גם יסוד נפשי של מטרה, שזה כדי להשיג או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, וזה הולם את הנוסח באמנה.


(ממשיכה בקריאה – סעיף 2(ב)-(ג))- באמת רואים שההגדרות של "עובד מדינה זרה" מתייחסות לגופים שנמצאים באיזושהי שליטה, ישירה או עקיפה, של המדינה, וכשקראתי את זה עלתה לי שאלה: "גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק" אני מניחה שמדובר על אותם מקרים כמו בארץ שמדובר על גופים של תאגידים סטטוטוריים וכן הלאה, ולכן בהכרח יש את השליטה.

כן.

לזה התכוונתי קודם כשאמרתי לחברי, חבר הכנסת שרוני, שכאשר נעסוק בחוקים של פגיעה בארץ, אלימות כלפי עובד ציבור, יכול להיות שנוכל להיעזר פה בנוסח הנדיב, הרחב.

ׁ(ממשיכה בקריאה –סעיף 3) - זה הסעיף בנוגע לתיווך בשוחד. הסעיף עצמו אומר במפורש את המונח "עובד ציבור" ולכן יש גם צורך להתאים אותו לתיקון שהצעת החוק מבצעת.


(ממשיכה בקריאה – סעיף 4) – מדובר על אפשרות להאציל את סמכות היועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה, למשנה שלו ולמנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות.

אני מציע שנעבור להצבעה. מי בעד? פה אחד. תודה, הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30